מעורבות עורך דין בעריכת עורך דין צוואה בפתח תקווה
תשובה תמציתית
על פי הפסיקה, מעורבות עורך דין בעריכת צוואה צריכה להיות מקצועית ועצמאית, תוך הקפדה על בירור רצון המצווה והבטחת כשירותו. עורך הדין מחויב לוודא שהצוואה משקפת את רצונו החופשי של המצווה ללא השפעה בלתי הוגנת.
המסגרת הנורמטיבית והניתוח המשפטי
תפקיד עורך הדין בעריכת הצוואה:
תע (פתח תקווה) 14476-05-16- פלונית נגד פלונים (ניתן ב 05/04/20) "כל עוד המצווה הוא שקובע תוכן הצוואה, נפגש עם עוה"ד ומוסר לו את הוראותיו, אין בכל אלה נטילת חלק פסול בעריכת הצוואה… המבחן הינו מבחן השכל הישר, וכל מקרה יבדק בהתאם לנסיבותיו."
חובת עורך הדין לוודא כשירות והבנת המצווה:
תע (תל אביב) 64211-08-21- *** נגד ' ' *** (ניתן ב 15/10/24) "אני בטוח שאמרתי לו שבגלל שהוא מנשל יורשים פוטנציאליים הצוואה עשויה להזמין התנגדויות או דיונים משפטיים… הלקוח רצה לגמור את הצוואה כמו שהיא, אני לא יודע מה עבר במחשבתו, אני בטוח שהוא האמין באמיתות הוראותיו, ששיקפו רצונותיו"
הקפדה על עצמאות המצווה:
תע (פתח תקווה) 2051-07-15- פלונים נגד פלונית (ניתן ב 23/08/20) "נהפוך הוא, מן הראוי שעו"ד שעורך צוואה יעבור עם האדם על הצוואה הכתובה בטרם יחתום, והדבר איננו שולל שיחה קודמת."
שיקולים מעשיים ופרקטיקה מומלצת
תיעוד ובדיקה:
יש לתעד את הפגישות עם המצווה
לוודא הבנת תוכן הצוואה
להקריא ולהסביר את הוראות הצוואה
לתעד את הסברת ההשלכות המשפטיות
הימנעות ממעורבות פסולה:
אין לקבל הוראות מאחרים מלבד המצווה
יש להיפגש עם המצווה ביחידות
יש להקפיד על תיעוד רצון המצווה
בדיקת כשירות:
לוודא שהמצווה מבין את משמעות פעולותיו
לתעד סימני כשירות או חוסר כשירות
במקרה של ספק להפנות לחוות דעת רפואית
עורן דין צוואה בפתח תקווה
כאשר מדובר בתכנון העתיד וחלוקת רכוש לאחר הפטירה, צוואה היא המסמך המשפטי החשוב ביותר שניתן לערוך. צוואה תקפה ומנוסחת כראוי יכולה למנוע מחלוקות משפחתיות ולהבטיח כי רצון המוריש יקוים ללא עוררין. לכן, מומלץ לפנות אל עורך דין צוואה בפתח תקווה אשר מתמחה בתחום דיני הירושה ומעניק ייעוץ מקצועי ואישי לכל לקוח.
למה חשוב לערוך צוואה?
אנשים רבים אינם מבינים את החשיבות של עריכת צוואה עד שמגיעים למצב שבו חלוקת הרכוש הופכת לסוגיה מורכבת ומעוררת סכסוכים. צוואה ברורה וכתובה בצורה מקצועית מאפשרת:
חלוקה לפי רצון המצווה קביעת חלוקה מפורשת לנכסים, כספים וזכויות שונות.
מניעת מחלוקות משפחתיות חלוקה מסודרת שמונעת דיונים משפטיים מיותרים.
הגנה על בני משפחה תלויים דאגה לבן/בת זוג, ילדים קטינים או קרובי משפחה עם מוגבלויות.
חיסכון במס עורך דין צוואה יכול להדריך כיצד לחלק את הרכוש בצורה המיטבית לצורך צמצום חבות המס.
הימנעות מהורשת רכוש לפי חוק הירושה במידה ואין צוואה, החלוקה מתבצעת לפי חוק הירושה, שעלול שלא לשקף את רצון הנפטר.
סוגי צוואות בישראל:
ישנם כמה סוגי צוואות שהחוק הישראלי מכיר בהן:
צוואה בכתב יד נכתבת על ידי המצווה בכתב ידו וחתומה על ידו.
צוואה בעדים נעשית בנוכחות שני עדים החותמים עליה, והיא הצוואה הנפוצה ביותר.
צוואה בפני רשות
מוגשת לרשות משפטית כמו נוטריון, רשם לענייני ירושה או בית משפט.
צוואה בעל פה אפשרית רק במקרים חריגים, למשל כאשר המצווה נמצא בסכנת חיים.
חשיבות הליווי המשפטי בעריכת צוואה
למרות שניתן לערוך צוואה באופן עצמאי, יש לכך סיכונים רבים. עורך דין מומחה יבטיח כי הצוואה תקפה מבחינה משפטית, ברורה ואינה פתוחה לפרשנויות או ערעורים. שירותי עורך דין צוואה בפתח תקווה כוללים:
ייעוץ אישי והתאמת הצוואה לצרכים הספציפיים של הלקוח.
ניסוח מקצועי של צוואה שתעמוד בתנאים החוקיים.
ייעוץ בנוגע לאפשרויות לחלוקת רכוש וכתיבת הוראות מפורטות.
ליווי משפטי במקרה של התנגדות או סכסוך בנוגע לצוואה.
מה קורה כאשר יש התנגדות לצוואה?
במקרים מסוימים, בני משפחה או גורמים אחרים עלולים להגיש התנגדות לצוואה בטענה כי היא נערכה תחת לחץ, השפעה בלתי הוגנת או כאשר המצווה לא היה צלול בדעתו. בית המשפט יבחן את ההתנגדות ויחליט האם יש לפסול את הצוואה או לא.
כדי להימנע מסיטואציות כאלו, חשוב לוודא שהצוואה נכתבת בליווי עורך דין מקצועי שמוודא את כשרותה החוקית.
שירותים נוספים הקשורים לצוואות וירושה
עורך דין צוואה בפתח תקווה יכול להעניק שירותים נוספים הקשורים לדיני ירושה, כגון:
ניהול עיזבון וחלוקת ירושה.
הגשת בקשה לצו קיום צוואה.
ייצוג בהליכי התנגדות לצוואה.
ניהול סכסוכי ירושה בין יורשים.
ליווי בהעברת נכסים וחשבונות בנק על שם היורשים.
עו"ד הסכם ממון בפתח תקווה
עורך דין לענייני משפחה פתח תקווה
סיכום:
עורך דין העורך צוואה נדרש לאזן בין חובתו המקצועית לסייע למצווה לבין החובה להבטיח שהצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי. עליו לתעד את התהליך, לוודא כשירות והבנה, ולהימנע ממעורבות שעלולה להיחשב כהשפעה בלתי הוגנת.
ת"ע (פתח תקווה) 2051-07-15- פלונים נגד פלונית
שמות השופטים: אילת גולן תבורי
(ע"א 851/79 בנדל, שם; ע"א 7506/95 שוורץ ני בית 32 אולפנא בית אהרון וישראל, שם). 33 34 ת"ע 2051-07-15 פלונית ני האפוטרופוס הכללי במחוז תל – אביב ואחי ת"ע 2133-07-15 פלונים ני האפוטרופוס הכללי במחוז תל – אביב ואחי 94. גם מקום שנהנה הזמין את עוה"ד שערך את הצוואה, ואף שילם את שכר טרחתו, וגם מקום 1 בו תוכנה של הצוואה נמסר לעוה"ד על ידי הנהנה, נקבע כי אין בכך משום נטילת חלק פסול 2 בעריכת הצוואה. 3 זאת, כל עוד המצווה הוא שקובע תוכן הצוואה. (ע"א 760/86 רוזן ני שולמן, פ"ד מג (3) 586). 4 אף הבאת עד לא תהפוך את הנהנה למי שלקח חלק בעריכת הצוואה. (ע"א 6496/98 בוטו, 5 לעיל, ש שטרסברג כהן). 6 7 95. כאשר המצווה היה כשיר וידע טיבה של צוואה מהי, הפסיקה לא מצאה בפרמטרים אלו עדות 8 למעורבות נהנה מצוואה בעריכתה. המבחן כאמור הינו מבחן השכל הישר, וכל מקרה יבדק 9 בהתאם לנסיבותיו. (ע"א 5869/03 חרמון ני גולוב, שם). 10 11 96. הצוואה נערכה לפי רצונו של המנוח – עורך הדין________ אשר ערך את הצוואה ובפניו חתם 12 המנוח, הצהיר ונחקר על נסיבות עריכתה. 13 בתצהירו תיאר כי המנוח הוא שפנה אליו, ביקש ממנו להכין את הצוואה עבורו והבהיר לו 14 מה מבוקשו. המנוח קבע את תוכנה של הצוואה, ועוה"ד ניסח אותה לאחר שיחה טלפונית 15 עימו בה בירר מי יהיו הזוכים בצוואה, מי יורשיו ומה היקף עיזבונו. 16 המנוח אמר לו שהוא רוצה שאשתו תזכה במלוא עזבונו, לא רוצה להוריש דבר לילדיו מאשתו 17 הראשונה נגדם מנהל הליכים משפטיים.
