עו"ד לענייני נזיקין פתח תקווה בנוגע לתביעות

אודות המחבר


עורכת דין ריקי בקבני

RDB עו"ד ריקי בקבני

עורכת דין משפחה נזיקין ועבודה ריקי בקבני

עו"ד לענייני נזיקין פתח תקווה בנוגע לתביעות

"כל הנפגע או הניזוק על ידי עוולה שנעשתה בישראל יהא זכאי לתרופה המפורשת בפקודה מידי עושה העוולה או האחראי לה". סעיף 3 לפקודת הנזיקין התשכ"ח-1968 [נוסח חדש]
תביעת נזיקין הינה תביעה שמהותה הוא קבלת פיצוי כספי בגין גרימת נזק כלשהו, נזק גוף או נזק רכוש, שנגרם לאדם כתוצאה מרשלנות ו/או מעשה ו/או מחדל של אחר. כאשר אדם מבקש לתבוע פיצוי כספי בעקבות נזק שנגרם לו, עליו להוכיח לבית המשפט  את קיומו של הנזק על ידי ראיות ועדויות כגון מסמכים רפואיים, תמונות, עדי ראיה וכדומה. עורך דין לענייני נזיקין בתביעות נזיקין על התובע לשכנע את בית במשפט בצדקתו לפחות ב 51% כדי שתביעתו תתקבל.

ישנם סוגים שונים של תביעות נזיקין ובניהן: רשלנות רפואית, תאונת דרכים, לשון הרע, נזקי גוף, נזקי ממון, אובדן כושר עבודה ועוד.

מהי תביעת נזיקין?

כל אדם שנגרם לו נזק לגוף, נפש או רכוש כתוצאה ממעשה או מחדל או רשלנות של אחר רשאי הוא לתבוע פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לו כתוצאה מכך. את התביעה מומלץ להגיש לאחר התייעצות עם עורך דין בעל ניסיון בתחום אשר ילווה וידריך את התובע באופן מקצועי ויסייע לו לפעול בדרך הנכונה עבורו להשגת הפיצוי המירבי.  

תאונת עבודה

עורך דין לענייני נזיקין להוכחת גרימת נזק בתביעות נזיקין

כדי להגיש תביעת נזיקין בעלת סיכויי קבלה טובים, יש לאסוף ראיות ועדויות וכל חומר אשר יכול לסייע לתובע להוכיח כי נגרם לו הנזק בגינו הוא תובע פיצוי כספי ודי כי יעמוד בנטל הוכחה של 51% לצורך קבלת התביעה במלואה.

לדוגמא: 1. להוכיח כי הנזק נגרם כתוצאה ממעשה, מחדל, רשלנות וכדומה.

  1. להוכיח גרימת נזק ממשי לתובע.
  2. להוכיח את הקשר בין המעשה שגרם לנזק לבין הנזק שנגרם בפועל.

כיצד ניתן להוכיח כי נגרם נזק?

בכל תביעה כשם שסיפור המקרה שונה כך גם נטל ההוכחה, לעיתים יהיה קל לתובע להוכיח את גרימת הנזק ולעיתים קצת יותר מסובך. ישנם מקרים סבוכים ולא ברורים המקשים מאוד על הוכחת הקשר בין גורם הנזק לנזק בפועל ובמקרים מהסוג הזה עשוי בית המשפט להכריע ללא דרישת הוכחות נוספות.

חשוב לציין כי בכל מקרה בו יש ספק כשלהו ניתן לבקש לפנות לקבלת חוות דעת מקצועית שתתמוך בטענות התובע.

מעוניינים להגיש תביעת נזיקין? כך תעשו זאת נכון

במידה ונגרם לכם נזק כלשהו בעקבות מעשה, מחדל או רשלנות של אדם אחר או גוף פרטי או ציבורי ו/או במקרה והייתם מעורבים בתאונה מכל סוג שהוא, במידה ונגרם לכם נזק גופני או נפשי במקום העבודה או בסביבה ציבורית והנכם מעוניינים לתבוע פיצוי כספי בגין הפגיעה והנזק שנגרמו לכם, ראשית גשו לקבלת טיפול רפואי ודאגו לתעד ולשמור כל מסמך שתקבלו, תצטרכו לצרף אותם לכתב התביעה.  

חשיבות הליווי של עורך דין בהגשת תביעות נזיקין

עורך דין בעל ניסיון בתחום הנזיקין יסייע לכם להבין את הזכויות שלכם, תרגישו בטוחים ורגועים יותר כאשר עומד לצידכם אדם מנוסה המבין את הפן המשפטי ומכיר את הפרוצדורה הנדרשת לצורך הגשת תביעה מתאימה ובהתאם לנהלים והחוק. עורך דין יסייע לכם לבנות תביעה אסטרטגית ובעלת סיכויים גבוהים להשגת הפיצוי המירבי המגיע לכם.

לסיכום

במידה ונפגעתם ו/או נגרם לכם נזק כתוצאה ממעשה או מחדל או רשלנות, אל תוותרו על הזכויות המגיעות על פי חוק. אספו את החומר שיכול לסייע לכם בהוכחת הנזק שנגרם לכם, פנו לייעוץ מקצועי אצל עורך דין בעל ניסיון בתחום על מנת לבדוק את סיכויי התביעה וכן לצורך ליווי משפטי מתאים בניהול תביעת הנזיקין.

חברת R.D.B, הינה חברת עורכי דין המתמחה בין היתר גם בתחום דיני הנזיקין ובעלת ניסיון רב ומוכח בתביעות נזיקין מכל הסוגים. אנו פועלים בצורה יסודית ובמקצועיות חסרת פשרות על מנת להשיג את המטרה הטובה והנכונה עבורכם במהירות וביעילות. נשמח לסייע גם לכם וללוות אתכם בדרך לקבלת הפיצויים המגיעים לכם.

אצלנו תקבלו יחס אישי, ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי ברמה הגבוהה ביותר החל מהצעד הראשון ועד להשלמת ההליך על הצד הטוב ביותר.

R.D.B LAW FIRM- הבית שלך לעולם המשפט טל': 03-9133341 פקס: 03-9133345

* האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי. נסיבותיו השונות של כל מקרה נבחנות לגופן ואסטרטגיה משפטית נבנית בהתאמה אישית בלבד.

