כל הזכויות שמורות ©
עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה נדרשים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים ואתיים גבוהים במיוחד. הפסיקה של בתי המשפט ובתי הדין המשמעתיים במחוז חיפה מדגישה את מורכבות התפקיד והאחריות הרבה המוטלת על עורכי דין לענייני נזיקין בייצוג נפגעים. מאמר זה מנתח את המסגרת הנורמטיבית, החובות המקצועיות והאתיות, והשיקולים המעשיים הרלוונטיים לעורכי דין לענייני נזיקין בחיפה.
עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה פועלים במסגרת נורמטיבית מורכבת, המעוגנת בחוק לשכת עורכי הדין, בכללי האתיקה המקצועית ובפסיקה ענפה של בתי המשפט ובתי הדין המשמעתיים. פסיקה מרכזית בבדא 27/11 עורך דין שמואל שדה נגד הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה (ניתן ב-28/11/2011) מדגישה את ליבת החובות החלות על עורכי דין לענייני נזיקין:
"חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין."
ציטוט זה מבהיר כי עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה נושאים בחובת נאמנות מוחלטת כלפי לקוחותיהם, המחייבת טיפול מסור ושקדני בכל היבטי התיק.
המסגרת הנורמטיבית החלה על עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה כוללת:
מקורות אלה יוצרים מערכת מורכבת של חובות החלות על עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה, ומחייבות התנהלות מקצועית ואתית ברמה גבוהה.
חובת הנאמנות והמסירות היא אבן היסוד בעבודתם של עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה. בפסק דין עמלע (ירושלים) 19/08 עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין – ועד מחוז חיפה (ניתן ב-31/05/2009), הודגשה חשיבותה של חובה זו:
"חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין."
עבור עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה, חובת הנאמנות כוללת מספר היבטים מעשיים:
עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה מחויבים להעדיף את טובת הלקוח על פני כל שיקול אחר. משמעות הדבר בפרקטיקה:
עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה נדרשים לטפל בתיקי נזיקין באופן שקדני ומקצועי, הכולל:
חובת הנאמנות של עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה כוללת גם זמינות ותקשורת רציפה:
עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה נדרשים לסטנדרט גבוה במיוחד של זהירות מקצועית. בפסק דין תא (חיפה) 8002/06 אפרים שירקובסקי בן יהושוע נגד עודד הכהן (ניתן ב-08/12/2011), הבהיר בית המשפט:
"בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב"
פסיקה זו מדגישה כי עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה, העוסקים בליווי סכסוכים משפטיים, נדרשים לסטנדרט זהירות ייחודי המתאים לאופי הייצוג.
סטנדרט הזהירות המקצועית של עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה כולל:
עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה נדרשים גם למומחיות בתחומים נלווים:
עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה מחויבים לנהל את התיקים שבטיפולם באופן מקצועי ויעיל:
תכנון אסטרטגי של התיק:
ניהול ראיות ועדויות:
עמידה בלוחות זמנים:
הפסיקה במחוז חיפה מדגישה את האיסור החמור על התרשלות או הזנחה מצד עורכי דין לענייני נזיקין:
עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה נדרשים לעדכן את לקוחותיהם באופן שוטף:
עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה מחויבים להסדיר את שכר הטרחה מראש בהסכם כתוב וברור:
פירוט מנגנון שכר הטרחה:
הבהרת העלויות הנלוות:
תנאים לסיום ההתקשרות:
פסיקות בתי הדין המשמעתיים במחוז חיפה מדגישות את האיסור החל על עורכי דין לענייני נזיקין לקזז שכר טרחה מכספי לקוח ללא הסכמה מפורשת:
עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה נדרשים לשקיפות מלאה בכל הנוגע לחיובים:
עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה מחויבים לנהל תיעוד מדויק ומפורט של כל פעולה בתיק:
יומן פעילות מפורט:
ארכוב מסמכים:
תיעוד החלטות והנמקות:
שמירה על קשר רציף עם הלקוח היא חלק מהותי מחובות עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה:
עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה נדרשים להקפדה יתרה על לוחות זמנים:
חובה מרכזית החלה על עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה היא שמירה והעברה מסודרת של מסמכים:
עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה נדרשים להתמודד עם מורכבות רפואית בתיקי נזיקין:
ניהול ציפיות ריאליות של הלקוח הוא אתגר משמעותי עבור עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה:
עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה מתמודדים לעתים קרובות עם חברות ביטוח וגופים מוסדיים בעלי משאבים רבים:
הפסיקה העדכנית במחוז חיפה מדגישה את חשיבות השקיפות והגילוי המלא בעבודת עורכי דין לענייני נזיקין:
ניכרת מגמה גוברת בפסיקה להדגיש את חשיבות ההתחשבות במצבם הנפשי והרגשי של לקוחות עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה:
הפסיקה העדכנית מתייחסת גם לשימוש בטכנולוגיה בעבודת עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה:
עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה נדרשים לסטנדרטים מקצועיים ואתיים גבוהים במיוחד. מניתוח הפסיקה והמסגרת הנורמטיבית עולות מספר מסקנות מרכזיות:
חובת נאמנות ומסירות מוחלטת ללקוח – הבסיס לכל פעולה מקצועית, המחייבת העדפת טובת הלקוח והקדשת הזמן והמשאבים הנדרשים לטיפול יסודי בתיק.
