כל הזכויות שמורות ©
עורכי דין נזיקין בחיפה נדרשים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים במיוחד. הפרקטיקה המשפטית באזור חיפה והצפון מציבה אתגרים ייחודיים בפני עורכי דין המתמחים בתחום זה. במאמר זה נסקור את המסגרת המשפטית המגדירה את אחריותם המקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה, נציג פסיקות מרכזיות של בתי המשפט בנושא, ונפרט את החובות המוטלות על עורכי דין בתחום רגיש זה.
הפסיקה הישראלית התייחסה לאורך השנים לסוגיית האחריות המקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה ובכל הארץ. בתי המשפט בחיפה פיתחו גישה ייחודית בבחינת עבודתם של עורכי דין בתחום זה. אחת הפסיקות המנחות בתחום היא ע"א 989/03 חוטר ישי – משרד עורכי דין נ' יעקב חיננזון, בה קבע בית המשפט:
"בהקשר זה על התובע הנטל להוכיח, כי אלמלא התרשלות עורך הדין תוצאת פסק הדין הייתה משתנה לטובתו. זהו נטל כבד מבחינה ראייתית, שכן כל מי שהתנסה בהליכי משפט יודע, כי אין לדעת בוודאות את תוצאותיהם של הליכים משפטיים, עד למתן פסק דין חלוט, ואין לדעת כיצד היו נראים פני הדברים, לו היו ההליכים מתנהלים באופן שונה"
פסיקה זו מדגישה את המורכבות הייחודית של תביעות רשלנות מקצועית כנגד עורכי דין, שכן נדרש להוכיח לא רק התרשלות, אלא גם קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם.
עורכי דין נזיקין בחיפה נדרשים לשקיפות מלאה בהסכמי שכר טרחה. בתי המשפט במחוז חיפה הדגישו את חשיבות הבהירות בהסכמים אלה. בתיק תאמ (קריות) 52399-03-14 ענבר רון נגד יוליה כרמלי, קבע בית המשפט:
"קיים הסכם שכר טרחה ברור שנחתם עם לקוחה משכילה ואינטליגנטית… עם סעיף ברור לפיו שכר הטרחה אמור להיות משולם בכל מקרה, ועל כן מתבקש ביהמ"ש לכבד את הסכמות הצדדים ולא לאפשר כרסום בהסכמה זו."
פסיקה זו מדגישה את חשיבות הבהירות בהסכמי שכר טרחה ואת נטיית בתי המשפט לכבד הסכמים ברורים בין עורך דין ללקוח.
עורכי דין נזיקין בחיפה נדרשים לסטנדרט גבוה במיוחד של נאמנות ומסירות ללקוחותיהם. הפרקטיקה באזור חיפה והצפון מציבה רף גבוה במיוחד בתחום זה. בתיק עלע (ירושלים) 19/08 עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה, הודגש:
"חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין."
פסיקה זו מבהירה כי חובת הנאמנות היא מעמודי התווך של המקצוע, במיוחד בתחום רגיש כמו נזיקין, שבו הלקוחות מתמודדים לא רק עם הליכים משפטיים אלא גם עם השלכות פיזיות, נפשיות וכלכליות של פגיעות.
בתי המשפט מבחינים בין סוגים שונים של ייצוג משפטי כאשר בוחנים תביעות רשלנות. בתיק תא (בת ים) 37014-02-22 פלוני נגד לאוניד קפוסטין, נקבע:
"בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב"
משמעות הדבר היא שהסטנדרטים לבחינת רשלנות מקצועית משתנים בהתאם לסוג הייצוג, והאחריות במסגרת ליווי בהליכי נזיקין עשויה להיות שונה מהאחריות בתחומי משפט אחרים. באזור חיפה והצפון, עורכי דין נזיקין מודעים לפסיקה זו ומתאימים את פרקטיקת העבודה שלהם בהתאם.
עורכי דין נזיקין בחיפה נושאים בחובת זהירות מוגברת כלפי לקוחותיהם. הפרקטיקה המשפטית באזור חיפה והצפון דורשת מעורכי דין נזיקין בחיפה ל:
חובת הזהירות המוגברת נובעת מהאופי הרגיש של תיקי נזיקין, בהם הלקוחות לעתים קרובות נמצאים במצב פגיע במיוחד עקב פגיעות גופניות או נפשיות.
ניהול תיק נזיקין בסטנדרט מקצועי ראוי כולל:
עורכי דין נזיקין בחיפה חייבים בשקיפות מלאה בנושאי שכר טרחה. בתי המשפט במחוז חיפה בוחנים בקפדנות את התנהלות עורכי דין נזיקין בתחום זה:
עורכי דין נזיקין בחיפה פועלים בסביבה משפטית ייחודית המציבה אתגרים מיוחדים. בשונה מאזורים אחרים בארץ, עורכי דין נזיקין בחיפה מתמודדים עם מספר אתגרים ספציפיים:
בפסיקות בתי המשפט בחיפה ניתן לזהות מספר טעויות נפוצות שעלולות להוות בסיס לתביעות רשלנות מקצועית:
עורכי דין נזיקין בחיפה נדרשים לסטנדרט מקצועי גבוה במיוחד, המתבטא במספר עקרונות מרכזיים:
בתי המשפט במחוז חיפה מדגישים את חשיבות הנהלים המקצועיים והאתיים בתחום זה, תוך הכרה באחריות המוגברת של עורכי דין נזיקין בחיפה כלפי לקוחות הנמצאים במצבי מצוקה עקב פגיעות גופניות או נפשיות.
