03-3810100

עורך דין עבודה פתח תקווה אובדן כושר עבודה

אודות המחבר


עורכת דין ריקי בקבני

RDB עו"ד ריקי בקבני

טלפון: 0747695580
מייל:
כתובת: מוטה גור 7 פתח תקווה
ותק: 15 שנים
עורכת דין משפחה נזיקין ועבודה ריקי בקבני

עורך דין עבודה פתח תקווה אובדן כושר עבודה

החיים מלמדים אותנו כי שום דבר אינו מובן מאליו וכמובן אינו ניצחי, כך גם כושר עבודתנו. מוכשרים ככל שנהיה, בין אם ההתמחות שלנו כוללת עבודה במשרד או בשדה חקלאי, אנו עלולים למצוא את עצמינו בסיטואציה בה נשללת מאיתנו היכולת להמשיך לעבוד. מצב זה עשוי לקרות כתוצאה מתאונת עבודה או התפתחות של מחלה מסוימת
כך או כך, אין ספק שזהו מצב מעורר חרדה המטיל צללית של אי וודאות כלכלית על עתידו של האדם שנבצרת ממנו היכולת לעבוד עבור פרנסתו. הצעד הראשון והחשוב הוא לדעת מהם הזכויות העומדות לרשותכם במצבים של אובדן כושר עבודה, האם יש לכל אדם ביטוח אובדן כושר עבודה? מאמר מאת עורך דין עבודה יענה לכם על כמה שאלות חשובות בנושא

אובדן כושר עבודה

על מנת שתוכלו להיות מודעים לזכויות שלכם, ראשית עליכם להבין מהו אובדן כושר עבודה?

המונח אובדן כושר עבודה מתייחס למקרים בהם נשללת מהאדם היכולת להמשיך לעסוק במשלח ידו בצורה מלאה או חלקית עקב תאונה או מחלה. מצב שכזה יכול להיות זמני עד להחלמתו של האדם, או עלול להיות קבוע אם מדובר בהתפתחות מחלה חשוכת מרפא או תאונה שהובילה למצב בלתי הפיך.
חשוב לציין כי אבדן כושר עבודה הינו מונח כללי למדי, מפאת הגיוון התעסוקתי הגדול אשר קיים בשוק העבודה. לעיתים תאונה עלולה למנוע מאדם לעבוד בעבודה אליה הוא הוכשר אך הוא עשוי כשיר לעבוד בעבודות אחרות. בעוד ישנם מצבים בהם האדם מאבד את היכולת הכללית לנוע כמו במצב של 100% נכות פיזית בהם האדם אינו מסוגל להניע את גפיו.
במקרים מהסוג הנ"ל, ישנם מוסדות שונים המבטחים כל אדם במיוחד למקרים בהם נבצרת ממנו היכולת לעבוד ודואגים לקיומו הכלכלי לאחר תאונה או מחלה.

תאונת עבודה

ביטוח ציבורי – אובדן כושר עבודה ביטוח לאומי

ביטוח לאומי הינו הביטוח הנגיש כמעט לכל אדם באוכלוסיית ישראל, מוסד זה קובע את היקף אי היכולת של אדם מסוים לעבוד ולהתפרנס לפי אחוזי נכות שבסופו של דבר יזכו אותו בקצבת נכות בהתאם ליכולת שלו לנהל משק בית בצורה תקינה.

אילו גורמים פוסקים את מידת אובדן כושר העבודה?

כאמור בפסקה הקודמת דרגת אובדן כושר העבודה נמדדת באחוזי נכות הנקבעים על ידי פקידים האמונים על מחלקת התביעות של המוסד לביטוח לאומי, הפסיקה מתקבלת לאחר שמתקבלת חוות דעת רפואית באשר לאחוזי הנכות המגיעים לאדם, במידה ואותו אדם נמצא ברמת תפקוד מתחת ל 50% נכות הוא לא יקבל קצבת נכות.

כיצד נאמדת קצבת אובדן כושר העבודה?

במידה ונקבע לאדם מסוים אחוזי נכות העולים על 50% הוא יימצא זכאי לקבלת קצבה מסוימת. אילו לאדם נקבעה מידת נכות העולה על 60% הוא יהיה זכאי לקבל קצבת נכות שתנוע בין 1,908 ₪ עד ל 3,321 ₪. וכן הלאה עד ל 100 %נכות. ככל שאחוזי הנכות יעלו כך הוא יימצא כלא כשיר לעבוד וקצבתו החודשי תהיה גבוהה יותר.
מלבד עניין אחוזי הנכות, היקף הקצבה עשוי לגדול אף יותר במידה ואותו אדם צריך לכלכל את קיומם של צאצאיו. כך במידה וזוג אינו משתכר די הצורך על מנת לכלכל שני ילדים הוא ימצא זכאי לקבל קצבה נוספת עבור ילדיו, גובה הקצבה תקבע על ידי מאפיינים ספציפיים לכל אדם.

עורך דין עבודה כיצד מגישים תביעה לאובדן כושר עבודה?

על מנת להגיש תביעה לאובדן כושר עבודה יש לצרף מספר מסמכים:

  • חוות דעת רפואית מטעם רופא המתמחה בתחום הבעיה איתה מתמודד האדם. במידה והאדם היה מאושפז לצרף מסמכים שיתמכו באובדן כושר העבודה שלו.
  • במידה והוגשה תביעה לביטוח לאומי לצרף את פסיקתם הכולל את הפרוטוקול המלא.
  • יש לצרף אישור מהמשטרה במידה ועולה הצורך.
  • במידה ותביעת אובדן כושר העבודה הינה חודשית יש לצרף תלושי שכר לתקופה שקדמה לאירוע הפגיעה. או דוחות רווח והפסד מרואה חשבון במידה והאדם עצמאי.
  • במידה ומדובר בשכיר יש לצרף טופס היעדרות בגין מחלה/תאונה.
  • העתק של תעודת זהות הכוללת את הספח.
  • מסמך המעיד על וויתור על סודיות רפואית.
  • טופס 101 לשכירים.

עם הגשת התביעה בצרוף המסמכים הנדרשים, כל מקרה ייבחן לגופו ועל פי הממצאים תינתן הקצבה המתאימה.
החיים הם דבר דינאמי ואיננו יכולים לצפות או לשלוט בכל דבר, לצערנו אבדן כושר עבודה הינו דבר שעלול לקרות לכל אדם ולהוביל להתמוטטות כלכלית ונפשית. אך אין זה מצב שצריך או חייב לנהל את חייכם! מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני עבודה על מנת להגיע למיצוי הזכויות שלכם ולהגיע למחוז חפציכם.

R.D.B LAW FIRM- הבית שלך לעולם המשפט

טל': 03-9133341 פקס: 03-9133345

הייתם מעורבים בתאונה ואינכם יכולים לעבוד? התפתחה לכם מחלה שמונעת ממכם לתפקד?

עורכת דין נזיקין ועבודה

אתם לא לבד

חברתנו בעל וותק רב, ומתמחה בתביעות אובדן כושר עבודה. העקרון המנחה אותנו הוא מקצועיות ללא פשרות, יחס אדיב ואישי. יחד נצעד את הדרך ונגיע אל המטרה הנכספת!

מוזמנים להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם!

"האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי כל תיק הינו ייחודי ומשכך יש לבחון אסטרטגיה משפטית בכל תיק לגופו"

עורכי דין

סימכוין

ת"א (פתח-תקוה) 1019-06- איתן סימן טוב ואח נגד איילון חברה לביטוח בע"מ ואח

שמות השופטים: אהרן ד גולדס

  • הנתבעים העלו בכתב ההגנה טענות שונות וכלליות ביחס לאבדן כושר עבודתו של התובע אולם לא הגישו כל חוות דעת נגדית בנושא. בסיכומיהם אף זנחו הנתבעים טענות אלו ולא העלו כל טענה ביחס למצבו הרפואי של התובע ולאובדן כושר עבודתו. לפיכך, אני מקבל את טענותיו של התובע בעניין זה. סוף דבר 31. לאור כל האמור לעיל, הנני מורה כדלקמן: א. הנתבעים מחוייבים ביחד ולחוד כלפי התובע בתשלום 80 מהפיצוי החודשי לפי הפוליסה, בגין אובדן כושר עבודה, החל מיום 01/04/02 . בהתאמה יבוצע גם החזר פרמיות ששולמו בפועל. ב. כן הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, הוצאות משפט וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 בתוספת מע"מ כחוק. לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. המזכירות תשלח עותק פסה"ד לצדדים בדואר.