סטנדרט זהירות מקצועית גבוה – הדורש מיומנות מקצועית, עדכניות, דייקנות ומומחיות בתחומים נלווים כמו רפואה וביטוח.
ניהול מקצועי ושקדני של תיקים – תכנון אסטרטגי, ניהול יעיל של ראיות ועדויות, והקפדה על לוחות זמנים.
שקיפות ואתיקה בניהול כספי – הסדרת שכר טרחה בהסכם כתוב, איסור על קיזוז ללא הסכמה, ושקיפות מלאה בכל החיובים.
תיעוד ותקשורת – תיעוד מדויק של כל הפעולות, שמירת קשר רציף עם הלקוח, והעברת מסמכים בזמן אמת.
הקפדה על חובות אלו אינה רק חובה משפטית, אלא גם עניין של אתיקה מקצועית ואחריות אישית. עורכי דין לענייני נזיקין בחיפה הפועלים בהתאם לסטנדרטים אלה לא רק מצמצמים את הסיכון להליכים משמעתיים, אלא גם מספקים ללקוחותיהם את הייצוג האיכותי והמסור לו הם זכאים בתקופה קשה בחייהם.
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג
28 קיימת חפיפה בין "האמצעים הסבירים" לצורך בחינת חיוב השתדלות בדיני חוזים לבין בחינת סטנדרט ההתנהגות הסבירה בעוולת הרשלנות בדיני הנזיקין. לכן, הלכה למעשה, התרשלות בנזיקין תהווה מן הסתם גם הפרת חיוב ההשתדלות בחוזים, ולהיפך, מקום בו נדחית העילה הנזיקית בהיעדר סטיה מסטנדרט זהירות, יש להניח כי תידחה גם העילה החוזית. 2. בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב (על ההבחנה בין אחריות עורך דין מחוץ לכתלי בית המשפט לבין אחריות עורך דין בהליך משפטי ראו אסף יעקב "רשלנות בין כותלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (תשס"ב) (להלן: יעקב). לטעמי, ניתן להרחיב הבחנה זו גם על הליכי טרום משפט או מעין משפט כאמור לעיל). 26 ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה. כאשר בעסקה או בחוזה עסקינן, על עורך הדין הנטל להוכיח שבעשיית העסקה הלקוח נטל על עצמו סיכון מרצון מתוך מודעות והבנה מלאה של הסיכון (השוו לפסק דיני בת. א. (מחוזי חיפה) 690/04 נגלר נ' י. ר. טסלר יזום תכנון ובניה בע"מ ( 14.9.2008 ). מכאן, שבמישור הראייתי, טוב יעשה עורך דין המבקש להבטיח עצמו מפני תביעת רשלנות מקצועית בליווי עסקה, אם יעגן בכתב את ההסבר שניתן ללקוח "אוהב סיכונים", אשר דחה את עצתו המקצועית לגבי אופן ביצוע העסקה (לדוגמה, הלקוח ויתר במודע על קבלת בטחונות בעסקה).
