כל הזכויות שמורות ©
חובות עורך דין נזיקין מהוות את הבסיס לפרקטיקה משפטית אתית ומקצועית בתחום רגיש זה. בתביעות נזיקין, שבהן מיוצגים נפגעים בגוף או בנפש, מוטלת על עורך דין נזיקין אחריות כבדה במיוחד. מאמר זה מציג ניתוח מקיף של חובות עורך דין נזיקין בישראל, תוך התבססות על פסיקות מרכזיות, המסגרת הנורמטיבית והשיקולים המעשיים המשפיעים על התנהלותו המקצועית.
חובות עורך דין נזיקין מעוגנות במספר מקורות נורמטיביים מרכזיים, הכוללים את החקיקה הרלוונטית, כללי האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין והפסיקה הענפה בנושא. פסק דין מנחה שממחיש זאת היטב הוא בדא 76/81 עורך דין זינאתי רימון נגד ועדת האתיקה מחוז חיפה (ניתן ב-13/02/2018), שבו נקבע:
"חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין."
פסיקה זו מדגישה את מרכזיותה של חובת הנאמנות במכלול חובות עורך דין נזיקין. חובה זו אינה רק עיקרון מופשט, אלא אמת מידה מחייבת להתנהלות מקצועית בייצוג לקוחות בתחום הנזיקין.
חובות עורך דין נזיקין נשענות על מספר מקורות נורמטיביים מרכזיים:
מקורות אלה יוצרים יחד מארג נורמטיבי מקיף המנחה את חובות עורך דין נזיקין בכל שלבי הטיפול בתיק.
אחת החובות המרכזיות המוטלות על עורך דין נזיקין היא חובת המיומנות והזהירות המקצועית. בעא 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי (ניתן ב-16/09/2014), הדגיש בית המשפט העליון את טיבה של חובה זו:
"קיימת חפיפה בין 'האמצעים הסבירים' לצורך בחינת חיוב השתדלות בדיני חוזים לבין בחינת סטנדרט ההתנהגות הסבירה בעוולת הרשלנות בדיני הנזיקין. לכן, הלכה למעשה, התרשלות בנזיקין תהווה מן הסתם גם הפרת חיוב ההשתדלות בחוזים, ולהיפך"
פסיקה זו מבהירה את האופן שבו נבחנות חובות עורך דין נזיקין – הן מפריזמה חוזית (הפרת הסכם שכר הטרחה) והן מפריזמה נזיקית (התרשלות מקצועית). עורך דין נזיקין נדרש לפעול בסטנדרט מקצועי גבוה, תוך שימוש במיומנות, בזהירות ובמקצועיות הנדרשות.
חובת המיומנות והזהירות המקצועית של עורך דין נזיקין כוללת מספר רכיבים מרכזיים:
כל אחד מרכיבים אלה מהווה נדבך חיוני בחובות עורך דין נזיקין, והפרה של אחד מהם עלולה להוביל לאחריות מקצועית.
חובת הנאמנות והמסירות היא אבן יסוד בחובות עורך דין נזיקין. בעלע 19/08 עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין – ועד מחוז חיפה (ניתן ב-31/05/2009), הוגדרה חובה זו כ"לב ליבו של מקצוע עריכת הדין":
"חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין."
חובת הנאמנות רחבה במיוחד בהקשר של חובות עורך דין נזיקין, זאת בשל הפגיעות המיוחדת של לקוחות בתיקי נזיקין, אשר לעתים קרובות סובלים מפגיעות גופניות או נפשיות.
חובת הנאמנות של עורך דין נזיקין כוללת מספר חובות משנה:
בתחום הנזיקין, שבו הלקוחות פעמים רבות נמצאים במצבי פגיעות, חובות אלה מקבלות משנה תוקף.