פסק דין | 22/11/2008 | שלום – פתח תקווה

ת"א (הרצליה) 65733-12-18- פלוני נגד הפניקס חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: יעקב שקד

  • 1. בתיק זה הוגשה תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה 2. עד כה התקיימו שני דיוני קדם משפט והצדדים קיימו גישור שלא צלח. 3. ביום 19.1.10 הותר לתובע לתקן את כתב תביעתו על דרך הוספת חוו"ד מומחה בתחום הנוירולוגי. ביום 11.3.20 הגישה הנתבעת אף היא חוו"ד מטעמה בתחום זה. הצדדים גם הגישו חוו"ד בשני תחומים, נוספים כמבואר להלן. 4. ביום 24.3.20 ביקשתי את הצדדים לעדכן בדבר מינוי מומחים מטעם בית משפט (כן ראה החלטות זהות מהדיון מיום 28.10.19 ומיום 25.11.19 ). 5. התובע התנגד למינוי מומחים מטעם בית משפט. בין היתר טען כי מינוי מומחים יסרבל את ההליך ויגרור הוצאות. בנוסף טען כי יש ברשותו ראיות נוספות להוכחות התביעה. עוד הוסיף כי תגובתו נסמכת על פסק דיני בת. א. (שלום הרצ') 14387-08-13 שטינמץ (המנוח) נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ( 20.5.15 ) (להלן – עניין שטינמץ). 2 הנתבעת הגישה תגובה לעמדת התובע, וטענה כי לאור הפערים הגדולים בין חוות הדעת יש למנות מומחים. 6. אין בדעתי לקבל את עמדת התובע. לאור הפערים הגדולים בין כל חוות הדעת שהוגשו, נראה כי אין מנוס ממינוי מומחים אובייקטיבים מטעם בית המשפט. כך למשל, המומחה ד"ר גלוזמן לב מטעם הנתבעת קבע כי התובע לא איבד את כושרו לעבוד כמפתח תוכנה והוא כשיר לתפקידו בהיקף של משרה מלאה. מנגד, מומחה התובע ד"ר גפן תמיר קבע כי התובע איבד את כושר עבודתו באופן מלא ולצמיתות. כן מצויות שתי חוות דעת חולקות נוספות בתחומים נוירולוגיים ופסיכיאטריים. 7. התובע הפנה כאמור לפסק הדין בעניין שטיינמץ וטען כי ניתן להוכיח אובדן כושר עבודה גם באמצעות עדויות. אין הנדון דומה לראיה. בפסק הדין בעניין שטיינמץ.

החלטה | 25/04/2020 | שלום – הרצליה

ת"א (חיפה) 2879-01-16- פלוני נגד מנורה מבטחים ביטוח בעמ

שמות השופטים: אורי גולדקורן

  • מאחר ועל-פי תנאי הפוליסה, הותנה השחרור בהיותו של התובע במצב של אובדן כושר עבודה מוחלט, אנו נפנה כעת לבחון האם התובע הוכיח את התקיימותם של שני התנאים הראשונים, מתוך שלושת תנאי אובדן כושר עבודה מוחלט אשר פורטו בנספח. מאחר וחלק מהתנאים מופיעים אף בשאר הפוליסות, תהא לקביעתנו בנוגע להתקיימותם השלכה אף לגבי הפוליסות האחרות. 4.7 אובדן כושר עבודה – הודעות הדחייה של הנתבעת יח. ביום 9.9.2013 שלחה הנתבעת לתובע הודעת דחייה של תביעתו לתשלום תגמולי ביטוח על-פי הפוליסות השונות. במכתב צוין כי מחוות דעתו של רופא החברה אשר בדק את התובע עולה כי התובע אינו עומד בתנאי הזכאות לאובדן כושר עבודה מאחר ואינו מצוי באובדן כושר עבודה על-פי תנאי הפוליסות. לאחר קבלת מסמכים נוספים מהתובע, שלחה הנתבעת ביום 7.4.2014 לבאת-כוח התובע הודעה כי לא חל שינוי בעמדתה, ובמכתב נוסף מיום 26.10.2015 היא ציינה כי החומר הנוסף הועבר להיוועצות פנימית. יט. עופר לוי, ראש צוות במחלקת תביעות ביטוח חיים של הנתבעת, כתב בתצהירו כי בגין אי-כושרו של התובע לעבוד הנתבעת אישרה תביעה לפי פוליסה 17122631 לתקופה שתחילתה ביום 4.2.2013 (חודש לאחר האירוע) וסיומה ביום 4.4.2013 , ובנוסף היא אישרה לו על-פי כל הפוליסות תשלום בגין אי-כושרו לעבוד בתקופה שתחילתה בחודש אוגוסט 2015 וסיומה בחודש נובמבר 2015 בגין כל הפוליסות. 4.8 אובדן כושר עבודה – ההלכה הפסוקה 12 כ. סוגיית ביטוח אובדן כושר עבודה בפוליסת ביטוח נדונה בפסיקת בית המשפט העליון. בע"א 300/97 חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 746 (1999) (להלן: עניין חסון) נפסק כי מטרתו של ביטוח כנגד אובדן כושר עבודה היא להבטיח, כי אם יאבד המבוטח את יכולתו לעבוד ולהשתכר למחייתו עקב תאונה או מחלה, תשלם חברת הביטוח למבוטח פיצוי חודשי קבוע.

פסק דין | 18/01/2021 | שלום – חיפה

ת"א (תל אביב) 59157-11-15- פלוני נגד כלל חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: אורלי מור אל

  • המומחית לא זכרה אם אמרה לתובע שיתחיל מעבודה פשוטה בבית ואולם השיבה שיכול להיות שהדברים נאמרו בטרם קיבלה את חוות הדעת הפסיכיאטרית, לפיה אין מניעה שיעבוד במשרה מלאה. 53. בית המשפט הדן בתביעת אובדן כושר עבודה על פי פוליסה נדרש "לתרגם" את המצב הרפואי לצורך הכיסוי הביטוחי. הנכות הרפואית היא נתון מרכזי אם כי לא בלעדי לקביעת שיעור הפגיעה התפקודית של המבוטח, הפגיעה התפקודית נקבעת בנוסף למצב הרפואי גם על הנתונים העובדתיים שהוכחו במהלך ההליך ובין היתר מהות העבודה בו עסק המבוטח, תנאיה ומידת תפקודו של המבוטח. (השוו: תא (ת"א) 15343-04-10 מלכה שורק נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (16/11/13), סעיף 32 לפסק הדין). במקרה דנן, אמנם אין חוות דעת נוגדת העומדת למול חוות הדעת התעסוקתית מטעם הנתבעת, אך אין משמעות הדברים שחוות דעת זו מתקבלת כלשונה. למומחה בתחום התעסוקה אין בהכרח יתרון על בית המשפט בהקשר זה, כך במיוחד כאשר ניכר מעדותה של המומחית שהיא הסתמכה על חוות הדעת המקצועיות של מומחי הנתבעות וכאשר המומחית לא טרחה לברר ולתעד מהן נסיבות עבודתו המדויקות של התובע, לא בררה את הדברים עם מקום העבודה, לא ביקרה במקום, לא שוחחה עם המעביד על מנת ללמוד על מהות התפקיד, כפי שהיה מצופה ממי שאמור לקבוע כושר עבודה ולא הביאה לבית המשפט כל נתונים על מצב השוק בנוגע לעבודה של מהנדס חומרה ועל היכולת של התובע להשתלב בעבודה במשרה מלאה או חלקית. כל אלה הם נתונים רלוונטיים לקביעת כושר העבודה והם חסרים בחוות הדעת התעסוקתית שהוגשה מטעם הנתבעת. בהינתן האמור עד כאן, לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים הרלוונטיים ואת חוות הדעת הרפואיות, להערכתי, כושר העבודה של התובע עומד על 60. בניגוד לטענות התובע, לא התרשמתי שנשלל מהתובע כושר העבודה לצמיתות, אלא ניכר שבשל מצבו הבריאותי של התובע, הן הנפשי והן הראומטולוגי התובע מסוגל אומנם לעבוד ואולם זאת בעבודה הנעשית בפחות שעות ובפחות לחץ.

פסק דין | 07/03/2021 | שלום – תל אביב

ת"א (נצרת) 57661-10-15- בסאם עתאמלה נגד מגדל חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: דניאל קירס

  • עוה"ד אסף ברוך פסק דין 1. זו תביעה על-פי פוליסות ביטוח בגין נכות צמיתה ואבדן כושר עבודה. אובדן כושר עבודה מוחלט – פוליסה 14946181 (ת/10) א. אובדן כושר עבודה מוחלט מיום 30.9.2013 עד יום 31.5.2014 – פוליסה 14946181 (ת/10) 2. בתיק זה מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרפואה התעסוקתית, ד"ר יהושע גושן (להלן: המומחה מטעם בית המשפט). המומחה מטעם בית המשפט קבע כי התובע היה באי-כושר מלא מיום 30.9.2013 עד 31.5.2014 . 2 3. תקופת ההמתנה לפי הפוליסה הנדונה עומדת על שלושה חודשים (ראו ע' 4 לקובץ ת/10). 4. על כן התובע זכאי לתשלום תגמולים לפי הפוליסה שבנדון, לתקופה בין 31.12.2013 עד 31.5.2014 , תקופה בת 5 חודשים ויום אחד. 5. התובע הודה בסיכומיו כי הנתבעת שילמה לפי פוליסה זו למלוא התקופה עד 31.5.2014 . ב. אובדן כושר עבודה מוחלט החל מיום 1.6.2014 – פוליסה 14946181 (ת/10) 6. התובע בוטח בפוליסות מושא התביעה, כבעל מקצוע "צבע". ההגדרה של איבוד מוחלט של כושר עבודה בפוליסה שבנדון (ת/10) מופיעה בנספח "'שלווה מורחב בפרמיה משתנה' – כיסוי תשלום פיצוי חודשי ולשחרור מתשלום דמי ביטוח במקרה של איבוד מוחלט של כושר העבודה בפרמיה משתנה". איבוד מוחלט של כושר עבודה מוגדר שם כך: "המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה אם עקב מחלה או תאונה, נשלל ממנו בשיעור של 75 לפחות ולתקופה העולה על תקופת ההמתנה הקבועה בדף פרטי הביטוח, הכושר לעבוד במקצוע שבו עבד או לעסוק בעיסוק שבו עסק עד אותה מחלה או תאונה ושבעקבותיהן נבצר ממנו לעסוק בעיסוק סביר אחר המתאים לניסיונו, להשכלתו ולהכשרתו" (פס' 9; ההדגשה הוספה). זו גם ההגדרה באותה פוליסה, לענין שחרור מפרמיות: נספח "'שלווה – שחרור' – כיסוי לשחרור מתשלום דמי ביטוח במקרה של איבוד מוחלט של כושר העבודה" (פס' 5).

