משרד עורכי דין מקרקעין בהרצליה

עורכי דין מקרקעין בהרצליה – סקירה משפטית

מבוא

עורכי דין מקרקעין בהרצליה נדרשים למומחיות ייחודית בשל המורכבות של שוק הנדל"ן המקומי. מדובר בתחומים מגוונים כמו רישום זכויות, עסקאות מכר, היתרי בנייה, והתמודדות עם סוגיות תכנוניות. בנוסף, מוטלות עליהם חובות אתיות ומקצועיות מחמירות, הדורשות זהירות, מיומנות ושקיפות מול הלקוחות.

המסגרת הנורמטיבית והחובות המקצועיות

עורכי דין מקרקעין בהרצליה פועלים בהתאם לחובות המקצועיות שנקבעו בפסיקה:

בד"מ (תל אביב) 133/94 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' פלוני (ניתן ב-06/08/1997)
"עורך דין המקבל על עצמו לטפל בביצוע רישום מכר מקרקעין, חייב לפעול תוך נאמנות למוכר ולרוכש גם יחד. נאמנות זו וחובת הזהירות והפעלת המיומנות המקצועית אינן קמות כלפי מרשהו בלבד, אלא גם כלפי יריבו וגם כלפי הציבור."

תחומי פעילות עיקריים של עורכי דין מקרקעין בהרצליה

1. עסקאות מכר מקרקעין

עורכי דין מקרקעין בהרצליה מטפלים בעסקאות מורכבות, כולל קנייה ומכירה של נכסים פרטיים ומסחריים.

תא (הרצליה) 44893-05-21 שי לוי נ' דוד זיתון (ניתן ב-11/07/2023)
"התובע הוא מתווך רשום במקרקעין ובעל רישיון תיווך במקרקעין, שעיקר פעילותו בתיווך מקרקעין של נכסים בעיר הרצליה, ובפרט נכסי יוקרה בהרצליה פיתוח."

2. רישום וניהול זכויות מקרקעין

עורכי דין בהרצליה מקרקעין עוסקים ברישום נכסים בפנקסי המקרקעין, הסדרת זכויות והעברת בעלות.

תא (תל אביב) 24201-07-14 י.ב.י.ב. נכסים ואחזקות בע"מ נ' עזבון המנוח שלמה רביקוביץ (ניתן ב-31/12/2023)
"מרשם המקרקעין אחראי על ניהולו התקין של רישום זכויות במקרקעין בישראל. המרשם רושם זכויות כאמור על פי הבקשות שמוגשות לו. מי שמבקש לרשום את זכויותיו במרשם רשאי לפנות למרשם במישרין או באמצעות עורך דין."

חובות אתיות ומקצועיות של עורך דין מקרקעין בהרצליה

1. ייצוג דואלי – מגבלות והשלכות

כאשר עורך דין נדל"ן בהרצליה מייצג את שני הצדדים לעסקה, עליו לפעול בשקיפות מלאה ולהימנע מניגוד עניינים.

תא (הרצליה) 62997-11-17 יהודה היקרי נ' ענת קירשנברג (ניתן ב-17/05/2019)
"עו"ד קירשנברג לא בדקה מהותית את העסקה מהפן התכנוני היות ולשם כך נועד משרד עורכי נשיץ ברנדס אשר ייצג אותי."

2. חובת זהירות מוגברת

עו"ד מקרקעין הרצליה מחויב לנקוט זהירות מיוחדת בעסקאות מקרקעין, שכן טעויות ברישום או בניסוח חוזים עלולות לגרום לנזקים משמעותיים.

תא (חיפה) 4424-02-12 נתן עבאדי נ' אלפרד סאדר (ניתן ב-14/08/2014)
"תביעה כנגד עורך דין בגין טיפול רשלני בעסקת מקרקעין… הנתבע, עו"ד במקצועו, ייצג בעסקה זו הן את התובעים – הרוכשים והן את המוכר וערך את הסכם המכר עליו חתמו הצדדים."

שיקולים מעשיים בניהול עסקאות מקרקעין בהרצליה

1. בדיקות מקדימות נדרשות

בדיקת מצב רישום בטאבו – האם הנכס רשום כחוק.
בחינת תכניות בניין עיר (תב"ע) – האם קיימות הגבלות תכנוניות.
איתור שעבודים, עיקולים והערות אזהרה – בדיקה של חובות על הנכס.
בדיקת היתרי בנייה – לוודא שהמבנה הוקם כחוק.

2. ליווי העסקה – שלבים מרכזיים

ניסוח והסכמת חוזה מכר מותאם ללקוח.
רישום זכויות בטאבו וליווי רישום בית משותף.
תיאום מול רשויות – עירייה, רשות מקרקעי ישראל, ועדות תכנון.
הבטחת זכויות הקונה והמוכר בכל שלבי העסקה.

פירוק שיתוף במקרקעין בהרצליה

לעיתים שותפים במקרקעין מבקשים לסיים את השותפות ולחלק את הנכס. עורך דין פירוק שיתוף במקרקעין בהרצליה מסייע בניהול התהליך תוך מניעת סכסוכים משפטיים.

תא (הרצליה) 43664-06-18 אי"ב נ' א"ב (ניתן ב-05/07/2020)
"התיק עוסק בפירוק שיתוף במקרקעין ומדגים את השיקולים השונים בבחירת דרך פירוק השיתוף."

סיכום

משרד עורכי דין מקרקעין בהרצליה מספק שירותים משפטיים מגוונים בתחום הנדל"ן, החל מרישום זכויות וניהול עסקאות ועד לייצוג בסכסוכי מקרקעין מורכבים. עורכי הדין מחויבים לרמה מקצועית גבוהה, לביצוע בדיקות מקיפות ולשקיפות מול לקוחותיהם. המלצות עורך דין מקרקעין בהרצליה נדרש לשמור על סטנדרטים אתיים מחמירים ולוודא שכל עסקה מתבצעת על פי דרישות החוק.

