כל הזכויות שמורות ©
חובות עורכי דין נזיקין בחיפה מעוגנות בפסיקה ענפה של בתי המשפט והגופים המשמעתיים במחוז. הפרקטיקה המשפטית באזור הצפון מציבה רף גבוה במיוחד בכל הנוגע לסטנדרטים המקצועיים והאתיים הנדרשים מעורכי דין בתחום זה. מאמר זה מנתח את הפסיקה הרלוונטית הנוגעת לחובות עורכי דין נזיקין בחיפה, תוך התמקדות בהנחיות מעשיות למימוש חובות אלה.
הפסיקה במחוז חיפה יצרה מערכת עקרונות ברורה המגדירה את חובות עורכי דין נזיקין באזור. בתי המשפט ובתי הדין המשמעתיים הדגישו שוב ושוב את הסטנדרטים הגבוהים הנדרשים מעורכי דין בתחום זה, במיוחד לאור הפגיעות של לקוחותיהם.
חובת הנאמנות והמסירות מהווה את ליבת חובות עורכי דין נזיקין בחיפה. בפסק דין מנחה, עלע 19/08 עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין – ועד מחוז חיפה (ניתן ב-31/05/2009), הדגיש בית המשפט את מרכזיותה של חובה זו:
"חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין."
פסיקה זו, שיצאה ממערכת בתי המשפט במחוז חיפה, מדגישה כי חובות עורכי דין נזיקין בחיפה מתחילות בנאמנות מוחלטת ללקוח. עורך דין המייצג נפגעי נזיקין נדרש להעמיד את האינטרסים של לקוחותיו בראש סדר העדיפויות ולפעול באופן מסור לקידומם.
בתי המשפט במחוז חיפה קבעו רף גבוה במיוחד לסטנדרט ההתנהגות המקצועית של עורכי דין. בבדמ (חיפה) 2566/07 מדינת ישראל נגד אליאס פיראס (ניתן ב-30/06/2008), נקבע עיקרון יסודי הנוגע לחובות עורכי דין נזיקין בחיפה:
"עריכת דין איננה מקצוע ככל המקצועות, אלא זוהי דרך חיים שהנכנס אליה חייב לסגל לעצמו אמות מידה נוקשות של יושר ואמינות, לא רק במסגרת עבודתו אלא גם בחיי היומיום."
פסיקה זו מדגישה כי חובות עורכי דין נזיקין בחיפה חורגות מגדר החובות המקצועיות הרגילות ומתפרשות על אורח החיים כולו. המשמעות היא שעורכי דין בתחום הנזיקין נדרשים לסטנדרטים גבוהים במיוחד של יושרה, אמינות ואתיקה מקצועית.
הפסיקה במחוז חיפה התייחסה בהרחבה לסוגיית האחריות המקצועית והרשלנות של עורכי דין. בחובות עורכי דין נזיקין בחיפה נכללת גם החובה לפעול ברמת מיומנות סבירה, כאשר הפרתה עלולה להוביל לתביעת רשלנות.
בתיק תא (חיפה) 8002/06 אפרים שירקובסקי בן יהושוע נגד עודד הכהן (ניתן ב-08/12/2011), התייחס בית המשפט לנטל ההוכחה בתביעות רשלנות מקצועית:
"בהקשר זה על התובע הנטל להוכיח, כי אלמלא התרשלות עורך הדין תוצאת פסק הדין הייתה משתנה לטובתו. זהו נטל כבד מבחינה ראייתית, שכן כל מי שהתנסה בהליכי משפט יודע, כי אין לדעת בוודאות את תוצאותיהם של הליכים משפטיים"
פסיקה זו מדגישה את המורכבות של תביעות רשלנות כנגד עורכי דין, במיוחד בתחום הנזיקין. הנטל הראייתי להוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין הנזק הוא משמעותי, ומהווה מרכיב חשוב בהערכת חובות עורכי דין נזיקין בחיפה.
בתי הדין המשמעתיים במחוז חיפה ידועים בגישתם המחמירה כלפי הפרות של חובות עורכי דין נזיקין. בעמלע (ירושלים) 40245-09-15 עורך דין מרים כהן נגד ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – מחוז חיפה (ניתן ב-06/01/2016), הרשיע בית הדין הארצי עורכת דין בשלוש עבירות:
מקרה זה ממחיש את הגישה המחמירה שנוקטים בתי הדין המשמעתיים במחוז חיפה כלפי הפרות של חובות עורכי דין נזיקין, במיוחד בכל הנוגע לטיפול בכספי לקוחות.