פסק דין |15/07/2021 |שלום – נצרת

פסיקה רלוונטית

ק"ג (חיפה) 7542-09-21- שפטיה דוידוב נגד מגדל חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: טל גולן

  • של התובע לנתבעת לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה, אושרה על ידי הנתבעת, לפי מכתבים שונים של הנתבעת (החל מיום 9.5.2016 ), ובגין אירוע מיום 12.10.2015 . הנתבעת קבעה כי יש לראות בתובע כמי שאיבד כליל את כושר עבודתו, לתקופה שבין יום 12.10.2015 ועד ליום 31.7.2016 ; בין יום 1.2.2017 ליום 28.2.2017 ; בין יום 1.6.2018 ליום 31.7.2018 ; בין יום 1.8.2019 ליום 29.2.2020 ; ובין יום 1.4.2020 ליום 30.6.2020 . בהמשך, יצא מכתבה של הנתבעת מיום 2.7.2021 , שבו נקבע כי התובע איבד את כושר עבודתו בשיעור של 50, לתקופה שבין 1.5.2021 ועד ליום 30.3.2022 . מכאן התביעה שלפני. 2. ביום 10.1.2023 קבע בית הדין כי ימונה מומחה מטעם בית הדין בתחום הרפואה התעסוקתית. אשר על כן, אני ממנה מטעמו של בית הדין את ד"ר ליאוניד מזור (רח' ברקת 6 ת. ד. 535 שמשית 1790600, lmazor64gmail. com) כמומחה מטעם בית הדין בתחום הרפואה התעסוקתית, על מנת לבדוק האם התובע איבד את כושר העבודה, וככל שכן – באיזה שיעור. 3. אשר ל"אובדן כושר עבודה מוחלט", הרי שהוא מוגדר בפוליסה של התובע, כך: "מבוטח ייחשב כמי שאיבד באופן מוחלט את כושר עבודתו, אם בתום תקופת ההמתנה הנקובה בדף פרטי הביטוח נתמלאו כל התנאים שלהלן: 1. עקב מחלה או תאונה נשלל ממנו בשיעור של 75 לפחות הכושר לעסוק באופן זמני או קבוע במקצוע או העיסוק בו עסק לפני מועד אותה מחלה או תאונה ושעליהם הצהיר בהצעת הביטוח או בהודעת השינוי, לרבות ב-12 החודשים שקדמו למועד כאמור. 2. אינו עובד או עוסק בפועל בעבודה כלשהי ואיננו מקבל, במישרין או בעקיפין, שכר או תגמול או הכנסה בגין עבודה כלשהי, למעט הכעסה, שמקורה מעבודה שבוצעה לפני קרות מקרה הביטוח.

החלטה | 14/06/2023 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה


ק"ג (חיפה) 7542-09-21- ש ד נגד מגדל חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: טל גולן,חיים מויסי,ברק נחשול

  • ע"י ב"כ: עו"ד רוני חווצקי ה ח ל ט ה 1. תביעתו של התובע לנתבעת לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה, אושרה על ידי הנתבעת, לפי מכתבים שונים של הנתבעת (החל מיום 9.5.2016 ), ובגין אירוע מיום 12.10.2015 . הנתבעת קבעה כי יש לראות בתובע כמי שאיבד כליל את כושר עבודתו, לתקופה שבין יום 12.10.2015 ועד ליום 31.7.2016 ; בין יום 1.2.2017 ליום 28.2.2017 ; בין יום 1.6.2018 ליום 31.7.2018 ; בין יום 1.8.2019 ליום 29.2.2020 ; ובין יום 1.4.2020 ליום 30.6.2020 . בהמשך, יצא מכתבה של הנתבעת מיום 2.7.2021 , שבו נקבע כי התובע איבד את כושר עבודתו בשיעור של 50, לתקופה שבין 1.5.2021 ועד ליום 30.3.2022 . מכאן התביעה שלפנינו. 2. ביום 10.1.2023 קבע בית הדין כי ימונה מומחה מטעם בית הדין בתחום הרפואה התעסוקתית. אשר על כן, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את ד"ר דורית וינברג (הפרדס 18 תל מונד, דוא"ל doritw111gmail. com) כמומחית מטעם בית הדין בתחום הרפואה התעסוקתית, על מנת לבדוק האם התובע איבד את כושר העבודה, וככל שכן – באיזה שיעור. 3. אשר ל"אובדן כושר עבודה מוחלט", הרי שהוא מוגדר בפוליסה של התובע, כך: "מבוטח ייחשב כמי שאיבד באופן מוחלט את כושר עבודתו, אם בתום תקופת ההמתנה הנקובה בדף פרטי הביטוח נתמלאו כל התנאים שלהלן: 1. עקב מחלה או תאונה נשלל ממנו בשיעור של 75 לפחות הכושר לעסוק באופן זמני או קבוע במקצוע או העיסוק בו עסק לפני מועד אותה מחלה או תאונה ושעליהם הצהיר בהצעת הביטוח או בהודעת השינוי, לרבות ב-12 החודשים שקדמו למועד כאמור. 2. אינו עובד או עוסק בפועל בעבודה כלשהי ואיננו מקבל, במישרין או בעקיפין, שכר או תגמול או הכנסה בגין עבודה כלשהי, למעט הכעסה, שמקורה מעבודה שבוצעה לפני קרות מקרה הביטוח.

החלטה |22/01/2023 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה

ת"א (פתח-תקוה) 4667/95- חבסוב אברהם נגד שמשון חב לביטוח

שמות השופטים: אברהם קסירר

  • אברהם קסיררתקציר זהו פס"ד בנושא האחריות של חברת ביטוח על פי פוליסת הביטוח לתשלום פיצויים על אובדן כושר עבודה שנגרם לתובע. במקרה דנן, נפצע התובע בתאונת עבודה ונדונה השאלה האם התקיימו התנאים המנויים בסעיף 6 אשר בפרק 2 לחוזה הביטוח בין התובע לבין הנתבעת, דהיינו האם עקב תאונת העבודה שבה נגרם לתובע נזק, אשר עליו אין חולק, נשלל ממנו בשיעור של 75 לפחות, הכושר לעבוד במקצוע שבו עבד או בעיסוק סביר אחר המתאים לנסיונו, השכלתו והכשרתו. בית המשפט קבע: א. נטל ההוכחה להוכיח כי התקיים ה"מקרה הביטוחי" על עכל תנאיו המצטברים הינו על התובע. ב. הערכת נזקים של תובע, משך הזמן שנדרש לטפל בפצעיו וההשפעות על יכולתו לעבוד אינם דברים הנכללים בידיעה שיפוטית ויש להוכיחם כראוי בכל מקרה ומקרה על פי המציאות העובדתית המיוחדת של אותו אירוע. ג. אובדן כושר עבודה אינו טענה שברפואה תעסוקתית בלבד אלא ניתן להסיקו אף באמצעות שילוב בין חוות דעת רפואית גרידא יחד עם עדויות וראיות אחרות המוכיחות היעדר כושר עבודה. מכיון שכך, הרי שלא מתקיים התנאי הנדרש בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי ולפיכך, אין חובה להחילה. ד. המבחן מהו "עיסוק סביר" הינו רחב ומתווה יחס הפוך בין המאמץ והשקעה שהמבוטח השקיע ברכישת מקצועו להיקף העיסוקים שיראו סבירים לגביו, ודי בקיומה של זיקה כלשהי בין העיסוקים. ה. הימנעות מחקירה שכנגד של מצהיר על תוכן תצהירו – ובמיוחד כאשר לא הובאה כל ראיה לסתירת תוכן התצהיר – עשויה להתפרש כהסכמה לתוכנו. ו. אף שלכאורה יש רלוונטיות גם למצב שוק העבודה וכיו"ב, הרי שבהתאם לפוליסה הנידונה יש לבחון את שאלת כושרו של התובע לעסוק בעיסוק או בעיסוק סביר אחר ואין לבחון את שאלת עיסוקו בפועל, ובוודאי שלא את מצב התעסוקה בשוק.