חובת הדיווח והעדכון מהווה מרכיב חשוב בחובות עורך דין נזיקין. פסיקות שונות, ובהן בדמ 15/01 לשכת עורכי הדין נגד עורך דין פלוני (ניתן ב-23/10/2003), מדגישות את חשיבות התקשורת השוטפת עם הלקוח:
"מעיון בסעיף 3 לדו"ח חיפוש ותפיסה שהוגש ע"י עוה"ד ד' ור' לביהמ"ש המחוזי בחיפה בת. א. והוצג בפניננו כחלק מנספחי ק/3 עולה כי התבטאויותיו של עד ההגנה מ' כלפי עו"ד ד', עם בואו לבצע את צו בית המשפט בחצרי הנתבעים-היו קשות וחמורות אם לנקוט בלשון המעטה."
חובה זו מחייבת עורך דין נזיקין לדווח ללקוח באופן שוטף על התקדמות הטיפול בתיק, על החלטות משמעותיות שיש לקבל ועל התפתחויות רלוונטיות.
חובת הדיווח והעדכון של עורך דין נזיקין כוללת:
עורך דין נזיקין נדרש להסביר ללקוח בשפה ברורה ומובנת את המצב המשפטי, האפשרויות העומדות בפניו והסיכויים והסיכונים הכרוכים בכל אחת מהן.
ניהול יעיל של תיק נזיקין הוא רכיב מרכזי בחובות עורך דין נזיקין. ניהול נכון כולל:
איסוף ושמירת תיעוד רפואי:
מעקב אחר מועדים והתיישנות:
שמירה על קשר רציף עם הלקוח:
תיעוד כל הפעולות המשפטיות:
טיפול נכון בראיות הוא חלק מהותי מחובות עורך דין נזיקין:
איסוף מסמכים רפואיים:
תיעוד נזקים:
שמירת ראיות רלוונטיות:
הכנת חוות דעת מומחים:
בשלב הראשוני של הטיפול בתיק, חובות עורך דין נזיקין כוללות:
בירור מקיף של העובדות:
הערכת סיכויי התביעה:
הסבר ללקוח על התהליך:
חתימה על הסכם שכר טרחה ברור:
בשלב הטיפול השוטף בתיק, חובות עורך דין נזיקין מתמקדות ב:
הגשת כתבי טענות במועד:
ייצוג בדיונים:
ניהול משא ומתן:
שמירה על זכויות הלקוח:
בשלב סיום הטיפול בתיק, חובות עורך דין נזיקין כוללות:
דיווח מסודר ללקוח:
העברת כספים במועד:
החזרת מסמכים:
תיעוד סיום הטיפול:
חובות עורך דין נזיקין כוללות גם התמודדות עם דילמות אתיות מורכבות:
עורך דין נזיקין עלול להיתקל בניגודי עניינים במצבים כגון:
שאלה מרכזית בחובות עורך דין נזיקין היא היכן עובר הגבול בין:
עורך דין נזיקין נדרש לאזן בין:
הפרת חובות עורך דין נזיקין עלולה להוביל למספר תוצאות והשלכות:
הליכים משמעתיים:
תביעות רשלנות מקצועית:
פגיעה ביחסי האמון:
חובות עורך דין נזיקין מהוות מסגרת מקיפה של אחריות מקצועית ואתית. עורך דין העוסק בתחום הנזיקין נדרש לרמה גבוהה של מקצועיות, מסירות ונאמנות ללקוח. עליו להקפיד על סטנדרטים גבוהים של התנהלות, הכוללים:
עמידה בחובות עורך דין נזיקין אינה רק חובה משפטית, אלא גם ביטוי למחויבות אתית ומקצועית. היא מבטיחה את אמון הציבור במערכת המשפט ומאפשרת לנפגעים לקבל את הייצוג המשפטי האיכותי שהם זכאים לו.
