רשלנות רפואית – היבטים משפטיים מרכזיים בפסיקה
רשלנות רפואית היא אחד הנושאים המשפטיים המרכזיים בתחום דיני הנזיקין. הפסיקה הישראלית קבעה כללים ברורים בנוגע להוכחת רשלנות רפואית, חשיבות התיעוד הרפואי, וחובת הגשת חוות דעת מומחה. מאמר זה מציג את ההיבטים המשפטיים המרכזיים בתחום ומסביר כיצד ניתן להתמודד עם תביעות מסוג זה.
חובת הוכחת רשלנות רפואית
כדי להוכיח רשלנות רפואית, יש להגיש חוות דעת רפואית מקצועית המצביעה על סטייה מסטנדרט הטיפול הרפואי המקובל. בפסיקה נקבע כי חוות דעת זו אינה רק כלי ראייתי, אלא חלק מהותי מכתב התביעה.
דוגמה מפסיקה:
תא (ירושלים) 8455-12-10 פלוני נגד קופת חולים מאוחדת (ניתן ב-13.10.2015):
"בתביעה שעילתה רשלנות רפואית, חוות דעת רפואית אינה רק ראיה בתיק, אלא חלק בלתי נפרד מכתב התביעה."
חשיבות התיעוד הרפואי
תיעוד רפואי מדויק הוא קריטי לא רק עבור החולה, אלא גם להוכחת תביעות רשלנות רפואית. היעדר רישומים רפואיים מסודרים עלול להוות עילה בפני עצמה לרשלנות רפואית.
דוגמה מפסיקה:
תא (חיפה) 46880-04-13 י.ש. נגד מדינת ישראל – משרד הבריאות (ניתן ב-01.01.2017):
"רשלנות רפואית יכולה להתגבש גם כאשר לא נוהלו רישומים רפואיים תקינים, מה שעלול לפגוע בטיפול ובאפשרות לקבוע ממצאים לאחר האירוע."
סטנדרט הטיפול הרפואי
רשלנות רפואית מוגדרת כסטייה משמעותית מנורמות טיפוליות מקובלות. בתי המשפט מתייחסים לשיקולים של סיכוי מול סיכון בקביעת אחריות רפואית.
דוגמה מפסיקה:
ע"א 7276/18 עיזבון פלונית נגד מדינת ישראל – המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל (ניתן ב-02.03.2021):
"רשלנות רפואית היא סטייה מהותית מהטיפול הרפואי המקובל, בהתבסס על סיכויים וסיכונים בטיפול."
חובת הגשת חוות דעת מומחה
בתביעות רשלנות רפואית, יש חובה להגיש חוות דעת מומחה שתוכיח:
במקרים בהם יש חוסר בתיעוד רפואי או שהתקיימו התנאים של "הדבר מעיד על עצמו", נטל ההוכחה עשוי לעבור לנתבע. כלומר, על הנתבע להוכיח כי לא הייתה רשלנות.
חשיבות מינוי מומחה מטעם בית המשפט
בתי המשפט נוהגים למנות מומחים רפואיים במקרים מורכבים, כדי להכריע בסוגיות מקצועיות רפואיות.
דוגמה מפסיקה:
תא (תל אביב) 28574-04-22 עיזבון פלונית נגד המרכז הרפואי סוראסקי – איכילוב (ניתן ב-30.09.2024):
"חוות דעת מומחה רפואי הן חלק אינטגרלי מכתב התביעה והן משרטטות את עילת התביעה."
כדי להצליח בתביעת רשלנות רפואית, יש להקפיד על הכללים הבאים:
תביעות רשלנות רפואית מחייבות התבססות על תיעוד רפואי מלא, חוות דעת מומחה מקצועית, והבנה מעמיקה של הכללים המשפטיים בתחום. בתי המשפט מעניקים משקל רב לאיכות הראיות ולרמת התיעוד הרפואי.
אם אתם סבורים כי נפגעתם עקב רשלנות רפואית, חשוב לפעול במהירות ולפנות לייעוץ משפטי מקצועי.עו"ד רשלנות רפואית פתח תקווה מנוסה יוכל להעריך את סיכויי התביעה וללוות אתכם בתהליך המשפטי.
שמות השופטים: יעל ייטב
התובעת טוענת כי הטיפולים הרפואיים שקיבלה מהנתבעים בוצעו ברשלנות וגרמו לה לנזקים בגינם היא תובעת פיצוי. הנתבעים מכחישים את המיוחס להם.
מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של ד"ר א. דויטש. מטעם הנתבע 1 הוגשה חוות דעתו של ד"ר י' גורביץ', ומטעם נתבעת 2 הוגשה חוות דעתו של פרופ' י' פינקלשטיין.
מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט:
בשל הפערים בין חוות דעת הצדדים, בית המשפט מינה את פרופ' י' אלידן כמומחה מטעמו. המומחה יתייחס בין היתר לרשומות הרפואיות, לנושא הסכמה מדעת, לסבירות הטיפולים, למקצועיותם, ולצורך בטיפולים עתידיים, ככל שהוא קיים.
פסק דין: 20/01/2014
בית משפט: שלום – ירושלים
שמות השופטים: נ. הנדל, נ. סולברג, א. שטיין
רשלנות רפואית מוגדרת כסטייה מהותית מנורמות טיפוליות מקובלות שהתפתחו במסגרת דיסציפלינות רפואיות שונות. קביעה זו מבוססת על שקלול סיכויים מול סיכונים והערכת הטיפול הרפואי הניתן למטופל.
דוגמה לפסיקה:
"רופא או בית חולים ייחשב לרשלן רק כאשר אינו מונע נזק למטופל שאותו ניתן למנוע באמצעים רפואיים מוכרים ומקובלים, שעלותם נמוכה ביחס לתוחלת הנזק."