עורכי דין נזיקין בחיפה המקפידים על סטנדרטים גבוהים אלה לא רק מגנים על עצמם מפני תביעות רשלנות מקצועית, אלא גם מספקים שירות איכותי וחיוני ללקוחותיהם בתקופה מאתגרת בחייהם. לכן, בבחירת עורכי דין נזיקין בחיפה, יש לוודא כי הם מכירים את הפסיקה המקומית ופועלים בהתאם לסטנדרטים הגבוהים הנדרשים באזור זה.
8002/06 ת"א (ירושלים)- אפרים שירקובסקי בן יהושוע נגד עודד הכהן
שמות השופטים: משה דרורי
ראה בהקשר זה, את דברי השופטת מרים נאור, בע"א 989/03 חוטר ישי – משרד עורכי דין נ' יעקב חיננזון , פ"ד נט (4) 796, בעמ' 811, מול האות ה: " בהקשר זה על התובע הנטל להוכיח, כי אלמלא התרשלות עורך הדין תוצאת פסק הדין הייתה משתנה לטובתו. זהו נטל כבד מבחינה ראייתית, שכן כל מי שהתנסה בהליכי משפט יודע, כי אין לדעת בוודאות את תוצאותיהם של הליכים משפטיים, עד למתן פסק דין חלוט, ואין לדעת כיצד היו נראים פני הדברים, לו היו ההליכים מתנהלים באופן שונה " 122. סיכומם של התנאים להוכחת עוולת הרשלנות, כאשר מיישמים אותם על תביעות נזיקין בגין רשלנות מקצועית של עורכי דין, בכלל, ונסיבותיו של תיק זה, בפרט, מעלים כי על שכמו של התובע דידן מוטל נטל כבד: בנוסף על הנטל להוכחת על טענה מטענותיו (בדומה, לכל תובע נזיקי), מוטל על התובע להוכיח כי תוצאת פסק הדין הייתה משתנה, אילו פעל עורך הדין הנתבע באופן שונה. 123. הטעם לנטל כבד זה, המוטל על שכם התובע, לדעתי, אינו נעוץ אך ורק בדיני הנזיקין הרגילים, הדורשים, גם כאן, את הוכחת התביעה על ידי התובע (בהתאם לכלל: המוציא מחברו עליו הראיה), ברמת וודאות של 51 אחוזים, ואשר לא מצאו כל סיבה להוציא את תביעות הרשלנות המקצועית כלפי עורכי דין, מגידרם (בדומה, למשל, לדוקטרינת "אבדן סיכויי החלמה", הקיימת בתביעות של רשלנות רפואית, כאשר מדובר בנזק ספקולטיבי, והמאפשרת פיצוי בגין ראש נזק נפרד של אובדן הסיכויים). 124. טעם זה נעוץ גם בשיקולים נוספים, המבחינים בין אחריות עורך דין, בפועלו מחוץ לכותלי בית המשפט, לבין אחריותו במסגרת הדיון המשפטי. שיקולים אלו הובהרו יפה במאמרו של ד"ר אסף יעקב, "רשלנות בין כתלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי", עיוני משפט , כרך כו (תשס"ב), עמ' 5-76 ; להלן – "מאמרו של אסף יעקב").
פסק דין |07/12/2011 |מחוזי – ירושלים
תא"מ (קריות) 52399-03-14- ענבר רון נגד יוליה כרמלי
שמות השופטים: נדים מורני
התובעת אף טענה כי היא הגישה כנגד התובעת תביעה כספית (נזיקין) לבית משפט השלום בחיפה ע"ס 120,000 (תיק 54433-05-14). 25. נטען גם שלא מגיע לתובע שכ"ט עו"ד עפ"י ההסכם אלא שכ"ט יחסי לעבודות שבוצעו. טענות התובעת: 26. התובעת טענה בתצהירה ובסיכומיה כי הסיבה האמתית להפסקת ייצוגה לנתבעת היא יחסיה האינטימיים עם בא כחה המחליף. התובעת סמכה את טענתה הנ"ל על קביעת בית הדין הרבני בהחלטתו מיום 16/1/14 אשר קבע: "בית הדין סבור כי הסיבה לפיטורי עו"ד רון נבעה מהיכרות הנתבעת עם בן זוגה החדש במסגרת תיק הרכוש והגירושין. " 27. קיים הסכם שכר טרחה ברור שנחתם עם לקוחה משכילה ואינטליגנטית (רופאה בכירה) עם סעיף ברור לפיו שכר הטרחה אמור להיות משולם בכל מקרה, ועל כן מתבקש ביהמ"ש לכבד את הסכמות הצדדים ולא לאפשר כרסום בהסכמה זו. דיון והכרעה: 28. סעיף 1 של ההסכם הראשון ושל ההסכם השני קובע כדלקמן: 6 "בגין ייצוג הלקוחה בכל התביעות המפורטות להלן תשלם הלקוחה למשרד עורכי הדין סך של 57,000 בתוספת מע"מ (66,690 ). מובהר כי שכר טרחת עורכי הדין ישולם בכל מקרה ואף אם לא ננקטה כל פעולה מעבר להכנת כתבי הטענות/ההגנה הראשונים. היה ויהיה צורך בהגשת תביעות נוספות ו/או הגשת כתבי הגנה יסוכם על שכר טרחה נפרד". הנתבעת הבינה תוכן ההסכמים: 29. הנתבעת בעצמה הגדירה את עצמה כבעלת השכלה אקדמאית רחבה המועסקת בתפקיד בכיר כרופאה מומחית בתחום ההרדמה ומומחית בתחום הטיפול נמרץ בבית חולים "העמק". השכלתה הרחבה של הנתבעת מלמד שהיא הבינה את תוכן ההסכמים שחתמה עליה היטב. 30. בנוסף, הנתבעת נעזרה במהלך התייעצותה עם התובעת עם חברתה הקרובה "ש.