פסק דין |23/08/2020 |משפחה – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 27
ת"ע (פתח תקווה) 2051-07-15- פלונים נגד פלונית
שמות השופטים: אילת גולן תבורי
עברתי עם המנוח על צוואתו, קראנו יחד אותה, ולאחר שהמנוח 2 הצהיר בפניי ובפני העד הנוסף כי זו צוואתו – המנוח חתם על צוואתו, וגם אני והעד 3 הנוסף חתמנו על הצוואה. " (ס 3 לתצהיר עוה"ד). 4 5 98. עוה"ד נחקר על המפגש, הבהיר שהתרשם כי המנוח צלול ומבין. המנוח קרא את הצוואה 6 וככל שהייתה מילה משפטית לא מובנת הסביר לו אותה. 7 8 "תשמע,____ מבחינת האוזניים שלו הוא לא כל כך שומע, בהתחלה הצעתי לו בוא 9 נקריא לך, הבנאדם צלול בדעתו, והחלטתי שאני אקריא לו את הצוואה, קלטתי 10 שאני אדבר חזק, החלטתי שאני התיישב לידו הוא קורא לידי את הצוואה ואני 11 עובר איתו, אם היתה מילה משפטית שלא מבין הסברתי לו. " 12 (ע 55, ש 13/16). 13 14 99. לא נמצא כי היותו של המנוח כבד שמיעה סותר יכולתו לשוחח עם עוה"ד בטלפון לצורך 15 אמירת רצונו על תוכן הצוואה. כך גם נדחית הטענה שהעובדה כי עוה"ד עבר עם המנוח על 16 הצוואה מעידה שהמנוח לא ידע על תוכנה. לא כך העיד ולא כך עלה מהתיאור. 17 נהפוך הוא, מן הראוי שעו"ד שעורך צוואה יעבור עם האדם על הצוואה הכתובה בטרם 18 יחתום, והדבר איננו שולל שיחה קודמת. 19 20 100. המנוח חתם על הצוואה בביתו: 21 "ש. בהתאם להנחיות שהוא נתן לך טלפונית ערכת את הצוואה במשרדך 22 ת. נכון . . . 23 ש. האם הוא חתם על המסמך כפי שאתה הבאת 24 ת. כן 25 ש. היכן נחתמה הצוואה 26 ת. אצלו בבית. " 27 (ע 54 ש 16/17, 23/26). 28 29 כתובת משרדו נותרה בשוגג ("ת.
פסק דין |23/08/2020 |משפחה – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 27
ת"ע (פתח תקווה) 2051-07-15- פלונים נגד פלונית
שמות השופטים: אילת גולן תבורי
האם הוא חתם על המסמך כפי שאתה הבאת 24 ת. כן. " (פרוטוקול. 10.7.19 ע 54 ש 8-24). 25 26 102. המנוח הבהיר שאינו רוצה להוריש לילדיו. 27 "אני חוזר עוד פעם אני מחבר את התשובות גם לתשובות שהוא נתן לי במעמד 28 הצוואה והתשובה היתה ילדיו לא יקבלו כלום כי יש לי סיבות טובות לא לתת להם 29 כלום. וזה היה חזק מאוד מאוד המשפטים שלו, הם לא היו משפטים של בנאדם שלא 30 מבין מה הוא אומר". (ע 60 ש 16/18). 31 32 33 ת"ע 2051-07-15 פלונית ני האפוטרופוס הכללי במחוז תל – אביב ואחי ת"ע 2133-07-15 פלונים ני האפוטרופוס הכללי במחוז תל – אביב ואחי .103 המשיבה הצהירה שלא לקחה חלק בעריכת הצוואה, המנוח היה עצמאי וכך היה גם בעת 1 עריכת הצוואה (ס 7-8 לתצהירה). לא הכירה קודם את עוה"ד שערך את הצוואה, המנוח בחר 2 אותו. (ע 44, ש 26/33, ע 47 ש 33/34). לא שמעה שבעלה תיאם את הפגישה עם עורך הדין, 3 היא לא עשתה זאת, מניחה שהמנוח פנה אליו. (ע 51, ש 8-12). לא הוכח אחרת, ולא הוכח 4 שהמשיבה הייתה נוכחת במעמד עריכת הצוואה. 5 6 104. טענת המתנגדים שעו"ד______ היה עו"ד מטעמה של המשיבה, לא הוכחה ונדחית. עוה"ד 7 הצהיר שהמשיבה לא הייתה נוכחת בעת עריכת הצוואה, המשיבה הצהירה כך, לא הוכח 8 אחרת. גם לא הוכח שעוה"ד הכיר קודם את המשיבה. 9 כך השיב: 10 "אני רוצה להגיד שכל הזמן חשבתי שהגב שיושבת באולם היא_________ . עכשיו 11 יצאתי החוצה והבנתי ש_____ יושבת בחוץ. ומי שבאולם זה גב אחרת. " 12 (ע 59 ש3-4). 13 14 105. בסיכומים הרחיבו המתנגדים לגבי עו"ד נוסף (עו"ד________ ) בניסיון להראות שעו"ד מטעם 15 המשיבה ערך את הצוואה.
פסק דין |23/08/2020 |משפחה – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 27
ת"ע (פתח תקווה) 14476-05-16- פלונית נגד פלונים
שמות השופטים: אילת גולן תבורי
שיחות מקדימות, או שליחות מטעם המצווה לצורך עריכת 17 הצוואה ואף למשרד עוה"ד, אינם מהווים מעורבות בעריכתה שמקימה השפעה בלתי הוגנת 18 (ע"א 6496/98 בוטו נ בוטו נד (1) 19 (2000)). 19 20 71. כשנהנית הביאה את המצווה לעו"ד שטיפל בעניינה בעבר וסייעה לו בפרטים, לא נקבע שלקחה 21 חלק בעריכת הצוואה. (ע"א 2500/93 שטיינר נ המפעל לעזרה הדדית של עולי מרכז אירופה, 22 פ"ד נ (3), 338 (1996)), וכך כשנהנה הזמין את עוה"ד שערך את הצוואה ואף שילם את שכר 23 טרחתו (ע"א 760/86 רוזן נ שולמן, פ"ד מג (3) 586), או הביא עד (ע"א 6496/98 בוטו, לעיל). 24 כאשר המצווה היה כשיר וידע טיבה של צוואה, הפסיקה לא מצאה בכך עדות למעורבות נהנה 25 מצוואה בעריכתה. 26 27 72. כל עוד המצווה הוא שקובע תוכן הצוואה, נפגש עם עוה"ד ומוסר לו את הוראותיו, אין בכל 28 אלה נטילת חלק פסול בעריכת הצוואה. (ע"א 7506/95 שוורץ נ בית אולפנא בית אהרון 29 וישראל, נד (2), 215) (2000)). המבחן הינו מבחן השכל הישר, וכל מקרה יבדק בהתאם 30 לנסיבותיו. (ע"א 5869/03 חרמון, לעיל). 31 32 ת"ע 14476-05-16 פלוני ני האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואחי ת"ע 14441-05-16 פלוני ני האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב ואחי 73. המתנגדת נמנעה מלזמן לעדות את עוה"ד הנוטריון שערך את הצוואה – כאמור עורך הדין לא 1 זומן לעדות ע"י המתנגדת, חרף תפקידו המרכזי ויכולתו להעיד מידיעה אישית על עריכת 2 הצוואה. 3 כאשר נמנעים מלהעיד עד רלבנטי, מעלה הדבר הנחה כי אילו היה נשמע היה תומך בגרסת הצד 4 שכנגד.
פסק דין |05/04/2020 |משפחה – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 19
ת"ע (ראשון לציון) 64211-08-21- *** נגד ' ' ***
שמות השופטים: מירית פולוס
זאת מקום בו הצוואה נחתמה במשרד עורך הדין ללא נוכחות התובע, ועורך הדין העיד שהתובע לא היה באותו המעמד והשיחה היחידה שהיתה לו עם התובע הינה טרם עריכת הצוואה כאשר התובע הוא שיצר איתו קשר ראשוני. 54. יחד עם זאת, מעורבות התובע כפי שתפורט להלן, מחזקת את המסקנה של השפעת התובע על המנוח, שביחד עם התלות הייחודית של המנוח בתובע, ומורכבותו הנפשית של המנוח, מצדיקה מסקנה של השפעה בלתי הוגנת. בהקשר זה ראה בדנ"א 1516/95 מרום נגד היועץ המשפטי לממשלה פ"ד נב (2) 813, 829: "מבחן נסיבות עריכת הצוואה: סעיף 35 לחוק הירושה קובע, כי מי שלקח חלק בעריכת צוואה-הוראת הצוואה המזכה אותו, או את בן זוגו, בטלה. ואולם אפשר שמעורבות הנהנה לא תגיע עד כדי לקיחת חלק בעריכת הצוואה, אך תהווה ראיה לכאורה להשפעה בלתי הוגנת על המצווה, או למצער, שיקול רלוונטי להקמת חזקה בדבר קיומה של השפעה כזאת עליו. " 55. מחקירת התובע, עולה כי המנוח ביקש ממנו לאתר עבורו עורך דין וכך אכן עשה: "חייגנו להרבה עורכי דין ביחד" (פר' מיום 8.10.24 שורה 16). לשאלת בית המשפט מדוע ביקש ממנו המנוח להתקשר ולא התקשר ישירות הוא עונה "*** היה מבקש ממני לעשות כל דבר בשבילו". 56. בהמשך מעיד התובע כדלקמן: " ש. אתה ליווית אותו לעו"ד שעשה אצלו את הצוואה? ת. כן. נסענו ביחד. אין לי מה לשקר. *** ביקש שאסיע אותו. הסעתי אותו באופנוע. אני לא נכנסתי לבניין, היה שם שלוש שעות, לא יודע מה הוא עשה שם. אני הלכתי להסתפר, הלכתי לסידורים שלי חדר כושר, וש*** התקשר אלי חזרה הלכתי לאסוף אותו והחזרתי אותו הביתה. " (פר' עמוד 67 שורות 29/32). 57.
