כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©
רישום מקרקעין בירושלים מציב אתגרים ייחודיים ומורכבים הן בהיבט המשפטי והן בהיבט המעשי, בעיקר לאור המורכבות ההיסטורית, הפוליטית והגיאוגרפית של העיר. בשל ההיסטוריה הייחודית של ירושלים והשינויים הרבים שחלו במעמדה המשפטי לאורך השנים, מערכת רישום המקרקעין בירושלים הפכה לאחת המערכות המורכבות והמאתגרות ביותר בישראל, המחייבת ידע מקצועי עמוק ומיומנות מיוחדת.
מערכת רישום המקרקעין בירושלים משקפת את ההיסטוריה הסבוכה של העיר, עם שכבות רישום שונות מתקופות שלטון שונות:
כל שכבת רישום היסטורית מציבה אתגרים ייחודיים למבקשים לרשום או להסדיר זכויות במקרקעין בירושלים כיום, ומחייבת התמודדות עם דיני מקרקעין שונים ומורכבים.
רישום המקרקעין בירושלים מוסדר בראש ובראשונה בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, המהווה את המסגרת המשפטית הבסיסית לרישום זכויות במקרקעין בכל רחבי ישראל, כולל ירושלים. סעיף 125(א) לחוק קובע עיקרון יסוד מרכזי בתחום רישום המקרקעין, המקבל משנה תוקף בהקשר המורכב של ירושלים:
מספר תיק: 55013-12-14, הפ (ירושלים) 55013-12-14- נכסי רד-בינת (1999) בעמ נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים (ניתן ב 11.05.2015)
"רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו…"
עיקרון זה, המכונה "עקרון הרישום החותך", מקבל משנה חשיבות בירושלים בשל המורכבות ההיסטורית והמשפטית של הזכויות במקרקעין בעיר. העיקרון קובע כי הרישום בפנקסי המקרקעין מהווה ראיה חותכת לתוכנו, כלומר – מה שרשום בטאבו הוא הקובע באופן מוחלט את מצב הזכויות במקרקעין.
בירושלים, עיקרון זה מהווה אבן יסוד בהתמודדות עם סכסוכי מקרקעין ובהבטחת ודאות משפטית בעסקאות נדל"ן, במיוחד באזורים בהם קיימת היסטוריה סבוכה של בעלויות ותביעות מתחרות. הפסיקה מדגישה שוב ושוב את חשיבות הרישום המדויק והאמין בפנקסי המקרקעין בירושלים כבסיס לוודאות משפטית וכלכלית.
מעבר לחוק המקרקעין, רישום מקרקעין בירושלים מוסדר גם באמצעות מערכת תקנות מפורטת:
בשנת 2025, חלו מספר שינויים משמעותיים בתקנות ובנהלים, שמטרתם להקל על הליכי רישום בירושלים, במיוחד באזורים בהם הרישום היה מורכב במיוחד. שינויים אלה כוללים הסדרים מיוחדים לרישום זכויות במזרח ירושלים, הקלות בהליכי רישום ראשון, ונהלים מעודכנים לרישום בתים משותפים בשכונות מסוימות בעיר.
אחד האתגרים המרכזיים ברישום מקרקעין בירושלים נוגע למזרח העיר, שם קיימת מורכבות מיוחדת בשל הקפאת הליכי הסדר מקרקעין לאורך שנים. כפי שנקבע בפסיקה משמעותית:
מספר תיק: 3435/11 עעמ, חוסין אחמד עבידאת נגד הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים ואח (ניתן ב 19.06.2013)
"בשל הקפאת הליכי הסדר המקרקעין במזרח ירושלים קיימת משך שנים מניעה לרישום בעלויות על מקרקעין. על רקע זה נקבע בשנת 2004 על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים נוהל מקל…"
הקפאת הליכי הסדר המקרקעין במזרח ירושלים יצרה מצב ייחודי ומורכב, שבו קיימים אזורים נרחבים שבהם לא ניתן לרשום זכויות בעלות באופן מלא ורגיל. מצב זה משפיע באופן משמעותי על שוק הנדל"ן במזרח ירושלים, על יכולתם של בעלי נכסים לממש את זכויותיהם ועל הוודאות המשפטית בעסקאות מקרקעין באזור.
כדי להתמודד עם האתגר, פיתחו הרשויות נהלים מקלים והסדרים מיוחדים, המאפשרים ניהול מערכת תכנון ובנייה גם באזורים שבהם הרישום אינו מושלם. אלה כוללים:
בשנת 2025, פותחו שיטות עבודה מתקדמות לרישום זכויות במזרח ירושלים, המתמודדות עם האתגרים הייחודיים:
הפסיקה בשנים האחרונות מדגישה את החשיבות הקריטית של רישום מדויק ונכון של זכויות במקרקעין בירושלים:
מספר תיק: 36388-01-22, תא (ירושלים) 36388-01-22- שלמה יששכר נגד איתמר רואי (ניתן ב 07.02.2023)
"בהליך מסוג זה, נדרש בית המשפט להתנהלות מוקפדת ביותר. זאת, לרבות, נוכח הוראת סעיף 125(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969…"
פסק דין זה מדגיש את הסטנדרט הגבוה והקפדני שמציבים בתי המשפט בהליכים הנוגעים לרישום מקרקעין בירושלים. ההקפדה על רישום מדויק נובעת מעקרון הרישום החותך, ומההבנה שטעויות ברישום עלולות לגרור השלכות משפטיות וכלכליות כבדות משקל.
טעויות ברישום מקרקעין בירושלים עלולות להוביל ל:
תיקון טעויות ברישום מחייב לרוב הליכים משפטיים מורכבים, כגון תיקון רישום או הליכי רישום מחדש, שעלולים להימשך זמן רב ולהיות כרוכים בעלויות משמעותיות.