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג
28 קיימת חפיפה בין "האמצעים הסבירים" לצורך בחינת חיוב השתדלות בדיני חוזים לבין בחינת סטנדרט ההתנהגות הסבירה בעוולת הרשלנות בדיני הנזיקין. לכן, הלכה למעשה, התרשלות בנזיקין תהווה מן הסתם גם הפרת חיוב ההשתדלות בחוזים, ולהיפך, מקום בו נדחית העילה הנזיקית בהיעדר סטיה מסטנדרט זהירות, יש להניח כי תידחה גם העילה החוזית. 2. בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב (על ההבחנה בין אחריות עורך דין מחוץ לכתלי בית המשפט לבין אחריות עורך דין בהליך משפטי ראו אסף יעקב "רשלנות בין כותלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (תשס"ב) (להלן: יעקב). לטעמי, ניתן להרחיב הבחנה זו גם על הליכי טרום משפט או מעין משפט כאמור לעיל). 26 ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה. כאשר בעסקה או בחוזה עסקינן, על עורך הדין הנטל להוכיח שבעשיית העסקה הלקוח נטל על עצמו סיכון מרצון מתוך מודעות והבנה מלאה של הסיכון (השוו לפסק דיני בת. א. (מחוזי חיפה) 690/04 נגלר נ' י. ר. טסלר יזום תכנון ובניה בע"מ ( 14.9.2008 ). מכאן, שבמישור הראייתי, טוב יעשה עורך דין המבקש להבטיח עצמו מפני תביעת רשלנות מקצועית בליווי עסקה, אם יעגן בכתב את ההסבר שניתן ללקוח "אוהב סיכונים", אשר דחה את עצתו המקצועית לגבי אופן ביצוע העסקה (לדוגמה, הלקוח ויתר במודע על קבלת בטחונות בעסקה).
פסק דין |15/09/2014 |בית המשפט העליון
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
בד"א 76/81- עורך דין זינאתי רימון נגד ' ועדת האתיקה מחוז חיפה
שמות השופטים: עמנואל ויזר,רוני אהרון קשלס,חבד,לב ערן אהרון,חבד
1. בפנינו ערעוריהם ההדדיים של עו"ד רימון זינאתי ושל ועדת האתיקה של מחוז חיפה (להלן: "ועדת האתיקה המחוזית") על פסק דינו של ביה"ד המשמעתי המחוזי של לשכת עוה"ד ב"פ 44/16 (להלן: "פסה"ד") 2. כנגד עו"ד זינאתי הוגשה קובלנה בשל כך שבמסגרת הליך משפטי גילה לביהמ"ש פרטים ממו"מ שהתקיים בין הצדדים להליך בנסיון להגיע לפשרה. בהודעתו, מסר עו"ד זינאתי כי הסדר הפשרה כשל מאחר והוא דחה הצעה של הצד השני שלא היה בה , לטענתו, כדי לפצות על הנזק שנגרם לו. 3. בית המשפט קמא, הרשיע את עו"ד זינאתי בעבירות הבאות:-1.1 עבירות של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין-ס' 61 (3) לחוק לשכת עורכי-הדין התשכ"א-1961 1.2 הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח-כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו – 1986 וס' 54, 61 (1) ו-61 (2) לחוק לשכת עורכי-הדין התשכ"א-1961. 4. על פסק הדין, הוגשו שני ערעורים – האחד ע"י עו"ד זינאתי המערער על עצם ההרשעה ועל חומרת העונש, והשני ע"י ועדת האתיקה של מחוז חיפה המערערת על קולת העונש. 5. במסגרת הדיון בערעור, לא נתגלעו בין הצדדים חילוקי דעות באשר לפרטים העובדתיים והמחלוקת התמקדה בשאלה האם הודעתו של עו"ד זינאתי מהווה גילוי פרט חסוי מהליך מו"מ והאם העונש שהושת עליו חמור מדי או מקל מדי. 6. באשר לעבירת ההתנהגות הבלתי הולמת, עו"ד זינאתי טען בפנינו כי המידע שנמסר לבית המשפט היה כבר ידוע קודם לכן ולפיכך אינו חסוי וכן כי מסר את הפרטים בתום לב ובמטרה לשכנע את בית המשפט כי אכן התנהל מו"מ אמיתי בין הצדדים. 7. אנו מוכנים לקבל את טענותיו של עו"ד זינאתי כי לא התכוון להשפיע על בית המשפט וכי המידע שמסר, בדבר נכונות הנתבע לשלם סכום נמוך מזה שדרש התובע, היה ידוע לבית המשפט.