הפסיקה במחוז חיפה הדגישה שוב ושוב את חשיבות התיעוד והשקיפות כחלק מחובות עורכי דין נזיקין. על עורכי דין נזיקין באזור חיפה להקפיד על:
תיעוד מקיף של כל הפעולות המשפטיות:
עדכון שוטף של הלקוח:
שמירת מסמכים ותיעוד התקשורת:
אחד התחומים הרגישים ביותר בחובות עורכי דין נזיקין בחיפה הוא ניהול כספי לקוחות. הפסיקה המשמעתית במחוז חיפה מדגישה שוב ושוב את חשיבות הטיפול הקפדני בכספים:
הפרדה ברורה בין כספי הלקוח לכספי המשרד:
העברת כספים בזמן סביר:
שקיפות מלאה בנוגע לשכר טרחה והוצאות:
חובות עורכי דין נזיקין בחיפה כוללות גם התייחסות קפדנית לסוגיית ניגוד העניינים. הפסיקה המשמעתית במחוז מחייבת:
בדיקה מקדימה של ניגודי עניינים פוטנציאליים:
גילוי נאות ללקוח:
הימנעות ממצבים של ניגוד עניינים:
בפסיקה מחוזית בחיפה נקבעו עקרונות חשובים הנוגעים לאחריות עורכי דין כלפי צדדים שלישיים. פסיקות אלה מרחיבות את חובות עורכי דין נזיקין בחיפה מעבר ליחסים עם הלקוח הישיר.
בתיק תא (חיפה) 28734-09-14, הדגיש בית המשפט כי עורך דין אינו יכול להתעלם בקלות ראש מהשלכות פעולותיו על צדדים שלישיים. חובות עורכי דין נזיקין בחיפה כוללות גם:
הפסיקה המשמעתית במחוז חיפה הדגישה את חובת העדכון והגילוי כחלק מרכזי מחובות עורכי דין נזיקין. בעלע (חיפה) 15/13, קבע בית הדין המשמעתי עקרונות חשובים:
פסיקות אלה מדגישות כי חובות עורכי דין נזיקין בחיפה כוללות תקשורת פתוחה, כנה ושוטפת עם הלקוח.
אזור חיפה והצפון מאופיין במגוון אוכלוסיות, חלקן מוחלשות או רגישות במיוחד. חובות עורכי דין נזיקין בחיפה כוללות התייחסות מיוחדת לאתגרים הנובעים מכך:
התאמה תרבותית ולשונית:
התמודדות עם פערי ידע והשכלה:
תמיכה רגשית בנפגעים:
אתגר משמעותי נוסף בחובות עורכי דין נזיקין בחיפה הוא ההתמודדות עם חברות ביטוח וגופים מוסדיים בעלי משאבים רבים. הפסיקה במחוז חיפה מדגישה את חשיבות:
ייצוג נמרץ אך הוגן:
מומחיות בהתמודדות עם טקטיקות השהייה:
איזון בין אינטרס הלקוח לבין פשרה הוגנת:
הפסיקה העדכנית במחוז חיפה מדגישה יותר ויותר את חובת השקיפות והגילוי המלא כחלק מרכזי מחובות עורכי דין נזיקין:
הסכמי שכר טרחה ברורים ומפורטים:
גילוי מלא של סיכויים וסיכונים:
דיווח כספי שוטף ומדויק:
הפסיקה העדכנית במחוז חיפה מתחילה להתייחס גם לאתגרים הטכנולוגיים בחובות עורכי דין נזיקין:
תקשורת באמצעים דיגיטליים:
שימוש במדיה חברתית:
אחסון ואבטחת מידע:
חובות עורכי דין נזיקין בחיפה הן נרחבות ומחייבות, ומעוצבות על ידי פסיקה עשירה של בתי המשפט ובתי הדין המשמעתיים במחוז. עורכי דין בתחום הנזיקין באזור חיפה והצפון נדרשים לסטנדרטים גבוהים במיוחד של:
נאמנות ומסירות ללקוח – חובת נאמנות מוחלטת, המהווה את ליבת המקצוע ומחייבת טיפול מסור ושקדני בענייני הלקוח.
סטנדרט התנהגות מקצועי גבוה – הקפדה על רמה מקצועית גבוהה, יושרה ואמינות, הן במסגרת העבודה והן בחיי היומיום.
זהירות בניהול כספי לקוחות – הקפדה יתרה על הפרדת כספים, העברת כספים במועד ושקיפות מלאה בנושאי שכר טרחה והוצאות.
תיעוד ושקיפות – ניהול תיעוד מקיף של כל הפעולות המשפטיות, עדכון שוטף של הלקוח ושמירה על תקשורת פתוחה וכנה.
מניעת ניגוד עניינים – ערנות מתמדת לאפשרות של ניגוד עניינים, גילוי נאות ללקוח והימנעות ממצבים העלולים לפגוע בעצמאות שיקול הדעת המקצועי.
במחוז חיפה, בתי המשפט ובתי הדין המשמעתיים מייחסים חשיבות מיוחדת לקיום חובות עורכי דין נזיקין באופן מלא וקפדני. הפרת חובות אלה עלולה להוביל לסנקציות משמעתיות חמורות ולתביעות אחריות מקצועית.
עורכי דין בתחום הנזיקין המקפידים על קיום חובותיהם המקצועיות לא רק מגנים על עצמם מפני הליכים משמעתיים ותביעות, אלא גם תורמים לשיפור המוניטין של המקצוע בכללותו ולחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט.