סימוכין

ת"א (חיפה) 4424-02-12- נתן עבאדי נגד אלפרד סאדר

שמות השופטים: נסרין עדוי

פסק דין תביעה כנגד עורך דין בגין טיפול רשלני בעסקת מקרקעין. העובדות הצריכות לעניין ביום 22.1.2001 חתמו התובעים על הסכם לרכישת דירה צמודת קרקע ברחוב שיבת ציון 9/2 בקרית אתא, (להלן: "הסכם המכר" ו- "הדירה") מאת המוכר – אלכסנדר דרור (להלן: "המוכר"), תמורת 70,000 ארה"ב. הנתבע, עו"ד במקצועו, ייצג בעסקה זו הן את התובעים – הרוכשים והן את המוכר וערך את הסכם המכר עליו חתמו הצדדים. עובר לחתימת הסכם המכר, התגוררו התובעים בדירה כשוכרים במשך כ- 5 שנים, בהתאם לחוזה שכירות. ביום 10.7.2000 , כחצי שנה לפני חתימת הסכם המכר, ערכו התובעים והמוכר הסכם מוקדם ביניהם באשר לרכישת הדירה (להלן: "ההסכם המוקדם"), אשר לא הובא לידיעתו של הנתבע בזמן עריכת הסכם המכר, במסגרתו נקבעה תמורה מופחתת מזו המוצהרת בהסכם המכר והוסכם כי התובעים ישאו בכל חיובי העירייה והחובות העומדים ביחס לדירה. ביום 27.3.2001 רשם הנתבע את הדירה על שם המוכר על פי צו ירושה (מאחר והדירה הייתה רשומה על שם הוריו המנוחים של המוכר) וביום 4.4.2001 רשם הערת אזהרה לטובת התובעים בפנקס רישום המקרקעין. 2 נוכח חובות הרשומים ביחס לדירה בעירייה (מיסים עירוניים) ובספרי מנהל מקרקעי ישראל (דמי חכירה), לא נתקבלו האישורים הנדרשים לצורך העברת הזכויות בדירה על שם התובעים, והתובעים לא נרשמו כבעלי הזכויות בדירה עד היום. ביום 30.7.2002 התובעים הגישו כנגד הנתבע קובלנה בלשכת עורכי הדין בגין התנהלותו בעסקת המקרקעין והנתבע הורשע על פי החלטת בית הדין המשמעתי המחוזי בעבירה על פי סעיפים 54 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, וזאת בגין חוסר נאמנות ומסירות ללקוח, אשר באו לידי ביטוי בהזנחת טיפול בעסקת מקרקעין, אי דיווח לרשויות מיסוי מקרקעין על העסקה במשך 10 חודשים וגרימת חיוב בקנס והפרשי מס רכישה.

פסק דין |13/08/2014 |שלום – חיפה

ת"א (הרצליה) 62997-11-17- יהודה היקרי נגד ענת קירשנברג

שמות השופטים: אמיר ויצנבליט

אלא שלאחר דברים אלו הופנתה גב' לוקר הראלי לתצהיר המענה לשאלון שהוגש מטעמה בהליך הקודם, שבו נכתב מפיה בזו הלשון (השאלון צורף כנספח 3 לבקשה לסילוק על הסף; המענה הוגש כמוצג מ/4): שאלה 32: 25 "עם מי התייעצת טרם ביצעת את רכישת המגרש בקרקע נא פרט שמות מלאים ותפקידים". תשובה: "שוחחתי עם אסף פעמים רבות והתייעצתי עם בני משפחתי. בנוסף, עו"ד ענת קירשנ ג דקה את העסקה מהפן הרישומי. דהיינו, כי הקרקע אכן הינה פרטית וכי אין מניעה משפטית לרכוש אותה, לא רשומים לגביה עיקולים וכיו"ב. עו"ד קירשנברג לא בדקה מהותית את העסקה מהפן התכנוני היות ולשם כך נועד משרד עורכי נשיץ ברנדס אשר ייצג אותי". כן מן הראוי לציין את התשובה שנתנה גב' לוקר הראלי לשאלה מס' 19 בשאלון, כדלקמן: שאלה 19: "האם ביקרת ברשויות הסמוכות לקרקע אם כן – נא פרט: מתי היכן בדיוק (באיזו רשות)". תשובה: "לא. הפרויקט הוצג כתכנית כוללת לשינוי ייעוד הקרקע המלווה על ידי בעלי מקצוע וכן משרד עורך דין המייצגים את האינטרס שלי ולצורך כך שילמתי שכר טרחת עו"ד. כמו כן, האמנתי וסמכתי על דבריהם ומצגיהם של הנתבעים, ובפרט עורך הדין מטעם משרד נשיץ ברנדס אשר ייצג אותי וכי יגן וישמור על זכויותיי". יצוין כי טרם הוקראו תשובותיה אלו לגב' לוקר הראלי בחקירתה הנגדית, נשאלה היא באופן כללי על המענה לשאלון שנתנה בהליך הקודם, ואישרה כי מדובר בתשובות ששלחה היא לבא-כוחה בהליך הקודם (עמ' 44 שורות 3-1 לפרוטוקול). אך לאחר שהוקראו לה תשובותיה לשאלון, לא היה בפיה הסבר משכנע לפער בין עדותה כיום לבין דבריה האמורים בהליך הקודם (ראו, עמ' 45/44 לפרוטוקול).

