כל הזכויות שמורות ©
בני ברק, כמרכז תעסוקה משמעותי באזור המרכז, מהווה מוקד לסכסוכי עבודה מגוונים ומורכבים. במאמר זה נסקור את הנושאים המרכזיים בתחום דיני העבודה בבני ברק, נתאר את המסגרת המשפטית הרלוונטית, ונספק מידע חיוני למעסיקים ועובדים כאחד.
בהתאם לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, סכסוכי עבודה מאזור בני ברק מתנהלים בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בית דין זה מוסמך לדון במגוון רחב של תביעות הקשורות ליחסי עבודה, זכויות עובדים, פיטורים ועוד.
תביעות רבות עוסקות בהפרת זכויות בסיסיות כגון אי תשלום שכר מינימום, שעות נוספות, דמי הבראה, חופשה שנתית ופנסיה. פסקי דין רבים מדגישים את חשיבות ההקפדה על מתן זכויות אלו לעובדים.
מקרים של פיטורים ללא שימוע, פיטורי עובדים מוגנים (כגון נשים בהריון, עובדים במילואים), או פיטורים בניגוד להסכמים קיבוציים מהווים נתח משמעותי מהתביעות.
כפי שנראה בתיק סעש 29660-09-10 (חן סבג ואח' נגד עיריית בני ברק), תביעות בגין אפליה והפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מהוות סוגיה משמעותית באזור.
תביעות הנוגעות להטרדה מינית במקום העבודה והאחריות המוטלת על המעסיק למניעתה ולטיפול בה.
בתיק סעש 14885-08-16 (בת-אל משרקי נגד רווחה קהילתית בע"מ) הודגשה חשיבות ההגנה על זכויות עובדות בהריון והצורך באישור מיוחד לפיטוריהן.
תיק 55517-12-15 (פלונית נגד עיריית בני ברק) מדגים את המורכבות של תביעות עבודה כנגד גופים ציבוריים ואת הסטנדרטים המיוחדים החלים עליהם.
בני ברק, כעיר בעלת מרקם חברתי ודתי ייחודי, מציבה אתגרים מיוחדים בתחום דיני העבודה:
לפני הגשת תביעה, מומלץ לאסוף את כל המסמכים הרלוונטיים:
התביעה מוגשת לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, המוסמך לדון בתביעות מאזור בני ברק. חשוב להקפיד על:
בחירת עורך דין המתמחה בדיני עבודה ומכיר את המאפיינים הייחודיים של אזור בני ברק מהווה יתרון משמעותי. עורך דין מנוסה יוכל:
פנייה מוקדמת לייעוץ משפטי עשויה למנוע הסלמה של סכסוכי עבודה ולהביא לפתרון מהיר ויעיל. עורכי דין מנוסים בדיני עבודה בבני ברק יכולים לסייע:
דיני העבודה בבני ברק מתאפיינים במורכבות הנובעת מהמרקם החברתי הייחודי של העיר. הכרת הפסיקה העדכנית והנהלים הספציפיים של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חיונית להצלחה בתביעות מסוג זה. בין אם אתם עובדים שזכויותיהם הופרו או מעסיקים המתמודדים עם תביעה, פנייה לעורך דין מנוסה בתחום דיני העבודה המכיר את המאפיינים הייחודיים של בני ברק תסייע לכם להתמודד ביעילות עם ההליך המשפטי.
סע (תל-אביב-יפו) 29660-09-10- חן סבג ואח נגד עיריית בני ברק ואח
שמות השופטים: אורן שגב,מאיר ברימן,גב שרה חורש
מן הכלל אל הפרט – האם הנתבעות פעלו בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה נבדוק להלן את הראיות שהוצגו בפנינו ביחס לכל אחת מהנתבעות בנפרד. 18. נקדים ונציין, כי מהראיות שהובאו בפנינו הצטיירה תמונה קשה. אמירות שמן הראוי היה שיעברו מן העולם זה מכבר, נאמרו לתובעת בריש גלי, והכל כמפורט להלן. עיריית בני ברק 19. בשיחה שניהלה התובעת עם הגב' צביה קניג, עולה בבירור כי הליך קליטתה של התובעת לעבודה בעיריית בני ברק נקטע מחמת הריונה. וכך התנהלה השיחה: "חן: צביה צביה: כן. חן: שלום לך, מדברת חן סבג, את זוכרת אותי צביה: חן סבג חן: כן. צביה: תזכירי לי בבקשה. חן: הייתי איתך בריאיון ביום ראשון. צביה: אה, כן, כן, חן, כן, חן: אה, זהו אז אמרת לי שפשוט בלשכה לא מקבלים נשים שהריון אז – צביה: נכון, והזמיננו אותך להיום חן: כן, צביה: אז תראי את זה כמבוטל, פשוט הם לא, כנראה לא מודעים לזה, אה אז חבל אל תגיעי, בסדר חן: הבנתי, צביה: בכל אופן, אני, אמרתי לך שאני זוכרת אותך לטובה אז בעזרת השם, אם יהיה צורך בעתיד, אז אנחנו בהחלט אה- חן: אוקי, צביה: נזכור אותך, בסדר חן: כן הבנתי, גם במכרז הם לא מקבלים בגלל הסיבה הזו צביה: לא, לא, זה, כן, זה אותם קריטריונים, חן: הבנתי,. . . " 20. לא מן המותר לציין, כי בשל אותה שיחה, ננזפה הגב' קניג ע"י גזבר העירייה, מר אדלר, במכתבו אליה מיום 25 בנובמבר 2010, שם כתב, בין השאר: "בהמשך לוועדת המכרזים שהתקיימה ביום 02.09.10 , ובהמשך לפניית הגב' חן סבג, הרינו להודיעך כי אנו רואים בחומרה רבה את התנהלותך במהלך ראיון מקדמי מול הגב' הנ"ל, בו אמרת לה בין השאר כי בשל היותה בהיריון לא תתקבל לעבודה בעירייה" ובהמשך: "העובדה שנתת לעצמך דרור לדחות מועמדת בשל היותה בהיריון הינה חמורה ואינה מקובלת על דעת העירייה ולתפיסת עולמה".
