בתי המשפט בישראל פיתחו במהלך השנים מערכת כללים מקיפה לקביעת שכר טרחה ראוי של עורכי דין בתחום דיני העבודה, תוך התייחסות למגוון שיטות חישוב ושיקולים רלוונטיים. במאמר זה נסקור את העקרונות המשפטיים המנחים בנושא שכר טרחת עורכי דין בדיני עבודה, ונבחן את הפסיקה העדכנית והמגמות בתחום.
העיקרון הבסיסי לקביעת שכר טרחה ראוי לעורכי דין בישראל, כולל בתחום דיני העבודה, מעוגן בסעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. סעיף זה מהווה את הבסיס המשפטי לחיוב בשכר ראוי כאשר לא הוסכם מראש על שיעור התשלום.
כפי שנקבע בפסיקה:
ת"א (חיפה) 17984-02-09 חיים איזנקוט נ' עזבון המנוח אוריאל בן אור ז"ל ואח' (ניתן ב-23/04/2009):
"הבסיס הנורמאטיבי לקביעת שכר ראוי מעוגן בהוראות סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), הקובע לאמור: חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה"
תחום דיני העבודה מציב אתגרים ייחודיים בקביעת שכר טרחת עורכי דין:
מורכבות התיקים – תיקי עבודה מערבים לעיתים קרובות היבטים מורכבים של יחסי עובד-מעביד, הסכמים קיבוציים, ופרשנות של חוקי מגן.
היבטים רגשיים – סכסוכי עבודה כרוכים לעיתים קרובות בהיבטים רגשיים עבור העובד, המשפיעים על אופן הטיפול והייצוג.
פערי כוחות – קיימים לעיתים פערי כוחות משמעותיים בין עובדים למעסיקים, המשפיעים על הגישה לקביעת שכר הטרחה.
הסיכוי להצלחה – שכר הטרחה עשוי להיקבע בהתחשב בסיכויי ההצלחה של התביעה, בפרט במקרים של תביעות מורכבות או תקדימיות.
הפסיקה הישראלית הכירה במספר שיטות מקובלות לקביעת שכר טרחת עורכי דין, אשר מיושמות גם בתחום דיני העבודה:
ת"א (חיפה) 33076-03-18 אופיר כהן נ' יונינה אלסטר (ניתן ב-25/10/2021):
"שכר טרחת עורך הדין יכול שיקבע על פי שיטות שונות ושיעורו, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם, לרבות היקף העיסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה – טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך הדין והמוניטין שיצא לו כמומחה בנושא"
שיטת השכר השעתי היא אחת השיטות הנפוצות בתחום דיני העבודה:
חישוב מדויק – חיוב לפי שעות עבודה בפועל, המאפשר דיוק בחישוב התמורה לעבודת עורך הדין.
שקיפות ללקוח – מאפשר ללקוח להבין את היקף העבודה המושקעת בתיק.
תעריף דיפרנציאלי – תעריף שעתי שונה לפעולות שונות או לדרגות שונות של עורכי דין במשרד.
מגבלות שעות – לעיתים נקבעת מגבלה על מספר השעות לפעולות מסוימות, למניעת חיוב יתר.
בתיקי עבודה רבים, במיוחד בתביעות כספיות של עובדים, נהוג לקבוע שכר טרחה כאחוז מהסכום שייפסק לטובת העובד:
תמריץ להצלחה – מתן תמריץ לעורך הדין להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח.
אחוזים מדורגים – לעיתים נקבעים אחוזים שונים לפי גובה הסכום הנפסק (למשל, אחוז גבוה יותר מתוך סכום נמוך, ואחוז נמוך יותר עבור סכומים גבוהים).
מקובל בייצוג עובדים – שיטה זו נפוצה במיוחד בייצוג עובדים, כאשר יכולתם לשלם שכר טרחה מראש מוגבלת.
סיכון משותף – עורך הדין משתתף בסיכון של אי-הצלחה בתביעה, ומתוגמל בהתאם להצלחה.
שיטה זו נפוצה יותר בייצוג מעסיקים ופחות בייצוג עובדים:
תשלום חודשי קבוע – לעיתים קרובות מעסיקים משלמים ריטיינר חודשי קבוע לעורך דין המתמחה בדיני עבודה.
ייעוץ שוטף – כולל ייעוץ שוטף בסוגיות של יחסי עבודה, הכנת חוזי עבודה, וליווי בהליכי שימוע.
הגבלת שירותים – לעיתים הריטיינר מוגבל לסוגים מסוימים של שירותים, כאשר על שירותים נוספים (כגון ייצוג בתביעות) משולם תשלום נפרד.
יתרון הוודאות – מאפשר למעסיק לתכנן את הוצאותיו המשפטיות מראש.
בחלק מתיקי העבודה נקבע סכום קבוע לטיפול בתיק או בשלב מסוים של ההליך:
תמחור לפי מורכבות – הסכום נקבע בהתאם להערכת מורכבות התיק והזמן שיידרש לטיפול בו.
שלבים בתיק – לעיתים נקבעים סכומים שונים לשלבים שונים בתיק (למשל, הכנת כתב תביעה, הליכי ביניים, הוכחות, וסיכומים).
יתרון הוודאות ללקוח – מאפשר ללקוח לדעת מראש את העלות הכוללת של הטיפול המשפטי.
סיכון לעורך הדין – אם התיק מתארך או מסתבך מעבר למצופה, עורך הדין עלול להפסיד.
בית המשפט העליון קבע מספר קריטריונים מרכזיים לקביעת שכר טרחה ראוי, אשר מיושמים גם בתחום דיני העבודה:
ת"ק (חיפה) 20167-04-21 אורית שמיס נ' עורך דין מימון פאר (ניתן ב-11/08/2021):
"בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך הדין לטיפול בעניינו של הלקוח; את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות; את שוויו של הענין מושא השירות; את המוניטין של עורך הדין"
מורכבות משפטית – תיקים המעלים סוגיות משפטיות מורכבות או תקדימיות מצדיקים שכר טרחה גבוה יותר.
היקף החומר – כמות המסמכים, מספר העדים, והיקף ההליכים משפיעים על שכר הטרחה.