בתי המשפט מייחסים חשיבות מכרעת לעמדת המומחים הרפואיים, המגדירים את המקובל בתחום הרפואי ואת היחס שבין עלות האמצעים הרפואיים לבין הפחתת הנזק האפשרי. עם זאת, לבית המשפט שמור שיקול דעת לחלוק, במקרים חריגים, על עמדת המומחה הרפואי.
פסק דין: 01/03/2021
בית משפט: בית המשפט העליון
שמות השופטים: יעל ייטב
התובעת הגישה תביעה בגין רשלנות רפואית, כאשר הצדדים הגישו מספר חוות דעת רפואיות. בית המשפט בחן את הפערים בין חוות הדעת של הצדדים והציע מינוי מומחה רפואי מטעמו.
מינוי מומחה רפואי:
בית המשפט הדגיש כי מינוי מומחה בתביעות רשלנות רפואית חיוני ליצירת איזון אובייקטיבי בין חוות הדעת של הצדדים.
פסק דין: 12/07/2022
בית משפט: מחוזי – באר שבע
שמות השופטים: אפרת קריב
בית המשפט עסק בפרשנות טענת ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית, תוך דגש על הצורך להעלות את הטענה בהזדמנות הראשונה.
עיקרי פסק הדין:
פסק דין: 27/02/2023
בית משפט: שלום – חיפה
שמות השופטים: קרן שמש
בית המשפט דן במשמעות חוות דעת רפואית בתביעות רשלנות רפואית וקבע כי בהיעדרה, או אם היא אינה מפורטת די הצורך, התביעה חסרת עילה ודינה להימחק.
עיקרי פסק הדין:
פסק דין: 29/09/2024
בית משפט: שלום – תל אביב
ע"א 1960/11- דוד אלמוג ואח נגד שירותי בריאות כללית ואח
שמות השופטים: י דנציגר,י עמית,א שהם
לא למותר לציין כי לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית כמצוות תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א), אך בהמשך צירפו המערערים חוות דעת מטעמם, לאחר שבית משפט קמא האריך את המועד להגשתה. 3. ביום 17.2.2011 ניתן על ידי בית משפט קמא פסק דין (חלקי) לפיו נדחתה על הסף התביעה נגד בית החולים בהיעדר עילה. בית משפט קמא קבע כי פרשנותם של המשיבים את הלכת גיא-ליפל היא מרחיקת לכת; כי לא סגי בהגיגי נפש בגדרם "חושד" מאן דהוא בקיומה של רשלנות, אלא שהחשד חייב להיות מבוסס על ראיה כלשהי, ממנה ניתן יהיה להסיק, ולו באופן ראשוני, על קיומה של רשלנות. מאחר שהמערערים לא העלו "ולו קציה של עובדה או ידיעה" המעלה חשד לטיפול רשלני במנוחה, ואף הצהירו כי תביעתם מבוססת על תחושת בטן בלבד, הרי שכתב התביעה לא מגלה עילה כנגד בית החולים ומכאן דחיית התביעה נגדו. על כך נסב הערעור בע"א 1960/11. 4. ביום 4.7.2011 ניתנה החלטת בית משפט קמא המתייחסת לתביעה כנגד קופת החולים, המכון והרופא. בהחלטה זו נדחתה תביעת העזבון מחמת התיישנות, תביעת המיטיבים נמחקה בשל חוסר עילה ותביעת התלוי נותרת על כנה. בהחלטתו, עמד בית משפט קמא על הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: חוק ההתיישנות) והוראת סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין (להלן: הפקודה) והיחס בין שתי הוראות החוק כפי שנתפרש בפסיקה. בשורה התחתונה נקבע כי תביעת העזבון התיישנה. זאת, באשר נזקה של המנוחה התגלה לכל המאוחר במועד גילוי מחלתה בתאריך 30.9.1999 , עת פוענחו ממצאי בדיקת הממוגרפיה, ואין חולק כי בפענוח זה נרשם כי הממצא החולני היה קיים כבר שנה קודם לכן, ורישום זה היה ללא ספק בידיעתה של המנוחה.
רע"א 2589/23- פלוני נגד אסותא אשדוד בעמ
שמות השופטים: י עמית
בתוך כך נטען כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר סבר כי לפי התקנות החדשות בתביעות רשלנות רפואית ניתן לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית רק אם הוגשה בקשה לפי סעיף 87(ד) לתקנות; כי מדובר בפרשנות דווקנית הפוגעת קשות בזכות הגישה לערכאות; כי לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות) לבית המשפט הייתה סמכות ליתן פטור מיוזמתו ולפי שיקול דעתו; וכי כך ראוי לפרש גם את תקנות 87(א) ו-(ד) לתקנות החדשות. עוד נטען כי הבקשהמעלה שאלות עקרוניות, המצדיקות מתן רשות ערעור. 5. לאחר שעיינתי בבקשה, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובהחלטת בית משפט השלום, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. 6. כידוע, נקודת המוצא היא שבעל דין המבקש להוכיח "עניין שברפואה" נדרש לצרף לכתב טענותיו חוות דעת מומחה ברפואה, וזאת בשונה מחווֹת דעת מומחים בתחומים אחרים, שאותן אין צורך לצרף לכתב הטענות(ראו תקנות 87(א) ו-15(א)(2) לעומת תקנות 87(ה) ו-15(ב) לתקנות החדשות, וכן ראו רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון אייזנבך, פסקה 8 ( 8.5.2012 ) (להלן: עניין עזבון אייזנבך); רע"א 4047/18 פלונית נ' המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, פסקה 6 ( 6.11.2018 )). מכאן, שרואים את חוות הדעת הרפואית כחלק מכתב הטענות של בעל הדין, והיא נחשבת "למרכיב הכרחי לצורך העמדת עילת תביעה טובה ושלמה" (עניין עזבון אייזנבך, פסקה 8; רע"א 2399/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 28 ( 29.7.2021 ) (להלן: רע"א 2399/21), וכן ראו גם רע"א 1321/15 דיאמנט נ' פלוני, פסקה 12 ( 7.7.2015 ); רע"א 5302/17 בית החולים נצרת אי.