פסק דין |15/09/2014 |בית המשפט העליון
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
בד"א 27/11- עורך דין שמואל שדה נגד ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה
שמות השופטים: עוהד סולי ש וואנו,חבד עוהד יעל פנקס,חבד עוהד דוד עבדי
המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה המערער ע"י ב"כ עוה"ד שמואל קינן פ ס ק-ד י ן בפנינו ערעורו של עו"ד שמואל שדה (להלן: "המערער") על פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי חיפה מיום 18.01.2011 וערעור על גזר הדין מיום 20.2.2011 , בתיק בד"מ 52/09. כן ערעור שכנגד של הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה על קולת העונש. הרקע העובדתי: 1. המערער ייצג את ה"ה אלי ז"ל וסופי מיכלסון (להלן: "המתלוננים") בתביעה לפיצויים בגין נזקי בניה. תחילה כעו"ד שכיר במשרד עו"ד א. סגל מנהריה, ולאחר מכן במסגרת משרד עצמאי. במסגרת זו הגיש תביעה ב- 30.7.2003 בבית משפט השלום קריות בת"א 3650/03 ע"ס 181,500 ₪. בתאריך 5.12.2006 ניפסקו לטובת המתלוננים פיצויים בסך של 55,520 ₪ הכוללים שכ"ט עורך דין והוצאות מומחים. סך הזכייה הופקד אצל המערער ביום 20.12.2006 . המערער דיווח למתלוננים על פסק הדין והציע להם להגיש ערעור, אך נמנע מלעדכנם בדבר קבלת הכסף. המתלוננים הודיעו למערער שהחליטו שלא לערער, אך משדרשו לקבל את כספי התביעה התחמק הלה מפגישה עימם ונמנע מלהעביר להם הסכומים שהחזיק בעבורם. המתלוננים פנו ללשכת עורכי הדין בבקשה שתבחן את התנהלות המערער בעניינם. בתאריך 19.10.08 נשלחה למערער תלונת המתלוננים, עליה לא הגיב, למרות הארכות שניתנו לו. ביום 21.5.2009 הוגשה הקובלנה כנגד המערער. ההליכים המשמעתיים בבית הדין המשמעתי המחוזי: 2. בקובלנה יוחסו למערער העבירות המשמעתיות הבאות: עבירה של חוסר נאמנות ללקוח, עבירה בניגוד לסעיפים 54 ו-61(1) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן:"החוק"); עבירה של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין, עבירה בניגוד לסעיף 61(3) לחוק; עבירה של אי שמירה על כבוד המקצוע, לפי סעיף 53 לחוק; עבירה של עיכוב ואי-העברת פקדונות שלא כדין, לפי סעיף 40 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן:"הכללים"); עבירה של אי-מתן תגובה, עבירה בניגוד לכללים 1 ו-2 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים) וסע' 61 (1) לחוק.
פסק דין |27/11/2011 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג
28 קיימת חפיפה בין "האמצעים הסבירים" לצורך בחינת חיוב השתדלות בדיני חוזים לבין בחינת סטנדרט ההתנהגות הסבירה בעוולת הרשלנות בדיני הנזיקין. לכן, הלכה למעשה, התרשלות בנזיקין תהווה מן הסתם גם הפרת חיוב ההשתדלות בחוזים, ולהיפך, מקום בו נדחית העילה הנזיקית בהיעדר סטיה מסטנדרט זהירות, יש להניח כי תידחה גם העילה החוזית. 2. בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב (על ההבחנה בין אחריות עורך דין מחוץ לכתלי בית המשפט לבין אחריות עורך דין בהליך משפטי ראו אסף יעקב "רשלנות בין כותלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (תשס"ב) (להלן: יעקב). לטעמי, ניתן להרחיב הבחנה זו גם על הליכי טרום משפט או מעין משפט כאמור לעיל). 26 ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה. כאשר בעסקה או בחוזה עסקינן, על עורך הדין הנטל להוכיח שבעשיית העסקה הלקוח נטל על עצמו סיכון מרצון מתוך מודעות והבנה מלאה של הסיכון (השוו לפסק דיני בת. א. (מחוזי חיפה) 690/04 נגלר נ' י. ר. טסלר יזום תכנון ובניה בע"מ ( 14.9.2008 ). מכאן, שבמישור הראייתי, טוב יעשה עורך דין המבקש להבטיח עצמו מפני תביעת רשלנות מקצועית בליווי עסקה, אם יעגן בכתב את ההסבר שניתן ללקוח "אוהב סיכונים", אשר דחה את עצתו המקצועית לגבי אופן ביצוע העסקה (לדוגמה, הלקוח ויתר במודע על קבלת בטחונות בעסקה).