עורכי דין

סימוכין

ת"א (חיפה) 40180-03-16- א. עזבון המנוח טייב עבד אלחי עודה אלנדא אשר נשא בחייו ת.ז. נגד עזבון המנוח סעיד עבדאלחיי עודה (זל)

שמות השופטים: בטינה טאובר

בטרם אדרש לסוגיות שבמחלוקת, יש להכריע תחילה בטענת הנתבעת לדחיית התביעות על הסף מחמת השיהוי בהגשתן. לטענת הנתבעת הגשת התביעות כ-58 שנים לאחר מעשה ההפקעה, ללא שהובאו ראיות שמצדיקות את השיהוי הכבד בהגשתן, מחייבת דחיית התביעות על הסף, במיוחד לאור הנזק הראייתי שנגרם לנתבעת בשל חלוף הזמן עד להגשת התביעות. 9 38. שלוש החלקות הופקעו על ידי הנתבעת בשלהי שנת 1958 ותחילת שנת 1959 והודעה על הפקעתן פורסמה בילקוט הפרסומים מס' 1197 מיום 08/07/65. התביעות דנן הוגשו בשנת 2016 בחלוף כ-58 שנים לאחר מעשה ההפקעה. מדובר אמנם בתקופה ארוכה, שיש בה לכאורה כדי להצביע על השתהות. ואולם, אין חולק כי התביעות הוגשו במסגרת פרק הזמן שקצב בית המשפט העליון בדנ"א 1595/06 עזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקווה (12/03/13) (להלן: "הלכת ארידור"), במסגרתה נקבע (בדעת רוב) כי דיני ההתיישנות הרגילים חלים גם על תביעה לפיצויי הפקעה, וניתנה אורכה בת 3 שנים להגשת תביעות מסוג זה. לצד זאת, נקבע בהלכת ארידור, כי דחיית טענת ההתיישנות שהעלתה המדינה אינה מכריעה את גורלה של טענת השיהוי ובעניין זה יש להחזיר את הדיון אל הערכאה הדיונית, על מנת שתתייחס לטענת השיהוי לגופה. כך נעשה בעניין ארידור, אולם בסופו של דבר, הגיעו הצדדים להסכמה ובפועל טענת השיהוי לא נדונה לגופה. 39. טענת שיהוי עשויה להתקבל במקרים בהם ניתן ללמוד על ויתור של התובע על תביעתו או זניחתה; כאשר השיהוי גרם לצד שכנגד נזק ראייתי וכאשר הצד שכנגד שינה מצבו לרעה. 40. לאחר ששקלתי בדבר, סבורני כי אין לשלול מהתובעים פיצויים בגין הפקעת שלוש החלקות בשל טענת השיהוי.

תא"מ (ראשון לציון) 49176-08-16- איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נגד עיריית פתח תקווה

שמות השופטים: אבי סתיו

הנתבעת: עיריית פתח תקווה פסק דין הצדדים הסמיכו אותי לפסוק לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט , התשמ"ד-1984. לאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים, אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת 1 סך של 1,760 ש"ח ולתובע 2 סך של 511 ש"ח. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים את אגרת המשפט בסך 375 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ש"ח. 2

ת"ק (פתח תקווה) 22292-05-13- קרן אבהר חן נגד אמיצה חצור

שמות השופטים: איילת הרץ

  • 1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 4.2.13 בפתח תקווה 2. לטענת התובעת נהגה ברכבה באיטיות וחיפשה חניה בחניון עיריית פתח תקווה. התובעת הבחינה שרכב הנתבעת שהיה לפניה נעצר ועל כן עצרה גם את רכבה. בעוד התובעת עומדת בעצירה מוחלטת, רכב הנתבעות החל בנסיעה לאחור, ככל הנראה על מנת לפנות מקום לרכב אחר שביקש לצאת מהחניה, ורכב הנתבעות פגע עם חלקו האחורי בחזית רכב התובעת. 3. הנתבעות טענו בכתב ההגנה כי במועד התאונה רכב הנתבעת נסע בתוך חניון עיריית פתח תקווה. נהג צד ג' סימן לנתבעת 1 שהוא יוצא ממקום חניה ועל כן הנתבעת 1 עצרה את רכבה עצירה מוחלטת ואותתה שמאלה, אז הרגישה פגיעה מאחור, מרכב התובעת אשר לא שמר מרחק ופגע ברכבה. הנתבעות מכחישות את הגרסה לפיה רכב הנתבעות נסע לאחור. 4. התובעת חזרה בפני על גרסתה לפיה נסע בחניון העמוס באיטיות. בשלב מסוים רכב הנתבעות שנסע לפניה נעצר והתובעת נעצרה גם היא. לפתע הבחינה שהנתבעת 1 מתכוונת לבצע נסיעה לאחור על מנת להכנס לחניה והבחינה שהיא מתבוננת במראה. התובעת טענה כי נרגעה כאשר הבחינה שהנתבעת 1 מתבוננת במראה והניחה כי הנתבעת 1 הבחינה ברכבה המצוי מאחורי רכב הנתבעת 1. התובעת הודתה כי לא עשתה דבר לא צפרה ולא נסעה לאחור. התובעת טענה כי לא היה באפשרותה לנסוע לאחור מאחר ורכב אחר היה מצוי מאחוריה בחניון. לאחר כחצי דקה, החלה הנתבעת 1 לנסוע לאחור ופגעה ברכבה. התובעת טענה בהמשך עדותה שכנראה רכב ביקש לצאת מחניה והנתבעת 1 נסעה לאחור על מנת לפנות לו את הדרך, אך מדובר בהשערה מאחר והדבר לא היה בשדה ראייתה.

רע"א 2291-99- המבקשות 1. דובק בע"מ 2. החברה נגד 1. חיים ויסברג 2. 79 נפגעים

שמות השופטים: ט שטרסברג כהן

  • בית המשפט המחוזי החליט על דיון מאוחד בתביעותיהם של 80 המשיבים כנגד המבקשת (לא בדרך של תובענה ייצוגית), תוך שהוא מציין כי חלק מן הפלוגתאות משותף לכל המשיבים וחלק יהיה על כל משיב להוכיח באופן אינדיבידואלי. על כך הבקשה שלפנינו, שלאמיתו של דבר אינה מעלה כל שאלה בעלת חשיבות כללית או עקרונית משפטית או אחרת המצדיקה מתן רשות ערעור. תביעות נזיקין המוגשות על-ידי נפגעים רבים במספר כנגד גורם הנזק, הם חזיון נפרץ במקומותינו בין כאשר תאונה אחת גורמת לנפגעים רבים ובין כאשר קבלן גרם לנזק לדירותיהם של משתכנים רבים בפרויקטים מקיפים. בית המשפט משכיל למיין את הסוגיות העומדות לפניו ואת השאלות העובדתיות והמשפטיות המצריכות הכרעה ולהחליט איזה מהן תידונה יחד בין כל התובעים לבין הנתבעים ואיזה תידונה בנפרד בין כל תובע לבין הנתבעים. בעניין שלפנינו, נראה כי חלק נכבד משאלות המתייחסות לאחריות (המושגית ואולי אף הקונקרטית) יתלבן במשותף לכל התובעים. בידי הערכאה הראשונה הסמכות ושיקול הדעת להתוות את דרך ניהול התביעה, הפלוגתאות, סדר הבאת הראיות ועוד כהנה וכהנה שאלות שאופן ושלב ליבונן, נתון לשיקול דעתה של הערכאה הראשונה.