רע"א 2399/21- פלוני נגד פלוני
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
חוות דעת מעין זו נחשבת "למרכיב הכרחי לצורך העמדת עילת תביעה טובה ושלמה" (ראו: רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון אייזנבך, פסקה 8 ( 8.5.2012 )), ובהיעדרה נשמטת הקרקע תחת טענות רפואיות המועלות על-ידי מי מהצדדים (ראו: תקנה 93(א) לתקנות סדר הדין האזרחי; יוער כי תקנה 87(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לבית המשפט לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית כאמור, אך במקרים אלה, ימונה חלף זאת מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ראו: רע"א 7975/18 פלוני נ' המרכז הרפואי תל אביב, פסקה 7 ( 9.12.2018 ); רע"א 3046/18 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקאות 30/28 ( 24.12.2018 ); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 677 (כרכים א-ב, מהד' 13, 2020)). יתירה מזאת, לא אחת נקבע כי חוות דעת של מומחה אשר צורפה לכתב הטענות, נחשבת לחלק בלתי-נפרד מכתב הטענות עצמו, עדי כדי שהגשת חוות דעת רפואית נוספת או משלימה מחייבת תיקון של כתב הטענות (ראו: רע"א 6098/92 זכאי נ' מדינת ישראל, משרד הבריאות, פ"ד מז(3) 651, 654 (1993); רע"א 3686/16 פלונית נ' מדינת ישראל – המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב), פסקה 7 ( 26.7.2016 ); רע"א 4741/19 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני, פסקה 10 ( 18.9.2019 )). 12 29. הנה כי כן, בירורן של תביעות לפיצויים בגין נזקי גוף מחייב, ככלל, את כל אחד מבעלי הדין לצרף חוות דעת רפואית לכתב טענותיו ככל שברצונו להוכיח עניין שברפואה (אם לשם ביסוס התביעה ואם לשם התגוננות מפניה). עוד יצוין כי לעתים ממנה בית המשפט אף מומחה רפואי מטעמו על מנת לסייע בידו להכריע בין חוות הדעת מטעם הצדדים (ראו: תקנה 88(א) לתקנות סדר הדין האזרחי; לחשיבותו של מינוי מומחה מטעם בית המשפט בנסיבות שכאלה, ראו למשל: ע"א 9418/04 צוות ברקוביץ מאגרי בניה בע"מ נ' דמארי, פסקה יב ( 9.4.2006 ); ע"א 4330/07 מוזס נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות – בית חולים רמב"ם חיפה, פסקאות טו-טז ( 5.3.2009 )).
ת"א (תל אביב) 72235-12-20- פלונית נגד המרכז הרפואי ברזילי
שמות השופטים: משה תדמור ברנשטיין
התובעים טוענים כי קביעת המומחה בחוות הדעת המשלימה איננה מקצה שיפורים, אלא התייחסות והבהרה לחוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבעים, וממילא שמורה לנתבעים הזכות לחקור את המומחה על חוות הדעת. שנית, טוענים התובעים כי לא מדובר בעילת תביעה חדשה אלא באותו האירוע שמתואר בכתב התביעה, ומכל מקום – טרם חלפה תקופת ההתיישנות. לבסוף, טוענים התובעים כי חוות הדעת המשלימה חשובה לצורך הבהרת המחלוקות בין הצדדים. דיון והכרעה 10. לאחר שעברתי על הבקשה התגובה וחוות הדעת, וכן לאור השלב שבו נמצא ההליך (טרם הגשת הראיות וניהול הוכחות), וכן לאור טיבו טבעו של ההליך שעניינו רשלנות רפואית – אני מוצא להתיר לתובעים הגשת חוות דעת משלימה מטעמם. 11. בתי המשפט בהחלטותיהם נוקטים גישה ליבראלית בנוגע לצירוף חוות דעת רפואית. כך למשל גישת השופט עמית בעניין רע"א 5302/17 בית החולים נצרת אי. מ. מ. ס. (האנגלי) נ' פלונית ( 23.8.17 ) שקבע בין היתר: "הגם שכשלעצמי אני סבור כי ניתן לנקוט בגישה ליברלית בנוגע לצירוף חוות דעת רפואית, ובמיוחד משלא התחיל שלב ההוכחות. . . " 12. עוד נקבע בפסיקה כי הנוהג של הגשת חוות דעת משלימות מקובל במיוחד בתביעות שעניינן רשלנות רפואית, כמו התביעה שבפנינו. כך למשל בעניין תא (ת"א) 32297-10-22 עזבון המנוח פלוני ואח' נ' אסותא מרכזים רפואיים בע"מ (ניתן ביום 26.9.23 ) בו נקבע בין היתר: ". . .
