נושא חלוקת הרכוש בין בני משפחה, בין אם מדובר בחלוקת רכוש בין בני זוג ו/או בחלוקת רכוש בין בני משפחה אחרים הינו נושא רגיש ומורכב ואף עלול לגרור מחלוקות וסכסוכים משפטיים. המורכבות בתביעות רכוש במשפחה דורשת יעוץ וליווי משפטי מתאים על מנת לפתור את הסוגיות בדרך הטובה והנכונה ביותר. עורכת דין לענייני משפחה פתח תקווה.
חברת R.D.B מעניקה יעוץ, ליווי וייצוג משפטי בכל הסוגיות בנושא חלוקת רכוש בין בני זוג כגון פירוק שיתוף, העברת רכוש אגב גירושין, איזון משאבים, זכויות בן ממשיך במשק חקלאי, העברת רכוש במתנה ועוד.
בדיני משפחה קיימים מגוון הסכמים אשר מטרתם להסדיר מצבים מסומים בדרך הנכונה והמתאימה לצדדים. ההסכם המוכר הוא הסכם גירושין אך ישנם הסכמים נוספים כמון הסכם ממון אותו עורכים בדרך כלל זוגות טרם נישואיהם אך לא רק, ישנם זוגות נשואים המחליטים בשלב מסוים לערוך הסכם ממון. ישנם זוגות בפרק ב' לחייהם או זוגות ידועים בציבור המחליטים לערוך הסכם חיים משותפים, ישנם הסכמים בין הורים לילדים ו/או הסכמים בין אחים ועוד. הסכמים הנערכים במסגרת דיני המשפחה דורשים דיוק, בהירות וירידה לפרטים ולשם כך רצוי להתייעץ עם עורך דין ולקבל ליווי משפטי מתאים.
חברת R.D.B מעניקה יעוץ, ליווי וייצוג משפטי במגוון ההסכמים בדיני משפחה כגון הסכם גירושין, הסכם ממון, הסכם חיים משותפים, הסכם הורות משותפת, הסכם בין הורים לילדים, הסכם בין אחים ועוד.
בשנת 2016 נכנסו לתוקף התקנות להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה הקובעות, כי לפני הגשת תביעות בין בני משפחה על רקע סכסוך משפחתי כמוגדר בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (תביעות רכוש, מזונות וכדומה), יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה ליישוב סכסוך. מטרת החוק היא לנסות וליישב את הסכסוך בין בני המשפחה מחוץ לכותלי בית המשפט ולהימנע מניהול הליך משפטי. לאחר הגשת הבקשה תיקבע לצדדים פגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) עם עובדת סוציאלית ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה.
חברת R.D.B מעניקה יעוץ, ליווי וייצוג משפטי בהגשת בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט לענייני משפחה, הכוונה מקצועית טרם פגישת המהו"ת וליווי מתאים בהתאם לסיכום והחלטות הצדדים לאחר הפגישה.
תמ"ש (תל אביב) 16260-08-17- ט.ב נגד נתבע היועץ המשפטי לממשלה
שמות השופטים: איריס אילוטוביץ סגל
תסקיר הינו כלי חשוב בארגז הכלים המשמש את היושב בדין, אך אין הוא אמצעי יחיד, תסקיר מצטרף לעוד כלים ראייתיים המצויים תחת אמתחתו של השופט, לכל אחד טעם ומשקל ייחודיים בהתאם למקרה בו עסקינן. 8 26. במילים אחרות ההפניה לשם הכנת תסקיר צריכה להיות לאחר שקלא וטריא של בית המשפט, ולא כתנאי לשם מתן צו ההורות. על סוגיה זו כך כבר עמדו באריכות כבוד השופט נפתלי שילה במסגרת תמ"ש 41067-04-16 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית (פורסם בנבו, 1/12/16), וכן כבוד השופט ארז שני במסגרת תמ"ש 4355-08-13 א' ואח' נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים- תל אביב, עמודים 13/16 לפס"ד (פורסם בנבו, 8/5/14). עתה אעבור לשאלה הראשונה העומדת בבסיסו של פסק דין זה: האם יש מקום לאדן נוסף: הורות הסכמית מבוא: 27. מזה שנים, נדרשים בתי המשפט לענייני משפחה להכריע בסוגיות מורכבות המעלות דילמות משפטיות, בעלות משמעויות והשלכות כבדות משקל. המסגרת החוקית המצומצמת, המסדירה את דיני המשפחות בישראל, מציבה את בתי המשפט לא פעם בפני שוקת שבורה אל מול הקדמה, המדע, הטכנולוגיה והמציאות המשתנה. 28. ילדים שנולדים ויולדו באמצעות טכנולוגיות הפריון החדשות, מעלות את הצורך להתמודד עם סוגי הורות חדשים וסוגי משפחות מגוונים, וכן את הצורך להתמודד עם סוגיות משפטיות ואתיות מורכבות חדשות, הכוללות מטבען גם את הסוגיה של קביעת הורות. מוסד ההורות והמשפחה שינה את פניו בשנים האחרונות. המשפט צריך להתאים עצמו למציאות המשתנה ולהשתמש בכלים המתאימים לסוגיות החדשות. היכולת להביא ילדים לעולם באמצעות הטכנולוגיות השונות הרחיב את מעגל האנשים היכול להיות כיום הורה, ובמרבית המקרים בהם אין את הקשר הביולוגי, ניתן לראות התקשרות המבוססת בעיקרה על יסוד ההסכמה החוזית על כל רבדיה והשלכותיה כפי שאבהיר בהמשך.