פסק דין |16/05/2019 |שלום – הרצליה

ת"א (הרצליה) 44893-05-21- שי לוי נגד דוד זיתון

שמות השופטים: דוד יצחק

לפני תביעה לתשלום דמי תיווך בקשר עם עסקה לרכישת נכס מקרקעין ברחוב חבצלת השרון 39, הרצליה פיתוח (להלן – הנכס). השאלה המונחת להכרעה בפני היא, האם זכאי מתווך אשר היה הגורם היעיל בעסקת מכר מקרקעין, לדמי תיווך מלקוח אשר חתם על הסכם התיווך אך לא היה צד פורמלי להסכם המכר. הערה מקדימה ביום 10.7.2023 התקיימה ישיבת הוכחות בפני, במהלכה עדי הצדדים, וכן סיכומי הצדדים בעל פה, הוקלטו במסגרת הקלטה חיצונית. פסק הדין נכתב בסמוך מאוד למועד הדיון, בטרם תומללה ההקלטה, כאשר טיעוני הצדדים ועדויות העדים זכורים היטב לבית המשפט. מטעם זה גם אין בפסק הדין הפניות לפרוטוקול הדיון, וההתייחסות הינה לעדויות העדים כפי שאלה העידו בפני בית המשפט. רקע וטענות הצדדים בתמצית 1. התובע הוא מתווך רשום במקרקעין ובעל רישיון תיווך במקרקעין, שעיקר פעילותו בתיווך מקרקעין של נכסים בעיר הרצליה, ובפרט נכסי יוקרה בהרצליה פיתוח. התובע התקשר בהסכם תיווך עם הבעלים של הנכס, מר ארקדי גאידמק (להלן – גאידמק) אשר מחזיק בזכויות בנכס באמצעות חברה זרה באיי הבתולה הבריטיים. 2. במסגרת פעולות התיווך נוצר קשר בין התובע ובין הנתבע אשר התעניין בנכס. ביום 17.1.2018 נחתם בין התובע לנתבע הסכם שירותי תיווך במקרקעין בקשר עם הנכס (להלן – הסכם התיווך). בהסכם התיווך התחייב הנתבע לשלם לתובע עמלת תיווך בסך של 2 בתוספת מע"מ ממחיר רכישת הנכס, וזאת ביום החתימה על החוזה או זיכרון דברים או יצירת קשר מחייב אחר, הכל לפי המוקדם. 3. בסמוך לאחר החתימה על הסכם התיווך, שלח הנתבע הצעה בכתב לבעלי הנכס ולתובע שבמסגרתה הציע לרכוש את הנכס בתמורה לסכום של 4 מיליון דולר ארה"ב.

פסק דין |10/07/2023 |שלום – הרצליה

ת"א (תל אביב) 24201-07-14- י.ב.י.ב. נכסים ואחזקות בע"מ נגד עזבון המנוח שלמה רביקוביץ (ניתן פסד ביום 28.4.22 ).

שמות השופטים: גלעד הס

עוד אציין, כי המחוקק הטיל במסגרת תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011 (להלן: "תקנות הרישום"), חובות פרטניות על לשכת רישום המקרקעין לבחינת העסקה ולביקורת על העסקה, וזאת הן בעסקת מכר והן כאשר מדובר ברישום ירושה. ר' בעניין קונפינו לעיל: "מרשם המקרקעין אחראי על ניהולו התקין של רישום זכויות במקרקעין בישראל. המרשם רושם זכויות כאמור על פי הבקשות שמוגשות לו. מי שמבקש לרשום את זכויותיו במרשם רשאי לפנות למרשם במישרין או באמצעות עורך דין. חתימה על מסמכיה של עסקת מקרקעין אשר מוגשים למרשם יכול שתיעשה בפני עורך הדין, ואז עליו תוטל האחריות לאמת את זהות החותמים, לבדוק את המסמכים ואת פרטי העסקה, וכן להסביר לצדדים לעסקה את מהותה (ראו: תקנה 14 לתקנות המקרקעין); או בפני רשם לשכת הרישום – ואז הרשם הוא שחייב לאמת את זהות הצדדים ואת פרטי העסקה (ראו: תקנה 12 לתקנות המקרקעין). ודוק: גם כאשר החתימה על מסמכי העסקה נעשית בפני עורך דין, חייב המרשם – בטרם ייתן גושפנקא לעסקה וירשמה יחד עם השינוי בזכויות – לבחון את שטר העסקה שהוגש בפניו ואת המסמכים הנלווים (ראו: תקנה 14(ד) לתקנות המקרקעין). תקנות המקרקעין קובעות כי בקשות המוגשות למרשם אמורות לעבור בחינה כפולה. בקשות אלו אמורות להיבדק הן על ידי רשם לשכת הרישום והן על ידי הביקורת:" (הדגשה אינה במקור – ג. ה). עוד על אחריות לשכת רישום המקרקעין מכוח תקנות הרישום, ר' ת"א (ת"א) 1502-03-14 הנרי שלוו נ' בני דקל ( 21.8.2018 ) פסקאות 69 עד 72. 31. על בסיס רקע נורמטיבי זה, אבחן את התנהלות לשכת רישום המקרקעין בעניין חלקה 71.

פסק דין |30/12/2023 |מחוזי – תל אביב

בדמ (תל אביב) 133/94- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נגד ' פלוני

שמות השופטים: משה וינברג,טמיר יגאל,חבד,גאון אורי,חבד

(ב) עורך דין המייצג את הקבלן רשאי לקבל מן הרוכש את שכרו בעד הטיפול ברישום הרכישה". הש' לוין בפסק דינו לוי נ' שרמן הנ"ל קובע בעמ' 476 לפסק הדין, כי משילובם של שני כללים אלה המסקנה המסתברת היא, כי עורך הדין של הקבלן רשאי לטפל רק בנושא הרישום, ותו לא. בבד"מ (ת"א) 20/88 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב-יפו נ' עו"ד פלוני, פדי"מ ו' 119, 122: "גם אם נאמר כי הנאשם היה רשאי, מכח כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג עיסקאות בדירות), לייצג את המתלוננים בעסקה, נוסף על ייצוגו של המוכר (קבלן הבנין), ברי בעליל כי חובה עליו לנהוג כלפיהם ביושר ובאמונה ולשמור על זכויותיהם. " ראה לענין זה גם את ע"א 1170/91 בכור נ' יחיאל פ"ד מ"ח (3) 207, 213, שם נאמר: "רוכש דירה איננו נחשב כמיוצג על ידי עורך הדין של הקבלן בשעת כריתת ההסכם בינו לבין הקבלן. משילובם של כללים 2 ו-5 (א) לכללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעיסקאות בדירות), תשל"ז-1977, עולה, שאין עורך הדין של הקבלן רשאי לייצג גם את הרוכש אלא לענין הטיפול ברישום הנכס. כך גם לפי סעיף 14 (ג) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, שלפיהם אסור לעורך דין המייצג לקוח קבוע לייצג צד אחר. " "עורך דין המקבל על עצמו לטפל בביצוע רישום מכר מקרקעין , חייב לפעול תוך נאמנות למוכר ולרוכש גם יחד. נאמנות זו וחובת הזהירות והפעלת המיומנות המקצועית אינן קמות כלפי מרשהו בלבד, אלא גם כלפי יריבו וגם כלפי הציבור, קל וחומר כשמדובר בחובת זהירות ונאמנות לצד ישיר להסכם, שלרישום זכויותיו על פיו התחייב עורך הדין לפעול. " "אין לקבוע כללים נוקשים לענין מידת חובת הזהירות שחב עורך דין כלפי מי שאינו לקוחו.