ת"א (חיפה) 74627-07-19- פלוני נגד אילון חברה לביטוח
שמות השופטים: אפרת קריב
כל אלה הובילו לפרשנות מצומצמת של תחולת ההתיישנות, וזאת בין היתר על ידי פרשנות מרחיבה של טיעון טענת ההתיישנות בהזדמנות הראשונה (ת"א (ראשל"צ) 61047-09-20 פלוני נ' שירותי בריאות כללית, פס' 14/15 ( 23.1.2022 ); רע"א (מרכז) 58075-06-17 יוסף שיף נ' עיריית פתח תקווה פס' 6-7 ( 16.10.2017 ); ע"א 3349/13 דורון זהבי נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון, פס' 9-12 ( 12.10.2015 ); רע"א (מרכז) 54277-03-22 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני, פס' 13, 16/21 ( 26.6.2022 )). עיקר הדרישה היא כי על הנתבע להעלות את הטענה, כאמור בהזדמנות הראשונה, כאשר הוראת סעיף 3 לחוק ההתיישנות מטילה על הנתבע חובה להעלות את טענת ההתיישנות "באופן מפורש וברור בהזדמנות הראשונה" (עמ' 106, חבקין, התיישנות (מהדורה שנייה, 2021) (להלן: "חבקין"). הנתבעת העלתה את הטענה באופן מפורש בכתב ההגנה. בנסיבות המקרה שלפני, לא יכולה היתה הנתבעת להעלות זאת קודם לכן, שכן התובע לא פנה לנתבעת במכתב דרישה קודם להגשת התביעה אלא הגיש את התביעה ללא פניה מוקדמת לחברת הביטוח. לפיכך, טענת הנתבעת המפורשת והברורה להתיישנות בכתב ההגנה ממלאת את דרישות סעיף 3 לחוק ההתיישנות. התובע טען כי יש לדחות את טענת ההתיישנות כיוון שלא נטענה בפירוט. את עניין הפירוט יש לבחון על פי המקרה. ישנם מקרים בהם ההתיישנות מורכבת, כגון במקרי רשלנות רפואית, שאז אפשר לבחון, מה מפרטי המעשים התיישן ומה לא, ומתי ידע התובע על התגבשות הנזק. במקרה כזה, נדרש הנתבע לפירוט רב יותר בטענת ההתיישנות, אולם בענייננו, מדובר על התיישנות על פי פוליסה. מועד המקרה וגילו של התובע ידועים ודי בהעלאת הטענה באופן ברור בכתב ההגנה כדי למלא את דרישות סעיף 3 לחוק ההתיישנות ואין מקום לקבל את טענת התובע לעניין זה.
ת"א (הרצליה) 66612-08-22- פלונית נגד בית חולים מאיר
שמות השופטים: יוסי ברכיה
בעניין פלוני נקבע כי במיוחד בתביעות בגין רשלנות רפואית, שבהן שאלת האחריות נלווית לשאלת הנזק, על התובע לתמוך טענותיו באמצעות חוות דעת. 14. לצד זאת, בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית לכתב הטענות. סמכות זו מצויה בתקנה 87(ד) לתקנות המורה כך: "בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה". 15. הלכה היא כי שימוש בסמכות זו תיעשה בנסיבות יוצאות דופן, שכן מחד, פטור מעין זה אינו עולה בקנה אחד עם שיטת המשפט האדברסרית בגדרה נדרשים בעלי הדין להציג תשתית ראייתית לטענותיהם ולבסס את עילת תביעתם, בין היתר באמצעות חוות דעת רפואית. מנגד, דחיית בקשתו של תובע לפטור אותו מצירוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו ולמנות מומחה מטעם בית המשפט, עלולה לחסום את דרכו לערכאות. 16. בעניין עזבון אייזנבך סיכם בית המשפט את הטעמים לפטור תובע מצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה כך: "בית משפט רשאי לקבל בקשת תובע לפטור אותו מצירוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו כאשר עלה בידו להראות כי קיימות נסיבות של ממש, בדרך כלל נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם בהתחשב כלל נתוני המקרה, אשר מונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו, והוא תמך טענות אלו בתצהיר. כמו כן, על התובע להראות כי קיים יסוד לתביעתו, שבפיו טענה הראויה להיטען ואין מדובר בתביעת סרק". (ההדגשות אינן במקור) 17. בעניינו, ממקרא כתב התביעה נראה כי על אף העדר חוות דעת רפואית, מספר הפרוצדורות הרפואיות והניתוחים שעברה התובעת, על מנת לוודא כי רחמה ריק משאריות שליה, נראה על פניו כטענה ראויה שיש לידון בה, ולפיכך איני מקבל את טענת הנתבעת כי אין יסוד לתביעה וכי מדובר בתביעת סרק טורדנית וקנטרנית.
ת"א (תל-אביב-יפו) 49980-05-13- מדינת ישראל נגד ו א ואח
שמות השופטים: דליה גנות
חוות הדעת היא חלק מכתב הטענות, ולפיכך אף נקבע שהגשת חוות דעת נוספת, או משלימה מחייבת בקשה לתיקון כתב הטענות. אי צירוף חוות דעת על ידי התובע והשלמת החסר על ידי בית המשפט עלולים להיראות כמתן סיוע לתובע מצד בית המשפט. . . " (וכן ראו: רע"א 5793/10 הרשות הפלסתינית נ' עזבון שבו, 27/12/2010, פורסם בנבו). 16. כאמור, תקנה 127 לתקנות מאפשרת מינוי מומחה רפואי על ידי בית המשפט, וזאת "מטעמים מיוחדים שירשמו". התקנות אינן מונות רשימה של "טעמים מיוחדים", אשר בהתקיימם ימנה בית המשפט מומחה מטעמו, ואלו פורטו בפסיקה (ראו למשל: עניין אייזנבך; רע"א 7474/00 עיריית תל אביב יפו נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נו (2) 193, 195; רע"א 10251/02 אפרים כץ – חמים וטעים נ' דואני, פ"ד נז (1) 797, 799; רע"א 8998/10 אלישע בע"מ נ' זובידאת, 21/3/11; רע"א 4928/11 תותיה נ' מובדא 28/12/11; רע"א 8015/96 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' בוריסי 23/3/97; רע"א 4046/09 התעשיה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו 10/12/08; רע"א 7731/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוחה אביטל הלפרין ז"ל 21/6/07). 17. בעניין אייזנבך הבהיר בית המשפט את הנטל הכבד המוטל על המבקש פטור מצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה, בהבהירו: "11. עוד נפסק, כי על התובע המבקש פטור מצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה מוטל 'נטל כבד' להראות שאין באפשרותו להגיש חוות דעת רפואית מטעמו, שכן פטור כזה עשוי לבוא על חשבון הצד שכנגד (ראו עניין שבו) כן נקבע, כי בית המשפט ייעתר לבקשה כאמור רק בהתקיימן של 'אותן נסיבות חריגות הצדיקות מתן פטור לבעת הדין מהצגת חוות דעת ובהתקיים, בנוסף לכך, הטעמים המיוחדים המצדיקים מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט' (עניין תותיה בפסקה 7).