פסק דין |23/08/1998 |שלום – פתח תקווה

ק"ג (חיפה) 7542-09-21- שפטיה דוידוב נגד מגדל חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: טל גולן

  • של התובע לנתבעת לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה, אושרה על ידי הנתבעת, לפי מכתבים שונים של הנתבעת (החל מיום 9.5.2016 ), ובגין אירוע מיום 12.10.2015 . הנתבעת קבעה כי יש לראות בתובע כמי שאיבד כליל את כושר עבודתו, לתקופה שבין יום 12.10.2015 ועד ליום 31.7.2016 ; בין יום 1.2.2017 ליום 28.2.2017 ; בין יום 1.6.2018 ליום 31.7.2018 ; בין יום 1.8.2019 ליום 29.2.2020 ; ובין יום 1.4.2020 ליום 30.6.2020 . בהמשך, יצא מכתבה של הנתבעת מיום 2.7.2021 , שבו נקבע כי התובע איבד את כושר עבודתו בשיעור של 50, לתקופה שבין 1.5.2021 ועד ליום 30.3.2022 . מכאן התביעה שלפני. 2. ביום 10.1.2023 קבע בית הדין כי ימונה מומחה מטעם בית הדין בתחום הרפואה התעסוקתית. אשר על כן, אני ממנה מטעמו של בית הדין את ד"ר גפן טמיר (רח' יואב 14 דירה 24 רמת גן, gefen60gmail. com) כמומחה מטעם בית הדין בתחום הרפואה התעסוקתית, על מנת לבדוק האם התובע איבד את כושר העבודה, וככל שכן – באיזה שיעור. 3. אשר ל"אובדן כושר עבודה מוחלט", הרי שהוא מוגדר בפוליסה של התובע, כך: "מבוטח ייחשב כמי שאיבד באופן מוחלט את כושר עבודתו, אם בתום תקופת ההמתנה הנקובה בדף פרטי הביטוח נתמלאו כל התנאים שלהלן: 1. עקב מחלה או תאונה נשלל ממנו בשיעור של 75 לפחות הכושר לעסוק באופן זמני או קבוע במקצוע או העיסוק בו עסק לפני מועד אותה מחלה או תאונה ושעליהם הצהיר בהצעת הביטוח או בהודעת השינוי, לרבות ב-12 החודשים שקדמו למועד כאמור. 2. אינו עובד או עוסק בפועל בעבודה כלשהי ואיננו מקבל, במישרין או בעקיפין, שכר או תגמול או הכנסה בגין עבודה כלשהי, למעט הכעסה, שמקורה מעבודה שבוצעה לפני קרות מקרה הביטוח. במקרה בו למבוטח לא היתה תעסוקה בתקופה של יותר מ-12 חודשים טרם קרות מקרה הביטוח, ייחשב כמי שאיבד באופן מוחלט את כושר עבודתו אם עקב מחלה או תאונה נשלל ממנו בשיעור של 75 לפחות הכושר לעסוק באופן זמני או קבוע בכל עיסוק שהוא.

החלטה |19/06/2023 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה

ת"א (תל אביב) 59157-11-15- פלוני נגד כלל חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: אורלי מור אל

  • המומחית לא זכרה אם אמרה לתובע שיתחיל מעבודה פשוטה בבית ואולם השיבה שיכול להיות שהדברים נאמרו בטרם קיבלה את חוות הדעת הפסיכיאטרית, לפיה אין מניעה שיעבוד במשרה מלאה. 53. בית המשפט הדן בתביעת אובדן כושר עבודה על פי פוליסה נדרש "לתרגם" את המצב הרפואי לצורך הכיסוי הביטוחי. הנכות הרפואית היא נתון מרכזי אם כי לא בלעדי לקביעת שיעור הפגיעה התפקודית של המבוטח, הפגיעה התפקודית נקבעת בנוסף למצב הרפואי גם על הנתונים העובדתיים שהוכחו במהלך ההליך ובין היתר מהות העבודה בו עסק המבוטח, תנאיה ומידת תפקודו של המבוטח. (השוו: תא (ת"א) 15343-04-10 מלכה שורק נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (16/11/13), סעיף 32 לפסק הדין). במקרה דנן, אמנם אין חוות דעת נוגדת העומדת למול חוות הדעת התעסוקתית מטעם הנתבעת, אך אין משמעות הדברים שחוות דעת זו מתקבלת כלשונה. למומחה בתחום התעסוקה אין בהכרח יתרון על בית המשפט בהקשר זה, כך במיוחד כאשר ניכר מעדותה של המומחית שהיא הסתמכה על חוות הדעת המקצועיות של מומחי הנתבעות וכאשר המומחית לא טרחה לברר ולתעד מהן נסיבות עבודתו המדויקות של התובע, לא בררה את הדברים עם מקום העבודה, לא ביקרה במקום, לא שוחחה עם המעביד על מנת ללמוד על מהות התפקיד, כפי שהיה מצופה ממי שאמור לקבוע כושר עבודה ולא הביאה לבית המשפט כל נתונים על מצב השוק בנוגע לעבודה של מהנדס חומרה ועל היכולת של התובע להשתלב בעבודה במשרה מלאה או חלקית. כל אלה הם נתונים רלוונטיים לקביעת כושר העבודה והם חסרים בחוות הדעת התעסוקתית שהוגשה מטעם הנתבעת. בהינתן האמור עד כאן, לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים הרלוונטיים ואת חוות הדעת הרפואיות, להערכתי, כושר העבודה של התובע עומד על 60. בניגוד לטענות התובע, לא התרשמתי שנשלל מהתובע כושר העבודה לצמיתות, אלא ניכר שבשל מצבו הבריאותי של התובע, הן הנפשי והן הראומטולוגי התובע מסוגל אומנם לעבוד ואולם זאת בעבודה הנעשית בפחות שעות ובפחות לחץ.

פסק דין |07/03/2021 |שלום – תל אביב

ת"א (נתניה) 37805-02-22- איילון חברה לביטוח בע"מ 2. איזו אייזלר נגד פלוני

שמות השופטים: נועם רף

  • 1. בפני שתי בקשות לסילוק התביעה על הסף שהוגשו על ידי המבקשים 2. עסקינן בתביעת המשיב שהוגשה כנגד המבקשים לתשלום תגמולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח מיום 4.9.2016 נושאת מס' 908406/9, בגין אובדן כושר עבודה מלא כתוצאה מתאונת דרכים בה היה מעורב במהלך שנת 2013. לטענת התובע אובדן כושר עבודתו החל במהלך השנים 2016-2017. הסעד שנדרש בתביעה הינו בגין התקופה שמיום תחילת אובדן כושר העבודה ועד לשנת 2064. 3. אציין שהתיק סווג כתיק "נזק גוף" ולא כתיק כספי ואגרה שולמה בהתאם. 4. הטענות אשר עלו בפני מתייחסות לטענה של היעדר כימות התביעה מבחינה כספית – מקום שניתן לעשות כן, התיישנות, טענות לגופם של דברים בנוגע להתקשרות בפוליסה והיעדר עילה. 5. סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981, קובע: 2 "תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח, ולעניין ביטוח חיים, ביטוח מפני מחלות ואשפוז וביטוח סיעודי – חמש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח; הייתה עילת התביעה נכות שנגרמה למבוטח ממחלה או מתאונה, תימנה תקופת ההתיישנות מיום שקמה למבוטח זכות לתבוע תגמולי ביטוח לפי תנאי חוזה הביטוח; לעניין זה, "ביטוח חיים" – ביטוח שמקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו. " 6. בת"א 23517/07 ש. ח. נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו, 9.10.2011 ), נקבע: "תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה לעולם הינה תביעה עם עילה מתחדשת. מכאן שלא ניתן להצהיר כי מכאן ולהבא התובע יהיה באובדן כושר עבודה וסעד הצהרתי כזה לא ניתן במסגרת תביעות מסוג זה. לעניין זה ראה דבריו של כב' השופט קובי ורדי בת. א. (ת"א) 113215/98 סרוסי מיכאל נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, מיום 20.2.00 וכן דבריו של כב' השופט א.

החלטה |26/07/2022 |שלום – נתניה

ת"א (תל אביב) 46688-07-17- פלוני נגד כלל חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: משה תדמור ברנשטיין

  • לשיטת הנתבעת, תביעה לפיצוי חודשי בגין אובדן כושר עבודה היא תביעה שבה קיימת עילה נפרדת המתגבשת מידי חודש בחודשו, ועל כן יש לבחון אותה בהיבט העובדתי של אובדן הכושר שיש לקבוע בפועל לתובע, אם בכלל; בתחילה – האם בכל חודש נתון עבד התובע באופן מלא או חלקי, האם הוא משתכר וכו'; וכהשלמה – האם מההיבט הרפואי קיימת חבות לפי הפוליסה (האם איבד כושר עבודה בכלל והאם איבד אותו בתנאים שקובעת הפוליסה) . 35. הנתבעת מפנה לכך שלפי הדין, כעולה מהפסיקה, אין ליתן משקל לטענת התובע כי ביקש מבית המשפט להורות לנתבעת לשלם תגמולים גם בעתיד. הנתבעת מפנה לפסק דינה של כב' השופטת וולצקי בענין ת"א 23517/07 (השלום בתל אביב) ש. ח. נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם; 9.10.11 ; בסעיף 22 לפסק הדין), בו נדחית הדרישה למתן צו הצהרתי ולפיו התובע יהיה באובדן כושר עבודה מכאן ולהבא, בשל התפיסה שמדובר בעילה שיש להוכיח עובדתית שקמה. 36. הנתבעת מפנה לכך, שבכל מקרה על פי ההלכה בית המשפט קומץ את ידו כאשר מבוקש תיקון כתב תביעה המוסיף עילה חדשה, שממילא יכולה להידון כתביעה נפרדת , וכי אין מקום, להפוך את התביעה לאחרת, לאחר התנהלות הליכים סביב כתב התביעה המקורי . 37. לגבי הבקשה לסעד חילופי של פיצול סעדים טוענת הנתבעת כי מדובר בסעד מיותר, באשר לשיטתה, פתוחה הדרך לתובע להגיש תביעה נוספת בכל עת לגבי אותם חודשים בגינם שילם פרמיה עד היום; להוציא – חודשים שהתביעה בגינם התיישנה (שהם מהתקופה של יותר משלוש שנים טרם הגשת התביעה הנוספת). 38. לגבי טענת התובע להתיישנות שלא מדעת, טוענת הנתבעת כי לא עולה מהתצהיר שהתובע עמדת בתנאיה, ומכל מקום – כי התובע איננו זכאי להיבנות ממצאי הmri ממרץ 2021 כ"מגלים" לו עילה שלא היתה ידועה לו, עת בפועל בחר שלא לתבוע בגין חודשים מסוימים; זאת – באשר התובע עצמו טוען בבקשתו שהוא יודע על ההגבלה בהליכה "שנים על גבי שנים" , וכן – בכתב התביעה משנת 2017 .