פסק דין |15/09/2014 |בית המשפט העליון
ת"א (תל-אביב-יפו) 3154/99- ד.א. אורבן בע"מ נגד עירד אלכסנדר
שמות השופטים: דרורה פלפל
(ר' גם כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986; ר' גם סעיף 8 לחוק השליחות, תשכ"ה-1965). משמעות חובת הנאמנות והמסירות שחב עורך-הדין ללקוחו היא כפולה בעיקרה: ראשית, עליו לפעול ביושר בייצוג לקוחו. שנית, עליו לייצג את לקוחו בחריצות ואדיקות תוך העמדת האינטרסים של הלקוח בראש מעיניו. (ר' דברי השופט ברנזון בעל"ע 5/78 פלוני נ' לשכת עורכי הדין מחוז חיפה, פ"ד לג(2) 586). כפועל יוצא מחובת הנאמנות והמסירות, עורך הדין חייב, למשל, להבטיח את זכויות לקוחו בצורה הטובה ביותר בנסיבות העניין בבואו להכין חוזה ללקוחו (ר' על"ע 2/80 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל, תל-אביב-יפו, פ"ד לד (4) 707, בעמ' 708; ע"א 554/87 מזור ואח' נ' אריאלי, פ"ד מה(1) 370, 374). באופן דומה, במקום בו חותם עורך דין על הסכם, כשלוח של לקוחו, עליו לעשות זאת בנאמנות, ובהקפדה על שמירת האינטרסים של לקוחו. השאלה האם עורך הדין דבק בשמירה על אינטרסים אלה אינה קלה. ככלל, היא תיעשה בשני שלבים עיקריים: בשלב הראשון, ייבחנו היבטים בעלי מאפיינים 'פרוצדוראליים' הנוגעים לחתימת עורך-הדין. כך, ייבדקו, בין השאר, השאלות הבאות: האם לעורך-הדין היתה הרשאה לחתום על ההסכם האם עורך-הדין מסר ללקוח מידע לגבי המסמך עליו חתם עורך הדין (ר' גם חוק השליחות, סעיף 8(1)). האם במשא ומתן שקדם לחתימת עורך-הדין ייוצגו על-ידו כראוי האינטרסים של הלקוח בשלב השני, ייבחן הפן המהותי של החתימה. במסגרת שלב זה תיבדק השאלה האם תוכן ההסכמה עליה חתם עורך הדין הוא סביר בנסיבות העניין.
פסק דין |11/10/2003 |מחוזי – תל אביב
– אסרף אסתר נגד עורך דין משה מימרן
שמות השופטים: צבי סגל,משה דרורי ויורם נועם
במסגרת אחריות השולח על פי דיני הנזיקין, מדגיש פרופ' ברק כי ניתן לכלול תחת כותרת זו את העוולות של עיכוב נכס שלא כדין, וגזל (שם, בעמ' 1029), אשר הן רלוונטיות לעניין שלנו, וכן את עוולת הרשלנות (שם, בעמ' 1030 ואילך). 32. פרופ' אהרן ברק מציין, על בסיס הפסיקה, כי בין השולח לבין השלוח מתקיימת חובת זהירות "מושגית", שהיא אחד התנאים לתחולתם של סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין, שעניינם רשלנות, וזאת בנוסף לחובת הנאמנות, על פי סעיף 8 לחוק השליחות (שם, בעמ' 1031-1030). דיני שליחות ודיני עורכי הדין 33. לענייננו, רלוונטית הערת פרופ' ברק, אשר מסתמכת על פסיקה משנות ה-50 וה-80 של המאה הקודמת, אשר קובעת, כי "כאשר השלוח משתייך למקצוע או לאמנות, שביחס אליהם נקבעה רמת זהירות, עליו לנקוט בהתאם לאותו הסטנדרט. בעניין זה, ניתן להתחשב בנוהגי המקצוע" (שם, בעמ' 1032, ובהערות 52 ו-53, שם). 34. מכאן, שכאשר מדובר בעורך דין, חלות עליו כל החובות דלעיל, עקב היותו שלוח. המשיב שבפנינו, עו"ד משה מימרן, תיפקד כעורך דין בכל הקשור לנושאים העולים לדיון בתיק זה. 35. לכן, בנוסף לכך, ובמסגרת אותה חובת זהירות של עורך דין מימרן, כלפי הגב' אסרף, המערערת, עליו לפעול על פי רמת הזהירות ועל פי הסטנדרט של עורך דין סביר. 36. במלים אחרות, על המשיב חלות החובות המוטלות על עורך דין, אשר מחזיק בידיו, בנאמנות, כספים של לקוח; כמו כן, חלות עליו החובות והמשימות של מתן יעוץ משפטי, בנאמנות, ללקוחתו, המערערת; וזאת, בנוסף לחובות של כל שליח על פי חוק השליחות, בכלל, וסעיף 8 שבו (שצוטט במלואו בפיסקה 27 לעיל), בפרט, וכל זאת, מבלי לגרוע מחובת תום הלב, שהיא החובה הבסיסית (ראה: פיסקאות 29/28), כאשר כל החובות שהוזכרו לעיל, מתווספות אליה.