פסק דין |13/02/2018 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בדמ (חיפה) 15/01- לשכת עורכי הדין נגד ' עורך דין פלוני
שמות השופטים: צבי אלטר,נחמן ברטוב,חבד,אפרים גלסברג,חבד
93536984317 לדעתי, לא ועד מחוז חיפה כמו גם לא ביה"ד המשמעתי של לשכת עוה"ד הינם המוסדות המתאימים והראויים לקבוע כי תלונה שהוגשה למשטרה הינה, אפריורי, תלונת שוא או תלונה שהוגשה במטרה להטעות את המשטרה, ובפרט כשהמשטרה טרם החליטה עד עצם היום הזה (ככל הידוע לנו מהראיות שבתיק) כיצד לנהוג בתלונה זו. בשל טעם זה הייתי מציע לחברי לזכות את הנאשם מפרט אישום זה, וזאת כמובן מבלי שזיכוי זה ייחשב או יפורש בצורה כלשהי כהתערבות בשיקול דעת המשטרה או כקביעת עמדה מצידנו בשאלת התלונה שהוגשה למשטרה. 11). לאור הגירסות הקוטביות של המתלונים והנאשם שהושמעו בפנינו במהלך הדיונים ולאחר ששמעתי והתרשמתי מעדי ההגנה, מקנן בליבי ספק ביחס לאמיתות חלק מהגירסות של עדים אלה ביחס להשתלשלות הדברים עוד קודם להופעת הנאשם במקום. מעיון בסעיף 3 לדו"ח חיפוש ותפיסה שהוגש ע"י עוה"ד ד’ ור' לביהמ"ש המחוזי בחיפה בת. א. והוצג בפניננו כחלק מנספחי ק/3 עולה כי התבטאויותיו של עד ההגנה מ' כלפי עו"ד ד’, עם בואו לבצע את צו בית המשפט בחצרי הנתבעים-היו קשות וחמורות אם לנקוט בלשון המעטה. התבטאויותיו של עד זה כלפי עו"ד ד’ בוודאי שלא הוסיפו נינוחות לאוירה כפי שמנסים עדי ההגנה לתארה כאילו שררה לפני הופעתו של הנאשם במקום. ניתן להבין כי עו"ד ד’ זכה ל"קבלת פנים" כה נלהבת וחמה עם בואו למקום במפתיע כשהוא מלווה במאבטחים כדי לבצע צו חיפוש. עו"ד ד’, מטבע הדברים ולאור קבלת הפנים בקש לדבוק במשימה ולחפש אחר ראיות ולא כגירסת הנאשם כאמור בפתח "המשך סיכומי הנאשם" שהוגשו בכתב והמדיפים ריחות של זילזול בוטה כלפי חבר למקצוע. 12). יחד עם זאת, ולא בלי היסוסים רבים, אני מצטרף לחוות דעתו של חברי עו"ד אפרים גלסברג מן הטעמים שפורטו בחוות דעתו אך בכפוף לכך שיש להרשיע את הנאשם כאמור לעיל.
הכרעת דין |23/10/2003 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג
28 קיימת חפיפה בין "האמצעים הסבירים" לצורך בחינת חיוב השתדלות בדיני חוזים לבין בחינת סטנדרט ההתנהגות הסבירה בעוולת הרשלנות בדיני הנזיקין. לכן, הלכה למעשה, התרשלות בנזיקין תהווה מן הסתם גם הפרת חיוב ההשתדלות בחוזים, ולהיפך, מקום בו נדחית העילה הנזיקית בהיעדר סטיה מסטנדרט זהירות, יש להניח כי תידחה גם העילה החוזית. 2. בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב (על ההבחנה בין אחריות עורך דין מחוץ לכתלי בית המשפט לבין אחריות עורך דין בהליך משפטי ראו אסף יעקב "רשלנות בין כותלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (תשס"ב) (להלן: יעקב). לטעמי, ניתן להרחיב הבחנה זו גם על הליכי טרום משפט או מעין משפט כאמור לעיל). 26 ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה. כאשר בעסקה או בחוזה עסקינן, על עורך הדין הנטל להוכיח שבעשיית העסקה הלקוח נטל על עצמו סיכון מרצון מתוך מודעות והבנה מלאה של הסיכון (השוו לפסק דיני בת. א. (מחוזי חיפה) 690/04 נגלר נ' י. ר. טסלר יזום תכנון ובניה בע"מ ( 14.9.2008 ). מכאן, שבמישור הראייתי, טוב יעשה עורך דין המבקש להבטיח עצמו מפני תביעת רשלנות מקצועית בליווי עסקה, אם יעגן בכתב את ההסבר שניתן ללקוח "אוהב סיכונים", אשר דחה את עצתו המקצועית לגבי אופן ביצוע העסקה (לדוגמה, הלקוח ויתר במודע על קבלת בטחונות בעסקה).