ת"א (תל-אביב-יפו) 195652/02- מגדל חברה לבטוח בעמ-תא נגד חגי משה ואח

שמות השופטים: חג יחיא

  • זוהי תביעה לשיבוב הסכומים אותם שילמה התובעת, חברת ביטוח, למבוטח שלה עד התביעה , במסגרת חבותה על פי פוליסה לביטוח רכוש מקיף וכתמלוגי ביטוח על נזקים שנגרמו לרכב המבוטח בתאונת דרכים בה היה מעורב רכב נוסף נהוג בידי הנתבע 1 בבעלות הנתבעת 2 ומבוטח אצל הנתבעת 3. בכתב התביעה נטען ע"י התובעת " ביום 1/12/00 נסעה המיצובישי בפקק תנועה הרכב הפוגע סטה מנתיב נסיעתו ופגע במיצובישי. " הנתבעים מגיבים בכתב ההגנה וטוענים כי "רכב הנתבעים מסוג משאית נסע כדין בנתיבו כאשר לפתע הגיח רכב התובעת נדחף וסטה לתוך נתיב נסיעת המשאית ופגע עם רכב ובגלגל המשאית". הצדדים הסמיכוני אותי לפסוק ביניהם על דרך הפשרה על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט מקריאת כתב התביעה מתקבל הרושם כי שני כלי הרכב נסעו בכביש בנסיעה ישרה ולפתע המשאית של הנתבעים סוטה ימינה ופוגעת עם הגלגל הקדמי ימני שלה בדופן שמאל אחורית של רכב התובעת. ואכן עד התביעה מעיד בפני ואומר " נסעתי בדרך פתח תקווה לכיוון כביש איילון במסלול הימני לפנות ימינה לרחוב הרכבת ולפתע פגעה משאית עם הגלגל שלה בדלת האחורית ובכנף האחורית של מכוניתי . . . " ועוד – " נסעתי במסלול הימני בדרך פתח תקווה מתוך שלושה לכיוון דרום לצפון במטרה לפנות ימינה לרח' הרכבת. . . . " ואולם בחקירה הנגדית עונה העד לשאלה של בא כוח הנתבעים " כשהגעתי לדרך פתח תקווה זה מרחוב מאונך ונכנסתי דרך הנתיב הימני ביותר. התאונה היתה מספר עשרות מטרים אחרי שנכנסתי ימינה . " אם כן רק בחקירה הנגדית, מגלה עד התביעה כי הוא נכנס לדרך פתח תקווה מרחוב המשתלב עימה תוך פניה ימינה , ולמעשה נכנס אל דרך פתח תקווה דרך נתיב השתלבות.

פסיקה רלוונטית

דנ"א 1595/06- עזבון המנוח אדוארד ארידור זל נגד עיריית פתח תקווה

שמות השופטים: א גרוניס,מ נאור,ע ארבל,ס גובראן,א חיות,ח מלצר,ע פוגלמן

  • עוד אבהיר לדעתי אם יסתבר כי אין בידי המבקש ראיות נוספות שיש בהן כדי "להדוף" את השיהוי הלכאורי, יהא על בית המשפט המחוזי לדחות את התביעה בשל שיהוי. 8. ודוק: "השורה התחתונה" של עמדתי, בשאלה המשפטית, קרובה מאוד לזו שהביע המישנה לנשיא חשין בפסק הדין מושא הדיון הנוסף. נימוקיו בעיקרם נימוקים של המשפט האזרחי. נימוקיי נימוקים של המשפט הציבורי. אך התוצאה דומה: היא מאפשרת לקבל תביעת פיצויי הפקעה גם בחלוף שנים לא מעטות לאחר תקופת שבע השנים הסמוכות לאחר מעשה ההפקעה. טענות הצדדים בדיון הנוסף 9. הצדדים פרשו טענותיהם ביחס לכל אחת מעמדות השופטים על דקויותיהן. נוכח עמדתי, אתמקד רק בטענות הרלוונטיות לשאלת עצם תחולת חוק ההתיישנות על פיצויי ההפקעה. טענות הצדדים ביחס לפרשנות חוק ההתיישנות גופו אינן רלוונטיות לעמדתי, ולפיכך יפורטו רק מקום בו יידרש הדבר בהמשך הדברים לצורך עמדתי. 10. לטענת המבקש "הנחת היסוד של שלושת השופטים בפסק הדין שלערעור, לפיה חוק ההתיישנות חל על תביעות לפיצויי הפקעה, אינה במקומה" המבקש סבור ש"יש לקבוע בדיון הנוסף, שחוק ההתיישנות אינו חל על תביעות לפיצויי הפקעה. עם זאת, אין בטיעון זה כדי לשלול את האפשרות לעשות שימוש, במקרים המתאימים ולאחר הוכחת הרכיבים הנדרשים, בדוקטרינת השיהוי". ב"כ המבקש מבקש כי נקבע שהתביעה לפיצויים של עזבון המנוח לא התיישנה ו"להחזיר את הדיון אל בית המשפט המחוזי לצורך הדיון לגופה של התובענה". 11. המשיבה, עיריית פתח תקווה, אינה סבורה שכוונת הדיון הנוסף היא "לפתוח את הדיון מחדש בשאלה שעמדה לערעור והיא, תחולתו של חוק ההתיישנות על תביעות לפיצויי הפקעה". עם זאת, "למען הזהירות" פרשה המשיבה את עמדתה לפיה חל חוק ההתיישנות (מן הטעמים שפורטו בפסק הדין מושא הדיון הנוסף), תוך שהיא טוענת לחילופין, כי "בנסיבות תיק זה יש להורות, למצער, על דחיית התובענה על הסף בגין שיהוי".

ע"א 422/22- סעיד עבדאלמגיד אבו ליל נגד עזבון המנוח אסעד נואטחה זל- עי יורשיו

שמות השופטים: ע פוגלמן,י עמית,ד מינץ

  • נטען כי מדובר בתביעה לפיצויי הפקעה שחלה לגביה ההלכה שנקבעה בדנ"א 1595/06 עזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקווה, פ"ד סו(2) 58 (2013) (להלן: הלכת ארידור), שלפיה חוק ההתיישנות התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות) חל על תביעה לפיצויי הפקעה ומועד התיישנותה הוא בחלוף 7 שנים ממועד הולדת העילה שבגינה הוגשה התביעה. בגדר הלכת ארידור נקבעה הוראת מעבר בת שלוש שנים להגשת תביעות לפיצויי הפקעה לתובעים שתביעתם כבר התיישנה, שבמהלכה לא תועלה על ידי המדינה טענת התיישנות, ותקופה זו הסתיימה ביום 21.3.2016 (להלן: המועד הקובע). התביעה מושא הערעור דנן הוגשה ביום 10.6.2021 , למעלה מ-45 שנה ממועד הפקעת החלקה, כ-20 שנה לאחר מועד תפיסת המדינה את החזקה בה וכעבור 5 שנים מתום המועד הקובע, ומשכך המערערים איחרו את המועד ויש לדחות את תביעתם. המדינה הוסיפה וטענה, כי ממילא תקופת המעבר שנקבעה בהלכת ארידור נועדה לסייע לתובעים שתביעתם לפי חוק ההתיישנות התיישנה, ועל כן אין מקום להוסיף עליה "ארכה על ארכה" ולעקוף אותה על ידי כך. 3 עוד נטען, בין היתר, כי המערערים לא ציינו שתביעה זו הוגשה על ידם בעבר כת"א 29385-03-16 אבו ליל סעיד נ' מדינת ישראל (להלן: התביעה הראשונה) ונמחקה לבקשת התובעים בפסק דין מיום 16.6.2020 , מבלי שאוזכרה או ניתנה אורכה להגישה מחדש; כי המערערים לא נימקו כלל את מועד הגשת התביעה בשיהוי רב; וכי אין בחריגים הקבועים בחוק ההתיישנות, שאף לא נטענו, כדי להועיל למערערים, שכן מדובר בהוראת מעבר פסיקתית ולא במניין תקופת התיישנות.