פסק דין |15/10/2024 |משפחה – ראשון לציוןמאזכרים – 0 |עמודים – 20
ת"ע (ראשון לציון) 64211-08-21- *** נגד ' ' ***
שמות השופטים: מירית פולוס
57. בהתאם לעדות עו"ד שוהם שערך את הצוואה, התובע יצר איתו קשר טלפוני, ועו"ד שוהם ביקש ממנו לבקש מהמצווה להתקשר ישירות. בטווח זמן של כשעה התקשר אליו המנוח ועוד באותו היום נפגשו עורך הדין והמנוח. (עמוד 57 לפר' שורה 31). באשר לזמן שלקחה הפגישה, העיד עורך הדין כי הפגישה לקחה כשעה "אפילו פחות" (עמוד 58 שורה 22). בפרק זמן זה, במהלכו פגש עורך הדין את המצווה לראשונה, הסביר המנוח את רצונו, נערכה הצוואה ונחתמה על ידי המנוח והעדים, עו"ד שוהם ועו"ד בר שהגיע לפגישה עם עו"ד שוהם במשרדו. 58. וכך העיד עו"ד שוהם בעניין האופן המהיר בו נערכה ונחתמה הצוואה: פר' עמוד 56 שורות 4 ואילך: ". . . איפה שאני נדרש לייעץ אני מייעץ, כשמשלמים לי. במקרה הזה לא נדרשתי, אבל אני בטוח. . . צריך להבין את התמונה-מדובר על פגישה של שעה, בה אני פוגש את הבן אדם, מכיר לראשונה, מתשאל אותו, עורך אתו צוואה, הוא קורא את הצוואה, אני מסביר לו את הצוואה, זה ללא ספק הייתי אומר לא מצב אידיאלי, לראייתי שלי ספציפית, לחתום על צוואה. אבל הוא רצה לחתום. שלא יהיה שום ספק, הוא היה מגובש ברצון שלו, החלטי ורצה לסיים. זה היה רצונו. . . . . ומשורה 16 ואילך: "אין לי שום ספק, מאחר ואני מגדיל ראש ומסביר ומנסה תמיד לחשוב מחוץ לקופסא, שהסברתי לו שרצוי שיקח את הצוואה, שיחשוב שיבדוק יתייעץ ויחזור אלי, שמא יהיה לו רעיון נוסף או מחשבה נוספת, אולי גם אני אחשוב רעיון נוסף. אני בטוח שאמרתי לו שבגלל שהוא מנשל יורשים פוטנציאליים הצוואה עשויה להזמין התנגדויות או דיונים משפטיים, אולי דיונים בפרשנות. הלקוח רצה לגמור את הצוואה כמו שהיא, אני לא יודע מה עבר במחשבתו, אני לא יודע מה עבר במחשבתו, אני בטוח שהוא האמין באמיתות הוראותיו, ששיקפו רצונותיו, אבל יכול מאוד להיות שיצא ממני וחשב שהוא ישנה את הצוואה ביום מן הימים.
פסק דין |15/10/2024 |משפחה – ראשון לציוןמאזכרים – 0 |עמודים – 20
ע"א 148-96- אברהם בקשי נגד סלמן מסעודה ואח
שמות השופטים: א ברקש לוין,ת אור
כך בעניין אחד (ע"א 576/72) פ"ד כז(2) 373 נקבע שעריכת הצוואה, כאמור בסעיף, אין משמעותה אלא הכנתו הטכנית של המסמך וניסוחו המילולי; כן נקבע כי "פעולת העריכה איננה מתחילה כל עוד לא ניגש עורך הדין לפעולת ניסוח הצוואה" (ראה גם ע"א 576/78 פ"ד לה(1) 686, ע"א 196/85 פ"ד לט(4) 550, ע"א 234/86 פ"ד מב(4) 148). עם זאת ניכרת גם מגמה שונה, המבקשת להרחיב במעט את המסגרת הפרשנית ולא לקבוע בה מסמרות. כך נקבע בעניין ע"א 160/80,851/79 פ"ד לה(3) 101 כי הביטוי "לקח באופן אחר חלק בעריכתה" הננו ביטוי גמיש המתמלא תוכן על פי הנסיבות הפרטיקולריות של כל מקרה ומקרה ואיננו סובל מסמרות קבועים. באותו ענין נפסק שכאשר הנהנה בלבד הוא החוליה המקשרת בין המצווה לבין עורך הדין "אין לומר תמיד כי ניתן לראות בפעולתו של עורך הדין משום התחלה חדשה, שיש בה כדי למחוק את רישומי פעלתנותו הקודמת של הנהנה אצל המצווה" (ראה שם בעמ' 109 ליד האות ה). 5. אף במקרה שלפנינו אין לנו צורך להכריע בין שתי הגישות האמורות, שכן אין ספק שבנסיבות המקרה, נכללת מעורבותו של הזוכה בעריכת הצוואה אף בגדר הפרשנות המצמצמת להוראת הסעיף. כזכור, קבע בית המשפט המחוזי ביחס למעורבות המערער כי "אין ספק שהוא הוא שהכתיב לעורך הדין את הצוואה. . . אין לנו אלא מילתו שהמנוחה שלחה אותו להעביר הוראות אלו שבצוואה. . . ועל מילתו בלבד לא ראיתי לסמוך ולהשתכנע על פיה". בית המשפט קמא אף ראה לאבחן מקרה זה – למען הסר כל ספק – מאותם המקרים בהם הוכח כי מעורבותו של הזוכה על פי הצוואה בעריכתה, הסתכמה בהעברת הוראותיו המדויקות של המוריש לידי מנסח הצוואה – עורך הדין.
פסק דין |16/03/1999 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 29 |עמודים – 4
21342/09 ת"ע (טבריה)- א.ז. זל נגד א.ז.
שמות השופטים: אסף זגורי
מבחן נסיבות עריכת הצוואה: מעורבותו של התובע ביוזמה לערוך את הצוואה, בעריכתה והוצאתה לפועל נדונו בהרחבה במסגרת פרק י' לעיל (מעורבות התובע בעריכת הצוואה האחרונה). בקצירת האומר אציין בשנית, כי התובע היה מעורב בהכנת הצוואה מראשיתה ועד סופה, הוא דאג להעביר מידע לעו"ד, הוא הסדיר התשלום עבור עריכת הצוואה. הוא מצא צוואתה הקודמת של המנוחה תוך כדי חיפוש, שלא לומר חיטוט, במגירותיה (ראה עמוד 21 שורות 26/29 לפרוטוקול). הוא ניצל שעת כושר, עת כעסה המנוחה על ז. בשל התעקשותה לנקות את ביתה ולא שאל המנוחה ו/או את עצמו לרגע, מדוע בשל עידנא דריתחא בגין ויכוח שנולד כתוצאה מפגם בתובנה של המנוחה למצבה הסניטרי, הודחה והודרה באחת המתנגדת והאפוטרופא של המנוחה מצוואתה ולנעליה נכנס "שכן", שאמור לרשת כספים, רכוש ונכסי נדל"ן בארץ ובעולם. כל אלו יש בהם כדי להעיד חד משמעית על מעורבות אקטיבית ביותר בעריכת הצוואה המקימה חזקת השפעה בלתי הוגנת. 88. לאור כל זאת, אני מקבל הטענה כי הצוואה הוכנה מתוך השפעה בלתי הוגנת. יב. סיכום דיון ותוצאה: 89. אמנם כן, כלל גדול הוא בדיני ירושה כי "מצווה לקיים דברי המת" (תלמוד בבלי, גיטין, י"ד ע"ב). הנחת יסוד זו, המושתתת על חירות הקניין של הפרט המעוגנת בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, היא שמחייבת את בית המשפט לקיים את צוואתו של המנוח. אך כלל לא פחות גדול הוא גם לבטל הצוואה כאשר ישנו פגם מהותי בכושר השיפוט של המצווה, או כאשר מוכח שהיא לא נערכה מתוך רצון חופשי אמיתי (ראו: ע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' מרום, פ"ד מט(1) 318, 329 ( 20.2.95 )).