פסק דין |08/06/2018 |משפחה – תל אביב
ת"א (פתח תקווה) 55652-02-20- אריה שבתאי נגד יוסף קרני
שמות השופטים: אשרית רוטקופף
פתח תקווה החלטה 1. עניינה של החלטה זו הינו בבקשת התובע לתיקון כתב תביעתו באופן שתתווסף לתביעה נתבעת נוספת, הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פתח-תקווה. 2 2. לצורך הרקע הדרוש אזכיר כי במסגרת כתב התביעה (המתוקן שהוגש ביום 13/12/20) עותר התובע לפיצוי כספי בסך 432,000 בגין ירידת ערך נטענת שנגרמת לנכס בבעלותו ושמקורה בהפעלת גני ילדים בנכס של הנתבעים 1 ו-2 הנמצא בסמוך לנכס שלו. התביעה הוגשה בנוסף גם כנגד הנתבעת 3, המפעילה של הגנים וכנגד הנתבעת 4, עיריית פתח תקווה כנגדה נטען, בין היתר, כי היא עוצמת את עיניה מהפעילות במקום שעומדת בניגוד לתב"ע. 3. במסגרת הבקשה דנן שהוגשה ביום 18/3/21, עותר התובע לתיקון כתב התביעה, באופן שתתווסף כנתבעת נוספת, הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה (ובהתאמה לתקן את אחד מסעיפי כתב התביעה), וזאת על רקע הטענה כי הוועדה התעלמה משך שנים מזכויות התובע והעדיפה את זכויות הנתבעים בקשר עם הפעילות בנכס של האחרונים. 4. לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים בקשר עם הבקשה ובפרט בתגובות הנתבעת 4 (היחידה שמתנגדת לתיקון) וכן ביתר מסמכי התיק שראיתי רלוונטיים לענייננו – מצאתי להיעתר לבקשה. 5. תקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (אשר רלוונטית לענייננו בהתאם להוראת תקנה 180(ג)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי האמורות), קובעת: "בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג.
החלטה |02/05/2021 |שלום – פתח תקווה
ת"א (חיפה) 8002-10-21- שפ נגד יפ
שמות השופטים: אספרנצה אלון
אלא שיש להיזהר ולתהות האם צירוף צד שאינו בן משפחה לסכסוך שבסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, הוא על מנת לעקוף את סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, או שהוא מהותי ונדרש לשאלת הסכסוך, ולעניינינו שאלת הבעלות בדירה, ובלשונו של התובע – להורות על תיקון הרישום בפנקסי המקרקעין, והשבת המצב לקדמותו. עורך הדין לא נשא בעבר או בהווה בזכויות בדירה. על נחיצותו כעד אשר יש ביכולתו לבאר את נסיבות העברת הבעלות, באם אכן התרחשה או לא, נסיבות אימות החתימה וכיו"ב, או כנתבע בהליך, דומה שאין מחלוקת. השאלה האם הינו בעל דין רלוונטי לתביעה היא עניין שיחליט בו בית המשפט המוסמך, בית משפט לענייני משפחה במחוז חיפה. 10. מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט , תשמ"ד-1984 מוצאת אני שבית משפט זה אינו יכול לדון בעניין שלפניו, מחמת היותו בסמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה. 3 11. סוף דבר, הנני מורה על העברת התובענה להתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה במחוז חיפה.