פסק דין |12/02/2016 |שלום – קריות
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
ת"א (בת ים) 37014-02-22- פלוני נגד ' לאוניד קפוסטין
שמות השופטים: אידית קליימן בלק
ראה גם ע"א 862/80 עירית חדרה נ' זוהר פ"ד לז(3) 757, ע"א 343/74 גרובנר נ' עיריית חיפה פ"ד ל(1) 141, וע"א 915/91 מ"י נ. לוי פ"ד מח (3) 45 . 10. בע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] מיום 15/7/2013 (להלן: "הלכת פלוני") הוצע מודל עדכני להלכת ועקנין בכל הנוגע לניתוח עוולת הרשלנות, כאשר עיקרו של מודל זה הוא: "לבחון תחילה את ההתנהגות שגרמה לנזק, קרי, ההתרשלות עצמה, במסגרתה להפעיל את מבחן הציפיות, ורק לאחר מכן לבחון את קיומה של חובת הזהירות במובן של מסננת של שיקולי מדיניות השוללים את האחריות חרף קיומה של התרשלות" (הלכת פלוני עמ' 11). וראה דבריו של כב' השופט עמית בעמ' 16/17 לפסק הדין: "בעוד שעל פי המודל המסורתי סדר הדברים הוא תמיד "חובה תחילה", הרי שהמודל המוצע של "התרשלות תחילה", לא יחול בכל מקרה ומקרה, אך יחול במרבית המקרים הנידונים באופן שכיח בבתי המשפט והמשתייכים ל"ליבת דיני הנזיקין" (גלעד, גבולות האחריות עמ' 469). הכוונה לאותם נזקים פיזיים של ניזוקים ישירים המהווים את חלק הארי של תביעות הנזיקין הנידונות בבתי המשפט, שלגביהם כבר התפתחה מעין חזקת חובה בפסיקה. לכן, אין טעם לחזור ולהידרש מבראשית לשאלת חובת הזהירות של מעביד-עובד, רופא-חולה, מורה-תלמיד, נותן שירות-לקוח, בעלים ומחזיק במקרקעין וכיו"ב. במקרים מעין אלה, המהווים את מרבית תביעות הנזיקין המתנהלות בבתי המשפט, נתחיל בבחינת ההתרשלות, לאחר מכן בקשר הסיבתי, ובסוף הדרך נבחן אם קיימים שיקולי מדיניות בגינם יש לשלול את החובה (מה שחריג כשלעצמו בסיטואציות הנמצאות בליבת דיני הנזיקין)" (הגדשה אינה במקור-א.
פסק דין |06/12/2024 |שלום – בת ים
ע"א 11366/05- עיריית ת"ל אביב יפו נגד ידידיה גורן
שמות השופטים: א גרוניס ס גובראן,א חיות
פסיקת שכר טרחת עורך דין על-ידי בית המשפט או על-ידי ההוצאה לפועל היא לבדה אינה מקימה, אפוא, לעורך הדין את הזכות לקבלת השכר שנפסק ואין מטרתה להעשיר את עורך הדין מעבר לשיעור שסוכם בינו ובין לקוחו או לצמצם את שיעור שכר הטרחה שסוכם ביניהם (אם כי, המגמה הראויה והרצויה ההולכת ומתפתחת בהקשר זה היא כי יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות הקרובות ככל הניתן להוצאות שאותן הוציא בפועל לצורך ניהול ההליך ובכללן שכר הטרחה שהתחייב לשלם לעורך דינו עבור ייצוגו, והכל בכפוף למבחנים של סבירות ומידתיות. ראו: ע"א 27/81 מודול חברה להנדסה מכנית בע"מ נ' אימקו הנדסה תעשייתית וימית בע"מ, פ"ד לז(1) 211 (1983); בג"ץ 891/05 תנובה נ' הרשות המוסמכת, פסקה 19 (טרם פורסם, 30.6.2005 )). השאלה הרלוונטית שיש להידרש אליה בענייננו היא על כן מה הוסכם בין גורן, סלונימסקי ובר לבין העירייה, מהי הפרקטיקה שנהגה ביניהם לאורך השנים הארוכות שבהם העניקו לה שירותי גבייה משפטיים והאם פרקטיקה זו משקפת את המוסכם בין הצדדים. אין ספק כי התנהגותם של הצדדים לאורך תקופת החוזה היא כלי פרשני חשוב לקביעת תוכן ההתקשרות ביניהם וממנה ניתן ללמוד כיצד הבינו הצדדים את ההסכמות שהושגו ואף נפסק בהקשר זה כי צד לחוזה יתקשה לטעון כי יש לפרש הוראותיו של חוזה באופן שונה מן האופן בו נהג הוא עצמו לאורך חיי החוזה (ראו: ע"א 49/06 שניר תעשיות צמר גפן רפואי בע"מ נ' עיריית כפר סבא, פסקה 8 (טרם פורסם, 10.6.2008 ); עניין אררט, 117; אהרון ברק, פרשנות במשפט כרך רביעי – פרשנות החוזה, 469-467 (2001) (להלן: ברק, פרשנות החוזה)).