רע"פ 3459/20- ירון שמעוני נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: י אלרון

  • של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בתיק עפמק34309-12-19מיום 18.02.2020 שניתן על ידי כב' השופט העמית א' יעקב המבקש: בעצמו החלטה 1. לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט העמית א' יעקב) בעפמ"ק 34309-12-19 מיום 18.2.2020 , בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בפתח תקווה (השופט ע' מורנו), שניהם מיום 31.10.2019 . נגד המבקש ושלושה אחרים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה של גרימת מפגע בנכס לפי סעיף 2(א) לחוק עזר לפתח-תקוה (שמירת הסדר והניקיון), התשנ"ב1991 וסעיף 254 לפקודת העיריות . זאת, מאחר שבנכס אשר בבעלותם המשותפת "ישנן ערמות של קרטונים, גרוטאות ואשפה העלולים לסכן את בטיחותו, בריאותו, רכושו ונוחותו של אדם ולהוות מטרד לשכנים ולסביבה", לשון כתב האישום. 2. בית המשפט לעניינים מקומיים בפתח תקווה הרשיע את המבקש במיוחס לו לאחר שמיעת ראיות. 2 הרשעת המבקש נסמכה על דו"ח הפיקוח שנערך על ידי פקח מאגף פיקוח ורישוי עסקים בעיריית פתח תקווה מיום 23.7.2018 , תצלומי הנכס, עדויותיהם של נציגי העירייה, ודבריו של המבקש עצמו בדיון שהתקיים בבית המשפט לעניינים מקומיים, אשר נקבע כימוכיחים "מעל לכל ספק סביר" שבמועד הגשת כתב האישום ואף לאחר מכן היו בנכס ערמות אשפה וחפצים העלולים לסכן את בטיחות הציבור ואת בריאותו, ולהוות מטרד. 3. בגזר דינו שניתן עוד באותו יום, קבע בית המשפט לעניינים מקומיים כי לנוכח נסיבותיו האישיות של המבקש ובכלל זה, מצבו הכלכלי הקשה ובשים לב לפינוי החפצים מהנכס על ידי המשיבה לפני סיום ההליך המשפטי בעניינו, הרי ש"ניתן להסתפק בתיק זה בענישה צופה פני עתיד".

ת"א (פתח תקווה) 17209-04-23- פלונית נגד עיריית פתח תקווה

שמות השופטים: ריבה שרון

  • קזאז נגד נתבעות 1. עיריית פתח תקווה 2. נציגות ועד בית ברחוב ראש פינה 26 פתח תקוה – ע"י ב"כ עוה"ד אהרון שפרבר 3. איילון חברה לביטוח בע"מ – ע"י ב"כ עוה"ד אטד לוי החלטה בעניינה של התובעת 1 1. התובעת, ילידת 1940, הייתה מעורבת בתאונה מושא התביעה מיום 1 (להלן: "התאונה"). מחלוקת חבות ונזק. 2. התובעת הגישה חוו"ד בתחום האורתופדי של ד"ר דן צין; חוו"ד נגדית- ניתנה ע"י ד"ר ליאור דיין. 3. לנוכח הפער בין חוו"ד מומחי הצדדים, אני ממנה כמומחה מטעם בית המשפט את ד"ר חגי קליין (להלן: "המומחה"). המומחה יואיל לחוות דעתו בדבר מצבה הרפואי של התובעת, לקבוע אם קיים קשר סיבתי בין התאונה ובין מצבה, תלונותיה, טיפולים שעברה; האם נגרמה נכות בגין התאונה (זמנית וצמיתה) אם בכלל והאם היא סופית; להתייחס לשאלת הצורך בטיפולים והשלכתם הצפויה אם יבוצעו; כן יואיל המומחה להתייחס לנכות שלא קשורה בתאונה, אם יש כזו; בנוסף – יתייחס נא לקביעות שבחוו"ד מומחי הצדדים. 4. עד ליום 19/11 ידווחו הצדדים על מניעות אובייקטיבית הקשורה בהם, במרשיהם או במומחיהם, מפני מימוש המינוי בהליך זה, ובמקרה כזה -ינמקו כדבעי. אי הודעה – תחשב הצהרה שאין כזו. 5. בשכ"ט המומחה בגין חוו"ד, אותו אני מעמידה על הסך של 6,000 בתוספת מע"מ כחוק, וכן בעלות בדיקות עזר לצורך חוות הדעת, יישאו בשלב זה הצדדים בחלקים שווים, רבע כ"א, כמימון ביניים (תובעת. חלקה של התובעת יופקד בידיו הנאמנות של ב"כ, ואין לפנות אליו לפני כן. 6. המומחה ישלח נא את דרישתו לצדדים, בתוך 10 ימים ממועד קבלת כתב המינוי, יחד עם טופס הצהרת מומחה בהתאם לתקנות, וכן אישור בדבר ניהול ספרים ופטור מניכוי מס במקור.

רע"א (מרכז) 22303-03-19- קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נגד פ. ג.

שמות השופטים: צבי ויצמן

  • חברה לביטוח בע"מ החלטה בקשת המבקשת לתת לה רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום פתח תקווה (כב' הש' א. רוטקופף) מיום 11.2.19 במסגרתה הורה בית המשפט למבקשת ולמשיבים 2-3 להמציא לידי ב"כ המשיב 1 עותק מלא של דוחות חקירה על נספחיהם וצרופותיהם, לרבות הקלטות ותמלילים. הנדרש לנדון 1. המשיב 1 (להלן- המשיב) הגיש תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב אירוע תאונה מיום 5.1.13 , עת, כך לטענתו, קרסו עליו דפנות בור בו עבד כתוצאה מפעולות טרקטור שעבד בסמוך. התביעה הוגשה תחילה כנגד המבקשת, קרנית, מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן- חוק הפלת"ד). 2 המבקשת מצידה הגישה כתב הגנה וכן שלחה הודעת צד ג' כנגד המשיב 2, נהג הטרקטור (להלן – הנהג). מאוחר יותר, ובעקבות הודעת צד ג' ששלחה המבקשת, תיקן המשיב את כתב תביעתו וצירף את הנהג ומבטחת הטרקטור בביטוח החובה, חברת מגדל (להלן- מגדל), כנתבעים נוספים. 2. בין הצדדים התנהלו הליכים מקדמיים במסגרתם העבירה המבקשת למשיב, ביום 7.3.17 , מכתב גילוי מסמכים בו צוין, בין השאר: "דוחות חקירה שייערכו לצורך הליכים משפטיים-חסויים. ביחס לנספחים ו/או תוצריהם של דוחות החקירה, ככל שיוצגו כראייה, ביהמ"ש יתבקש להורות על השהיית העיון בהם" (הדגשה שלי – צ. ו) 3. בדיון הוכחות שהתקיים ביום 11.2.19 העידו המשיב וכן עד מטעמו, מר רומן וניצקי, מנהל העבודה באתר (להלן – מר ויניצקי). לאחר שהסתיימה עדותו של המשיב ובטרם החל להעיד העד מטעמו, ביקש ב"כ המשיב לעיין בדוחות החקירה מטעם הנתבעים – מגדל וקרנית כאחד.