פסק דין |/07/2013 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
ת"א (תל אביב) 55517-12-15- פלונית נגד עיריית בני ברק
שמות השופטים: ישי קורן
3. מי ברק תאגיד המים והביוב של בני ברק בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אמיר ארבל כיטוב החלטה 1 בשל הפער בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, ובהעדר הסכמה להעמיד את הנכות הרפואית על ממוצע חוות הדעת מטעם הצדדים, החלטתי למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בהתאם לתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, כאשר כל צד שומר על חוות הדעת מטעמו. אני ממנה בזה את ד"ר מריו איכנבלט מביה"ח קפלן ברחובות כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה בתיק זה. המומחה יקבע ממצאים רפואיים לגבי מצבו/ה הרפואי של התובע/ת, בעקבות האירוע מושא התביעה, ובמיוחד יחווה דעתו בשאלות הבאות: א. האם נגרמה לתובע/ת נכות זמנית או צמיתה עקב האירוע, ואם כן לאיזו תקופה ומה שיעור הנכות ב. האם צפויה החמרה במצב התובע/ת בעתיד ג. מה הקשר בין המצב הרפואי של התובע/ת לאירוע ד. אילו מגבלות תפקודיות נגרמו לתובע/ת כתוצאה מהאירוע, אם בכלל, בשים לב לעבר הרפואי של התובע/ת, לעבודתו/ה ולמקצועו/ה ה. האם י/תהיה התובע/ת זקוק/ה לטיפולים רפואיים בעתיד מה סוג הטיפולים, ומה עלותם המשוערת במחיריהם כיום 2 ו. האם נשלל כושר העבודה של התובע/ת באופן חלקי או מלא, עקב האירוע, ולמשך כמה זמן 2. ב"כ הצדדים ימציאו למומחה את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידם ואשר נוגעים לתובע, לרבות חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים, בתוך 14 יום מהיום. העתק כל פניה אל המומחה יועבר במישרין לצד שכנגד. 3. בשכר טרחת המומחה, בסכום של 5,000 ומע"מ, ישאו הצדדים בחלקים שווים, בשלב זה, עפ"י חשבונית שתומצא להם ע"י המומחה. 4. המומחה מתבקש להמציא את חוות דעתו עד ליום 15/5/17 בכפוף לתשלום שכר טרחתו.
החלטה |12/02/2017 |שלום – תל אביב
סעש (תל אביב) 14885-08-16- בת-אל משרקי נגד רווחה קהילתית בעמ
שמות השופטים: דגית ויסמן,גב ניצה פרידמן
עו"ד בנימין רוזנשטרוך פסק דין 1. התובעת עבדה אצל הנתבעת, המנהלת רשת חנויות שהעיקרית בהן נמצאת בעיר בני ברק, וזאת במשך כשנה ורבע, עד שסיימה לעבוד בהיותה בהיריון, בנסיבות שנויות במחלוקת. על רקע זה הוגשה התובענה שבפנינו, בה נטען שהתובעת פוטרה שלא כדין בהיותה בהיריון ועל כן נתבעו 160,119 , בגין הסעדים הבאים: פיצויים בגין הפרת חוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 (להלן – חוק עבודת נשים) או חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשנ"ח – 1988 (להלן – חוק השוויון), פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פיצויים בגין העסקה פוגענית, תשלום שכר חודש מאי 2016 (חודש העבודה האחרון), הפרשים בגין ביטוח פנסיוני, פדיון הבראה ופיצויים בגין אי מתן הודעה בכתב על תנאי עבודה. 2. רקע עובדתי: א. התובעת החלה לעבוד אצל הנתבעת בחנות שבבעלותה, ביום 1.3.15 ועבדה בה עד אפריל או מאי 2016 (המועד המדויק שנוי במחלוקת). ב. לפי תלושי השכר, שכרה של התובעת עמד תחילה על 28 לשעה ולאחר חצי שנת עבודה, החל מחודש ספטמבר 2015, הוא עמד עד 5,500 לחודש. 2 ג. התובעת עבדה אצל הנתבעת גם בתקופות עבר, לפרקי זמן לא ארוכים, לפני נישואיה הראשונים וגם לאחריהם. גם בעלה הראשון של התובעת עבד אצל הנתבעת. ד. בין התובעת ובין מר יצחק דניאלצ'יק, אחד מבעלי הנתבעת, היה קשר קרוב שאינו אופייני ליחסי עבודה שגרתיים (ר' בעדות התובעת עמוד 8 משורה 36 עד עמוד 9 שורה 31). ה. התובעת, גרושה ואם לילד, הודיעה לנתבעת בשלהי חודש מרץ 2016 (ביום 24.3.16 לפי גרסת התובעת או ביום 28.3.16 לפי גרסת הנתבעת), שהיא עומדת להתחתן בקרוב, ביום 17.4.16 (מספר ימים לפני חג הפסח). ו. ביום 17.4.16 התובעת נישאה לבחיר לבה.