8002/06 ת"א (ירושלים)- אפרים שירקובסקי בן יהושוע נגד עודד הכהן
שמות השופטים: משה דרורי
ראה בהקשר זה, את דברי השופטת מרים נאור, בע"א 989/03 חוטר ישי – משרד עורכי דין נ' יעקב חיננזון , פ"ד נט (4) 796, בעמ' 811, מול האות ה: " בהקשר זה על התובע הנטל להוכיח, כי אלמלא התרשלות עורך הדין תוצאת פסק הדין הייתה משתנה לטובתו. זהו נטל כבד מבחינה ראייתית, שכן כל מי שהתנסה בהליכי משפט יודע, כי אין לדעת בוודאות את תוצאותיהם של הליכים משפטיים, עד למתן פסק דין חלוט, ואין לדעת כיצד היו נראים פני הדברים, לו היו ההליכים מתנהלים באופן שונה " 122. סיכומם של התנאים להוכחת עוולת הרשלנות, כאשר מיישמים אותם על תביעות נזיקין בגין רשלנות מקצועית של עורכי דין, בכלל, ונסיבותיו של תיק זה, בפרט, מעלים כי על שכמו של התובע דידן מוטל נטל כבד: בנוסף על הנטל להוכחת על טענה מטענותיו (בדומה, לכל תובע נזיקי), מוטל על התובע להוכיח כי תוצאת פסק הדין הייתה משתנה, אילו פעל עורך הדין הנתבע באופן שונה. 123. הטעם לנטל כבד זה, המוטל על שכם התובע, לדעתי, אינו נעוץ אך ורק בדיני הנזיקין הרגילים, הדורשים, גם כאן, את הוכחת התביעה על ידי התובע (בהתאם לכלל: המוציא מחברו עליו הראיה), ברמת וודאות של 51 אחוזים, ואשר לא מצאו כל סיבה להוציא את תביעות הרשלנות המקצועית כלפי עורכי דין, מגידרם (בדומה, למשל, לדוקטרינת "אבדן סיכויי החלמה", הקיימת בתביעות של רשלנות רפואית, כאשר מדובר בנזק ספקולטיבי, והמאפשרת פיצוי בגין ראש נזק נפרד של אובדן הסיכויים). 124. טעם זה נעוץ גם בשיקולים נוספים, המבחינים בין אחריות עורך דין, בפועלו מחוץ לכותלי בית המשפט, לבין אחריותו במסגרת הדיון המשפטי. שיקולים אלו הובהרו יפה במאמרו של ד"ר אסף יעקב, "רשלנות בין כתלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי", עיוני משפט , כרך כו (תשס"ב), עמ' 5-76 ; להלן – "מאמרו של אסף יעקב").
פסק דין |07/12/2011 |מחוזי – ירושלים
ת"פ (חיפה) 2566/07- מדינת ישראל נגד אליאס פיראס
שמות השופטים: זאיד פלאח
ניסיתי להרוויח קצת זמן על מנת שאשתחרר מהבעיות שלי. . . ". דיון והכרעה 13 . עריכת דין איננה מקצוע ככל המקצועות, אלא זוהי דרך חיים שהנכנס אליה חייב לסגל לעצמו אמות מידה נוקשות של יושר ואמינות, לא רק במסגרת עבודתו אלא גם בחיי היומיום. בעידן המודרני נזקקים כמעט כל האזרחים לעזרתם של עורכי דין, במגוון רחב של שירותים, וקשה לתאר את חיי השגרה בלעדי ציבור זה. אותם אנשים מפקידים בידי עורכי הדין את החשוב בחייהם, ממסמכים, רכוש וסודות, והכל מתוך הנחת אמון מוחלט שהנ"ל יפעלו לטובתם. האמון המלא שרוחש הציבור לעורכי הדין הוא תנאי בסיסי ליחסי עורך דין-לקוח, והפרת מרקם האימון פוגעת לא רק בלקוח הנבגד, ומכתימה לא רק את עורך הדין שסרח, אלא יש בה כדי להטיל דופי בכלל ציבור עורכי הדין, ולערער את אמון הציבור בהם עד כדי פגיעה במקצועם ובפרנסתם. 14 . הנאשם התקשה במילוי התחייבויותיו כלפי לקוחותיו וכלפי הלשכה לסיוע משפטי ששכרה את שירותיו, ומוצאו היה דרך קלה של זיוף ומרמה. במקום לעמול קשות ולבצע את המטלות שהדין מחייב, בחר לו הנאשם להציג בפני לקוחותיו החלטות ומסמכים אותם זייף, כולל זיוף החלטותיהם של שני שופטים מבית המשפט המחוזי בחיפה. 15 . מעגל הנפגעים ממעשי הנאשם הינו רחב ביותר, ומבלי ליתן עדיפות של נפגע אחד על פני משנהו, אסקור את ציבור הנפגעים : ראש וראשונה, הם אותם לקוחות שסברו כי עניינם טופל על ידי הנאשם, וגילו שלא כך הדבר. שנית – ציבור עורכי הדין, שמעמדם ויושרם נפגעו ממעשי אנשים כדוגמת הנאשם. שלישית – מערכת בתי המשפט, שאת החלטותיה זייף הנאשם, ואותן החלטות מזוייפות הוצגו בפני שוטרים שביקשו ליישם את ההחלטות השיפוטיות האמיתיות.