פסק דין |03/01/2009 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חיפה) 1206/04- מכבי עספיא אגודה לתרבות וספורט נגד לוי אודי ואח
שמות השופטים: יעקב וגנר
ככלל, ניתן גם ניתן לבסס אחריות עורך דין בעוולת הרשלנות (כמו גם בעוולות נוספות לפי פק' הנזיקין כמו הפרת חובה חקוקה או הפרת חובת הנאמנות על פי כללי לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה, ובמקרה של ניגוד אינטרסים, מצג שווא או בעילת תרמית), במקרה בו ניזוק אדם מפעולותיו גם אם אין לו חוזה לייצוג או למתן שרותי עריכת דין עם אותו עורך דין. אין כלל נוקשה לקביעת מידת החבות והיקפה כלפי הצד השלישי, הכל תלוי בנסיבות המקרה (א. זר, רשלנות מקצועית של עורכי דין, רופאים, מהנדסים ואדריכלים [תשס"א – 2001) עמ' 156 – 157). בבואנו לקבוע אם מתקיימת עוולת הרשלנות על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש)(להלן: "פקודת הנזיקין"). עלינו לבחון האם מתמלאים יסודות העוולה. היסוד הראשון הוא חובת הזהירות על שני היבטיה (המושגית והקונקרטית). יסוד נוסף הוא הפרת חובת הזהירות (ההתרשלות) והיסוד האחרון הוא הקשר הסיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק הנטען שנגרם (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש ואח' . פ"ד לז (1), 113). האם חב עו"ד חובת זהירות מושגית לאדם שאיננו לקוחו דומה כי יש להשיב על השאלה בחיוב. עורך הדין איננו פועל בחלל ריק עליו לצפות כי פעולותיו המשפטיות עשויות לגרום לנזק לקהל יעד מוגדר הוא הצד השני כלפיו הוא פועל בשם שולחו. השאלה הינה האם בין עורך הדין, כמזיק ספציפי, קיימת חובת זהירות קונקרטית כלפי הניזוק הספציפי, שבמקרה שלפני הוא החייב, בתיק ההוצל"פ. המבחן שיש להפעיל הוא מבחן הצפיות. סבורני כי גם לשאלה זו יש להשיב בחיוב. אחריותו המשפטית של עורך הדין עשויה להתקיים, הן מכוח דיני הנזיקין והן מכוח דיני החוזים, כאשר הבסיס הנזיקי שעניינו על פי רוב רשלנות מקצועית, מתקיים במקביל לבסיס החוזי ומקים לטובת הלקוח או צד שלישי שניזוק עילת תביעה על פי עוולת הרשלנות, או עוולה נזיקית אחרת בפקודת הנזיקין.