הכרעת דין |06/08/1997 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב

פסיקה רלוונטית

ע"א 624/13- המערערות 1. אסתר מורדכיוב נגד 1. שלמה מינץ

שמות השופטים: א רובינשטיין,ח מלצר,א שהם

לא היה בכוחה של תקנת השוק לרפא את הפגמים שנפלו בעסקה הראשונה ובכך להכשיר ישירות את העסקה השניה; משכך נדרשות המערערות, להוכיח כי זכותן עדיפה על זכותו של הבעלים המקורי, באמצעות עמידה מצדן בתנאיה של תקנת השוק במקרקעין. 15 15 נקדים ונאמר, המערערות אינן יכולות להשליך יהבן על נכונותו של רשם המקרקעין בחולון לרשום את הרוכשים כבעלים ביום 10.6.04 , בבחינת – להבדיל – "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך" (תהלים נה, 23), לשם שכלול יסוד ההסתמכות. רישום הזכות בפנקס המקרקעין אינו מקנה "שריון מיידי" לזכותו הרשומה של הקונה; עצם ההצלחה להירשם כבעל הזכות אינה מקנה לקונה הגנה אוטומטית של תקנת השוק (ויסמן, בעמ' 314-310; חיים זנדברג הסדר זכויות במקרקעין בארץ-ישראל ובמדינת ישראל 301-300; 331-330 (תשס"א) (להלן זנדברג (הסדר)). כד. משנדרשים אנו להכריע בין זכות הרוכשים לזכותו של המשיב 1 בדירה – מתחייבת הכרעה בסוגיה משפטית, אשר נותרה עד כה בצריך עיון בפסיקה, אך נדרשת לנסיבות שבפנינו – האם ניתן לקיים את דרישת ההסתמכות על המרשם מקום בו מוכר הזכות אינו רשום כבעלים בעת ההתקשרות החוזית. כה. אכן, התקשרות עם מי שאינו רשום כבעל הזכות הקניינית, בשעת כריתת החוזה, היא פרקטיקה מקובלת בשוק הנדל"ן. אמנם בפסיקה נקבע כי על הקונה לשכלל את רכישתו ברישום (עניין הרטפלד, בעמ' 863), ועל כן במהלך חיי העסקה נחוץ שלב בו יירשם המוכר במרשם כבעל הזכות, וזאת כדי שיוכל להעביר את הזכויות הרשומות על-שמו לקונה; השאלה המשפטית המתעוררת, אם כן היא, האם נשללת מעיקרא החלתה של תקנת השוק במקרים בהם הקונה רוכש את הזכות הקניינית ממוכר שאינו הבעלים הרשום בעת ההתקשרות בחוזה המכר.

פסק דין |03/08/2014 |בית המשפט העליון

ע"א 391/22- בנק לאומי לישראל בע"מ נגד דוד קונפינו

שמות השופטים: י אלרון,א שטיין,ר רונן

בכפוף לשינויים כאמור, מן הדין הוא שנדחה את שאר הערעורים ונותיר את פסק הדין קמא על כנו. 109. להלן נימוקיי. אחריותם המקצועית של עורכי דין ברישום עסקאות מקרקעין 110. תחילה, אציין את המובן מאליו. עורך דין, בהיותו נאמן של לקוחו-שלו, חב, בראש ובראשונה, חובת זהירות ללקוחו, שמשמעה הדרישה הבסיסית לטיפול בעניינו של הלקוח בנאמנות ובמיומנות מקצועית – בהתאם לאמות-המידה המקובלות בעריכת דין (ראו, מני רבים: רע"א 7706/22 אטיה נ' עו"ד אייל אבידן, פסקאות 28/27 לפסק דיני והאסמכתאות שם ( 7.3.2023 )). הפרת חובה כאמור מהווה רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, אשר גוררת אחריה אחריות לנזקים שנגרמים ללקוח בעקבותיה (ראו שם; כמו כן ראו: ע"א 8124/18 יורשי המנוח אלקנה ביישיץ נ' ז'רוט, פסקה 27 והאסמכתאות שם ( 4.8.2020 ) (להלן: עניין ז'רוט)). הלכה זו הורחבה במרוצת השנים: נקבע כי עורך דין עשוי לחוב חובת זהירות גם כלפי צד שלישי שאינו לקוחו בגין המצגים שבאים מאותו עורך הדין, אשר כוללים מסמכים ותצהירים שהלה מאמת, מאשר ומגיש למוסדות אשר סומכים על עורכי הדין בפועלם הרגיל, כדוגמת בנקים, רשויות מקומיות, רשם המשכונות ולשכת רישום המקרקעין (ראו: ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 473 (1990); וע"א 2725/91 היינוביץ נ ג די, פ"ד מח(3) 92, 101-100 (1994)). במסגרת זו נקבע כי ככל שפעולתו של עורך הדין נמצאת בתחום אחריותו המקצועית, כך תורחב ההסתמכות על מצגיו והנטייה להטיל עליו אחריות בגינם (ראו: ע"א 3521/11 עו"ד דניאל וגנר נ' עבדי, פ"ד סז(1) 84, 137-134 (2014)).