החלטה |23/04/2022 |שלום – תל אביב

ת"א (באר שבע) 68246-02-24- פלונית נגד ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

שמות השופטים: אור אדם

  • טענת ההתיישנות נטענת לגבי רכיב אובדן כושר עבודה: יש ממש בטענת התובעת כי בהתאם לפסיקה, עילת התביעה לתשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה היא עילה המתחדשת בכל מועד בו זכאי המבוטח לקבל תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה. כל תשלום חודשי שהמבוטח זכאי לו מכוחה של הפוליסה מקים עילת תביעה נפרדת ועצמאית. במצב דברים זה תימנה תקופת ההתיישנות מהמועד בו צריך להשתלם התגמול בהתאם לתנאי הפוליסה (ת"א (מח' ת"א) 7125-09-14 יורם כהן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ( 7.5.2015 ), פסקה 25 לפסה"ד ; ע"א (מח' ת"א) 20078-08-11 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' שלום בוקטוס ( 25.6.2012 ), פסקה 13 לפסה"ד ; ת"א (של" ת"א) 113215/98 סרוסי מיכאל נ' אריה חברה לביטוח בע"מ( 28.2.00 ) וכן בש"א (של' טב') 845/07 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עזמי חטיב ( 12.3.07 )). 8. בנסיבות אלה, לפחות בשלב זה של בחינה על הסף כטענה מקדמית, לא מצאתי מקום לקבוע כי התביעה בגין אובדן כושר עבודה התיישנה. עם זאת, התובעת תהא זכאית רק לפיצוי של שלוש שנים אחורנית ממועד הגשת תביעתה 29.2.24 ותו לא, והכול אם יוכחו שאר תנאי הפוליסה. התביעה היתה לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה מיום התאונה 8.12.20 ועד 31.5.21 . התביעה לא התיישנה אפוא ברכיב של אובדן כושר עבודה לגבי התקופה שמיום 29.2.21 . אי צירוף חוות דעת רפואית 9. כידוע, בתביעה שאיננה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, תקנה 87 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט 2018, מורה כי בעל דין המבקש להוכיח עניין שברפואה, חייב לצרף לכתב טענותיו חוות דעת מומחה.

החלטה |21/07/2024 |שלום – באר שבע

ת"א (קריות) 64288-07-17- לורין גאנם נגד מנורה מבטחים ביטוח בעמ

שמות השופטים: פנינה לוקיץ

  • דא עקא, ששאלת אובדן כושר עבודה, הינה מסוג הדברים שעל תובע להוכיח בחוות דעת רפואית כדין, הקובעת את הקשר בין המצב הרפואי לאובדן כושר העבודה של התובעת לעסוק בעיסוקה או בעיסוק ההולם את הכשרתה, וזאת בשונה מתביעה לגמלת סיעוד ראו למשל: ת"א 43142/05 יהודה מודחי נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ ( 8.12.2005 )). מטעם זה, בהעדר חוות דעת מטעם התובעת, דין התביעה במישור זה ברובה להידחות. עם זאת, בדומה לאשר קבעתי לעיל ביחס לגמלת הסיעוד והאפשרות להסתמך, ולו באופן חלקי על קביעת המל"ל עד למועד ביצוע ההערכה התפקודית מטעם הנתבעת, אבחן באם יש מקום לעשות כן ולו ביחס לחלק מהתקופה, חרף העובדה שהתנאים הקבועים בפוליסה לתשלום הגמלה שונים מהותית מאלו שמכוחם נעשות קביעות המל"ל בתחום של נכות כללית ואובדן כושר עבודה. 33. לצורך בחינה זו יש לפנות להוראת הפוליסה הקובעת את ההגדרה החלה על התובעת באשר לשאלה באם היא "בלתי כשירה לעבודה באופן מוחלט" (כפי שזה מפורט בסעיף 1 לנספח 110 לפוליסת עדיף0 המעודכן): "המבוטח ייחשב כבלתי כשיר מוחלט לעבודה לצורך נספח זה בלבד, אם עקב מחלה או תאונה נשלל ממנו – בשיעור של 75 לפחות – הכושר להמשיך במקצוע או בעיסוק שבו עסק כמפורט בהצעת הביטוח עד אותה מחלה או תאונה, שבעקבותיהן נבצר ממנו לעסוק בעיסוק אחר המתאים לנסיונו, השכלתו והכשרתו. זאת – לתקופה העולה על תקופת ההמתנה כנקוב בפוליסה. אם לא הייתה למבוטח תעסוקה בזמן התחלת אי-כושר העבודה, ייחשב המבוטח כבלתי כשיר מוחלט לעבודה, אם עקב מחלה או פגיעה בגופו יהיה המבוטח רתוק לבית". (ההדגשה אינה במקור- פל) כפי שאפרט להלן, לאור העובדה שהתובעת לא עבדה בעבודה כלשהי קודם לגילוי הסרטן בשנית ב-2014, אני מקבלת את טענת הנתבעת כי חלה לגביה הסיפא של הגדרת "בלתי כשיר מוחלט לעבודה", משמע שבכדי להיות מוכרת במסגרת זו, עליה להוכיח שהיא מרותקת לביתה.

פסק דין |09/03/2021 |שלום – קריות


ת"א (תל-אביב-יפו) 20620/06- דוידי חנה נגד כלל חברה לביטוח בעמ-תא ואח

שמות השופטים: אבי פורג

  • בחינת הגדרת מקרה הביטוח מלמדת, כי מקרה הביטוח הוא שלילת יכולת לעבוד בשיעור של 75 במקצוע בו עסק המבוטח או בעיסוק סביר אחר, עקב מחלה או תאונה. ודוק, בשום מקום בהגדרת מקרה הביטוח לא נדרש המבוטח להמציא אסמכתא רפואית הכוללת אבחנה מדויקת של מחלת התובע. המשיבה הודתה בס' 54 לתגובתה לבקשה כי המנוח היה חולה עם סימפטומים קשים שהשפיעו על תפקודו ומשכך אי הגשת התביעה במועד מהווה מחדל מצידה ומצד המנוח. תביעה לתשלום פיצוי חודשי בשל אובדן כושר עבודה מתיישנת באורח מוחלט משחלפו 3 שנים ממועד תחילת אובדן הכושר הנטען. לחלופין, קבלת פרשנות אחרת לפיה עילת התביעה בתביעות אובדן כושר עבודה הינה עילה המתחדשת מידי חודש בחודשו, תוביל לקבלת תוצאה משפטית זהה, שכן תקופת אי הכושר הנתבעת בכתב התביעה הסתיימה לפני למעלה מ- 3 שנים קודם להגשת התביעה לבית המשפט. אין מקום לתחולת החריג שבס' 8 לחוק ההתיישנות לפיו "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה. . . ", היות וראשית, הן המנוח והן המשיבה ידעו כי המנוח אינו מסוגל לעבוד, והמגבלות התפקודיות הרבות לא נעלמו מעיניהם. שנית, משעה שהמשיבה לא הביאה ראיות שלא ניתן היה לתבוע במועד אי כושר בגין מצבו הרפואי של המנוח, ומשעה שנמנעה מהגשת תצהיר הכולל הצהרה כי זו הסיבה שבעטייה נמנעה מלתבוע במועד, הרי שהמשיבה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת החריג וכי המדובר בטענה סתמית. תקופת ההמתנה הקבועה בפוליסה אינה דוחה את מועד היווצרות העילה, אלא רק את הזכות לקבלת תגמולי ביטוח בגין אי הכושר. טענת המשיבה לפיה יש למנות את תקופת ההתיישנות מיום מתן ההחלטה בוועדת הערר במל"ל הינה נטולת ביסוס עובדתי ומשפטי שכן אין כל נפקות לקביעת המל"ל על מערכת היחסים שהוסדרה בפוליסה, בין היתר משום שזכויות מבוטח על פי הפוליסה אינן נקבעות על ידי צד שלישי כלשהו שאינו צד לחוזה הביטוח, מה עוד שהקריטריונים על פיהם פועל המל"ל שונים מהותית מתנאי הפוליסה.