פסק דין |20/09/2019 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (נצרת) 64269-08-23- חוסאם שמאלי נגד ש. א. אנטקוביץ השקעות בעמ
שמות השופטים: מירב ניר שלו
כן נטען כי בתביעות רבות הכירה הנתבעת במסגרת כתבי ההגנה אשר הוגשו מטעמה, בסמכותו המקומית של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת לדון בתביעות. נטען כי הסיבה לשינוי הרישום במשרד המשפטים, הינה ריבוי התביעות אשר הוגשו כנגד הנתבעת לאחרונה. 5. בתשובותיה לתגובת התובע (בהתאם להחלטות שניתנו), טענה הנתבעת כי גם עובר לשינוי מענה הרשום של הנתבעת לרעננה, היה מענה הרשום של הנתבעת בעיר תל אביב. הנתבעת צירפה לתשובתה אישור מרשות התאגידים על עדכון מענה הרשמי בתל אביב, ביום 11.5.2022 . נטען כי מדובר במקור הנורמטיבי לאיתור כתובתה של הנתבעת וכי הכתובת המופיעה באתר האינטרנט באזור התעשייה ברקן הוא לצורך הנוחות בלבד. כן נטען כי התביעה הוגשה בבית הדין בנצרת רק בשל נוחות ב"כ התובע וכי כלל הנתונים מלמדים על כך כי המקום המועדף לדיון בתביעה, הינו בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. אשר ליתר התביעות המתנהלות בבית הדין האזורי לעבודה בנוף הגליל – נצרת ואשר לא הוגשה במסגרתן בקשה למחיקה בשל חוסר סמכות מקומית, נטען כי הסמכות המקומית הוכחשה בכתב ההגנה. כמו כן, צורף לתשובת הנתבעת הסכם התקשרות עם מי שנטען בכתב ההגנה שהיתה המעסיקה של התובע, ממנו עולה כי כתובתה ב"אזור". 6. בהמשך, ועל אף הפניית בית הדין את התובע למסמכים אשר צורפו מטעם הנתבעת באשר למען משרדה הרשום (החלטה מיום 8.4.2024 ), הודיע התובע כי הוא נותר בעמדתו כי אין מקום להעביר את הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כשהוא חוזר על נימוקיו. בנוסף נטען כי במהלך מסירת כתבי התביעה עלה כי מדובר בביתו הפרטי של בעל המניות של הנתבעת, וכי "אין שם שום משרד". בית הדין התבקש "לשקול היטב את העניין בטרם הכרעתו". 7. ובכן, תקנה 3(א)(1) לתקנות קובעת כי מקום השיפוט בתובענות מכוח סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 יהא ב"בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נשוא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה".
החלטה |30/04/2024 |בית דין אזורי לעבודה – נצרת
ע"ע 21934-02-21- יצחק חקמון נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: ורדה וירט ליבנה,סיגל דוידוב מוטולה,רועי פוליאק,גב עירית אלטשולר זמני,צבי טבצניק
הגם שהצעות החוק טרם הבשילו לכדי חוק, נקבע בפסיקתם של בתי הדין לעבודה כי ניתן וראוי לתת להתנהגויות אלה מענה במסגרת הדין הקיים, בהתבסס על חובות תום הלב וההגינות בהן מחויב כל מעסיק כחלק בלתי נפרד מחוזה העבודה (לדוגמאות בפסיקה ראו למשל את סע"ש (אזורי י-ם) 38335-03-14 מנחם נפתלי – מדינת ישראל ( 10.2.16 ); ערעור שהוגש לבית הדין הארצי נמחק: ע"ע 23325-03-16 מיום 24.10.17 ; סע"ש (אזורי ת"א) 36775-04-18 אמיל תובל – עיריית תל אביב יפו ( 24.10.19 ), ערעור נדחה מטעמי בית הדין האזורי: ע"ע 50437-11-19 מיום 2.6.20 ; סע"ש (אזורי י-ם) 67012-07-18 עו "ד אילנית מיכאלי – עיריית ירושלים ( 21.2.21 ), ערעורים שהוגשו נדחו: ע"ע (ארצי) 51808-03-21 מיום 13.7.21 ). בהתאם קבע גם בית דין זה כי "כל עובד זכאי לסביבת עבודה ראויה ומכבדת, שההחלטות בה מתקבלות באופן ענייני, ושאין בה פגיעה בכבוד האדם שלו על היבטיו השונים" (ע"ע (ארצי) 51279-03-19 שלום בן חמו – עיריית בת ים ( 10.9.21 ); להלן: עניין בן חמו), כך שפעולה בניגוד לכך – וכדוגמה באמצעות מידור לא עני יני, זלזול והקטנה של יכולות מקצועיות, הפעלת-יתר של סמכויות ניהוליות, ניכור המגיע כדי השפלה, או נידוי חברתי (גם אם מרומז) – עשויה ליצור סביבת עבודה עוינת שתוכר כהתעמרות וכהפרה של חוזה העבודה (ע"ע (ארצי) 54435-12-19 ד"ר ליאנה בני עדני – עיריית תל אביב יפו ( 4.8.21 ); להלן: עניין עדני). אין מדובר ברשימה סגורה שכן קשת ההתנהגויות שעשויה להיחשב כהתעמרות בעבודה היא רחבה ומגוונת, כאשר הודגש כי "אין להסתפק.
פסק דין |05/09/2022 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
65/08 עע- איתן שרעבי נגד עזרה ובצרון חברה לשיכון בעמ
שמות השופטים: עמירם רבינוביץ,נילי ארד,שמואל צורנציג עובדים,שלום חבשוש נציג מעבידים,חיים בנימיני
'תלונה' אשר כלל אינה קיימת"; בפועל מונה תחת המערער עובד אחר שנבחר במכרז; אין לאכוף השבתו של המערער לעבודה בחברה, אשר "תוביל לערעור יציבות המשיבה כליל, ותקשה על המשך ניהולה על ידי כל הגורמים הנוגעים בדבר"; תפקידו היה תפקיד אמון "ואין כל אפשרות מעשית להמשך שיתוף פעולה בינו לבין הנהלת המשיבה"; המערער אינו זכאי לפיצוי כספי של שכר עבודה עבור התקופה שממועד פיטוריו ועד למועד השבתו. מה גם שהמערער "לא הרים הנטל המוטל עליו להקטנת נזקו בעניין זה". 10. במהלך הדיון בערעור נעשה נסיון לפשרה במגמה לסיים הסכסוך. החברה הביעה הסכמתה, אולם המערער דחה הצעות שהועלו בטענה שקבלתן "תותיר כתם כבד" על שמו הטוב ועל אפשרות תעסוקה בעתיד. לפיכך חזר על בקשתו להשיבו לתפקידו הקודם או ל"תפקיד מקביל בעיריית ת"א, אפילו לתקופה קצובה בזמן" בדרך ש"תנקה את האווירה" ותאפשר מציאת מקום עבודה חלופי. דיון והכרעה 11. נקדים אחרית לראשית ונאמר כי דין הערעור להידחות. פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס היטב בממצאיו העובדתיים ובמסקנותיו המשפטיות, הן בדבר כשרות פיטוריו של המערער והן בנוגע לאי תחולתו של חוק הגנה על עובדים, ולא נמצא טעם משפטי המצדיק התערבותנו. עיקר טעמינו לכך נבהיר להלן. פרק ראשון: אי תחולת חוק הגנה על עובדים על המערער בנסיבותיו 12. התנאים המצטברים בחוק הגנה על עובדים להוכחת קיומו של קשר סיבתי בין תלונות המערער ובין פיטוריו – אינם מתקיימים במקרה הנדון. בסעיף 2 לחוק הגנה על עובדים, נאסר על מעביד לפגוע "בתנאי עבודתו של עובד" או לפטרו "בשל כך שהגיש תלונה נגד מעבידו. . . . ". בענייננו, קבע בית הדין האזורי, כי תלונותיו של המערער נגד התנהלותו של המנכ"ל בפרשת הגזבר, היו המניע להבאת עניינו של המערער לדיון בפני הדירקטוריון לבחינת התנהלותו והמשך העסקתו בחברה.