רע"א (חיפה) 3302-03-20- עיריית פתח תקווה נגד א מ

שמות השופטים: בטינה טאובר

  • 1. בפני בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי עיריית פתח תקווה על החלטת בית משפט השלום בקריות (כב' השופט מוחמד עלי) בת"א 23129-12-19 מיום 11/02/20, במסגרתה נדחתה בקשת עיריית פתח תקווה (להלן: "המבקשת") להעביר את הדיון בתובענה מחמת חוסר סמכות מקומית, לבית המשפט המוסמך 2. מר א' מ' (להלן: "המשיב") הגיש תביעה לקבלת פיצוים בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 19/01/16 עת הלך באחד מרחובות העיר פתח תקווה ונפל לתוך בור ביוב פעור. 3. במסגרת בקשת המבקשת להעברת הדיון בתביעה לבית משפט במחוז המרכז, נטען כי התאונה אירעה בפתח תקווה ומקום עסקיה של הנתבעת בפתח תקווה, ועל כן, לא מתקיימת ולו חלופה אחת מבין אלו המנויות בתקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), שיש בה כדי להקנות סמכות מקומית לבית משפט זה. 4. המשיב טען מנגד כי בדרך כלל קיימת חברת ביטוח שמבטחת את המבקשת, שלה סניפים בכל הארץ, ועובדה זו עשויה לסלול את הדרך להקניית סמכות לבית משפט זה. לפיכך, בתגובה אף נתבקשה הנתבעת למסור את פרטי חברת הביטוח שלה. 5. ביחס לטענה זו טענה המבקשת כי נקודת המוצא של המשיב בטיעונו לא מדויקת, שכן לא בכל מקרה המבקשת מעבירה את הטיפול בתביעות אלו לחברת הביטוח, ומכל מקום חברת הביטוח אינה צד להליך ולא ניתן לקבל את הבקשה על בסיס הנחה זו. כן נטען כי גם אם ניתן לראות במקום מגורי התובע כבסיס להקניית סמכות, הרי מקום מגוריו הוא בפתח תקווה. 2 6. בית משפט קמא בהחלטתו הקדים והזכיר את המגמה הרווחת בפסיקה שלא לייחס משמעות מופרזת לשאלת הסמכות המקומית. בית משפט קמא קיבל את טענת המבקשת כי כל עוד לא צורף בעל דין נוסף יש לבחון את הבקשה על סמך בעלי הדין הקיימים.

ת"א (רחובות) 64075-03-22- מ.ה. נגד אמיר חברה להנדסה וסחר בעמ

שמות השופטים: רנה הירש

  • מגדל חברה לביטוח בע"מ 4. אומגה פרויקטים (א. ד. ) בע"מ 5. עיריית פתח תקווה החלטה 1. עיינתי בתחשיבי הנזק שהוגשו על ידי הצדדים ובמסמכים שהוגשו לתיק. נתתי דעתי הן לשאלת האחריות לרבות האשם התורם, והן לטענות בנוגע לנזק. מוצע (בשלב זה, לצרכי פשרה ומבלי שיש בכך כדי לחייב בהמשך ההליך, במסגרת קניית סיכון/סיכוי) שהפיצוי לתובעת יהיה בסכום של 98,000 בצירוף שכ"ט עו"ד, הוצאות חוות דעת ואגרת בית המשפט. עוד מוצע כי החלוקה בין הנתבעות תהיה כך: הנתבעת 1: 5; הנתבעות 2-3: 30; הנתבעת 4: 50; הנתבעת 5: 15. 2. התובעת תודיע עמדתה להצעה בתוך 14 ימים מהיום, והנתבעת תודיע עמדתה בתוך 30 ימים ממועד קבלת עמדת התובעת. למען הזהירות אזכיר כי תקופת מצב החירום המיוחד אינה במניין הימים. 3. בהעדר הסכמה, יגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית כדלקמן: תצהירי/ראיות התובעת עד ליום 30.01.24 . תצהירי/ראיות הנתבעות עד ליום 29.02.24 . תצהירי/ראיות צדדי ג' (השלמה בלבד, אם נדרש) עד ליום 14.03.24 . לתצהירים יצורף תיק מוצגים, ובו כלל המסמכים הרלוונטיים שמבוקש להסתמך עליהם, לרבות חוות דעת ותעודות עובד ציבור. לא תותר הגשת מסמך שלא נכלל בתיק המוצגים, אלא ברשות בית המשפט ולאחר הגשת בקשה כדין. כמו כן, לא תאושר הזמנת עדים לצורך המצאת מסמכים שלא צורפו לתיק המוצגים.

תא"ק (פתח-תקוה) 6625-08-11- עיריית פתח תקווה ואח נגד ראובן בן משה ואח

שמות השופטים: שלהבת קמיר וייס

  • לפיה – אם ימשך המצב הקיים הרי שאובדן חיים אינו שאלה של "אם" אלא שאלה של "מתי" הדברים מקבלים חיזוק נוסף לאור העובדה שבית המשפט הזה איפשר לנתבעים פעם אחר פעם לפעול לתיקון הנזקים, ואף מינה לצורך כך שני כונסי נכסים אשר עשו עבודתם במסירות רבה אולם הנתבעים לא שיתפו פעולה עמם ברור אם כן, כי בנסיבות המובהקות המתקיימות בענייננו, מן הדין להורות על פינוי הבניין. חשוב להדגיש, כפי שצוין לעיל, כי התובעות אינן מבקשות בתביעה זו כל טובת הנאה לעצמן, אלא אך ורק להביא לקיום דרישות שירותי הכבאות על מנת להגן על השוהים בבניין ובסביבתו, כאשר למותר לציין, כי מי שיצאו נשכרים מפעילות אלה הינם בראש ובראשונה הנתבעים עצמם. 11. בסיכומי חלק מהנתבעים מצאתי טענות לפיהן בית המשפט פגע בזכויות דיוניות של הנתבעים ופוגע בזכות הקניין שלהם. מתקוממת אנוכי על טענות אלו. העובדות הבסיסיות אינן שנויות במחלוקת ואין ולא תשתננה בעקבות קיום דיון נוסף וחקירות עדים. מעל זכות הקניין עומדת זכות חשובה יותר, שממנה נסוגות זכויות דיוניות ו/או מהותיות והיא – הזכות לחיים. אין ערך יקר יותר מאשר חייהם ושלומם של בני אדם. במקורותינו כבר נאמר שפיקוח נפש דוחה שבת וכל ערך מקודש אחר בשריפה שהתקיימה כבר בבניין זה נפגעה קשה מאוד עובדת זרה. בעוד נכתבים סיכומי הצדדים ופסק דין זה, נפגעו עוד שלושה אנשים בבנין הזה בשריפה נוספת. הבניין ברחוב בר כוכבא 1 בפתח תקווה הינו פצצה מתקתקת ולא אוכל עמוד מנגד לאחר שבע שנים של הליכים, שהחלו בשנת 2006 ומסתיימים רק כעת. באו בטענות כלפי עיריית פתח תקווה ושירותי הכבאות בפתח תקווה הכיצד לא מנעו פעילות "בסופר חביב", שבשל מחדלי בטיחות בכל הנוגע לכיבוי אש במקום, נלכדו ונשרפו למוות במבנה שלוש נשים נשואות ואמהות לילדים שעסקו שם בהנהלת חשבונות ונהרסו שלוש משפחות בישראל.