החלטה |24/10/2021 |מחוזי – חיפה
עמ"ש (נצרת) 50227-01-21- י.פ. נגד ד.א.פ.
שמות השופטים: ערפאת טאהא שאהר אטרש עירית הוד
). גם הכלים שניתנו לבית המשפט למשפחה, כולל: ישוב סכסוכים, שימוש ביחידת הסיוע, ועוד (), מקנים לבית המשפט לענייני משפחה מעמד מיוחד של מי שבקיא היטב בכל ההיבטים של הסכסוך המשפחתי ומכיר, באופן עמוק יחסית, את הצדדים המתדיינים בפניו במסגרת מכלול המחלוקות שביניהם (החזקת ילדים, מזונות, רכוש וכו'). לכן, מידת ההתערבות של בית המשפט המחוזי בהחלטות מסוג זה של בית המשפט לענייני משפחה, תהיה מועטת ומצומצמת יותר ממידת ההתערבות של ערכאה ערעורית בהחלטותיה של כל ערכאה דיונית אחרת. על כל פנים, מאליו מובן, כי במקרים בהם סוטה בית משפט לענייני משפחה מן הדין או מפרשו שלא כהלכה, זכאי ואף חייב, בית משפט זה להתערב, וזאת כדי להעמיד את ההלכה על מכונה". במקרה עסקינן, קביעותיו של בית המשפט קמא בעניינים הנ"ל מבוססות על ממצאים עובדתיים, ולא שוכנעתי בקיומה של עילה או הצדקה להתערב באותן קביעות. סוף דבר 46. אציע לחבריי לקבל את הערעור באופן חלקי, ולהורות על ביטול חיוב המערער בתשלום מזונות והוצאות המדור של הקטינים ר.
פסק דין |02/02/2022 |מחוזי – נצרת
– העותרת בבגץ 5918/07 נגד בבגץ 5918/07 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א פרוקציה,מ נאור,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר
כפי שיפורט להלן, שאלות אלה מתעוררות נוכח מאפייניו הייחודיים של ההליך הנדון ועל רקע המציאות הקיימת בשיטתנו המשפטית של "מרוץ סמכויות" בין בתי-המשפט לענייני משפחה לבתי-הדין הרבניים. הצגת התקנות שבמרכז העתירות 1. התקנות ליישוב סכסוך הותקנו בשנת 1996 על-ידי שר המשפטים דאז, פרופ' דוד ליבאי, כשנה לאחר חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק בית המשפט לענייני משפחה או: החוק). תכליתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה היתה לרכז את השיפוט האזרחי בענייני משפחה בידי ערכאה מקצועית אחת, בפניה יידון הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו. עוד נועד החוק להעניק לבתי-המשפט לענייני משפחה כלים מיוחדים, אשר יאפשרו התמודדות ראויה עם סכסוכים בענייני משפחה המצריכים לא פעם ראייה כוללת של הסכסוך, לרבות בהיבטיו הרגשיים והפסיכולוגיים. בין היתר, הסדיר סעיף 5 לחוק את הקמתן של יחידות הסיוע המהוות יחידות טיפוליות במסגרת בתי-המשפט האמורים, המופעלות על-ידי צוות בין-מקצועי הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים וכן עורכי-דין, וזאת לשם מתן שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה. המטרה היתה להעמיד לרשות בתי-המשפט לענייני משפחה את עזרתם של גורמים טיפוליים ומקצועיים, כדי לסייע בידיהם לרדת לשורש המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני-המשפחה – בין באמצעות גיבוש הסכם בין הצדדים ובין באמצעות הכרעה שיפוטית (ראו: דברי הנשיא א' ברק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342-343 (2000); עוד ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 433 (1997) (להלן: ארבל וגייפמן)).