גזר דין |29/06/2008 |שלום – חיפה
עמלע (ירושלים) 40245-09-15- עורך דין מרים כהן נגד ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין- מחוז חיפה
שמות השופטים: אמנון כהן
של לשכת עורכי הדין – מחוז חיפה ע"י ב"כ עו"ד שגיא מלח פסק דין 1. לפניי ערעור על פסק דינו המתוקן של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (להלן – בית הדין הארצי), מיום 23.8.15 , בבד"א 9/15 ובד"א 18/15, במסגרתו נתקבל באופן חלקי ערעורה של המערערת על פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה (להלן – בית הדין המחוזי), בב"פ 52/13, באופן שהמערערת זוכתה מעבירה של שליחת יד בכספי לקוח, אך הורשעה בעבירה אחרת של עיכוב כספי הלקוח בניגוד להוראת סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – החוק). הקובלנה 2. ביום 2.6.13 הגישה ועדת האתיקה של מחוז חיפה (להלן – ועדת האתיקה) קובלנה לבית הדין המחוזי נגד המערערת, עו"ד מרים כהן, בנוגע לשירותים המשפטיים שהעניקה לחיים כהן (להלן – המתלונן) בנושא תאונת עבודה. 3. על פי הקובלנה, ביום 17.11.04 נחתם בין המתלונן למערערת הסכם שכ"ט וייפוי כוח, לניהול שני הליכים משפטיים – האחד, נגד המעסיק של המתלונן (תביעה נזיקית), והשני, נגד המוסד לביטוח לאומי (לקביעת דרגת נכותו של המתלונן). 2 ביום 14.7.10 ניתן פסק דין בתביעה שהגישה המערערת נגד מעסיקו של המתלונן, לפיו יפוצה המתלונן בסכום של 106,000 בתוספת מע"מ ו-20 שכ"ט עו"ד. ביום 24.8.10 הועברו הכספים לחשבון הנאמנות של המערערת. ביום 21.9.10 העבירה המערערת לידי המתלונן המחאה בסך 95,000 , לאחר שקיזזה את שכר הטרחה בעבור הטיפול המשפטי בשני ההליכים, וזאת לפי החישוב הבא: 13,000 בגין הטיפול בהליך מול הביטוח הלאומי ו-21,000 בגין הטיפול בתביעה נגד המעסיק. בקובלנה נטען, כי המערערת קיזזה שלא כדין את הסכום של 13,000 , זאת ללא זכות קיזוז וללא הסכמת הלקוח לביצוע הקיזוז האמור וכי בכך שלחה ידה בכספיו של הלקוח שלה.
פסק דין |05/01/2016 |מחוזי – ירושלים
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג
28 קיימת חפיפה בין "האמצעים הסבירים" לצורך בחינת חיוב השתדלות בדיני חוזים לבין בחינת סטנדרט ההתנהגות הסבירה בעוולת הרשלנות בדיני הנזיקין. לכן, הלכה למעשה, התרשלות בנזיקין תהווה מן הסתם גם הפרת חיוב ההשתדלות בחוזים, ולהיפך, מקום בו נדחית העילה הנזיקית בהיעדר סטיה מסטנדרט זהירות, יש להניח כי תידחה גם העילה החוזית. 2. בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב (על ההבחנה בין אחריות עורך דין מחוץ לכתלי בית המשפט לבין אחריות עורך דין בהליך משפטי ראו אסף יעקב "רשלנות בין כותלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (תשס"ב) (להלן: יעקב). לטעמי, ניתן להרחיב הבחנה זו גם על הליכי טרום משפט או מעין משפט כאמור לעיל). 26 ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה. כאשר בעסקה או בחוזה עסקינן, על עורך הדין הנטל להוכיח שבעשיית העסקה הלקוח נטל על עצמו סיכון מרצון מתוך מודעות והבנה מלאה של הסיכון (השוו לפסק דיני בת. א. (מחוזי חיפה) 690/04 נגלר נ' י. ר. טסלר יזום תכנון ובניה בע"מ ( 14.9.2008 ). מכאן, שבמישור הראייתי, טוב יעשה עורך דין המבקש להבטיח עצמו מפני תביעת רשלנות מקצועית בליווי עסקה, אם יעגן בכתב את ההסבר שניתן ללקוח "אוהב סיכונים", אשר דחה את עצתו המקצועית לגבי אופן ביצוע העסקה (לדוגמה, הלקוח ויתר במודע על קבלת בטחונות בעסקה).