צורך במומחים – תיקים הדורשים חוות דעת של מומחים (למשל, רופאים תעסוקתיים או אקטוארים) מצדיקים שכר טרחה גבוה יותר.
דחיפות – טיפול דחוף בתיק, הדורש עבודה בשעות לא שגרתיות, עשוי להצדיק תעריף גבוה יותר.
בתיקי עבודה, סכום התביעה והסכום שנפסק בפועל מהווים שיקול משמעותי בקביעת שכר הטרחה:
יחס לסכום הנתבע – ככל שסכום התביעה גבוה יותר, כך גדלה האחריות המוטלת על עורך הדין.
אחוז מדורג – נהוג לקבוע אחוז גבוה יותר מסכומים נמוכים ואחוז נמוך יותר מסכומים גבוהים.
תוצאות בפועל – שכר הטרחה עשוי להיות מושפע מהצלחת עורך הדין בהשגת תוצאות טובות ללקוח.
פיצויים לא ממוניים – בתביעות הכוללות רכיבים לא ממוניים (כגון פיצוי על עוגמת נפש), יש להתחשב גם ברכיבים אלה.
המוניטין והניסיון של עורך הדין בתחום דיני העבודה משפיעים על שכר הטרחה:
מומחיות ספציפית – מומחיות בתחום ספציפי של דיני עבודה (למשל, פנסיה או זכויות עובדים זרים) מצדיקה תעריף גבוה יותר.
ותק וניסיון – ותק וניסיון בטיפול בתיקים דומים מאפשרים טיפול יעיל יותר ומצדיקים תעריף גבוה יותר.
הישגים קודמים – הצלחות בתיקים קודמים והכרה מקצועית משפיעות על התעריף.
גודל המשרד וסטטוס – עורכי דין במשרדים גדולים או בכירים לרוב גובים תעריפים גבוהים יותר.
הפסיקה מדגישה את חשיבות התיעוד המדויק של שעות העבודה, במיוחד כאשר שכר הטרחה מחושב על בסיס שעתי:
ת"ק (תל אביב) 5636-08-21 עורך דין יעקב שדה נ' סנסוליק בע"מ (ניתן ב-17/08/2022):
"עורך דין סיכם עם לקוחו, כפי שמקובל במקרים רבים, ששכר הטרחה ישולם לפי מספר שעות העבודה שהשקיע עורך הדין בתיק, בהתאם לתעריף שעתי שסוכם"
רישום שוטף – רישום שוטף ומפורט של שעות העבודה והפעולות שבוצעו בתיק.
פירוט הפעולות – פירוט של הפעולות הספציפיות שבוצעו בכל שעת עבודה.
הפרדה בין פעולות – הפרדה בין פעולות שונות (כגון פגישות, הכנת מסמכים, דיונים בבית הדין) והקצאת זמן נפרדת לכל פעולה.
שימוש בתוכנות – שימוש בתוכנות לניהול זמן ורישום שעות לצורך תיעוד מדויק.
התיעוד המדויק מועיל הן לעורך הדין והן ללקוח:
שקיפות ללקוח – מאפשר ללקוח להבין בדיוק עבור אילו פעולות הוא משלם.
מניעת מחלוקות – תיעוד מדויק מפחית את הסיכון למחלוקות בנוגע לשכר טרחה.
הגנה בהליכים עתידיים – בתי המשפט מייחסים משקל רב לתיעוד מסודר במקרה של מחלוקת.
יעילות בעבודה – רישום שוטף מעודד עבודה יעילה ומסייע בזיהוי דפוסי עבודה לא יעילים.
על עורך הדין חלה חובה להבהיר ללקוח את תנאי שכר הטרחה מראש, במיוחד בתחום רגיש כמו דיני עבודה:
ת"ק (חיפה) 48488-11-17 עורך דין חאזם מחאג'נה נ' לילא מחאמיד (ניתן ב-16/09/2018):
"מכוח חובה זו על עורך הדין לגלות ללקוחו מה שכר יהיה עליו לשלם, וזאת בטרם החל את מתן השירות, ולא לאחר סיומו… כאשר אין מודיעים ללקוח את שכר הטרחה מראש, נשלל מהלקוח חופש הבחירה שלא להיזקק לשירותיו של עורך הדין"
הסכם שכר טרחה כתוב ומפורט הוא חיוני, במיוחד בתיקי עבודה:
פירוט שיטת החיוב – הסבר ברור של שיטת החיוב (שעתי, אחוזים, סכום קבוע וכו').
הגדרת היקף השירות – פירוט השירותים הכלולים בשכר הטרחה והשירותים שעבורם יגבה תשלום נוסף.
הערכת עלויות – מתן הערכה של העלויות הצפויות, גם אם היא מותנית בהתפתחות התיק.
תנאי תשלום – פירוט של תנאי התשלום, לרבות מועדי תשלום, תשלומים חלקיים וריבית על פיגורים.
בתחום דיני העבודה, במיוחד בייצוג עובדים, חלה על עורך הדין חובת גילוי מוגברת:
הערכת סיכויי ההליך – גילוי הוגן של הערכת סיכויי ההצלחה בהליך.
תשלומים נלווים – הבהרה לגבי תשלומים נלווים, כגון אגרות בית משפט, שכר מומחים והוצאות אחרות.
פטורים והנחות – מידע על זכאות אפשרית לפטור מאגרה או סיוע משפטי.
אפשרויות חלופיות – הסבר על אפשרויות חלופיות, כגון פנייה למפקח עבודה או הגשת תביעה בהליך מקוצר.
תיעוד מדויק של שעות העבודה הוא חיוני, במיוחד בחיוב שעתי:
רישום שוטף – רישום יומי של הפעולות והזמן שהושקע בהן.
פירוט תכליתי – תיאור תכליתי ומדויק של העבודה שבוצעה.
הפרדה בין לקוחות – הקפדה על הפרדה ברורה בין זמן שהושקע בלקוחות שונים.
דוחות תקופתיים – הפקת דוחות תקופתיים ללקוח המפרטים את השעות שהושקעו.
הסכם שכר טרחה כתוב וברור מראש הוא יסוד חשוב ביחסי עורך דין-לקוח:
פשטות ובהירות – ניסוח פשוט ובהיר, הנמנע מז'רגון משפטי מורכב.