פסק דין |11/08/2009 |בית המשפט העליון
ע"א 2794/20- עורך דין ענת לוי נגד מלטיה ויטוריו את פדלון בעמ
שמות השופטים: נ סולברג,ע גרוסקופף,י כשר
יתר על כן, באותם המקרים בהם עורך הדין הינו גם המנסח של הסכם ההתקשרות עם הלקוח (וכך הדבר ברבים מהמקרים), תושפע התוצאה, לעת מחלוקת, מהכלל לפיו חוזה יפורש כנגד מנסחו, החל אף ביתר שאת ביחסים שבין עורך דין המנסח את הסכם ההתקשרות עם הלקוח לבין הלקוח (וראו: ע"א 9648/16 אורהייטק gisבע"מ נ' חן אביטן – משרד עורכי דין, פסקאות 39/38 לפסק דינו של השופט י' אלרון ( 28.2.2018 ); ע"א 9609/01 מול הים (1978) בע"מ נ' שגב, פ"ד נח(4) 106, 137-136, 143 (2004); קלינג, בעמ' 288-287). 28. משמוסכם בין עורך הדין לבין הלקוח על שכר מותנה בתוצאה, ועוד יותר מכך כאשר מוסכם בין עורך הדין לבין הלקוח על שכר שכולו מותנה בתוצאה (קרי – בהעדר השגת התוצאה אין עורך הדין זכאי לשכר טרחה כלשהו), נוצרת ציפייה לגיטימית של עורך הדין שיתאפשר לו להשיג את התוצאה המקווה (וראו עניין גורן, בפסקה 19 לפסק דינה של השופטת א' חיות). פגיעה לא לגיטימית בציפייה זו יכולה להקנות לעורך הדין, בנסיבות המתאימות, זכות לפיצויי קיום (לעניין זה ראו עניין קורפו, בפסקה 19 לפסק דינו של השופט י' דנציגר). יתר על כן, מהבחינה הכלכלית, הסכמי שכר טרחה המותנים בהצלחה, מבוססים על כך שאם מושגת ההצלחה המבוקשת קיים סיכוי של ממש שעורך הדין יזכה בשכר העולה על השכר שהיה מקבל, עבור הטרחה שהשקיע, לו שכר הטרחה היה נקבע בהתאם לעבודה שהושקעה בפועל. אחרת, אין היגיון, מבחינת עורך הדין, בלקיחת הסיכון שבהתניית שכר טרחתו בהשגתה של תוצאה שאינה ודאית. עמד על כך השופט ע' גרוסקופף, בעניין קלמנסון: "כאשר מוסכם כי שכר הטרחה ישולם על בסיס תוצאות (מה שמכונה 'שכר טרחה מותנה' או contingency fee), כוונת הצדדים היא כי היקפו של שכר הטרחה לא ייקבע על פי היקף העבודה שהשקיע נותן השירות (כגון מספר שעות העבודה שהשקיע) אלא על פי התוצאות שנבעו מעבודתו (כגון הסכום בו זכה הלקוח בתביעה).
פסק דין |05/11/2023 |בית המשפט העליון
ת"צ (תל אביב) 7020-08-12- אליונה ברניק נגד ' עורך דין גל גורודיסקי ואח'
שמות השופטים: רחמים כהן
הרעיון, כי הסכם שכר טרחה יעמוד בסתירה עם תקנת הציבור אינו חדש והוא מצוי בפסיקה זה מכבר (על"ע 6/78 הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין חיפה נ'שמואל, מיום 2.9.1979 , עמוד 820, שם העיר כב' השופט ויתקון בהערת אגב על האפשרות העומדת בפני לקוח של עורך-דין לפנות לסעיף זה כאשר מדובר בשכר טרחה מופרז). על מעמדו המיוחד של עורך-הדין כאמונאי ועל כן שעליו להימנע מלהימצא בניגוד עניינים, שאחרת הדבר עלול לעמוד בסתירה לתקנת הציבור, עמדה כב' השופטת שטרסברג-כהן (ע"א 6181/93 סולומונוב נ' שרבני, מיום 11.5.1998 , פסקה 11): "אין צורך להכביר מילים על טיבו של המקצוע עריכת-דין, ועל חשיבות השמירה על אמינותו, רמתו, יוקרתו ומקצועיותו של תחום זה. יחסי עורך-דין-לקוח מושתתים על יחסי אמון ונאמנות ברמה גבוהה ביותר. אמון זה תלוי ברמה האתית הגבוהה של המקצוע. מעורבות מסחרית אישית של עורך-דין בעיסקאות שבהן הוא מטפל בעבור לקוחו, עד כדי הפיכת צד לאותן עיסקאות, או טיפול בעיסקה שלא במעמד של נותן שירותים משפטיים אלא במעמד של מתווך, עלולים להביא לניגוד עניינים בין תפקידו של עורך-הדין כמייצג לקוח, לבין האינטרס האישי של עורך-הדין ולפגוע ביוקרת המקצוע ובאמינותו. ראוי להעמיד את האתיקה המקצועית של עורכי-הדין בראש מעיינינו ויפה שעה אחת קודם. ראוי להבהיר הבהר היטב את הגבולות שבין המותר לאסור, לא באופן סתמי לאקוני ומעורפל, אלא באופן ברור כדי להתוות דרכי התנהגות נאותה בתחום עריכת-הדין. כל אלה דרושים למען הלקוחות, למען עורכי-הדין עצמם, למען מערכת המשפט המהווה עמוד תווך של החברה ולמען תקנת הציבור". [הדגשות הוספו] סבורני, כי אכן המשיבים נמצאו בניגוד עניינים לכאורי עת פנו למבקשת וביקשו להחתימה על כתב ההתחייבות, ובכך הפרו לכאורה את חובות האמון שלהם.