ת"א (תל-אביב-יפו) 49991-05-13- ספא קיס ואח נגד מדינת ישראל ואח
שמות השופטים: דליה גנות
חוות הדעת היא חלק מכתב הטענות, ולפיכך אף נקבע שהגשת חוות דעת נוספת, או משלימה מחייבת בקשה לתיקון כתב הטענות. אי צירוף חוות דעת על ידי התובע והשלמת החסר על ידי בית המשפט עלולים להיראות כמתן סיוע לתובע מצד בית המשפט. . . " (וכן ראו: רע"א 5793/10 הרשות הפלסתינית נ' עזבון שבו, 27/12/2010, פורסם בנבו). 7. כאמור, תקנה 127 לתקנות מאפשרת מינוי מומחה רפואי על ידי בית המשפט, וזאת "מטעמים מיוחדים שירשמו". התקנות אינן מונות רשימה של "טעמים מיוחדים", אשר בהתקיימם ימנה בית המשפט מומחה מטעמו, ואלו פורטו בפסיקה (ראו למשל: עניין אייזנבך; רע"א 7474/00 עיריית תל אביב יפו נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נו (2) 193, 195; רע"א 10251/02 אפרים כץ – חמים וטעים נ' דואני, פ"ד נז (1) 797, 799; רע"א 8998/10 אלישע בע"מ נ' זובידאת, 21/3/11; רע"א 4928/11 תותיה נ' מובדא 28/12/11; רע"א 8015/96 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' בוריסי 23/3/97; רע"א 4046/09 התעשיה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו 10/12/08; רע"א 7731/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוחה אביטל הלפרין ז"ל 21/6/07). 8. בעניין אייזנבך הבהיר בית המשפט את הנטל הכבד המוטל על המבקש פטור מצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה, בהבהירו: "11. עוד נפסק, כי על התובע המבקש פטור מצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה מוטל 'נטל כבד' להראות שאין באפשרותו להגיש חוות דעת רפואית מטעמו, שכן פטור כזה עשוי לבוא על חשבון הצד שכנגד (ראו עניין שבו) כן נקבע, כי בית המשפט ייעתר לבקשה כאמור רק בהתקיימן של 'אותן נסיבות חריגות הצדיקות מתן פטור לבעת הדין מהצגת חוות דעת ובהתקיים, בנוסף לכך, הטעמים המיוחדים המצדיקים מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט' (עניין תותיה בפסקה 7).
ת"א (תל-אביב-יפו) 49398-05-13- ר א ואח נגד שירותי בריאות כללית מס תאגיד
שמות השופטים: דליה גנות
חוות הדעת היא חלק מכתב הטענות, ולפיכך אף נקבע שהגשת חוות דעת נוספת, או משלימה מחייבת בקשה לתיקון כתב הטענות. אי צירוף חוות דעת על ידי התובע והשלמת החסר על ידי בית המשפט עלולים להיראות כמתן סיוע לתובע מצד בית המשפט. . . " (וכן ראו: רע"א 5793/10 הרשות הפלסתינית נ' עזבון שבו, 27/12/2010, פורסם בנבו). 15. כאמור, תקנה 127 לתקנות מאפשרת מינוי מומחה רפואי על ידי בית המשפט, וזאת "מטעמים מיוחדים שירשמו". התקנות אינן מונות רשימה של "טעמים מיוחדים", אשר בהתקיימם ימנה בית המשפט מומחה מטעמו, ואלו פורטו בפסיקה (ראו למשל: עניין אייזנבך; רע"א 7474/00 עיריית תל אביב יפו נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נו (2) 193, 195; רע"א 10251/02 אפרים כץ – חמים וטעים נ' דואני, פ"ד נז (1) 797, 799; רע"א 8998/10 אלישע בע"מ נ' זובידאת, 21/3/11; רע"א 4928/11 תותיה נ' מובדא 28/12/11; רע"א 8015/96 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' בוריסי 23/3/97; רע"א 4046/09 התעשיה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו 10/12/08; רע"א 7731/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוחה אביטל הלפרין ז"ל 21/6/07). 16. בעניין אייזנבך הבהיר בית המשפט את הנטל הכבד המוטל על המבקש פטור מצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה, בהבהירו: "11. עוד נפסק, כי על התובע המבקש פטור מצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה מוטל 'נטל כבד' להראות שאין באפשרותו להגיש חוות דעת רפואית מטעמו, שכן פטור כזה עשוי לבוא על חשבון הצד שכנגד (ראו עניין שבו) כן נקבע, כי בית המשפט ייעתר לבקשה כאמור רק בהתקיימן של 'אותן נסיבות חריגות הצדיקות מתן פטור לבעת הדין מהצגת חוות דעת ובהתקיים, בנוסף לכך, הטעמים המיוחדים המצדיקים מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט' (עניין תותיה בפסקה 7).