ת"א (מרכז) 47523-05-14- מאיר דוידי נגד מועצה אזורית לב השרון

שמות השופטים: אורן שוורץ

תובענות לפיצויי הפקעה הן תביעות כספיות הבאות בגדר "תביעה בשאינו מקרקעין" במובן חוק ההתיישנות, ולכן חלה עליהן התיישנות בת שבע שנים . לנוכח חדשנותה של ההלכה ומאחר שלא נקבעה הלכה אחידה בשאלת מועד תחילתו של מירוץ ההתיישנות, נקבע דיון נוסף, הוא דנ"א 1595/06 עזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקווה, פ"ד סו(2) 58 (2013) (להלן – ד"נ ארידור). 60 107. רוב הרכב השופטים בד"נ ארידור קבע כי עילת התביעה לפיצויים בגין הפקעה נולדת לכל המאוחר במועד תפיסת החזקה במקרקעין על ידי הרשות המפקיעה. עוד נקבע בד"נ ארידור כי הלכה זו תיכנס לתוקף החל מיום 21.03.2013 , דהיינו לא תחול על תובעות לפיצויי הפקעה התלויות ועומדות ושטרם ניתן בהם פסק דין חלוט, ועל תובענות שתוגשנה בשלוש השנים הבאות . התביעה דנן הוגשה ביום 26.05.2014 וכללה כבר במתכונתה המקורית (לפני תיקונה) סעד לפיצויי הפקעה בסך 2,400,000 . לפיכך, אני קובע כי התביעה לתשלום פיצויי הפקעה לא התיישנה. 108. נתבעים 3-1 העלו אף טענת שיהוי בגינה עתרו לדחות את התביעה. בד"נ ארידור נקבע כי ההלכה שנקבעה בעניין התיישנות הסעד לפיצויי ההפקעה אינה מונעת העלאת טענת שיהוי . בדוקטרינת השיהוי ייעשה שימוש בהליכים אזרחיים במקרים חריגים בלבד . 109. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במוצגים, אני דוחה את טענת השיהוי. לכך שלושה טעמים עיקריים: ראשית, חוסר תום ליבם הבוטה מצד נתבעים 3-1 אשר פעלו לשיווק מגרש 2234 לצד שלישי, חרף ידיעתם כי מגרש זה הובטח לתובעים במסגרת הסיכום מיום 03.12.1985 וההחלטה מיום 05.07.1987 .

ת"א (נצרת) 58963-06-21- פלוני עי נגד עבד אלסטאר סלאמה

שמות השופטים: שאדן נאשף אבו אחמד

  • (1987) בע"מ 3. מנורה מבטחים לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד א' בלוך פסק דין האם יש לסלק על הסף מחמת התיישנות את התביעה דנן, שהוגשה ביום 24.6.2021 ואשר עניינה תשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו, לפי הנטען, לתובעת כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 21.2.2014 . זו השאלה העומדת להכרעה לפניי. לצורך הכרעה בשאלה זו, יש לבחון, בין היתר, האם הוכח כי לא התקיימה בתובעת המסוגלות הנדרשת להגשת התביעה במועד הקבוע בחוק, לפני חלוף תקופת ההתיישנות. ההליך שלפניי ועיקר טענות הצדדים 1. התובעת, אשר מיוצגת בהליך זה ע"י הלשכה לסיוע משפטי, הגישה ביום 24.6.2021 תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") בגין תאונת דרכיםשאונתה לה, לפי הנטען, ביום 21.2.14 . עפ"י הנטען , במועד הנקוב, עת עבד הנתבע מס' 1 בפינוי גזם ופסולת מאחד מרחובות העיר פתח תקווה, הוא הרים ספה ישנה שהייתה מונחת על המדרכה, באמצעות מנוף של משאית, ולפתע שמע צעקות של התובעת, אשר נפלה מהספה שישנה עליה, ועקב כך נחבלה ברגל ימין (להלן: "התאונה"). נטען בתביעה, כי מדובר בתאונת דרכים, כהגדרת מונח זה בחוק הפיצויים, משום שפגיעת התובעת ארעה עקב ניצול הכוח המיכני של המשאית. 2. כבר בכתב התביעה התייחסה התובעת לסוגיית ההתיישנות וטענה, כי אף אם התביעה הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות בת 7 שנים, הרי מדובר בתובעת שהיא דרת רחוב אשר נכנסה למסגרת מוסדרת רק בשנת 2020 והחל מיום 6.7.20 היא מתגוררת בהוסטל "רמות טבריה". לאור האמור, טענה התובעת לתחולת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: "החוק" או "חוק ההתיישנות"), העוסק במצב של "התיישנות שלא מדעת", זאת מאחר והתובעת הייתה דיירת רחוב, ללא מקום מגורים קבוע, אשר צרכה אלכוהול וניהלה אורח חיים התמכרותי, לא הייתה מסוגלת לדאוג לענייניה, לא הייתה מודעת לזכויותיה ולא היה לה סיוע למימוש זכויותיה, כאשר פנייתה לראשונה ללשכת הסיוע המשפטי הייתה רק בשנת 2020, זמן קצר לאחר כניסתה כאמור להוסטל בטבריה.

חקיקה רלוונטית

תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007

סעיף: 1. הגדרות

  • 1. בתקנות אלה – "בית משפט" – לרבות בית דין לשכירות לפי חוק הגנת הדייר, ולרבות שופט או רשם של בית משפט, כשאין הענין מחייב אחרת; "גישור" – כמשמעותו בסעיף 79ג לחוק; "דיון" – שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות הצדדים אם אינם מביאים ראיות, ולמעט שמיעת ראיות או שמיעת טענות כאמור במסגרת ישיבת קדם משפט; "חוק תובענות ייצוגיות" – חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006; "ישיבת קדם משפט" – ישיבה של קדם משפט כמשמעותו בתקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי או ישיבה מקדמית כמשמעותה בתקנה 214יא לתקנות סדר הדין האזרחי, ולמעט ישיבת תזכורת; "לשכת סיוע משפטי" – לשכה ששר המשפטים הקים או הסמיך לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972 (להלן – חוק הסיוע המשפטי) לפעול כלשכת סיוע משפטי, הן דרך כלל והן בתחום שיפוטו של בית משפט מסוים; "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "פשרה" – לרבות פסיקה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א(א) לחוק ולפי סעיף 4(ג) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – חוק הפיצויים); "תביעה לפיצויים בשל נזק גוף" – לרבות תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלום פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעה לפי חוק הפיצויים; "תביעה נגזרת" – כהגדרתה בחוק החברות; "תובענה" או "הליך" – תביעות, לרבות תביעות שכנגד והודעות לצד שלישי, בקשות, ערעורים ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחוז הדרכים שנקבעו לכך על פי דין, ושנדרשת בהם החלטה או פסיקה של בית משפט; "תובענה ייצוגית" – כהגדרתה בחוק תובענות ייצוגיות; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

תקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973

סעיף: [תיקונים: התשס"ג (מס' 2), התשס"ו, התשס"ח, התשס"ט, התש"ע, התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ו, התשע"ז, התשע"ח, התשע"ט, התש"ף, התשפ"א, התשפ"ב]

  • לימוד עניינו של מבקש דיון מוקדם/ קדם משפט ישיבה ראשונה להוכחות ישיבה נוספת סיכומים בכתב ישיבה לשמיעת פסק דין, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת תביעה 1,222 505 608 505 505 205 הגנה 1,222 505 608 505 505 205 המרצות 505 308 308 308 308 205 הודעת צד ג' 505 308 308 308 308 205 לימוד עניינו של מבקש דיון מוקדם/ קדם משפט ישיבה ראשונה להוכחות ישיבה נוספת סיכומים בכתב ישיבה לשמיעת פסק דין, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת תביעה בתיק עיקרי 1,222 505 608 505 505 205 הגנה 1,222 505 608 505 505 205 המרצות 505 308 308 308 308 205 הודעת צד ג' 505 308 308 308 308 205 לימוד עניינו של מבקש ישיבה סיכומים בכתב ישיבה לשמיעת פסק דין או החלטה, ישיבה לאישור הסכם, ישיבה שלא מתקיימת 1,016 403 403 163 בקשה לביצוע פסק דין, טענת "פרעתי", איחוד תיקים בקשה להוצאה לפועל, למעט בקשה מסוג דחיית דיון,הזמנת עדים הופעה לפני ראש ההוצאה לפועל או לפני מי מטעמו 505 403 403 הגשת בג"צ לימוד עניינו של מבקש ישיבה בג"ץ 4,062 1,420 ערעור 1,622 1,420 בקשת רשות ערעור 1,420 1,222 הודעה/תגובה/בקשה (בלא תצהיר תומך) ביקור במקום על פי צו בית משפט/בית דין או על פי הוראת ראש הלשכה מסירה אישית בתוך העיר מסירה אישית, מחוץ לעיר עריכת הסכם תיקון הסכם לאחר חתימה 165 308 128 170 608 107 י"ז באלול התשל"ג (14 בספטמבר 1973)

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

סעיף: 10. כתב תביעה – כותרת

  • 10. כתב תביעה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן: (1) הערכאה השיפוטית שאליה מוגש כתב התביעה; (2) שם התובע ומספר זהותו; (3) שם עורך דינו של התובע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו; (4) מען ופרטי התקשרות של התובע, למעט בתביעה שעילתה עבירות מין או אלימות כהגדרתן בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, וכן הטרדה מינית לפי חוק הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 או הטרדה מאיימת לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (4א) מען ופרטי התקשרות של עורך דינו של התובע; (5) שם הנתבע, ומספר זהותו אם ניתן לבררו; (6) מען ופרטי התקשרות של הנתבע – אם ניתן לבררם; (7) אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – ציון עובדה זו, או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו; (8)2 סוג התביעה ונושאה, לפי רשימה שמנהל בתי המשפט יורה; (9) רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התובענה; ואולם הוראה זו לא תחול על תובענה לפיצויים בשל נזק גוף, למעט תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף, ולא תחול על תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; (10) סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה; אם התובע פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי תקנות האגרות; (11) דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו; (12) אם עילתה של התביעה בעבירות מין, אלימות, הטרדה מינית או הטרדה מאיימת כמשמעותן בפסקה (4) – ציון עובדה זו; (13) הזמנת הנתבע לדין ערוכה לפי נוסח טופס 2 שבתוספת הראשונה אלא אם כן מדובר בהמצאה ישירות לעורך דין; (14) (בוטלה).

תקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח-1987 (התקנות הקודמות)

סעיף: 1. הגדרות

  • 1. בתקנות אלה – "אגרה" – האגרה שיש לשלמה לפי התוספת הראשונה לרבות חלק של אגרה ואגרה נוספת לפי תקנה 11; "בית משפט" – לרבות שופט או רשם של בית משפט, כשאין הענין מחייב אחרת; "דיון" – שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות הצדדים אם אינם מביאים ראיות, למעט דיון בישיבת קדם משפט ראשונה; "כתב עיקרי" – כתב בית דין שבו מביאים הליך לבית משפט; "לשכת סיוע משפטי" – לשכה ששר המשפטים הקים או הסמיך לפעול כלשכת סיוע משפטי, הן דרך כלל והן בתחום שיפוטו של בית משפט מסויים; "מדד" – מדד מחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "צו הצהרתי" – למעט צו המצהיר על זכות בנכס למי שאינו מחזיק בו; "צו עשה" ו "צו אכיפה" – למעט צו למסירת חזקה בנכס; "תובענה" או "הליך" – תביעות, בקשות, ערעורים ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך על-פי דין, ושנדרשים בהם החלטה או פסיקה של בית משפט; "תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף" – לרבות תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלום פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – חוק הפיצויים).

תקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973

סעיף: 5. עניינים בהם יינתן השירות

  • 5. שירות יינתן בעניינים הבאים: (1) עניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 לרבות בהליכים לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014 (להלן – חוק להסדר התדיינויות); (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק-יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, לרבות נזיקין למע עניינים לפי פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או חוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות על-פי חיקוק המעניק גימלאות, מענקים, שיקום או זכויות אחרות לנכים או למשפחות נספים; (6) תביעות בכל ענין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (7) תביעות לפי חוק השבות, התש"י-1950, חוק האזרחות, התשי"ב-1972, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; (8) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.

תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשע"א-2010

סעיף: 11. חיוב בפיצוי והחזר הוצאות

  • 11. (א) חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה: (1) נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף, בלי שחל פטור על נסיעתו או בלי ששולמה האגרה מראש או במהלך הנסיעה; (2) אי–פירעון של חשבון במועד תשלומו; (3) לא נמצאו די סכומים לכיסוי החיוב של חייב בעל פיקדון; (4) מעשה שעשה החייב ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב או אמצעי זיהוי או למנוע חיוב באגרה או למנוע אכיפת החוק ותקנות אלה; (5) שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם; (6) כניסה או יציאה מהנתיב המהיר שלא בנקודות שנקבעו לכך; (7) טיפולו של בעל הזיכיון בעיכוב רכב לפי החוק ותקנות אלה; (8) גרירת רכב שעוכב ופינויו; (9) כל יום שאוחסן בו רכב שפונה. (ב) נשתנה מענו של מנוי, והוא הודיע על כך לבעל זיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, או הודיע על כך לרשם החברות, לרשם העמותות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, בתוך התקופה הקבועה לכך בדין – לא יחויב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי–פירעון במועד של חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור.