החלטה |13/12/2020 |מחוזי – תל אביב
ת"א (חיפה) 1117-08- עורך דין חסאן בסטוני נגד גמאל מחמד עואודה
שמות השופטים: ת נאות פרי
היות ועל עוה"ד רובץ הנטל להוכיח שהאב הבין בדיוק את מהות ההתקשרות ולהוכיח כי היתה מסויימות וגמירות דעת לגבי היקף ההתקשרות אזי מצאתי שאף אם אני מאמצת את הגרסה העובדתית של התובע אזי שהוא לא הרים את הנטל. שהרי דווקא גרסתו לפיה המדובר בהסכם "כולל", "עד הסוף", היא המחייבת את המסקנה שההסכם לא היה מפורט דיו. למותר לציין שבמקרה דנן, הצליח עוה"ד לשכנע את נציגי המדינה שלא להגיש כתב אישום וה"סוף" של הפרשה היה מוקדם ואופטימלי מבחינתו של הבן, אך מה היה קורה אם היה מוגש כתב אישום, אם התיק היה מתנהל במשך שנתיים בערכאה ראשונה ובמשך שנים נוספת בבהמ"ש המחוזי והעליון האם גם אז עוה"ד היה דורש שכר בסך 17,000 בלבד לגבי הטיפול "בכל העניין, עד הסוף" נדמה לי שלא. 28. חובותיו של עוה"ד לפרט את היקף הטיפול נובעת כמובן גם מחובת הנאמנות שיש לעורך דין כלפי לקוחו, וראו בהקשר זה את ע"א (מחוזי חיפה) 3178/06 עו"ד חסון נ' נאיף, בעמ' 11, פסקה כ"ג, לאמור : "אנו מקבלים את עמדת בהמ"ש קמא לפיה משלא נעשה הסכם שכר טרחה בכתב בין עורך-דין ללקוחו פועל הדבר לחובת עורך-הדין שלא פעל לחתימת הסכם כאמור, הואיל וחובת הנאמנות של עורך הדין כלפי לקוחו מחייבת אותו לומר ללקוח, מראש ובאופן מדויק, מה יהא שיעור שכר הטרחה בו יחוייב". 29. עוד אוסיף כי גם מטעמי מדיניות שיפוטית, אני סבורה כי יש לזקוף לחובתו של עוה"ד את המשמעויות של אי קיומו של הסכם בכתב. כבר ציינתי כי אין חובה חוקית להעלות על הכתב את ההסכמות, וכל עוד אין מחלוקות "אין בעיה". אך שעה שמתעוררות מחלוקות יש לזקוף לחובת עורכי הדין את ההשלכות של אי עריכת חוזים בכתב.
פסק דין |22/12/2009 |שלום – חיפה
ת"א (תל-אביב-יפו) 26519/05- דניאל ששון ואח נגד איתן ארז, עורך דין
שמות השופטים: אביגיל כהן
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וסיכומיהם, הגעתי למסקנה ולפיה דין התביעה להידחות מהנימוקים כדלקמן: 9. הניתוח המשפטי: (9.1) אחריות משפטית של עורך דין כלפי לקוח קיימת הן מכוח דיני הנזיקין, כאשר מדובר על פי רוב ברשלנות מקצועית, והן מכוח דיני החוזים, כאשר קיים הסכם אשר נערך בין עורך דין ללקוחו. ככלל, מחויבותו של עורך דין, ככל בעל מקצוע, לפעול כלפי לקוחו במיומנות ובזהירות. עורכי דין מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים באופן בולט לקבוצת בעלי מקצועות שלגביהם הוחל סטנדרט זהירות גבוה יותר, נוסף על חובות אמון, הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם ובין לקוחותיהם. ראה לענין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תקדין עליון, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך. יפים לענין זה, הדברים שנאמרו בע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מ"ד (4) 446 בסעיף 22 לפסק הדין: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו".
פסק דין |28/03/2007 |שלום – תל אביב
ת"א (תל-אביב-יפו) 51214/05- יצחק כץ, רוח נגד דוברונסקי עלס, עורך דין
שמות השופטים: אביגיל כהן
הניתוח המשפטי: אחריות משפטית של עורך דין כלפי לקוח קיימת הן מכוח דיני הנזיקין, כאשר מדובר על פי רוב ברשלנות מקצועית, והן מכוח דיני החוזים, על בסיס הסכם אשר נערך בדרך כלל בין עורך דין ללקוחו. ככלל, מחויבותו של עורך דין, ככל בעל מקצוע, לפעול כלפי לקוחו במיומנות ובזהירות. עורכי דין מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים באופן בולט לקבוצת בעלי מקצועות שלגביהם הוחל סטנדרט זהירות גבוה יותר, נוסף על חובות אמון, הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם ובין לקוחותיהם. ראה לעניין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תק-על, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך. יפים לעניין זה, הדברים שנאמרו בע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מ"ד (4) 446 בסעיף 22 לפסק הדין: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו". באותו פסק דין חזר בית המשפט על ההלכה שנקבעה עוד בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה פ"ד ח' (2) 1317 בעמוד 1329 ולפיה חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כמו רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, ובלבד שיוכח קיומם של שלושה יסודות: אחד – קיום חובה כלפי הלקוח להשתמש בכושר מקצועי סביר.