פירוט תרחישים – התייחסות לתרחישים שונים שעשויים להתרחש במהלך הטיפול בתיק.
מנגנון עדכון – קביעת מנגנון לעדכון שכר הטרחה במקרה של שינוי נסיבות משמעותי.
חתימה ותיארוך – הקפדה על חתימת הצדדים ותיארוך ההסכם.
שקיפות מלאה כלפי הלקוח היא מפתח לבניית אמון:
עדכונים שוטפים – עדכון שוטף של הלקוח לגבי התקדמות התיק והשעות שהושקעו.
הסבר על חיובים – הסבר ברור על כל חיוב בחשבון.
הערכות עדכניות – מתן הערכות עדכניות של העלויות הצפויות ככל שהתיק מתקדם.
התייעצות בהחלטות – התייעצות עם הלקוח לפני ביצוע פעולות שעלולות להגדיל משמעותית את שכר הטרחה.
בחירת שיטת החיוב המתאימה לאופי התיק היא שיקול חשוב:
תיקים מורכבים – בתיקים מורכבים עם סיכוי הצלחה לא ודאי, חיוב לפי אחוזים עשוי להתאים יותר.
ייעוץ שוטף – למעסיקים הזקוקים לייעוץ שוטף, שיטת הריטיינר עשויה להיות מתאימה.
תיקים קטנים – בתיקים קטנים, שכר קבוע לתיק עשוי להיות הוגן יותר מחיוב שעתי.
גמישות – שיטות משולבות, כגון תשלום מקדמה ואחוז מהסכום שייפסק, עשויות להתאים במקרים מסוימים.
התעריף צריך לשקף את מורכבות העבודה והיקפה:
דיפרנציאציה – קביעת תעריפים שונים לפעולות שונות (למשל, תעריף גבוה יותר לדיונים בבית הדין ותעריף נמוך יותר לעבודה משרדית).
התחשבות במומחיות – תעריף גבוה יותר עבור עבודה הדורשת מומחיות מיוחדת.
יעילות – תמחור המעודד עבודה יעילה ונמנע מ"מתיחת זמן" מלאכותית.
גמישות לאורך התיק – נכונות להתאים את שכר הטרחה במקרה של שינוי משמעותי בהיקף העבודה או במורכבותה.
קביעת שכר טרחת עורך דין בדיני עבודה מחייבת איזון בין מספר שיקולים מרכזיים, כאשר העיקרון המנחה הוא הגינות ושקיפות כלפי הלקוח. על עורך הדין להקפיד על תיעוד מסודר של עבודתו, הסכם שכר טרחה ברור מראש, ושמירה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים.
שקיפות מלאה – הבהרת תנאי שכר הטרחה מראש, בכתב ובאופן ברור, תוך פירוט שיטת החיוב, התעריף, והשירותים הכלולים.
בחירת שיטת חיוב מתאימה – התאמת שיטת החיוב (שעתי, אחוזים, סכום קבוע, ריטיינר) לסוג התיק, לאופי הלקוח ולסיכויי ההצלחה.
תיעוד מדויק ומפורט – שמירה על תיעוד מדויק ומפורט של שעות העבודה והפעולות שבוצעו, תוך הפרדה בין סוגי פעולות ולקוחות.
עדכון שוטף – עדכון שוטף של הלקוח על התקדמות התיק ועל העלויות המצטברות, במיוחד כאשר חלים שינויים משמעותיים.
התחשבות ביכולת הכלכלית – בתחום דיני העבודה, במיוחד בייצוג עובדים, חשוב להתחשב ביכולת הכלכלית של הלקוח ובסיכויי ההצלחה של התביעה.
מקצועיות ויעילות – שמירה על רמה מקצועית גבוהה ויעילות בעבודה, תוך הימנעות מפעולות מיותרות או כפולות.
גמישות ורגישות – גילוי גמישות ורגישות במקרים מיוחדים, כגון מצוקה כלכלית של הלקוח או הארכה בלתי צפויה של ההליכים. נית להתעייץ עם עורך דין מקרקעין פתח תקווה מומחה בתחום .
ת"א (חיפה) 17984-02-09- חיים איזנקוט נגד עזבון המנוח אוריאל בן אור זל ואח
שמות השופטים: מירב קלמפנר נבון
נקבע עוד כי שכר טרחת עורך דין יכול שייקבע על פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסוים משווי העסקה נשוא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית משפט או בבוררות; שכר על בסיס חודשי או שנתי; ועוד. גם שיעור שכר הטרחה בהתאם לשיטות אותן מונה הפסיקה תלוי במכלול גורמים שונים כמו למשל היקף העסקה עצמה, היקף העבודה המשפטית אשר בוצעה, סוג העבודה ומדת המורכבות שלה, כמו גם טיבו של הלקוח ונתוניו האישיים של עורך הדין המבצע, כמו המוניטין שיצא לו בתחום המדובר ומידת הוותק שלו בעיסוקו. ראה ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ ואח' נגד מירון, בן – ציון ופריבס עורכי – דין, שותפות רשומה, אשר אוזכר לעיל. עוד נקבע כי בתחום האזרחי, בניגוד לתחום הפלילי, יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו. הקביעה תיעשה באמצעות חוות דעת מומחה בתחום אשר יחווה דעתו בהתאם לקריטריונים האמורים. ראה בע"א 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, אשר אוזכר לעיל. משקבעתי לעיל כי התובע זכאי לתשלום שכר טרחה ראוי , אפנה עתה לבחון מהו שיעור שכר הטרחה המגיע לתובע בגין ההליכים המשפטיים שבוצעו בעניינו של המנוח : לעניין זה הגיש התובע חוות דעת מטעמו ערוכה על יד עוה"ד אודליה חן המתמחה בדיני משפחה וירושה. בהתאם לאמור בחוות הדעת מיום 25.5.2011 , זכאי התובע לשכר טרחה ראוי בסך של 111,500 , כאשר חוות הדעת מתמחרת בנפרד את ההליכים המשפטיים. זה המקום לציין כי התובע בתביעתו העריך את שכר טרחתו ב 180,000 . הנתבעים בחרו שלא להגיש חוות דעת מומחית מטעם והסתפקו בחקירתה של המומחית מטעם התובע. ע"פ עדותה של המומחית, החישוב הכספי בחוות דעתה נעשה לא עפ"י הערכת שעות עבודה אלא עפ"י הערכה של "הגשת כתבי הטענות ושעות עבודה" (ע"מ 22 שורות 4-10 וכן ע"מ 23 שורות 3-4 לפרוטוקול מיום 26.3.2012 ).