פסק דין |18/09/2011 |משפחה – טבריהמאזכרים – 13 |עמודים – 38
ת"ע (תל אביב) 60690-01-14- ס. ב. ד. נגד האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב
שמות השופטים: ארז שני
השאלה האם הזוכה נטל חלק בעריכת הצוואה, תיבחן לפי מידת המעורבות וחומרתה. ככל שהמעורבות והפעילות של הנהנה כבדה יותר, גסה יותר, עמוקה יותר, כך יטה בית-המשפט לראות בה מעורבות הפוסלת את הצוואה. לא כך הדבר אם מעורבותו של הנהנה הינה יותר בגדר עזרה ותמיכה במצווה על מנת שזה יוכל להגשים רצונו בכתיבת צוואה, גם אם תוכנה משרת את הנהנה. הצטברותם של אירועים וזיקות שכל אחד מהם כשלעצמו אין בו כדי להציב תווית של נטילת חלק בעריכת הצוואה, עשויה ליצור את אותה מעורבות בעריכת הצוואה שיש בה כדי לפסלה (ראה: ע"א 5869/03 חרמון נ' גולוב, נט(3) 1 פמ"מ – 24/10/2004). 161. הפסיקה קבעה כי ביסוד ההוראה שבסעיף 35, מדובר למעשה בחזקה חלוטה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת, שלפיה מי שנכנס בגדרה, גורם לבטלות הוראות הצוואה שנעשתה לטובתו. 162. בעניין בוטו, שם, נקבע: "החוק יוצר הנחה חלוטה כי מי שלוקח חלק בעריכת הצוואה השפיע שלא כדין על המצווה. חזקה זו אין לסתור אף לא בהבאת ראיות המלמדות כי שלבים אחרים בהליך היווצרותה של הצוואה היו נקיים מפגם. העובדה שהנהנה על פי הצוואה לא ערך אותה והעובדה שלא היה עד לעשייתה, עשויים להעיד על כך שהוראת הצוואה ניתנה בסופו של יום מרצון חופשי, אולם אם 'לקח הוא חלק בעריכתה באופן אחר", אין תוקף להוראה המזכה אותו- אפילו היתה זו הוראת אמת". 163. בע"א 851/79 בנדל נ' בנדל, לה(3) 101 (פמ"מ – 29/4/1981) נפסק: "אם המצווה נפגש עם עורך-דין ומוסר לו הוראותיו, ניתן, לרוב, לגרוס, כי הפעלתנות הקודמת של הנהנה אצל המצווה אין בה משום נטילת חלק בעריכת הצוואה, שכן שיקול-דעתו העצמאי של עורך הדין והקשר הישיר, שנוצר בינו לבין המצווה, יש בהם כדי לנתק את הקשר בין אירועי העבר לבין פעולתו של עורך הדין, ויש בהם כדי ליצורהתחלה חדשה בכל הנוגע לעריכת הצוואה.
פסק דין |02/07/2017 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 4 |עמודים – 47
ת"ע (תל אביב) 17601-09-14- א. ע. נגד ס. ל.
שמות השופטים: ארז שני
תלותו של המצווה בסיועו של האחר, אינה בהכרח שוללת את רצונו החופשי. כך הוא גם ביחס לבחינת קשריו של המצווה עם אחרים ואף בהסקת מסקנות מנסיבות עריכת הצוואה. כן נקבע כי לצורך הכרה בקיומה של השפעה בלתי הוגנת אין הכרח כי יתקיימו כל המבחנים שפורטו לעיל. למעשה, די בקיומם של חלק מהמבחנים האמורים כדי להצביע על קיומה של השפעה כאמור ובמקביל רשאי בית המשפט לעשות שימוש במבחנים נוספים לגיבוש הכרעתו. (ראה: שוחט, גולדברג ופלומין, דיני ירושה ועיזבון, לעיל). 14 79. לאחר שעמדנו על השיקולים המנחים לבחינת סוגיית ההשפעה הבלתי הוגנת, סבורני כי כלל המבחנים המוזכרים, במידה כזו או אחרת, מתקיימים במקרה שבכאן ואסביר. 80. עצמאותו של המנוח – יש להבחין בין עצמאות יומיומית לבין זו הקשורה בעריכת הצוואה. ככל שמדובר בעריכת הצוואה, ברור כי המנוח היה תלוי פיזית ונפשית לחלוטין בתובעת. הוא התקשה לנוע, הוא לא היה מסוגל לבחור באופן עצמאי עו"ד שיערוך עבורו צוואה, לזמן עדים לה, לא היה מסוגל להגיע למשרד עורך דין לשם עריכת הצוואה והיה תלוי מאוד בתובעת גם בהקשר זה. (ראה עדותה של התובעת בפרוטוקול הדיון מיום 13/10/2015 בעמ' 20: " ש. את אומרת "לבקשתנו", האם נכון שהמנוח לא פנה לעורך הדין ת. שיעשה לי צוואה כן. ש. האם נכון שאת פנית לעו"ד שכרגע נכנס לאולם ת. כן. ש. איך פנית לעו"ד שנכנס עתה לאולם, באופן ישיר ת. אני מכירה אותו, אמרתי לו . . . . רוצה אותו. ש. לביהמ"ש: מי שילם לעו"ד ת. אני. אני והוא ביחד. אני קראתי לעורך הדין, אני לא שילמתי שום דבר. הלכתי לעשות קפה וחזרתי.
פסק דין |27/11/2016 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 4 |עמודים – 42
ת"ע (ירושלים) 51286-08-17- נגד .י. נגד י.י.
שמות השופטים: נמרוד פלקס
ב. ש. שטיפל בענייניו. 23 76. טענת י. י. , לפיה לא התקיים קשר עו"ד לקוח בינו לבין עוה"ד מ. ב. ש. החל משנת 2011, עת הסתיים הליך הגירושין שלו עצמו, אינה עולה בקנה אחד עם עדות עו"ד א. א. – שותפו של עוה"ד מ. ב. ש. – לפיה "אני מכיר את י. י. 5 שנים, אולי קצת יותר, מאז שהוא התגרש. ליווה אותו מ. ב. ש. מאז הגירושין ומאז המשרד מכיר אותו. מ. ב. ש. וא. ב. מטפלים בו באופן אישי". ראו: ש' 3-4 עמ' 29 לפרוטוקול מיום 4.11.18 . 77. העובדה כי לשם עריכת הצוואה פנה המנוח באמצעות י. י. לעו"ד שייצג את י. י. , כנראה גם לאחר שהסתיים הליך הגירושין של י. י. , ואשר ייצג גם את המנוח עצמו בהליך הגירושין שלו, אין בה די, לכשעצמה, לעלות כדי נטילת חלק בעריכת הצוואה, שכן לכאורה יש בשיקול הדעת העצמאי של עורך הדין והקשר הישיר שנוצר בינו לבין המצווה כדי לנתק את הקשר בין אירועי העבר ובין פעולתו של עורך הדין, ויש בהם ליצור "התחלה חדשה" בכל הנוגע לעריכת הצוואה; והרי, נוסף על הפעולה הטכנית של ניסוח ועריכה של הצוואה, תפקידו של עורך הדין הוא לברר היטב את רצונו של המצווה ולוודא כי המצווה אכן הבין את משמעות הצוואה והוראותיה, כל אימת שהן חריגות לכאורה, ובפרט כאשר עורך הדין קיבל את הוראות הצוואה שלא מפי המצווה, וקל וחומר כאשר מי שמסר את הפרטים הוא בעל עניין בצוואה. ראו: ע"א 851/79 בנדל נ' בנדל, פ"ד לה(3) 101, 109 (1981); ע"א 347/84 צימט נ' בנימין, פ"ד מ(4) 118, 124-125 (1986). 78. מוצא אני בעדות עוה"ד א.