פסק דין |15/09/2014 |בית המשפט העליון
ע"א 37/86-1. משה לוי נגד 1. יצחק יחזקאל שרמן
שמות השופטים: א ברקש לוין,ד לוין
בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. יסודות אלה הם (כפי שנקבע עוד בהמ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח 1317, 1329): 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מההפרה. (ראה י' שנהב – ר' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח החבות", הפרקליט לב(תשל"ח) 178-177). כבר נאמר לענין רשלנות מקצועית של עורך דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 479, 491), לפיכך עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו – סטנדרט, שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. 23. את אמות המדה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות האמורים, ניתן לשאוב משני מקורות עיקריים. ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961-, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות.
פסק דין |09/09/1990 |בית המשפט העליון
ע"א 2625/02- סילביו נחום- עורך דין נגד 1. רחל דורנבאום
שמות השופטים: א ברק,א ריבלין,א חיות
מנגד, קיימות מדינות בודדות, בהן מקובלת עדיין הדרישה המחמירה של יריבות חוזית כבסיס לאחריות בגין רשלנות מקצועית. גם במדינות אלה מוכר לעניין עוולת מצג השווא הרשלני, להבדיל מעוולת הרשלנות המקצועית, חריג לדרישת היריבות החוזית, הואיל והעוולה אינה מבוססת על הפרת חובה מקצועית חוזית כלפי הניזוק (ראו, למשל, פסקי הדין של בית המשפט העליון של טקסס: barcelo v. elliott, 923 s. w.2d 575 (1996) לעומת mccamish, martin, etc. v. f. e. appling, 991 s. w.2d 787 (1999)). מגמת צמצום גדרי תחולתו של כלל ה-privity, לעניין חובת הזהירות של עורך הדין, זוכה לביקורת בארצות הברית, בטענה שהטלת אחריות נזיקית היא עתירת עלות מנקודת מבט מערכתית. העדרו של כלל אחריות ברור, וכתוצאה מכך, העדר היכולת לצפות את תוצאות התביעה הנזיקית כנגד עורך הדין, כך טוענים המבקרים, מעצימים את עלויות ההתדיינות. חמורה מכך, לשיטתם, היא העובדה שאי הוודאות עלולה לאלץ עורכי דין לנקוט בצעדים שונים במטרה להגן על עצמם צעדים שיכולים להגיע עד כדי סירוב לייצג לקוחות מסויימים. אף בהעדר תוצאות מרחיקות לכת שכאלה, עשוי למצער שכר הטרחה אותו גובים עורכי הדין, להאמיר (j. h. bauman a sense of duty: regulation of lawyer liability to third parties by the tort system 37 s. tex. l. rev. 995, 1029-1031 (1996)). על אף הביקורת הזו, מציבה ה-restatement of the law (third) of the law governing lawyers (2000), כללים המשקפים את שחיקת כללי ה-privity המסורתיים. סעיף 51 ל-restatement קובע כי עורך דין לא יחוב בחובת זהירות כלפי הצד שכנגד בעסקה, פרט למקום בו הוא או לקוחו (בהסכמתו המשתמעת של עורך הדין) הזמינו הסתמכות של אותו צד, ובתנאי שדיני הנזיקין של המדינה אינם פוסלים את הטלת האחריות בשל ריחוקו של הניזוק מעורך הדין.
פסק דין |29/02/2004 |בית המשפט העליון
ת"א (תל-אביב-יפו) 2184/99- שרון עמיר נגד עוד ליבוביץ
שמות השופטים: אסתר חיות
התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך" (שם בעמ' 462). בית המשפט העליון מוסיף ומציין באותו ענין, כי את אמות המידה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט מיומנות וזהירות, ניתן לשאוב מן הדין, כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, וכן מן הדין הספציפי הנוגע לעורך הדין, קרי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 (להלן – "חוק לשכת עורכי הדין"), והתקנות והכללים שהותקנו על פיו, בהם נקבעו נורמות התנהגות הראויות לעורך דין ככזה. . אחת החובות הבסיסיות המוטלות על עורך דין בחוק לשכת עורכי הדין היא החובה הקבועה בסעיף 54, ולפיה: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". יסודה של חובה זו ביחסי האמון המיוחדים המאפיינים את הקשר בין עורך דין ללקוחו, ובית המשפט העליון, בהתייחסו לסוגיה זו ציין כי: "היחס שבין עורך דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכולתו" (ר' על"ע 9/55 עו"ד פלוני נ' יו "ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י' 1730 ,1720א).