פסק דין |13/06/2012 |שלום – חיפה
ת"ק (חיפה) 48488-11-17- עורך דין חאזם מחאגנה נגד לילא מחאמיד
שמות השופטים: גילה ספרא ברנע
מכוח חובה זו על עורך הדין לגלות ללקוחו מה שכר יהיה עליו לשלם, וזאת בטרם החל את מתן השירות, ולא לאחר סיומו. . . כאשר אין מודיעים ללקוח את שכר הטרחה מראש, נשלל מהלקוח חופש הבחירה שלא להיזקק לשירותיו של עורך הדין, אם שכרו של זה נראה ללקוח גבוה" (ג. קלינג, אתיקה בעריכת דין, עמ' 209-210)" (ע"א (מחוזי תל אביב יפו) 2400/03 ברוש יהונתן נ' עו"ד לוי שלמה, 21.4.2005 , ההדגשות במקור, ג. ס. ב). ו בהעדר הסכם שכר טרחה בכתב יש לבחון את אומד דעת הצדדים בעניין שכר הטרחה. "שכר טרחת עורך-דין יכול שייקבע על-פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסוים משווי העיסקה נושא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית-משפט או בבוררות שכר על בסיס חודשי או שנתי ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה – טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא (ראה גם ע"א 499/89, 502 הנזכר לעיל, בעמ' 593). בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו. עקב הרב-גוניות, המורכבות והדינאמיות של הטיפול המשפטי-מקצועי, לענפיו השונים, יש להוכיח את אמות המידה והשיקולים הרלוואנטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה ומקרה לגופו, באמצעות מומחים אשר, על סמך ניסיונם המקצועי, מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר לכך באותו מיגזר מקצועי" (ע"א 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס, פ"ד מז(5), 114, 125 (1993)).
פסק דין |15/09/2018 |תביעות קטנות – חיפה
ת"ק (קריות) 20167-04-21- אורית שמיס נגד עורך דין מימון פאר
שמות השופטים: יונת הברפלד אברהם
בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך הדין לטיפול בעניינו של הלקוח; את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות; את שוויו של הענין מושא השירות; את המוניטין של עורך הדין (ראו ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון, בן ציון ופריבס, עורכי דין, שותפות רשומה , בעמ' 593). כמו כן ניתן להתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנדון אם קיימת שיטה כזו (על הדרכים המקובלות לקביעת שכר טרחתו של עורך דין ראוי למשל ע"א 2871/00 ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט ). " (ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ ואח' נ' יצחק יחיאל עו"ד פ"ד נח (5) עמוד 20). כן ראו פסק דין בייניש-עדיאל (שם) נקבע כי- "קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך-דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. . בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה – טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא. . . בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו. " (עמ' 125 – 126). " 13 . בדיון שהתקיים לפני פרטו הצדדים את פועלו ועבודתו של הנתבע. במהלך הדיון, הנתבע פירט את כל העבודה שעשה, וכעולה בבירור מכתבי הטענות ומהנספחים המצורפים, והתרשמותי גם מגרסת התובעת בדיון, הנתבע השקיע מאמץ רב ושעות עבודה רבות. קיבלתי את גרסתו של הנתבע בדבר השיחות הארוכות עם התובעת, עיינתי בהודעות בין הצדדים שמעידות על הזמן שהשקיע הנתבע בתובעת וכן את תיאורו את טיפולו בתיק עד הרגע בו הופסקה העבודה.
פסק דין |10/08/2021 |תביעות קטנות – קריות
ת"א (חיפה) 33076-03-18- אופיר כהן נגד יונינה אלסטר
שמות השופטים: אבישי רובס
הוראה זו מקורה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, והגיונה טמון בעיקרון לפיו, אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין (ראה ע"א 136/92 ביניש – עדיאל עורכי דין ואח' נגד דניה סיבוב חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 וכן, ע"א 499/89רמת אביבים בע"מ ואח' נגד מירון, בן – ציון ופריבס עורכי – דין, שותפות רשומה, פד מו(4) 586). 42 קביעת שכ"ט ראוי נעשית בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו, על בסיס ראיות המובאות בפני בית המשפט (ע"א 261/86 חברת דנו הישראלית ואח' נגד הורשפלד ואח', פ"ד מג(1) 160, עמ' 165). שכר טרחת עורך הדין יכול שיקבע על פי שיטות שונות ושיעורו, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם, לרבות היקף העיסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה – טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך הדין והמוניטין שיצא לו כמומחה בנושא ותוצאות הטיפול המשפטי (ע"א 136/92, לעיל). 57. הליכי זיהוי נעדר בפני האפוטרופוס הכללי וזיהוי בעלים בפני רשם המקרקעין דומים, אך נפרדים ובלתי תלויים זה בזה, כפי שהסביר העד מר קוריס, שכהן בזמנים הרלוונטיים כרשם המקרקעין (עמ' 89 ו – 93 לפרוטוקול). כל הליך מתנהל בפני גוף אחר וממילא, כפוף לנהלים, כללים, שיקול דעת ודרישות שונות. בענייננו, אין חולק כי היה צורך לנקוט בשני ההליכים בנפרד וכי לא הייתה כל תועלת בהליך זיהוי בעלים, ללא הסרת הערת הניהול של האפוטרופוס הכללי ולהיפך.