פסק דין |02/12/2023 |בית המשפט העליון

ת"א (ירושלים) 7441-05- הפטריארך היווני אורתודוקסי של י-ם נגד מדרשת קדמת ירושלים

שמות השופטים: נאוה בן אור

הרציונאל העומד בבסיס הוראה זו של המחוקק הינו יצירת תמריץ לרישום עסקאות, שכן יעילותו של מרשם המקרקעין כמקור מידע מהימן על מצב הזכויות במקרקעין מותנית בהיקף תחולתו. תכלית הרישום היא להעניק ביטחון ברכישת זכויות במקרקעין וצמצום חשיפתם של רוכשי זכויות במקרקעין לסיכונים. כמו כן, היעדר רישום פוגע בהכנסות המדינה בשל הקושי במעקב אחר עסקאות במקרקעין שאינם רשומים. לנוכח תכליות אלה, אין בידי לקבל את טענת התובעים לפיה אין הוראות חוק המקרקעין חלות על מקרקעין שלא נרשמו לפני תחילת החוק. לא נמצאה לי בהוראות החוק או בפסיקה כל אבחנה בין עסקאות מקרקעין שלא נרשמו ערב תחילת החוק לבין כאלה שלא נרשמו לאחר חקיקתו. ואם כך הוא, מאחר והמקרקעין נשוא התובענה אינם רשומים, המסקנה המתבקשת היא שהזכויות להם טוענים התובעים הינן בגדר זכויות אובליגטוריות בלבד, והסמכות לבררן נגזרת משווין הכספי. 7. שאלה דומה נדונה בפני כב' השופט ת' אור ברע"א 7868/95 יו"ש השקעות במקרקעין ופיתוח בע"מ (בפירוק) נ' עזבון המנוח משה קובלר ואח' (תקדין). באותה פרשה התבקש בית המשפט ליתן סעד הצהרתי לפיו התובעים הם בעלי הזכויות במגרשים שנרכשו באזור יהודה ושומרון. וכך קבע כב' השופט אור: "במצב הדברים הנוכחי, הדיון בסעד ההצהרתי המבוקש אין פירושו הכרעה בזכויות קנייניות. כל עוד לא חולק שטח המריבה למגרשים בספרי רשם המקרקעין, אין התובעים יכולים להחשב כבעלים של מגרשים מסוימים באותו שטח. ממילא, בשלב זה, יכול בית המשפט לדון ולהכריע אך ורק בשאלת זכויותיהם החוזיות של התובעים כנגד החברה. כאשר הסעד המבוקש בתביעה שייך כל כולו למישור הזכויות החוזיות שבין התובעים לחברה, ולא לאישור 'זכויות במקרקעין' כמובנן בדין הישראלי, אין התביעה נכנסת בגדרן של 'תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין' כמובנם בסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט .

פסק דין |27/10/2010 |מחוזי – ירושלים

ת"א (תל אביב) 24201-07-14- י.ב.י.ב. נכסים ואחזקות בע"מ נגד עזבון המנוח שלמה רביקוביץ (ניתן פסד ביום 28.4.22 ).

שמות השופטים: גלעד הס

פסק דין |30/12/2023 |מחוזי – תל אביב

ת"א (נצרת) 52659-12-17- ודים סמולקין נגד עורך דין מיכאל קפלן

שמות השופטים: הבכירה שאדן נאשף אבו אחמד

במקרה זה, שני המתקשרים בעסקה שמים את יהבם על עורכי הדין המייצגים אותם בעסקה, כי אלה יבצעו הפעולות החיוניות להבטחת זכויותיו של הלקוח, כגון תשלום התמורה, בדיקת פרטי רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר, לפי העניין (הוועדה לתכנון ובניה, מחלקת ההנדסה המתאימה, מינהל מקרקעי ישראל וכדומה), העברת זכויות נקיות לרוכש וביצוע הרישום של העברת הזכויות תוך זמן סביר. סטנדרט ההתנהגות הדרוש מעורך דין המייצג לקוח בעסקת מכר מקרקעין אינו כשל אדם סביר, אלא כשל "עורך דין סביר המטפל בעסקת מכר מקרקעין". משכך, עליו לפעול עבור לקוחו כאיש מקצוע מיומן וזהיר ולפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. על כן, חובת הרישום של העסקה על שמו של הקונה היא מאבני היסוד של חובת עורך הדין המייצג קונה כלפי לקוחו, בהעדר חריגים לכך. בהקשר זה יודגש, כי טענה לקיומן של נסיבות חריגות הנובעות מעצם טיבו של הנכס הרשום בספרי החברה המשכנת (להבדיל מטאבו), כלל לא נטענה ע"י הנתבע במקרה שלפנינו (ראו: ת"א (מח' מרכז) 33301-02-12 שרון כהן נ' עו"ד חנוך וסרצוג ( 23.10.14 )). 24. יפים לענייננו דבריו של כב' השופט עמית בע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב לוי, ערן מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פיסקה 2-3, ניתן ביום 16.9.2014 ): "בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין – משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה" (הדגשה הוספה – ש.