פסק דין |15/05/2019 |משפחה – ירושליםמאזכרים – 2 |עמודים – 35
תמ"ש (נצרת) 4717-11-15- xxxxx נגד xxxxxxx
שמות השופטים: מחמוד שדאפנה
מעורבות בעריכת הצוואה: 198. סעיף 35 לחוק הירושה קובע כדלקמן: "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה". 199. הוראות סעיף 35 לחוק הירושה, מכוונות לשלוש חלופות, בהתקיים אחת מהן ניתן יהיה לקבוע כי קיימת מעורבות בעריכת הצוואה: מי שערך אותה, מי שהיה עד לעשייתה ומי שלקח באופן אחר חלק בעריכתה. 200. הביטוי "לקח באופן אחר חלק בעריכתה" של הצוואה, הינו ביטוי גמיש ומתמלא תוכן בהתאם לנסיבות המקרה. המבחן האם פלוני לקח חלק בעריכת צוואה אם לאו, הינו בסופו של דבר, מבחן השכל הישר ויש לבחון את מידת המעורבות וחומרתה. ככל שהמעורבות הינה גדולה יותר, כך ייטה בית המשפט לראות בה כמעורבות הפוסלת את הצוואה. לא כך הדבר, כאשר מדובר בעזרה ותמיכה במנוח, לצורך הגשת רצונו בכתיבת צוואתו (ראו: ע"א 5869/03 חרמון נ' גולוב, נט(3) 1 (2004)). 68 201. נקבע, כי פעולת שליחות עבור מצווה הנוגעת לעריכת צוואה, כגון התקשרות עם עורך דין בנוגע לעריכתה, או שיחות עם המצווה, אינן נכנסות לגדרו של סעיף 35 לחוק הירושה (ראו: ע"א 6496/98 בוטו נ' בוטו, נד 19 (1) (2000)). פעולה מצומצמת כלשהי של הנהנה, אינה הופכת אותו בהכרח למי שלקח חלק בעריכתה של הצוואה. 202. הנתבעת טוענת, כי התובעת 2 הייתה מעורבת בעריכת הצוואה, בתוכנה ובפרטי הצוואה. לטענתה, התובעת 2 שלחה בפקס מיום 1.10.2015 בכתב ידה את תוכן הצוואה. משכך, כל הוראות הצוואה המתייחסות לתובעת 2, דינן להתבטל ובייחוד ההוראה הממנה אותה להיות אחראית לניהול כספיהן של הקטינות.
פסק דין |26/01/2021 |משפחה – נצרתמאזכרים – 3 |עמודים – 83
ת"ע (תל אביב) 42187-11-19- א.א.ג. נגד י.א
שמות השופטים: סגלית אופק
בהקשר לכך יצוין, כי בע"א 851/79 בנדל ואח' נ' בנדל, פ"ד לה(3) 101 (1981), נפסק, כי אם המצווה נפגש עם עורך הדין ומוסר לו את הוראותיו, ניתן לרוב לגרוס, כי הפעלתנות הקודמת של הנהנה אצל המצווה אין בה משום נטילת חלק בעריכתה, שכן שיקול דעתו העצמאי של עורך הדין והקשר הישיר שנוצר בינו לבין המצווה, יש בהם כדי לנתק את הקשר בין אירוע העבר לבין פעולתו של עורך הדין, ויש בהם כדי ליצור התחלה חדשה בכל הנוגע לעריכת הצוואה. 79. נראה, אפוא, כי תפקידה של התובעת בכל הנוגע לעריכת צוואות המנוחים היה טכני באופיו והצטמצם בפעילות שליחות גרידא, פעולה שהיא טבעית למדי בנסיבות העניין, שכן התובעת סייעה להוריה בכל דבר ועניין, וטבעי שהם יעשו בתובעת שימוש ליצירת קשר עם עורך דין ולהגעה למשרדו וכפי שהתובעת העידה "הם הגיעו איתי כמו כל מקום שהייתי לוקחת אותם" (עמ' 92, ש' 8). 27 בהקשר לכך יצוין, כי הנהנים על פי צוואה הינם לרוב האנשים הקרובים למצווה, ואם המצווה נזקק לעזרת אחרים לצורך עריכת צוואתו (כבחירת עורך-דין, ביקור במשרדו ועוד), סביר להניח כי מי שיסייע לו בפעולות אלו יהיו האנשים הקרובים לו, ואין לומר כי מי שסייע למצווה בפעולות כאלה, לא יהיה זכאי לרשת את מה שהמצווה התכוון ממילא לצוות לו . 80. מבלי לגרוע מכל האמור והוא העיקר, בפסיקה עקבית נקבע כי עצם העובדה שנהנה הזמין את עורך הצוואה ומסר לו את תוכנה של הצוואה ואף שילם את שכר טרחתו, מה שאינו מתקיים בעניינו שכן את תוכן הצוואה מסרה המנוחה לעו"ד מזרחי כאמור לעיל, אין בכך כדי לקבוע כי נטל חלק פסול בעריכת צוואה ; "את החשש שמצב זה מעורר ניתן להפריך רק אם הייתה למנוחה הזדמנות נאותה, במעמד החתימה על הצוואה, לעמוד על תוכנה ולוודא שהיא אכן משקפת את רצונה" ; "העובדה שהנהנה הזמין את עורך-הדין שערך את הצוואה ושילם את שכר-טרחתו והעובדה שתוכנה של הצוואה נמסר לעורך-הדין על-ידי המערער אין בה משום נטילת חלק פסול בעריכת הצוואה.
פסק דין |26/06/2022 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 0 |עמודים – 53
ת"ע (ירושלים) 53944-02-21- פלונית נגד א
שמות השופטים: פליקס גורודצקי
ואילו עו"ד בורוכוב עצמו העיד, שלא דן באופן רציני עם המנוח על הצורך בצוואה החדשה ועל נפקותה" 65. על יסוד עובדות וקביעות אלה – והן אינן מתקיימות במקרה שלפניי – קבע בית המשפט העליון, בין היתר, כי: 10 "כדי לסתור את ההנחה בדבר השפעה בלתי הוגנת הייתה דרושה הוכחה חיובית, כי הצוואה הייתה פעולה עצמאית של המצווה. צריך היה לשכנע את בית המשפט לא רק שהמנוח הבין את משמעותה של הצוואה, אלא שהיא הייתה גם תוצאה של מחשבה צלולה וחופשית. במקרים כאלה חשוב בדרך כלל להראות, כי המצווה נהנה מעצה בלתי תלויהשל עורך-דין, שהיה בקי בכל העובדות והנסיבות של המקרה (ראה ע"א 423/75 הנ"ל, בעמ' 380)" 66. במקרה שלפניי, הובאה הוכחה חיובית לכך שהצוואה הייתה פעולה עצמאית של המנוחה. ראיה חיובית זו, מצויה בעדותה של גב' ר', אשר עבדה בעמותה המעניקה לקשישים סיוע משפטי ועריכת צוואות ראו: עמ' 16 ש' 13. 67. מהתשתית הראייתית, אשר הונחה לפניי עולה כי פלונית לא נכחה במעמד עריכת הצוואה ראו: עדותה של גב' ר' לפיה: "אם היה מישהו מהמשפחה ביקשנו לצאת" עמ' 16 ש' 34; עדותה של פלונית כי לא ידעה היכן נחתמה הצוואה ובאיזה אופן המנוחה הגיעה למקום עריכת הצוואה עמ' 33 ש' 10/16. 68. בפסיקה נקבע כי אם המצווה נפגש עם עורך דין ומסר לו את הוראותיו, ניתן לרוב להסיק כי הפעלתנות הקודמת של הנהנה אצל המצווה (הגם שלא הוכחה בענייננו כאמור), נותקה על ידי שיקול הדעת העצמאי של עורך הדין ראו: ע"א 851/79 בנדל נ' בנדל, פ"ד לה(3) 101 (1981), ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון וישראל, פ"ד נד(2) 215 (2000); עמ"ש 35500-05-16 מ' מ' נ' ג' ש' ( 6.11.2016 ).
פסק דין |03/01/2023 |משפחה – ירושליםמאזכרים – 2 |עמודים – 21
ת"ע (תל אביב) 29215-02-18- ד. מ. נגד ק. ט.
שמות השופטים: ארז שני
ככל שהמעורבות והפעילות של הנהנה כבדה יותר, גסה יותר, עמוקה יותר, כך יטה בית המשפט לראות בה מעורבות הפוסלת את הצוואה. לא כך הדבר אם מעורבותו של הנהנה הינה יותר בגדר עזרה ותמיכה במצווה על מנת שזה יוכל להגשים רצונו בכתיבת צוואה, גם אם תוכנה משרת את הנהנה . הצטברותם של אירועים וזיקות שכל אחד מהם כשלעצמו אין בו כדי להציב תווית של נטילת חלק בעריכת הצוואה, עשויה ליצור את אותה מעורבות בעריכת הצוואה שיש בה כדי לפסלה (ראה: ע"א 5869/03 חרמון נ' גולוב, נט(3) 1 פמ"מ – 24/10/2004). 156. הפסיקה קבעה כי ביסוד ההוראה שבסעיף 35 לחוק הירושה, מדובר למעשה בחזקה חלוטה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת, שלפיה מי שנכנס בגדרה גורם לבטלות הוראות הצוואה שנעשתה לטובתו. וכך: "החוק יוצר הנחה חלוטה כי מי שלוקח חלק בעריכת הצוואה השפיע שלא כדין על המצווה. חזקה זו אין לסתור אף לא בהבאת ראיות המלמדות כי שלבים אחרים בהליך היווצרותה של הצוואה היו נקיים מפגם. העובדה שהנהנה על פי הצוואה לא ערך אותה והעובדה שלא היה עד לעשייתה, עשויים להעיד על כך שהוראת הצוואה ניתנה בסופו של יום מרצון חופשי, אולם אם 'לקח הוא חלק בעריכתה באופן אחר", אין תוקף להוראה המזכה אותו- אפילו היתה זו הוראת אמת". (ראה: "עניין בוטו", לעיל). עוד נקבע בפסיקה כי: 34 " אם המצווה נפגש עם עורך-דין ומוסר לו הוראותיו, ניתן, לרוב, לגרוס, כי הפעלתנות הקודמת של הנהנה אצל המצווה אין בה משום נטילת חלק בעריכת הצוואה, שכן שיקול-דעתו העצמאי של עורך הדין והקשר הישיר, שנוצר בינו לבין המצווה, יש בהם כדי לנתק את הקשר בין אירועי העבר לבין פעולתו של עורך הדין, ויש בהם כדי ליצור התחלה חדשה בכל הנוגע לעריכת הצוואה.