פסק דין |24/10/2021 |שלום – חיפה
ת"ק (תל אביב) 5636-08-21- עורך דין יעקב שדה נגד סנסוליק בעמ
שמות השופטים: ליאור גלברד
1. עורך דין סיכם עם לקוחו, כפי שמקובל במקרים רבים, ששכר הטרחה ישולם לפי מספר שעות העבודה שהשקיע עורך הדין בתיק, בהתאם לתעריף שעתי שסוכם תיק זה מעורר את השאלה כיצד נדרש עורך הדין לבסס את דרישתו לשכר טרחה בגין שעות העבודה שהושקעו בפועל. מהו אותו נטל המוטל על עורך הדין המבקש לזכות בתביעתו 2. בתביעה שלפניי דורש התובע שכר טרחה על סך של 18,345 בגין חיובי שעות שלא שולמו. רקע 3. ביום 13.4.2021 התקשרו התובע, עו"ד שדה, והנתבעות, חברת סנסוליק בע"מ וגב' ליליה קגנובסקי, בהסכם שכר טרחה לייצוג בתביעה אזרחית המתנהלת בבית המשפט המחוזי בחיפה. נתבעת 2 מתגוררת בארצות הברית. לפי הסכם שכר הטרחה (נספח 3 לתביעה) בגין השירות המשפטי יחויבו הנתבעות בתעריף של 560 לשעת עבודה בתוספת מע"מ. עוד נקבע בהסכם שתחילה תשולם מקדמה מראש עבור 50 שעות עבודה וכן שלאחר ניצול שעות אלה יעבירו הנתבעות מקדמה עבור 50 שעות העבודה הבאות וחוזר חלילה. מנגנון זה נועד להבטיח את התשלום. בהסכם הובהר עוד שאם לא תועבר מקדמה לאחר ניצול שעות העבודה שבגינן שולם מראש "עורכי הדין יחדלו לאלתר מכל עבודה על התיק ולא יינתן ללקוח שירות משפטי. הלקוח מאשר כי הוא משחרר את עורכי הדין מכל אחריות בעניין זה". 4. התובע עדכן את הנתבעות שמדובר בתיק לא פשוט שהיקף העבודה הצפוי בו הוא מאות שעות (נספח 4 לתביעה; נספח א' לכתב ההגנה). הנתבעות שילמו מקדמה בעבור 50 שעות העבודה הראשונות בתיק. המקדמה שולמה בתשלומים בהסכמת התובע (נספח 5 לתביעה). 2 5. ביום 8.6.2021 נתבעת 2 שיבחה את התובע על עבודתו על טיוטת כתב הגנה ובמסגרת התייחסות להערותיה ביקש התובע כי תועבר בהקדם מקדמה בעבור 50 שעות עבודה נוספות שעה שהמקדמה ששולמה נוצלה במלואה.
פסק דין |16/08/2022 |תביעות קטנות – תל אביב
ע"א 136/92-1. ביניש-עדיאל- עורכי דין נגד דניה סיבוס חברה לבנין בעמ
שמות השופטים: ד לויןא גולדברג,א מצא
שכר טרחת עורך דין יכול שייקבע על פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסויים משווי העיסקה נשוא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית משפט או בבוררות; שכר על בסיס חודשי או שנתי; ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה בה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה – טכנית ושגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא . בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו. עקב הרבגוניות, המורכבות והדינמיות, של הטיפול המשפטי- מקצועי, לענפיו השונים, יש להוכיח את אמות המידה והשיקולים הרלבנטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה ומקרה לגופו, באמצעות מומחים אשר, על סמך נסיונם המקצועי, מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר לכך באותו מגזר מקצועי. 15. המשיבה טוענת כי במקרה של כשלון העיסקה אין לקבוע את השכר הראוי על פי אותן אמות מידה שלפיהן נקבע שכר ראוי במקרה של הצלחה. ולפיכך, לא היה מקום לקבוע את השכר הראוי במקרה דנן לפי אחוז מסויים מהיקף העיסקה, ולו אף באופן חלקי, יחסית לעבודה שהושקעה בפועל. בהקשר זה ציינה המשיבה כי שכר הטרחה במקרה של הצלחת העיסקה עתיד היה להשתלם במועד מכר הדירות, תוך קיום קשר ישיר בין מועד תשלומו לבין זרם התקבולים שאמור היה להשתלם למשיבה. במצב כזה, באבחנה מהמצב במקרה שלפנינו שבו העיסקה לא התממשה, שכר הטרחה היה מגולגל במלואו על רוכשי הדירות.
פסק דין |04/10/1993 |בית המשפט העליון
רע"א 4535/13- חנה כהן עורך דין נגד א.פ.
שמות השופטים: א רובינשטיין
על כך יש להוסיף, כי על פני הדברים צדק בית המשפט המחוזי (החלטתו מיום 11.4.13 , נספח ט' לבקשה) בתיאורו לפיו בית משפט השלום דיבר בשני קולות שונים בסוגית גילוי המסמכים (החלטת השופט תמיר מיום 28.3.12 והחלטת השופט אילן מיום 10.1.13 ). יג. המבקשת טוענת בבקשתה, כי המסמכים שגילוים התבקש רלבנטיים לחישובו של שכר הטרחה הראוי, אשר נתבע (כסעד חלופי) בכתב התביעה המתוקן. על פני הדברים מדובר בטענה שובת לב. ואולם, יש לזכור כי המבקשת עתרה לגילוים של מסמכים אלה בחודש אוקטובר 2010, כשנה וחצי לפני תיקון כתב התביעה והוספת הסעד בדבר שכר טרחה ראוי; בעובדה זו יש כדי להפחית ממשקל טענותיה. ועוד יש לזכור, כי "קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו . . . שכר טרחת עורך דין יכול שייקבע על פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסוים משווי העסקה נשוא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית משפט או בבוררות; שכר על בסיס חודשי או שנתי; ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העסקה בה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה – טכנית ושגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא" (ע"א 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 126-125, השופט ד' לוין).