פסק דין |20/06/2007 |שלום – תל אביב
ע"א (מרכז) 54654-11-16- נמרוד עובדיה נגד לנה אכד
שמות השופטים: אילן ש שילה
כאשר מתקשר עורך-דין עם לקוחו – וצומחת לעורך-דין טובת הנאה מהתקשרות זו, עליו חובת הראיה כי תנאי החוזה הוגנים וסבירים היו. זאת ועוד, על עורך-הדין חלה בנסיבות כאלה חובה לגילוי מירבי מראש בפני לקוחו של כל הנתונים. הצגת תנאים כספיים בלתי סבירים . . . כתנאים המקובלים ביחסי פרקליט ולקוחו, יש בה משום הטעיה ולא גילוי האמת המתחייבת בנסיבות אלה. ". 36. בת"א (מח' חי') 775/08 איאד חוסין נ' עו"ד בסטוני חסאן ( 1.2.2009 ) הפחית בית המשפט שיעור שכר טרחה של 70 מפיצויים שקיבל הלקוח בתביעת רשלנות רפואית, תוך שציין כי גם שיעור של 25 "הוא שיעור החורג משכר הטרחה בשיעור של 20 הנהוג ומקובל בתביעות נזיקין כגון דא". עוד קבע שם בית המשפט, כי התנהגותו של עורך הדין המשיב "מעוררת הרהורים נוגים באשר לשמירה על כללי האתיקה ורמת המקצוע של עריכת הדין". בת"א (שלום תל אביב יפו) 22198/08 כרמי יעל ואח' נ' עו"ד לוונטהל ידידיה ( 1.11.2011 ) קבע בית המשפט (השופט מ' תמיר), בתביעה לשכר טרחה לטיפול במימוש צוואה בשיעור של 22.5 משווי העזבון, כי אין כל יחס סביר בין שכר הטרחה שגבה עורך הדין מהתובעות, לבין מידת ההשקעה שנדרשה ממנו לצורך טיפול בעניינן, תוך השוואה לשכרו המקובל של מנהל עיזבון (בשיעור של 3 – 4 משווי העיזבון). בית המשפט הגיע למסקנה כי עורך הדין לא הציג בפני התובעות מידע מלא ומדויק לגבי היקף העבודה שעשויה להידרש לטיפול בעניינן, ולגבי שכר הטרחה המקובל, ובכך הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי התובעות, פעל תוך הטעיה ונהג בחוסר תום לב. 15 37. המלומד גבריאל קלינג בספרו "אתיקה בעריכת דין" (ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין) אומר: "הזיקה בין עורך-דין ללקוחו יוצרת יחסי אמון מיוחדים.
פסק דין |03/07/2017 |מחוזי – מרכז
ת"ק (פתח תקווה) 26653-05-18- צבי ברזובסקי נגד עורך דין עודד פרץ
שמות השופטים: יניב ירמיהו
התנגשות חזיתית בין חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחו וחובת הנאמנות העצמית מצויה בשלב ההסכמות על שכר הטרחה של עורך הדין. העדפת חובת הנאמנות העצמית עלולה להביא לניסוח הסכם חד צדדי, ועל כן נדרש איזון עם חובת הנאמנות ללקוח – שאינו מיוצג לרוב בשלב זה, אינו בקי בחוזים ולא בהכרח יודע מהן זכויותיו או מהן ההגנות להן הוא זכאי (שם, עמ' 266). האיזון גורר חובת גילוי מרבית בפני הלקוח של כלל הנתונים המהווים בסיס להסכם שכר הטרחה . בבוא בית המשפט לבחון הסכם שכ"ט בין עו"ד ללקוחו, הבחינה לא תעשה באמצעות הדינים הרלבנטיים לבדם (חוק החוזים, חוק הגנת הצרכן כפי שנראה לעיל), אלא יש לבחון האם עו"ד נהג בכללי ההתנהגות המחייבים אותו, תוך שמירה על חובת זהירות מוגברת ונאמנות כלפי הלקוח. לשיטת זר גוטמן "בסיטואציה של הסכם שכר טרחה, בשונה מכל חוזה אחר, דיני החוזים לבדם אינם מכריעים אלא יש לשלב בהם גם כללי התנהגות המחייבים עורכי דין, ואלו, כפי שהסברתי לעיל, מבוססים על תפיסת צומת הנאמנויות השוות והמתנגשות המצריכות איזון. כך לדוגמא אילו חלו על הסכמי שכר טרחה רק דיני חוזים, הרי שכל עוד אין מצד עורך הדין הטעיה או עושק הוא יכול לגבות כל שכר אם הלקוח מסכים לכך. אלא שזה לא הכלל המחייב. לעורך דין מותר לגבות מלקוח רק שכר סביר. גם אם הלקוח הסכים לשכר המופרז, הוא יכול לאחר מכן לפנות ללשכת עורכי הדין ולדרוש החזר של השכר המופרז ששילם. הכלל המחייב, כפי שנקבע בע"א 4849/06 עו"ד קפלינסקי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (25/2/2008) בבית המשפט העליון, הוא 'כי לעולם על שכר הטרחה המשולם עבור שירות משפטי להיות מידתי וראוי, ואל לו לחרוג אל מעבר למסגרות מקובלות, תקינות וסבירות של פיצוי על שירות שניתן ועל מאמץ שהושקע'.
פסק דין |02/09/2018 |תביעות קטנות – פתח תקווה
ת"א (תל-אביב-יפו) 1210/96- עוד גרנס דוד ואח נגד נבתים חברה לבנין בע"מ ואח
שמות השופטים: ברון צפורה
הקבלן הוא האחראי לתשלום השכר בגין הטרחה שטרח עורך הדין עבורו" (שם בעמ' 126) הנתבעים מסתמכים על דברים אחרים שנאמרו בפסק דין זה וטוענים כי ככל שמגיע לתובעים שכר, הרי שזהו שכר ראוי בגין שירותים משפטיים שניתנו, להבדיל משירותים משפטיים שטרם ניתנו, אך מאחר והם לא השתיתו את תביעתם על תשלום שכר ראוי כי אם על תשלום שכר מוסכם, הרי שתביעתם נעדרת עילה. מכל מקום, נטען כי השכר ששולם עד כה לתובעים מהווה שכר ראוי ואין הם זכאים לכל תמורה מעבר לזו שכבר ניתנה להם. אכן בעניין בינייש נקבע כי : "בהתקשרות שבין עורך דין ולקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, לפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו" (שם בעמ' 124) ברם, אין בכך כדי לדחות על הסף את התביעה. סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד חריג ולעולם יועדף בירור ההליך המשפטי על פני סגירת שערי בית המשפט בפני התובע. (ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה ואח', פ"ד מה(4) 18; ע"א 109/84, ורבר ואח' נ. אורדן תעשיות בע"מ ואח', פד"י מ"א(1) 577, 581; ע"א 450/78 מדינת ישראל נ' זאב יוליס, פ"ד כד(2) 522, 524;ע"א 642/89 עזבון המנוח מאיר שניידר ז"ל נ' עיריית חיפה פ"ד מו(1)470; ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני, פ"ד לו(2) 151, 155;; ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב -יפו, פ"ד מ(2) 668.
