שכר טרחת עורכי דין בתיקי עבודה הוא נושא חשוב המעסיק רבים במערכת המשפט הישראלית. בפתח תקווה, כמו בשאר חלקי הארץ, קיימים עקרונות מנחים שנקבעו בפסיקה לגבי אופן קביעת והסדרת שכר טרחה בתיקים אלה. מאמר זה סוקר את המסגרת המשפטית, הפסיקה הרלוונטית והשיקולים המעשיים בנושא זה.
בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבעו מספר עקרונות מנחים בנוגע לשכר טרחת עורכי דין בתיקי עבודה. עקרונות אלה מהווים את התשתית המשפטית להתקשרות בין עורכי דין ללקוחותיהם בתיקי עבודה.
בפסק הדין תא (פתח תקווה) 25790-02-12 דר מאיר טויזר ושות' נגד אילן שניר (ניתן ב-07/02/2017) נקבע כי "השימוש שנעשה בסמכות צירוף נתבעים לבקשת נתבע וחרף רצונו של התובע הינו במשורה ובצמצום." קביעה זו משפיעה על היקף העבודה המשפטית ובהתאם גם על שכר הטרחה הנגזר ממנה.
אחד העקרונות החשובים ביותר בהקשר של שכר טרחת עורכי דין הוא החובה לערוך הסכם בכתב. בפסק הדין תאמ (חיפה) 29962-05-18 ערן מגידיש נגד נטליה בויקו (ניתן ב-19/02/2019) נקבע כי:
"הסכם שכר הטרחה אשר נחתם בין הצדדים הוא תקף ומחייב את הנתבעת. הנתבעת חתמה על ההסכם, ולא הוכח כי היה בו פגם כלשהו. בית המשפט דחה את טענות הנתבעת בדבר אי-הבנת תוכן ההסכם, וקבע כי חזקה על אדם שחתם על מסמך שהבין את תוכנו."
פסיקה זו מדגישה את החשיבות של הסכם שכר טרחה כתוב ומפורט, המבהיר את כל תנאי ההתקשרות בין עורך הדין ללקוח.
בפסק הדין תא (ירושלים) 1801-04-10 עווני יגמור, עורך דין נגד דר ואאל סלהב (ניתן ב-22/04/2012) נקבע כי:
"בפסיקת בתי הדין לעבודה נקבעו מספר עקרונות מנחים בנוגע לשכר טרחת עורכי דין בתיקי עבודה… בהיעדר קביעה מפורשת בהסכם המקנה למשרד נתח משיעור ההוצאות, אין יסוד לטענתו כי זכאי הוא לשכר טרחה הנגזר מרכיב זה."
פסיקה זו מדגישה את העיקרון לפיו פרשנות הסכמי שכר טרחה תיעשה באופן מצמצם כלפי עורך הדין, ובמקרה של עמימות, הפרשנות תהיה לטובת הלקוח.
להלן מספר שיקולים מעשיים חשובים:
התיעוד הוא מרכיב חיוני בהתקשרות בין עורך דין ללקוח:
יישום נכון של שלבים אלה יכול למנוע אי הבנות ומחלוקות עתידיות בנוגע לשכר הטרחה.
מהפסיקה עולה כי בתיקי עבודה בפתח תקווה, כמו בכל הארץ, יש חשיבות מיוחדת להסדרת שכר הטרחה בכתב מראש, תוך הקפדה על שקיפות ובהירות בתנאי ההתקשרות. בתי הדין נוטים לפרש הסכמי שכר טרחה לרעת עורך הדין במקרה של עמימות.
הפסיקה מדגישה את החשיבות של הסכם שכר טרחה ברור ומפורט בכתב, שקיפות מלאה בתנאי ההתקשרות, תיעוד מסודר של כל ההסכמות, ופרשנות לטובת הלקוח במקרה של עמימות. עורכי דין המטפלים בתיקי עבודה באזור פתח תקווה ובכלל צריכים להקפיד על עקרונות אלה כדי להבטיח יחסי עבודה תקינים עם לקוחותיהם ולמנוע סכסוכים עתידיים בנושא שכר הטרחה.