פסק דין |28/10/2002 |מחוזי – תל אביב
1927/99 ת"א (תל אביב)- אבשלום ילין נגד עורך דין יעקב כהן
שמות השופטים: עמירם בנימיני
עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. . . כבר נאמר לענין רשלנות מקצועית של עורך דין כלפי לקוחו, כי 'בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים. . . " (שם, בפסקה 24). ובהמשך: "ניתן לומר כי עורך דין החוטא לחובות המיוחדות המוטלות עליו מעצם היותו עורך דין, החייב לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, יש וימצא את עצמו מסובך ומחוייב מכמה בחינות: א. יש וימצא עצמו, על פי נסיבות המקרה, עובר על הוראות המשמעת שבכללי לשכת עורכי הדין. . . ב. יש והוא ימצא עצמו מפר את חובותיו כלפי לקוחו בשל הפרת ההסכם שנכרת ביניהם ושאחד מעיקריו הוא מתן שירות נאמן ואחראי ללקוח. . . ג. יש והוא ימצא עצמו חב בנזיקין כלפי לקוחו, על שום שהתרשל במתן השירות כלפיו. . . חובות אלה עומדות כל אחת בפני עצמה, והפרתה של אחת אינה מביאה בהכרח להפרתה של השניה. אם כי, יש ואותה התנהגות עצמה תביא להפרתה של יותר מחובה אחת" (שם, בפסקה 28). 25. איחור בהגשת תביעה, באופן שהביא לכך שתקופת ההתיישנות חלפה והתביעה נדחתה על הסף, אינו עולה בקנה אחד עם חובת הזהירות של עורך דין ומהווה הפרה בוטה שלה. בעניין לוי הנ"ל אמר על כך כב' השופט ד' לוין את הדברים הבאים, היפים גם לענייננו: "מעורך דין, העושה מלאכתו למען לקוחו, נדרשת רמה מסויימת בכל הקשור לידיעת החוק. . . על עורך הדין לעמוד בלוח זמנים, והדברים אמורים הן בכל הקשור למגבלות זמן שנקבעו בחוק, והן בנוגע למגבלות זמן הקבועות בהוראות שנותן הלקוח לעורך דין.
פסק דין |12/09/2009 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו
שמות השופטים: אריה ביטון
כך באשר למקצוע עריכת הדין, אין דומה מי שעוסק בתחום הליטיגציה למי שעוסק בתחום החוזים או המקרקעין. עורך דין המייצג בבית משפט אינו מתחייב שהלקוח יזכה במשפט ואין הוא מתחייב לנקוט את הרמה הגבוהה ביותר האפשרית אלא שהתחייבותו היא באשר למאמצים ולפעולות שינקוט לצורך הוכחת המקרה שאותו הוא מייצג ולפעול ברמה סבירה כפי שעורך דין סביר היה נוהג. שלושה מקורות עיקריים משרטטים את גבולות המיומנות והזהירות המצופים מעורך הדין: ראשית, הדין הכללי והמיוחד, כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע מסוים כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו; שנית, כללים ונהגים שבקרב קהילת בעלי המקצוע שאליה משתייך עורך הדין; שלישית, הסכם ההתקשרות בין עורך הדין לבין הלקוח. נקודת הפתיחה לבחינת אחריותו של עורך הדין כלפי לקוחו היא הסכם ההתקשרות ביניהם. ההנחה היא, כי בכל הסכם התקשרות עם בעל מקצוע קיימת תניה מכללא שלפיה מתחייב האחרון לפעול במיומנות, בסבירות ובזהירות. תניית פטור מאחריות בנזיקין שעורך דין משלב בהסכם שהוא כורת עם לקוחו היא חסרת תוקף כיון שתנאי כזה נוגד את תקנת הציבור ומפר את חובת הנאמנות ללקוח ודינו להתבטל. המקור הנוסף לקביעת סטנדרט האחריות והמיומנות של עורך הדין הוא הדין הכללי והספציפי, כפי שהתפרש בפסיקת בתי המשפט. כך למשל כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין(אתיקה מקצועית), קובע כי: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". אמנם, אין הפרת כללי האתיקה מהווה רשלנות בהכרח של עורך הדין, אולם, יש בכללי האתיקה אינדיקציה לרמת ההתנהגות הצפויה מעורך דין סביר. כך למשל נקבע, כי חלק מחובותיו של עורך הדין ללקוחו הן עמידה בלוח זמנים ואזהרת הלקוח ביחס לתקופת התיישנות התביעה שבידו (ראו:ע"א 479/65 וידר נ' הרנוי, עורך דין, פ"ד כ(1) 468).
פסק דין |17/06/2019 |שלום – תל אביב
על"ע (ירושלים) 19/08- עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חיפה) 16144-01-18- לורו דוד בטיטו נגד אליהו סויסה
שמות השופטים: רמזי חדיד
חובה בסיסית זו מחייבת את עורך הדין, כנאמן של לקוחו, לפעול כלפי הלקוח בהגינות וביושר ולגלות רמה אתית ומקצועית גבוהה – כזאת שתהלום את מקצוע עריכת הדין ותעצים את אמון הציבור ועורכי הדין. . . " (שם, סעיף 27/28 לפסק הדין). באשר לחובות המוטלות על עורך דין כלפי לקוחו מכוח עוולת הרשלנות, נפסק ב-ע"א 735/75 רויטמן נ' אדרת פ"ד ל(3) 75, כדלקמן: ". . . . . . . חוסר מיומנות משפטית מקובלת, ומעשים ומחדלים אשר עורך-דין סביר ונבון נשמר היה מפניהם באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; וכלפי הלקוח שלו מוטלת חובה פשוטה על עורך-דין לנהוג באותה מיומנות ולהימנע מאותם מעשים ומחדלים"(שם, עמ' 80 ד' לפסק הדין). כמו כן, ב-רע"א 5884/14 פינקסו גלובו אניווסטמנט בע"מ ואח' נ' דוק השקעות 1988 בע"מ (פורסם בנבו) פסק בית המשפט ביחס לחבות הנזיקית המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו, באומרו: ". . . . . . . מעבר לבסיס החבות החוזי שבין עורך דין ללקוחו, ישנו בסיס חבות נוסף, הוא מעשה העוולה של רשלנות מקצועית, המקים ללקוח עילת תביעה נזיקית. עוולה זו חלה לעת קיומם של שלושה יסודות: חובה כלפי הלקוח להשתמש במיומנות סבירה, הפרה של חובה זו, ונזק שנגרם כתוצאה מההפרה. . . . . . "(שם, פסקה י"ד לפסק הדין). הענף המשפטי השלישי המבסס חבות עו"ד כלפי לקוחו, ויש לומר הענף העיקרי, הוא דיני החוזים. בנדון נפסק ב-ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן פ"ד מד(4) 446, כדלקמן: "הבסיס העיקרי לחבותו של עורך-דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי.