פסק דין |22/06/2009 |בית המשפט העליון
בע"מ 164/11- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: א רובינשטיין,ע פוגלמן,צ זילברטל
לצורך כך רוכזו בידי בית המשפט למשפחה סמכויות מתחומים שונים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף למחלוקות השונות, תוך התחשבות ביחסים המיוחדים שבין בני המשפחה (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: הלכת חבס); דין וחשבון הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה, בעמ' 18). תכליתו של החוק היא, בין השאר, להביא לכך שמכלול הסכסוכים המשפחתיים של אותה משפחה ידון בפני אותו שופט בערכאה מקצועית ומיוחדת, אשר יוכל לרדת לשורשיה של המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה. ביסודה של תכלית זו נעוצה התפיסה, כי הצדדים לסכסוך המשפחתי ממשיכים לנהל מסגרת חיים משותפת ומשיקה בצל ההליך המשפטי ולאור המתרחש במהלכו (ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג(3) 431, 435-434 (התשנ"ז); מיכל בן שבת, בנימין שמואלי, רונה שוז, איילת בלכר-פריגת ורונה קפלן "שולחן (משפחתי) עגול עשור לבית המשפט לענייני משפחה: חזון ומציאות" משפחה במשפט ב 1, 2 (התשס"ט)). עם הקמת בית המשפט למשפחה רוכזו תחת כנפיו סמכויות שיפוטיות שהיו פזורות בערכאות האזרחיות השונות, נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים, והוקמו מסגרות טיפוליות אשר מסייעות לבית המשפט למשפחה בהכרעותיו בסכסוך המשפחתי. כפי שכבר ציין בית משפט זה בעבר, סמכותו של בית המשפט למשפחה גרעה מסמכותם של בתי משפט אזרחיים כלליים אחרים, במובן זה ש"ענייני משפחה" כהגדרתם בחוק, נתונים לסמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט למשפחה, ואין לבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים סמכות לדון בהם כלל (ראו: בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד ס(3) 176, 192-191 (2005).
פסק דין |28/04/2012 |בית המשפט העליון
– העותרת בבגץ 5918/07 נגד בבגץ 5918/07 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א פרוקציה,מ נאור,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר
כפי שיפורט להלן, שאלות אלה מתעוררות נוכח מאפייניו הייחודיים של ההליך הנדון ועל רקע המציאות הקיימת בשיטתנו המשפטית של "מרוץ סמכויות" בין בתי-המשפט לענייני משפחה לבתי-הדין הרבניים. הצגת התקנות שבמרכז העתירות 1. התקנות ליישוב סכסוך הותקנו בשנת 1996 על-ידי שר המשפטים דאז, פרופ' דוד ליבאי, כשנה לאחר חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק בית המשפט לענייני משפחה או: החוק). תכליתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה היתה לרכז את השיפוט האזרחי בענייני משפחה בידי ערכאה מקצועית אחת, בפניה יידון הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו. עוד נועד החוק להעניק לבתי-המשפט לענייני משפחה כלים מיוחדים, אשר יאפשרו התמודדות ראויה עם סכסוכים בענייני משפחה המצריכים לא פעם ראייה כוללת של הסכסוך, לרבות בהיבטיו הרגשיים והפסיכולוגיים. בין היתר, הסדיר סעיף 5 לחוק את הקמתן של יחידות הסיוע המהוות יחידות טיפוליות במסגרת בתי-המשפט האמורים, המופעלות על-ידי צוות בין-מקצועי הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים וכן עורכי-דין, וזאת לשם מתן שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה. המטרה היתה להעמיד לרשות בתי-המשפט לענייני משפחה את עזרתם של גורמים טיפוליים ומקצועיים, כדי לסייע בידיהם לרדת לשורש המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני-המשפחה – בין באמצעות גיבוש הסכם בין הצדדים ובין באמצעות הכרעה שיפוטית (ראו: דברי הנשיא א' ברק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342-343 (2000); עוד ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 433 (1997) (להלן: ארבל וגייפמן)).