החלטה |23/09/2007 |שלום – תל אביב

ת"א (הרצליה) 32884-06-11- עודד ב"ר נר נגד הכשרת הישוב חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: חנה קלוגמן

  • בהמשך להחלטתי מיום 03/07/13, מונחות בפניי שתי בקשות. האחת- בקשה מטעם הנתבעת למינוי מומחה מטעם בית המשפט. השנייה- בקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה. להלן יובאו החלטותיי בבקשות המנויות לעיל: 1. בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט: תיק זה עניינו תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה. התובע הגיש חוות דעת תעסוקתית ערוכה ע"י המומחה מטעמו, ד"ר שלמה משה. הנתבעת הגישה חוות דעת תעסוקתית ערוכה ע"י המומחה מטעמה, ד"ר גפן טמיר. לטענת הנתבעת, לאור חוות הדעת הסותרות שהוגשו מטעם הצדדים, יש למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום התעסוקתי שיביע דעתו על מצבו של התובע והאם הוא אכן עונה על הגדרות פוליסת הביטוח, זאת ע"מ לקדם את התיק דנא. מאידך, לטענת התובע, אין צורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט. לטענתו, מדובר בתובע שסובל, כך גם ע"פ חוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבעת, מפגיעות שונות. על רקע המחלות מהן סובל התובע ואשר גם רשויות המדינה הכירו בהן, אין צורך במינוי כזה. לאחר עיון בחוות הדעת מטעם שני הצדדים ולאחר חקירות נגדיות של המומחים מטעמם (לאור החלטתי מיום 20/11/12 ומיום 03/03/13 כי בנסיבות התיק ייחקרו שני המומחים מטעם הצדדים ע"מ לקבוע האם יש צורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט), אני קובעת כי יש לדחות את הבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט. התביעה דנא עניינה תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, כאמור. האלמנט של אי כושר הינו חיוני ועיקרי בתיק זה. קביעת אלמנט אי הכושר מקביל לקביעת הנכות התפקודית, אשר כידוע הינה נתונה לשיקול דעת בית המשפט. אשר על כן, ובנסיבות תיק זה לא מצאתי, כי יש צורך למנות מומחה מטעם בית המשפט בשלב זה. באם (וככל שיהא צורך) לאחר שמיעת ההוכחות אגיע למסקנה אחרת, ניתן יהיה למנות מומחה בהמשך ניהול התיק.

החלטה |12/11/2013 |שלום – הרצליה

חקיקה רלוונטית

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי), התשס"ז-2006

סעיף: 1. הגדרות

  • 1. בהוראות אלה – "אובדן כושר עבודה" – אובדן היכולת לעבוד כתוצאה ממחלה או מתאונה; "ביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי" – ביטוח אובדן כושר עבודה שנעשה לקבוצת מבוטחים בפוליסה אחת ואשר תגמולי הביטוח בו משולמים בדרך של קצבה; "בעל פוליסה" – מי שהתקשר עם מבטח בחוזה לביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי; "מסמך נלווה לפוליסה" – מסמך הנמסר למבוטח במועד הצטרפותו לביטוח, ומכיל את הפרטים האישיים של המבוטח הנוגעים לתנאי הביטוח; "קבוצת מבוטחים" – קבוצה של 50 יחידים לפחות, המבוטחים בביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי לפי תקנות אלה; "שינוי בדמי הביטוח" – לרבות שינוי בחלק היחסי מדמי הביטוח שנושא בהם המבוטח, ולמעט שינוי בדמי הביטוח הנובע מהצמדה לשכר שנקבע בפוליסה, או שינוי בדמי הביטוח הנובע בשל מעבר בין קבוצות גיל שפורטו בטבלת דמי הביטוח שנכללה בפוליסה.

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי), התשס"ז-2006

סעיף: 7ב. ביטול הביטוח לגבי מבוטח מסוים

  • 7ב. (א) חודש הביטוח או שונו תנאיו במהלך תקופת הביטוח במקרה שלא נדרשת הסכמה מפורשת של המבוטח כאמור בסעיף 3(ב) עד (ב2), והודיע המבוטח למבטח או לבעל הפוליסה, במהלך 90 הימים שלאחר מועד חידוש הביטוח או מועד השינוי, לפי העניין, על ביטול הביטוח לגבי אותו מבוטח, יבוטל הביטוח לגביו החל ממועד חידוש הביטוח או במועד השינוי, לפי העניין, ובלבד שלא הוגשה תביעה למימוש זכויות לפי הפוליסה בשל מקרה ביטוח שאירע בתקופת 90 הימים כאמור. (ב) חודש הביטוח או שונו תנאיו במהלך תקופת הביטוח ונדרשה הסכמה מפורשת של המבוטח כאמור בסעיף 3 או בסעיף 5(ד), ולא התקבלה הסכמה כאמור עד 90 ימים ממועד חידוש הביטוח, יבוטל הביטוח לגביו החל ממועד חידוש הביטוח או במועד השינוי, לפי העניין, ובלבד שלא הוגשה תביעה למימוש זכויות לפי הפוליסה בשל מקרה ביטוח שאירע בתקופת 90 הימים כאמור; בוטל הביטוח כאמור בסעיף קטן זה ופנה מבוטח אל מבטח בבקשה להצטרף חזרה לביטוח אובדן כושר עבודה הקבוצתי בתוך 90 ימים ממועד מסירת ההודעה השנייה ונתן את הסכמתו המפורשת לחידוש הביטוח או לשינוי, לפי העניין, יצורף המבוטח לביטוח הקבוצתי תוך שמירה על רצף ביטוחי כאמור בסעיף 3(ב2)(2); לעניין סעיף קטן זה, "לא התקבלה הסכמה" – למעט סירוב המבוטח במפורש לחידוש הביטוח או שינוי תנאיו ולרבות מבוטח שההודעה השנייה נמסרה לו באמצעות שיחה טלפונית ובמהלכה המבוטח לא הביע את הסכמתו המפורשת. (ג) על אף האמור בסעיף 8, פסקה הזיקה בין המבוטח לבין בעל הפוליסה כאמור בסעיף 2, שבשלה הוא התקשר בחוזה לביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי, יבוטל הביטוח לגבי אותו מבוטח, לכל היותר בתוך 90 ימים ממועד ביטול הזיקה.

תקנות עובדים זרים (אגרת בקשה ואגרה שנתית), התשס"ד-2004

סעיף: 7ב. עובד זר שאיבד את כושר עבודתו כתוצאה ממחלה או מתאונה שאינן פגיעה בעבודה

  • 7ב. 5 (א) מעסיק שעובדו הזר נעדר מהעבודה ומתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם בעד התקופה שמהמועד הקובע עד יום חזרתו של העובד לעבודה או עד יום פקיעת תוקפה או ביטולה של אשרת העובד, לפי המוקדם, בסכום המחושב כאמור בתקנה 8: (1) הוא שילם אגרה שנתית בעד אשרה שניתנה לתקופה העולה על שישה חודשים; (2) היעדרותו של העובד הזר מהעבודה אינה נובעת מפגיעה בעבודה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי; (3) רופא המתמחה ברפואה תעסוקתית בדק את העובד וחיווה דעתו כי העובד אינו כשיר לבצע את העבודה שלשמה התקבל לעבודה אצל מעסיקו, וכי לא יהיה כשיר לבצעה בתוך פרק זמן של 90 ימים ממועד הבדיקה, אף אם יינתן לו הטיפול הרפואי שהוא נזקק לו; (4) העובד נעדר מעבודתו אצל המעסיק במשך 90 ימים לפחות מהמועד הקובע; (5) הרופא לא קיבל תמורה בעד חוות דעתו ישירות מהעובד או מהמעסיק. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), קבלן כוח אדם בענף הבניין, שעובדו הזר הפסיק לעבוד אצלו בשל אובדן כושר עבודה כאמור באותה תקנת משנה ולמשך התקופה כאמור בפסקה (4) שלה, זכאי להחזר של סכומי האגרה השנתית ששילם, בסכום השווה להפרש שבין האגרה השנתית ששילם, לבין אותו סכום כשהוא מוכפל במספר הימים שמיום תחילת תוקפה של האשרה עד המועד הקובע, ומחולק במספר הימים שבתקופה שבעדה ניתנה האשרה. (ג) בתקנה זו, "המועד הקובע" – מועד הבדיקה כאמור בתקנת משנה (א)(3).

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי), התשס"ז-2006

סעיף: 9. המשכיות הפוליסה הקבוצתית

  • 9. (א) חברת ביטוח תאפשר למי שהיה מבוטח אצלה בפוליסה לביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי שתוקפה פקע או עומד לפקוע לגביו, לעבור לפוליסה לביטוח אובדן כושר עבודה מסוג פרט (להלן – פוליסת המשך) שאלה תנאיה: (1) תקופת ביטוח תהיה לפחות עד הגיע המבוטח לגיל הקבוע לעניין זה בפוליסה הקבוצתית או לגיל הפרישה המוקדמת כמשמעותו בסעיף 5 לחוק גיל פרישה , התשס"ד-2004, לפי המאוחר; (2) סכום הביטוח, הגדרת מקרה הביטוח של אובדן כושר עבודה ותקופת תשלום תגמולי הביטוח בפוליסת ההמשך לא יפחתו מאלה שהיו קבועים למבוטח בפוליסה לביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי; (3) במועד המעבר לפוליסת ההמשך (להלן – מועד מימוש זכות ההמשכיות) יינתן רצף ביטוחי בלא בחינה מחודשת של מצב רפואי קודם; (4) דמי הביטוח שישולמו בעבור מבוטח במועד מימוש זכות ההמשכיות, יהיו לפי הוראות אלה: (א) הפרמיה בפוליסת ההמשך תיקבע כך שהמבוטח זכאי להנחה מהפרמיה המאושרת לאותו מבטח במועד המעבר באותה קבוצת גיל, ובלבד שהפרמיה בפוליסת ההמשך לא תהיה גבוהה בשיעור העולה על 50% מהפרמיה שנדרש אותו מבוט ח לשלם בפוליסה לביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי טרם המעבר לפוליסת ההמשך; ההנחה כאמור בתוקף למשך כל תקופת הביטוח; לעניין פסקה זו, ה"הנחה" תחושב בהתאם לנוסחה המפורטת להלן: 016452A_007_1 jpg D – ההנחה; Pa – הפרמיה הממוצעת הנהוגה במועד המעבר לכלל המבוטחים אצל אותו מבטח פוליסה דומה ובאותה קבוצת גיל; Pm – הפרמיה המאושרת לאותו מבטח במועד המעבר באותה קבוצת גיל; (ב) שילם מבוטח בביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי פרמיה מוגדלת בשל תוספת חיתומית, תיקבע הפרמיה בפוליסת ההמשך בכפוף לשיעור התוספת החיתומית שנקבעה למבוטח בביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי; (ג) השתתף בעל פוליסה בתשלום הפרמיה וחדל מכך, רשאית חברת הביטוח לגבות מהמבוטח את חלקו של בעל הפוליסה.