פסק דין |18/08/2019 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 5 |עמודים – 46
ת"ע (נצרת) 12617-12-17- י.פ. נגד י.פ.
שמות השופטים: אסף זגורי
חשוב להדגיש כי במקרה הנוכחי, ובתיק הקשור שעניינו מנוי אפוטרופוס למנוח לא נקבע על ידי בית המשפט כי המנוח הינו פסול דין או כי אינו כשיר לצוות. מהותה של הטענה בדבר אי כשרות המצווה לפי סעיף 26 לחוק הירושה היא במצבו הנפשי, המנטלי והגופני של המצווה לעת עריכת הצוואה. 'שעת עשייתה של הצוואה' זוהי נקודת הזמן המסוימת הרלוונטית לבחינת כושרו של המצווה להבחין בטיבה של צוואה. בפסק הדין בעניין ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' בינשטוק, פ"ד מח(3) 705 מבהיר בית המשפט עניין זה כדלקמן: "לפסילתה של הצוואה יש צורך להוכיח . . . כי המצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה 'בשעה' שעשה את צוואתו. אכן, ראיה כי בתקופה סמוכה ליום עריכת הצוואה סבל המצווה מפיחות ניכר בתפקודו השכלי, משקלה עמה בהכרעה אם ידע המצווה, בעת עריכת הצוואה, להבחין בטיבה של צוואה אך אין די בראיה כללית מעין זו. . . ". מן המצווה 'היודע להבחין בטיבה של צוואה' נדרשת מודעות לעובדה שהוא עורך צוואה, להיקף רכושו, מי הם הזוכים על פי הצוואה, את מי הוא מבקש להדיר מן הירושה וכן מודעות לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו. על המצווה להתייחס למציאות הסובבת אותו ולגבש רצון חופשי (ראה לעניין זה עניין בנדל לעיל וכן ספרם של שוחט, גולדברג, פלומין, דיני ירושה ועיזבון, מהדורה שישית, בעמ' 98). 6 לצורך שלילת הכשרות לא די בהעלאת ספקות בלבד. כמות ההוכחה אינה עניין של מה בכך (עניין בנדל לעיל) להוכחת הטענה ניתן להסתייע במסמכים רפואיים אודות המצווה נכון למועד עריכת הצוואה או בסמוך לאותו מועד; בחוות דעת רפואית או אחרת באשר למצבו של המצווה לעת עשיית הצוואה (ע"א 7019/94 לפיבסקי נ' עמליה דן (לא פורסם) ); בעדויות של מי שערך את הצוואה ו/או מי ששימש כעד לה (ראה לעניין זה: ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון ישראל, פ"ד נד(2) 215; הלכת לב"י נ' בינשטוק לעיל); ובעדויות אחרות.
פסק דין |03/09/2019 |משפחה – נצרתמאזכרים – 1 |עמודים – 11
חוק הירושה, תשכ"ה-1965
סעיף: 22. צוואה בפני רשות
22. (א) צוואה בפני רשות תיעשה על-ידי המצווה באמירת דברי-הצוואה בעל פה בפני שופט, רשם של בית-משפט, או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית-דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי-הצוואה בכתב, על-ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית-דין דתי כאמור. (ב) דברי-הצוואה כפי שנרשמו על-ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית-הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית-הדין הדתי יאשר בחתימתו על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור. (ג) נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה. (ד) במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על-ידי המצווה עצמו. (ה) צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לעניני ירושה. (ו) צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה. (ז) לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט.
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 7. עשיית צוואה בפני רשות
7. (א) המבקש לעשות צוואה בפני בית משפט, רשם של בית משפט, חבר בית דין דתי או רשם לעניני ירושה (להלן – רשות), יגיש לרשות בקשה על כך בכתב ויפרט בבקשתו אם דברי הצוואה יהיו בעל פה או בכתב. (ב) הצוואה תיעשה בפני שופט, רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי, ודברי הצוואה כפי שהוגשו לרשות או נרשמו בידיה (להלן – נוסח הצוואה) יימסרו למצווה. (ג) תיק הבקשה יהיה תיק נפרד אשר יכלול את פרוטוקול הדיון אשר יפרט את דרך עשיית הצוואה לרבות הצהרת המצווה כי הצוואה נעשתה ברצון חופשי; נוסח הצוואה לא יצורף לתיק.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 23. צוואה
23. (א) נעשתה צוואה בפני נוטריון לפי סעיף 22 לחוק הירושה, ימסור הנוטריון את הצוואה למצווה. (א1) ביקש המצווה מנוטריון להפקיד צוואה שנעשתה בפניו כאמור בתקנת משנה (א) אצל הרשם לענייני ירושה, יפקיד הנוטריון את הצוואה בתוך שלושים ימים מיום עשייתה; ההפקדה תהיה בדרך של מסירת הצוואה המקורית לרשם לענייני ירושה בדרך של התייצבות הנוטריון אצל הרשם לענייני ירושה שבאזור פעולתו נעשתה הצוואה או באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, לפי העניין, על חשבון המצווה. (ב) נוטריון ינהל פנקס צוואות וירשום בו את מועד עריכת הצוואה, שם המצווה, המספר הסידורי של האישור הנוטריוני, אזור הפעולה ושם הרשם לעניני ירושה שאצלו הופקדה הצוואה ומועד הפקדתה; לכל רישום יהא מספר סידורי שוטף לפי מועד הפקדתה של הצוואה, או מועד מסירתה לידי המצווה, לפי הענין. (ג) הופקדה צוואה שתקנה זו חלה עליה יצרף הנוטריון לעותק האישור על עריכת הצוואה שישמור בידיו את אישור הרשם לעניני ירושה על הפקדתה וימציא למצווה, לפי דרישתו, העתק מאושר ממנו. (ד) על אף האמור בתקנה 22, נודע לנוטריון על מות המצווה, ימסור הנוטריון את הצוואה המקורית לרשם לענייני ירושה באופן מיידי כאמור בסעיף 75 לחוק הירושה; הנוטריון ישמור בידיו העתק צילומי של הצוואה, ויצרף אליו את אישור הרשם לענייני ירושה בדבר מסירת הצוואה, וירשום את דבר הוצאת הצוואה בפנקס המנוהל לפי תקנה 26(ג).
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 7. בקשה לקבלת סעד משפטי
7. (א) המבקש סעד משפטי, יגיש בקשה ליחידה לסיוע משפטי הנמצאת בתחום מחוז הלשכה שבו נמצא מקום מגוריו; הבקשה תהיה ערוכה בטופס שיימסר חינם בכל תחנה או באתר האינטרנט של הלשכה. (ב) המבקש יחתום על כתב התחייבות בלתי חוזרת ולפיו הוצאות משפט אשר ייפסקו לטובתו, יועברו לקרן "שכר מצווה בע”מ”. (ג) סעד משפטי יינתן אם נוכח ממונה המחוז או עורך הדין שהוא מינה לדעת, לפי אמות המידה הקבועות בסעיף 9, שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות הסעד. (ד) ממונה מחוז או עורך הדין שהוא מינה רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי הבקשה; היקף החקירה והדרישה יכול שישתנה בהתאם לסעד המשפטי המבוקש.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962
סעיף: 64א. צוואה או מסמך הבעת רצון של אפוטרופוס של בגיר
64א. (א) אפוטרופוס של אדם שהוא קרובו, לרבות אפוטרופוס למעשה כמשמעותו בסעיף 67, רשאי לציין בצוואתו את שמו של יחיד או תאגיד שהוא מבקש כי ימונה לבנו או לקרובו כאפוטרופוס לאחר מותו. (ב) אדם כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לציין במסמך הבעת רצון את שמו של יחיד או תאגיד שהוא מבקש כי ימונה לבנו או לקרובו כאפוטרופוס, אם יחדל להיות מסוגל לדאוג לבנו או לקרובו ולקבל החלטות לגביו. (ג) אדם כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) רשאי לתת הנחיות בעניין מהעניינים הנתונים לפי חוק זה לשיקול דעת בית המשפט או האפוטרופוס, כדי שיקוימו על ידם לאחר מותו או אם יחדל להיות מסוגל לדאוג ולקבל החלטות לגבי בנו או קרובו, לפי העניין. (ד) מסמך הבעת רצון ייערך בכתב וייחתם בפני עורך דין, ויחולו לגביו הוראות סעיפים 32יג, 32יד, 32יח, 32יט(א), 32כב(1) ו–32כג, בשינויים המחויבים. (ה) בטרם ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם או ייתן הנחיות מקדימות, ישמע את האדם בהתאם לסעיף 36. (ו) ערך אדם צוואה או מסמך הבעת רצון לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ימנה בית המשפט כאפוטרופוס את מי ששמו צוין בצוואה או במסמך הבעת הרצון, לפי העניין, אם ראה בית המשפט, לאחר שמיעת האדם שהוגשה בקשה בעניינו ותוך התחשבות ברצונו, שיש צורך למנות לו אפוטרופוס לפי סעיף 33א ושמינוי של מי שצוין בצוואה או במסמך הבעת הרצון עולה בקנה אחד עם טובתו; נתן אדם הנחיות בצוואה או במסמך הבעת רצון כאמור, יורה בית המשפט לאפוטרופוס לפעול בהתאם להן, אם ראה שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתו של האדם שהוא אפוטרופסו, ובלבד שאותו אדם לא נתן הנחיות מקדימות שונות בעניין לפי חוק זה. (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 32כח(ג).