פסק דין |15/09/2014 |בית המשפט העליון
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
על"ע (ירושלים) 19/08- עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
תא"מ (בת ים) 33081-06-16- עורך דין משה אלון נגד ד י
שמות השופטים: רונית אופיר
על מנת לקבוע אם מזיק חב בנזיקין על פי עוולת הרשלנות, יש לבחון שלושה יסודות מצטברים: האחד, קיומה של חובת זהירות – האם קיימת למזיק חובת זהירות כלפי הניזוק; השני, קיומה של התרשלות – האם המזיק הפר חובת זהירות זו; השלישי, קיומו של קשר סיבתי – האם הפרת החובה היא שהביאה לנזק (ע"א 1167/11 פלוני נ' פלוני, פסקה 29 ( 18.11.2003 ); ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 122 (1982); רע"א 5277/08 עזבון המנוח אליקשוולי נ' מדינת ישראל, פסקאות 15/12 ( 28.7.2009 ); ע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני ( 15.7.2013 ); ישראל גלעד דיני הנזיקין – גבולות האחריות פרק שישי (2012)). 59. לא יכולה להיות מחלוקת על שאלת קיומה של חובת זהירות בענייננו. כלל ידוע הוא שעורך דין חב ללקוחו חובת זהירות. כפי שנפסק לא אחת, על עורך הדין להגן על ענייניו של הלקוח ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות (ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פ"ד נא (4) 769, 784-783 (1997) (להלן: עניין שטיל)). 60. כפי שעוד נפסק, סטנדרט ההתנהגות המצופה מעורך הדין אינו כשל אדם סביר. בעניין שטיל נקבע כי על מנת לבחון אם התנהגותו של עורך הדין היא בגדר התרשלות, יש לבחון מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש מעורך הדין כלפי לקוחו (עניין שטיל, בעמ' 783 – 784). 17 61. סטנדרט המיומנות והזהירות של עורך דין כלפי לקוחו נקבע לפי שני מקורות מרכזיים. האחד, הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו. השני, הדין הספציפי הנוגע לעורך הדין, קרי חוק לשכת עורכי הדין, והתקנות והכללים שהותקנו על פיו, בהם נקבעו נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 461 (1990) (להלן: עניין שרמן); ראו לעניין זה גם: עניין שטיל, בעמ' 784-783).