פסק דין |06/04/2009 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
ע"ע 1127/00- אויאן אורסץ ו-4 אח נגד דניה סיבוס בעמ
שמות השופטים: אלישבע ברק,עמירם רבינוביץ,שמואל צור נציגת עובדים רבקה גן
. המדיניות הראויה שעל בית הדין ליישם היא הקלה על עובדים זרים המבקשים לממש את זכויותיהם בבית הדין. כך נוהגים בתי הדין ליתן עדיפות לדיון בהליכים שמוגשים על ידי עובדים זרים, בפרט לעניין קבלת בקשות לגביית עדות מוקדמת. . " כך לדוגמא יכול בית הדין לבחון את מסמכי המעביד תוך חקירתו הנגדית של המעביד ובדרך זה לברר בעזרת מי שמייצג את העובדים, האם העובדים זכו לתשלומים בגין כל זכויותיהם הנתבעות. הנה כי כן אין מקום למחוק את התביעה על הסף. העניין מוחזר לבית הדין האזורי על מנת שידון בתביעה לגופה על פי התצהירים וראיות שניתן לקבל. השופט שמואל צור מסכים אני לפסק דינה היפה והקולע של חברתי המשנה לנשיא אלישבע ברק. בית הדין לעבודה הוא מעוזם של העובדים, כלל העובדים ובמיוחד קשיי היום שביניהם. בית הדין לעבודה – אף שבית משפט הוא לכל דבר – שעריו פתוחים, כללי הפרוצדורה שבו פשוטים וגמישים והוא אינו קשור בדיני ראיות (סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969). מציאות זו לא נוצרה במקרה והיא נועדה להקל על הגישה לבית הדין גם לאלה שאינם יודעים דין וגם לאלה שאין ידם משגת מימון שירותים משפטיים. מבין אוכלוסיית העובדים הנזקקת לבתי הדין לעבודה, העובדים הזרים הם החלשים ביותר. הם זרים, הם אינם שולטים בשפה, הם נמצאים בארץ בחסדי המעסיק ורשויות השלטון ואורחות החיים כאן לא נהירות להם. המציאות היום היא שבית הדין לעבודה הוא המוסד היחיד אליו יכולים העובדים הזרים לפנות ולשטוח טענותיהם בקשר לשכרם ותנאי עבודתם. במציאות זו מן הראוי שבית הדין יעשה כל מאמץ לדון בתביעות העובדים הזרים לגופן ולא ידחה אותן על הסף מטעמים של פרוצדורה או כללי ראיות נוקשים. כך בענייננו. מספר עובדים רומנים הגישו תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, בקשר לשכר עבודתם.
פסק דין |07/04/2002 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
ע"ע 4522-11-18- מיכאל זליג נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: אילן איטח,סיגל דוידוב מוטולה,חני אופק גנדלר ירון לוינזון,דורון קמפלר
נציין כי התיבה "או בכל חוק אחר", המצויה בסיפא של סעיף 24(א)(5) לחוק הוספה במסגרת תיקון החוק משנת 1975, כשבדברי ההסבר נאמר כך (הצ"ח חוק, תשל"ג 1072, עמ' 365): "סעיף 24 מפרט את התובענות אשר "לבית הדין האזורי תהא סמכות ייחודית לדון בהן" . . . מספר חוקים שתוקנו או הוחקו לאחר חקיקת חוק בית הדין לעבודה קובעים כי לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות לפיהם . . . . מוצע, איפוא, לתקן את סעיף 24(א)(5) ולהסמיך את בית הדין לדון בכל ענין שמוענקת לו סמכות לפי כל חוק". 3 כיום קיים מספר רב של דברי חקיקה מיוחדים המעניקים לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות מכוחן. אחת ההוראות המצויה במוקד ערעור זה, ואשר נוסחה יובא להלן, היא הוראת סעיף 14 לחוק השוויון. כמו כן, ומבלי למצות, ראו גם: סעיף 10 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן: חוק שוויון הזדמנויות בעבודה); סעיף 3 לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997; סעיף 13א לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (כפי שתוקן בתיקון 31 משנת 2006); סעיף 5 לחוק ההגנה על עובדים בשעת חירום, תשס"ו-2006; סעיף 4 לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, תשס"ז-2007; חוק איסור קבלת בטחונות מעובד, תשע"ב-2012; חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958; חוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות, תשס"א-2001; ועוד. 3. המבחן בסעיף 24(א)(1) לסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה הינו מבחן תלת שלבי: מבחן זהות הצדדים – היינו אם מדובר בתביעה שבין עובד למעסיק או חליפיהם; מבחן העילה – האם העילה נובעת מיחסי עבודה; מבחן העילות שהוחרגו – לא כל העילות הנובעות מיחסי עבודה מצויות בסמכותו העניינית של בית הדין והדברים אמורים ביחס לעילות נזיקיות שאינן בסמכות בית הדין לעבודה בראי סעיף 24(א)(1) סיפא ובכפוף לסעיף 24(א)(1ב) לחוק (ראו רע"א 2407/14 רוחם נ' אג'נס פרנס פרס בע"מ ( 14.10.15 )).