פסק דין |24/11/2003 |מחוזי – תל אביב
תאדמ (ראשון לציון) 31561-03-20- מורן גוהר נגד נגד ל
שמות השופטים: דליה אסטרייכר
עוד עולה מן הסעיפים האלה כי למעשה אין לנתבעת כל אפשרות להתחרט באיזשהו שלב והיא לא יכולה להפסיק את הייצוג מבלי שהיא תהיה מחויבת בכל הסכום הנקוב בו. לא אחת נקבע כי חובת הנאמנות שבין עו"ד ללקוח חלה לא רק על שלבי ייצוגו כי אם גם על שלב המו"מ וממילא הסכם שכר הטרחה. שכן "פעמים רבות ניצב מול עורך הדין לקוח שאינו בקי בחוזים ואולי זו גם הפעם הראשונה בחייו שהוא שוכר עורך דין ולכן אינו יודע מה צריך לכלול השירות המשפטי ולאילו הגנות הוא זכאי מכוח דיני החוזים וכללי האתיקה. לכן באה הנאמנות ללקוח ומרסנת נטייה זו והופכת את הסכם שכר הטרחה למאזן וגם למגן על הלקוח". וכן: "בסיטואציה של הסכם שכר טרחה, בשונה מכל חוזה אחר, דיני החוזים לבדם אינם מכריעים אלא יש לשלב בהם גם כללי התנהגות המחייבים עורכי דין, ואלו, כפי שהסברתי לעיל, מבוססים על תפיסת צומת הנאמנויות השוות והמתנגשות המצריכות איזון. כך לדוגמא אילו חלו על הסכמי שכר טרחה רק דיני חוזים, הרי שכל עוד אין מצד עורך הדין הטעיה או עושק הוא יכול לגבות כל שכר אם הלקוח מסכים לכך. אלא שזה לא הכלל המחייב. לעורך דין מותר לגבות מלקוח רק שכר סביר. גם אם הלקוח הסכים לשכר המופרז, הוא יכול לאחר מכן לפנות ללשכת עורכי הדין ולדרוש החזר של השכר המופרז ששילם". (לימור זר- גוטמן "הנאמנויות של עורך הדין" חובות אמון בדין הישראלי266 (רות פלאטו-שנער ויהושע (שוקי) שגב עורכים, תשע"ו – 2016)). מניעת אפשרות מהלקוח להפסיק את ייצוגו בנקודת זמן כלשהי בהתאם לרצונו (בשים לב לחיוניות שביחסים תקינים והוגנים עם עו"ד) ותחייבו במלוא סכום שכ"ט וזאת מבלי שההסכם מפרט ומגדיר את נקודות היציאה ושלבי התשלום בהתאם להתקדמות ההליך, כובל את הלקוח מול עוה"ד וממילא מונע ממנו את הפסקת הייצוג ככל שהוא חפץ בכך שלא לומר מחייב את הלקוח להפסיק את הייצוג שאינו מעוניין בו ולהמשיך לשלם בעדו כאילו קיבל אותו במלואו תוך שלעיתים הוא יהיה מחוייב לקחת עו"ד אחר ולשלם גם לו או לחילופין, בעל כורחו, להישאר כבול בייצוג שאינו שלם עמו והיה מעדיף להחליפו.
פסק דין |21/09/2022 |שלום – ראשון לציון
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 30 שיתוף עורך דין בשכר טרחה
30 . עורך דין המעביר ענין לטיפולו המקצועי של חברו לא יהיה זכאי לחלק בשכר הטרחה אלא אם כן הוסכם במפורש אחרת, ובלבד שאם נבצר מעורך הדין המעביר לטפל בענין בשל הוראות סעיף 14, אסור לו לקבל תשלום כלשהו מעורך הדין המקבל את הענין לטיפולו.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 9. שכר טרחה רק בכסף
9. (א) לא יקבל עורך דין שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף. (ב) אין מניעה, כאשר הדין מאפשר זאת, כי שכר הטרחה יחושב כאחוז מנושא הענין. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), עורך דין המטפל בעבור לקוח בעניין ממוני יהיה רשאי לקבל את שכר טרחתו, כולו או חלקו, על ידי קבלת זכויות שותף, אם הוסכם על כך בכתב בינו לבין הלקוח; בסעיף קטן זה – "זכויות שותף" – כל שיתוף בזכויות המוכר בדין, לרבות שיתוף באמצעות מניה, כתב אופציה או ניר ערך אחר המקנה לבעליו זכויות ביחס לתאגיד; "עניין ממוני" – כל עניין אזרחי הקשור למסחר ולעסקים, כגון פעילותו העסקית של אדם, הקניית זכות קניין, הקניית זכות חוזית או זכות ביחס לתאגיד, לרבות הגנה משפטית על זכויות כאמור והבטחת קיומן ומימושן .
