כל הזכויות שמורות ©
בעולם יחסי העבודה המורכבים של ימינו, עורכי דין המתמחים בדיני עבודה בבני ברק ממלאים תפקיד מכריע בהגנה על זכויות עובדים ומעסיקים כאחד. בתי הדין לעבודה בישראל מטפלים במגוון רחב של סכסוכי עבודה, החל מתביעות שכר ופיטורין שלא כדין ועד ליחסי עבודה מורכבים והסכמים קיבוציים.
מאמר זה מציג סקירה מקיפה של תחום עריכת הדין בדיני עבודה בבני ברק, תוך התייחסות לפסיקות רלוונטיות, המסגרת המשפטית והשיקולים המעשיים בבחירת עורך דין מתאים.
בבסיס מערכת היחסים בין עורך דין ללקוח עומדת חובת הנאמנות. כפי שנקבע בדמ 95/05 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל במחוז תל אביב-יפו (והמרכז) נ' עורך דין פלוני (ניתן ב-02/07/2006):
"עורך דין ישמור על כבוד המקצוע וימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע… במילוי תפקידו יפעל עורך-הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות"
חובה זו אינה מתחילה רק לאחר חתימת הסכם שכר טרחה, אלא מתקיימת לאורך כל הקשר המקצועי, כפי שהובהר בתאק (תל אביב) 38276-03-18 יוסף גרנות נ' עורך דין אילן בומבך (ניתן ב-17/06/2019):
"חובה זו של עורך הדין כלפי הלקוח איננה מתחילה באותו חלקיק שניה שלאחר כריתתו של הסכם שכר הטרחה"
נושא שכר הטרחה וההסכמים בין עורכי דין ללקוחות זכה להתייחסות נרחבת בפסיקה הישראלית. בתא (תל אביב) 50141/06 עורך דין סער דוד נ' בכר מרי ואח' (ניתן ב-05/02/2008) נקבע:
"בהתקשרות שבין עורך דין ולקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, לפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן"
בבני ברק פועלים עורכי דין רבים המתמחים בדיני עבודה, המציעים מגוון שירותים משפטיים:
בבחירת עורך דין לדיני עבודה בבני ברק, יש להתחשב במספר גורמים משמעותיים:
התמחות ספציפית בדיני עבודה – יש לוודא שעורך הדין מתמחה באופן ספציפי בתחום דיני העבודה ולא רק עוסק בו כחלק ממגוון תחומי התמחות.
ניסיון בייצוג בבתי הדין לעבודה – ניסיון בהופעה בבתי הדין לעבודה מהווה יתרון משמעותי, שכן מדובר במערכת בעלת נהלים וכללים ייחודיים.
היכרות עם המערכת המשפטית באזור בני ברק – עורך דין המכיר את המערכת המשפטית המקומית יכול להציע יתרונות טקטיים משמעותיים.
כאשר בוחרים עורך דין לדיני עבודה, חשוב להתייחס גם להיבטים האתיים הבאים:
ייצוג משפטי בתחום דיני העבודה כולל מספר שלבים מרכזיים:
פגישת ייעוץ ראשונית – במהלכה נבחנת מהות הסכסוך ומוצגות האפשרויות המשפטיות העומדות בפני הלקוח.
הסכם שכר טרחה מפורט – חתימה על הסכם המפרט את היקף הייצוג המשפטי, שכר הטרחה והתנאים.
איסוף מסמכים ועדויות – שלב קריטי בו נאספים כל המסמכים והעדויות הרלוונטיים לתיק.
הכנת כתבי טענות – ניסוח מקצועי של כתבי הטענות המשפטיים, תוך התאמה לעובדות המקרה והדין החל.
ייצוג בהליכים משפטיים – ליווי הלקוח לאורך כל ההליך המשפטי, כולל ייצוג בדיונים בבית הדין לעבודה.
עורכי דין לדיני עבודה בבני ברק מטפלים במגוון רחב של תיקים, כאשר הנפוצים ביותר הם:
בחירת עורך דין לדיני עבודה הפועל בבני ברק מציעה מספר יתרונות משמעותיים:
עורכי דין לדיני עבודה בבני ברק נדרשים לשלב מקצועיות משפטית עם הבנה מעמיקה של דיני העבודה הישראליים. בבחירת עורך דין מתאים, מומלץ:
חשוב לזכור כי בחירת עורך דין מתאים עשויה להיות גורם מכריע בהצלחת התיק המשפטי שלכם בתחום דיני העבודה.
לפרטים נוספים או לקביעת פגישת ייעוץ ראשונית, ניתן ליצור קשר עם משרדנו הממוקם בלב בני ברק והמתמחה בדיני עבודה על כל היבטיהם.