הבנת העקרונות המשפטיים והיישום הנכון של הפרקטיקות המומלצות יסייעו לעורכי דין וללקוחותיהם לנהל את ההתקשרות ביניהם באופן מיטבי, תוך הגנה על האינטרסים של שני הצדדים והבטחת שקיפות ובהירות בכל הנוגע לשכר הטרחה בתיקי עבודה. ניתן להתעייץ עם עורך דין עבודה פתח תקווה מומחה עם ניסיון רב.
ת"א (ירושלים) 6850/04- גד ירדני, עורך דין נגד יצחק שיטרית
שמות השופטים: אלכסנדר רון
אבקשכם לראות במכתבי חלק מההסכם. בכבוד רב, גד ירדני, עו"ד ההגנה נכונה היתה לאשר, כי ניתן להעמיד את הנתבע בחזקתו, שקיבל את המכתב . למכתב זה יתייחס בית המשפט בהמשך. 4. המכתב הנלווה – דיון ופרשנות א. הדיון במכתב הנלווה מהווה למעשה, את הבריח התיכון של תובענה זו, ועניינו בשאלה, האם יש בו כדי לזכות את התובע בשכר טרחה בנסיבות כגון אלה שאכן התרחשו, כשנמכרה הקרקע, אך לא באמצעות התובע. יסוד הקושי באלה: ראשית, אין הדבר נאמר בו מפורשות; שנית, ברקע למסמך, הסכם שלם שנחתם בסמוך על פי העקרון שזכאות התובע לשכרו, תלויית תוצאה; ושלישית, בשל הכלל, שבכל מקרה בו יש ספק של ממש בדבר פרשנות מארג ההסכמים, בכללו גם המכתב הנלווה, תקף הפירוש שלחובת המנסח. ב. ועם כל זאת, על יסוד משקלם המצטבר של השיקולים הבאים, הגיע בית המשפט לכלל דעה, שנועד המכתב הנלווה להקנות לתובע זכאות לשכר גם באין תוצאה. 1. לשון סעיף 1: "במקרה ואנו נמכור את זכויותינו בחלקה. . . ", סביר לפרשה – במקרה והקרקע תימכר 'שלא באמצעותך'. החותמים, הם, הרי, בעלי הקרקע בכל מקרה, בלא קשר לזהות עורך הדין, וזו הפרשנות ההגיונית היחידה, גם אם לא נאמר הדבר מפורשות. יתר על כן, נכתב, כי: "אנו נדווח על כל מגעינו בנדון עם הקונה". וכי איזה הגיון יש בהתחייבות כאמור כל עוד התובע מצוי בעבי הקורה אשר לטענת ההגנה, לפיה בכל מקרה בו על הפרק שאלה פרשנית ממשית ביחס לאמור במסמכים אלה על בית המשפט לפרשם לחובת התובע. עקרונית, ללא ספק נכונה הטענה, וקשה להעלות על הדעת נסיבות מובהקות יותר בהן על בית המשפט להפעיל את הכלל לפיו ראוי לפרש מסמך לחובת מנסחו, מאלה הנדונים, כשבפני בית המשפט מערכת הסכמית שנוסחה כולה על ידי עורך דין נכבד מאוד ושעניינה בשכר טרחתו, לא פחות, ומנגד לקוח שאינו מבין בענייני משפט, וברור שמדרך העולם אין לקוח שוכר לעצמו עורך דין אלא שעה שחש הוא שאין לו הידע המשפטי לכלכל בתבונה את צעדיו.