פסק דין |22/06/2009 |בית המשפט העליון
רע"א 8368/18- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ע ברון,ד מינץ,י וילנר
אופיו הייחודי האמור של בית המשפט לענייני משפחה נועד לאפשר לו הן לרדת לשורש המחלוקות המשפחתיות ולפתרן ברגישות המתבקשת, והן להביא לפתרון ממשי אשר יאפשר לבעלי הדין להמשיך ולנהל חיי משפחה תקינים – אף בתום ההליך המשפטי (ראו: מבוא להצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז סמכויות השיפוט), התשנ"ה-1994, ה"ח 153 (להלן : הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה); פרוטוקול ישיבה מס' 370 של הכנסת ה-13, 126-125 ( 31.7.1995 ) (להלן: פרוטוקול קריאה שניה ושלישית); הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה דין וחשבון 13 ו-21 (1986) (להלן: דו"ח ועדת שינבוים); עניין חבס, בעמודים 343-341; בע"ם 164/11, בפסקה 10; בע"ם 3885/18 פל וני נ' פלוני, פסקה 4 ( 24.6.2019 ); דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 434-433 ו-437-436 (התשנ"ז); שאול שוחט "בית המשפט לענייני משפחה – האמנם בית" משפחה במשפט ב 375, 379-376 (התשס "ט); רוזן-צבי, בעמודים 338-337; קרני פרלמן יישוב סכסוכים: משפט שיתופי וטיפולי 243-241 (2015)). 24. אמנם נכון, כי בכל הנוגע לתובענות בגין פגיעות מיניות בין בני משפחה, יש להניח כי רבים מבין התובעים-הקרבנות יתקשו לשאוף לפתרון מוסכם של ה"מחלוקות" בינם לבין בן משפחתם-הפוגע, ואף יתנגדו לכך (והשוו בהקשר זה לטיעונים המתנגדים לגישור בסכסוכים שעניינם אלימות בתוך המשפחה: דפנה לביא "אלימות וגישור: האמנם אוקסימורון" משפחה במשפט א 117, 143-130 (התשס"ז)). למעשה, רבים יתייחסו לבן משפחתם הפוגע כמי שמוטט במעשיו את אותה מסגרת משפחתית אשר ביקש המחוקק לשמר ולטפח באמצעות בית המשפט לענייני משפחה (ראו: בלהה כהנא חבות של הורים בנזיקין כלפי ילדיהם 252 (התשס"ח); והשוו: סיני ושמואלי, בעמוד 283).
פסק דין |10/02/2020 |בית המשפט העליון
רע"א 6750/15- שלמה סלומון דדון נגד בני אוליאל
שמות השופטים: נ סולברג
גדר סמכות השיפוט העניינית של בית המשפט לענייני משפחה נדון בהזדמנויות רבות בפסיקתו של בית משפט זה. כידוע, בהתאם להמלצותיהן של ועדות מקצועיות הוקם בית המשפט לענייני משפחה, במטרה לכנס תחת קורת גג שיפוטית-מקצועית אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות, ששורשיהן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. על מנת לסייע במילוי תפקידו זה, ניתנו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שיפוט יחודיות בתחומים שונים, ונקבעו סדרי דין ודיני ראיות יחודיים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף לכלל המחלוקות שבין בני המשפחה, תוך התחשבות במרקם היחסים הרגיש והעדין שביניהם (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: "עניין חבס"); בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 ( 29.4.2012 ) (להלן: "עניין פלונית")). 10. באשר לסיווגן של תביעות אזרחיות קובע סעיף 1(2) לחוק כי בית המשפט לענייני משפחה ידון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" . 6 לשון החוק מציבה אפוא שני תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ירכוש בית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט יחודית לדון בתובענה אזרחית: האחד – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית, כפי שזו מוגדרת בהמשך הסעיף. השני מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים (עניין חבס, 344; עניין פלונית, פסקה 11; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 307 (2002) (להלן: "עניין חיים")). בפסיקת בית משפט זה נקבע, כי בהתחשב בתכליתו המיוחדת של החוק, וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה.