ת"א (קריות) 12432-06-23- פלונית נגד ' שירותי בריאות כללית
שמות השופטים: שלמה מיכאל ארדמן
כפי שציינתי בהחלטה מיום 24.6.24 , אין בדעתי להכריע בשאלה זו בשלב מקדמי אלא בסוף המשפט, כאשר אדון בשאלה מה הוכיחו התובעים. בשולי הדברים, ועל אף טענות התובעים בתגובתם, ובמיוחד נוכח טענות הנתבעת בעניין זה, אמליץ שוב לתובעים לבקש ארכה להגשת חוות דעת רפואית מטעמם, כדי למנוע טענות בעניין זה. ככל וקיימת אי יכולת כלכלית לממן חוות דעת רפואית, כמשתמע בין השורות מהנטען בסעיף 44 לתגובה, ניתן להגיש בקשה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט (ראה למשל: רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון המנוח שלמה אייזנבך [ניתן ביום 8.5.2012 ]). ראיתי את טענת התובעים כי אוכל להתרשם מהתובעת 2 בבית המשפט, אך מטבע הדברים על אף שהתרשמות בית המשפט נחשבת כראיה חפצית, כוחה של התרשמות זו עלול להיות מוגבל, ואינו יכול בהכרח להעיד על מצבה בעת חתימת המסמך הנטענת, ועלולה להיות גם בעיה ראייתית להסתמך על כך בלבד בהעדר חוות דעת רפואית, כל עוד לא אפטור את התובעים מהגשתה על פי תקנה 93 (ראה: ע"א 6098/92 זכאי נ' מדינת ישראל, משרד הבריאות, פ"ד מז (3) 651 (1993); ר"ע 423/83 מדינת ישראל נ' עזבון המנוחה ורד סילוורמן, פ"ד לז (4) 281 (1983)). סוף דבר, ההתנגדות לראיות בראש פרק זה נדחית. ההתנגדות לסעיפים 10/11, 22 לתצהיר התובעת לעניין זה טוענת הנתבעת כי טענות הזיוף של התובעים מחייבת הגשת חוות דעת, ובהעדרה לא ניתן להעלות את הטענה בהיותה טענה שבמומחיות. דין טענת הנתבעת בהקשר זה להידחות. שאלת אותנטיות או אי אותנטיות חתימה אינה נבחנת רק באמצעות חוות דעת מקצועית. זו אמנם אחת מדרכי ההוכחה, אך ניתן להוכיחה גם באמצעות מי שחתם, או היה נוכח בעת החתימה, או באמצעות מי שמכיר את צורת החתימה (ראה: ע"א 5293/90 בנק הפועלים בע"מ נ' שאול רחמים בע"מ, פ"ד מז (3) 240 (1993)).
רע"א (מרכז) 52776-03-21- כלל חברה לביטוח בע"מ נגד פלונית
שמות השופטים: צבי ויצמן
אחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור וזאת מכוח סמכותי ע"פ הוראת תקנה 149 2 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. דין הערעור להידחות. 12. אקדים ואעיר כי עיון מדוקדק בבקשת רשות הערעור של המבקשת מלמד שאין בה כל הבהרה לשאלה מדוע המבקשת לא העבירה למומחה את התיעוד הרפואי המצוי ברשותה במועד, כנדרש בהחלטת בית המשפט מיום 17.6.20 , וקודם הכנת חוות דעתו. יתרה מזו, לצרופות אותן צירפה המבקשת בבקשתה לא צורף כלל התיעוד אותו היא מבקשת להציג לפני המומחה כך שאף אין לדעת האם מדובר בתיעוד הנוסף לתיעוד שהוצג למומחה ע"י המשיבה או האם הוא נוסף על התיעוד שצורף לחוות דעת המומחים האחרים אשר הועברו לעיונו של המומחה, או האם עסקינן בתיעוד משמעותי שאפשר שיש בו להשפיע על קביעת הנכות של המשיבה בתחום הראומטולוגי. מתוך שזה חסר הרי שחסר העיקר וכבר מטעם זה דין הבקשה להידחות. להלן נוסיף ונבהיר את העילות לדחיית הבקשה לגופה. פסילת מומחה – קיצורו של דין 6 13. פסילת חוות דעת מומחה אשר מונה מטעם בית המשפט שמורה למקרים קיצוניים בהם נפל בחוות הדעת פגם היורד לשורשה ואשר יש בו כדי לגרום למי מהצדדים עיוות דין. מתוך שכך , על דרך הכלל, מקום בו בית המשפט מתקשה לאמץ חוות דעת של מומחה מטעמו, ניתן יהיה לבחור בסעדים מתונים יותר לריפוי פגם שנפל בחוות הדעת. כך למשל, באפשרות בית המשפט להכריע בשאלות הרפואיות על בסיס חוות הדעת בצירוף ראיות נוספות, והוא רשאי אף לסטות ממנה. כמו כן, ניתן להורות על מינוי של מומחה רפואי נוסף (רע"א 7863/17 פלונית נ' הפול חברה לביטוח בע"מ, (2017); רעא 8152/18 – פלוני נ' כלל חברה לביטוח בעמ (2019)).