פסק דין |22/08/2020 |שלום – בת ים
ת"א (ירושלים) 10938-09-15- פלונית נגד רחל גילבאום
שמות השופטים: ליאת בנמלך
הפסיקה עמדה לא אחת על חובות הנאמנות, האמון והזהירות המוטלות על עורך דין כלפי לקוחו: "אחת החובות הבסיסיות המוטלות על עורך דין בחוק לשכת עורכי הדין היא החובה הקבועה בסעיף 54, ולפיה: 'במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט'. הוראה דומה קבועה גם בסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה המקצועית). יסודה של חובה זו ביחסי האמון המיוחדים המאפיינים את הקשר בין עורך דין ללקוחו, ועל כך כתב בית משפט זה: 'היחס שבין עורך דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכולתו' (ראו: על"ע 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י' 1720, 1730 (1956)). צמד הוראות אלה – הן ההוראה בסעיף 2 לכללי האתיקה המקצועית והן החובה שבסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין הלקוחה מהפרק השישי שעניינו "אתיקה מקצועית ושיפוט משמעת" – הן חובות שבתחום האתיקה. ואולם, בית משפט זה קבע כי ניתן לגזור מתוך חובות אלה אמות מידה ראויות לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות שיש לדרוש מעורך דין כלפי לקוחו גם במישור עוולת הרשלנות הנזיקית (עניין שרמן, בעמ' 462; ראו לעניין זה גם: גבריאל קלינגאתיקה בעריכת דין 447-443 (2001) (להלן: קלינג)). עוד נקבע כי סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש נבדק בעיניו של עורך דין זהיר על בסיס מידע שניתן לייחס לעורך דין בקיא ומיומן. הפסיקה עמדה על כך שרמת זהירות זו היא "רבה" וגבוהה יותר מאשר בעלי מקצוע מיומנים אחרים (ראו: עניין שטיל, בעמ' 784; רע"א 2786/07 לופטיג נ' עו"ד בן יעקב, פסקה ה ( 11.11.2007 ))" (ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ' גולדפרב לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פסקאות 43/44 ( 16.9.2014 )).
פסק דין |13/03/2024 |שלום – ירושלים
ת"א (ירושלים) 24960-02-12- ס א נגד הבנק הבינלאומי הראשן בעמ
שמות השופטים: ארנון דראל
חששו הוא מכך שהרחבת החובה המוטלת על עורכי דין תביא לפגיעה ביכולת עורך הדין לייצג את לקוחותיו ולריבוי תביעות כלפי עורכי הדין, וזאת במיוחד בהינתן כי התובע היה מיוצג על ידי עורכי דין מטעמו. הוא הצביע על כך כי עורך הדין פעל בהתאם להנחיות ההוצאה לפועל ועל פי הדין, וכי בתיקי הוצאה לפועל נשמעות טענות שונות כדי להתחמק מתשלום. בא כוחו של ברנט הפנה למספר פסקי דין שעסקו בסוגיה זו בבתי משפט המחוזי והשלום ובהם בחן בית המשפט את הריסון הדרוש. 53. הטלת אחריות בנזיקין על עורך דין כלפי הצד שכנגד או כלפי צד שלישי, שאינו לקוחו של עורך הדין היא אפשרית. התייחס לכך כב' השופט (כתוארו אז) א' ריבלין (שהיה באותו מקרה בדעת מיעוט אך לא בקשר עם דברים אלה) והגדיר את החובה המוטלת על עורך הדין: "חובת הזהירות הוחלה על עורך הדין לא רק ביחסים שבינו לבין לקוחו, כי אם גם ביחסיו עם צד שלישי. במקרה זה האחרון, מבוססים היחסים המיוחדים בין הניזוק לעורך הדין, והסתמכותו של הראשון על דברי האחרון, לא על חוזה בינם – חוזה אשר אינו בנמצא – כי אם על אופיו המיוחד של המקצוע המשפטי, ועל חובות ההגינות בהן חב עורך הדין לציבור כולו. כיוון שהציבור כולו מסתמך על מקצועיותו ועל יושרו של עורך הדין, הוא חב בחובת זהירות לא רק כלפי מרשו, אלא גם כלפי יריבו וכלפי הציבור כולו. . . " (ע"א 8625/02 סילביו נחום נ' רחל דורנבאום פ"ד נח (3) 385, 409-410 (2004) (להלן: "נחום") 17 54. דברים דומים נכתבו על ידי כב' השופט ד' לוין במקרה אחר: "מה דינו של עורך-דין המייצג לקוח פלוני ביחסיו עם מי שאינו לקוחו אלא צד שכנגד פלוני – האם כלפי פלוני זה מוטלת על עורך הדין חובה כל שהיא היהא אחראי כלפי זה מטעם כלשהו ועל-פי עילה כלשהי, אם יתברר שכתוצאה מהטיפול בעניין לקוחו ולמען לקוחו הסב נזק לאחר חבות חוזית לא תיתכן, שכן לא נקשרו יחסים כאלה ביניהם, אולם תיתכן גם תיתכן חבות בנזיקין.