לאור החשיבות הקריטית של רישום מדויק, התפתחו בשנים האחרונות טכניקות מתקדמות להבטחת דיוק ברישום:
רישום ראשון של מקרקעין הוא הליך מורכב במיוחד בירושלים, ועליו לעמוד בדרישות פרוצדורליות מדויקות, כפי שהודגש בפסיקה:
מספר תיק: 34714-02-18 הפ, אורנה טל נגד לשכת רישום מקרקעין- ירושלים (ניתן ב 20.09.2019)
"הפרוצדורה בנוגע להגשת בקשה לרישום ראשון קבועה בתקנה 43 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), שקובעת כי: (א) בקשה לרישום ראשון של מקרקעין תוגש למפקח באמצעות הרשם שבתחום לשכתו נמצאים אותם מקרקעין…"
הליך הרישום הראשון מחייב עמידה בדרישות פרוצדורליות מפורטות ומדויקות:
הגשת בקשה מפורטת הכוללת:
הגשת מסמכים נלווים:
פרסום הודעה על הבקשה:
העבודה המעשית בתחום רישום ראשון בירושלים הניבה מספר טיפים מקצועיים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים:
רישום בתים משותפים בירושלים, במיוחד בשכונות ותיקות, מציב אתגרים ייחודיים:
טיפים מעשיים לרישום בתים משותפים בירושלים:
תכנית לצורכי רישום (תצ"ר) היא מרכיב מרכזי בהליכי רישום מקרקעין בירושלים, ומחייבת עמידה בדרישות מיוחדות:
שלב הבדיקה המקדמית הוא קריטי להצלחת הליך רישום מקרקעין בירושלים, ומחייב:
איסוף כל המסמכים הרלוונטיים:
בדיקת נסח טאבו עדכני ומפורט:
וידוא העדר עיקולים או שעבודים:
שלב הכנת התיק לרישום כולל איסוף והכנה של מסמכים ואישורים רבים:
הכנת כל האישורים הנדרשים מהרשויות:
הכנת תצהירים ומסמכים תומכים:
וידוא עמידה בדרישות הפרוצדורליות:
השלב הסופי כולל הגשת התיק ומעקב צמוד אחר התקדמותו:
הגשת הבקשה בצורה מסודרת ומאורגנת:
מעקב אחר התקדמות התיק:
טיפול בדרישות נוספות במידת הצורך:
המקרים המורכבים ביותר של רישום מקרקעין בירושלים מטפלים בעיקר עם עורכי דין ירושלים מקרקעין נוגעים לעתים לנכסים בעיר העתיקה או בשכונות היסטוריות, עם בעלויות מורכבות ומסמכים עתיקים. אסטרטגיות להתמודדות כוללות:
בתים משותפים ישנים בירושלים מציבים אתגרים ייחודיים:
עעמ 3435/11- חוסין אחמד עבידאת נגד הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים ואח
שמות השופטים: ח מלצר,י עמית,ד ברק ארז
בשל הקפאת הליכי הסדר המקרקעין במזרח ירושלים קיימת משך שנים מניעה לרישום בעלויות על מקרקעין. על רקע זה נקבע בשנת 2004 על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים נוהל מקל, ולפיו רשאי מגיש התוכנית והטוען לזכויות להוכיח את עניינו בקרקע באמצעות תצהיר; אישור של שני מוכתרים המאשרים את עניינו של מגיש התוכנית בקרקע; ואישור של המודד המחוזי לגבי מעמד הקרקע נשוא התוכנית. אישור המודד המחוזי צריך להתייחס לפרמטרים הבאים: היות הקרקע לא מוסדרת ולא רשומה בפנקסים המתנהלים במרשם המקרקעין; העדר תוכנית אחרת לצורכי רישום (תצ"ר); ואי קיומן של הפקעות ביחס לקרקע. למותר לציין את חשיבות אישור המודד המחוזי במסגרת הנוהל המקל, שהוא למעשה האישור הרשמי האובייקטיבי היחיד הניתן על ידי רשות מוסמכת. הנוהל המקל נועד ליתן פתרון לבעיית מחזיקים בקרקע הטוענים לבעלות מחד גיסא, ומאידך גיסא, למנוע מעשי זיוף ומתן אישורים על סמך מצגים כוזבים. הלכה למעשה, הנוהל המקל מכיר בראיות "ברמה מינהלית" במישור של דיני התכנון והבניה, להבדיל מהמישור הקנייני (על הרקע העומד בבסיס הנוהל המקל ראו פסק דינו של כבוד השופט דוד חשין בו דחה את עתירת המשיבה 4 אשר תקפה את הנוהל – עת"ם 316/05 דיגל השקעות ואחזקות בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתיכנון ובנייה ירושלים). 6. וחזרה לענייננו. המערער פעל בהתאם לנוהל המקל וצירף לתוכנית 9970 ולתצ"ר 690/04 את אישור המודד המחוזי מר יהושע כרמלי מיום 29.3.2005 , בו נכתב כי הנכס "לא הופקע ולא הוסדר. לא ידוע לנו על רישום קודם כלשהו לנכס הנ"ל". המשיבות 4-2 פנו למודד המחוזי וטענו כי המקרקעין של המערער קשורים לכרך 4 דף 103 בסילוואן, בהסתמך על חוות דעת של קודמו בתפקיד, מר בצלאל אליאב.
פסק דין |18/06/2013 |בית המשפט העליון
ה"פ (ירושלים) 55013-12-14- נכסי רד-בינת (1999) בע"מ נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים
שמות השופטים: משה דרורי
וכך מסתיימת תגובת המשיבות (סעיף 10): "בעת פסיקת ההוצאות יתבקש בית המשפט הנכבד, להתחשב באמור לעיל ובפרט לעובדה כי בסופו של יום לא התקיים כל דיון בעתירה והצדדים הגיעו להסכמה אשר קיבלה תוקף של פסק דין בלא צורך בדיון וכן שכל הוצאה שתושת על העירייה תהיה מכספי ציבור תושבי ירושלים אשר יינזקו מכך". דיון 25. מנוסח הבקשה המוסכמת לפסק דין, השאירו הצדדים לשיקול דעתי את פסיקת ההוצאות ושכר טרחת עורך הדין (ראה: סעיף 6, שבו נכתב: "הצדדים משאירים לשיקול דעת בית המשפט את עניין פסיקת הוצאות המשפט ושכ"ט עורכי הדין לטובת המבקשת על בסיס האמור בכתבי הטענות"). 26. לעומת זאת, כאשר ביקשתי מב"כ המשיבות להתייחס לעניין שכר הטרחה, נכתב בסופו של דבר, אם הבנתי נכון, כי אין מקום להטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד על כתפי המשיבות 1 ו-2, שכן הדבר יגרום לכך שתושבי ירושלים יינזקו מכך (ראה סעיף 10 לתגובת המשיבות, שצוטט בפיסקה 24 לעיל). 6 27. לא מובנת לי הגישה הכפולה. מכל מקום, ברור לי, מעל צל צילו של ספק, כי בנסיבות שתוארו לעיל, זכאית המבקשת להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. 28. כעולה מהבקשה, מדובר בחברה שחכרה שטחי מקרקעין ממינהל מקרקעי ישראל כדי להקים עליהם את המפעל שלה, בהר חוצבים, שבירושלים הבירה. 29. הערת אזהרה על הפקעת חלק מהחלקה, יש בה כדי להדיר שינה מעיניו של מנכ"ל אחראי, שצריך לדאוג לכך שהמפעל אותו הוא מנהל, יוכל להמשיך לתפקד. 30. בנסיבות אלה, פניית המבקשת למשרד עו"ד, כדי שהלה ייצג אותה ביחסים בין המבקשת לבין המשיבות, כדי להסיר את הערת האזהרה בדבר ההפקעה, היא הליך ניהולי תקין; עד שניתן לומר שמנכ"ל שלא היה עושה כן, אינו ממלא את תפקידו כראוי.
החלטה |10/05/2015 |מחוזי – ירושלים
ה"פ (ירושלים) 34714-02-18- אורנה טל נגד לשכת רישום מקרקעין- ירושלים
שמות השופטים: חיה זנדברג
משולם שליט ז"ל (באמצעות יורשיו, מבקשים 1, 3, 5) 5. נועם שליט נגד משיבות 1. לשכת רישום מקרקעין – ירושלים 2. רשות מקרקעי ישראל – ירושלים פסק-דין תובענה לפסק-דין הצהרתי בהתבסס על פסק-דין שניתן בת. א. 495/88. תמצית המחלוקת 1. בין הצדדים מחלוקת בשאלת פרשנותו של פסק-דין שניתן על-ידי בית-משפט זה (כב' סגן הנשיא בזק) ביום 28.2.1993 (לפני כ-25 שנים) בת. א. 495/88. 2. פסק-הדין עניינו חלקת מקרקעין בשטח 19,659 מ"ר באזור שכונת גילה בירושלים. חלקת המקרקעין אינה רשומה בפנקסי המקרקעין, אך היא מתועדת בספרי המיסים כגוש פיסקלי 2 חלקה 1803, כרך 6 דף 82 של ספרי מס רכוש בית לחם (להלן – המקרקעין). 3. המבקשים 2-1 (להלן, הם או יורשיהם – המבקשים) היו התובעים בפסק-הדין הנ"ל. לטענתם, מכוחו של פסק-הדין מוטלת על לשכת רישום המקרקעין (להלן – המשיבה) החובה לרשום את המקרקעין ברישום ראשון בפנקסי המקרקעין כך שהבעלות בהם תינתן למבקשים. לעמדת המבקשים, בפסק-הדין בת. א. 495/88 נקבע כי המבקשים רכשו את המקרקעין כדין מאת בעליהם ומכאן החובה הנטענת. 2 4. מנגד, לטענת המשיבה פסק-הדין לא קבע את בעלותם של המבקשים במקרקעין, ומכל מקום פסק-הדין אינו יכול לחייב לרשום את המקרקעין ברישום ראשון בפנקסי המקרקעין שכן דרושים לשם כך תנאים נוספים שצריכים להתקיים. 5. נראה כי עיקרה של המחלוקת יסודה בפרשנות שיש ליתן לסעד האופרטיבי שנפסק בפסק-הדין, סעד שכלל לכאורה, זה לצד זה, סעד של השבה וסעד של אכיפה (על הקושי האפשרי במצב מעין זה, ראו סעיפים 3 ו-9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970).