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 4. שכר טרחת עורך דין
4. (א) לא ייגבה שכר טרחה בעד מתן סעד משפטי שהוענק לפי כללים אלה. (ב) חבר הלשכה שהתמנה כאמור בסעיף 3 לא יגבה שכר טרחה בעבור עניינים נוספים הקשורים במישרין או בעקיפין למינוי האמור במשך שנה מיום קבלת התיק לטיפולו.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 89ח. שכר טרחה והוצאות
89ח. (א) שכר טרחה והוצאות שקיבל ממונה יועברו לעורך-הדין או לנאמן, לפי הענין, בניכוי השכר וההוצאות המגיעים לממונה בעד פעולות שעשה; בית המשפט יקבע את גובה שכר טרחתו של הממונה. (ב) לא היה בשכר הטרחה וההוצאות שקיבל הממונה כדי לכסות את השכר המגיע לו, ושילמו הלקוחות לעורך-הדין שכר טרחה והוצאות של פעולות שעשה הממונה, חייבים עורך-הדין או הנאמן, לפי הענין, להשלים את שכרו מתוך הסכומים ששילמו הלקוחות כאמור.
חוק החברות, התשנ"ט-1999
סעיף: 200א. שכר טרחת עורך דין בתביעה נגזרת
200א. (א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של עורך הדין שייצג את התובע בתביעה הנגזרת; עורך הדין לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט. (ב) שכר הטרחה ישולם על ידי החברה אלא אם כן קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי על התובע לשלם את שכר הטרחה.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
חוק נכסי נפקדים (פיצויים), תשל"ג-1973
סעיף: 16. שכר טרחה
16. (א) על אף האמור בכל הסכם לא יעלה שכר הטרחה הכולל של עורך דין, בעד טיפול בתביעה שבה נקבעו פיצויים, על אלה: (1) אם נקבע לפי סעיף 8 סכום שאינו עולה על 10,000 לירות – שבעה אחוזים, ואם היו גם הליכים בבית משפט – עשרה אחוזים; (2) נקבע סכום העולה על 10,000 לירות – שכר טרחה כאמור בפיסקה (1) ובשל כל סכום נוסף על 10,000 הלירות הראשונות – חמישה אחוזים, ואם היו גם הליכים בבית משפט – שבעה אחוזים. (ב) לא נקבעו פיצויים, יהיה שכר הטרחה לפי המוסכם בין עורך הדין לבין התובע, אולם אם טוען התובע כי שכר הטרחה או ההוצאות שהוסכם עליהם אינם סבירים רשאי יהיה לפנות ללשכת עורכי הדין ולבקש החלטתה. (ג) שר המשפטים רשאי, בתקנות, לקבוע סוגים מסויימים של תביעות או של טיפול שבהם לא יעלה שכר הטרחה, על אף האמור בכל הסכם, על אחוז נמוך מן הקבוע בסעיף קטן (א). (ד) על אף האמור בכל הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה כל סכום שהוא על חשבון הוצאות כוללות או הוצאות שונות בנוסף על שכר הטרחה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), אלא במידה שההוצאות הן מהסוגים שנקבעו בתקנות והן עלו על הקבוע בתקנות לגבי אותו סוג של הוצאות.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 89ח. שכר טרחה והוצאות
89ח. (א) שכר טרחה והוצאות שקיבל ממונה יועברו לעורך-הדין או לנאמן, לפי הענין, בניכוי השכר וההוצאות המגיעים לממונה בעד פעולות שעשה; בית המשפט יקבע את גובה שכר טרחתו של הממונה. (ב) לא היה בשכר הטרחה וההוצאות שקיבל הממונה כדי לכסות את השכר המגיע לו, ושילמו הלקוחות לעורך-הדין שכר טרחה והוצאות של פעולות שעשה הממונה, חייבים עורך-הדין או הנאמן, לפי הענין, להשלים את שכרו מתוך הסכומים ששילמו הלקוחות כאמור.
כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992
סעיף: 4. שיקולי הוועדה
4. (א) הוועדה תשקוד על חלוקת עבודת הייעוץ המשפטי לחברות ממשלתיות בין מספר עורכי דין גדול, ככל האפשר, ובבואה להמליץ המלצותיה תיתן דעתה, בין היתר, לאלה: (1) צרכי החברה בייעוץ משפטי; (2) הכישורים והנסיון של עורך הדין או עורכי דין אחרים במשרדו בתחומי פעילותה של החברה, ואפשרויותיהם להעניק לחברה את השירותים שהיא זקוקה להם במועדים הנדרשים; (3) היות עורך הדין או עורך דין אחר במשרדו יועץ משפטי של חברה ממשלתית אחת או יותר; (4) האפשרות לחלק את עבודת היועץ המשפטי בחברה אחת בין מספר עורכי דין; (5) הצורך לרענן את עבודת הייעוץ המשפטי בחברה ממשלתית בהתחשב מחד גיסא במספר השנים שעורך הדין משמש יועץ משפטי של חברה, ומאידך גיסא בנסיבות מיוחדות המחייבות או המצדיקות המשך עבודתו בחברה; (6) האפשרות להרחיב את מספר משרדי עורכי הדין המטפלים בחברות ממשלתיות; (7) היות המועמד יועץ משפטי של אחד מבעלי המניות בחברה או של אדם או תאגיד אחרים המקיימים קשרי עסקים עם החברה; (8) שכר הטרחה שמציעה החברה, בהתחשב במומחיות ובהיקף העבודה הנדרשים לטיפול בעניניה, בין בדרך כלל ובין לענין ספציפי, ובתעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין; (9) אפשרות קיומם של גורמים אחרים העלולים להשפיע על עבודתו של עורך הדין בחברה. (ב) לא תמליץ הוועדה על אישור של מינוי אם, לדעתה, עלולים עיסוקיו האחרים של עורך הדין ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כיועץ משפטי של החברה. (ג) בבואה להמליץ בדבר שכרו של היועץ המשפטי תשקול הוועדה בין היתר את אלה: (1) מהות הענינים; (2) המומחיות שנדרשת לטיפול בעניניה של החברה; (3) העבודה הכרוכה בטיפול בעניניה של החברה; (4) תעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין.
כל הזכויות שמורות ©