החלטה |13/07/2013 |בית המשפט העליון
עב"ל 204-97- ישראל אבירם ו-151 אחרים נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: יגאל פליטמן
בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה בה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה- טכנית ושגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא". (ראה גם ע"א 499/89, רמת אביבים בע"מ ואח' נ' מירון, בן ציון ופריבס, עורכי דין, שותפות רשומה פ"ד מו (4) 586, בעמ' 593). 4.1.3 "בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו". 4.1.4 "עקב הרב-גוניות, המורכבות והדינאמיות של הטיפול המשפטי מקצועי, לענפיו השונים יש להוכיח את אמות המידה והשיקולים הרלוואנטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה ומקרה לגופו, באמצעות מומחים אשר, על סמך ניסיונם המקצועי, מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר לכך באותו מגזר מקצועי". 4.2 ב"הודעת נוהל בדבר קביעת שכר טרחת עורך דין" שפורסם ע"י נשיא ביהמ"ש העליון, פרופ' אהרן ברק ב- 6.2.1998 , נאמר בין היתר: "בקביעת סכום שכר טרחת עורך דין רשאי בית המשפט להביא בחשבון הסכם שכר טרחה בכתב שנערך בין עורך הדין ללקוחו, שהוגש על ידי עורך הדין במהלך סכומיו בעל פה, או צורף לסכומיו בכתב". (פ"ד נא' (1) תשנ"ז/תשנ"ח, 1997 דף 1). נוהל זה נועד לאפשר לבעל הדין הזוכה להציג בפני בית המשפט אסמכתא להוצאות הריאליות שהיו לו בגין תשלום שכר טרחה. אף שאין המדובר בהוראת חוק ועל אף הסייג שאין בנוהל זה כדי לחייב את בית המשפט לפסוק הוצאות על פי הנקוב בהסכם שכר הטרחה שהוצג בפניו, יש בו כדי להרחיב את הבסיס העובדתי לשיקול הדעת של בית המשפט בבואו לדון בפסיקת הוצאות, ולהביא לכך כי בית המשפט יתחשב, במידה זו או אחרת, בסכום שכר הטרחה ששילם בפועל בעל הדין הזוכה לפרקליטו.
פסק דין |06/11/2006 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
ת"א (תל אביב) 1468-06- עורך דין יוסף גרנות נגד בנייני המשתלה בעמ
שמות השופטים: אבי זמיר
בהמשך פסק הדין נקבע, כי הבסיס הנורמטיבי לקביעת שכר ראוי מעוגן בהוראת סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973, לפיה: "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה", ואילו באשר לאופן קביעת השכר הראוי, נקבע כי: "קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך-דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על-פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו לפניו. . . שכר טרחת עורך-דין יכול שייקבע על-פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסוים משווי העיסקה נושא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית-משפט או בבוררות שכר על בסיס חודשי או שנתי ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה – טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא. . . בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו. עקב הרב-גוניות, המורכבות והדינאמיות של הטיפול המשפטי-מקצועי, לענפיו השונים, יש להוכיח את אמות המידה והשיקולים הרלוואנטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה ומקרה לגופו, באמצעות מומחים אשר, על סמך ניסיונם המקצועי, מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר לכך באותו מיגזר מקצועי" (עמ' 125 126).
פסק דין |02/08/2010 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל אביב) 9938-12-10- א. בן דור ושות נגד משכנות מוצא בירושלים בעמ
שמות השופטים: ישעיהו שנלר
הבסיס הנורמאטיבי לקביעת שכר ראוי מעוגן בהוראות סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), הקובע לאמור: "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה". הוראה זו מקורה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, והגיונה טמון בעיקרון כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין (ראה. . . ). קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך-דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקבעו על-פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו לפניו (ע"א 261/86. . . ). שכר טרחת עורך-דין יכול שייקבע על-פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסוים משווי העסקה נושא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית-משפט או בבוררות שכר על בסיס חודשי או שנתי ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה – טכנית ושגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא (ראה. . . ). בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו. עקב הרב-גוניות, המורכבות והדינאמיות של הטיפול המשפטי-מקצועי, לענפיו השונים, יש להוכיח את אמות המידה והשיקולים הרלוואנטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה ומקרה לגופו, באמצעות מומחים אשר, על סמך ניסיונם המקצועי, מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר לכך באותו מגזר מקצועי.
פסק דין |29/07/2017 |מחוזי – תל אביב
תא"מ (ירושלים) 6523-05-13- עודד יחזקאל הכהן נגד נסים כהן
שמות השופטים: ניר נחשון
הדבר נכון ביחס לכל סוג של קשר מקצועי בין עורך דין ללקוח, ובכלל זה, בין לקוח פרטי לפרקליטו. . . ". 18. ככלל, "קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקבעו על פי שיקול דעתו בלבד, מבלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו בפניו . . . שכר טרחת עורך דין יכול שייקבע על פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסויים משווי העיסקה נשוא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית משפט או בבוררות; שכר על בסיס חודשי או שנתי; ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה בה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה – טכנית ושגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא. . . . . . . בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו.
פסק דין |15/06/2015 |שלום – ירושלים
ת"א (תל-אביב-יפו) 110759/00- עורך דין חשן יצחק ואח נגד ל ג (קטינה) ואח
שמות השופטים: דניאל ארנסט
אם הסכם שכר הטרחה לא בוטל בפועל הרי בוטל מכללא ומכאן שהשכר המגיע לעורכי הדין בגין עבודתם הוא שכר ראוי, מכח סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי). "קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקבעו על פי שיקול דעתו בלבד, מבלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו בפניו". (ע. א 261 חברת דנו הישראלית נ. הורשפלד, פ"ד מג (1) 160, 165). "שכר טרחת עורך דין יכול שייקבע על פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסויים משווי העיסקה נשוא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית משפט או בבוררות; שכר על בסיס חודשי או שנתי; ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה בה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה – טכנית ושגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא". (בייניש עדיאל נ. דניה סיבוס, לעיל). האם נדרש תמיד מומחה לקביעת שכר טרחה ראוי 41. בתיק זה התלבטתי כיצד ראוי לנהוג. האם יש צורך למנות מומחה שיתייחס בחוות דעת לשכר הראוי המתבקש בתיק זה, או שדי בראיות שהובאו בפניי כדי לקבוע את השכר הראוי. החלטתי כי די בראיות שהובאו בפניי כדי לקבוע שכר טרחה ראוי בתיק זה. 42. בראיות הובא מידע רב הנוגע לטיפול בתיק, משך הטיפול, אופי הטיפול, הפעולות שנעשו וכמובן הסכם שכר הטרחה, אשר קבע את שיטת התשלום לפי אחוז בשונה משיטה לפי שעות או ישיבות בבית משפט, או שכר בסכום קבוע נתון.
פסק דין |09/02/204 |שלום – תל אביב
ת"א (חיפה) 27121-05-20- יחיאל אבוקרת נגד אהוד רז
שמות השופטים: סיגלית מצא
כמו כן ניתן להתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנדון – אם קיימת שיטה כזו (על הדרכים המקובלות לקביעת שכר טרחתו של עורך-דין ראו למשל ע"א 2871/00 ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט). " (ההדגשה שלי – ס. מ. ). כן רלוונטיים לענייננו דברים שכתב כב' השופט ד' לוין ז"ל בעניין ביניש-עדיאל (לעיל, בעמ' 126-125): "שכר טרחת עורך-דין יכול שייקבע על-פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסוים משווי העסקה נושא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית-משפט או בבוררות שכר על בסיס חודשי או שנתי ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה – טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא (ראה גם ע"א 499/89, 502 הנזכר לעיל, בעמ' 593). בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו. עקב הרב-גוניות, המורכבות והדינאמיות של הטיפול המשפטי-מקצועי, לענפיו השונים, יש להוכיח את אמות המידה והשיקולים הרלוואנטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה ומקרה לגופו, באמצעות מומחים אשר, על סמך ניסיונם המקצועי, מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר לכך באותו מיגזר מקצועי. " (ההדגשה שלי – ס. מ. ). 33. בהליך דנן הן התובע והן הנתבע לא הגישו חוות דעת מומחה לגבי השכר הראוי בנסיבות המקרה.
פסק דין |10/04/2023 |שלום – חיפה
ת"א (תל אביב) 5187-09-11- עורך דין יצחק פרידמן נגד מיכאל צביון
שמות השופטים: יהודה פרגו
הבסיס הנורמאטיבי לקביעת שכר ראוי מעוגן בהוראות סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), הקובע לאמור: "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה". הוראה זו מקורה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, והגיונה טמון בעיקרון כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין (ראה גם ע"א 499/89, 502 רמת אביבים בע"מ ואח' נ' מירון, בן-ציון ופריבס עורכי-דין, שותפות רשומה; מירון, בן-ציון ופריבס, עורכי-דין, שותפות רשומה נ' רמת אביבים בע"מ ואח' , בעמ' 594). קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך-דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על-פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו לפניו (ע"א 261/86 חברת דנו הישראלית ואח' נ' הורשפלד ואח' וערעור שכנגד , בעמ' 165). 51 שכר טרחת עורך-דין יכול שייקבע על-פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסוים משווי העיסקה נושא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית-משפט או בבוררות שכר על בסיס חודשי או שנתי ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה – טכנית ושיגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא (ראה גם ע"א 499/89 502, הנזכר לעיל, בעמ'593).
פסק דין |13/12/2015 |מחוזי – תל אביב
ת"א (חדרה) 5628/00- דן שפריר משרד עורכי דין ואח נגד זמיר פנחס ואח
שמות השופטים: דיאנה סלע
מהו השכר הראוי המגיע לתובע עבור טרחתו השיקולים לקביעת השכר הראוי פורטו בהרחבה בע"א 136/92 הנ"ל, ואני רואה להביא דברים בשם אומרם: "אמות המידה והשיקולים הרלבנטיים לקביעת שיעורו של השכר הראוי; 14. הבסיס הנורמטיבי לקביעת שכר ראוי מעוגן בהוראות סעיף 46 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, הקובע לאמור: "חיוב לתשלום בעד נכס או שירות שלא הוסכם על שיעורו, יש לקיים בתשלום של סכום שהיה ראוי להשתלם לפי הנסיבות בעת כריתת החוזה". הוראה זו מקורה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, והגיונה טמון בעיקרון כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין [ראה גם ע"א 502,499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון בן ציון ופריבס עורכי דין, שותפות רשומה, פ"ד מו(594 ,586 (4]. קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקבעו על פי שיקול דעתו בלבד, מבלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו בפניו [ע"א 261/86 חברת דנו הישראלית נ' הורשפלד, פ"ד מג(165 ,160 (1]. שכר טרחת עורך דין יכול שייקבע על פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסויים משווי העיסקה נשוא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית משפט או בבוררות; שכר על בסיס חודשי או שנתי; ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה בה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה – טכנית ושגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא [ראה גם ע"א 502,499/89 הנזכר לעיל, שם בע' 593].
פסק דין |30/01/2005 |שלום – חדרה
ת"א (חדרה) 1320/01- דן שפריר משרד עורכי דין ואח נגד פצאל מושב עובדים להתישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח
שמות השופטים: דיאנה סלע
הוראה זו מקורה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, והגיונה טמון בעיקרון כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין [ראה גם ע"א 502,499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון בן ציון ופריבס עורכי דין, שותפות רשומה, פ"ד מו(594 ,586 (4]. קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקבעו על פי שיקול דעתו בלבד, מבלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו בפניו [ע"א 261/86 חברת דנו הישראלית נ' הורשפלד, פ"ד מג(165 ,160 (1]. שכר טרחת עורך דין יכול שייקבע על פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסויים משווי העיסקה נשוא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית משפט או בבוררות; שכר על בסיס חודשי או שנתי; ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר, ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העיסקה בה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה – טכנית ושגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים הוותק ומעמדו של עורך הדין, וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא [ראה גם ע"א 502,499/89 הנזכר לעיל, שם בע' 593]. בתחום האזרחי יש לקחת בחשבון גם את התוצאות שהושגו. עקב הרבגוניות, המורכבות והדינמיות, של הטיפול המשפטי- מקצועי, לענפיו השונים, יש להוכיח את אמות המידה והשיקולים הרלבנטיים לקביעת השכר הראוי, בכל מקרה ומקרה לגופו, באמצעות מומחים אשר, על סמך נסיונם המקצועי, מחווים את דעתם על הנוהג הקיים בקשר לכך באותו מגזר מקצועי.