פסק דין |18/06/2007 |שלום – ירושלים
ת"א (תל-אביב-יפו) 65917/07- רוני גורסקי נגד חנה שפנוב
שמות השופטים: מנחם מריו קליין
אפשרשניתן לרכך במעט גישה זו כאשר מדובר בלקוח עסקי ובכל זאת, נראה לי כי אפילו מדוברבלקוח כזה, מוטל על עורך-הדין להכין מראש הסכם בדבר שכר-טרחתו, ובהעדרו יש לפסוקשכר ראוי על בסיס נמוך. . . מקובלת עלי התפיסה, לפיה האחריות לעריכת הסכםשכר-טרחה מוטלת, בראש ובראשונה, על שכמו של עורך-הדין, ומחדלו בעניין זה, אף כיאיננו שולל ממנו את עצם הזכאות לשכר ראוי, הרי עשוי הוא לבוא בחשבון גובה השכר". התובע ביקש לחייב את הנתבעת בתשלום שכר טרחה על בסיס שעות עבודה. אתטענתו תמך בחוות דעת מומחה מטעמו, ערוכה על ידי עו"ד שי ורד. המומחה סקר אתהפעולות שביצע התובע עבור הנתבע, וקבע, כי כמות השעות הנטענת על ידי התובע, משקפתהערכה זהירה ושמרנית של שעות העבודה הנדרשות להליכים כאלה, וכי השכר נחשב סביר ביותרהנמוך. 150 לשעת עבודה, הוא שכר מקובל וסביר עבור עו"ד בוותק ובניסיון של התובע.
פסק דין |11/06/2008 |שלום – תל אביב
ת"א (ירושלים) 1801-04-10- עווני יגמור, עורך דין נגד ד"ר ואאל סלהב
שמות השופטים: אנה שניידר
1. עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 6.4.10 , שכר טרחת עו"ד בסכום של 60,000 אותו דורש התובע, שהוא עורך דין במקצועו, מאת הנתבע עבור ייצוג משפטי על פי כתב התביעה, התובע נתן לנתבע שירותים משפטיים שונים בשנים 2008-2006, אך מכתבי בי-דין שהגיעו אליו למד כי הייצוג הועבר לעורך דין אחר, מבלי שהנתבע טרח ליידע את התובע על כך בצורה מסודרת ו/או לשלם את שכר הטרחה. 2. התובע מודה כי הנתבע שילם לו סכום של 7,000 , כאשר מתוך סכום זה כ-2,000 הועברו לתשלום אגרות בית משפט, והוא דורש סכום של 60,000 בתוספת מע"מ, מבלי לפרט כיצד הגיע לסכום זה. יצוין, כי לכתב התביעה לא צורף הסכם שכר טרחה בכתב ואין מחלוקת כי לא נערך הסכם שכר טרחה בכתב. 3. בתצהיר עדות ראשית מטעמו טוען התובע, כי השירות המשפטי שניתן על ידו לנתבע היה מורכב ביותר, בפני ערכאות שונות ובתחומי התמחות של הדין האישי, ותחומים נוספים. הטיפול כלל צווי הגנה שניתנו נגד הנתבע לבקשת אשתו בינואר 2006, תביעת מזונות, משמורת, הוצאה לפועל, טיפול בתלונה במשטרה שהגישה האישה נגד הנתבע ביולי 2006, תביעת פינוי, וכן תביעה בבית הדין השרעי בפברואר 2007 (ראה סעיפים 17/11 לתצהירו של התובע). לטענת התובע בתצהירו, העבודה שהושקעה בתיקו של הנתבע הינה בהיקף כולל של 231 שעות, כאשר ערך שעת עבודה הינו 290 (דהיינו, סכום של 67,990 ). 4. התובע מכחיש את טענותיו של הנתבע בדבר עבודה משפטית רשלנית, וטוען כי נעשתה עבודה מקצועית ביותר, כאשר הנתבע היה מעורב בכל פרט ופרט. 5. על מנת להצביע על אופיו הנטען של הנתבע, מתבסס התובע על תלונה ללשכת עורכי הדין שהוגשה על ידי הנתבע, במטרה לאיים על התובע שלא לדרוש את שכר הטרחה, תלונה שנדחתה ביום 17.8.10 (ת/1).