החלטה |03/01/2016 |בית המשפט העליון
בע"מ 3885/18- פלוני נגד ' פלוני
שמות השופטים: נ הנדל,נ סולברג,מ מזוז
כאשר המרכיב המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש העילה-"תובענה אזרחית. . . שעילתה סכסוך בתוך המשפחה"-הוא אינו רק נתון רקע בסכסוך, אלא מרכיב ממשי בהבנת שורשי הסכסוך ובעיצוב הפתרון הראוי. יש לתכלית זו היבטים מעשיים, כגון שמיעת הסכסוכים המשפחתיים כולם תחת גג אחד: "מטרת ההסדר החקיקתי הינה לאפשר לבית-המשפט לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה, תוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך ניסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו. אכן, ביסוד החקיקה מונחת גישה כוללנית ואינטגרטיבית. היא נועדה לאפשר לבית-המשפט לטפל בשורשיו של הסכסוך, ולא רק בביטוי חלקי ופורמאלי שלו" (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000)). אולם, השיקול של "בית משפט אחד" לכל סכסוכי המשפחה האחת אינו רק מעשי, אלא נובע מההכרה שסכסוך בין-משפחתי, אפילו יחיד-ובמיוחד ביחס לבני משפחה מדרגה ראשונה-הוא בעל אופי אחר מסכסוך בין זרים. העניין בעל נפקות לא רק לדרך שמיעת המשפט, אלא גם ביחס לאפשרות של הבאת הצדדים לפתרון מוסכם. אף יש משקל לצורך בפריקת המטענים הרגשיים שעלולים ללוות את הצדדים בתום ההליך: "מכיוון שהשפיטה בענייני משפחה מצריכה ידע, נסיון וגישה מיוחדים, מוצע לקבוע כי חלק מבתי משפט שלום יתמחו בענייני משפחה, ולשם כך ימונו, מבין השופטים, אלה שהם בעלי תכונות והכשרה מתאימות" (דברי ההסבר לסעיף 2 להצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז סמכויות השיפוט), התשנ"ה-1994 (ה"ח מס' 2330, 153), שהתקבלה והפכה לחוק בית המשפט לעניני משפחה). גם בפסיקה הודגש הקשר בין האופי המיוחד של היחסים המשפחתיים לסוג בית המשפט שלפניו ראוי לנהל את הדיון: "סיווגו של עניין כמצוי בסמכות בית-משפט רגיל או בית-משפט לענייני משפחה לעתים אינו קל.
פסק דין |23/06/2019 |בית המשפט העליון
רע"א 6558/99-1. נחום חבס נגד דין חבס
שמות השופטים: א ברקט שטרסברג כהן,א ריבלין
מהן תובענות אלה בחינת הדיבור "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" מצביעה על שני מרכיבים של תנאי זה. המרכיב האחד עניינו "עילת" הסכסוך. השאלה בהקשר זה הינה, "עילה" מהי המרכיב השני עניינו הדרישה שהעילה תהא "סכסוך בתוך המשפחה". השאלה כאן הינה, מתי הסכסוך הוא "בתוך המשפחה" לבדיקתן של שאלות אלה נפנה עתה. פתרונן מחייב בחינת התכלית שהוראות החוק נועדו להגשים. 7. התכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט למשפחה נעוצה בתפישה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה, מתוך רצון לרדת – בעזרת גופי ייעוץ – לשורשיה של המחלוקת, ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה. התפישה הבסיסית של החוק הינה "משפחה אחת – בית משפט אחד" (ראה ארבל וגייפמן "חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה1995-" הפרקליט מג 431 (תשנ"ז)). לשם הגשמתה של גישה זו קובצו סמכויות שיפוטיות שונות הקשורות למחלוקות בין בני המשפחה לערכאה אחת; נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים, המבקשים להתמודד עם יחסי האמון המיוחדים השוררים בתוך המשפחה. הוקמו מסגרות טיפוליות אשר מסייעות לבית המשפט המקצועי בהכרעותיו בסכסוך שבין בני המשפחה. אכן, הסכסוך המשפחתי הוא בעל גוון מיוחד. לעתים קרובות רק קצהו נגלה לעין, ואילו רובו ככולו נסתר מהעין, ומפעפעים בו רגשות עזים. מטרת ההסדר החקיקתי הינה לאפשר לבית המשפט לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה, תוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך נסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו. אכן, ביסוד החקיקה מונחת גישה כוללנית ואינטגרטיבית. היא נועדה לאפשר לבית המשפט לטפל בשורשיו של הסכסוך, ולא רק בביטוי חלקי ופורמלי שלו.