פסק דין |19/09/2019 |מחוזי – ירושלים
ת"א (ירושלים) 36388-01-22- שלמה יששכר נגד איתמר רואי
שמות השופטים: אלעד לנג
אברהם זיני 5. עזרא נפתלי 6. יפעת נפתלי 7. עיריית ירושלים – אגף הרווחה 8. יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים 9. לשכת רישום מקרקעין – ירושלים (נמחק) החלטה 1. לפני בקשות לסילוק תובענה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית, התיישנות, מניעות, היעדר יריבות והיעדר עילה והיותה טורדנית, כמו גם מכח כך שלא קוימו תנאים שנקבעו להגשת התביעה בפסק-דין קודם שניתן בין חלק מהצדדים. 2. עניינה של התביעה שבפניי בדרישת התובע להורות על ביטול היתר בנייה שניתן לנתבעים 1-2 (שכנים בבית משותף בו לתובע זכויות בעלות בשתי יחידות דיור); ביטול תיקון שנערך לצו הבית המשותף על יסוד היתר הבנייה שניתן לנתבעים 1-2; הריסה והתאמת בנייה שנערכה על ידי נתבעים 1-2 ו-3-6 (שכנים נוספים בבית המשותף) וסילוק ידם של כל אלה מ"רכוש משותף" אשר חלקו נכלל בשטח שתוקן בצו הבית המשותף, כמו גם חיוב הנתבעים 1-6 בתשלום דמי שכירות ראויים בגין השימוש האמור שנעשה על ידם ברכוש המשותף. עוד עותר התובע לחייב את הנתבעים 1-2 ואת הנתבעים 5-6 בתשלום פיצוי בגין שימוש בדירתם כ"דירה מפוצלת" ולחילופין לחייבם בתשלום דמי איזון על כל ה"הרחבות" שביצעו המנצלות את "השטח העודף" על שטח דירתם המקורי. 3. התובע עותר לקבלת הסעדים האמורים לעיל על יסוד טענותיו לפיהן, בתמצית, בשנות ה-90 של המאה הקודמת ובשנת 2003 בנו הנתבעים 1 ו-2 הרחבות לדירתם, בין היתר, על יסוד היתר בנייה "מפוקפק" (כלשון התובע) אשר ביחד עם תשריט מטעה שהוגש מטעמם הביא לתיקון צו הבית המשותף על ידי המפקח על הבתים המשותפים ול"סיפוח" שטחים משותפים לבעלותם. בתוך כך, טוען התובע כי רשם המקרקעין הוטעה לחשוב כי התשריט שהוגש למפקח על בתים משותפים תואם את היתר הבנייה שניתן לנתבעים 1-2 (ראה פרק א' לכתב התביעה ובפרט ס' 6 לכתב התביעה).
החלטה |06/02/2023 |שלום – ירושלים
עעמ 3435/11- חוסין אחמד עבידאת נגד הועדה המחוזית לתכנון ובניה ירושלים ואח
שמות השופטים: ח מלצר,י עמית,ד ברק ארז
בשל הקפאת הליכי הסדר המקרקעין במזרח ירושלים קיימת משך שנים מניעה לרישום בעלויות על מקרקעין. על רקע זה נקבע בשנת 2004 על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים נוהל מקל, ולפיו רשאי מגיש התוכנית והטוען לזכויות להוכיח את עניינו בקרקע באמצעות תצהיר; אישור של שני מוכתרים המאשרים את עניינו של מגיש התוכנית בקרקע; ואישור של המודד המחוזי לגבי מעמד הקרקע נשוא התוכנית. אישור המודד המחוזי צריך להתייחס לפרמטרים הבאים: היות הקרקע לא מוסדרת ולא רשומה בפנקסים המתנהלים במרשם המקרקעין; העדר תוכנית אחרת לצורכי רישום (תצ"ר); ואי קיומן של הפקעות ביחס לקרקע. למותר לציין את חשיבות אישור המודד המחוזי במסגרת הנוהל המקל, שהוא למעשה האישור הרשמי האובייקטיבי היחיד הניתן על ידי רשות מוסמכת. הנוהל המקל נועד ליתן פתרון לבעיית מחזיקים בקרקע הטוענים לבעלות מחד גיסא, ומאידך גיסא, למנוע מעשי זיוף ומתן אישורים על סמך מצגים כוזבים. הלכה למעשה, הנוהל המקל מכיר בראיות "ברמה מינהלית" במישור של דיני התכנון והבניה, להבדיל מהמישור הקנייני (על הרקע העומד בבסיס הנוהל המקל ראו פסק דינו של כבוד השופט דוד חשין בו דחה את עתירת המשיבה 4 אשר תקפה את הנוהל – עת"ם 316/05 דיגל השקעות ואחזקות בע"מ נ' הוועדה המחוזית לתיכנון ובנייה ירושלים). 6. וחזרה לענייננו. המערער פעל בהתאם לנוהל המקל וצירף לתוכנית 9970 ולתצ"ר 690/04 את אישור המודד המחוזי מר יהושע כרמלי מיום 29.3.2005 , בו נכתב כי הנכס "לא הופקע ולא הוסדר. לא ידוע לנו על רישום קודם כלשהו לנכס הנ"ל". המשיבות 4-2 פנו למודד המחוזי וטענו כי המקרקעין של המערער קשורים לכרך 4 דף 103 בסילוואן, בהסתמך על חוות דעת של קודמו בתפקיד, מר בצלאל אליאב.