פסק דין |18/09/2006 |שלום – חיפה
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
על"ע (ירושלים) 19/08- עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
ת"א (תל אביב) 9082-12-18- חגי קעטבי נגד אריאל פופר
שמות השופטים: עדי ניר בנימיני
וראו גם: עמל"ע (מחוזי י-ם) 40245-09-15 עו"ד כהן נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – מחוז חיפה, בפסקאות 22/23 ( 6.1.2016 ); על"ע 2443/04 הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין נ' עו"ד בלום, נט(5) 433, בפסקה 17 (2005); עמל"ע (מחוזי ירושלים) 7036/09 עו"ד קטן נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב, בפסקאות 17/18 ( 21.7.2011 ); ת"א (שלום חי') 45190-05-18 לדרמן נ' עו"ד אוחנה, בפסקאות 36/38 ( 17.5.2020 ). חובה זו מתקיימת ביתר שאת במקרה זה נוכח מעמדו של הנתבע 1 ששימש גם ככונס נכסים האמון על שמירת כספי הכינוס. 46. חובות עורכי הדין כלפי לקוחותיהם מעוגנים בין השאר בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961: "במילוי תפקידיו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". ובכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, הקובע: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". 14 מושכלות יסוד הן כי עורך הדין אינו ככל בעל מקצוע. עורך-הדין מנחה את הלקוח בשטח לא מוכר וברגעים הרי גורל. בבסיס יחסים אלו מושתת אמון הלקוח בעורך דינו, והראשון יטה לקבל את עצתו ולהפקיד בידיו כוח רב, מתוך אמונה בכישוריו, כוונותיו ונאמנותו. ויפים לעניין זה דבריו של כבוד מ"מ הנשיא ז' חשין: "היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בעניני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכלתו. חובתו של עורך הדין היא, איפוא, לשרת את הלקוח בנאמנות ובמסירות.
פסק דין |07/05/2023 |שלום – תל אביב
בדמ (ירושלים) 12/03- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים נגד ' עורך דין פלוני
שמות השופטים: יעקב אמסטר,דורון שטרן,חבד,צבי שילה
סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) התשמ"ו-1986 (להלן "כללי לשכת עורכי הדין") קובע כי: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט. " עקרון דומה נקבע בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א-1961 (להלן "חוק לשכת עורכי הדין"): "במילוי תפקידיו יפעל עורך-דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית-המשפט לעשות משפט. " על חובת הנאמנות של עורך הדין ניתן ללמוד מדברי הפסיקה. בע"א 4612/95 מתיתיהו נ' שטיל פ"ד נא(4) 769 ציין כבוד השופט ת' אור כי "על עורך הדין מוטלת החובה לפעול כלפי לקוחו ככל בעל מקצוע מיומן, נאמן וזהיר. אולם מעורך דין, מעצם הגדרת תפקידו, דורש המחוקק סטנדרד התנהגות גבוה יותר בכל אחד מהיבטים אלה. " היחסים אשר שררו בין האחים לבין הנאשם, על פי מהותם ועל פי הנאמנות הנגזרת מן השליחות אשר הוסכמה ביניהם, הינם יחסי נאמנות, אשר להם רובד אתי נוסף מכח היותו של השלוח והנאמן עורך-דין. לעורך דין חובת נאמנות מיוחדת כלפי לקוחותיו, על החובות המשתמעות מכך (ראה לעניין זה את דבריה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה בעל"ע 5726/98 עו"ד דוד מימון נ' וועד מחוז ירושלים של לשכת עורכי הדין פדאור אתיקה 01 (1) 16 בפסקה 4 לפסק הדין). עוד בעבר נאמר על חובת הנאמנות של עורך הדין כלפי לקוחו כי "נאמנות זו היא רוח אפיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי. טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע" (דברי כבוד השופט ש' ז' חשין בעמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י(4) 1720, 1730). חובת הדיווח 12. בסעיף 8(1) לחוק השליחות נקבע במפורש על ידי כלל נאמנות מיוחד כי שלוח: "יגלה לשולח כל ידיעה וימסור לו כל מסמך הנוגעים לנושא השליחות וייתן לו דין וחשבון על פעולותיו".