פסק דין |09/05/2023 |שלום – חיפה
ת"ק (פתח תקווה) 26653-05-18- צבי ברזובסקי נגד עורך דין עודד פרץ
שמות השופטים: יניב ירמיהו
במסגרת פסק דין תהא התייחסות לאיזון שבין חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחו לעומת חובת הנאמנות לעצמו, הגם שניתן היה לבחון המקרה אף בגדרה של חובת הנאמנות למקצוע בלבד – החובה לשמור על כבוד המקצוע הקבועה בסעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן "חוק לשכת עורכי הדין") ושמירה על אמון הציבור – במובחן מיתר החובות. 16. חובת הנאמנות של עורך דין ללקוחו קבועה בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, וכן בכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. חובת הנאמנות מחייבת את עורך הדין לייצג את לקוחו בנאמנות, תוך שמירה על הגינות וכבוד המקצוע. 9 חובה זו מצויה בלב לבו של מקצוע עריכת הדין, ונדמה כי ללא חובת אמון זו מתערער הבסיס לייחודו של המקצוע. היטיב בית המשפט העליון להגדיר חובה זה בקובעו כי "נאמנות זו היא רוח אפיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי. טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע. על ידי הסמכת עורך דין לעסוק במקצוע מכריזים השלטונות לפני העולם ומודיעים, כי פלוני המוסמך הגון הוא וראוי לכך, שהציבור יתן בו אמון בתחומי מקצוע המשפט ובכל הכרוך בו ומסתעף ממנו" (עמ"מ 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י 1720, 1730). 17. חובת הנאמנות של עורך הדין לעצמו משקפת את זכותו של עורך הדין להבטיח את האינטרסים שלו עצמו ושל המקצוע בכללם (זר גוטמן, עמ' 256). בגדר נאמנות זו זכותו של עורך הדין לחופש העיסוק, פרנסתו והמוניטין שלו. נאמנות זו גוזרת אף את החובה לשמור על כבוד המקצוע ועל אמון הציבור (שם, עמ' 258). שיקולים אלה ראויים הם ואין להקל בהם ראש. 18. התנגשות חזיתית בין חובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחו וחובת הנאמנות העצמית מצויה בשלב ההסכמות על שכר הטרחה של עורך הדין.
פסק דין |02/09/2018 |תביעות קטנות – פתח תקווה
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 1. הגדרות
1. בכללים אלה – "בית הדין” – בית הדין המשמעתי המחוזי שלו השיפוט לדון בעבירת המשמעת; "בקשה לביטול חברות" – בקשה לביטול רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולביטול חברותו בלשכה לפי סעיף 47 לחוק; "המען הרשום בלשכה” – המען לפי כלל 1(ג) לכללי לשכת עורכי הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות), התשכ”ב-1962; "חומר הבירור” – כל החומר המצוי בידי הקובל הנוגע לקובלנה, למעט פרוטוקלים, חוות דעת ותרשומות פנימיות של ועדת האתיקה; "נילון” – מי שהוגשה לגביו תלונה; "נשיאות” – כמשמעותה בסעיף 18(א) לחוק; "עורך דין” – לרבות מתמחה, אם הדין המשמעתי חל עליו; "קובל” – כמשמעותו בסעיף 63 לחוק; "קובלנה” – כמשמעותה בסעיף 63 לחוק; "תלונה” – תלונה על עבירת משמעת של עורך דין.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 69. החלטות אחרות של בית הדין
69. (א) בית-דין משמעתי רשאי – (1) להרשיע נאשם בשל עבירת-משמעת ולא להטיל עליו עונש; (2) לחייב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולמתלונן בסכום שיקבע בית-הדין; (3) לחייב נאשם שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת-משמעת בהחזרת השכר, כולו או מקצתו; (4) לחייב נאשם, בשל כל עבירה שהורשע בה, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה, בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים; חיוב כאמור אינו פוטר מאחריות לנזק על פי כל דין; (5) לחייב מתלונן בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולנאשם בסכום שיקבע בית-הדין, אם הנאשם זוכה ובית-הדין מצא שהתלונה הוגשה בקלות-ראש או לשם קינטור או ללא-יסוד; (5א) לחייב את הלשכה בתשלום הוצאות ההגנה לנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שנתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת; הגיש היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה את הקובלנה, רשאי בית הדין לחייב את אוצר המדינה בתשלום כאמור; (6) לצוות על פרסום פסק-הדין, כולו או חלקו, בציון שמו של הנאשם או בלי ציון שמו, הכל כפי שיקבע בית-הדין. (ב) הטיל בית-הדין המשמעתי בפסק-דינו על הנאשם השעיה או הוצאה מהלשכה, יפורסמו הכרעת-הדין וגזר-הדין, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית-הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בציון שמו של הנאשם. (ג) פרסום דבר ההוצאה מהלשכה או ההשעיה יהיה ברשומות, בפרסום מפרסומי הלשכה ובעתון שקבע הועד המרכזי. (ד) בית-דין משמעתי רשאי לתת סעד ביניים מסוגים ובדרכים שייקבעו בכללים.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 69. החלטות אחרות של בית הדין