פסק דין |28/03/2020 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
ע"ע 35666-05-16- חברת השמירה בע"מ נגד בעע 35666-05-16
שמות השופטים: ורדה וירט ליבנה,אילן איטח,חני אופק גנדלר,שי צפריר,גד פרופר
העובדים הגישו תביעות כנגד החברה ובהן תבעו רכיבי תביעה משותפים (כל אחד בסכומים שונים) ורכיבי תביעה אישיים – והכל בגין זכויות הנובעות מתקופת העבודה וסיומה. 4. על הצדדים חלות הוראות ההסכמים הקיבוציים בענף השמירה. 5. המחלוקת בין הצדדים התרכזה במספר נושאים: א. זכאות העובדים לפיצויי פיטורים. ב. האם החברה חבה לעובדים הפרשי שכר מכוח הסכמי ההתקשרות שבין החברה ובין הרכבת (להלן – ההסכם המסחרי). ג. האם החברה שילמה לעובדים את כל זכויותיהם (דמי חג, תוספת וותק והפרשות לפנסיה פדיון חופשה ועוד) . ד. האם עומדת לחברה זכות קיזוז של זמני הפסקות. פסק דינו של בית הדין האזורי 6. בית הדין האזורי דן תחילה במחלוקות המשותפות לכל התביעות, ובחלקו השני של פסק הדין דן בתביעה של כל עובד בנפרד. נפרט להלן את עיקרי הקביעות הרלבנטיות לערעורים שבפנינו: 3 7. פיצויי פיטורים – בית הדין התבסס בפסיקתו על ההלכה לפיה יש לתת משקל לזיקה שבין עובד למקום העבודה. ולפיכך – כך נקבע – כאשר העובד התקבל לעבוד באתר מסוים ועבד רק בו תקופה ממושכת ללא מעבר בין אתרים שונים, הרי שבמקרה של חילופי קבלנים באתר העבודה יהיה העובד, אשר התפטר מעבודתו כדי להמשיך ולעבוד באותו אתר עבודה עבור הקבלן החדש, זכאי לפיצויי פיטורים ממעסיקו גם אם המעסיק הראשון הציע לו מקומות חלופיים. בית הדין קבע כי מדובר במקרה זה בעובדים אשר עבדו מספר שנים באתר הרכבת (בין שנתיים וחצי לעשר שנים) ללא כל מעבר לאתרים אחרים ואשר המשיכו (למעט עובד 6) לעבוד ברכבת תחת הקבלן החדש. לפיכך בהתאם לפסיקה הינם זכאים לפיצויי פיטורים. 8. מעבר לדרוש התייחס בית הדין גם למחלוקת שבין הצדדים אודות הצעות עבודה חלופיות וקבע כי העובדים לא היו מעוניינים להמשיך לעבוד בחברה (וזאת למרות פניותיהם לחברה בהן ביקשו עבודות אחרות).
פסק דין |26/07/2017 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בע"מ 9948/04- פלוני נגד 1. פלונית
שמות השופטים: א ריבלין א פרוקציה,ע ארבל
מקרים מעין אלו מובאים בפני בית הדין לעבודה מפעם לפעם ובידיו הכלים להבחין בין פיטורים על רקע מניעים לגיטימיים לבין פיטורים על רקע מניעים פסולים, יהיו אלה אשר יהיו (ראו: לובוצקי, בעמ' 69). הדרך להבטיח כי כל מקרה ייבחן על-פי אמות המידה הראויות וכי אמות המידה הראויות תיושמנה בכלל המקרים באופן שוויוני ואחיד, היא לקבוע כי סוגית הפיטורים תידון בבית הדין לעבודה. ואמנם, כפי שראינו למעלה, הנחת היסוד שעמדה בבסיס הקמתה של מערכת בתי הדין לעבודה היתה שטריבונלים מיוחדים המתמחים בדיני עבודה יוכלו להגיע להכרעות ראויות שתשקפנה את ערכי החברה ויגנו על מעמדו הייחודי והרגיש של העובד, תוך רגישות למאפיינים הייחודיים של כל מקרה ומקרה ותוך ראיה כוללת של כלל המקרים על מנת להבטיח אחידות ושוויון בפסיקה. יכולתם של בתי הדין לעבודה להגשים מטרות אלו נובעת הן מן הניסיון הרב שהם צוברים בתחומם הייחודי והן מן ההתמקצעות בדינים המסועפים של תחום סבוך ורגיש זה. העברת הדיון בסכסוכי עבודה בין בני משפחה לבית המשפט לענייני משפחה עלולה לסכל את שתי המטרות הנזכרות. לבית המשפט לענייני משפחה הניסיון והכלים להכריע בסוגיות מדיני המשפחה, אך סוגית הפיטורים היא סוגיה מדיני העבודה וראוי אפוא שהיא תתברר בבית הדין לעבודה, שלו המומחיות והבקיאות בתחום זה. 26. גישה זו היא המקובלת בשיטות אחרות בהן, כמו אצלנו, קיימים הן מסלולי שיפוט מיוחדים לתובענות בענייני עבודה והן מסלולי שיפוט מיוחדים בענייני משפחה. למעלה ציינתי כי הן במשפט הצרפתי והן במשפט הגרמני נדונות תובענות עבודה בין בני משפחה במסלולים שנקבעו לתובענות עבודה, ולא במסלולים המיוחדים לענייני משפחה. כך גם באנגליה (ראו: (1996) hoyland v. ltd.