פסק דין |21/04/2012 |שלום – ירושלים
ת"א (פתח תקווה) 25790-02-12- ד"ר מאיר טויזר ושות נגד אילן שניר
שמות השופטים: ליאת הר ציון
יש לעיתים מצבים שבם נעשתה עבודה מועטה, כי כישוריו של עוה"ד הייתה כזו שהוא הצליח לפתור את הענין בשיחת טלפון לעומת ע"ד היה צריך דיונים בשלוש של ערכאות, כישוריו שלעו"ד נלקחים בחשבון עם מדובר בשכר מופרז או לא. כמו במקרה ,זה שעו"ד עשה עבודה מצומצמת, והוא דורש שכר טרחה יחסית בשיעורים גבוהים, אז זה המקרה הקלאסי שהיינו אומרים שמדובר בשכ"ט מופרז. המשך החקירה: 35 ש. האם יש החלטות של ועדת שכר טרחה מהשנים האחרונות שפסלו הסכם של 20 פלוס מע"מ ל- 84 חודשים בקביעה שמדובר בשכ"ט מופרז. ת. לא זכור לי כרגע. אני לא אומר שאין. (ראה פרוטוקול הדיון מיום 22.06.16 , עמוד 32 שורות 4 – 27) 93. אם כן, לשיטת מומחה הנתבע, ככל ששיעור שכר הטרחה עומד על 20 למשך 84 חודשים, מדובר בשכר טרחה על הצד הגבוה. אולם, מאחר שעסקינן בחוזה בכתב בין עורך דין ללקוח, ציין המומחה את הנטייה שלא להתערב במערכת היחסים החוזית שבין צדדים, גם כשהדבר נוגע לגובה הגמול בחוזי שכר טרחה, אלא אם הועדה קובעת כי מדובר בשכר מופרז . העד לא ידע להפנות למקרים בהם הועדה התערבה בנסיבות זהות לענייננו. לעניין שאלת השכר מופרז אתייחס בהמשך החלטה זו תוך התייחסות לטענות הנתבע בהקשר זה, ואבהיר כי טענה זו לא הוכחה. 94. העד אף נתן שתי דוגמאות למקרים שבהם הוועדה התערבה בתחום נזקי הגוף בשנים האחרונות: ת. היה מקרה שבו עו"ד ייצג קטין בתביעת רשלנות רפואית, לפי ההסכם היה שכר הטרחה מגיע לכמעט 60. השיעורים היו נמוכים יותר אבל בשל העובדה שהיו הליכי ערעור, אז היה סעיף שבהליכי ערעור תהיה תוספת. מאחר שהיו הליכי ערעור, בחשבון הסופי היה מדובר בשכ"ט שגבוה היה מ- 50. מקרה אחר שאני זוכר עו"ד שיצג בביטוח לאומי ודרש 25 וגם שם קבענו שמדובר בשכ"ט מופרז .
החלטה |06/02/2017 |שלום – פתח תקווה
תא"מ (חיפה) 29962-05-18- ערן מגידיש נגד נטליה בויקו
שמות השופטים: רויטל באום
במילים אחרות, התובע הציג מסמך לפיו הנתבעת עצמה סייעה בתרגומו של מסמך מורכב משפטית, הסכם מכר דירה, מעברית לרוסית, דבר המעיד על שליטתה של הנתבעת בשפה העברית. טענתה של הנתבעת בחקירת הנגדית כי "אני ביחד עם המתווכת תרגמנו" (עמ' 12, ש' 21) אינה עולה מלשון הסעיף; 8 מדובר בטענה בע"פ כנגד מסמך בכתב, ומשלא הובאה כל ראיה לכך (למשל, בדמות עדותה של אותה מתווכת עלומה) – דינה דחיה (וראו: סע' 80 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומני). 9.5.4 רביעית, מקובלים עליי בהקשר זה טענות התובע בסע' 18 לסיכומיו, כי – "הסכם שכ"ט מושא ההליך הינו קצר ומנוסח בלשון פשוטה ושכל אורכו מסתכם בעמוד a4בודד אין מדובר במקרה בו התובע החתים את הנתבעת על הסכם הכולל סעיפים מורכבים עד כי יש לחשוב שמי שאינו בקיא בשפה לא יוכל להבין האמור בו. . . ". בנסיבות כמתואר לעיל, אף בשים לב להתרשמותי משליטתה של הנתבעת בשפה העברית במהלך עדותה לפניי, אני דוחה את טענתה כי היה על התובע להכניס בהסכם שכר הטרחה סעיף שבו מצוין כי היא "אינה שולטת בקריאה ובכתיבה בעברית, צריכה להיעזר בתרגום והיא חתמה על ההסכם רק לאחר שההסכם תורגם לה ואין לה טענות כנגדו" (סע' 17 בסיכומי הנתבעת). 9.6 טענת הנתבעת, כי היקף העבודה שבוצעה בפועל ע"י התובע אינו מצדיק תשלום שכה"ט המבוקש על ידו דינה דחייה ממספר טעמים: 9.6.1 ראשית, אין זו אלא חוכמה שבדיעבד, שכן במועד חתימת הסכם שכה"ט כלל לא היה ידוע מה יהיה היקף העבודה בפועל, וחרף זאת – נערך ההסכם כפי שנערך. 9.6.2 שנית, טענה זו של הנתבעת הינה ביחס לכדאיות העסקה בה נקשרה עם התובע, ומשכך דינה דחיה מטעם זה (וראו: סע' 14(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973).