ת"א (תל-אביב-יפו) 50141/06- עורך דין סער דוד נגד בכר מרי ואח
שמות השופטים: רחל ערקובי
" (פרוטוקול מיום 11.11.07 עמוד 21 ועמוד 22). לפיכך, לא מצאתי כי יש יסוד לטענה כי התובע התרשל. טענה נוספת בפי הנתבעים והיא כי התובע קיבל את כספו, עוד בטרם החל בטיפול, קיבל ביחס לכל תביעה סכום של 5,000 ובס"ה קיבל 15,000 מע"מ. ההלכה בעניין זה נפסקה בפס"ד המנחה בע"א 136/92 – ביניש-עדיאל – עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5), 114 , 124-125 (1993) נקבע כי: "בהתקשרות שבין עורך דין ולקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, לפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו. " ובהמשך: "בהקשר השכר הראוי יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך הדין לטיפול בעניינו של הלקוח, את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות, את שוויו של העניין נשוא השירות, ואת המוניטין של עורך-הדין. " בענייננו, התובע ביצע פעולות רבות, על עצם ביצועם אין מחלוקת. התובע הגיש כתב תביעה בתיק 35781/05, בר"ל בתיק 21520/05, התייצב למספר דיונים, הגיש בקשה למחיקת תביעה בתיק 21520/05, פנה למומחה לקבלת חוות דעת בעניינם של הנתבעים, הגיש התנגדות לביצוע שטר בתיק בש"א 178898/05, הגיש המרצת פתיחה לבית הדין לעבודה בתיק 6424/05, התייצב לדיון בתיק זה, ופירוט עבודתו שאינה מוכחשת פורטה בנספח לג' לתצהירו, המפרט באריכות את כל הפעולות שבוצעו בעניינם של הנתבעים.
פסק דין |04/02/2008 |שלום – תל אביב
תא"ק (תל אביב) 38276-03-18- יוסף גרנות נגד עורך דין אילן בומבך
שמות השופטים: יאיר דלוגין
נדמה כי אחת הטענות המדגימות במיוחד את חוסר תם הלב של המבקשים ואת הניסיון שלהם להתחמק מתשלום שכר הטרחה בכל טענה אפשרית הבאה ליד, הנה הטענה שלפיה "התובע קיבל לטיפולו עניינים משפטיים רבים בעודם תלויים ועומדים וזאת מבלי להבהיר לנו, כי קבלת הטיפול המשפטי על ידו בשלב זה אינה לטובתנו שכן היא תחייב השקעת זמן עבודה רב לצורך לימוד מחדש של חומר משפטי שבהבנתו ובלימודו כבר הושקע על ידי באי כוחנו הקודמים". 12 64. היעלה על הדעת כי המבקשים לא הבינו את מה שמובן לכל בר-בי-רב, כי העברת תיקים המתנהלים בבית המשפט לעו"ד חדש, תחייב את האחרון ללמוד ולקרוא את כל החומר הנוגע לתיקים אלה לצורך המשך הטיפול וכי במובן זה ייגרם למבקשים "כפל" חיוב בשכר טרחה, ככל ששילמו גם לעורך הדין הראשון שכר טרחה עבור הכנת החומר ולימודו. 65. המבקשים עותרים להפחית 40 שעות עבודה בשווי של 37,000 ש"ח ועוד 22,000 נוספים (ס' 24.4 לתצהיר), בגין כך שבדיונים ובפגישות מסוימים, נכחו שני עורכי דין ממשרד המשיב, דבר שיצר לטענתם כפל חיוב ועקב כך שעו"ד שלישי עבד גם הוא במקביל על חלק מהתיקים. 66. גם כאן הטענה אינה מעלה כל הגנה. כאשר לקוח מקבל ייצוג ממשרד עורכי דין שיש בו יותר מעו"ד אחד ובפרט כאשר בהסדר שכר הטרחה מתומחרות שעות העבודה של עורכי הדין הנוספים במשרד, ברירת המחדל הנה כי בעניין אחד עשויים מספר עורכי דין לעבוד במקביל והלקוח מחויב לשלם על השעות של כולם וזאת גם כאשר שני עורכי הדין לא מבצעים במקביל עבודה נפרדת לחלוטין, כגון מגיעים יחדיו לדיון בבית המשפט, שבו רק אחד מעורכי הדין טוען בפני בית המשפט או לפגישה שבה רק אחד מהם מנהל אותה. 67. אופי העבודה של עורכי דין ובליטיגציה בפרט, היא כזו שלעיתים קרובות נדרש צוות של עורכי דין לטפל באותו תיק ולעיתים ההתייצבות שלהם יחד לדיון משפטי או לפגישה, גם אם עוה"ד המוביל בלבד טוען או מנהל את הפגישה, היא נדרשת לצרכי המשך הטיפול המשפטי, כגון הטלת משימות שונות על מי מהם בהמשך לדיונים ופגישות כאמור.