פסק דין |25/10/2005 |בית המשפט העליון
עסק 1008-00- הורן את ליבוביץ בע"מ נגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה
שמות השופטים: ס אדלר
נוסיף, כי אף המחוקק קבע, שבמקרים הראויים יש ליתן לבית הדין שיקול דעת בסוגיה של החזרת עובד לעבודתו. כך לדוגמא, קובע סעיף 10(א)(2) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988: 10. " (א) לבית-הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי – (1). . . (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים. הוראות סעיף קטן זה כוחן יפה על אף האמור בסעיף 2)3) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – . "1970 הוראות דומות מצויות בסעיף 2)3) לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או המינהל התקין), התשנ"ז – 1997; סעיף 2)14) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח – 1998. סעיף 10(ג) לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1988 קובע, כי הוראות סעיף 10 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה יחולו גם על הליכים לפיו. סעיף 45ג(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח – 1958 מסמיך את נציב תלונות הציבור לצוות על ביטול פיטורים או על מתן פיצויים מיוחדים לעובד ציבור שחשף מעשי שחיתות, ופוטר . בנוסף, ישנן הוראות חוק האוסרות על פיטורים בנסיבות מסוימות ואף קובעות, כי פיטורים אלה בטלים מעיקרם. לדוגמא: סעיף 9 לחוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954; סעיף 41(ב) לחוק חיילים משוחררים, התש"ט – 1949; סעיף 5א לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א .1991 – פיטורים בניגוד לזכות חוקתית 11.
פסק דין |22/07/2000 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
דב"ע מד/3-50- גזל כהן נגד עירית בני ברק
שמות השופטים: בר ניבגולדברג,נגבי,ביילי
הדין i ההליך 1. זה הוא ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופט ש. הבר – אב בית-הדין, וה"ה הורבויץ וינקלביץ – נציגי ציבור; תב"ע מא3-154/) אשר בו פסק בית-הדין על המשיבה, עירית בני ברק (להלן-העיריה), לשלם למערערת (להלן-העובדת) פיצויי פיטורים בצרוף פיצויי הלנה, וכן תמורת הודעה מוקדמת על פיטורים בצרוף הפרשי הצמדה וריבית, ודחה את תביעת העובדת להחזרתה לעבודה ותביעה לתשלום הפרשי שכר. 2. עובדות המקרה, כפי שנקבעו על ידי בית-הדין האזורי, הן כדלקמן: (א) העובדת עבדה בשירות העיריה מאוגוסט 1966 ועד אוגוסט 1979 כעובדת של שירות ההזנה בבית הספר "בית יעקב" בבני ברק; היא "היתה עובדת במשכורת וקיבלה שכרה לפי הדירוג האחיד ועל פי שעות עבודה"; כל זה היה מוסכם על שני הצדדים; (ב) "על הצדדים חלה חוקת העבודה לרשויות המקומיות"; (ג) באוגוסט 1979 הופסק שירות ההזנה בבית הספר שבו עבדה העובדת ועבודתה נפסקה; (ד) לעובדת לא נמסרה כל הודעת פיטורים, אפילו לא בעל-פה; (ה) לא היה כל משא ומתן בדבר פיטוריה של העובדת; (ו) לעובדת נקבעה עבודה של שעה וחצי ליום. 3. עיקר טענתה של העובדת בבית-הדין האזורי היה: (א) על פי דרישת העיריה היא עבדה כשעתיים עד שלוש שעות ביום; שכרה שולם מדי חודש בצ'קים ללא פירוט; (ב) ביוני 1979 נודע לה כי שכרה אינו משתלם לפי חישוב המבוסס על הסכמי השכר המחייבים לגבי עובדי השלטון המקומי; (ג) לקראת סוף שנת הלימודים תשל"ט הופסקה עבודתה, ומאז אוגוסט 1979 הופסק תשלום שכרה; (ד) היא פנתה להנהלת בית ספר וגם לראש העיריה בבקשה לאפשר לה להמשיך בעבודתה, אך לא נענתה; (ה) העיריה שלחה לעבודת הודעה על אישור תשלום פיצויי פיטורים, כפי שסוכמו, לטענת העיריה, עם בעלה של העובדת, אולם עד לסוף הדיון בבית-הדין האזורי לא שולמו הפיצויים; מכל מקום טענה ה
פסק דין |02/10/1984 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
בג"צ 6658/23- הרב שלמה רבינוביץ נגד בית הדין הארצי לעבודה
שמות השופטים: י אלרון,י וילנר,ג כנפי שטייניץ
להווי ידוע, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה, וכי לפיכך יתערב בהם במקרים חריגים בלבד, שבהם מתקיימים שני תנאים מצטברים: אם נפלה טעות משפטית-מהותית בעלת השלכת רוחב, וכאשר קיימים שיקולי צדק הדורשים התערבות שיפוטית (ראו, מני רבים: בג"ץ 1428/23 ארגון רבני ישראל נ' המועצה הדתית יבניאל, פס' 20 ( 22.5.2023 ); בג"ץ 6856/21 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה, פס' 3 ( 19.10.2021 ); בג"ץ 3133/20 אלמקייס נ' בית הדין הארצי לעבודה, פס' 11 ( 14.9.2020 )). העתירה שלפנינו אינה נמנית עם מקרים חריגים אלו. טענותיו של העותר נושאות אופי ערעורי במובהק, ומופנות כלפי קביעות קונקרטיות ופרטניות של בית הדין הארצי. לא זו אף זו: פסק-דינו המפורט של בית הדין הארצי עוסק בהבחנה שבין עובד למתנדב סוגיה המצויה בליבת מומחיותו ושיקול-דעתו של בית הדין לעבודה ואשר לא בנקל יתערב בכך בית משפט זה (ראו, למשל: בג"ץ 6283/19 צדקה נ' המוסד לביטוח לאומי, פס' 11 ( 17.5.2020 ); בג"ץ 3812/17 סאיג נ' בית הדין הארצי לעבודה, פס' 7 ( 20.7.2017 )). משכך, כאמור, דינה של העתירה להידחות על הסף. 8. עוד אוסיף, כי בניגוד לטענת העותר שלפיה לא ניתנה לו "זכות טיעון" טרם מתן פסק-דינו של בית הדין הארצי זכות זו של העותר מולאה כדבעי, שכן העותר פרט את טענותיו לפני בית הדין הארצי בהרחבה בכתב ובעל-פה. לעניין זה יצוין, כי יש לתמוה על טענתו של העותר שלפיה לא הוענקה לו הזכות להביא ראיות ועדים בפני בית הדין הארצי, שכן ידוע הוא כי, ככלל, אין מקום להביא ראיות חדשות לפני ערכאת הערעור, (ראו, למשל: ע"ע (עבודה ארצי) 764/06 מדניק גימני, פס' 10 ( 22.1.2008 ); ע"ע (ארצי) 1774-09-16 פורת אואקנין, פס' 23 ( 26.5.2021 ).