פסק דין |29/08/2000 |בית המשפט העליון
בע"מ 1444/13- פלוני ואח נגד פלונית
שמות השופטים: א רובינשטיין
בית המשפט לענייני משפחה, על פי תכלית החוק המכונן כפי שנתקבל בתשנ"ה-1995, הוקם כדי לאחד תביעות בענייני משפחה ביד שיפוטית אחת "משפחה אחת, ערכאה שיפוטית אחת", וכדברי המחברים השופט ש' שוחט וד' שאוה סדרי הדין בבית המשפט לענייני משפחה (2009) 246 (להלן שוחט ושאוה), המטרה היא "מניעת פיצול הדיון בענייניה של משפחה אחת והבאת מכלול הסכסוכים המשפטיים של אותה משפחה לפני שופט אחד בערכאת שיפוט אחת". ט. מקצת מושכלות ראשונים: בדין וחשבון הועדה לבחינת יישום דיני המשפחה (תשמ"ז) בראשות השופט אלישע שינבוים ע"ה, שהיוה הבסיס לחוק בית המשפט לענייני משפחה (אף כי הועדה המליצה על הקמת מחלקה לנושא זה בבית המשפט המחוזי), צוין ביחס לסדרי הדין המוצעים בפורום השיפוטי לענייני משפחה, כי "השיטה הנוהגת היום (במצב ה"ישן" א"ר) בבתי המשפט גורמת להקצנת עמדות הצדדים, להחרפת הסכסוך ולהעמקת הקרע, ואינה תורמת כראוי לבית המשפט כאשר הוא מבקש להיחלץ לעזרת בני הזוג ולרדת לשורש המשבר. על כן אנו ממליצים להנהיג סדרי דיון מיוחדים במשפטים בענייני משפחה" (עמ' 28 לדו"ח הועדה). נאמר שם גם (עמ' 23) כי "תביעות שונות הנוגעות למשפחה אחת, צריכות להיות מתועלות לרצף אחד של התדיינות, ורצוי שיידונו בפני שופט אחד ולא יפוזרו בין שופטים שונים. . . "; ואכן, זו רוח החוק. החוק יצר האחדת הטיפול בנושאי משפחה בפני מותב שיפוטי אחד, ולא כימים מקדם, הזכורים לי היטב מימי כהונתי בבית המשפט המחוזי, בהם אותה משפחה יכלה להתדיין בבית המשפט המחוזי בפני מותב אחד באשר למזונות, אחר באשר להסדרי ראיה, וזאת בנוסף להליכי מקרקעין מסוימים לפני בית משפט השלום ועוד; ראו דברי בבע"מ 3148/07 פלוני נ' פלוני (2007) פסקה ו(3).
פסק דין |28/05/2013 |בית המשפט העליון
ת"א (חיפה) 47531-07-24- פלוני נגד ' פלוני
שמות השופטים: ענבל קרן
יש לתכלית זו היבטים מעשיים כגון שמיעת סכסוכים המשפחתיים כולם תחת גג אחד: "מטרת ההסדר החקיקתי הינה לאפשר לבית-המשפט לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה, תוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך ניסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו. אכן, ביסוד החקיקה מונחת גישה כוללנית ואינטגרטיבית. היא נועדה לאפשר לבית-המשפט לטפל בשורשיו של הסכסוך, ולא רק בביטוי חלקי ופורמאלי שלו" (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000)). אולם, השיקול של "בית משפט אחד" לכל סכסוכי המשפחה האחת אינו רק מעשי, אלא נובע מההכרה שסכסוך בין-משפחתי, אפילו יחיד-ובמיוחד ביחס לבני משפחה מדרגה ראשונה-הוא בעל אופי אחר מסכסוך בין זרים. העניין בעל נפקות לא רק לדרך שמיעת המשפט, אלא גם ביחס לאפשרות של הבאת הצדדים לפתרון מוסכם. אף יש משקל לצורך בפריקת המטענים הרגשיים שעלולים ללוות את הצדדים בתום ההליך: "מכיוון שהשפיטה בענייני משפחה מצריכה ידע, נסיון וגישה מיוחדים, מוצע לקבוע כי חלק מבתי משפט שלום יתמחו בענייני משפחה, ולשם כך ימונו, מבין השופטים, אלה שהם בעלי תכונות והכשרה מתאימות" (דברי ההסבר לסעיף 2 להצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז סמכויות השיפוט), התשנ"ה-1994 (ה"ח מס' 2330, 153), שהתקבלה והפכה לחוק בית המשפט לעניני משפחה). . . . . כן הוטעם כי ההכרה באופי המיוחד של הסכסוך המשפחתי מחייבת לתת לבית המשפט כלים מגוונים וגמישים יותר לשם הכרעה צודקת: "לבית-המשפט לענייני משפחה ניתנו כלים, המקנים לו יכולת לפתור סכסוכים שלא באמצעות הכרעה שיפוטית אלא על דרך ההבנה והפשרה, וזאת מתוך ההכרה במאפייניהם המיוחדים של ענייני המשפחה" (רע"א 6854/00 היועץ המשפטי לממשלה נ' זמר, [פורסם בנבו] פסקה 5 ( 2.7.2003 ))".