גזר דין |16/11/2004 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – ירושלים
ת"א (ירושלים) 24960-02-12- ס א נגד הבנק הבינלאומי הראשן בעמ
שמות השופטים: ארנון דראל
חששו הוא מכך שהרחבת החובה המוטלת על עורכי דין תביא לפגיעה ביכולת עורך הדין לייצג את לקוחותיו ולריבוי תביעות כלפי עורכי הדין, וזאת במיוחד בהינתן כי התובע היה מיוצג על ידי עורכי דין מטעמו. הוא הצביע על כך כי עורך הדין פעל בהתאם להנחיות ההוצאה לפועל ועל פי הדין, וכי בתיקי הוצאה לפועל נשמעות טענות שונות כדי להתחמק מתשלום. בא כוחו של ברנט הפנה למספר פסקי דין שעסקו בסוגיה זו בבתי משפט המחוזי והשלום ובהם בחן בית המשפט את הריסון הדרוש. 53. הטלת אחריות בנזיקין על עורך דין כלפי הצד שכנגד או כלפי צד שלישי, שאינו לקוחו של עורך הדין היא אפשרית. התייחס לכך כב' השופט (כתוארו אז) א' ריבלין (שהיה באותו מקרה בדעת מיעוט אך לא בקשר עם דברים אלה) והגדיר את החובה המוטלת על עורך הדין: "חובת הזהירות הוחלה על עורך הדין לא רק ביחסים שבינו לבין לקוחו, כי אם גם ביחסיו עם צד שלישי. במקרה זה האחרון, מבוססים היחסים המיוחדים בין הניזוק לעורך הדין, והסתמכותו של הראשון על דברי האחרון, לא על חוזה בינם – חוזה אשר אינו בנמצא – כי אם על אופיו המיוחד של המקצוע המשפטי, ועל חובות ההגינות בהן חב עורך הדין לציבור כולו. כיוון שהציבור כולו מסתמך על מקצועיותו ועל יושרו של עורך הדין, הוא חב בחובת זהירות לא רק כלפי מרשו, אלא גם כלפי יריבו וכלפי הציבור כולו. . . " (ע"א 8625/02 סילביו נחום נ' רחל דורנבאום פ"ד נח (3) 385, 409-410 (2004) (להלן: "נחום") 17 54. דברים דומים נכתבו על ידי כב' השופט ד' לוין במקרה אחר: "מה דינו של עורך-דין המייצג לקוח פלוני ביחסיו עם מי שאינו לקוחו אלא צד שכנגד פלוני – האם כלפי פלוני זה מוטלת על עורך הדין חובה כל שהיא היהא אחראי כלפי זה מטעם כלשהו ועל-פי עילה כלשהי, אם יתברר שכתוצאה מהטיפול בעניין לקוחו ולמען לקוחו הסב נזק לאחר חבות חוזית לא תיתכן, שכן לא נקשרו יחסים כאלה ביניהם, אולם תיתכן גם תיתכן חבות בנזיקין.
פסק דין |11/08/2015 |מחוזי – ירושלים
ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו
שמות השופטים: אריה ביטון
עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים בה היסודות הנדרשים לכך: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר; 2. הפרת חובה זו ; 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה. 18. אלא, שבתי המשפט שאפו להאחדה של דיני החוזים ושל דיני הנזיקין, ללא יצירת שוני בתרופות בין הדינים השונים. בפסק דינו המנחה של בית המשפט העליון נקבע בעניין זה כי: "כבר נאמר, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א' בר-שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 479, 491) לפיכך, עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך-דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה, מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך- דין כלפי לקוחו – סטנדרט שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. " (ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן ואח', פ"ד מד(4) 462). 6 בהליכים משפטיים שנדונו בין עורך דין לבין לקוחו נבחנה המחלוקת תמיד באספקלריה של דיני הנזיקין, אולם השאלה העיקרית שנדונה בהקשר זה אינה אם קיימת חובת זהירות המוטלת על עורך הדין כלפי הלקוח, אלא מה מידתה של חובה זו. קיומה של חובת זהירות נתפשת כמובנת מאליה והיא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. השאלה היא מהו היקפה ומה מידתה של חובת זהירות זו ומתי חורג עורך הדין מהחובה המוטלת עליו (ראו: אלי הלם, רשלנות מקצועית של עורכי דין, עמ' 1-3). 19. הביטוי רשלנות מקצועית מחייב התייחסות למקצועו ולעיסוקו של האדם אשר כנגדו נטענות טענות על כך שהתרשל בתפקידו. כך באשר למקצוע עריכת הדין, אין דומה מי שעוסק בתחום הליטיגציה למי שעוסק בתחום החוזים או המקרקעין.