פסק דין |18/02/2019 |שלום – חיפה
ע"א 11366/05- עיריית ת"ל אביב יפו נגד ידידיה גורן
שמות השופטים: א גרוניס ס גובראן,א חיות
פסיקת שכר טרחת עורך דין על-ידי בית המשפט או על-ידי ההוצאה לפועל היא לבדה אינה מקימה, אפוא, לעורך הדין את הזכות לקבלת השכר שנפסק ואין מטרתה להעשיר את עורך הדין מעבר לשיעור שסוכם בינו ובין לקוחו או לצמצם את שיעור שכר הטרחה שסוכם ביניהם (אם כי, המגמה הראויה והרצויה ההולכת ומתפתחת בהקשר זה היא כי יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות הקרובות ככל הניתן להוצאות שאותן הוציא בפועל לצורך ניהול ההליך ובכללן שכר הטרחה שהתחייב לשלם לעורך דינו עבור ייצוגו, והכל בכפוף למבחנים של סבירות ומידתיות. ראו: ע"א 27/81 מודול חברה להנדסה מכנית בע"מ נ' אימקו הנדסה תעשייתית וימית בע"מ, פ"ד לז(1) 211 (1983); בג"ץ 891/05 תנובה נ' הרשות המוסמכת, פסקה 19 (טרם פורסם, 30.6.2005 )). השאלה הרלוונטית שיש להידרש אליה בענייננו היא על כן מה הוסכם בין גורן, סלונימסקי ובר לבין העירייה, מהי הפרקטיקה שנהגה ביניהם לאורך השנים הארוכות שבהם העניקו לה שירותי גבייה משפטיים והאם פרקטיקה זו משקפת את המוסכם בין הצדדים. אין ספק כי התנהגותם של הצדדים לאורך תקופת החוזה היא כלי פרשני חשוב לקביעת תוכן ההתקשרות ביניהם וממנה ניתן ללמוד כיצד הבינו הצדדים את ההסכמות שהושגו ואף נפסק בהקשר זה כי צד לחוזה יתקשה לטעון כי יש לפרש הוראותיו של חוזה באופן שונה מן האופן בו נהג הוא עצמו לאורך חיי החוזה (ראו: ע"א 49/06 שניר תעשיות צמר גפן רפואי בע"מ נ' עיריית כפר סבא, פסקה 8 (טרם פורסם, 10.6.2008 ); עניין אררט, 117; אהרון ברק, פרשנות במשפט כרך רביעי – פרשנות החוזה, 469-467 (2001) (להלן: ברק, פרשנות החוזה)).