פסק דין |27/04/2021 |שלום – נצרת

ת"א (הרצליה) 44893-05-21- שי לוי נגד דוד זיתון

שמות השופטים: דוד יצחק

פסק דין |10/07/2023 |שלום – הרצליה

ת"א (מרכז) 62757-06-21- עוז חקאק נגד סימונה ברון

שמות השופטים: יעקב שפסר

ככזו, צריכה הזכות להיות מעוגנת במרשם המקרקעין, לפחות על דרך הערת אזהרה, שיהיה בה גם כדי להגן על הציבור מפני התנגשות זכויות פוטנציאלית. 4 10. תמצית טיעוני הנתבעות היא כי התובע לארכש, חכר, קיבל זכות הנאה, שכר או שאל את המקרקעין. לטענת הנתבעות מדובר בהסכמי רשיון בלבד, כאשר נקבע בסעיפי ההסכמים במפורש כי הרשיון ניתן לביטול. זכויות הבעלות במקרקעין הן של הנתבעות באופן בלעדי ועל כן אין במרשם כדי להטעות צד ג' כלשהו, שכן אין לתובע זכות במקרקעין והוא אינו רשאי לבצע בהם כל עסקה שהיא, אלא ברשות מפורשת של הנתבעות, שלא ויתרו על זכותן בנכסים מעולם. בנוסף טוענות הנתבעות כי התובע הפר את ההסכמים, הוא אינו מחזיק בנכסים, לא נשא בחובותיהם לביצוע התשלומים החלים על מחזיק בנכסים ובכך אף הפר את הסכמי בר הרשות המפעילים את סעיף הביטול (עניין הנדון כאמור במסגרת ת. א. 35725-02-22). במישור המשפטי טוענות הנתבעות כי רשיון במקרקעין הוא זכות אישית שאינה מוכרת כזכות קניינית בהתאם לחוק, ועל כן אינה ניתנת לרישום. כמו כן אין מדובר בעסקה במקרקעין, אלא ברשות המותנית בתנאים שאינה מפקיעה – אלא אדרבה – משאירה את הבעלות במקרקעין בידי הנתבעות, כשלשון ההסכמים עצמה אף מדגישה, כי מוקנית לנתבעות הזכות לבטל את הרשיון. דיון והכרעה: 11. רשות חינם לא מוגבלת בזמן (להלן: "רישיון במקרקעין") משמעותו היתר או רשות שניתנו לאדם להחזיק או להשתמש בנכס, ללא כל כוונה להקנות לו זכות במקרקעין. קיימים סוגים שונים של רישיונות, כדוגמת רישיון חוזי או מכללא, רישיון לתקופה קצובה או בלתי הדירה וכדומה (ע"א 496/89 אל-קאלאב נ' אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פ"ד מה(4) 343, 350 (1991); ע"א 3846/13 מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל נ' היפר-חלף, פס' י"ח ( 21.7.2015 ); מיגל דויטש קניין כרך ב 413 (1999)).

פסק דין |15/10/2022 |מחוזי – מרכז

ת"א (ירושלים) 53338-01-24- רשא חליל מוחמד טאהה נגד ' סופיאן עבד אלרחמן עטא מטאוע

שמות השופטים: דוד זילר

בדבריו האמורים לא התעלם קמ"ט רישום מקרקעין מכך כי על פניה רשימת הסעדים שבתביעה שהוגשה לא כוללת צו המכוון לרשויות לרשום את הזכויות בקרקע על שם התובעת או להצהיר הצהרה כלשהי בעניין. אלא שלעמדתו מארג החומר שבתיק, מכוון למעשה לביסוס טענות לזכויות מהותיות בקרקע, כאשר לדבריו ככל שבית המשפט יאשר את ההסכם שהוגש לו שנעשה בין הצדדים או יקבל את התביעה, בפועל יהיה בכך, או הדבר עלול להיות מפורש כאשרור כי התובעת הינה בעלת הזכויות בקרקע ואשרור העסקאות שלפי הנטען הובילו לבעלות נטענת זו, תוך עקיפת הליך הרישום הראשון. 17. בעניין זה, הפנה גם קמ"ט רישום מקרקעין לפסיקה מפי כב' השופטת אבמן-מולר בת"א 2535-04-19 נעלין להשקעות (חשמונאים) בע"מ נ' חברת קרקעות לפיתוח נעלין להשקעות (חשמונאים) בע"מ [נבו 19.2.20 ] (להלן: "עניין נעלין") שם נדחה ניסיון תובעים להציג תביעה כמתמקדת בשלב החוזי בלבד, להבדיל מתביעה שעניינה זכויות מהותיות על הקרקע, תוך שבית המשפט הסביר לעניין זה: "אין לקבל את טענת התובעים כי לא מדובר בתביעה העוסקת בבעלות במקרקעין, אלא בתביעה העוסקת בשלב החוזי. מהותו האמיתית של הסכסוך היא סכסוך בדבר זכויות במקרקעין, כעולה מהאמור בכתב התביעה עצמו לכל אורכו ובסיומו, שם טוענים התובעים, לסיכום טענותיהם, כי התובעת 1 היא הבעלים והמחזיקים במקרקעין, על פי הסכם מכר וייפוי כוח בלתי חוזר שניתן לטובתה מהתובעים 3-2. גם הסעדים ההצהרתיים המבוקשים נוגעים ישירות לתוקפה של עסקת המכר וכפועל יוצא לזכויות במקרקעין, ואין מקום לניסיונם של התובעים להציג את הדברים אחרת ובכך לעקוף את הליך הרישום המקובל". 18. עוד הסביר קמ"ט רישום מקרקעין, כי לועדת הרישום יתרון על פני בית המשפט בבירור נושאי הבעלות במקרקעין, בהיותה הפורום המתמחה בנושא, וכי כל החלטה בעניין של בית המשפט, עלולה לכבול עת שיקול דעת ועדת הרישום או להביא לקיומן של הכרעות סותרות בעניין, או כפל דיונים (באם יאמר כי ההליך הפרטני בפני בית המשפט, אינו כובל צדדים אחרים ו/או את ועדת הרישום).