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי), התשס"ז-2006

סעיף: 4. אופן תשלום תגמולי הביטוח

  • 4. תשלום תגמולי הביטוח במקרה הביטוח יהיה בדרך של קצבה חודשית, כל עוד המבוטח נמצא במצב של אובדן כושר עבודה לפי תנאי הפוליסה, לפחות עד הגיע המבוטח לגיל הפרישה המוקדמת כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאי כשירות לאקטואר ממונה), התשע"ט-2019

סעיף: 1. הגדרות

  • 1. בתקנות אלה – "איגוד אקטוארי מוכר" – איגוד אקטוארי שאישר הממונה, ובלבד שהוא חבר באגודת האקטוארים הבין–לאומית (The International Actuarial Association) ועומד בדרישות שקבעה; "אקטואר אחר" – אקטואר ממונה או מי שעומד בדרישות תקנות 2(1) עד (4) ועסק בישראל בעבודה אקטוארית מעשית עיקרית; "אקטואר ממונה" – כמשמעותו בסעיף 41ד(א) לחוק; "הודעת ענפי ביטוח" – הודעת הפיקוח על עסקי ביטוח (ענפי ביטוח), התשמ"ה-1985; "עבודה אקטוארית מעשית נלווית" – תמחור, עריכת מחקרים, בניית מודלים אקטואריים או פעולות אחרות שאינן בגדר עבודה אקטוארית מעשית עיקרית; "עבודה אקטוארית מעשית עיקרית" – הערכת התחייבויות ביטוחיות של חברת ביטוח או עריכת מאזן אקטוארי של קרן פנסיה, לרבות ביצוע עבודת ביקורת לגבי אחד מהם; "תחום ביטוח בריאות" – כל אחד מאלה: (1) ביטוח מפני תאונות אישיות כמשמעותו בסעיף 1(א)(5) להודעת ענפי ביטוח, למעט ביטוח סיעודי, ביטוח מפני אובדן כושר עבודה וביטוח נכות; (2) ביטוח מפני מחלות ואשפוז כמשמעותו בסעיף 1(א)(6) להודעת ענפי ביטוח; "תחום ביטוח דומה" – תחום ביטוח בריאות, תחום ביטוח חיים או תחום ביטוח פנסיה; "תחום ביטוח חיים" – ביטוח חיים מקיף כמשמעותו בסעיף 1(א)(1) להודעת ענפי ביטוח, ביטוח חיים כמשמעותו בסעיף 1(א)(2) להודעת ענפי ביטוח, ביטוח חיים קבוצתי הדדי כמשמעותו בסעיף 1(א)(4) להודעת ענפי ביטוח וכן ביטוח סיעודי, ביטוח מפני אבדן כושר עבודה או ביטוח נכות; "תחום ביטוח כללי" – ביטוח שאינו תחום ביטוח פנסיה, תחום ביטוח חיים או תחום ביטוח בריאות; "תחום ביטוח פנסיה" – ביטוח פנסיה כמשמעותו בסעיף 1(א)(3) להודעת ענפי ביטוח או ביטוח באמצעות קופת גמל מרכזית לקצבה.

תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס"א-2000

סעיף: 1. הגדרות

  • 1. בתקנות אלה – "בדיקה מחדש" – בדיקה מחדש של דרגת אי כושר של נכה להשתכר, או של שיעור נכותו הרפואית, כמשמעותם בסעיף 214 לחוק; "מועד דחיה קודמת" – המועד שבו נתקבלה באחרונה החלטה לפיה נדחתה תביעה לקצבה חודשית בשל קביעה בדבר דרגת אי–כושר או בשל קביעה בדבר אחוזי נכות רפואיים שנקבעו לפי סעיף 208 או 209 לחוק, ואם ערר המבוטח על קביעת המוסד לפי סעיף 211(א) או (ב) לחוק – המועד שבו נתקבלה באחרונה החלטה לפיה נדחתה תביעתו בועדה לעררים או בועדה רפואית לעררים, לפי הענין; "מועד קביעה קודמת" – המועד שבו נתקבלה באחרונה החלטה בדבר דרגת אי כושר להשתכר לפי סעיפים 209 או 211(ב) לחוק, לפי הענין, אשר לפיה משתלמת קצבה חודשית, או שהיתה משתלמת אלמלא הוראות סעיף 320(ג) לחוק; "קצבה חודשית" – כמשמעותה בסעיף 199 לחוק; "עובדות חדשות" – עובדות שלא היו ידועות או שלא היו קיימות, לדעת המוסד, במועד הקביעה הקודמת או במועד הדחיה הקודמת; "עקרת בית" – כהגדרתה בסעיף 195 לחוק.

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי), התשס"ז-2006

סעיף: 3. תנאי הפוליסה וההצטרפות

  • 3. (א) לא יוציא מבטח פוליסה לביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי אלא לפי הוראות אלה; הפוליסה תכלול את התנאים שבהוראות אלה. (ב) מוטלת על מבוטח, לפי תנאי פוליסה לביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי או לפי דין, חובה אחת מאלה: (1) לשלם, במועד תחילת תקופת הביטוח, דמי ביטוח או חלק מהם, לרבות אם גבייתם חלה לאחר אותו מועד; (2) לשלם מס או תשלום אחר בשל הפוליסה לביטוח קבוצתי; במקרים שבהם מוטלת חובה כאמור, לא יצרף המבטח את המבוטח לאותו ביטוח, אלא על פי הסכמתו המפורשת מראש של המבוטח, אשר תועדה, ובלבד שהוצגה למבוטח רשימת כל הפרקים הנכללים בפוליסה הכוללים כיסויים ביטוחיים מסוגים מסוימים (בסעיף קטן זה – פרקי כיסוי) ואת דמי הביטוח בעד כל פרק כאמור בנפרד. (ב1) רכש מעסיק למבוטח ביטוח מועדף בשיעור הדרוש להבטחת 75% משכרו או בשיעור של 2.5% משכרו כאמור, לפי הנמוך, לא יצרף המבטח לאותו ביטוח, אלא לפי הסכמתו המפורשת מראש של המבוטח, כמפורט בסעיף קטן (ב); לעניין זה, "ביטוח מועדף" – כהגדרתו בסעיף 32(14) לפקודת מס הכנסה. (ב2) סעיפים קטנים (ב) ו–(ב1) לא יחולו על פוליסה לביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי שתחודש לתקופה נוספת אצל אותו מבטח או אצל מבטח אחר, אם התקיימו כל תנאים אלה: (1) הפוליסה הקבוצתית הייתה בתוקף לגבי קבוצת המבוטחים שלוש שנים לפחות לפני מועד חידושה; (2) חידוש הפוליסה הקבוצתית נעשה באותם תנאים תוך שמירה על רצף ביטוחי לגבי כיסוי ביטוחי שהיה בתוקף עד מועד החידוש ושנכלל בפוליסה הקבוצתית לאחר אותו מועד; לעניין זה, "שמירה על רצף ביטוחי" – שמירת הרצף בלא בחינה מחודשת של מצב רפואי קודם ובלא תקופת אכשרה. (ג) פחת מספר המבוטחים בקבוצה מ–50, לא תחודש הפוליסה במועד פקיעתה או בתום תקופת הביטוח, לפי המוקדם.

צו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד), התשס"א-2001

סעיף: 9. כללים לאישור או קביעה של רופא מומחה

  • 9. (א) הכללים לאישור או קביעה כאמור בסעיף 4(ג) יהיו כמפורט להלן: (1) דרש המבטח הרפואי מהעובד לעבור בדיקת רופא מומחה מטעמו, תהיה הבדיקה במימון המבטח הרפואי, והוא ימסור לעובד את חוות דעת הרופא המומחה, בצירוף הודעה בדבר זכאות העובד לפי פסקה (2), ובצירוף פרטי גופים או ארגונים העשויים לסייע לו במימושה, שנתנו את הסכמתם לכך; (2) העובד זכאי לקבל חוות דעת נגדית מרופא מומחה שבחר, שתימסר למבטח הרפואי בתוך 21 ימים מיום שהעובד קיבל את חוות דעת הרופא המומחה מטעם המבטח הרפואי; שכר הרופא המומחה מטעם העובד ישולם בידי המבטח הרפואי, בשיעור שקבעו המנהל הכללי של משרד הבריאות והממונה על הביטוח ושוק ההון במשרד האוצר (להלן – השכר הקבוע); (3) נחלקו בדעותיהם שני הרופאים המומחים כאמור, ימנו הצדדים רופא מוסכם עליהם, במימון המבטח הרפואי, ודעתו תקבע; לא הגיעו הצדדים להסכמה על רופא כאמור, ימונה רופא מומחה מכריע בידי ראש האיגוד של ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן – ההסתדרות) העוסק בענף הרפואי הנוגע למחלת העובד, ולענין קביעת אי הכושר לעבודה אף בהינתן טיפול רפואי – בידי ראש האיגוד לרפואה תעסוקתית של ההסתדרות (להלן – הרופא המכריע), וחוות דעתו היא שתקבע; לא מינה ראש איגוד כאמור רופא מכריע בתוך 15 ימים מיום שפנה אליו המבטח הרפואי, ימונה הרופא המכריע בידי המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לכך; שכרו של הרופא המכריע יהיה השכר הקבוע והוא ישולם בידי המבטח הרפואי. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם קבע מנהל המחלקה בבית חולים, שבה מאושפז העובד, או סגן מנהל המחלקה – בהיעדר המנהל – כי במועד שבו, לפי תניה בביטוח הרפואי כאמור בסעיף 4(א)(2) סיפה או (3), אמורה להיפסק זכאות העובד לשירותי בריאות, הוא לא הגיע עדיין לייצוב מצבו הרפואי, תהיה קביעתו קובעת כל עוד לא נקבע אחרת, בין בידי מנהל המחלקה או סגנו כאמור ובין לפי הוראות סעיף זה.