פסק דין |11/08/2009 |בית המשפט העליון
6985/06 תא"מ (הרצליה)- צחי נשר נגד גואל אטלן
שמות השופטים: שאול אבינור
הסכם שכר טרחת עורך-דין, ככל חוזה אחר, "יכול שייעשה בעל פה, בכתב או בצורה אחרת", כאמור בסעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, שכן פורמאלית אין חובה שבדין לערוך הסכם שכר טרחה בכתב או בצורה מוגדרת אחרת. יחד עם זאת, הפסיקה הכירה בכך שהסכם שכר טרחת עורך-דין הינו חוזה מסוג מיוחד, ולא אחת העירו בתי המשפט כי ראוי שהסכם כזה ייערך בכתב (ר', רק לשם הדגמה, ע"א (ת"א) 3379/01 בן בכור נ' עו"ד רון אורי, תק-מח 2005(2) 10470, 10472 "בשולי הדברים יש להעיר כי מן הראוי שעורכי-דין יקפידו על עריכת הסכמי שכר טרחה מפורטים בכתב, גם כאשר מדובר בלקוח טוב, כדי למנוע התדיינויות ממושכות ומיותרות סביב נושא זה בבית-המשפט במקרה של מחלוקת"; וכן רע"א 4723/05 עו"ד שלמה לוי נ' יהונתן ברוש, תק-על 2005(3), 3253, 3256: "שורש הקושי, שעליו הצביעו בתי המשפט הקודמים, היה היעדרו של הסכם כתוב בעניין שכר הטרחה, בניגוד לנכון ולראוי בכגון דא. . . "). בהקשר זה בתי המשפט גם מרבים להפנות להצעתו של פרופ' ד' פרידמן בעניין, שעיקריה הם כדלקמן: בעיניי ראוי לקבוע בחקיקה כלל המחייב עורך-דין לערוך הסכם בכתב עם לקוחו בדבר שכר-טרחתו. בהעדר הוראה כזו מן הראוי להחיל את הכללים הבאים: א) אם עורך הדין לא דאג לעריכת הסכם בעניין שכרו, ואם מדובר בנושא שקיים לגביו טווח מחירים, יש להניח לזכות הלקוח כי ציפה לכך שיחויב בשכר הנמוך ביותר האפשרי. . . ג) בכל מקרה יש לחייב את עורך-הדין, שלא דאג לעריכת הסכם בעניין גובה שכרו, בתשלום הוצאות המשפט בדבר שכר-הטרחה, אפילו זכה במשפט.
פסק דין |25/03/2008 |שלום – הרצליה
תאדמ (פתח תקווה) 64396-10-20- עורך דין יהונתן ינאי נגד יהושע (שוקי) וידאל עי
שמות השופטים: מיכל בר
לפניי תביעה כספית בסך 36,376 , בגין יתרת חוב עבור שכר טרחת עו"ד שחייב הנתבע לתובע. רקע הדברים וההליכים 1. ביום 15.10.19 נכרת בין התובע לבין הנתבע הסכם שכר טרחה בעקבות תביעה כספית בסך 168,000 שהוגשה נגד הנתבע (הסכם שכר הטרחה צורף כנספח 1 לתצהיר התובע). במסגרת הסכם שכר הטרחה, פורטו השירותים המשפטיים הנדרשים בקשר עם הייצוג, תוך שהנתבע התחייב לשלם לתובע סך 500 בתוספת מע"מ בגין כל שעת עבודה. צוין בהסכם, כי לא ניתן להעריך בשלב זה את היקף שעות העבודה שיידרש לצורך ניהול התיק, וכי על אף האמור, עוה"ד מעריך כי היקף השעות שיידרשו לביצוע כל אחד מן השלבים המפורטים בהסכם עשוי לעלות על עשרות רבות של שעות עבודה. עוד צוין בהסכם, ברחל בתך הקטנה, כי הובהר ללקוח כי בשל העובדה שסכום התביעה שהוגשה נגדו אינו גבוה מאד, הרי שייתכן מצב בו עלות השירותים המשפטיים שיינתנו בהתאם להסכם עשויה להיות משמעותית ביותר ביחס לסכום התביעה. 2. אין חולק, כי במעמד ההתקשרות שילם הנתבע לתובע סך 25,000 בתוספת מע"מ כמקדמה על חשבון שכר הטרחה, וזאת בשלושה תשלומים שווים אשר נפרעו כסדרם. אין גם חולק, כי ביום 1.3.20 העביר התובע לנתבע דרישה לתשלום שכר טרחה והוצאות בסך 19,492.8 וזאת בגין שעות העבודה שהצטברו נכון לאותו מועד, אליה צורף פירוט השעות (נספח 12 לתצהיר התובע). דרישה זו נפרעה. 2 3. ביום 20.7.20 העביר התובע לנתבע דרישה לתשלום בסך 35,253 , וזאת בגין שעות העבודה הנוספות שהצטברו נכון לאותו מועד (נספח 18 לתצהיר התובע). דא עקא, הנתבע סרב לשלם חיוב זה. בעקבות האמור, התפטר התובע מייצוג הנתבע והגיש כנגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר. 4. בבקשת הרשות להתגונן טען הנתבע, בין היתר, כי במעמד חתימת הסכם שכר הטרחה הובהר והודגש כי מדובר בעשרות שעות עבודה בלבד, כאשר בפועל חויב הנתבע ע"י התובע בגין למעלה ממאה שעות עבודה, וזאת אף טרם התקיים דיון אחד.