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
; "תביעה לפינוי מושכר" – תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית" – תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תובענה" – הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח ב הגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף" – למעט תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות
תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ"ג-2022
סעיף: 58. הגדרות
טריאז' או לצד מיטת המטופל; (16) דרגת הדחיפות שנקבעה בטריאז' מ–1 עד 5; (17) תאריך ושעת ביצוע הבדיקה הרפואית הראשונית שביצע רופא או עוזר רופא או עמית רופא; (18) תאריך ושעת ההחלטה האחרונה של הרופא על אשפוז או שחרור או כל החלטה אחרת; (19) קוד ותיאור ההחלטה האחרונה של הרופא או עוזר הרופא או עמית רופא; (20) תאריך ושעת סגירת גיליון קליני במלר"ד (הסרת המטופל מרשימת המטופלים במלר"ד); (21) תאריך ושעת השחרור המינהלי במשרד הקבלה; (22) קוד ותיאור סוג השחרור המינהלי; (23) תאריך ושעת האשפוז המינהלי מהמערכת המינהלית; (24) תאריך ושעת הקבלה הסיעודית או הרפואית במחלקת האשפוז בפועל מהמערכת הקלינית במחלקת האשפוז; לעניין פסקה זו, "הקבלה הסיעודית או הרפואית"-הזמן שבו הגיע המטופל למחלקה המאשפזת ולא זמן ביצוע האשפוז המינהלי; (25) קוד ותיאור המחלקה המאשפזת; (26) קוד ותיאור אבחנות עיקריות בשחרור או בהפניה לאשפוז; "תקופת המדידה"-התקופה שבין 1 בספטמבר בשנה שקדמה לשנה שקדמה לשנת התקצוב ועד 31 באוגוסט בשנה
תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ"ג-2022
סעיף: 58. הגדרות
58. בפרק זה-"הדמיה רפואית"-סימולציה רפואית; "טריאז'"-מיון ראשוני של הפונים למלר"ד ומתן דרגת דחיפות להמשך טיפול לפי מצבם הרפואי; "יעד 1-טריאז'"-קביעת דרגת דחיפות לטיפול רפואי בתוך 15 דקות מזמן רישום המטופל במשרד הקבלה; "יעד 2-בדיקה רפואית ראשונית"-ביצוע בדיקה רפואית ראשונית בתוך שעה מ זמן רישום המטופל בקבלה; את הבדיקה יבצע רופא, עוזר רופא במחלקה לרפואה דחופה בבית חולים, או עמית רופא; "יעד 3-זמן שהייה במלר"ד לפונים שהועברו לאשפוז"-קבלה במחלקות האשפוז בבית החולים בתוך 12 שעות מזמן הרישום במשרד הקבלה במלר"ד; מדד זה נוגע לפונים שהתאשפזו, וכולל מטופלים שדווחו בהשהיה בלא העברה מסודרת למחלקת השהיה ייעודית, אם קיימת בבית החולים; "יעד 4-זמן שהייה במלר"ד למשתחררים"-מספר המטופלים שלא אושפזו, ושוחררו ממשרד הקבלה במלר"ד בתוך 4 שעות מזמן רישום, למעט פונים שעזבו על דעת עצמם או נפטרו בעת הטיפול במלר"ד, וכולל מטופלים שד ווחו בהשהיה בלא העברה מסודרת למחלקת השהיה ייעודית, אם קיימת בבית החולים; "מחלקת השהיה ייעודית"-מחלקת אשפוז ייעודית לטווח קצר, שאליה מועברים מטופלים לצורך טיפול קצר מועד; "מלר"ד"-מחלקה לרפואה דחופה שהיא אחת מאלה: (1) מלר"ד ילדים; (2) מלר"ד כללי; "מלר"ד ילדים"-בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות ומנהל המחלקה הוא מומחה ברפואה דחופה ילדים המועסק במשרה מלאה; "מלר"ד כללי"-בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות ומנהל המחלקה הוא מומחה ברפואה דחופה המועסק במשרה מלאה; "נתוני תפעול"-הנתונים האלה: (1) מזהה מטופל (נתון מותמם); (2) סוג מזהה מטופל (תעודת זהות,
תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ"ג-2022
סעיף: 58. הגדרות
-בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות ומנהל המחלקה הוא מומחה ברפואה דחופה ילדים המועסק במשרה מלאה; "מלר"ד כללי"-בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות ומנהל המחלקה הוא מומחה ברפואה דחופה המועסק במשרה מלאה; "נתוני תפעול"-הנתונים האלה: (1) מזהה מטופל (נתון מותמם); (2) סוג מזהה מטופל (תעודת זהות, דרכון, מזהה במוסד, אחר); (3) שנת לידה; (4) מגדר; (5) מספר מזהה ביקור; (6) קוד ותיאור של המלר"ד שבו נרשם המטופל בקבלתו במערכת המינהלית; (7) קוד ותיאור של האגף או יחידת מלר"ד מהמערכת הקלינית; (8) קוד ותיאור של החדר במלר"ד; (9) אופן ההגעה למלר"ד (לדוגמה: עצמאי, באמבולנס וכיוצא באלה); (10) קוד ותיאור הגורם המפנה; (11) קוד ותיאור הגורם המבטח (כללית, מכבי, מאוחדת, לאומית, צה"ל, אחר); (12) קוד ותיאור סיבת הפניה למלר"ד מהמערכת המינהלית; (13) קוד ותיאור התלונה העיקרית כפי שרשם הרופא מהמערכת הקלינית; (14) תאריך ושעת הקליטה במערכת המינהלית; (15) תאריך ושעת ביצוע טריאז' בעמדת ה טריאז' או לצד מיטת המטופל; (16) דרגת הדחיפות שנקבעה בטריאז' מ–1 עד 5; (17) תאריך ושעת ביצוע הבדיקה הרפואית הראשונית שביצע רופא או עוזר רופא או עמית רופא; (18) תאריך ושעת ההחלטה האחרונה של הרופא על אשפוז או שחרור או כל החלטה אחרת; (19) קוד ותיאור ההחלטה האחרונה של הרופא או עוזר הרופא או עמית רופא; (20)
תקנות התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 ע"ד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים) (תשלום חודשי קבוע לבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ"ב-2022
סעיף: 1. הגדרות