החלטה |16/06/2019 |
בדמ (תל אביב) 95/05- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בישראל במחוז ת"ל אביב-יפו (והמרכז) נגד ' עורך דין פלוני
שמות השופטים: עמנואל זלצמן,ישעיהו אתגר,חבד,דן שריזלי
לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961: "במילוי תפקידו יפעל עורך-הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות". . . ; וכן עפ"י סעיף 2 בכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות". . . "תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע". . . ב) עשיית מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין-עפ"י סעיפים 53 ו-61 (1) לחוק הנ"ל: "עורך דין ישמור על כבוד המקצוע וימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע". . . . ג) התנהגות שאינה הולמת את המקצוע עריכת דין עפ"י סעיף 61 (3) לחוק הנ"ל: "כל מעשה או מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין". 2. הנתונים כפי שנטענו והוכחו בפני בית הדין הינם כדלקמן: א) היזמים א', ש' וא. ב. (להלן-"היזמים") רכשו מחברת ה' בע"מ, בשנת 1994, מגרש בראשון לציון, על מנת להקים עליו בניין למסחר בשם "ב' " (להלן-"הבניין"). ב) את היזמים יצג בעסקה הנ"ל משרד עוה"ד ש. פ. . לא הוצג בפנינו ההסכם שבין היזמים לבין משרד עו"ד ש. פ.-אך מהנסיבות שהוכחו ומידיעתו השיפוטית של בית הדין, ברור בעליל שהתנאים הבסיסיים להתקשרות היו כמקובל במקרים כאלה בישראל מזה דורות: עוה"ד ש. פ. מטפלים בכל החוזים הקשורים בבניין-לרכישת הקרקע, להתקשרות עם כל היועצים, המומחים והקבלנים, ולהתקשרות עם הרוכשים של היחידות שתבנינה. לעומת זאת שכ"ט עו"ד לא ישולם למשרד ש. פ. ע"י היזמים (או אולי רק מקצתו הסמלית תשולם על ידם), והתמורה לפעלו הרב של משרד עוה"ד ש. פ. תשולם לו ע"י הצדדים שכנגד בקנין: רוכשי היחידות שתבנינה בבניין, וכן רוכשים שירכשו מהם את היחידות ביד שניה ושלישית-עד לרישום הבניין כבית משותף ורישום היחידות על שם הזכאים להן באותה עת .
הכרעת דין |02/07/2006 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
ת"א (מרכז) 59152-07-14- עורך דין מנחם מנדי ווייס נגד קבוצת מבני אופיר בעמ
שמות השופטים: בנימין ארנון
בפסיקת בית המשפט העליון נקבע כי "בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו" (ע"א 136/92 ביניש-עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 124 (1993) (להלן: "עניין ביניש-עדיאל") (ההדגשות אינן במקור – ב. א. ). 90. יוצא אפוא כי על פי פסיקת בית המשפט העליון רשאי הלקוח לסיים את ההתקשרות שבינו לבין פרקליטו בכל עת, ובלבד שיובטח לעורך הדין שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן על ידו ללקוח. ברי כי בהתקיים נסיבות כאלה, קרי: סיום ההתקשרות טרם ביצוע מלוא השירות או השלמת העסקה במלואה – אין עורך הדין זכאי לקבל מלקוחו מלוא שכר הטרחה המוסכם. 91. עם זאת, הלכה זו חודדה והושלמה בעניין ע"א 8854/06 חיים קורפו, עו"ד נ' משה סורוצקין (פורסם בנבו, 20.3.2008 ) (להלן: "עניין קורפו"). בעניין זה נקבע כי זכותו של הלקוח להפסיק את ההתקשרות עם עורך דינו צריכה להיות בשל סיבה הוגנת. לשון אחרת: אין מקום לאפשר ללקוח להשתחרר מהסכם שכ"ט שכרת עם עורך דינו מבלי להיות חייב בתשלום "פיצויי ציפייה", כמו למשל במקרה שהגיעה אליו הצעת שכר טרחה זולה ומפתה יותר מעורך דין אחר (שם, בפס' 18). באותו עניין אף נקבע כי כל עוד לא מועלות על ידי הלקוח טענות כי הוא אינו שבע רצון מהטיפול המקצועי שניתן לו ידי עורך דינו, וכל עוד המטרה אשר למענה שכר את עורך הדין עדיין קיימת, לא יוכל אותו לקוח להשתחרר מההסכם באופן חד צדדי מבלי שיחויב בתשלום פיצויי ציפייה, זולת אם יוכיח כי לולא השתחררות זו לא היה יכול, באמצעים סבירים, להגשים את אותה מטרה (שם, בפס' 20) (ר' גם ע"א 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' ידידיה גורן, עו"ד (פורסם בנבו, 12.8.2009 ) בפס' 23).
פסק דין |02/07/2018 |מחוזי – מרכז
ת"א (מרכז) 51377-12-18- ל. ל. נעורים (1988) בע"מ נגד אילן שרון עי
שמות השופטים: הלית סילש
הלכת דניה סיבוס הכתה שורשים, ובשורה ארוכה של פסקי דין מאוחרים קבע בית המשפט העליון כי בחינת השכר הראוי נעשית, אד הוק, בכל מקרה, תוך מתן הדעת לנתונים רבים כגון הזמן אותו הקדיש נותן השירות, מהותו של השירות, היקפו ומידת מורכבותו, שווי העניין מושא השירות, מוניטין, והדרך המקובלת בעניינים כגון דא, לחישוב שכרו של נותן השירות. (בעניין זה ראה ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עורך הדין יחיאל, פ"ד נח (5) 20 (2004); ע"א 261/86 חב' דנו הישראלית ואח' נ' יעקב הורשפלד ואח', פ"ד מג(1) 160 (1989); ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון, בן ציון ופריבס, עורכי דין, שותפות רשומה, פ"ד מו(4) 586 (1992)). 271. בכל אותם פסקי דין הוסיף כב' בית המשפט העליון וקבע כי נטל ההוכחה באשר לקביעת שיעורו של השכר הראוי, מוטל לפתחו של התובע, זה העותר לקבל תשלום שכרו. 272. בענייננו, פירט עורך הדין שרון בתצהירו, באופן מדוקדק, את העניינים המשפטיים בהם טיפל, ובצירוף אסמכתאות. 273. בנוסף צורפה על ידו חוות דעת מומחה, באמצעותו של עורך הדין יאיר בן דוד (להלן: "חוות דעת בן דוד"), אשר העריך את שכר הטרחה הראוי, תוך הסתמכות על המסמכים אשר הוצגו בפניו וקבלת הבהרות מעורך הדין שרון, וללא קשר לשאלת טיב היחסים בין הצדדים. 274. שכר הטרחה נאמד, הן מבחינת תעריף החיוב השעתי, והן מבחינת היקף העבודה שבוצעה. 275. מר לארי, מצדו, לא מצא לצרף חוות דעת נגדית. התעריף השעתי 276. בהתייחס לתעריף השעתי, מצא המומחה בן דוד, להעמידו על סך של 750 לשעה (לא כולל מע"מ). קביעתו זו נסמכה הן על ניסיונו, הן על חוו"ד של ועדת האתיקה של לשכת עוה"ד בת"א, אשר ניתנה כמה שנים קודם לכן, ואמדה את שיעור שכר הטרחה הראוי בחיוב שעתי על סך של כ- 150 (בין אם מדובר בעורך הדין ותיק ובין אם מתחיל), והן על הסכם שכר הטרחה בעניין חב' עומר, אשר למרות היותו ספציפי לתיק, מלמד, לשיטתו, על הסכמה של מר לארי לשלם שכר טרחה בשיעור כזה (ר' גם עדותו בע' 70 ש' 5-26 לפרוטוקול הדיון).
פסק דין |29/08/2023 |מחוזי – מרכז
ת"ק (קריות) 15720-11-21- חנניה קדוש נגד שחר אורגד עורך דין
שמות השופטים: מוטי כהן
בחינת המסגרת החוזית החלה על הצדדים כאמור הינה יחסי עורך דין – לקוח, ובטרם אסיים מצאתי לנכון להקדיש פרק קצר לנושא זה, על-מנת לבחון, בבחינת למעלה מן הצורך, את סבירות הסכום שגבה הנתבע מהתובע – 599 . 75. ב-ע"א 136/92 בייניש-עדיאל-עורכי דין נ' דניה סיבוב חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז(5)114 (להלן: "עניין בייניש"), בעמ' 124 נקבע כך : 17 " בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו שלעורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו". ובעמ' 125 לפס"ד בינייש הנ"ל נקבע כך : "הוראה זו מקורה בדיני עשיית עושר ולא במשפט, והגיונה טמון בעיקרון כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין (ראה גם ע"א 499/89, 502רמת אביבים בע"מ ואח' נ' מירון, בן-ציון ופריבס עורכי-דין, שותפות רשומה; מירון, בן-ציון ופריבס, עורכי-דין, שותפות רשומה נ' רמת אביבים בע"מ ואח' , בעמ' 594). קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך-דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על-פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו לפניו (ע"א 261/86 חברת דנו הישראלית ואח' נ' הורשפלד ואח' וערעור שכנגד , בעמ' 165).
פסק דין |30/08/2022 |תביעות קטנות – קריות
ת"א (תל-אביב-יפו) 75524/04- עורך דין שקד יהורם נגד כהן עזרא
שמות השופטים: חנה ינון
להלן: "עניין וקנין" ) כן ראה ע"א 136/92 בייניש-עדיאל ואח' נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מ"ז (5) 114, שם נקבע לעניין זה כדלהלן: "בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העסקה שבהקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן". ( ההדגשה אינה במקור – ח. י. , להלן: "עניין בייניש" ) 33. בסוגייה זו יפים גם דבריו של עו"ד יאיר בן דוד בספרו "הפרקליט והלקוח", מהדורת 1999, בעמ' 134, לעניין תוקפו של הסכם שכר הטירחה כאשר השירות המשפטי הנקוב בו לא הושלם: " בנסיבות אלה, פסק בית המשפט כי הלקוח צריך לפצות את עורך הדין על שהפר את ההסכם ביניהם והחליט לוותר על שירותיו, אך הפיצוי המגיע אינו מלוא השכר שנקבע בהסכם, אלא רק "שכר ראוי" בגין העבודה שהשקיע עורך הדין בפועל, כאשר את גובה השכר הראוי יקבע בית המשפט, תוך התחשבות בתעריפים המקובלים לגבי שירות מסוג זה ובהיקף העבודה שהושקעה בפועל מצד עורך הדין". (ההדגשה אינה במקור – ח. י. ) 34. בנסיבות שבענייננו, נחתם הסכם שכר טרחה ברור ומפורש בו נכללה הוראה מפורשת לעניין תשלום מלוא השכר גם במקרה בו לא יבוצעו כל הפעולות המשפטיות המוסכמות. 35. מקרה דומה לשלנו, ארע בנסיבותיו של ת"א (פ"ת) 2280/96 עורך הדין שאול דחבש נ' ברטה רוזנבלט, תק-של 2000(2) 2141, בו הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעת לתשלום שכר טרחתו. בהתאם להסכם שכר הטרחה בין הצדדים, התחייבה הנתבעת לשלם לתובע את שכרו גם במקרה בו לא תוגש כל תביעה לבית משפט או במקרה של פשרה או שחרור מייצוג.
פסק דין |25/06/2007 |שלום – תל אביב
תא"מ (חיפה) 69691-02-20- רפאל כהן נגד לירום סנדה- חברת עורכי דין
שמות השופטים: סיגלית מצא
לעניין זה עיינו בדברי כב' השופט ד' לוין ז"ל בע"א 136/92 ביניש-עדיאל – עורכי-דין נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 125 (1993) : "בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו". בענייננו, אין מחלוקת כי בין הצדדים נכרת הסכם שכר טרחה ביום 19.3.2018 . 15. זכאות עורך הדין לשכר טרחה בגין עבודתו אינה נפגעת גם אם לא סיים עורך הדין את הטיפול המשפטי, אלא זה הופסק על-ידי הלקוח בטרם הסתיים הטיפול בתיק – ובלבד שלא הוכחה רשלנות או אשמה של עורך הדין. לעניין זה אני מפנה לדבריו של כב' השופט א' שטיין בע"א 8934/17 עו"ד זהר – נאמן המכון לרפורמות מבניות בע"מ נ' החברה הכלכלית לראש העין בע"מ, פסקה 12 ( 17.3.2019 ): ". . . מחלוקת זו מעמידה לדיון את השאלה האם הסכם שכר הטרחה שלל את תחולתו של סעיף 46 לחוק החוזים. מענה לשאלה זו תלוי בכוונת הצדדים, אמתית או משוערת (ראו ע"א 136/92 ביניש-עדיאל – עורכי-דין נ דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 (1993); ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ עו"ד יצחק יחיאל, פ"ד נח(5) 20 (2004); וע"א 7021/14 ילינק נ אורנשטיין ( 31.10.2017 ) (להלן: פרשת ילינק))".
פסק דין |09/05/2023 |שלום – חיפה
ת"א (חיפה) 12384-07-19- ואסים טנוס נגד פלוני
שמות השופטים: סיגלית מצא
מענה לשאלה זו תלוי בכוונת הצדדים, אמתית או משוערת (ראו ע"א 136/92 ביניש-עדיאל – עורכי-דין נ דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 (1993); ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ עו"ד יצחק יחיאל, פ"ד נח(5) 20 (2004); וע"א 7021/14 ילינק נ אורנשטיין ( 31.10.2017 ) (להלן: פרשת ילינק))". 44. קביעת גובהו של שכר הטרחה הראוי תלויה בנסיבות העניין. לעניין זה ר' דברי בית המשפט בע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יצחק יחיאל, פ"ד נח(5) 20, 28/27 (2004): "כיצד אומדים את השכר הראוי קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך-דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. . . . בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך-הדין לטיפול בעניינו של הלקוח; את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות; את שוויו של העניין מושא השירות; את המוניטין של עורך-הדין (ראו ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון, בן-ציון ופריבס, עורכי-דין, שותפות רשומה, בעמ' 593). כמו כן ניתן להתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנדון – אם קיימת שיטה כזו (על הדרכים המקובלות לקביעת שכר טרחתו של עורך-דין ראו למשל ע"א 2871/00 ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט). " 45. השאלה אם יהא עורך הדין זכאי לפיצויי קיום או פיצויי הסתמכות בלבד תלויה בנסיבות העניין, לרבות הטעם להפסקת הייצוג, והאם זה לקה בחוסר תום לב. לעניין זה ראו פסק הדין ברע"א 7706/22 ציפורה שרה סינגר אטיה נ' עו"ד אייל אבידן ( 7.3.2023 ): "המבקשת הפסיקה את העסקת המשיב כעורך דינה בשל כך שאיבדה בו אמון, מסיבות אשר יכול שלא היו מוצדקות כלל – וגם זאת זכותה המלאה.
פסק דין |10/04/2023 |שלום – חיפה
ת"ק (פתח תקווה) 11879-02-24- אבישי לוי נגד ' עידן בועז
שמות השופטים: זהבית חמו
אשר לשכר הטרחה ששולם; הסכם ההתקשרות מנוסח בלשון ברורה ונהירה. התובע הוא אדם בוגר ומשכיל והיה ברור לו היטב בעת חתימתו על ההסכם כי ככל שהייצוג מסתיים, שכר הטרחה משולם במלואו. התובע אף העיד שנוהל משא ומתן בין הצדדים טרם החתימה על הסכם שכר הטרחה, אך התובע לא ביקש לשנות סעיף זה בהתקשרות. הפגישה בין הצדדים התקיימה ביום 16.2.2023 וההסכם נחתם על ידי התובע ביום 19.2.2023 , כך שלתובע עמדה שהות של מספר ימים טרם החתימה על ההסכם. עם זאת, בנוגע לסעיף בהסכם הטרחה הקובע ששכר הטרחה ישולם במלואו גם אם השירות יינתן באופן חלקי; בע"א 136/92 ביניש-עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, מז(5) 114 (1993) נקבע כי לעניין שכר טרחת עורך דין יש לקרוא תנאי מכללא שלפיו אם לא הוסכם במפורש אחרת, רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. במקרה דנן, נקבע בהסכם שכר הטרחה סעיף המורה אחרת. בפסיקה נקבע לא אחת שעמידת עורך-דין על קבלת מלוא שכר הטרחה חרף הפסקת הייצוג שעה שנעשו פעולות מעטות ממועד חתימת הסכם שכר הטרחה מהווה עמידה על זכות בחוסר תום לב ועל כן יש לקבוע שהוא זכאי לשכר ראוי בלבד. אלא שבמקרה דנן, התביעה הוגשה על ידי התובע והיה על התובע להצביע על השכר הראוי בגין השירות שקיבל, ובכלל זה הגשת כתב הגנה, הגשת תגובה לבקשה למזונות זמניים, ייצוג בדיון, פגישות וכדומה. הוכחת שכר טרחה ראוי מתבצעת באמצעות הגשת חוות דעת סדורה ובחינת מכלול הפעולות שבוצעו על ידי עורך הדין, לרבות מתן ייעוץ משפטי שוטף, הגשת בקשות לבית המשפט, פגישות עם הלקוח, דיונים בבית המשפט, שיחות הכנה לקראת הדיון וכדומה, וכל אלה לא באו לידי ביטוי בתחשיב שביצע התובע באופן לאקוני בסעיף 27 לכתב התביעה.
פסק דין |08/10/2024 |תביעות קטנות – פתח תקווה
ת"א (קריות) 349/05- מועין דבאח, עורך דין נגד דן יעקב קליין
שמות השופטים: עפרה אטיאס
האחריות לעריכת הסכם שכר טירחה מוטלת, בראש ובראשונה, על שכמו של עורך הדין, ומחדלו בעניין זה אף כי אינו שולל ממנו את עצם הזכאות לשכר ראוי, הרי עשוי הוא לבוא בחשבון גובה השכר. " (עניין יכין חקל, בעמ' 32 מול האות ד'). 9. קביעת השכר הראוי נעשית על פי אומד דעת הצדדים כפי שהוא נלמד ממכלול הדברים, בין היתר, באמצעות חילופי מכתבים בין הצדדים, על פי לשון הכתוב או המשתמע מהם (ראו: ע"א 136/92 ביניש-עדיאל – עורכי-דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 (1993) (להלן: "עניין ביניש-עדיאל"). גובהו של השכר הראוי אינו עניין לידיעה שיפוטית, ועל התובע להוכיחו בראיות. כפי שנקבע בעניין ביניש-עדיאל, בעמ' 126-125: "קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך דין צריך שתעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית, ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על פי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו לפניו (ע"א 261/86 חברת דנו הישראלית בע"מ נ' הורשפלד ואח' וערעור שכנגד בעמ' 164). שכר טרחת עורך דין יכול שיקבע על-פי שיטות שונות: שכר לפי אחוז מסויים משווי העסקה נושא הטרחה; שכר לפי שעות העבודה שהושקעו בפועל לצורך מתן הטיפול המשפטי; שכר לפי ישיבות בבית המשפט או בבוררות, שכר על בסיס חודשי או שנתי ועוד. שיעורו של שכר הטרחה, לפי כל שיטה ושיטה, גם הוא אינו קבוע, אלא תלוי במכלול של גורמים שיש לשקללם. בין הגורמים המשפיעים על קביעת שיעורו של השכר ניתן למנות שיקולים כגון: היקף העסקה שבה מדובר, היקף העבודה המשפטית שבוצעה בפועל, מידת מורכבותה, סוג העבודה – טכנית ושגרתית או יצירתית ומקורית, טיפול עבור לקוח קבוע או מקרי, הכישורים, הוותק ומעמדו של עורך הדין וכן המוניטין שיצא לו כמומחה בנושא (ראה גם ע"א 499/89, 502 הנזכר לעיל בעמ' 593).
ת"א (אשקלון) 68002-03-19- יצחק בן רוחי נגד פלונית
שמות השופטים: עידו כפכפי
שעה שהתובע ייצג למשך מספר חודשים והגיע לסיפו של אישור הסכם גירושין כולל, לא עומדת לדיון השאלה האם היה זכאי למלוא שכר טרחתו לו היה הייצוג מופסק מיד עם תחילתו. את האופן בו זכאי לקוח לבטל הסכם שכר טרחה עם עורך דינו, הבהירה כב' השופטת (כתוארה אז) א' חיות, בע"א 9784/05 עיריית תל אביב יפו נ' ידידיה גורן, עו"ד, 12.08.2009 , פסקה 23: "גישה זו יפה במיוחד כאשר עניין לנו בחוזים המבוססים על קשר אישי ועל יחסי אמון בין הצדדים (שם) דוגמת יחסי עורך דין – לקוח ובאשר לחוזים הנוגעים למערכת יחסים זו אכן נפסק כי : בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין , ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן. בכך יש כדי ליצור את האיזון הראוי שבין זכות הלקוח לייצוג תוך שמירה על יחסי אמון מלאים בינו לבין פרקליטו, לבין זכותו הלגיטימית של עורך הדין לקבל שכר בגין טרחתו (ראו ע"א 136/92 ביניש-עדיאל-עורכי-דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 124 (1993) (להלן: עניין ביניש-עדיאל)). יחד עם זאת אין גישה זו מבטאת אלא חזקה פרשנית הניתנת לסתירה בראיות אם ניתן ללמוד מהן על כוונה שונה של הצדדים המתקשרים בחוזה הספציפי (ראו ע"א 4309/06 בשארה ורור בע"מ נ ג דת ויטמן (1979) בע"מ, פסקה כ"ד (טרם פורסם, 17.6.2008 ) (להלן: עניין בשארה ורור)). עוד ראוי לציין כי גם מקום שבו עומדת בעינה החזקה הפרשנית האמורה ויש בידי מי מן הצדדים לחוזה שאינו תחום בזמן הזכות להביאו לכלל סיום באופן חד צדדי, עליו לעשות כן בתום לב ובדרך מקובלת והשאלה אם כך נהג נגזרת בהכרח מנתוניו ומנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה.
החלטה |04/03/2023 |שלום – אשקלון
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 9. שכר טרחה רק בכסף
9. (א) לא יקבל עורך דין שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף. (ב) אין מניעה, כאשר הדין מאפשר זאת, כי שכר הטרחה יחושב כאחוז מנושא הענין. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), עורך דין המטפל בעבור לקוח בעניין ממוני יהיה רשאי לקבל את שכר טרחתו, כולו או חלקו, על ידי קבלת זכויות שותף, אם הוסכם על כך בכתב בינו לבין הלקוח; בסעיף קטן זה – "זכויות שותף" – כל שיתוף בזכויות המוכר בדין, לרבות שיתוף באמצעות מניה, כתב אופציה או ניר ערך אחר המקנה לבעליו זכויות ביחס לתאגיד; "עניין ממוני" – כל עניין אזרחי הקשור למסחר ולעסקים, כגון פעילותו העסקית של אדם, הקניית זכות קניין, הקניית זכות חוזית או זכות ביחס לתאגיד, לרבות הגנה משפטית על זכויות כאמור והבטחת קיומן ומימושן .
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 4. שכר טרחת עורך דין
4. (א) לא ייגבה שכר טרחה בעד מתן סעד משפטי שהוענק לפי כללים אלה. (ב) חבר הלשכה שהתמנה כאמור בסעיף 3 לא יגבה שכר טרחה בעבור עניינים נוספים הקשורים במישרין או בעקיפין למינוי האמור במשך שנה מיום קבלת התיק לטיפולו.
כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992
סעיף: 4. שיקולי הוועדה
4. (א) הוועדה תשקוד על חלוקת עבודת הייעוץ המשפטי לחברות ממשלתיות בין מספר עורכי דין גדול, ככל האפשר, ובבואה להמליץ המלצותיה תיתן דעתה, בין היתר, לאלה: (1) צרכי החברה בייעוץ משפטי; (2) הכישורים והנסיון של עורך הדין או עורכי דין אחרים במשרדו בתחומי פעילותה של החברה, ואפשרויותיהם להעניק לחברה את השירותים שהיא זקוקה להם במועדים הנדרשים; (3) היות עורך הדין או עורך דין אחר במשרדו יועץ משפטי של חברה ממשלתית אחת או יותר; (4) האפשרות לחלק את עבודת היועץ המשפטי בחברה אחת בין מספר עורכי דין; (5) הצורך לרענן את עבודת הייעוץ המשפטי בחברה ממשלתית בהתחשב מחד גיסא במספר השנים שעורך הדין משמש יועץ משפטי של חברה, ומאידך גיסא בנסיבות מיוחדות המחייבות או המצדיקות המשך עבודתו בחברה; (6) האפשרות להרחיב את מספר משרדי עורכי הדין המטפלים בחברות ממשלתיות; (7) היות המועמד יועץ משפטי של אחד מבעלי המניות בחברה או של אדם או תאגיד אחרים המקיימים קשרי עסקים עם החברה; (8) שכר הטרחה שמציעה החברה, בהתחשב במומחיות ובהיקף העבודה הנדרשים לטיפול בעניניה, בין בדרך כלל ובין לענין ספציפי, ובתעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין; (9) אפשרות קיומם של גורמים אחרים העלולים להשפיע על עבודתו של עורך הדין בחברה. (ב) לא תמליץ הוועדה על אישור של מינוי אם, לדעתה, עלולים עיסוקיו האחרים של עורך הדין ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כיועץ משפטי של החברה. (ג) בבואה להמליץ בדבר שכרו של היועץ המשפטי תשקול הוועדה בין היתר את אלה: (1) מהות הענינים; (2) המומחיות שנדרשת לטיפול בעניניה של החברה; (3) העבודה הכרוכה בטיפול בעניניה של החברה; (4) תעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין.
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996
סעיף: 5. מינוי מומחה לניתוח עיסוקים מטעם בית הדין
5. (א) בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, על פי בקשת אחד הצדדים, למנות מומחה לניתוח עיסוקים מטעמו של בית הדין, אשר יחווה את דעתו לענין השאלה האם העבודות שבמחלוקת הן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, לפי הענין (להלן – המומחה); לא ביקש צד כלשהו למנות מומחה, רשאי בית הדין למנותו, אם ראה צורך בכך, בנסיבות מיוחדות. (ב) בית הדין לעבודה רשאי לקבוע את שכר טרחתו והוצאותיו של המומחה שישולמו על ידי בעלי הדין או על ידי חלק מהם, או בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו, מאוצר המדינה, הכל כפי שקבע בית הדין. (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרי דין בדבר מתן חוות דעת המומחה, מינויו, סמכויותיו וחובותיו, ובהסכמת שר האוצר – את התעריף המרבי של שכר הטרחה שישולם לו.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 30 שיתוף עורך דין בשכר טרחה
30 . עורך דין המעביר ענין לטיפולו המקצועי של חברו לא יהיה זכאי לחלק בשכר הטרחה אלא אם כן הוסכם במפורש אחרת, ובלבד שאם נבצר מעורך הדין המעביר לטפל בענין בשל הוראות סעיף 14, אסור לו לקבל תשלום כלשהו מעורך הדין המקבל את הענין לטיפולו.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
חוק החברות, התשנ"ט-1999
סעיף: 200א. שכר טרחת עורך דין בתביעה נגזרת
200א. (א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של עורך הדין שייצג את התובע בתביעה הנגזרת; עורך הדין לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט. (ב) שכר הטרחה ישולם על ידי החברה אלא אם כן קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי על התובע לשלם את שכר הטרחה.
כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001
סעיף: 3. פרסומת מותרת
3. (א) פרסומת באמצעים המפורטים להלן בלבד מותרת לעורך דין: (1) בעיתונות כתובה, במגזינים וכתבי עת שאין בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע; ככל האפשר, הפרסומת לא תהיה בסמיכות לפרסומים אחרים שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע; (2) במדריכי טלפון; (3) בספרי מען; (4) במדריכים מקצועיים מסווגים; (5) באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובישומונים ייעודיים לעורכי דין; למעט – (א) אתרי אינטרנט או יישומונים שמכילים תכנים של אלימות, פורנוגרפיה או תוכן בלתי חוקי אחר; (ב) אתרי אינטרנט או יישומונים שמיועדים לקטינים; (ג) אתרי אינטרנט או יישומונים אחרים שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע; (ד) פרסומת קופצת (Pop Up ) (6) בנייר המכתבים המשרדי שלו ובכל מסמך אחר היוצא ממשרדו; (7) בשלט משרדו, ובלבד ששלט כאמור יהיה על קיר הכניסה למשרד או בכניסה לבניין המשרד, ושגודלו וצורתו יהיו סבירים. (ב) פרסומת יכול שתכלול פרטים כמפורט להלן בלבד: (1) שם עורך הדין; (2) דבר היותו עורך דין; (3) אם הוא נוטריון – דבר היותו נוטריון; (4) תאריו האקדמיים או הכשרתו כמגשר; (5) תואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו; (6) כשירותו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל; (7) פירוט עורכי הדין העובדים בפועל עמו במשרדו, לרבות פרטים כאמור בסעיף קטן זה לגבי כל אחד מהם; (8) כל הפרטים הנוגעים למען המשרד ולדרכי התקשרות עם המשרד וכל שינוי בהם לרבות כתובת אלקטרונית של המשרד וכתובת אתר האינטרנט שלו, אם קיים; (9) שמות שותפים ועורכי דין שכירים שפרשו לגמלאות ושמות שותפים ועורכי דין שכירים שנפטרו, ובלבד שלצד שמותיהם יופיע ציון שנות פעילותם באותו משרד; (10) תחומי עיסוקו של עורך הדין ושל משרדו; (11) שעות קבלת קהל ; (12) השפות שדובר עורך הדין; (13) מועד הסמכתו לעורך דין; (14) מלל חופשי שעניינו הצעת שירות משפטי על ידי עורך הדין, שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה; (15) ספרים, מאמרים ועבודות מחקר בתחום המשפטי שחיבר עורך הדין; (16) משרות הוראה שבהן משמש עורך הדין; (17) תפקידים וחברות בלשכת עורכי הדין או בארגונים משפטיים בארץ או בחוץ לארץ בכפוף לאמור בפסקה
תקנות הראיות (שכר עורך-דין), תשל"ח-1978
סעיף: 1. שכר עורך דין
1. השכר שיגבה עורך דין בעד שירותיו לפי סעיף 15 לפקודה יהיה: (1) בעד קבלת תצהיר שלא נערך בידי עורך הדין עצמו – 50 לירות; (2) בעד קבלת תצהיר שנערך בידי עורך הדין – 25 לירות נוסף על השכר המגיע בעד ההכנה;הכל בנוסף למס ערך מוסף שחייב בו עורך הדין בעד מתן שירותו.
כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001
סעיף: 4. פרטים שיציין עורך דין שכיר בנייר מכתבים
4. (א) עורך דין שהוא עובד של עורך דין, או של מי שאינו עורך דין (להלן – המעסיק), ישתמש, בכפוף לכללים אלה, לצורך עיסוקו כעורך דין אצל אותו מעסיק, בנייר מכתבים הכולל את שם מעסיקו; היה המעסיק מי שאינו עורך דין ייווסף לאחר שם המעסיק – "הלשכה המשפטית", או ציון שם דומה. (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע מעורך דין, שנוסף על עבודתו כעובד של המעסיק עוסק גם באופן עצמאי בעריכת דין, להשתמש, לצורך עבודתו המקצועית כעצמאי, בנייר מכתבים שבו צוינו הפרטים לפי סעיפים 2 ו-3. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתחולת כל הוראות כללים אלה על עורך דין שכיר.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 153 שיעור ההוצאות
153 . (א) סכום שכר טרחת עורך דין שיפסוק בית המשפט לטובת בעל הדין שזכה בהליך, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור. (ב) בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד. (ג) בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש. (ד) בהחלטה יפרט בית המשפט את השיקולים שהנחו אותו בקביעת שיעור ההוצאות.
כל הזכויות שמורות ©