פסק דין |18/06/2013 |בית המשפט העליון
ע"א 273/12- מבקש העיון נגד
שמות השופטים: ליאת בנמלך
לשכת רישום המקרקעין בירושלים בקשה לעיון בתיק בית המשפט החלטה 1. ביום 2.11.2014 ניתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים להליך זה בנוגע לזכויות בחלקת מקרקעין בירושלים (להלן: המקרקעין). בבקשה שבפניי (אשר הועברה להכרעתי נוכח חלופי גברי בלשכת הרשמים) עותר המבקש לעיין בהסדר הפשרה האמור, בציינו כי הוא ובני משפחתו מתגוררים במקרקעין וכי קיבלו דרישה לפנותם. בתשובה לתגובת המערערים – אשר הביעו התנגדות לעיון המבוקש – הוסיף מבקש העיון והבהיר כי הוא ובני משפחתו מתגוררים במקרקעין האמורים למעלה מ-45 שנים, וכי על ההליכים המשפטיים דנן נודע לו לראשונה ביום 7.12.2014 עת נשלחה לו דרישה לסילוק יד. 2 המערערים מתנגדים לעיון המבוקש, שכן לפי טענתם מבקש העיון מתגורר בדירה המצויה בסמיכות למקרקעין ולא במקרקעין עצמם. על פי הטענה מבקש העיון מסיג גבול במקרקעין ואין לו בהם כל זכות בדין. עוד טוענים המערערים כי הסדר הפשרה הוא הסכם מסחרי פרטי ועיון בו יפגע בפרטיותם, וכן סבורים הם כי יש לדחות את הבקשה שכן זו נגועה בחוסר תום לב, והם מציינים בהקשר זה את התנהלותו של מבקש העיון, אשר לדבריהם איים על בא-כוחם. 2. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים (המשיבים השאירו את הבקשה לשיקול דעת ואילו המערערים התנגדו לה כאמור) ובחומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשת העיון. הכלל הנגזר מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע הוא כי יש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט "אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, פ"ד נה(2) 433, 437 (2000).
החלטה |10/05/2015 |בית המשפט העליון
בג"צ 24452-02-25- עינבר אילנה פרימן נגד ' עיריית ירושלים
שמות השופטים: דוד מינץ,יוסף אלרון,עופר גרוסקופף
רישום מקרקעין-ירושלים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד יהושוע ננר פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: בעתירה שלפנינו מבקשת העותרת כי נורה למשיבה 2, לשכת רישום המקרקעין בירושלים, לבטל רישומים שגויים שבוצעו בשנת 1985 במרשם המקרקעין ביחס לחלקות 25/24 בגוש 30002 (להלן: המקרקעין). בעתירה נטען כי תיקונים אלו נעשו בזיקה להליך לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה). העותרת טוענת כי היא היורשת של בעל הזכויות החוקי במקרקעין, וכי רישום הזכויות הקיים, על שמה של המשיבה 1, נעשה בשגגה. יצוין כי ביום 30.4.2024 הגישה העותרת עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ובה העלתה טענות זהות. ביום 2.9.2024 נמחקה העתירה המנהלית, בהסכמת העותרת, וזאת מהטעם שבית המשפט לעניינים מנהליים נעדר סמכות עניינית לדון בסוגיה. דינה של העתירה דנן להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. הסעד אותו מבקשת העותרת הוא, למעשה, תיקון מרשם המקרקעין, בטענה כי הוא אינו משקף כיאות את מצב הזכויות במקרקעין.
פסק דין |22/02/2025 |בית המשפט העליון
ע"א 1251/21- חוסין אחמד עבידאת נגד יור הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י כשר
כעולה מהשתלשלות העניינים שתוארה בהליכים הקודמים, חלק מהמקרקעין המוחזקים על-ידי המערער, יועדו בתכנית 4558 לשטח ציבורי פתוח, והכוונה היתה להפקיע אותם, בעת מימוש התכנית. 6. אחר הדברים האלה, בשנת 2002, פרסמה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים הודעה על הפקעת חלק מהמקרקעין, ובהמשך הגישה גם תביעה נגד המערער ואחרים, לקבלת צו למסירת המקרקעין המופקעים, בהתאם לסעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (ה"פ (י-ם) 2173/03 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים נ' זחאיקה ואח'). במהלך ניהול תביעה זו, הגיעו הצדדים, הוועדה המקומית מזה והמערער מזה, להסכמות חלקיות, שלפיהן חלק מהמקרקעין, שבו קיים מבנה המוחזק על-ידי המערער, יוחרג מתחום ההפקעה המקורית, כפי שסומן בתכנית 4558, והמערער יגיש לגביו, בתמיכת גורמי התכנון בעיריית ירושלים, תכנית חדשה להכשרת הבניה. 7. בהתאם למוסכם, הגיש המערער את תב"ע 9970, בליווי תצ"ר 690/04, לטובת הכשרת המבנה שהוחרג מתחום ההפקעה. מאחר שהמערער אינו רשום כבעלים על המקרקעין, אישור התכנית היה מותנה בעמידתו בתנאי 'הנוהל המקל', הידוע גם בשם 'נוהל מוכתּר'. מדובר בנוהל מיוחד שהותקן ביחס לאישור תכניות במזרח ירושלים; מטרתו – מציאת פתרון למחזיקים במקרקעין במזרח ירושלים, המבקשים ליזום תכניות במקרקעין המוחזקים על-ידם, אך נתקלים בקושי להוכיח את בעלותם בקרקע, מחמת הקפאת הליכי ההסדר באזור זה. בנוהל האמור נקבע, כי על מנת שמגיש התכנית יבוא בגדר "מי שיש לו עניין בקרקע", כדרישת סעיף 61א(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה), עליו להוכיח את זיקתו לקרקע באמצעות הגשת המסמכים והאישורים הבאים: תצהיר מטעם מגיש התכנית; אישור של 2 מוכתרים בדבר זיקתו למקרקעין; ואישור המודד המחוזי בדבר מעמד הקרקע.
פסק דין |03/04/2023 |בית המשפט העליון
ה"פ (ירושלים) 34714-02-18- אורנה טל נגד לשכת רישום מקרקעין- ירושלים
שמות השופטים: חיה זנדברג
המבקשים ביקשו בהמרצת הפתיחה "להורות ללשכת רישום המקרקעין בירושלים לרשום את הקרקע על שם המבקשים" (פסקה 2 להמרצת הפתיחה). משמעותו המשפטית של סעד זה היא מתן הוראה לרישומם של מקרקעין ברישום ראשון בניגוד לכללים הקבועים בחוק ובתקנות. על-כן, ברי כי לא ניתן להיעתר לסעד זה, שמשמעו עקיפה של התנאים הקבועים בדין בנוגע לכך. 68. הכללים הנוגעים לרישום ראשון של מקרקעין קבועים בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ובתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011. סעיף 134 לחוק המקרקעין, שכותרתו "זכות לרישום ראשון", קובע כי "מקרקעין שעדיין אינם רשומים בפנקסי מקרקעין, כל התובע זכות בהם רשאי לבקש את רישומם". 69. הפרוצדורה בנוגע להגשת בקשה לרישום ראשון קבועה בתקנה 43 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), שקובעת כי: "(א) בקשה לרישום ראשון של מקרקעין תוגש למפקח באמצעות הרשם שבתחום לשכתו נמצאים אותם מקרקעין. (ב) לבקשה יצורפו – (1) תשריט המקרקעין שהכין מודד. . . חתום בידי כל בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים. . . ; (2) טופס תיאור כללי של הקרקע חתום בידי המרכז למיפוי ישראל. . . ; (3) העתק מרישום המקרקעין ברישומי מס רכוש וקרן פיצויים. . . ; (4) מסמכים המוכיחים את זכויותיו של המבקש לגבי המקרקעין נושא הבקשה; (5) רשימה שפורטו בה שמו ומענו. . . של כל אדם שיש לו זכות במקרקעין סמוכים הטעונה רישום בפנקס; (6) רשימה המפרטת את שמו ומענו. . . של כל אדם, זולת המבקש, שיש לו זכות באותם מקרקעין הטעונה רישום בפנקס. (ג) המבקש יגיש כל מסמך אחר הנחוץ, לדעת המפקח, למתן החלטה בבקשה".