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי), התשס"ז-2006

סעיף: 5. דמי הביטוח

  • 5. (א) דמי הביטוח ישולמו בידי בעל הפוליסה בלבד. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), יכול שדמי הביטוח או חלקם ישולמו בידי המבוטחים, ובלבד שהם חושבו לפי עיסוק, שכר, גיל, מין או לפי תבחין אובייקטיבי אחר, או שילוב שלהם, באשר אחד לפחות מהתבחינים שלפיו יחושבו דמי הביטוח יהיה עיסוק, שכר או גיל והוא יחושב לגבי כל מבוטח בקבוצת המבוטחים. (ג) בעל הפוליסה יעביר למבטח את מלוא דמי הביטוח בעד קבוצת המבוטחים; בהתקיים התנאים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי בעל הפוליסה לגבות, מן המבוטחים בקבוצה, את דמי הביטוח או חלקם. (ד) מבטח לא יבצע במהלך תקופת הביטוח או במועד חידוש הביטוח הקבוצתי, העלאה של דמי הביטוח בשיעור העולה על 15% משיעורם, אלא לפי הסכמתו המפורשת של המבוטח בטרם מועד העלאת דמי הביטוח, אשר תועדה. לעניין זה, "העלאה של דמי ביטוח" – (1) לרבות הפחתה בהיקף הכיסוי הביטוחי שנעשתה כתחליף להעלאה של דמי הביטוח והעלאה בחלק היחסי מדמי הביטוח שנושא בהם המבוטח; (2) לרבות העברת חובת תשלום דמי הביטוח מבעל הפוליסה למבוטח, במלואה או בחלקה או הרחבתה; (3) למעט העלאה בדמי הביטוח הנובעת מהצמדה לשכר שנקבע בפוליסה או העלאה בדמי הביטוח הנובעת ממעבר בין קבוצות גיל שפורטו בטבלת דמי הביטוח שנכללה בפוליסה; (4) במהלך תקופת הביטוח – בנוגע לדמי הביטוח שמשלם המבוטח מתחילת תקופת הביטוח עד מועד העלאת דמי הביטוח; (5) במועד חידוש הביטוח הקבוצתי – בנוגע לדמי הביטוח ששילם המבוטח ערב מועד חידוש הביטוח, ולמעט אם לא נדרשה הסכמתו המפורשת של המבוטח כאמור בסעיפים 3(ב) עד (ב2).

תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות-נכות), התש"ל-1969

סעיף: מחלות הבלוטות להפרשה פנימית (בלוטות התריס, מצר התריס, יתרת המוח, יתרת הכליה)

  • 3. הפרעות בפעילות (יתרה, מיעוטה או בלתי סדירה) עם סימנים קליניים ברורים (לא ממצאים מעבדתיים למיניהם בלבד) – א. בלי הפרעה ניכרת בכושר העבודה ובמצב הכללי של החולה או מצב לאחר ניתוח או טיפול, לא נשארו סימני מחלה – 1% ב. מצב כמתואר ב-א, בעזרת תרופות או טיפולים רפואיים אחרים הניתנים בהתמדה – 10% ג. המצב הכללי מעורער, קיימים סימנים כלליים בינוניים או קיימת הפרעה בכושר העבודה למרות הטיפול – 20% ד. קיימים סימנים קליניים ומעבדתיים המעידים על הפרעה בינונית, כושר העבודה מוגבל בצורה בולטת – 40% ה. קיימים סימנים קליניים ומעבדתיים העמידים על הפרעה קשה, כשכושר העבודה מוגבל בצורה ניכרת – 50% ו. המצב חמור, אך מסוגל לעבודות בית קלות בלבד – 75% ז. המצב חמור מאוד, בלתי מסוגל לכל פעולה, מרותק למיטה או זקוק לסיעוד – 100%

תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי), התשס"ז-2006

סעיף: 9. המשכיות הפוליסה הקבוצתית

  • jpg D – ההנחה; Pa – הפרמיה הממוצעת הנהוגה במועד המעבר לכלל המבוטחים אצל אותו מבטח פוליסה דומה ובאותה קבוצת גיל; Pm – הפרמיה המאושרת לאותו מבטח במועד המעבר באותה קבוצת גיל; (ב) שילם מבוטח בביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי פרמיה מוגדלת בשל תוספת חיתומית, תיקבע הפרמיה בפוליסת ההמשך בכפוף לשיעור התוספת החיתומית שנקבעה למבוטח בביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי; (ג) השתתף בעל פוליסה בתשלום הפרמיה וחדל מכך, רשאית חברת הביטוח לגבות מהמבוטח את חלקו של בעל הפוליסה. (ב) המעבר לפוליסת המשך, כאמור בסעיף קטן (א), יינתן למי שהיה מבוטח בפוליסה לביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי של אותה קבוצת מבוטחים, וזאת בהתקיים אחד מאלה וכל עוד לא קרה מקרה הביטוח לפי הפוליסה הקבוצתית הקיימת במועד מימוש זכות ההמשכיות: (1) הסתיימה תקופת הביטוח או פסקה הזיקה בין המבוטח לבין בעל הפוליסה, שבשלהם מאבד המ בוטח את זכאותו להיכלל בפוליסה לביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי – המבטח יפנה בכתב לכל מבוטח ויציע למבוטח את אפשרות המעבר לפוליסת המשך בתוך 60 ימים ממועד הודעת המבטח; תחילת תקופת הביטוח בפוליסת ההמשך תהיה למפרע מיום הפסקת הביטוח; (2) הפוליסה לביטוח אובדן כושר עבודה קבוצתי אינה מתחדשת אצל חברת ביטוח כלשהי, לגבי כלל המבוטחים או לגבי

אודות המחבר


עורכת דין ריקי בקבני

RDB עו"ד ריקי בקבני

טלפון: 0747695580
מייל:
כתובת: מוטה גור 7 פתח תקווה
ותק: 15 שנים

לייעוץ מקצועי ללא עלות:


תחומי התעסקות:
משפחה
נוטריון
נזיקין
עבודה
רשלנות רפואית

לקוחות ממליצים:

"עד לפני הערעור לביטוח לאומי התמודדתי איתם לבד שהגיע הזמן לתת נכות לצמיתות ביטוח לאומי הוריד משמעותית את הנכות מהמחלה שלי בעזרת עוד ריקי הביטוח הלאומי החזיר את אחוז הנכות לשביעות רצוני תודה"

רונן ברוך אל- תיק נזיקין

שמי יורם, עו"ד בקבני מלווה ומכילה אותי כבר כמה שנים טובות מעבר להיות אמינה ומקצועית ברמה הגבוהה ביותר היא בן אדם לפני הכל יחס אנושי מהמעלה הראשונה.טופלתי דרכה בנושאים שונים ומגוונים והיא הוכיחה מקצועיות ונאמנות מלאה לאורך כל הדרך אני ממליץ עליה ומאחל לכל אדם אשר זקוק לעו"ד להגיע רק לשיחת הכירות איתה לא צריך יותר מזה בכדי להבין שאתה בידיים הכי טובות שרק ניתן.

יורם לב ארי

מאמרים נוספים:

עו"ד נוטריון בפתח תקווה

בעולם המשפטי המודרני, עו"ד נוטריון בפתח תקווה משחק תפקיד מרכזי במגוון רחב של הליכים משפטיים ואדמיניסטרטיביים. נוטריון הוא עורך דין בעל הסמכה מיוחדת מטעם משרד.. קרא עוד

יפוי כוח נוטריון בפ"ת

יפוי כוח נוטריוני - מדריך מקיף להבנת המסמך המשפטי החשובתשובה תמציתיתעורך דין נוטריון בפתח תקווה יפוי כוח נוטריוני הוא מסמך משפטי רשמי המאושר על ידי.. קרא עוד

ייפוי כוח נוטריון בפ"ת

ייפוי כוח נוטריוני - מדריך מקיף להבנת המסגרת המשפטית והדרישותהמסגרת הנורמטיביתעל פי סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976:"יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם.. קרא עוד
פרטים נוספים

ראשי

תחומים

איזורים

עירוני

המלצות

בניית אתרים  וקידום אתרים

כל הזכויות שמורות ©

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

073-758600

מלאו פרטים ונחזור אליכם