פסק דין |11/08/2015 |מחוזי – ירושלים
ת"ק (תל אביב) 35808-10-23- ניסן כהן נגד ' עורך דין יעקב בן גיגי
שמות השופטים: נעמה ניר
אחת החובות הבסיסיות המוטלות על עורך דין בחוק לשכת עורכי הדין היא החובה הקבועה בסעיף 54, ולפיה: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". הוראה דומה קבועה גם בסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה המקצועית). יסודה של חובה זו ביחסי האמון המיוחדים המאפיינים את הקשר בין עורך דין ללקוחו, ועל כך כתב בית משפט זה: "היחס שבין עורך דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכולתו" (על"ע 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י' 1720, 1730 (1956)). 9. מתוך חובות אלה ניתן לגזור אמות מידה ראויות לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות שיש לדרוש מעורך דין כלפי לקוחו גם במישור עוולת הרשלנות הנזיקית (גבריאל קלינג אתיקה בעריכת דין 447-443 (2001)). הפסיקה עמדה על כך שרמת זהירות זו היא רבה וגבוהה יותר מאשר בעלי מקצוע מיומנים אחרים (עניין שטיל, בעמ' 784). 10. באופן קונקרטי, נדרש עורך הדין להיות אקטיבי, להזהיר את לקוחו ולהסביר לו את מכלול הסיכויים והסיכונים שבבחירותיו: פסיקת בית משפט זה קבעה במספר הקשרים כי במקרים שבהם רצונו של הלקוח מנוגד לייעוצו של עורך הדין, נדרש עורך הדין להזהיר את לקוחו ולהסביר לו את מכלול הסיכויים והסיכונים שבבחירתו, כדי לעמוד בסטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש ובכך להימנע מחבות ברשלנות מקצועית. חובה זו היא למעשה חובת אזהרה הנובעת מחובת הזהירות של עורך הדין. (ע"א 7633/12 קבוצת גיאות נ' גולדפרב ואח' עורכי דין בע"מ ( 16.9.2014 ), פסקה 47).
פסק דין |14/06/2024 |תביעות קטנות – תל אביב
ת"א (הרצליה) 36941-03-12- איילה ברכה אברהם נגד עורך דין איל ב"ר לב
שמות השופטים: לימור רייך
על חובותיו של עורך הדין במילוי תפקידו ניתן ללמוד מפסד ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב, לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ (מאגר המשפטי נבו), שם נפסק: "אחת החובות הבסיסיות המוטלות על עורך דין בחוק לשכת עורכי הדין היא החובה הקבועה בסעיף 54, ולפיה: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". הוראה דומה קבועה גם בסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה המקצועית). יסודה של חובה זו ביחסי האמון המיוחדים המאפיינים את הקשר בין עורך דין ללקוחו, ועל כך כתב בית משפט זה: 9 "היחס שבין עורך דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכולתו" (ראו: על"ע 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י' 1720, 1730 (1956)). "צמד הוראות אלה – הן ההוראה בסעיף 2 לכללי האתיקה המקצועית והן החובה שבסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין הלקוחה מהפרק השישי שעניינו "אתיקה מקצועית ושיפוט משמעת" – הן חובות שבתחום האתיקה. ואולם, בית משפט זה קבע כי ניתן לגזור מתוך חובות אלה אמות מידה ראויות לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות שיש לדרוש מעורך דין כלפי לקוחו גם במישור עוולת הרשלנות הנזיקית (עניין שרמן, בעמ' 462; ראו לעניין זה גם: גבריאל קלינג אתיקה בעריכת דין 447-443 (2001) (להלן: קלינג))". עוד נקבע כי סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש נבדק בעיניו של עורך דין זהיר על בסיס מידע שניתן לייחס לעורך דין בקיא ומיומן.