פסק דין |19/09/2019 |מחוזי – ירושלים
עת"מ (ירושלים) 41709-05-16- עמאד אבו רמילה נגד ועדה מחוזית לתכנון ובניה ירושלים
שמות השופטים: נאוה בן אור
קעואר נגד המשיבים 1. ועדה מחוזית לתכנון ובניה ירושלים 2. יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) עו"ד מורן בראון פסק דין 1. העותר מבקש לקדם תכנית הנוגעת למקרקעין, המצויים בשכונת בית חנינה בירושלים (גוש – חלקה 30610/206, ספר 3006, דף 72). המדובר במקרקעין שאינם מוסדרים והמצויים בהליכי הסדר. על פי הנטען בעתירה, רכש העותר את המקרקעין עוד ב-1994 ונרשם כבעליהם ברשומות מס רכוש. לאחר מכן הקים עליהם, בלא היתר, מבנה בן ארבע קומות. ב-2010 הוגש נגדו כתב אישום בשל כך, הוא הודה והורשע וניתן צו הריסה נדחה. על מנת להכשיר את עבירות הבנייה, החל העותר לקדם הליכי תכנון. אלא שלשם כך עליו להוכיח כי "יש לו עניין בקרקע" (סעיף 61א(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965). 2 2. "נוהל לשכת התכנון המחוזית – הוכחת בעל עניין בקרקע" (להלן – נוהל בעל עניין) גובש על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים. הנוהל קובע מתווה, המבקש להקל על מגישי תכניות גם בנוגע למקרקעין שהזכויות בהם אינן מוסדרות ואינן רשומות, לנוכח המצב הייחודי בו מצויים המקרקעין הללו החל מ-1967, היינו, שאין מקדמים לגביהם הליכי הסדר בשל קשיים מעשיים ומדיניים. נוהל בעל עניין מבחין בין ארבעה מצבי רישום של מקרקעין וקובע ביחס לכל אחד מהם את המסמכים שעל מגיש התכנית לצרף לשם הוכחת היותו "בעל עניין בקרקע", הרשאי להגיש תכנית. שני המצבים הרישומיים שאינם מעוררים קושי נוגעים לקרקע רשומה ומוסדרת או לקרקע רשומה שאינה מוסדרת והם אינם מענייננו. שני המצבים הרישומיים האחרים מתייחסים לסיטואציות שכיחות במזרח ירושלים.
פסק דין |11/07/2017 |בימ"ש לעניינים מינהליים – ירושלים
עש"א (ירושלים) 16806-01-11- אריה גולדוירט ואח נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים
שמות השופטים: יצחק שמעוני
לתכנון ובניה ירושלים ע"י ב"כ עוה"ד תמר איגרא ואח' פסק דין כללי 1. לפניי ערעור וערעור שכנגד בהתייחס להחלטת השמאי המכריע בעניין היטל השבחה, לפי סעיף 14(ג) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה"). על פי השומה המכרעת, אותה ערך השמאי המכריע גיורא אנגלהרט, על המערערים לשלם היטל השבחה עבור המקרקעין שבבעלותם בסך של 15,000, נכון ליום 26.12.83 . נקבע, כי ההיטל יהא צמוד למדד המחירים לצרכן או למדד תשומות בנייה, לפי הנמוך ביניהם. מדד הבסיס נקבע למדד חודש 11/83. המקרקעין הינם חלקה למגורים ברחוב מקור חיים 34 בירושלים, בשטח של 1,891 מ"ר, על תילה עומדים מבנים שונים. החלקה רשומה בלשכת רישום המקרקעין כחלקה 32 בגוש 30141, וזכויות הבעלות בה נרשמו על שם הקרן הקיימת לישראל. חכירות נרשמו לטובת המערערים 1-4 בחלקים שווים. כן רשומה הערת אזהרה לטובת המערערת 5, ישיבת מקור חיים הצעירה בע"מ, אשר נטען כי התקשרה בהסכם מכר לרכישת זכויות החכירה במקרקעין (להלן: "המקרקעין" ו/או "הנכס"). מטעמי נוחות יכונו הצדדים בהתאם להגדרתם בתיק ע. ש. 57596-01-11, המערערים המה בעלי המקרקעין והמשיבה היא הוועדה מקומית לתכנון ובנייה ירושלים. 2. עד ליום 26.12.83 , חלה על המקרקעין תוכנית מס' 1054, אשר פורסמה למתן תוקף ביום 30.10.68 . מאז ועד היום, חלה על הנכס תוכנית מס' 3045 (להלן: "התוכנית המשביחה"). התוכנית המשביחה שינתה את ייעוד הנכס מאזור תעשייה קלה לאזור מגורים 1. סלע המחלוקת 3. יריעת המחלוקת רחבת היקף היא וחולשת על שאלות וסוגיות רבות, הנוגעות הן לעניין חישוב ערך המקרקעין על מכלול השיקולים שהובאו בחשבון, הן לעניין הסכמות שהושגו בין הצדדים לגבי המצב התכנוני הקודם והן לעניין מעשה בית-דין שנוצר, כנטען, בעטיה של שומה מכרעת אחרת.
פסק דין |13/07/2013 |שלום – ירושלים
ת"א (ירושלים) 951-95-1. הקדש ווקף מוחמד ואיברהים מעו עבד אבו נגד 1. עיזבון המנוח מוחמד חסין מעו
שמות השופטים: עזרא קמא
נביל גאעברי 9. עיריית ירושלים 10. פקיד ההסדר – לשכת הסדר מקרקעין 11. רשם המקרקעין ע"י ב"כ: עו"ד גלס ואח' תמצית: קניין – מקרקעין – הסדר זכויות במקרקעין – עילות לביטול ההסדר – התיישנות – שיהוי – בתי משפט ובתי דין – סדר דין אזרחי – כתב תשובה – עילות תביעה נוספות עובדות: ראה סעיפים 13 – 1 בפסק דינו של השופט קמא נפסק: 1. איני רואה צורך להכריע בשאלה אם אכן יש בכתב התשובה משום חידוש, ביחס לכתב התביעה, וזאת בשל ההגיון שבתקנה 64 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-. הרציונאל העומד בבסיס תקנה 64 הוא חוסר האפשרות של הנתבע להתגונן. רציונאל זה אינו עומד בנסיבות המקרה שלפני, כיוון שבהחלטתי מיום 15.1.97 קבעתי כי כל אחד מהנתבעים יכול, בתורו, להשיב לכתב התשובה, ואכן כך עשו הנתבעים (סעיף 19). 2. לפיכך, אתייחס לטענות התובעים, כפי שהעלו בכתב התביעה ובכתב התשובה, חרף העובדה שיתכן שיש בטענות שבכתב התשובה משום חידוש ביחס לכתב התביעה (סעיף 20). 3. יש לרישום משנה תוקף, ולא בנקל יוכלו התובעים לתקוף את הרישום. הדרך היחידה הפתוחה בפני מי שחפץ לתקוף את הרישום, היא באמצעות סעיפים 97 – 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין , תשכ"ט – 1969 (להלן: "פקודת הסדר הזכויות") (סעיף 22). 4. סעיף 93 לפקודת ההסדר מתיר תיקון רישום של קרקע שהוסדרה, או ביטולו, בשני מקרים, ואלה הם: (א) הזכות שנרשמה בפנקס החדש הושגה במרמה; (ב) זכות שהיתה רשומה בפנקס קיים הושמטה מן הפנקס החדש או נרשמה בו שלא כשורה. תיקון הרישום מוגבל בשני תנאים נוספים: האחד, שהתיקון ייעשה בכפוף לדין החל על התיישנות תובענות, והשני, שבית המשפט לא יורה על תיקון הפנקס אם רכש אדם מקרקעין בתום לב ובתמורה מהבעלים הרשום, לאחר ההסדר.