הכללי; "ערך מדד פריפריאליות"-הערך של מדד הפריפריאליות הניתן ליישוב על פי מדד הפריפריאליות 2015 שפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודש אפריל 2019, ונמצא בקישור "פורום יחידות"-ועדה במשרד הבריאות שממליצה למנהל הכללי של משרד הבריאות על מתן אישורים להקמת יחידות חדשות בבתי החולים בהתאם לסעיף 24א לפקודת בריאות העם; "רשת בתי חולים"-מספר בתי חולים מאוגדים תחת אותו מבנה בעלות או בתי החולים הממשלתיים; "שדה קליני"-סבב הכשרה בבית חולים במחלקה פנימית, במחלקת נשים, במחלקת כירורגיה, במחלקת ילדים או במחלקת פסיכיאטריה, של סטודנט ישראלי לרפואה הלומד במוסד לימוד ישראלי, שלא במסגרת תוכנית לסטודנטים מחוץ לארץ, בשנות הלימוד הרביעית עד השישית ; " שר"פ"-מתן שירות רפואי בבית חולים תמורת תשלום מקופת חולים במסגרת שירותי בריאות נוספים הניתנים מכוח סעיף 10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, או מחברת ביטוח כחלק מפוליסת ביטוח בריאות פרטית של תושב ישראלי, או מהתושב עצמו, בנוגע לכל שירות רפואי, למעט שירותים רפואיים שהוחרגו על ידי המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על התקציבים באוצר; "תחזוקה מונעת"-פעולה
חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 ע"ד 2025 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים), התשפ"ב-2021
סעיף: 22. אי-תחולה על שירותי בריאות מסוימים
22. (א) הוראות חוק זה לא יחולו על – (1) שירות בריאות הניתן לנפגע כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970; (2) שירות בריאות הניתן לקטין שאינו תושב, לפי הסכם בין המדינה לקופת חולים או לפי כל הסדר משפטי אחר; לעניין זה, "תושב" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; (3) שירות בריאות הניתן לעובד זר כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, הכלול במסגרת סל השירותים שקבע שר הבריאות לפי החוק האמור, אך למעט שירות הניתן לעובד זר השוהה בישראל לפי אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, כאמור בתקנה 6(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974; (4) שירות בריאות הניתן לחייל לפי הסכם בין קופת חולים לצבא הגנה לישראל; לעניין זה, "חייל" – חייל בשירות חובה כמשמעותו בפסקה (1) להגדרה "חייל" שבחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, למעט חייל בשירות חובה בתקופת שירות ללא תשלום, כאמור בסעיף 55 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; (5) שירות בריאות הניתן למטופל לפי הסכם בין קופת חולים לגוף אחר האחראי למתן השירות למטופל, על פי חוק, הסכם או חוזה ביטוח; (6) שירות משירותי בריאות הנפש המפורטים בפרט 22א לתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; (7) שירותי רפואה דחופה (מיון), בכפוף להוראות סעיפים 16(א)(3) ו-18; (8) שירות בריאות נוסף שקבעו השרים בצו ההסדרים במשק המדינה (קביעת שירותים מוחרגים וקביעת הפחתות), התשע"ג-2013; (9) שירות בריאות המנוי בתוספת; (10) שירות אשפוז במחלקת קורונה שהקוד שלו בתעריפון משרד הבריאות הוא GOC 19, וכל קוד נוסף שהשרים קבעו, בהודעה ברשומות, שהוא שירות אשפוז במחלקת קורונה; (11) שירות בדיקת נגיף קורונה שהקוד שלו בתעריפון משרד הבריאות הוא L 7172, וכל קוד נוסף שהשרים קבעו, בהודעה ברשומות, שהוא שירות בדיקת נגיף קורונה; (12) שירות בריאות הניתן לאדם שאינו מבוטח כהגדרתו בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי; (13) שירות בדיקת מעבדה המבוצעת בדגימה שנדגמה בקופת החולים ונשלחה על ידה לבית החולים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), השרים רשאים לקבוע, בצו, שיעורי תשלום הנמוכים מהמחיר המלא בעבור שירותים כאמור באותו סעיף קטן שהם פעולות ניתוחיות בעלות מאפיינים מיוחדים. (ג) השרים רשאים, בצו, לשנות את התוספת.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
נות אלה; "תביעה לפינוי מושכר"-תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית"-תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תביעת רכב"-תובענה לפיצויים בשל נזק שנ גרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי; "תובענה"-הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף"-לרבות תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף; ואולם תובענה שעילתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינה תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף; "תצהיר"-ת צהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה
צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ"ד-1984
סעיף: 1. קביעת גוף ציבורי
ו) "בית רבקה", פתח תקווה; (ז) "נאות השרון", פתח תקווה; (ח) "מרכז רפואי שיקומי", תל אביב; (ט) טנדר קר, אור יהודה; (י) "נאות התיכון", תל אביב; (יא) "נוף הגפן", חיפה; (יב) "בית בלב", נשר; (יג) "בית החולים האיטלקי", נצרת; (יד) "מרכז גריאטרי", שפרעם; (טו) "נאות – הוד עמל", טבריה; (טז) "בית בלב", בת ים; (יז) "שמואל הרופא", באר יעקב; (יח) "נאות המושבה", נס ציונה; (יט) "הרצפלד", גדרה; (כ) "בית הדר", אשדוד; (כא) "בית בלב", עומר; (כב) "בית בלב", אילת; (כ ג) "בית החולים הרצוג", ירושלים; (כד) "נווה שבא", באר שבע; (כה) "דורות, מרכז רפואי לשיקום וגריאטריה", נתניה; (כו) "בית החולים הצרפתי סנט לואיס", ירושלים; (כז) "הוד אדומים", מעלה אדומים; (כח) "בית אבות סיעודי", דבוריה; (כט) "דושי נצרת – מרכז רפואי גולדנקייר ", נצרת. (9) קופת חולים מאוחדת במקומות המפורטים להלן: (א) מחלקת סיעודי מורכב בבית החולים "משגב לדך", ירושלים; (ב) "נווה עמית" – בית החולים הסיעודי, רחובות; (ג) "מעון הורים – בתי מחסה לקשישים", ירושלים; (ד) "האגודה למען הקשיש", בית אבות סיעודי, דבוריה; (ה) "דושי נצ רת – מרכז רפואי שיקומי וגריאטרי גולדנקייר", נצרת; (ו) מרכז גריאטרי "בית אלענאיה" בע"מ, שפרעם; (ז) "מול הנוף", ירכא; (ח) "נווה שבא", באר שבע; (ט) מרכז רפואי "עמל טבריה", טבריה; (י) מרכז רפואי גריאטרי, "קשת האגודה למען הקשיש", תל אביב;
כל הזכויות שמורות ©