פסק דין |09/04/2024 |בית המשפט העליון
בג"צ 6337/06- עידו אדלר ואח נגד הרמטכל ואח
שמות השופטים: א א לוי,א רובינשטיין,ד חשין
עוד יצוין, כי כלל נושא שירותם של אנשי הקבע לא הוסדר בחקיקה, חרף משאלות משכבר (ד' ברק-ארז "'חוזה העבודה' של משרת בצה"ל", הפרקליט מ (תשנ"א) 114; בג"צ 5060/96 רס"מ בת שבע קהלני נ' ראש הממשלה, פ"ד נד(3) 270, 285-284 (הנשיא ברק); בג"צ 6651/05 הנזכר והאסמכתאות דשם). אציין כי עיינתי בדין וחשבון הועדה לבדיקת בתי הדין לעבודה (ועדת זמיר) מטבת תשס"ו – ינואר 2006, ובו נדרשה הועדה (עמ' 36) להמלצות ועדת אליאסוף שלפיה יש מקום להשיב לבית הדין לעבודה את הסמכות לדון בנושא מינויים, פיטורין וכיוצא בזה של שוטרים וסוהרים. הועדה סברה – גם בעקבות המלצתו של נשיא בית המשפט העליון לשר המשפטים – כי ראוי לשקול תיקון החוק והעברת הנושאים לבית הדין לעבודה, עם זאת לא הומלץ – בדעת רוב – שלא להציע בשלב זה את השינוי, בשל ההרמוניה עם משרתי הקבע בצה"ל ומנימוקים נוספים; נאמר גם שאין התיקים הללו מכבידים על בית משפט זה. ואולם, הומלץ לבחון בעתיד אם להעביר את הסמכות לבית הדין לעבודה או לבית המשפט לעניינים מינהליים. לדידי יש מקום להדגיש ביתר שאת את זכויותיהם של לובשי המדים עצמם, שבמצב הקיים אינם זוכים לא אחת למלוא יומם, והוא טעם מרכזי בצורך הדוחק בשינוי. זאת, מעבר לעומס בבית משפט זה, שלדידי יש להביאו בחשבון. אשוב ואומר כחלוף השנים מתברר לטעמי יותר ויותר שהסיטואציה שנוצרה בתיעול הדיונים הללו לבית משפט זה אינה בריאה, בראש וראשונה ללובשי המדים עצמם, שכן נדירים הם המקרים בהם יכול בית המשפט לרדת לפרטים הנחוצים עד תום; ואף שהמחוקק לא אמר דברו, סבורני כי המועדים מתקצרים. ראו גם ע"ע 1247/01 נדרה נ' מדינת ישראל-צה"ל (טרם פורסם) (השופט צור); ד"ר יצחק לובוצקי, חוזה עבודה וזכויות העובד (2006), פרק 2, 22.
פסק דין |04/10/2006 |בית המשפט העליון
תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991
סעיף: 122. קבלת טפסים בהליכים מסויימים
122. כל הנזקק לטפסים המפורטים בפסקאות (1), (2) או (3) יוכל לקבלם חינם כמפורט להלן: (1) טופס 2 להגשת תביעה לתשלום שכר עבודה, טופס 6 להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור, טופס 3 להגשת תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, טופס 7 להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור, טופס 4 להגשת תביעה לתשלום קצבה, טופס 8 להגשת כתב הגנה בתביעה כאמור או טופס 13 להגשת ערעור על החלטת רשם בתובענה לתשלום שכר עבודה או קצבה – בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה, בכל סניף של משרד העבודה והרווחה ובמשרדו של כל ארגון עובדים שביקש זאת מהמזכיר הראשי של בית הדין; (2) טופס 11 לערעור גימלאות – בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה, בלשכת הממונה על תשלום גימלאות, בלשכת נציב שירות המדינה ובכל לשכה מחוזית של נציבות שירות המדינה; (3) טופס 12 לערעור תעסוקה – בכל מזכירות של בית דין אזורי לעבודה ובכל לשכת שירות תעסוקה.
תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008
סעיף: 4. עניינים הפטורים מאגרה
התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970; (19) הליכים שעניינם חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987; (20) הליכים לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994; (21) הליכים לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992; (22) הליכים לפי חוק הבטחת הכנסה, התש מ"א-1981 (להלן-חוק הבטחת הכנסה); (23) הליכים לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972; (24) ערעור לפי סעיף 47 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004; (25) תובענה לפי חוק משפחות חד–הוריות, התשנ"ב-1992; (26) הליכים לפי סעיף 391 לחוק הביטוח הלאומי ; (27) ערעור ובקשת רשות לערער על החלטה שניתנה בהליכים כאמור בפסקאות (11) עד (26); (28) תובענה שעניינה פיטורים או מתן הודעת פיטורים בלא היתר בניגוד להוראות סעיף 9(ד) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן-חוק עבודת נשים), לאישה השוהה במקלט לנשים מוכות כהגדרתו בסעיף 7(ג)(5) לחוק עבודת נשים
תקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973
סעיף: 5. עניינים בהם יינתן השירות
5. שירות יינתן בעניינים הבאים: (1) עניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 לרבות בהליכים לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014 (להלן – חוק להסדר התדיינויות); (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק-יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, לרבות נזיקין למע עניינים לפי פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או חוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות על-פי חיקוק המעניק גימלאות, מענקים, שיקום או זכויות אחרות לנכים או למשפחות נספים; (6) תביעות בכל ענין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (7) תביעות לפי חוק השבות, התש"י-1950, חוק האזרחות, התשי"ב-1972, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; (8) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 27. סמכויות הרשם
27. (א) סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 86, 87, 88, 89, 90(1) עד 90(11), 91, 95, 96, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 105א ו-105ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין. (ב) (1) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית-דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, וכן בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעסיקו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק, הסכם קיבוצי, או לפי צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, המנויים בתוספת החמישית, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,0003 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו. (2) רשם בית דין אזורי רשאי לתת צו המחייב מעסיק למסור לעובד מסמכים שחובה על מעסיק להנפיק על פי חוק. (ב1) שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה או תובענה כספית אחרת כמשמעותה בסעיף קטן (ב) שהגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם. (ב2) תובענה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת קצבה כמשמעותו בסעיף 16(ג) לחוק האמור יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור. (ב3) שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת החמישית. (ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם. תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג טעונות את אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954
סעיף: 13א. סמכות שיפוט ותרופות
13א. (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי – (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין; (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970. (ב) (1) מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות סעיף 9, יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ–150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, ותקנות לפי סעיף 13 לחוק האמור. (2) לענין סעיף קטן זה, "התקופה המזכה" – תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה: (א) תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור; (ב) אם ניתן היתר פיטורים לפי סעיף 9 – יום תחילת תוקפו של ההיתר; (ג) אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה – יום החזרה לעבודה.
תקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008
סעיף: 4. עניינים הפטורים מאגרה
בקשה למתן תוקף של פסק דין לפשרה, הסדר גישור, או פסק בוררות; (10) בקשה לעיכוב פסק בורר שניתן לאחר שבית דין החזיר לבורר, מסיבה כלשהי, פסק קודם; (11) תביעה להמצאת מסמכים אשר המעביד מחויב על פי חוק להמציאם לעובד או למלא בהם את חלקו; (12) הליכים לפי סעיף 24(א)(2) או (4) או סעיף 25 לחוק; (13) הליכים לפי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959; (14) הליכים לפי סעיף 30 לחוק שעות עבורה ומנוחה, התשי"א-1951; (15) הליכים לפי סעיף 14 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951; (16) הליכים לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996; (17) הליכים לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; (18) הליכים לפי סעיף 13 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970; (19) הליכים שעניינם חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987; (20) הליכים לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994; (21) הליכים לפי חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992; (22) הליכים לפי חוק הבטחת הכנסה, התש
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
24. (א) לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון-(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחו זה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרק עין, התשכ"ט-1969; (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה"-מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים (2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן-חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפר
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954
סעיף: 7. זכות להיעדר מהעבודה
טופס שנקבע בתקנות, כי בשל סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה, נבצר מהעובדת לבצע את עבודתה בשל היותה בהיריון; דין היעדרות לפי פסקה זו כדין חופשה ללא תשלום, ואולם היעדרות לפי פסקה זו לא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובדת אצל מעסיקה; הוראות פסקה זו לא יחולו אם מעסיקה של העובדת מצא לה עבודה חלופית מתאימה; (1ג) מתום תקופת הלידה וההורות, ועד תום שישה חודשים מיום הלידה, בתקופה שבה היא מניקה, בהתקיים כל אלה: (1) העובדת הודיעה למעסיקה שהיא מניקה; (2) העסקתה נאסרה בתקופה שבה היא מניקה בשל ההנקה, לפי הוראות סעיף 1; (3) מעסיקה של העובדת לא מצא לה עבודה חלופית מתאימה; (4) העובדת אינה רשאית להיע דר מעבודתה לפי סעיף קטן (ד); היעדרה של עובדת מעבודתה לפי פסקה זו דינו כדין חופשה ללא תשלום, וזמן היעדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק; (2) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ששה חדשים מאותו יום, אם אישר רופא כי מצבה עקב הלידה מחייב זאת ובמידה שאישר. דין היעדרות לפי פסקה זו כדין היעדרות מפאת מחלה; (3) מתום תקופת הלידה וההורות עד תום ארבעה חדשים מאותו יום-שעה אחת ביום, שתיקרא שעת הורות, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה כנהוג במקום העבודה של העובדת או שהיא מועסקת במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך; ההיעדרות המותרת על פי פסקה זו היא בנוסף לה פסקות על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, ואין מנכים אותה משכר עבודתה; לעניין סעיף זה, עובד שמועסק במשרה מלאה כאמור או שמועסק במשרה שהיקפה 174 שעות בחודש לפחות, לפי הנמוך, יהיה רשאי לממש את הזכות לשעת ההורות לבדו או לסירוגין עם בת זוגו, בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 7ב; (4) (א) בתקופה שבה היא עוברת
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014
סעיף: 1. הוראת שעה
משעה אחת; "שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבעד החודשים אפריל, מאי ויוני 2014, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששול מו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; "שכר יום עבודה של העובד" – שכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים אפריל, מאי ויוני 2014, ולגבי עובד שהחל לעבוד אצל המעביד במהלך אותם שלושת החודשים – השכר כאמור לפי הממוצע המחושב לפי מספר ימי העבודה של אותו עובד באותם חודשים; "השכר המרבי" – שכר הש ווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב–22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" – יום שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק בשל המצב הביטחוני, למעט יום שבו נעדר בשל מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים, או בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה, ואם העובד אינו מתגורר באזור שבין 0 ו–7 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, בלבד שמתקיים בו גם אחד מאלה: (1) הוא נעדר מעבודתו לפי הוראות פיקוד העורף, או עקב הוראה על סגירת מוסד החינוך שבו העובד מועסק; (2) הוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח1998-, או שהוא הורה של אדם כאמור, שנעדר מעבודתו לצורך השגחה עליו (בפסקה זו – ההורה), ובלבד שמתקיימים לגבי האדם עם המוגבלות שני אלה: (א) מוגבלותו ידועה למעביד, או שהוא, או ההורה,
כל הזכויות שמורות ©