פסק דין |27/06/1998 |מחוזי – ירושלים
ה"מ (ירושלים) 232/00- עמותת אוהל דויד לצרכי דת (ער) ואח נגד עמותת אוהל יצחק ואח
שמות השופטים: עוני חבש
ההליכים המשיבה 3 כלל לא הגישה תגובה לבקשה ולא לקחה חלק בדיונים. המשיב 4 (פקיד הסדר המקרקעין בירושלים) והמשיבה 5 (לשכת המקרקעין בירושלים) הצהירו כי אין רצונם להיות חלק בהליך, וכי כל החלטה שתינתן על ידי בית המשפט תכובד על ידם. לאחר שנקבע מועד לסיכומים, הגישו המבקשים בקשה לצירוף תצהיר "עד מומחה" לחומר הראיות. החלטתי לדחות את הבקשה וקבעתי כי הנימוקים יובאו בפסק הדין: מן הפן הפרוצדוראלי, בדיון שהתקיים ביום 25.6.01 הוסכם בין הצדדים כי המצהירים לא ייחקרו והצדדים יגישו סיכומים בכתב. אכן, צודקים המשיבים כי האפשרות להגשת התצהיר הייתה פתוחה בפני המשיבים. התרת הגשת התצהיר בשלב זה הייתה מסרבלת את ההליך ומאריכה אותו ללא צורך מהותי. מן הפן המהותי, מדובר בתצהיר של ב"כ המבקשים שמוגש מפיו לאחר ייעוץ שערך עם עו"ד אליהו כהן (שופט בית המשפט המחוזי בדימוס). לפיכך, ברור מאליו כי אין מדובר במומחיות של ב"כ המבקשים עצמו. בנוסף לכך, התצהיר מהווה עדות שמיעה שכן הוא אינו נמסר מהמומחה כמקור ראשון. 4. המסגרת הנורמטיבית: סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), תשכ"ט – 1969, קובע כי: "שוכנע בית המשפט לאחר ההסדר שרישומה של זכות בפנקס הושג במרמה, או שזכות שהיתה רשומה בפנקס קיים הושמטה מן הפנקס החדש או נרשמה בו שלא כשורה, רשאי בית המשפט, בכפוף לדין החל על התיישנות תובענות, להורות על תיקון הפנקס, אם דרך ביטול הרישום או בדרך אחרת כפי שבית המשפט יראה לנכון; אולם בית המשפט לא יורה על תיקון הפנקס אם רכש אדם מקרקעין בתום לב ובתמורה, מבעל רשום, אחרי ההסדר". כאמור, ההעברה השנייה מהמשיבה 3 למשיבה 1 הייתה ללא תמורה.
פסק דין |25/06/2003 |מחוזי – ירושלים
ה"פ (ירושלים) 9751-10-12- ישראל גבריאל חיים אדלר נגד קרתא חברה לפיתוח מרכז ירושלים בעמ-בפירוק
שמות השופטים: משה דרורי
מקרקעין – ירושלים (פורמלי) החלטה 1. בפניי בקשה, מכוח סעיף 130 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן – "חוק המקרקעין"), לרשום הערת אזהרה המודיעה על קיומו של ההליך המשפטי העיקרי בין הצדדים. הליך עיקרי זה עוסק בשאלת הבעלות של הצדדים על 60 אחוזים מן הבניין המצוי באזור התעשייה גבעת שאול, ברח' בית הדפוס 22, גוש 30262 חלקה 136, בירושלים. זכויות אלו (אותם 60 אחוזים מן הבניין כולו) צמודות לזכויותיה של קרתא – חברה לפיתוח מרכז ירושלים בע"מ (להלן – "קרתא"), אשר העבירה אותן, בהסכם מכר למשיבה 2, חב' אור רויאל השקעות בע"מ (להלן – "אור" או "המשיבה"). 2. יידוע צדדים שלישיים על קיומו של הליך תלוי ועומד בין הצדדים, היה נחוץ, לטענת המבקש, בכדי למנוע התנצחויות עתידיות עם צדדים שלישיים, אשר יטענו, בבוא העת, כי נמנעה מהם הידיעה כי המבקש, פועל ועומד על זכויותיו הנטענות. 3. לטענת המבקש, אם לא תירשם ההערה בדבר ניהול הליך משפטי בעניין, יתאפשר, בין היתר, רישום הערת אזהרה לזכותו של צד ג', כגון: מוסד בנקאי, אשר יגרום לסיכול מתן הסעד העיקרי המבוקש בתביעתו הראשית של המבקש (הוא ההכרה בזכויותיו באותם 60 אחוזים האמורים). 4. וכך הסביר את בקשתו, בעמ' 5 לסיכומים בבקשה למתן סעד זמני: "בהעדר הערת אזהרה אודות עצם קיומו של ההליך העיקרי. . . כל מי שיתקשר עם אור רויאל בעסקה בנוגע למקרקעין דנן יעשה זאת בהסתמך על מרשם נקי (ללא תיעוד זכות או טענה לזכות מצד המבקש), ויטען, כמובן, לזכות נקיה שנרכשה בתמורה ובתום לב. על פי דיני העסקאות הנוגדות, כל צד רחוק שינהג, כאמור, יגבר על זכויותיו של המבקש, ויאיין אותן".
החלטה |30/01/2013 |מחוזי – ירושלים
תקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה-1974
סעיף: [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התש"ע, התש"ע (מס' 2), (מס' 3), התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ה, התשע"ו, התשע"ו (מס' 2), התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"ב, התשפ"ג, התשפ"ד]
בשכירות, במשכנתאות ובפעולות המנויות להלן יהיו האגרות לרישום ולשירותים האחרים כמפורט להלן, בכפוף לשיעורי האגרות, לפטורים, להנחות ולהקלות ולשאר ההוראות שבפרק ב' לתקנות, אשר יראו אותם בחלק מכל הוראה שבתוספת לפי העניין. 1. מכר, שכירות, שכירות משנה, העברת שכירות, ביטול שכירות, תיקון תנאי שכירות-43 שקלים חדשים. 2. משכנתה-(א) בעד רישום משכנתה או משכנתה נוספת, או הגדלת סכום ההלוואה-183 שקלים חדשים; (ב) בעד רישום כל אחד מאלה-183 שקלים חדשים: (1) העברת משכנתה; (2) העברת מקרקעין בכפוף למשכנתה; (3) שינוי או תיקון בתנאי משכנתה או בשמות הצדדים לעסקת המשכנתה או בשם החייב; (4) העברת טובת ההנאה במשכנתה ליורשו של בעל המשכנתה שנפטר או למנהל עזבונו; (ג) רישום פדיון מלא או חלקי ממשכנתה קיימת; (1) אם הכסף משתלם במישרין לבעל המשכנתה-פטור מכל אגרה; (2) אם הכסף מופקד בלשכה-183 שקלים חדשים. 3. ירושה-(א) בקשה לרישום ירושה על פי דין או על פי צוואה-183 שקלים חדשים. (ב) הגיש את הבקשה בן משפחתו של אדם שמת בשירות כמשמעותו בסעיף 14 לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949-פטור מכל אגרה. (ג) העברת שכירות במקרקעין לאלמנה של מוריש או לאלמן של מורישה על פי ויתור של יורש, אם הויתור נעשה ללא תמורה אגב ביצוע רישום הירושה-183 שקלים חדשים. (ד) האגרה המשתלמת לפי סעיף זה תשולם גם במקרה של רישום מקרקעי עיזבון, או של זכות בהם הטעונה רישום, על שם האפוטרופוס או מנהל העיזבון וגם במקרה של רישום עסקה שבוצעה בידי אפוטרופוס או מנהל עיזבון במקרקעי העיזבון במישרין; במקרה האחרון תשולם האגרה נוסף על האגרה בעד רישום אותה עסקה או מס רכישת מקרקעין שחל עליה.
תקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה-1974
סעיף: [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התש"ע, התש"ע (מס' 2), (מס' 3), התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ה, התשע"ו, התשע"ו (מס' 2), התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"ב, התשפ"ג, התשפ"ד]
ביצוע שירות מחוץ ללשכת רישום המקרקעין-(א) אם מבצע השירות הוא עובד אחד-319 שקלים חדשים; אם משתתפים בביצוע יותר מעובד אחד-תוספת של 319 שקלים חדשים בעד כל עובד נוסף. (ב) אם השירות מבוצע במקומות אחדים או בתיקים אחדים-תיגבה מלוא האגרה לגבי כל מקום וכל תיק. 11. רישום זיקת הנאה-(א) בעד רישום זיקת הנאה-160 שקלים חדשים, בעד כל רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל רישום לגבי החלקה הזכאית. (ב) בעד מחיקת רישום זיקת הנאה-בעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הכפופה ובעד כל מחיקת רישום לגבי החלקה הזכאית-100 שקלים חדשים. 12. רישום ראשון של מקרקעין או של זכות במקרקעין-2% משוויים של המקרקעין או של הזכות. 13. הערת אזהרה-(א) בעד רישום הערת אזהרה-(1) בעד כל רישום-183 שקלים חדשים. (2) היה נושא הערת אזהרה דירה בבית העתיד להירשם בפנקס הבתים המשותפים והבית נבנה על מספר חלקות-183 שקלים חדשים בעד רישום הערת האזהרה על כל החלקות. (3) היה נושא הערת האזהרה דירה בבית מתוך מספר בתים שהוקמו או יוקמו על מספר חלקות-183 שקלים חדשים, ובלבד שהמבקש את הרישום ייחס את ההערה לחלקה או לחלקות שעליהן ייבנה הבית. (ב) בעד מחיקת הערת אזהרה, על פי בקשת הצדדים-124 שקלים חדשים. 14. הערה על הגבלת כשרות-בעד רישום הערה בדבר הגבלת כשרות, בעד כל רישום-183 שקלים חדשים. 15. הערה על הצורך בהסכמה-(א) בעד רישום הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל רישום-183 שקלים חדשים. (ב) בעד מחיקת הערה על הצורך בהסכמה, בעד כל מחיקה-124 שקלים חדשים. 15א. הערה בדבר מקלט ומחסה-רישום הערה לפי תקנה 28 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011-פטור מכל אגרה.
תקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה-1974
סעיף: [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התש"ע, התש"ע (מס' 2), (מס' 3), התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ה, התשע"ו, התשע"ו (מס' 2), התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"ב, התשפ"ג, התשפ"ד]
(3) ביטול חכירה לדורות והקניית בעלות לחוכר כאמור על פי תקנה 63 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011-פטורים מכל אגרה. (ב) תיקון צו רישום-(1) בעד הבקשה לתיקון צו רישום-159 שקלים חדשים; (2) עם הגשת טענות-159 שקלים חדשים; (3) לגבי כל דירה שהוספה בצו התיקון-96 שקלים חדשים. (ג) ביטול הרישום בפנקס הבתים המשותפים-(1) בעד הבקשה לביטול-159 שקלים חדשים; (2) עם הגשת טענות-159 שקלים חדשים; (3) בוטל הרישום ותוך שבועיים מיום מתן צו הביטול הוגשה בקשה לרישום הבית מחדש בפנקס הבתים המשותפים, והוכח להנחת דעתו של מפקח כי הביטול והרישום מחדש קשורים בביצוע הוראה של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה או נובעים ממנה, יהיו הבקשה לרישום מחדש והרישום פטורים מאגרה; המפקח רשאי להאריך את תקופת השבועיים האמורה אם נוכח כי מן הצדק לעשות כן. (ד) רישום תקנון מוסכם-(1) בעד רישום תקנון מוסכם כאמור בסעיף 62 לחוק-159 שקלים חדשים; (2) בעד רישום תיקון בתקנון שנרשם-159 שקלים חדשים. (ה) הכרעה בסכסוכים-בהליכים להכרעה בסכסוך לפי סימן ד' לפרק ו' של החוק יחולו ההוראות החלות על אגרות המשתלמות בבית משפט השלום בהליכים בתביעה אזרחית. (ו) בקשה למנות נציגות ומינוי נציגות-פטור מאגרה. 7. נסחים והעתקים מפנקסים ומסמכים ומידע ממוחשב אחר-(א) בעד העתק מאושר או נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות או מסמך הקשור בו-85 שקלים חדשים. (א1) בעד נסח מרוכז של הדירות בבית משותף-150 שקלים חדשים; (א2) בעד כל נסח מאושר מרישום כל נכס או זכות לרבות נסח מרוכז של דירות בית משותף, שהוא מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת; בפרט משנה זה, "מסר אלקטרוני" ו"חתימה אלקטרונית מאובטחת"-כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001-17 שקלים חדשים.
תקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה-1974
סעיף: [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התש"ע, התש"ע (מס' 2), (מס' 3), התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ה, התשע"ו, התשע"ו (מס' 2), התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"ב, התשפ"ג, התשפ"ד]
22. הערה על הקדש-רישום הערה על הקדש-177 שקלים חדשים. 23. החלפת נאמני ההקדש-רישום הערה על החלפת נאמני ההקדש-177 שקלים חדשים; 24. חוב כספי-(א) בעד הערה שנרשמת לפי דין על קיומו של חוב מס או חוב כספי-177 שקלים חדשים. (ב) בעד הערה בדבר נקיטת הליכים לגביית חוב המס או החוב הכספי-177 שקלים חדשים. 25. חוב היטל השבחה-רישום הערה בשל חוב היטל השבחה-177 שקלים חדשים. 26. ייעודם של מקרקעין-רישום הערה לפי תקנה 27(א) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011-177 שקלים חדשים. 27. הכנתה, הפקדתה או קיומה של תכנית ורישומה-הערה על הכנת תכנית, הפקדתה של תכנית או קיומה של תכנית לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן-חוק התכנון והבנייה), או הערה שרישומה מתחייב בהתאם לתכנית או היתר כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה-177 שקלים חדשים.