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 27. הוראות מעבר
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות
15. (א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית; (2) תובענה למזונות ולמדור; (3) תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (5) תובענה לאבהות או אימהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; (6) תובענה להחזרת קטין חטוף; (7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ; (9) תובענה בעניין התרת נישואין; (10) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת; (11) תובענה לפי חוק גיל הנישואין; (12) תובענה לעניין קביעת גיל; (13) תובענה לשינוי שם, לפי חוק השמות; (14) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (15) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין; (16) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996; (17) תובענה לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה; (18) ערעור על החלטת רשם; (19) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; (20) תובענה אחרת בענייני משפחה. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (5) או תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (7), ניתן להגיש בתובענה נפרדת או בתובענה יחדיו. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד בכמה תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים. (ג) תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 6. איחוד תיקים
6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 258ד. פתיחת תיק
258ד. (א) תובענות שונות שהוגשו בין בני זוג או הורים וילדיהם יצורפו לתיק משפחה אחד שיכלול תיק עיקרי ותיקי משנה. (ב) הוגשו מספר תובענות בין אותם בעלי דין, שאינם בני המשפחה הנזכרים בתקנת משנה (א), יצורפו אף התובענות הללו לתיק משפחה אחד כאמור. (ג) בתובענה חדשה נוספת בין בעלי דין האמורים בתקנות משנה (א) או (ב), יראה לציין מביא ההליך את מספרו של התיק העיקרי בבית המשפט שבו נדונה תובענה קודמת. (ד) תביעה ראשונה, למעט בעניני אימוץ, תקבל מספר של תיק עיקרי, וכל תביעה נוספת תקבל מספר של תיק משנה לתיק העיקרי; בקשות לסעד ביניים יצורפו לתיק העיקרי או לתיק המשנה שבמסגרתו הוגשו, לפי הענין. (ה) לתיק עיקרי שהוגשה בו תובענה בין בני זוג, באחד מן העניינים המפורטים בתקנה 258ז, בפסקה (1) או תובענה באחד מן העניינים המפורטים בפסקאות (2) ו-(3) לרבות אישור הסכם באחד מן העניינים המפורטים בהן, או בפסקה (9) תצורף הרצאת פרטים לפי טופס 26א; לא תקובל תובענה בבית המשפט אלא אם כן צורף לתיק העיקרי טופס כאמור שכל הפרטים הנדרשים בו מולאו כהלכה. (ו) תביעה שכנגד או הודעת צד ג' תוגש בתיק משנה נפרד.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 258ד. פתיחת תיק
258ד. (א) תובענות שונות שהוגשו בין בני זוג או הורים וילדיהם יצורפו לתיק משפחה אחד שיכלול תיק עיקרי ותיקי משנה. (ב) הוגשו מספר תובענות בין אותם בעלי דין, שאינם בני המשפחה הנזכרים בתקנת משנה (א), יצורפו אף התובענות הללו לתיק משפחה אחד כאמור. (ג) בתובענה חדשה נוספת בין בעלי דין האמורים בתקנות משנה (א) או (ב), יראה לציין מביא ההליך את מספרו של התיק העיקרי בבית המשפט שבו נדונה תובענה קודמת. (ד) תביעה ראשונה, למעט בעניני אימוץ, תקבל מספר של תיק עיקרי, וכל תביעה נוספת תקבל מספר של תיק משנה לתיק העיקרי; בקשות לסעד ביניים יצורפו לתיק העיקרי או לתיק המשנה שבמסגרתו הוגשו, לפי הענין. (ה) לתיק עיקרי שהוגשה בו תובענה בין בני זוג, באחד מן העניינים המפורטים בתקנה 258ז, בפסקה (1) או תובענה באחד מן העניינים המפורטים בפסקאות (2) ו-(3) לרבות אישור הסכם באחד מן העניינים המפורטים בהן, או בפסקה (9) תצורף הרצאת פרטים לפי טופס 26א; לא תקובל תובענה בבית המשפט אלא אם כן צורף לתיק העיקרי טופס כאמור שכל הפרטים הנדרשים בו מולאו כהלכה. (ו) תביעה שכנגד או הודעת צד ג' תוגש בתיק משנה נפרד.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
כל הזכויות שמורות ©