פקודת הירושה
סעיף: 7. שיפוט יחודי של בתי-דין נוצריים ויהודיים
7. (1) לבתי-הדין של כל עדה דתית יהא שיפוט יחודי לקיים צוואה שנערכה ע"י כל חבר עדתם שאינו נכרי. (2) תעודה לקיום צוואה מטעם בית-הדין של העדה תיחשב עדות מכרעת שהצוואה היא בת-תוקף מבחינת צורתה, וכי המצווה היה כשר לערוך את הצוואה ולא הושפע ע"י משגה, רמאות או השפעה בלתי-הוגנת, אולם עצם קיומה של צוואה ע"י בית-משפט אינו מקנה תוקף לכל העברת-רכוש על פי אותה צוואה, כשההעברה היא בניגוד לחוק.
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 9. הודעה על הימצאות צוואה
9. (א) היו במרשם הארצי צוואה או זכרון דברים על צוואה שבעל פה ונודע לרשם לעניני ירושה על מותו של המצווה, ונתמלאו התנאים שבסעיף 76 לחוק, יפתח הרשם לעניני ירושה את המעטפה, יעיין בה, ימסור עליה הודעה בדואר רשום לזוכים על פיה, ואם חזרה הודעה שנשלחה לזוכה, יודיע הרשם על הצוואה באתר האינטרנט של הרשם לענייני ירושה. (א1) ואולם רשאי הרשם לענייני ירושה לקבוע כי במקרים המפורטים להלן, לא נדרש למסור הודעה או לפרסם באתר האינטרנט שלו כאמור: (1) אם מבוקש לקיים צוואה מאוחרת לצוואה המופקדת וקיימת זהות בין שתי הצוואות מבחינת הזוכים וחלקיהם; (2) אם האפוטרופוס הכללי מנהל את נכסי הזוכה לפי הצוואה לפי סעיפים 6 או 7 לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978, לא נדרש למסור הודעה או לפרסם ברשומות כאמור, לגבי אותו זוכה. (ב) הרשם לעניני ירושה יערוך פרוטוקול על דבר פתיחת הצוואה והעיון בה ויצרף אליו העתק מההודעה לזוכים ואישור מסירתה ואם פורסמה הודעה באתר האינטרנט של הרשם לפי תקנת משנה (א) – יתעד בפרוטוקול כי פורסמה הודעה כאמור. (ג) נודע לרשם לענייני ירושה על מותו של המצווה כאמור בתקנת משנה (א), והצוואה המקורית שהופקדה הושמדה, הושחתה או שלא ניתן לאתרה, יפתח הרשם את קובץ המחשב המכיל את הצוואה הסרוקה, ויחולו על צוואה סרוקה שנפתחה כאמור הוראות תקנות משנה (א) עד (ב).
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 258יב. חוות דעת של מומחה בעניני משפחה
258יב. (א) בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לעניני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן – צו ההקמה); בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה. (ב) הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לענין, תוך שבעה ימים מיום מינויו. (ג) המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור בסעיף 4(ה) לצו ההקמה. (ד) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות. (ה) מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך שבעה ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה. (ו) בית המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, כאמור בתקנת משנה (א), ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו. (ז) בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו על פי סעיף 8(ג) לחוק. (ח)15 תקנה זו תחול גם על בית משפט הדן בערעור על החלטה של בית משפט לענייני משפחה או על החלטה בערעור או הדן בבקשת ערעור על החלטה בערעור.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 258יב. חוות דעת של מומחה בעניני משפחה
258יב. (א) בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לעניני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן – צו ההקמה); בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה. (ב) הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לענין, תוך שבעה ימים מיום מינויו. (ג) המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור בסעיף 4(ה) לצו ההקמה. (ד) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות. (ה) מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך שבעה ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה. (ו) בית המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, כאמור בתקנת משנה (א), ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו. (ז) בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו על פי סעיף 8(ג) לחוק. (ח)15 תקנה זו תחול גם על בית משפט הדן בערעור על החלטה של בית משפט לענייני משפחה או על החלטה בערעור או הדן בבקשת ערעור על החלטה בערעור.
פקודת הירושה
סעיף: 12. צוואות בצורה אזרחית
12. בתי-המשפט האזרחיים יחשבו צוואה כבעלת-תוקף בצורה אזרחית אם היא ממלאת אחר התנאים הבאים: – (א) הצוואה נערכה בכתב ונחתמה בסופה בחתימת-ידו או בחותמו של המצווה או של איזה אדם אחר בפקודתו, במעמד שני עדים לפחות המצויים יחד באותה השעה, ושהעידו על הצוואה בפני המצווה, והעדים מלאו להם שמונה-עשרה שנה והיתה דעתם שפויה בשעת עריכת הצוואה; (ב) המצווה לא היה למטה מגיל שמונה-עשרה שנה בשעת עריכת הצוואה ולא היה חולה ברוחו או פסול מבחינה אחרת לערוך צוואה בהתאם לחוק החל על המעמד האישי שלו והנהוג לגבו בישראל; (ג) המצווה לא נפתה לערוך את הצוואה בתרמית או מתוך שימוש בהשפעה בלתי-הוגנת.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 1. הגדרות
1. בכללים אלה – "הכנסה" – כהגדרתה בתקנות הסיוע; "חוק הסיוע" – חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972; "יחידה לסיוע משפטי" – יחידה שהוקמה לפי סעיף 6. "ייצוג משפטי" – ייצוג לפני ערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות; "ממונה ארצי" – מי שהתמנה לפי סעיף 5; "ממונה מחוז" – מי שהתמנה לפי סעיף 2; "סעד משפטי" – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי או שניהם יחד; לעניין זה, "ייעוץ משפטי" – לרבות כתיבת מכתבים, מילוי טפסים ובקשות דחופות המופנות לערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות; "רכוש” – זכויות במיטלטלין או במקרקעין בזכות שבדין או בזכות שביושר, וכן כספים לרבות פיקדונות, איגרות חוב, ניירות ערך, קופות גמל או מסמכים סחירים אחרים; לעניין זה – לא יראו זכות בעלות או חכירה לדורות בדירת מגורים אחת כ”רכוש”; "השכר הממוצע” – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995; "תחנה” או "תחנת יחידה לסיוע משפטי” – תחנה שהוקמה בידי ממונה המחוז לפי סעיף 2 שאליה פונה מבקש בבקשה לקבלת סעד משפטי לפי סעיף 7(א); "תקנות הסיוע” – תקנות הסיוע המשפטי, התשל”ג-1973.
תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג
סעיף: קעט. בקשה לאישור צוואה לאחר מיתה
קעט. (1) בבקשה לאישור צוואה אחרי מות המצווה, על המבקש להגיש העתק מהצוואה ולפרט את שם המצווה, מקום מסירתה ותאריך המסירה, שמות היורשים והנהנים הידועים לו תוך ציון מענם כשהם ידועים לו. אם הצוואה היא צוואת שכיב-מרע בעל-פה, על המבקש לציין, נוסף על האמור לעיל, את תאריך הצוואה ומקום עשייתה, תוכנה ועדיה. (2) הבקשה תוגש בצירוף טופס שייקבע לפי תקנה ריא.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962
סעיף: 64. צוואה או מסמך הבעת רצון של הורהו או אפוטרופסו שהוא קרוב של קטין
64. (א) הורהו של קטין או אפוטרופסו שהוא קרובו, לרבות אפוטרופוס למעשה כמשמעותו בסעיף 67, רשאי לציין בצוואתו את שמו של יחיד שהוא מבקש כי ימונה לילדו או לקרובו כאפוטרופוס לאחר מותו. (ב) אדם כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לציין במסמך שייערך לפי הוראות סעיף זה (בפרק זה – מסמך הבעת רצון) את שמו של מי שהוא מבקש כי ימונה לילדו או לקרובו כאפוטרופוס, אם בשל מוגבלות הוא יחדל להיות מסוגל לדאוג לילדו או לקרובו ולקבל החלטות לגביו. (ג) אדם כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) רשאי לתת הנחיות בעניין מהעניינים הנתונים לפי חוק זה לשיקול דעת בית המשפט או האפוטרופוס, כדי שיקוימו על ידם לאחר מותו או אם יחדל להיות מסוגל לדאוג ולקבל החלטות לגבי ילדו או קרובו, לפי העניין. (ד) מסמך הבעת רצון ייערך בכתב וייחתם בפני עורך דין, ויחולו לגביו הוראות סעיפים 32יג, 32יד, 32יח, 32יט(א), 32כב(1) ו–32כג, בשינויים המחויבים. (ה) ערך אדם צוואה או מסמך הבעת רצון לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), ייתן בית המשפט עדיפות למינוי מי ששמו צוין בצוואה או במסמך הבעת הרצון, לפי העניין, כאפוטרופוס לקטין ויורה לאפוטרופוס לפעול בהתאם להנחיות שבצוואה או במסמך הבעת הרצון, והכול זולת אם ראה שטובת הקטין לסטות מהם ובכפוף לאמור בסעיף 28 בנוגע לאפוטרופסותו של ההורה האחר.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
(ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו. (ד) עורך דין, המבקש לקבל מידע בלבד מהתיק, בלי שנדרש עדכונו כבא כוח הצד בתיק, יציג ייפוי כוח שייחתם לא מוקדם משנה עובר להפקדתו, המאפשר קבלת מידע מהתיק ויצרף לבקשה לקבלת המידע העתק תעודת זהות של אותו צד. (ה) עורך דין המבקש כי פקיד או שליח ממשרדו יבצע פעולות בעבורו ידאג להפקיד בידי אותו אדם אישור שנחתם לא מוקדם משנה עובר להצגתו ולפיו אותו אדם מועסק על ידו ומוסמך לפעול מטעמו של עורך הדין; האישור יפרט גם את הפעולות אשר רשאי הפקיד או השליח לבצע בעבור עורך הדין.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
(ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא הוחלף הייצוג בתיק, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין מייצוג בתיק, ותשלח הודעה על כך לזוכה או לחייב, לפי העניין; (3) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה, יבוטל עיכוב הכספים כאשר מי שהחליף בייצוג בתיק, או הזוכה, ימציא פרטי מספר חשבון בנק כמפורט בתקנה 11(א)(4); (4) אם עורך הדין שנפטר שימש ככו נס נכסים, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהל התיק, לרשם ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, כדי לקבל את הנחיותיו. (ג) אין בייצוג צד על ידי עורך דין כדי למנוע מתן הודעות מהותיות להמשך ההליך על ידי מערכת ההוצאה לפועל לזוכה או לחייב בעצמו, ובלבד שעותק ההודעה נשלח לעורך הדין המייצג אותו; האמור בתקנת משנה זו אינו גורע מזכותו של צד לקבל דוחות באופן ישיר בנוגע לפעולות בתיקיו.
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 6. הפקדת צוואה
6. 3 (א) המבקש להפקיד צוואתו אצל רשם לעניני ירושה יגיש לו בקשה על כך בכתב. (ב) המבקש יוזמן להתייצב אצל הרשם לעניני ירושה, להיחקר על פרטי זהותו ולמסור את הצוואה כשהיא במעטפה סגורה וחתומה בשעווה או באמצעי אחר הדומה לכך במהותו, ובחותמת הרשם לעניני ירושה. (ג) על המעטפה יצוינו, פרטי זהותו ומענו של המפקיד, תאריך ההפקדה ובפני מי נעשתה הצוואה ככל שהדבר ידוע ויחתמו עליה הרשם לעניני ירושה והמפקיד. (ד) דבר ההפקדה יירשם במרשם הארצי ויינתן למפקיד אישור על הפקדת הצוואה. (ה) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, על הפקדה של זכרון דברים האמורה בסעיף 23(ב) לחוק, ובלבד שעל המעטפה יצוין גם שמם ומענם של העדים. (ו) מי שהפקיד את צוואתו אצל רשם לעניני ירושה רשאי לקבלה בחזרה על פי בקשה בכתב; הרשם לעניני ירושה יחקור את זהותו של המבקש, ימסור לידיו את צוואתו כנגר חתימתו לאישור קבלת הצוואה, ויודיע על כך למרשם הארצי; דבר ההפקדה יימחק מהמרשם הארצי.
חוק הירושה, תשכ"ה-1965
סעיף: 54. פירוש הצוואה
54. (א) מפרשים צוואה לפי אומד-דעתו של המצווה כפי שהיא משתמעת מתוך הצוואה, ובמידה שאינה משתמעת מתוכה – כפי שהיא משתמעת מתוך הנסיבות. (ב) צוואה הניתנת לפירושים שונים, הפירוש המקיים אותה עדיף על פירוש שלפיו היא בטלה. (ג) צוואה יכול שתהיה בלשון מתנה, מחילה או הודאה או בכל לשון אחרת.
תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ"ג-2022
סעיף: 2. הגדרות
ים; "עורך דין" – מי שהוא עורך דין לפי סעיף 42 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, לרבות טוען שרעי כהגדרתו בתקנות הטוענים השרעיים, התשכ"ג-1963; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה, ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה, לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצה רה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 8. מסירת צוואה
8. מי שחייב למסור צוואה לפי סעיף 75 לחוק, יגיש את המסמך שבידו לרשם לעניני ירושה בציון פרטי זהותו ומענו וכן שמו של המצווה ויקבל אישור על המסירה; דבר המסירה יירשם במרשם הארצי; המסמך האמור יישמר בדרך שנשמרות צוואות מופקדות.
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 22. הודעת הרשם על הימצאותה של צוואה
22. הועברה בקשה לצו ירושה או לצו קיום לבית משפט, ולאחר מכן נמסרה צוואה לרשם לעניני ירושה, ישלח הרשם הודעה, בדואר רשום, על דבר קיומה של הצוואה לזוכים על פיה; בהודעה יצוין כי הזוכים רשאים להגיש כתב התנגדות לבקשה לבית המשפט שאליו הועברה הבקשה, בתוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת ההודעה; העתק מההודעה ואישור על מסירתה יישלחו לבית המשפט.
צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996
סעיף: 4. רשימות מומחים
(ג3) השכר בעד חוות דעת כולל שכר בעד כל הכרוך בהכנתה, לרבות לימוד המקרה, עריכת אבחונים, בדיקות, התייעצויות ופגישות הנדרשים לצורך ההכנה. (ד) מומחה יתחייב, לאחר שייכלל ברשימת המומחים, שלא להגיש לבית המשפט חוות דעת מטעם בעל דין כלשהו או מטעם רשויות המדינה או רשות ציבורית אחרת; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למנות מומחה שהגיש לבית המשפט חוות דעת מטעם בעל דין או רשות כאמור, ובלבד שהיא הוגשה בתובענה אחרת שאין לה נגיעה לתובענה הנדונה בבית המשפט. (ה) חוות דעת של מומחה תתבסס גם על התייעצות עם מומחה אחד שפרטיו יצוינו בחוות הדעת, רצוי מתחום מקצועי אחר מבין התחומים שפורטו בתקנת משנה (א) אף אם אינו כלול ברשימת המומחים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו; מומחה שהכין את חוות הדעת ומי שעמו קוימה התייעצות לא יהיו מי שטיפלו בבעל דין או בבן משפחתו או בענין שיש לו נגיעה לתובענה הנדונה בבית המשפט.
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 53. בירור עובדות
53. בבדיקת בקשה לצו ירושה או לצו קיום רשאי בית המשפט, בית הדין הדתי או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, לברר את העובדות המצוינות בתצהירים ורשאי הוא להזמין את המצהירים ולחקרם.
חוק הירושה, תשכ"ה-1965
סעיף: 140. צורת הצוואה
140. (א) צוואה כשרה מבחינת צורתה אם היא כשרה לפי הדין הישראלי, לפי דין מקום עשייתה, לפי דין מקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל או לפי דין אזרחותו של המצווה בשעת עשייתה או בשעת מותו, ובמידה שהצוואה נוגעת למקרקעין – גם לפי דין מקום הימצאם. (ב) לענין החלתו של דין זר לפי סעיף זה יראו את הכשרות הדרושה למצווה או לעדי הצוואה כענין שבצורה.
תקנות הפרוצדורה בפני בית-הדין הכללי לפיצויים (הגנה), 1941
סעיף: 18. צווים להופיע ולהעיד ולהמציא מסמכים
18. (א) צו המצווה על כל אדם להופיע ולהעיד או להמציא מסמכים יהא ערוך בטופס ג' של התוספת לתקנות אלה, באותם השינויים שהנסיבות תחייבנה. (ב) הצד הרוצה בצו כזה עליו להגיש בקשה לכך במכתב שיישלח לרשם ואליו תצורף הטיוטה של הצו המבוקש. כל טיוטה צריכה להכיל את שמו של עד אחד בלבד. אם ניתן הצו ע"י בית-הדין, על הרשם לרשום בטיוטה את התאריך ולחתום עליה בתור צו מבית-הדין ועליו להחזירה לצד המבקש את הצו. (ג) על הצד למסור את הצו במסירה אישית ליד העד בזמן סביר לפני הבירור. (ד) בשעת המסירה יש לשלם לעד או להציע לו סכום סביר כדי כיסוי הוצאות-הנסיעה שלו למקום הבירור וחזרה.
כל הזכויות שמורות ©