כללי משק החשמל (אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן ספק שירות חיוני), התשע"ח-2018
סעיף: 1. הגדרות
, לרבות שינוי של גודל חיבור קיים; לעניין הגדרה זו, "מיתקן"-מיתקני דרך, מיתקני תקשורת ומיתקני תשתית כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה; החיבור יכיל מוליכי חשמל עיליים או תת–קרקעיים, מכשירים ואבזרים אחרים להולכה וחלוקה של חשמל מרשת החשמל עד למונה; "חיבור זמני"-חיבור המיועד למי שנחוצה לו אספקת חשמל לפרק זמן קצוב שאינו עולה על שלוש שנים; "חיבור חריג"-חיבור הכרוך בהקמת רשת חשמל ייעודית באזור שבו לא קיים תכנון להתפתחות עתידית של ביקושים לחשמל מהרשת, לפי תכנית מתאר ארצית (תמ"א) 35 או תוכנית מיתאר מחוזית או מקומית, והכל בכפוף לקבוע באמת מידה 35לד; "חיבור מיוחד"-חיבור שעלותו לא נקבעה בלוחות התעריפים, למעט חיבור חריג; "חמ"י"-חברת החשמל מחוז ירושלים בע"מ; "חצרים"-מקרקעין, שאינם רשומים בפנקסי ספק שירות חיוני על שם צרכן מסוים, אשר הצרכן או מי מטעמו מחזיק בהם, לרבות רכוש משותף כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969; "חריג ה מתוכנית"-פער או סטיה מיכולת זמינה ואנרגיה או מאנרגיה בצריכה או במכירה של חשמל מטעם יצרן, מספק או צרכן פרטי, ביחס לתוכנית מאושרת רלוונטית, למעט בשל השלת צרכן לפי הוראת ספק שירות חיוני או בשל תקלות כשל במערכות ההולכה, החלוקה או ההתקשרות; "חשבון"-חשבון צריכה או חשבון שירותי רשת; " חשבון צריכה"-הודעת חיוב של ספק שירות חיוני בעד אספקת החשמל השוטפת לצרכן ושירותים הקשורים באספקת חשמל זו; "חשבון שירותי רשת"-הודעת חיוב של ספק שירות חיוני רשת בעד שירותי רשת שהוא נותן בחטיבת קרקע; "טעות בחשבון"-כל טעות בחשבונות שערך ספק שירות חיוני, לרבות קביעת הצריכה, הערכת הצריכה,
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 43. בקשה לרישום ראשון
43. (א) בקשה לרישום ראשון של מקרקעין תוגש למפקח באמצעות הרשם שבתחום לשכתו נמצאים אותם מקרקעין. (ב) לבקשה יצורפו – (1) תשריט המקרקעין שהכין מודד וכן בוקר ואושר לפי הוראות תקנות המודדים, חתום בידי כל בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים, כשהחתימות מאומתות בידי עורך דין; לא עלה בידי מגיש הבקשה להחתים את בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים כאמור, יצרף לבקשה תצהיר מפורט ומנומק בדבר הסיבות לכך; (2) טופס תיאור כללי של הקרקע חתום בידי המרכז למיפוי ישראל, שפורטו בו גבולות המקרקעין, להנחת דעתו של המפקח; (3) העתק מרישום המקרקעין ברישומי מס רכוש וקרן פיצויים, או אישור של מנהל מס רכוש וקרן פיצויים או מטעמו כי המקרקעין אינם רשומים בפנקסיו; הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשה המוגשת מטעם המדינה; (4) מסמכים המוכיחים את זכויותיו של המבקש לגבי המקרקעין נושא הבקשה; (5) רשימה שפורטו בה שמו ומענו, ככל שהמען ידוע למבקש, של כל אדם שיש לו זכות במקרקעין סמוכים הטעונה רישום בפנקס; (6) רשימה המפרטת את שמו ומענו, ככל שהמען ידוע למבקש, של כל אדם, זולת המבקש, שיש לו זכות באותם מקרקעין הטעונה רישום בפנקס. (ג) המבקש יגיש כל מסמך אחר הנחוץ, לדעת המפקח, למתן החלטה בבקשה.
תקנות המקרקעין (אגרות), התשל"ה-1974
סעיף: [תיקונים: התשס"ח (מס' 2), התשס"ט, התש"ע, התש"ע (מס' 2), (מס' 3), התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ה, התשע"ו, התשע"ו (מס' 2), התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התשפ"א, התשפ"ב, התשפ"ג, התשפ"ד]
הכנתה, הפקדתה או קיומה של תכנית ורישומה-הערה על הכנת תכנית, הפקדתה של תכנית או קיומה של תכנית לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן-חוק התכנון והבנייה), או הערה שרישומה מתחייב בהתאם לתכנית או היתר כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה-177 שקלים חדשים. 28. הסכם שיתוף-רישום הערה על הסכם שיתוף-183 שקלים חדשים. 29. מחיקת רישום-מחיקת רישום שבוצע בהתאם לסעיפים 21 עד 28-118 שקלים חדשים. י"ח בחשון התשל"ה (3 בנובמבר 1974)
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "בעל דירה" – כהגדרתו בסעיף 52 לחוק; "הממונה" — הממונה על המרשם כמשמעותו בסעיף 118 לחוק; "המנהל הכללי" – המנהל הכללי של משרד המשפטים; "המרשם" – כמשמעותו בפרק ט' לחוק; "הפנקסים" – הפנקסים כמשמעותם בסעיף 123 לחוק; "חוק הג"א" – חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; "חוק הנאמנות" — חוק הנאמנות, התשל"ט-1979; "חוק התכנון" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; "חלקה תלת-ממדית" – כהגדרתה בסעיף 14א לחוק; "חתימה אלקטרונית מאובטחת", "חתימה אלקטרונית מאושרת", "מסר אלקטרוני" – כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; "לשכה" – כמשמעותה בסעיף 115 לחוק; "מודד" – כהגדרתו בפקודת המדידות; "מוסד תכנון" – כהגדרתו בחוק התכנון; "מוסמך בסמכויות רשם" – כמשמעותו בסעיף 116(ב) לחוק; "מפקח" — מפקח על רישום מקרקעין כמשמעותו בסעיף 117(א) לחוק; "נסח" — העתק מרישום בפנקסי המקרקעין המאושר על ידי לשכת רישום; "עורך דין" – בעל רישיון לעריכת דין בישראל; "פלט" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; "רואה חשבון" — כהגדרתו בחוק רואי חשבון, התשט"ו-1995; "רשם" – כמשמעותו בסעיף 116(א) לחוק.
חוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960
סעיף: 4יז. הקניית בעלות בנכס מקרקעין
מטעמו; "תעסוקה" – כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960; "תשלומי החובה" – מסים, אגרות, היטלים, ארנונות או תשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה, לרשות מקומית, או למוסד תכנון כהגדרתו בחוק התכנון והבניה. (ב) הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונתה להקנות לו בעלות בנכס בלא תמורה (בסעיף זה – הודעה לחוכר הפטור מתשלום), ויחולו לעניין זה הוראות אלה: (1) הסכים החוכר בכתב להקניית הבעלות על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – כתב הסכמה), או לא הודיע לרשות, בתוך 60 ימים מיום משלוח ההודעה האמורה, על התנגדותו להקניה כאמור, וזכותו בנכס נרשמה בפנקסי המקרקעין ביחס לכל המקרקעין או לחלק בלתי מסוים מהם, תגיש הרשות ללשכת הרישום בקשה, בחתימת נציג הרשות, לרישום הבעלות על שם החוכר על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה -ב קשה לרישום); היתה זכות החוכר בנכס רשומה בחלק מסוים מהמקרקעין, או שלא היתה רשומה כלל, תוגש הבקשה לרישום במועד שבו יהיה ניתן לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית להגיש בקשה לרישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין; (2) הגישה הרשות ללשכת רישום בקשה לרישום לפי הוראות פסקה (1) יחולו הוראות אלה : (א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שבבקשה לרישום ייכלל אישור מאת הרשות ולפיו נשלחה הודעה לחוכר הפטור מתשלום, והחוכר הסכים להקניית הבעלות או לא הודיע לרשות על התנגדותו להקניה כאמור בתוך התקופה האמורה בפסקה (1); (ב) לא יידרשו, כתנאי לרישום
כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©