69. (א) בית-דין משמעתי רשאי – (1) להרשיע נאשם בשל עבירת-משמעת ולא להטיל עליו עונש; (2) לחייב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולמתלונן בסכום שיקבע בית-הדין; (3) לחייב נאשם שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת-משמעת בהחזרת השכר, כולו או מקצתו; (4) לחייב נאשם, בשל כל עבירה שהורשע בה, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה, בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים; חיוב כאמור אינו פוטר מאחריות לנזק על פי כל דין; (5) לחייב מתלונן בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולנאשם בסכום שיקבע בית-הדין, אם הנאשם זוכה ובית-הדין מצא שהתלונה הוגשה בקלות-ראש או לשם קינטור או ללא-יסוד; (5א) לחייב את הלשכה בתשלום הוצאות ההגנה לנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שנתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת; הגיש היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה את הקובלנה, רשאי בית הדין לחייב את אוצר המדינה בתשלום כאמור; (6) לצוות על פרסום פסק-הדין, כולו או חלקו, בציון שמו של הנאשם או בלי ציון שמו, הכל כפי שיקבע בית-הדין. (ב) הטיל בית-הדין המשמעתי בפסק-דינו על הנאשם השעיה או הוצאה מהלשכה, יפורסמו הכרעת-הדין וגזר-הדין, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית-הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בציון שמו של הנאשם. (ג) פרסום דבר ההוצאה מהלשכה או ההשעיה יהיה ברשומות, בפרסום מפרסומי הלשכה ובאתר האינטרנט של הלשכה ובעיתון שקבע המנהל הכללי. (ד) בית-דין משמעתי רשאי לתת סעד ביניים מסוגים ובדרכים שייקבעו בכללים.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 15. חובות עורכי דין
15. (א) עורך דין שמונה לפי סעיף 3, מוטלות עליו, בשינויים המחויבים, כל החובות וההתחייבויות הקבועות בחוק ובתקנות ובכללים שהותקנו לפיו. (ב) עורך דין שהתמנה כאמור, יעביר לממונה מחוז, אחת לשלושה חודשים, או במועד אחר שקבע ממונה מחוז לעניין פלוני, דין וחשבון על המשך טיפולו בכל עניין שנמסר לטיפולו לפי כללים אלה.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 64. שיפוט מקומי
64. (א) הדיון בעבירת משמעת יהיה לפני בית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבו רשום עורך הדין הנאשם; הוחל בהליכים שלפני הגשת קובלנה במחוז שבו רשום עורך הדין, או הוגשה קובלנה לבית הדין במחוז כאמור, ימשיכו בהליכים באותו מחוז, אף אם בינתיים נרשם עורך הדין במחוז אחר. (ב) יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי רשאי, לפי בקשת הקובל או הנאשם, להורות על העברת הדיון בקובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז אחר, כל עוד לא החל הדיון בה. (ג) היה הנאשם חבר בבית דין משמעתי מחוזי תוגש הקובלנה לבית דין משמעתי במחוז אחר.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 65א. פומביות הדיון
65א. (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. 9 (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 64. שיפוט מקומי
64. (א) הדיון בעבירת משמעת יהיה לפני בית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבו רשום עורך הדין הנאשם; הוחל בהליכים שלפני הגשת קובלנה במחוז שבו רשום עורך הדין, או הוגשה קובלנה לבית הדין במחוז כאמור, ימשיכו בהליכים באותו מחוז, אף אם בינתיים נרשם עורך הדין במחוז אחר. (ב) יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי רשאי, לפי בקשת הקובל או הנאשם, להורות על העברת הדיון בקובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז אחר, כל עוד לא החל הדיון בה. (ג) היה הנאשם חבר בבית דין משמעתי מחוזי תוגש הקובלנה לבית דין משמעתי במחוז אחר.
כל הזכויות שמורות ©