תקנות הירושה, התשנ"ח-1998

סעיף: 12. סעדים בשל תביעות שונות

  • 12. תובענה מן המפורטות להלן, תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הענינים בה אשר יהיה: (1) תובענה לעשיית צוואה; (2) תובענה למתן צו ירושה או צו קיום והתנגדות; (3) תובענה להצהרת מוות; (4) תובענה להוכחת מותו של אדם וזמן מותו; (5) תובענה להוכחת צוואה; (6) תובענה למזונות או למדור מן העזבון ומן היורשים; (7) תובענה למינוי מנהל עזבון והתנגדות למינוי; (8) תובענה לתיקון צו ירושה או צו קיום והתנגדות; (9) ערעור על החלטת רשם לעניני ירושה; (10) תובענה אחרת בעניני ירושה לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998

סעיף: 19לה. חוזה ביטוח

נין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל ועדת התלונות בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר בנסיבות הענין; (3) שכר והחזר הוצאות לחברי ועדת תלונות; (4) תקנות ראשונות לפי סעיף זה יוגשו לאישור הוועדה עד ליום ג' באייר התשס"ו (1 במאי 2006); (4) הודעה על מינוי יושב ראש ועדת תלונות וכן רשימת האקטוארים ורשימת המומחים יפו רסמו ברשומות; (5) מינוי חבר ועדת תלונות יהיה לתקופה שלא תעלה על 5 שנים; (6) ועדת תלונות רשאית, ככל שנדרש, להורות לנילון, לתקן ליקוי בדבר מתן יחס שונה או סירוב לבטח שלא בהתאם להוראות סימן זה; העתק החלטה כאמור תועבר למפקח על הביטוח לשם בחינת הצורך להורות על תיקון ליקוי כאמור, למבטחים נוספים; (7) החלטת ועדת תל ונות תינתן ברוב דעות, ולאחר שניתנה הזדמנות למתלונן, לנילון, לנציב ולארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות להשמיע את טענותיהם; (8) החלטת ועדת תלונות תינתן בתוך 90 ימים ממועד העברת התלונה אליה; (9) החלטות המפקח על הביטוח לפי סימן זה והחלטות ועדת תלונות, שיש בהן כדי להשפיע על אנשים עם מוגבלות, על מבוט חים נוספים או על מבטחים נוספים, יפורסמו לציבור; (10) מי שרואה עצמו מקופח מהחלטת המפקח על הביטוח או מהחלטת ועדת תלונות, רשאי לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה; (11) הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, אלא אם כן הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)

סעיף: 214ב. תחולת הוראות

  • 214ב. (א) הוראות פרק זה יחולו על כל תובענה בבית משפט השלום, שנפתחה בהגשת כתב תביעה לפי תקנה 8, לרבות תביעה שהועברה לבית משפט שלום מבית משפט לתביעות קטנות, ולמעט תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 75,0008 שקלים חדשים (להלן – תובענה בסדר דין מהיר). (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת כל בעלי הדין, לקבוע כי תובענה המוגשת לבית משפט השלום, שאינה תובענה בסדר דין מהיר, תידון כתובענה בסדר דין מהיר, אם סבר כי היא מתאימה לכך, בהתחשב, בין השאר, בעניינים המפורטים בתקנה 214יב(ב). קבע בית המשפט כאמור, יורה לבעלי הדין, במידת הצורך, לפעול בהתאם להוראות תקנה 214ב1, בשינויים המחויבים. (ג) הגדרות והוראות אחרות שבתקנות אלה, יחולו על תובענות בסדר דין מהיר ככל שאינן סותרות פרק זה, ובשינויים המחויבים לפי העניין.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)

סעיף: 214ב. תחולת הוראות

  • 214ב. (א) הוראות פרק זה יחולו על כל תובענה בבית משפט השלום, שנפתחה בהגשת כתב תביעה לפי תקנה 8, לרבות תביעה שהועברה לבית משפט שלום מבית משפט לתביעות קטנות, ולמעט תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 75,0008 שקלים חדשים (להלן – תובענה בסדר דין מהיר). (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת כל בעלי הדין, לקבוע כי תובענה המוגשת לבית משפט השלום, שאינה תובענה בסדר דין מהיר, תידון כתובענה בסדר דין מהיר, אם סבר כי היא מתאימה לכך, בהתחשב, בין השאר, בעניינים המפורטים בתקנה 214יב(ב). קבע בית המשפט כאמור, יורה לבעלי הדין, במידת הצורך, לפעול בהתאם להוראות תקנה 214ב1, בשינויים המחויבים. (ג) הגדרות והוראות אחרות שבתקנות אלה, יחולו על תובענות בסדר דין מהיר ככל שאינן סותרות פרק זה, ובשינויים המחויבים לפי העניין.

אודות המחבר


עורכת דין ריקי בקבני

RDB עו"ד ריקי בקבני

לייעוץ מקצועי ללא עלות:


תחומי התעסקות:
משפחה
נוטריון
נזיקין
עבודה
רשלנות רפואית

לקוחות ממליצים:

"עד לפני הערעור לביטוח לאומי התמודדתי איתם לבד שהגיע הזמן לתת נכות לצמיתות ביטוח לאומי הוריד משמעותית את הנכות מהמחלה שלי בעזרת עוד ריקי הביטוח הלאומי החזיר את אחוז הנכות לשביעות רצוני תודה"

רונן ברוך אל- תיק נזיקין

שמי יורם, עו"ד בקבני מלווה ומכילה אותי כבר כמה שנים טובות מעבר להיות אמינה ומקצועית ברמה הגבוהה ביותר היא בן אדם לפני הכל יחס אנושי מהמעלה הראשונה.טופלתי דרכה בנושאים שונים ומגוונים והיא הוכיחה מקצועיות ונאמנות מלאה לאורך כל הדרך אני ממליץ עליה ומאחל לכל אדם אשר זקוק לעו"ד להגיע רק לשיחת הכירות איתה לא צריך יותר מזה בכדי להבין שאתה בידיים הכי טובות שרק ניתן.

יורם לב ארי

מאמרים נוספים:

עו"ד נוטריון בפתח תקווה

בעולם המשפטי המודרני, עו"ד נוטריון בפתח תקווה משחק תפקיד מרכזי במגוון רחב של הליכים משפטיים ואדמיניסטרטיביים. נוטריון הוא עורך דין בעל הסמכה מיוחדת מטעם משרד.. קרא עוד

יפוי כוח נוטריון בפ"ת

יפוי כוח נוטריוני - מדריך מקיף להבנת המסמך המשפטי החשובתשובה תמציתיתעורך דין נוטריון בפתח תקווה יפוי כוח נוטריוני הוא מסמך משפטי רשמי המאושר על ידי.. קרא עוד

ייפוי כוח נוטריון בפ"ת

ייפוי כוח נוטריוני - מדריך מקיף להבנת המסגרת המשפטית והדרישותהמסגרת הנורמטיביתעל פי סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976:"יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם.. קרא עוד
פרטים נוספים

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם