עורכי דין הרצליה מקרקעין

עורכי דין מקרקעין בהרצליה – סקירת פסיקה ותיקים משמעותיים

מבוא

תחום המקרקעין בהרצליה מאופיין בתיקים משפטיים מגוונים הנוגעים לרישום בתים משותפים, סכסוכי בנייה, היטלי השבחה ותכנון ובנייה. עורכי דין בהרצליה מקרקעין נדרשים להתמודד עם מורכבויות משפטיות ייחודיות לעיר וללוות לקוחות במגוון הליכים. במאמר זה נסקור תיקים מרכזיים והשלכותיהם המשפטיות.

המסגרת הנורמטיבית והתיקים המרכזיים

רישום בתים משותפים והסדרת זכויות

תא (תל אביב) 17969-06-09 אפרתי מדפיס הרצליה בע"מ נ' אינבסטלום הולדינגס בע"מ (ניתן ב-09/12/2018)
"המקרה עסק ברישום בית משותף ברחוב הנדיב 71 בהרצליה, כאשר בית המשפט מינה כונסת נכסים לצורך הסדרת הרישום. התיק מדגים את המורכבות בהליכי רישום בתים משותפים ואת הצורך במינוי כונס נכסים במקרים מסוימים."

עורכי דין מקרקעין בהרצליה מטפלים בהליכי רישום בתים משותפים, הסדרת חריגות בנייה והעברת זכויות רישום בפנקס הבתים המשותפים.

סכסוכי בנייה ותכנון

תא (הרצליה) 33367-01-18 אבי צפרוני נ' מי-אגם בנין והשקעות בע"מ (ניתן ב-09/03/2023)
"התיק עסק באחריות קבלנית לעיכובים במסירת דירות ובחן את היחסים בין היזם, העירייה והרוכשים. בית המשפט קבע אחריות משותפת של הגורמים השונים לעיכובים."

עו"ד מקרקעין הרצליה מסייעים בניהול תביעות ליקויי בנייה, תביעות פיצויים נגד קבלנים וניהול הליכים מול רשויות התכנון והבנייה.

היטלי השבחה ותכנון

ערר (תל אביב) 8105/18 פז קבלנים יזמות ובנייה בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה (ניתן ב-10/11/2019)
"הערר עסק בסוגיות של היטלי השבחה בקשר להקלות בקווי בניין לצורך הקמת ממ"דים, ומדגים את המורכבות בנושאי תכנון ובנייה בעיר."

משרד עורכי דין מקרקעין בהרצליה עוסק בהפחתת היטלי השבחה, ייצוג בעררים בפני ועדות תכנון ובנייה והסדרת סוגיות תכנוניות מול הרשויות.

ניתוח משפטי של הסוגיות המרכזיות

אחריות מקצועית של עורכי דין בתחום המקרקעין

תא (חיפה) 45504-12-21 מאיר נזרי נ' עו"ד משה פרייליך (ניתן ב-20/12/2023)
"התיק מדגיש את חובות עורך הדין בטיפול ברישום זכויות במקרקעין וקובע: 'התובע שילם לנתבע כשכר טרחה, סך המהווה 1.5% ממחיר הדירה באותה עסקה… לפי התובע, הנתבע לא ביצע את המוטל עליו, משך שנים'."

עורך דין מקרקעין הרצליה נדרש לבצע בדיקות רישום יסודיות, למנוע טעויות ברישום הזכויות ולוודא עמידה בדרישות החוק.

סוגיות בפירוק שיתוף במקרקעין

תא (הרצליה) 43664-06-18 אי"ב נ' א"ב (ניתן ב-05/07/2020)
"התיק עוסק בפירוק שיתוף במקרקעין ומדגים את השיקולים השונים בבחירת דרך פירוק השיתוף."

עורך דין פירוק שיתוף במקרקעין בהרצליה מתמחה בניהול הליכי פירוק שיתוף, בין אם באמצעות חלוקה בעין או מכירת הנכס וחלוקת התמורה.

שיקולים מעשיים

בדיקות מקדימות נדרשות

בדיקת מצב תכנוני והתאמת הנכס לדרישות התכנון.
בירור חובות, היטלים והגבלות על הנכס.
בדיקת רישום בטאבו והתאמה לזכויות החוזיות.
תיאום מול הרשויות לצורך הימנעות מהפתעות משפטיות.

לוחות זמנים ומגבלות

קביעת מועדי התיישנות על תביעות מקרקעין.
זמני טיפול ברשויות התכנון והטאבו.
עמידה במועדים שנקבעו בחוק לתיקון חריגות רישום ובנייה.

סיכום

עורכי דין הרצליה מקרקעין נדרשים להתמודד עם מורכבויות משפטיות בתחום הנדל"ן, הכוללות רישום זכויות, היטלי השבחה, פירוק שיתוף וייצוג בסכסוכי בנייה. הפסיקה מדגישה את החשיבות של טיפול מקצועי, ביצוע בדיקות מקדימות ועמידה בלוחות זמנים. משרד עורכי דין מקרקעין בהרצליה מספק שירותים משפטיים בתחום הנדל"ן ומסייע ללקוחות לנווט בין האתגרים המשפטיים השונים.

סימוכין

ה"פ (תל אביב) 17969-06-09- אפרתי מדפיס הרצליה בע"מ נגד אינבסטלום הולדינגס בעמ

שמות השופטים: ארז יקואל

פ. 85. צ'לצ'ינסקי שולמית 86. צ'לצ'ינסקי אליעזר 87. רצקין שרותי מומחיות בע"מ ח. פ. ובעניין: עו"ד פרחית אלדן – כונסת הנכסים פסק דין המבקשת עתרה לרישום בית משותף ביחס לבניין שברחוב הנדיב 71 בעיר הרצליה, הידוע כחלקה 196 בגוש 6525 (חלקות ישנות: 66, 74, 75, 76, 77, 185, 186) (להלן: "המקרקעין"). לשם כך, התמנתה עו"ד פרחית אלדן ככונסת נכסים (להלן: "הכונסת"). לפניי בקשת הכונסת למתן הוראות ביחס למסמכים מוצעים לרישום בית משותף וכן לפסיקת שכר טרחתה. רקע 1. עסקינן בתובענה שהוגשה לפני למעלה מתשע שנים, בדרך של המרצת פתיחה, בגדרה התבקש סעד של מינוי כונס נכסים למקרקעין לצורך רישומם כבית משותף בפנקסי המקרקעין. התובענה התבררה מלפני מספר מותבים בבית משפט השלום בהרצליה ובמהלך הדיון מונתה הכונסת לתפקידה. בהמשך, נקבע מתווה דיוני שלפיו, הכונסת תפעל לרישום בית משותף, בעוד שמחלוקות פרטניות ביחס לזכויות במקרקעין לא תעכבנה את רישום הבית המשותף והן תתבררנה בהליכים נפרדים (ראו החלטתי מ- 12.4.18 ; החלטות מהימים 24.2.11 ; 08.9.11 ; 24.2.13 ; 30.6.13 ; 23.11.15 ; 24.2.13 ). 3 2. בהחלטתי הנזכרת מ- 12.4.18 , הוריתי כי כונסת הנכסים תגיש בקשה לרישום בית משותף, ככל הניתן בהסכמת הצדדים ובנוסח העולה בקנה אחד עם המתווה הדיוני. הבהרתי, כי יכול שמסמכי הרישום יכללו הסתייגויות ביחס למחלוקות הקיימות בין הצדדים. בהיעדר הסכמה, תוגש בקשה למתן הוראות, הכוללת מספר חלופות לפתרון המחלוקות ולא יהא בהליך הרישום משום קביעה, השתק, הכרעה, חזקה, או ראייה חלוטה, לגופן של מחלוקות.

פסק דין |08/12/2018 |מחוזי – תל אביב

ערר (תל אביב) 8105/18- פז קבלנים יזמות ובנייה בע"מ נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה

שמות השופטים: סילביה רביד,מרדכי דדון,ושמאי מקרקעין,הגב יעל פרי

עו"ד ושמאי מקרקעין הגב' יעל פרי העוררת: פז קבלנים יזמות ובנייה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מורן גור ו/או אור דבוש דבורי – נגד – המשיבה: הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה ע"י ב"כ עו"ד אסף הראל החלטה פתח דבר 1. בפנינו ערר אשר הוגש על ידי העוררת על שומתו המכרעת של השמאי המכריע, מר שלומי יפה, מיום 13.11.2017 (להלן: "השומה המכרעת"), באשר לשומת היטל השבחה ביחס לנכס שברח' האסיף 10, הרצליה (גוש 6663 חלקה 273) (להלן: "הנכס"). במסגרת השומה נשומה השבחה כתוצאה משיפור תכנוני הנובע מהקלות בקווי בניין לצורך הקמת המרחבים המוגנים הדירתיים (להלן: "הממ"דים"). 2 2. כפי שיפורט להלן, לאחר ששקלנו את טענות העוררת ואת התשובות להן שוכנענו כי אין עילה להתערבותנו בשומה המכרעת ועל כן דין הערר להידחות. 3. זאת, בהתאמה להחלטות שניתנו על ידי ועדה זו בהקשר זה בעניין ערר הר/85358/17 פז קבלנים יזמות ובנייה בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה (פורסם בנבו, 22.09.2019 ) (להלן: "עניין פז קבלנים") וכן בערר הר/85185/16 הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה נ' צוות 38 חברה לבניין בע"מ (פורסם בנבו, 10.10.2019 ) (להלן: "עניין צוות 38"), החלטה בעניין ערר הר/85246/16 הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה נ' נוף צמרת אפסילון קק"ל בע"מ (פורסם בנבו, 10.10.2019 ) (להלן: "עניין אפסילון") וכן בערר הר/85207/17 הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה נ' טופ הרצליה מיזמים בע"מ (פורסם בנבו, 23.09.2019 ) (להלן: "עניין טופ הרצליה"). הסוגיה שבמחלוקת וקביעות השמאי ביחס אליה 4. במסגרת הבקשה להיתר מס' 20141411 מושא הערר התבקש חיזוק הבניין על פי תמ"א 38 והר/2213, שהינה תכנית מכוח סעיף 23 לתמ"א.

החלטה |09/11/2019 |ועדות ערר – תו"ב – תל אביב

ת"א (הרצליה) 43664-06-18- איב נגד אב

שמות השופטים: יעקב שקד

מחלוקת בדבר דרך פירוק השיתוף. רקע וגדר המחלוקת 2 1. התובעים, יחדיו, הינם בעלי רבע מהזכויות במקרקעין מושא ההליך, הידועים כחלקה xxx בגוש xxxx והמצויים ברחוב . . הרצליה (להלן – המקרקעין). הנתבע הינו בעלים של שלושה רבעים מהמקרקעין. הצדדים הינם בני משפחה, בני דודים, וקיבלו את זכויותיהם במקרקעין בירושה. 2. על המקרקעין בנויים מבנים, בשתי קומות, מחולקים למספר אגפים ובהם בין היתר: חנות ירקות, מכבסה, בית קפה, שתי יחידות דיור, שטח מקורה לשימוש בית הקפה ומחסן למסחר. 3. ביום 12.5.19 ניתן בהסכמת הצדדים צו לפירוק השיתוף. התובעים טענו כבר אז וכך גם היום, כי לשיטתם יש למכור את המקרקעין למרבה במחיר. הנתבע טען בתחילת ההליך, וכך גם כעת, כי יש להורות על פירוק שיתוף על דרך רישום בית משותף. בדיון האמור הוריתי על מינוי שמאי מקרקעין טרם קביעת דרך פירוק השיתוף, השמאי חיים מסילתי. כמו כן ביקשתי את עמדת המפקחת על המקרקעין בדבר האפשרות לרשום בית משותף. 4. השמאי מסילתי הגיש חוות דעת ובה ציין בין היתר כי השווי הכולל של המקרקעין הינו כ-11.8 מליון , מתוכם כ-4.7 מליון עבור זכויות בניה והיתרה בסך כ-7.3 מליון עבור היחידות הבנויות על המקרקעין. 5. המפקחת על המקרקעין הודיעה כי עקרונית אין מניעה לרישום בית משותף, אם כי עקב הערה תכנונית בנסח יהא צורך באישור מוסד התכנון. 6. ביום 2.1.20 הוריתי על מינוי כונס נכסים, עו"ד נמרוד ורדי, וביקשתיו להודיע את עמדתו באשר לדרך פירוק השיתוף המומלצת. כונס הנכסים עתר למינוי אדריכל שכן לדבריו חוות דעתו נדרשת על מנת לקבל המלצה מיטבית בהקשר לכך.

החלטה |04/07/2020 |שלום – הרצליה

ת"א (הרצליה) 33367-01-18- אבי צפרוני נגד מי- אגם בנין והשקעות בעמ

שמות השופטים: גלעד הס

מכאן, לטעמי, ניתן ללמוד כי ראוי לפרש את סעיף 5א'(ג) לחוק המכר (דירות) גם טרם התיקון, כסעיף שקובע כי רק נסיבות מהן עולה באופן ברור וחד משמעי כי אין להטיל את הסיכון להתרחשותן ולתוצאותיהן על הקבלן, יקנו פטור מחובת הפיצוי. נסיבות התלויות ברשויות או בקבלני משנה של המוכר, אינן נסיבות שכאלו. 62. עוד אציין, כי גם הגיונם של דברים מוביל לפרשנות דומה. לרוכש הדירה אין כל מידע ביחס למערכת היחסים בין המוכר לבין הרשות הציבורית, העירייה או הוועדה המקומית. מכאן, עת כריתת חוזה המכר אין הרוכש יכול "לתמחר" את הסיכון הכרוך בכך שלא יקבל את הדירה במועד החוזי, עקב התנהלות רשות זו או אחרת. מצד שני, לקבלן המוכר יש את המידע הרלבנטי, או לכל הפחות, יש לו נגישות למידע זה, ומכאן באפשרותו לתמחר את הסיכון כי רשלנות הרשויות תגרום לעיכוב. יתרה מזו, גם היכולת של הקבלן להיפרע מהרשויות, במקרה של רשלנות הגורמת לעיכוב בפרויקט, גדולה יותר מהיכולת של הפרט הרוכש, וזאת הן לאור קיומה של יריבות ישירה בינו לבין הרשות והן לאור ריכוז המשאבים. 63. בנסיבות אלו, אני סבור כי נושא התנהלות הנתבעת אל מול עיריית הרצליה והוועדה המקומית הרצליה נמצא בגדר סיכון ברור שהנתבעת לקחה על עצמה, ואין בו להצדיק גריעה מתקופת העיכוב כלפי רוכשי הדירות, ומכאן אין ברכיב זה להפחית את הפיצוי המגיע לרוכשים אלו בגין העיכוב. 64. אחזור ואזכיר, כי הטענה בדבר רשלנות עיריית הרצליה והוועדה המקומית וזכות השיפוי הנטענת, תידון במסגרת הטענה בדבר אחריות צד שלישי, ואין בתוצאתה בכדי לגרוע מהחיוב הישיר של הנתבעת לתובעים. הרשלנות הנטענת של האדריכל והמהנדס במישור היחסים בין התובעים לנתבעת 65.

פסק דין |08/03/2023 |שלום – הרצליה

ת"א (חיפה) 45504-12-21- מאיר נזרי נגד עוד משה פרייליך

שמות השופטים: גאדה בסול

1. עסקינן בתביעה אשר הוגשה ע"י התובע, נגד הנתבע, שהינו עורך דין במקצועו, בגין רישום זכויות התובע בדירת מגורים שהוא רכש, דירה הממוקמת ברחוב אלברט שוויצר 10 חיפה, הידועה כגוש 10794 חלקה114 (חלקה ישנה 42) , תת חלקה 2 (להלן: הדירה) 2. התובע , רופא במקצועו, רכש את הדירה יחד עם רעייתו לשעבר, בתאריך 17/5/1999 , כאשר הנתבע ייצג את החברה הקבלנית לאורך כל הליך הרכישה, ובין יתר הפעולות שהיה עליו לבצע, נכלל, בין היתר, רישום זכויות התובע בדירה בלשכת מרשם המקרקעין. 3. התובע שילם לנתבע כשכר טרחה, סך המהווה 1.5 ממחיר הדירה באותה עסקה. 4. לפי התובע, הנתבע לא ביצע את המוטל עליו, משך שנים, דבר אשר אילץ אותו, בלית ברירה, לבצע את רישום הזכויות בדירה על שמו, בכוחות עצמו, תוך נשיאה בהוצאות הכרוכות בכך. 5. לפי התובע, מדובר בהתרשלות של הנתבע בביצוע תפקידו כעורך דין מייצג, ועל כן, הוא עותר לקבלת הסעדים הבאים: – החזר של חצי מסכום שכר הטרחה ששולם לנתבע אשר שולם בתאריך 17/5/1999 , משלא ביצע הנתבע את מלוא הפעולות להן הוא התחייב, עד לרישום זכויות התובע בדירה בלשכת מרשם המקרקעין, כאמור. חלק זה של התביעה הועמד על הסך של 11,400 ש"ח, נומינלי, אליהם הוא עותר לצרף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. הסכום חושב לפי שער הדולר היציג, כשהדירה נרכשה במחיר של 314,000 דולר ארה"ב. – תשלום ההוצאות שנגרמו לתובע לצורך רישום זכויותיו בלשכת מרשם המקרקעין, לרבות הליך החאייאת החברה אשר בנתה את הנכס והחתמוה עם התובע על הסכם הרכישה- סך של 12,000 ש"ח – הוצאות נלוות – סך של 1,536 ש"ח – הוצאות הכרוכות בהליכי הרישום, אבדן ימי עבודה, עייוץ וכן נזק לא ממוני 6,000 ש"ח.

פסק דין |19/12/2023 |שלום – חיפה

פסיקה רלוונטית

בג"צ 7009/04- העותרות בבגץ 7009/04 נגד בבגץ 7009/04

שמות השופטים: א, גרוניס,ע ארבל,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר,י דנציגר,ע פוגלמן

בהמשך, ביקשו להצטרף לעתירה בעלי דין נוספים: המשיבים 4-3, בעלי נכסי מקרקעין בעיר הרצליה, אשר טענו כי ההכרעה בעתירה עשויה להשפיע על עניינם, המתברר מול הרשויות בהרצליה במסגרת הליך אזרחי. משיבים אלה טענו, כי העתירה הוגשה על רקע ההליך המשפטי האמור. המשיב 5, מרכז השלטון המקומי, ביקש אף הוא להצטרף כמשיב לעתירה. ביום 12.1.2006 הוחלט על צירוף המבקשים להצטרף כמשיבים לעתירה, וניתן צו-על-תנאי (השופטים א' גרוניס, מ' נאור ו-א' חיות). עוד נקבע, כי על העותרות להגיש עתירה מתוקנת, וזו אכן הוגשה. 7 9. טענתן המרכזית של העותרות הינה, כי הוראות הנהלים, המבוססות על חוות הדעת, אינן עולות בקנה אחד עם תכליתן של הוראות הדין המקנות לרשויות כלי לאכיפת תשלום חובות כלפיהן. לשיטתן, חוות הדעת מצמצמת שלא כדין את תחולת הוראות פקודת העיריות וחוק התכנון והבניה בעניין תשלום חובות לרשויות, אשר חלות, לגישת העותרות, גם בעת רישום משכנתה. מרכז השלטון המקומי מצטרף לעמדה זו. המשיבים 2-1 טוענים, מצידם, כי עסקת משכנתה אינה נחשבת ל"העברת נכס" או ל"מימוש זכויות", ועל כן אין חובה להמציא לרשם המקרקעין אישור מטעם הרשויות על תשלום חובות טרם רישום המשכנתה. היועץ המשפטי לממשלה גורס, כי את המענה למצוקת הרשויות המקומיות יש למצוא בהוראות הנוגעות לסדר העדיפויות בעת מימוש המשכנתה. כאמור, טענות הצדדים מתייחסות הן לתשלומי ארנונה, הן לתשלומי היטל השבחה. נתייחס לכל אחד מתשלומים אלה ולהוראות החוק הרלוונטיות לגביו, כאשר את הדיון נפתח בהיטל ההשבחה. (א) גביית היטל השבחה במועד רישום משכנתה 10.

פסק דין |04/02/2014 |בית המשפט העליון

ת"א (תל אביב) 65352-05-19- ערן אלנבוגן נגד יוכבד מדינה

שמות השופטים: טל חבקין

בנסיבות חריגות וקיצוניות של הסתמכות כבדת משקל, רשות השימוש עשויה להיות בלתי-הדירה (לדיון בדיני הרישיון במקרקעין ראו ע"א 3846/13 מינהל מקרקעי ישראל נ' היפר-חלף, פסקה י"ח ( 21.7.2015 ); ע"א 6757/13 אביטסם נחום נ' רשות הפיתוח, פסקה 17 ( 19.8.2015 ); נינה זלצמן "רישיון במקרקעין" הפרקליט מב 24, 57/56 (1995)). הלכות אלו טעונות יישום בענייננו. התשתית העובדתית 27. התשתית העובדתית הדרושה להכרעה אינה שנויה במחלוקת של ממש. מומחה בית המשפט, שהוא מודד מוסמך אך גם שמאי מקרקעין, עמד עליה בחוות הדעת, ואחזור על עיקריה: א. תיאור הנכס: חלקה 255 בגוש רישום 6670 ששטחה הרשום הוא 1,222 מ"ר והיא מגרש ברחוב הגפן 4 בשכונת נוף ים, הרצליה. החלקה הכוללת את מגרשי הצדדים (קרי: החלק שמוחכר לכל אחד מהם בחכירת משנה ומוחזק בהחזקה ייחודית) נמצאת בצד הצפוני של הרחוב וגובלת בעורפה בשטח פתוח. בחזית המגרש מבנה ותיק חד-קומתי, הכולל שתי יחידות דיור, אשר לכל אחת מהן מגרש פרטני: מגרש מזרחי בשטח של 559 מ"ר שבחזקת התובעים ומגרש מערבי בשטח של 663 מ"ר שבחזקת הנתבעת. החלקה תחומה בגדרות, בחזיתה גדר מאבן דבש המשולבת בצמחיה; בחזית מגרש התובעים שער חד-כנפי ובחזית מגרש הנתבעת רחבת חניה מקורה ומרוצפת לצד שביל מעבר להולכי רגל. חלק בית המגורים שעל מגרש התובעים שופץ והורחב כלפי עורף המגרש. החלק המערבי של המגרש תחום בעיקרו באמצעות צמחיה (גדר חיה) בעובי משתנה, שבמרכזה שני עמודי ברזל וגדר רשת ואליה צמוד מחסן מבניה קלה.

פסק דין |04/09/2023 |שלום – תל אביב

ה"פ (תל אביב) 17969-06-09- אפרתי מדפיס הרצליה בע"מ נגד אינבסטלום הולדינגס בעמ

שמות השופטים: ארז יקואל

פסק דין |08/12/2018 |מחוזי – תל אביב

ת"א (הרצליה) 43664-06-18- איב נגד אב

שמות השופטים: יעקב שקד

החלטה |04/07/2020 |שלום – הרצליה

ת"א (תל אביב) 49303-10-20- נילי ניר נגד אורי שעשע

שמות השופטים: הדס עובדיה

עניינן של התביעות בטענת בעלי דירות שהתקשרו עם יזמית בעסקת פינוי בינוי בהרצליה כי הנתבעים שהם קומץ מכלל בעלי הדירות במתחמי הפרויקט לפי חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו – 2006 (להלן: "חוק פינוי בינוי" וגם: "החוק") (בשמו הקודם חוק פינוי בינוי (פיצויים), תשס"ו- 2006) שהתובעים נמנים עליו, מסרבים סירוב בלתי סביר לביצוע עסקת פינוי ובינוי, מעכבים את ביצוע פרויקט ההתחדשות העירונית, וגורמים בכך נזק הנאמד על-ידי התובעים ב- 33 מיליון שהועמד לצרכי אגרה בסך 2,600,000 בכל תביעה. דברי רקע 2. שלוש התביעות שלפני הוגשו על-ידי בעלי דירות במתחם הידוע כגוש 6527 חלקות 244-246, 231-233, 89, 43 וגוש 6535 חלקות 81/83, 79, 93 שהתקשרו עם חברת אזורים בניין (1965) בע"מ (להלן: "אזורים" וגם "היזם") בעסקת פינוי בינוי במסגרת תכנית מס' 504-0222943 במתחם הידוע כ"שיכון ויצמן" בהרצליה. המתחם הוכרז כמתחם לפינוי ובינוי ומחולק ל-7 מתחמי משנה וכולל היום 32 מבנים המכילים כ-580 דירות. הנתבעים בת"א 49303-10-20 הם גב' סיגל ומר אורי שעשע, בעלי הזכויות בדירה ברחוב הרב קוק 58 בהרצליה, במתחם משנה 2 בפרויקט פינוי ובינוי הידועה כתת חלקה 12, חלקה 82 בגוש 6535 (להלן: "בני הזוג שעשע"); הנתבעים בת"א 50121-10-20 הם גב' אפרת ומר ערן זמיר, בעלי הזכויות בדירה ברחוב בן סרוק 8 בהרצליה, במתחם משנה 2 בפרויקט פינוי ובינוי הידועה כתת חלקה 1, חלקה 242 בגוש 6527 (להלן: "בני הזוג זמיר" ); הנתבעים בת"א 59382-10-20 הם גב' זהבה ומר נחום מרום, בעלי הזכויות בדירה ברחוב רבנו תם 3 בהרצליה, במתחם משנה 5 בפרויקט פינוי ובינו

פסק דין |11/07/2023 |מחוזי – תל אביב

ת"א (תל אביב) 13213-05-15- הרצל סרוסי נגד שוורץ מיכאל

שמות השופטים: חנה קלוגמן

המסגרת לתביעה נקבעה למעשה בהחלטה מיום 16.10.18 , לאחר מחיקת הנתבעים 1-5 . הנתבעים לא הגישו לאחר מכן כתב הגנה מתוקן. הצדדים הגישו תצהירים לאחר אותו דיון. הנתבעים 6-1 היו חלק מהבעלים של שתי חלקות סמוכות בהרצליה בפינת הרחובות פסמן וברנר הידועות כחלקות 571 ו572 בגוש 6546 (להלן: "החלקות"). מר ברסלאור פנחס (הנתבע 6) היה מיופה כוח של בעלי הזכויות במקרקעין (להלן :"פנחס") . הנתבע 7 עו"ד דן בן נר (להלן: "דן" ) הינו עו"ד מתמחה בתחום המקרקעין אשר ייצג הן את הנתבעים הבעלים והן את סרוסי. סרוסי ופנחס בתיווכו של עו"ד בן נר הסכימו לפעול במשותף לבניית 10 יחידות דיור בשתי החלקות, 5 בכל חלקה, לצורך גיבוש עסקת קומבינציה על החלקות. השתלשלות כרונולוגית של האירועים העיקריים: הרצל נטל על עצמו לטפל בכל הקשור להוצאות היתרי הבניה (הסכם העקרונות מחודש 26.11.07 -צורף נספח א' לכתב התביעה נקרא גם הסכם העקרונות הראשון) דרך ארגון קבוצת רכישה על ידי הרצל לרכישת יחידות הדיור שתיבנינה בחלקה 571 (התוספת להסכם מיום 1.12.09 – צורף נספח ה' לכתב התביעה . נקרא גם הסכם העקרונות השני) עבור דרך הפרדת השותפות באופן שהרצל ירכוש את חלקה 571 מהבעלים ואילו חלקה 572 תישאר שייכת לבעלים הרשומים בטיפולו של פנחס. הצדדים -הרצל, פנחס, אסף צוונג, יניב מידן עו"ד ודן כתבו פרוטוקול סיכום ישיבה מיום 11.1.10 (צורף כנספח ז' לכתב התביעה) לפיו הרצל העניק שירותי בניה בהתאם לאמור בסיכום הפגישה ("סיכום הפגישה " 9.2.10 – נספח ח' לכתב התביעה). בהמשך נחתם הסכם שכותרתו הסכם מכר חלקה 571 גוש 6546 הרצליה" וכפי שמכונה (ע"י הנתבעים) הסכם הפשרה ביום 28.6.10 (להלן: "הסכם הפשרה") (צורף כנספח 2 לתצהיר פנחס וכן נספח 1 לכתב תביעה שכנגד ).

פסק דין |27/02/2023 |שלום – תל אביב

ת"א (תל אביב) 10164-04-17- טבע הדברים- החברה לחקר האדם והסובב בע"מ נגד אריאל סולסי בעמ

שמות השופטים: יהושע גייפמן

בתביעה עתרו התובעים להורות על רישום הבניין ברח' המעלות 9 הרצליה, שנבנה על המקרקעין הידועים כגוש 6520 חלקה 73 כבית משותף בפנקס בתים משותפים, חרף חריגות הבניה המרובות בבניין ועמדת הוועדה לתכנון ובניה הרצליה , השוללת את ביצוע הרישום הנ"ל כל עוד לא יוסדר עניין חריגות הבניה. לחלופין עתרו התובעים להורות על רישום זכויות הבעלות של בעלי היחידות בבניין במושע בפנקס המקרקעין, ושזכויות השימוש והחזקה ביחס לכל דירה מדירות הבניין תהיה לפי תשריט חלוקה של מודד מוסמך או חוות דעת שמאי מקרקעין . 3. בפסה"ד החלקי שניתן ב- 10.9.20 נשללה האפשרות להורות על רישום הבניין כבית משותף בפנקס בתים משותפים, כשמדובר בבניה בלתי חוקית וכאשר כל יחידות הבניה נגועות באי חוקיות רבתי. עוד הודגש, שיש צורך בהכשרת חריגות הבניה ע"י הגשת תכנית לשינוי – תב"ע נקודתית. בפסה"ד החלקי שניתן נקבעו הממצאים הבאים, תוך אימוץ עמדת הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה: "ב"כ הוועדה המקומית לתכנון ובניה בהודעה שהגיש ב- 22.6.18 לתיק התובענה, צירף טבלה של חריגות הבניה בבניין, והבהיר בסעיפים 2-3 להודעתו: "ממצאי המשיבות מעלים חריגות בניה מרובות, הן בשטחי הדירות עצמן, הן בפיצול דירות והגדלת מספרי היחידות המותרות עפ"י היתר הבניה. . . בנוסף נעשו שינויים דרסטיים ב-2 קומות החניון. נבנו מחסנים ע"ח חניות, נאטמו חלק מהשטחים. . . לעמדת הוועדה המקומית, חריגות הבניה במבנה. . . מרובות ומהותיות – בניה ברכוש המשותף, הגדלת הצפיפות המותרת בתכנית החלה על המקרקעין , הגדלה מהותית של השטח שהותר לבניה בהיתר הבניה.

פסק דין |03/01/2023 |מחוזי – תל אביב

ת"א (הרצליה) 2081-11-09- חיים פרחיה נגד משה יואב גרינשטין

שמות השופטים: צבי דותן

1. התובעים והנתבעים הם בעלי זכות החכירה לדורות בנכס מקרקעין הרשום בפנקס בתים משותפים כחלקה 614 בגוש 6558, והמצוי בשכונת נוה עמל בהרצליה שטח המגרש הוא 1,888 מ"ר. חלקות משנה 3, 4 מהוות את חלקו הצפוני של המגרש, והן ב"בעלות" התובעים. חלקות משנה 1, 2 מהוות את חלקו הדרומי של המגרש, והן ב"בעלות" הנתבעים. בשטחם של הנתבעים בנוי בית מגורים, בו הם מתגוררים, וכן מצויים שם מבנים ומחסנים נוספים. בשטחם של התובעים היה בנוי בית ישן, בקיר משותף עם בית הנתבעים. התובעים קיבלו היתר בניה להריסת הבית הישן, ובניית בית אחר תחתיו, בקיר משותף עם בית הנתבעים. הבית מצוי כיום בתהליך בניה. עפ"י נסח הרישום, למגרשם של התובעים (קרי, לחלקות משנה 3, 4) מחצית ברכוש המשותף, ולמגרשם של הנתבעים (קרי, לחלקות משנה 1, 2) מחצית ברכוש המשותף. במלים אחרות, לכל אחד מן הצדדים זכויות במחצית שטח החלקה כולה, היינו, בשטח של 944 מ"ר. 2. התובעים טוענים כי מבנים ומחסנים של הנתבעים מוצבים, בחלקם, בתוך שטחם שלהם, והתביעה היא אפוא תביעה לפינוי וסילוק יד, היינו, להורות לנתבעים לסלק את המבנים והמתקנים שלהם משטחם של התובעים. עוד טרם הגשת התביעה, הגישו התובעים בקשה לצוי מניעה וצוי עשה זמניים, וניתן צו ארעי, עד לדיון במעמד הצדדים. 3. בתגובתם לבקשה לסעדים זמניים טענו הנתבעים, כי אין ומעולם לא היה קו חלוקה מוסכם בין הצדדים. הנתבעים העלו, בתגובתם הנ"ל, הצעה כי המודדים מטעם שני הצדדים יישבו ביניהם ויגיעו לקו חלוקה מוסכם, שיהפוך להיות קו החלוקה הרשמי של השטח, ולחלופין, כי ימונה מודד מטעם ביהמ"ש, על מנת להגיע לקו חלוקה מוסכם.

פסק דין |05/06/2010 |שלום – הרצליה

ת"א (תל אביב) 42037-04-18- נבט סימון נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה- הרצליה

שמות השופטים: גרשון גונטובניק

מטעם הנתבעות הגישו תצהירים והעידו: גב' מירן טמם – מנהלת אגף הפיקוח על הבנייה בעיריית הרצליה; האדריכל ישי ולנסי – מנהל מחלקת רישוי באגף הנדסה בעירית הרצליה החל מיום 4.9.19 (הוחלף מצהיר במקום האדריכלית אפרת שביט). מר סקה – מהנדס העיר; גב' לילך בורשטיין – מנהלת מדור קבלת קהל באגף הכנסות העירייה; והאדריכל ושמאי המקרקעין חיים בן-ארי שנחקר על חוות דעתו. 15. הצדדים הגישו סיכומים בכתב, והגיעה עת ההכרעה. עיקרי טענות הצדדים טענות התובעים 16. התובעים מציינים כי מדובר במקרה נדיר שבו גורמים פרטיים כמותם מוכנים לצאת למערכה משפטית כדי לעמוד על משמר זכויותיהם, נוכח רשלנות של רשויות ציבוריות. הם היו מוכנים לעבור את דרך החתחתים שעל הפרק נוכח ההתרשלות החמורה שנחשפו לה. הוועדה המקומית ומהנדס העיר התנהלו באופן המפר את חובותיהם כנאמני הציבור, ולא היססו להתעמר בתובעים ולגרום להם לנזקים רבים. כך, ההחלטות ניתנו על בסיס תחושות ולא על בסיס עובדות. הוועדה ומהנדס העיר לא בדקו האם ישנה דרך פוגענית פחות בה ניתן לפתור את הבעיה שהפרויקט נקלע אליה. הוועדה יכלה לנקוט בצעדים רבים ושונים, אך היא נמנעה מלעשות כן. תחת זאת ננקטה כלפיהם גישה נוקדנית ודרקונית. ורק לאחר שהגישו עתירה מינהלית לבית משפט זה, ולאחר שהוועדה המחוזית התערבה, נמצא מזור לפרויקט, שניתן היה להגיע אליו כבר בראשית הדרך. מכאן שבמקרה זה חשוב לא רק לפצות את התובעים בגין הנזקים שסבלו מהם, אלא יש לקבוע אמות מידה נאותות של התנהלות שעל הנתבעות לפעול לאורן, כדי שמקרים מסוג זה לא יישנו. 17. לטענת התובעים, הנתבעות חבות בנזיקין כלפיהם יחד ולחוד בשל חמישה עניינים עיקריים: א) עיכוב של כשנה, מיום 31.8.15 – 3.9.14 (להלן: שנת העיכוב) במתן אישור אכלוס לקומות 4-1 בשל רשלנות הנתבעות ובשל התנגדותן להכשרת כל החניות שנפגעו כתוצאה מהטעות הקונסטרוקטיבית.

פסק דין |08/05/2023 |מחוזי – תל אביב

עת"מ (תל אביב) 29393-11-12- לייזה גולדברג-פרחיה נגד יואב גרינשטיין

שמות השופטים: שרה דותן

המשיבים 1. יואב גרינשטיין 2. פנינה גרינשטיין 3. ועדת הערר לתכנון ובניה תל אביב 4. הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה פסק דין עתירה זו מופנית כנגד החלטת ועדת הערר לתכנון ובניה של מחוז תל-אביב (משיבה 3), מיום 16.09.12 , המאשרת (בתנאים) את החלטתה של הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה (משיבה 4), אשר העניקה למשיבים 1-2 היתר בניה, לבניית יחידת דיור נוספת במגרשם, מחסן, שתי חניות לא מקורות וכן הריסת מחסן קיים והריסת גדר מערבית קיימת. הרקע העובדתי העותרים ומשיבים 1-2 הם בעלי זכות חכירה לדורות בנכס מקרקעין הרשום בפנקס בתים משותפים כחלקה 614 בגוש 6558 (להלן: "הנכס" או "המגרש") המצוי בשכונת נווה עמל בהרצליה. שטח החלקה הוא 1,888 מ"ר. העותרים מחזיקים בחלקות משנה 3-4 שבחלקו הצפוני של המגרש והמשיבים 1-2 מחזיקים בחלקו הדרומי של המגרש (חלקות משנה 1-2). בשל מחלוקת שנתגלעה בין הצדדים ביחס לגבולות המגרש, זכויות הבניה והיקפן, הגישו העותרים נגד המשיבים 1-2 תביעה לסילוק המבנים והמחסנים, אשר פלשו על פי הנטען לשטחם (ת. א. 2081-11-09 של בית משפט השלום בהרצליה). 2 בפסק דינו מיום 6.6.2010 קבע כב' השופט צבי דותן, כי קיימות חריגות והסגת גבול של חלק ממבני הנתבעים (המשיבים 1-2) אל שטחם של התובעים (העותרים). בנוסף נקבע על ידו כי על פי צו רישום הבית המשותף משנת 1959, לכל אחד מהצדדים מוקנות מחצית מהזכויות ברכוש המשותף, כך שלכל אחד מהם נתונה חזקה בלעדית במחציתו. בהמשך לפסק הדין הנ"ל, ובהתאם לרשות לפיצול סעדים שהוענקה לעותרים, הוגשה על ידם תביעה להריסת מבנים בלתי חוקיים שנבנו על ידי המשיבים 1-2 על הרכוש המשותף, באופן היוצר מטרד וגורם לנזקים ממשיים (ת.

פסק דין |30/06/2014 |בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב

חקיקה רלוונטית

תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016

סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין

כמה חוכרים במשותף-בעל רשום או חוכר; (3) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף; (4) במקרקעין שאינם רשומים במרשם המקרקעין-מי שחייב עליהם בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס כאמור לולא הופטר מתשלומו מכוח כל חוק; (5) במקרקעין שהם מקרקעי ישראל, בין אם הם רשומים במרשם המקרקעין ובין אם לאו, ובעל הזכות אינו אחד מאלה המנויים בפסקאות (1) עד (4), והוא אחד מאלה: (א) בעל חוזה חכירה לדורות עם רשות מקרקעי ישראל אף אם עסקת החכירה כאמור לא נגמרה ברישום; (ב) מי ש רשות מקרקעי ישראל אישרה כי הוא בעל זכות שחתימתו דרושה; אישור כאמור יכול שיינתן לסוגים של בעלי זכויות, סוגים של נכסים או סוגים של בקשות להיתר; (6) בבקשה לבצע עבודה או שימוש שניתן להתירם על ידי בית דין לשכירות לפי סעיף 37(א) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972-גם הדייר, כמשמעותו בחוק האמור, ובלב

תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011

סעיף: 45. בקשה לתיקון שטח או גבולות

45. (א) בקשה לתיקון רישום לא נכון של שטח או גבולות של מקרקעין לא מוסדרים, תוגש למפקח באמצעות הרשם שבלשכתו רשומים המקרקעין. (ב) בבקשה יפורטו כל העובדות המשמשות יסוד לתיקון המבוקש ויצורפו לה – (1) תשריט המתאר את המקרקעין ואת התיקון המבוקש, שהוכן ונחתם בידי מודד, וכן בוקר ואושר ככשר לרישום לפי תקנות המודדים, החתום בידי כל בעלי המקרקעין הסמוכים, כשהחתימות מאומתות בידי עורך דין; לא עלה בידי מגיש הבקשה להחתים את בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים כאמור, יצרף לבקשה תצהיר מפורט ומנומק בדבר הסיבות לכך; (2) נסח מאושר מרישום המקרקעין בפנקסי מס רכוש וקרן פיצויים ובפנקסי הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או אישור מאת מנהל מס רכוש וקרן פיצויים וראש הרשות המקומית כי המקרקעין אינם רשומים בפנקסיהם; (3) רשימה שפורטו בה שמו ומענו של כל אדם, זולת המבקש, שיש לו זכות באותם מקרקעין; (4) רשימה שפורטו בה פרטי הרישום של כל המקרקעין הסמוכים וכן שמו ומענו של כל אדם שיש לו זכות בהם; (5) נסחי הרישום של המקרקעין הגובלים, ככל שאלה רשומים; (6) תצהיר לאימות העובדות שפורטו בכתב הבקשה והרשימות האמורות בפסקאות (3) ו–(4). (ג) המבקש יגיש כל מסמך אחר הנחוץ, לדעת המפקח, למתן החלטה בבקשה.

חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע"א-2011

סעיף: 2. הגדרות ופרשנות

-כהגדרתו בתוספת השנייה לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959; "מבנה ציבור"-מבנה לשימושים ציבוריים לצורכי חינוך, תרבות, דת, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות, ספורט, מקלט ומחסה ציבורי, תחנת משטרה ותחנה לכיבוי אש, וכן מבנה של המדינה, רשות שהוקמה על פי חוק, רשות מקומית או ועדה מקומית , המשמש כל אחת מאלה במילוי תפקידיה; "המועצה הארצית"-כמשמעותה בסעיף 2(א) לחוק התכנון; "מינהל התכנון"-מינהל התכנון במשרד הפנים; "מקרקעי ישראל"-כמשמעותם בחוק–יסוד: מקרקעי ישראל, למעט קרקע עירונית המוחכרת לדורות; לעניין זה, "חכירה לדורות"-לרבות התחייבות לחכירה לדורות שטרם נרשמה בפנקסי המקרקעין; "מתחם פינוי ובינוי"-מתחם פינוי ובינוי כמשמעותו בסעיף 33א לחוק התכנון מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי כהגדרתו בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין, או מתחם שהוועדה כהגדרתה בסעיף 49כח לחוק מיסוי מקרקעין נתנה לגביו החלטה מקדמית לפי הסעיף האמור ולפיה בהתקיים התנאים לפי אותו סעיף בכוונתה להמליץ לממשלה להכריז עליו כעל מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי; "מתכנן המחוז"-כמשמעותו בסעיף 8(א) לחוק התכנון; "עבודות תשתית"-עבודות לפיתוח הקרקע לצורך התאמתה לבנייה למגורים, לרבות יישור פני הקרקע, סימון וסלילה של כבישים ומדרכות, הנחת צ נרת וקווי מים, ביוב, ניקוז, חשמל ותקשורת, וכל עבודה נוספת הדרושה כדי שיהיה ניתן להתחיל בפיתוח מגרשי המגורים ובהקמת בנייני המגורים; "קרקע עירונית"-כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960; "קרקע שעיקרה מקרקעי ישראל"-קרקע אשר 80% או יותר ממנה הם מקרקעי ישראל; "ריבית שקלית"-כהגדרתה בחוק

תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016

סעיף: 36. הסכמה והודעה לבעלי זכויות במקרקעין

הודיעה לגביה שהיא מהמקרים המפורטים להלן, כהודעת רשות מקרקעי ישראל שהיא אינה מתנגדת לבקשה להיתר: (א) בקשה להיתר לשינוי או לתוספת לדירת מגורים קיימת מהוונת בבנייה רוויה; לעניין זה, "בנייה רוויה"-בנייה למגורים של 2 קומות לפחות, שיש בה לא פחות מ-4 דירות-דירה אחת לפחות בכל קומה, הרשומות כבית משותף כהגדר תו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, או ראויות להירשם כבית משותף לפי סעיף 142 לחוק האמור ; (ב) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שניתנה לגביו הודעה של רשות מקרקעי ישראל על כך שהוקנו זכויות הבעלות בו לפי סעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל; (ג) בקשה להיתר לגבי נכס מקרקעין שנרכשו לגביו, במסגרת הליך של מכ רז פומבי, מלוא זכויות הבנייה הקיימות וכן שולמה מלוא התמורה בעד אפשרויות תכנוניות עתידיות בנכס; בפסקה זו, "נכס מקרקעין"-כהגדרתו בסעיף 4יז לחוק רשות מקרקעי ישראל; (7) אין בפסקאות (4) או (6) כדי לגרוע מזכותה של רשות מקרקעי ישראל לפי כל דין, לרבות הזכות לגבות תמורה בעד הבנייה או השימוש בקרקע. (ו) בתקנות אלה, "בעל זכות במקרקעין"-אחד מאלה: (1) במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף כמשמעותו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 ((להלן-בית משותף)-הבעל הרשום או חוכרו; (2) במקרקעין הרשומים במרשם המקרקעין ושאינם בית משותף והם בבעלות משותפת או חכורים ל כמה חוכרים במשותף-בעל רשום או חוכר; (3) בבית משותף, כל בעלי הדירות בבית המשותף או חוכריהן או נציגות הבית המשותף; (4) במקרקעין שאינם רשומים במרשם המקרקעין-מי שחייב עליהם בתשלום מס רכוש וקרן פיצויים לפי הרשום בפנקסים המנוהלים לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או מי שהיה חייב במס

תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011

סעיף: 80. פרטי כתב התביעה

80. כתב התביעה יכיל את הפרטים כאמור בתקנות סדר הדין האזרחי, וכן פרטים אלה: (1) כתובת הבית; (2) מספר הגוש והחלקה; (3) מספר המבנים בבית; (4) מספר הדירות בכל–מבנה; (5) מספר הכניסות.

תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011

סעיף: 67. הוראות כלליות

67. (א) היו המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת תכנון או חלוקה החדשה, לפי העניין, מוחכרים או משועבדים במשכנתה או בזיקת הנאה או בזכות קדימה, או כפופים להערה שנרשמה, יפרט הרשם את הפרטים בדבר רישומן של זכויות או הערות כאמור בחלקה או בחלקות שייווצרו לאחר רישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין. (ב) היו המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין, רשומים בפנקס הבתים המשותפים, יפרט מפקח את הפרטים בדבר רישומו או תיקונו של צו הרישום בפנקס הבתים המשותפים, והוא רשאי להורות על הגשת תשריט מתוקן של הבית המשותף, בחלקה או בחלקות שייווצרו לאחר רישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, לפי העניין. (ג) הוקצו מקרקעין לפי טבלת הקצאה ואיזון, לפי טבלת הקצאה, או בהתאם לפעולת התכנון, לפי העניין, וקודם לרישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה הועברה לאחר הבעלות בהם, כולה או חלקה, ונרשמה בפנקסי המקרקעין, יבוא הבעלים הרשום בפנקסי המקרקעין במקום הבעלים הרשום בטבלאות האמורות, והחלוקה החדשה תירשם בהתאם, וכפי שיורה הרשם. (ד) בכפוף להוראות סימן זה, משראה רשם כי הומצאו כל המסמכים הדרושים לרישום פעולת התכנון או החלוקה החדשה, וכי אין מניעה לרישומה, ירשום את פעולת התכנון או החלוקה החדשה כפי שאושרה.

תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011

סעיף: 57. בית משותף המורכב מבתים אחדים

57. (א) הוגשה למפקח בקשה לרשום שני בתים או יותר כבית משותף אחד, כאמור בסעיף 142(ב) לחוק, וראה המפקח כי מהתשריט שצורף לבקשה נובע, על פני הדברים, שהחלקה או החלקות שעליהן הוקמו הבתים אינן ניתנות לחלוקה כאמור באותו סעיף, ייתן צו רישום, ובלבד שנתמלאו התנאים האחרים למתן הצו. (ב) לא ראה המפקח כאמור בתקנת משנה (א), יורה למבקש להמציא את הבקשה למוסד התכנון שבתחום סמכותו נמצאים המקרקעין שלגביהם הוגשה הבקשה, ולא ייתן צו רישום כמבוקש אלא אם כן קבע מוסד התכנון כי החלקה או החלקות אינן ניתנות לחלוקה כאמור בסעיף 142(ב) לחוק. (ג) קבע מוסד התכנון כי החלקה או החלקות אינן ניתנות לחלוקה כאמור, ייתן המפקח את צו הרישום, ובלבד שנתמלאו התנאים האחרים למתן הצו.

תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011

סעיף: 77. הגדרות

77. בסימן זה – "תביעה" – הליך משפטי לפני מפקח להכרעה בסכסוך לפי סימן ד' של פרק ו' ופרק ו'1 לחוק; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.