פסק דין |17/06/2019 |שלום – תל אביב
ללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. 9 (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 15. חובות עורכי דין
15. (א) עורך דין שמונה לפי סעיף 3, מוטלות עליו, בשינויים המחויבים, כל החובות וההתחייבויות הקבועות בחוק ובתקנות ובכללים שהותקנו לפיו. (ב) עורך דין שהתמנה כאמור, יעביר לממונה מחוז, אחת לשלושה חודשים, או במועד אחר שקבע ממונה מחוז לעניין פלוני, דין וחשבון על המשך טיפולו בכל עניין שנמסר לטיפולו לפי כללים אלה.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 37. מגע עם עדים
37. (א) עורך דין רשאי לבוא בדברים עם אדם העשוי להעיד מטעם לקוחו. (ב) לא יבוא עורך דין בדברים עם אדם העומד, לפי ידיעתו, להעיד במשפט מטעם הצד שכנגד, בענין הקשור לעדותו, אלא בהסכמת הצד שכנגד, ואם הוא מיוצג – בהסכמת בא כוחו. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו כאשר עומד עורך הדין להזמין לעדות מטעם לקוחו (להלן – הלקוח) אדם שהוזמן להעיד מטעם צד אחר, אם נתקיים בו אחד מאלה: (1) העד הוא הלקוח, ואם הלקוח הוא תאגיד – יושב ראש הדירקטוריון, יושב ראש ההנהלה או המנהל הכללי מטעמו; (2) בית המשפט או הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, נתן היתר, ורשאי המתיר לקבוע תנאים בהיתר; (3) במשפט אזרחי – העד פעל מטעמו של הלקוח בענין נושא המשפט.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 1. הגדרות
1. בכללים אלה – "בית הדין” – בית הדין המשמעתי המחוזי שלו השיפוט לדון בעבירת המשמעת; "בקשה לביטול חברות" – בקשה לביטול רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולביטול חברותו בלשכה לפי סעיף 47 לחוק; "המען הרשום בלשכה” – המען לפי כלל 1(ג) לכללי לשכת עורכי הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות), התשכ”ב-1962; "חומר הבירור” – כל החומר המצוי בידי הקובל הנוגע לקובלנה, למעט פרוטוקלים, חוות דעת ותרשומות פנימיות של ועדת האתיקה; "נילון” – מי שהוגשה לגביו תלונה; "נשיאות” – כמשמעותה בסעיף 18(א) לחוק; "עורך דין” – לרבות מתמחה, אם הדין המשמעתי חל עליו; "קובל” – כמשמעותו בסעיף 63 לחוק; "קובלנה” – כמשמעותה בסעיף 63 לחוק; "תלונה” – תלונה על עבירת משמעת של עורך דין.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 32. כבוד לבית המשפט
32. (א) עורך דין ישמור, בעמידתו לפני בית המשפט, על יחס כבוד לבית המשפט, תוך הגנה על זכויות לקוחו בהגינות, במסירות ותוך שמירה על כבוד המקצוע. (ב) עורך דין יופיע בבית המשפט הופעה מכובדת ובמדי משפט הולמים כפי שנקבעו בדין.
תקנות המתווכים במקרקעין (אתיקה וחובות מקצועיות), התשפ"ד-2024
סעיף: 2. התנהגות מקצועית
2. נוסף על החובות המפורטות בסעיף 8 לחוק, מתווך במקרקעין יעניק שירות מקצועי, תוך הקפדה על יושר ועל חובת תום הלב, ותוך שמירה על כבוד המקצוע, ינהג בלקוחו בכבוד ויעניק לו שירות נאות בסטנדרט מקצועי מקובל.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 14ג. נושאי הבחינה
14ג. (א) הבחינה תהיה בדינים אלה: (1) חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 – סעיפים 53, 54 עד 60, 61, 62, 75, 81 עד 88, 90, בסעיף 98ב(ג) – הרישה ופסקאות (2) ו–(4), 98ג, 98ה, 98ט עד 98יא; (2) סעיפים 48 ו–52 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; (3) סעיפים 235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה וסעיף 143 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; (4) כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986; (5) כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001; (6) כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר), התשס"ג-2003; (7) כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית), התשמ"ט-1988. (ב) הדינים שבהם ייבחנו הנבחנים כאמור בתקנת משנה (א) יהיו כנוסחם 30 ימים לפני הבחינה, זולת אם בוטלו לפני כן.
כל הזכויות שמורות ©