פסק דין |06/08/2024 |מחוזי – ירושלים

חקיקה רלוונטית

תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ"ז-1997

סעיף: 2. נושאי הבחינה

(יז) סעיפים 1, 4, 5, 7 עד 8 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968; (יח) חוק–יסוד: מקרקעי ישראל; (יט) חלק א', פרק א' בחלק ב', פרקים א' ו–ב' בחלק ג' לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972; (כ) תקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחו זה אחיד), התשנ"ה-1995; (כא) פרקים ד', ו' ו–ח' לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; (כב) צו מכר דירות (טופס של מפרט), התשל"ד-1974; (כג) צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995; (כד) תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ"ז -1997; (כה) תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז-1997; (כו) תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק), התשס"ה-2004; (2) עקרונות ומושגי יסוד בנושאים אלה: (א) מקרקעין: (1) זכויות במקרקעין; (1א) הסדר מקרקעין, מקרקעין מוסדרים ומקרקעין לא–מוסד רים; (2) דיירות מוגנת; (3) בעלות משותפת במקרקעין (בעלות במושע) ופירוק שיתוף; (4) בתים משותפים, רכוש משותף, הצמדות; (5) דרכי איתור מידע על בעלות ושעבודים של נכסים: לשכת רישום במקרקעין, נסח רישום מקרקעין, רשם המשכונות, מינהל מקרקעי ישראל, חברות משכנות, מינהל אזור יהודה ושומרון , משכון ורישום משכון ברשם המשכונות, מושגי יסוד במשכנתאות; (6) הבטחת השקעות של רוכשי דירות: הערת אזהרה ומשמעותה; (ב) מינהל מקרקעי ישראל: חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, דמי הסכמה, דמי היוון, דמי היתר, העברת זכויות במגורים

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

השקעות הון, התשי"ט-1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (א1) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם מקרקעין דרושים למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (ב) הענקת זכויות במקרקעין באזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר, ובלבד שהאזור נמנה עם האזורים הכלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התעשיה והמסחר לפחות אחת לשנה והמזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; דחיית בקשה כאמור על ידי משרד התעשיה והמסחר תיעשה מנימוקים שיירשמו; (ג) הענקת זכויות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יכול שתיעשה לפי טבלת מחירים מוזלים שאישר לענין זה שר האוצר (6) הענקת זכויות במקרקעין ל"צרכי ציבור" כמשמעותם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובלבד שההתקשרות נעשית עם רשות מקומית, לצרכיה; (7) הענקת זכויות שימוש בקרקע חקלאית לצרכי עיבוד עונתי או מרעה, שאינן כוללות זכות לבניה, והכל לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים, ובתנאי ששווי הה תקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה; (8) הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע; (9) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות 11 ופיצויים), התשי"ג-1953; (10) הענ

תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011

סעיף: 45. בקשה לתיקון שטח או גבולות

45. (א) בקשה לתיקון רישום לא נכון של שטח או גבולות של מקרקעין לא מוסדרים, תוגש למפקח באמצעות הרשם שבלשכתו רשומים המקרקעין. (ב) בבקשה יפורטו כל העובדות המשמשות יסוד לתיקון המבוקש ויצורפו לה – (1) תשריט המתאר את המקרקעין ואת התיקון המבוקש, שהוכן ונחתם בידי מודד, וכן בוקר ואושר ככשר לרישום לפי תקנות המודדים, החתום בידי כל בעלי המקרקעין הסמוכים, כשהחתימות מאומתות בידי עורך דין; לא עלה בידי מגיש הבקשה להחתים את בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים כאמור, יצרף לבקשה תצהיר מפורט ומנומק בדבר הסיבות לכך; (2) נסח מאושר מרישום המקרקעין בפנקסי מס רכוש וקרן פיצויים ובפנקסי הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או אישור מאת מנהל מס רכוש וקרן פיצויים וראש הרשות המקומית כי המקרקעין אינם רשומים בפנקסיהם; (3) רשימה שפורטו בה שמו ומענו של כל אדם, זולת המבקש, שיש לו זכות באותם מקרקעין; (4) רשימה שפורטו בה פרטי הרישום של כל המקרקעין הסמוכים וכן שמו ומענו של כל אדם שיש לו זכות בהם; (5) נסחי הרישום של המקרקעין הגובלים, ככל שאלה רשומים; (6) תצהיר לאימות העובדות שפורטו בכתב הבקשה והרשימות האמורות בפסקאות (3) ו–(4). (ג) המבקש יגיש כל מסמך אחר הנחוץ, לדעת המפקח, למתן החלטה בבקשה.

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 3. פטור מחובת מכרז

לסיוע לדיור בהתאם לכללי הזכאות של משרד הבינוי והשיכון, ובלבד שהוא מתגורר בפועל בדירה שנתיים לפחות ולענין אזורי עדיפות לאומית גם אם הוא מתגורר בפועל בדירה שנה לפחות, והכל אם ההתקשרות נעשית באחד מאלה: (1) במחיר שלא יפחת מן המחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ושלא יעלה על 825,000 שקלים חדשים; (2) במחיר גבוה מ-825,000 שקלים חדשים המהווה ממוצע בין שתי קביעות של שמאי מקרקעין; (3) בהתאם לטבלת הנחות שתפורסם ותיקבע בידי משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר. לענין פסקה זו, "אזורי עדיפות לאומית" – כמשמעותם בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ"ה-1995. (14ג) התקשרות להענקת זכות במקרקעין שנעשית כדי להבטיח את זכויות המדינה במקרקעין, בהחלטה מנומקת, באישור החשב הכללי, בהיקף ולתקופה המזעריים הנדרשים בנסיבות העניין; (15) (נמחקה); (16) התקשרות עם רשות מקומית לקבלת שירותים במסגרת תפקידי הרשות על פי דין; (17) (נמחקה); (18) התקשרות לביצוע מטרות ציבוריות עם הקרן הקיימת לישראל או ג'וינט ישראל (להלן – מוסד לאומי) או תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל, ובלבד שנתקיימו כל אלה: (א) המוסד הלאומי מממן עשרים וחמישה אחוז או יותר ולענין תאגיד בשליטת ג'וינט ישראל – חמישים אחוזים או יותר מערך ההתקשרות, לפי מחירי השוק, ממקורות שאינם תקציב המדינה; (ב) המוסד הלאומי או התאגיד בשליטת ג'וינט ישראל התחייבו כי התקשרויותיהם עם צדדים נוספים, ככל שהן נובעות מן ההתקשרות עם המדינה, תיעשנה במכרז פומבי, למעט אם התקיימו התנאים האמורים בתקנה זו ובתקנות 4 או 5 ואם התקיימו – תיעשנה ההתקשרויות בהתאם לתקנות האמורות לפי הענין; בפסקה זו, "שליטה" – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח

תקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה וחובות מקצועיות), התשפ"ד-2024

סעיף: 17. ייצוג של יותר מצד אחד לעסקת המקרקעין

17. מתווך במקרקעין אשר מעניק שירותי תיווך במקרקעין ליותר מצד אחד בעסקת מקרקעין מסוימת, ינהג בדרך המפורטת להלן: (א) הוא יידע מראש ובכתב את כל לקוחותיו בעסקת המקרקעין המסוימת על כך שהוא מעניק את שירותיו ליותר מצד אחד בעסקת המקרקעין; (ב) הוא יתעד בכתב את כל ההצעות שהועברו באמצעותו לצדדים שלהם הוא מעניק שירותי תיווך באשר לעסקה במקרקעין.