פסק דין |15/08/2015 |שלום – הרצליה
ת"א (מרכז) 59886-12-14- ד"ר סנפורד אשר הרמן נגד עורך דין אריה וייס
שמות השופטים: אורן שוורץ
כך, עורך דין חב כלפי מרשו חובות מכוח חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 והדין הכללי. "עורך הדין המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח מציג לפניו מצג מכללא לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות . חובת זהירות זו חלה על עורך הדין בכל שלבי הקשר מול הלקוח. ודוק: עורך-דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא . בהינתן שעו"ד וייס התמנה לייצג את התובעים בכל עניין שקשור בעסקת המכר, אני קובע כי מוטלת עליו חובת זהירות מושגית וקונקרטית. 45. התובעים תושבי חוץ, אינם דוברי השפה העברית, אינם מבינים ואינם מכירים את הדין, הנוהל והנוהג באשר לעסקאות במדינת ישראל. בנסיבות אלה, שמו התובעים את מבטחם בעו"ד וייס על מנת שיטפל בעניינם בנאמנות ובמסירות. תנאי פתיחה שכאלה מבססים חובות ברמה מוגברת אשר מוטלות על עורך הדין המייצג. יפים לכך הדברים אותם שנה השופט (כתוארו דאז) ס' ג'ובראן בע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב לוי, ערן , מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פסקאות 53/52 (פורסם בנבו, 16.09.2014 ): 26 "52. מיהות לקוחו של עורך הדין הוכרה בפסיקה לאחרונה כהיבט שיש לבחון במסגרת בחינת התרשלותו של עורך הדין (ע"א 2008/07 נירה לוטן נ' דוד ירמייב ז"ל עזבונו, פסקה 85 ( 14.2.2011 )). דומה כי את מיהות הלקוח ניתן להעריך בהקשר הנדון על פי כישוריו, ידיעותיו ומומחיותו.
פסק דין |23/06/2019 |מחוזי – מרכז
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 15. חובות עורכי דין
15. (א) עורך דין שמונה לפי סעיף 3, מוטלות עליו, בשינויים המחויבים, כל החובות וההתחייבויות הקבועות בחוק ובתקנות ובכללים שהותקנו לפיו. (ב) עורך דין שהתמנה כאמור, יעביר לממונה מחוז, אחת לשלושה חודשים, או במועד אחר שקבע ממונה מחוז לעניין פלוני, דין וחשבון על המשך טיפולו בכל עניין שנמסר לטיפולו לפי כללים אלה.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 1. הגדרות
1. בכללים אלה – "בית הדין” – בית הדין המשמעתי המחוזי שלו השיפוט לדון בעבירת המשמעת; "בקשה לביטול חברות" – בקשה לביטול רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולביטול חברותו בלשכה לפי סעיף 47 לחוק; "המען הרשום בלשכה” – המען לפי כלל 1(ג) לכללי לשכת עורכי הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות), התשכ”ב-1962; "חומר הבירור” – כל החומר המצוי בידי הקובל הנוגע לקובלנה, למעט פרוטוקלים, חוות דעת ותרשומות פנימיות של ועדת האתיקה; "נילון” – מי שהוגשה לגביו תלונה; "נשיאות” – כמשמעותה בסעיף 18(א) לחוק; "עורך דין” – לרבות מתמחה, אם הדין המשמעתי חל עליו; "קובל” – כמשמעותו בסעיף 63 לחוק; "קובלנה” – כמשמעותה בסעיף 63 לחוק; "תלונה” – תלונה על עבירת משמעת של עורך דין.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. 9 (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 14ג. נושאי הבחינה
14ג. (א) הבחינה תהיה בדינים אלה: (1) חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 – סעיפים 53, 54 עד 60, 61, 62, 75, 81 עד 88, 90, בסעיף 98ב(ג) – הרישה ופסקאות (2) ו–(4), 98ג, 98ה, 98ט עד 98יא; (2) סעיפים 48 ו–52 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; (3) סעיפים 235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה וסעיף 143 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; (4) כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986; (5) כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001; (6) כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס"ג-2003; (7) כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ"ט-1988. (ב) הדינים שבהם ייבחנו הנבחנים כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כנוסחם 30 ימים לפני הבחינה, זולת אם בוטלו לפני כן.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 65א. פומביות הדיון
65א. (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.
כל הזכויות שמורות ©