פסק דין |30/01/2005 |שלום – חדרה
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 9. שכר טרחה רק בכסף
9. (א) לא יקבל עורך דין שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף. (ב) אין מניעה, כאשר הדין מאפשר זאת, כי שכר הטרחה יחושב כאחוז מנושא הענין. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), עורך דין המטפל בעבור לקוח בעניין ממוני יהיה רשאי לקבל את שכר טרחתו, כולו או חלקו, על ידי קבלת זכויות שותף, אם הוסכם על כך בכתב בינו לבין הלקוח; בסעיף קטן זה – "זכויות שותף" – כל שיתוף בזכויות המוכר בדין, לרבות שיתוף באמצעות מניה, כתב אופציה או ניר ערך אחר המקנה לבעליו זכויות ביחס לתאגיד; "עניין ממוני" – כל עניין אזרחי הקשור למסחר ולעסקים, כגון פעילותו העסקית של אדם, הקניית זכות קניין, הקניית זכות חוזית או זכות ביחס לתאגיד, לרבות הגנה משפטית על זכויות כאמור והבטחת קיומן ומימושן .
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 10ג. שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך
10ג. 9 (א) על אף האמור בסעיף 10(א), לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו. (ב) (1) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2) סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה. (3) עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון. (4) שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל. (ג) הוראות סעיף 9(ד) ו–(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 153 שיעור ההוצאות
153 . (א) סכום שכר טרחת עורך דין שיפסוק בית המשפט לטובת בעל הדין שזכה בהליך, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור. (ב) בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד. (ג) בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש. (ד) בהחלטה יפרט בית המשפט את השיקולים שהנחו אותו בקביעת שיעור ההוצאות.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 153 שיעור ההוצאות
153 . (א) סכום שכר טרחת עורך דין שיפסוק בית המשפט לטובת בעל הדין שזכה בהליך, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור. (ב) בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד. (ג) בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש. (ד) בהחלטה יפרט בית המשפט את השיקולים שהנחו אותו בקביעת שיעור ההוצאות.
חוק החברות, התשנ"ט-1999
סעיף: 200א. שכר טרחת עורך דין בתביעה נגזרת
200א. (א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של עורך הדין שייצג את התובע בתביעה הנגזרת; עורך הדין לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט. (ב) שכר הטרחה ישולם על ידי החברה אלא אם כן קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי על התובע לשלם את שכר הטרחה.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 84. איסור שכר לפי תוצאות
84. (א) לא יתנה ולא יקבל עורך-דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר-טרחה התלוי בתוצאות המשפט. (ב) התנה או קיבל עורך-דין שכר-טרחה תלוי בתוצאות המשפט במשפט שאינו פלילי, ונראה ללשכה כי השכר מופרז, רשאית היא, על פי בקשת הלקוח, לקבוע את השכר המתאים. (ג) נקבע תעריף מכסימלי לשכר-טרחתו של עורך-דין לפי חוק זה או בחיקוק אחר – אין רואים שכר בגבולות התעריף כשכר מופרז.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 84. איסור שכר לפי תוצאות
84. (א) לא יתנה ולא יקבל עורך-דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר-טרחה התלוי בתוצאות המשפט. (ב) התנה או קיבל עורך-דין שכר-טרחה תלוי בתוצאות המשפט במשפט שאינו פלילי, ונראה ללשכה כי השכר מופרז, רשאית היא, על פי בקשת הלקוח, לקבוע את השכר המתאים. (ג) נקבע תעריף מקסימלי לשכר-טרחתו של עורך-דין לפי חוק זה או בחיקוק אחר – אין רואים שכר בגבולות התעריף כשכר מופרז.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 4. שכר טרחת עורך דין
4. (א) לא ייגבה שכר טרחה בעד מתן סעד משפטי שהוענק לפי כללים אלה. (ב) חבר הלשכה שהתמנה כאמור בסעיף 3 לא יגבה שכר טרחה בעבור עניינים נוספים הקשורים במישרין או בעקיפין למינוי האמור במשך שנה מיום קבלת התיק לטיפולו.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 512. קביעת סכום ההוצאות
512. (א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 ((להלן – התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור. (ב) בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון. (ג) בית המשפט או הרשם יכלול בתוך הסכום האמור בתקנת משנה (א) לעניין שכר טרחת עורך דין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם ראה בית המשפט או הרשם כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות שבשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד. (ד) סכום הוצאות המשפט ייקבע בידי השופט או הרשם שנתן את ההחלטה בדבר הטלת הוצאות (להלן – ההחלטה); לא התאפשר הדבר, ייקבע סכום הוצאות המשפט בידי רשם ויהיה צירופם של אלה, זולת אם קבע אחרת בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה: (1) אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי–דין לפי תקנה 475א, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין; (2) הוצאות משפט אחרות, אם היו, ייקבעו לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שמי שדן בבקשה נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם וראה כי ההוצאות האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 512. קביעת סכום ההוצאות
512. (א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 ((להלן – התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור. (ב) בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון. (ג) בית המשפט או הרשם יכלול בתוך הסכום האמור בתקנת משנה (א) לעניין שכר טרחת עורך דין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם ראה בית המשפט או הרשם כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות שבשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד. (ד) סכום הוצאות המשפט ייקבע בידי השופט או הרשם שנתן את ההחלטה בדבר הטלת הוצאות (להלן – ההחלטה); לא התאפשר הדבר, ייקבע סכום הוצאות המשפט בידי רשם ויהיה צירופם של אלה, זולת אם קבע אחרת בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה: (1) אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי–דין לפי תקנה 475א, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין; (2) הוצאות משפט אחרות, אם היו, ייקבעו לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שמי שדן בבקשה נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם וראה כי ההוצאות האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 89. חוות דעת הלשכה בענין שכר טרחה
89. הלשכה תהווה דעתה בכל שאלה בדבר שכר-טרחתו של עורך-דין אם נדרשה לכך על ידי בית-משפט, בית-דין, בורר, גוף או אדם בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית.
כל הזכויות שמורות ©