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

(16) הענקת זכויות חכירה במקרקעין לנכה צה"ל, לשם הפעלת תחנת דלק, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון; (17) הענקת זכויות במקרקעין לבתי תפילה או למקוואות; הענקה כאמור תיעשה לפי מבחנים שוויוניים שתקבע הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין לפי צרכי התושבים, והיא טעונה אישור היועץ המשפטי של הרשות המקומית; (17א ) הענקת זכויות במקרקעין למוסד הפועל שלא למטרות רווח, אשר בידיו רשיון לפי סעיף 15(א)(3) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 ((להלן – רשיון), או שיש בידיו אישור מן השר לעניני דתות שבכוונתו ליתן לו רשיון בכפוף להענקת זכויות כאמור והכל לצורך פעילותו בהתאם לרשיון; (18) הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים לנכה צה"ל קשה, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון, ולאחר שהרשות המוסמכת באגף השיקום בדקה ואישרה זכאות למתן ההמלצה; (19) הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים באזורים כפריים לתושבי אותו מקום וכן הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים בישובי קו עימות, לתושבי אותו מקום אשר יתחיבו לגור במקום בפועל, חמש שנים נוספות לפחות; לענין זה, "ישוב קו עימות" – ישוב הנמצא בקו קדמי במרחק של עשרה ק"מ או פחות מקו הגבול הבין-לאומי עם סוריה או עם לבנון; (20) הענקת זכויות בניה למגורים לבדואים בישובי הבדואים; (21) הענקת זכויות במקרקעין כנגד ויתור על זכויות במקרקעין; (22) הענקת זכויות במקרקעין שלגביהם נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי; (23) הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז

כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014

סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי

10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.

תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ"ז-1997

סעיף: 2. נושאי הבחינה

, משכון ורישום משכון ברשם המשכונות, מושגי יסוד במשכנתאות; (6) הבטחת השקעות של רוכשי דירות: הערת אזהרה ומשמעותה; (ב) מינהל מקרקעי ישראל: חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, דמי הסכמה, דמי היוון, דמי היתר, העברת זכויות במגורים בקרקע עירונית של מינהל מקרקעי ישראל, זכויות ביישובים חקלאיים; (ג) חובות ואיסורים על מתווך במקרקעין; (ד) מכירות נכסים מיוחדות: מכירת נכסי עיזבון על ידי עיזבון או מנהל עיזבון, מכירת נכסים אגב הסכם גירושין; (ה) הוצאה לפועל – הליך כינוס נכסים בהוצאה לפועל; (ו) תכנון ובנייה: (1) מוסדות תכנון: מועצה ארצית, ועדה מחוזית, ועדה מקומית, ועדה מרחבית, ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה; (2) תכניות בנייה ורישוי: תכנית מיתאר ארצית, תכנית מיתאר ארצית (תמ"א) 38, תכנית מיתאר מחוזית, תכנית מיתאר מקומית, תכנית מיתאר מקומית ברמה מפורטת, היתר בנייה, "הקלה", היתר לשימוש חורג; תעודת גמר ("טופס 4"); (3) זכויות בנייה; (4) שינוי ייעוד; (5) הפקעה; (6) היטל השבחה; (ז) מיסוי מקרקעין: (1) מס שבח; (2) מס רכישה; (3) מס ערך מוסף בעסקאות מקרקעין; (ח) חוזים: (1) הגדרת חוזה; (2) זיכרון דברים; (3) תרופה

תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)

סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין

תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011

סעיף: 43. בקשה לרישום ראשון

43. (א) בקשה לרישום ראשון של מקרקעין תוגש למפקח באמצעות הרשם שבתחום לשכתו נמצאים אותם מקרקעין. (ב) לבקשה יצורפו – (1) תשריט המקרקעין שהכין מודד וכן בוקר ואושר לפי הוראות תקנות המודדים, חתום בידי כל בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים, כשהחתימות מאומתות בידי עורך דין; לא עלה בידי מגיש הבקשה להחתים את בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים כאמור, יצרף לבקשה תצהיר מפורט ומנומק בדבר הסיבות לכך; (2) טופס תיאור כללי של הקרקע חתום בידי המרכז למיפוי ישראל, שפורטו בו גבולות המקרקעין, להנחת דעתו של המפקח; (3) העתק מרישום המקרקעין ברישומי מס רכוש וקרן פיצויים, או אישור של מנהל מס רכוש וקרן פיצויים או מטעמו כי המקרקעין אינם רשומים בפנקסיו; הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשה המוגשת מטעם המדינה; (4) מסמכים המוכיחים את זכויותיו של המבקש לגבי המקרקעין נושא הבקשה; (5) רשימה שפורטו בה שמו ומענו, ככל שהמען ידוע למבקש, של כל אדם שיש לו זכות במקרקעין סמוכים הטעונה רישום בפנקס; (6) רשימה המפרטת את שמו ומענו, ככל שהמען ידוע למבקש, של כל אדם, זולת המבקש, שיש לו זכות באותם מקרקעין הטעונה רישום בפנקס. (ג) המבקש יגיש כל מסמך אחר הנחוץ, לדעת המפקח, למתן החלטה בבקשה.