פסק דין |20/08/2022 |שלום – פתח תקווה
ת"א (תל-אביב-יפו) 75524/04- עורך דין שקד יהורם נגד כהן עזרא
שמות השופטים: חנה ינון
בהתאם להסכם שכר הטרחה בין הצדדים, התחייבה הנתבעת לשלם לתובע את שכרו גם במקרה בו לא תוגש כל תביעה לבית משפט או במקרה של פשרה או שחרור מייצוג. כמו במקרה שלנו, גם שם, בסופו של דבר, הורתה הנתבעת לתובע שלא להגיש את התביעה ולא שילמה לו מאומה על חשבון שכרו. אשר לשיעור שכר הטרחה נקבע כי למרות שהתובע לא סיים את המלאכה, הרי שלנוכח ההסכם המפורש עם הנתבעת, שהפסיקה את היחסים באמצע העבודה, עליה לשלם את מלוא הסכום המוסכם בהסכם. הנתבעת ערערה על פסק הדין לערכאת הערעור, אשר שם נפסק כדלקמן: " לא בשכר ראוי אמורים הדברים, אלא בשכר מוסכם ולא הייתה כל מניעה שהסכם השכר ייאכף במלואו על ידי בית המשפט, כפי שאכן נעשה". ראה: ע"א (ת"א) 1191/00 ברטה רוזנבלט נ' עו"ד שאול דחבש (לא פורסם), מיום 2.5.01 . 36. לטעמי, ניתן ליישם את ההלכה דלעיל גם בענייננו מן הנימוקים דלהלן. 37. סבורה אני כי את ההסכם יש לפרש לאור כללי הפרשנות שנקבעו בחוק ובפסיקה. משמע, יש לנסות ולהתחקות אחר אומד הדעת הסובייקטיבי המשותף של הצדדים באשר לחתימה על ההסכם. 38. לעניין החתימה על ההסכם, העיד הנתבע בחקירתו הנגדית כדלהלן: " ש. האם חתמת על הסכם שכר הטרחה שאני מראה לך כעת a. יכול להיות. b. יכול להיות ת. הייתי שם מבולבל. בכיתי. " (ראה פרוטוקול מיום 12.9.06 , בעמוד 11 שורות 5-9). 39. כן הצהיר הנתבע בתצהירו, מוצג נ/1, כדלקמן: "חתמתי על התחייבות מבלי ליתן דעתי לנוסח סעיפי הסכם שכר הטרחה. " ובהמשך העיד כדלקמן: ". . . וחתמתי מבלי להתייחס לתוכן הכתוב". 40. לעניין חתימה בלתי מודעת, יפים דבריו של בית המשפט העליון בע"א 1548/96 בנק איגוד נ' לופו, פ"ד נד(2) 559, דהאי לישנא: " בדרך-כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב.
פסק דין |25/06/2007 |שלום – תל אביב
ת"א (תל אביב) 62543-02-23- פלונית נגד ' כלל חברה לביטוח בע"מ
שמות השופטים: חני ברוך אלון
אשר לשכר טרחת עורכי הדין; בקביעת שכר הטרחה יש להתחשב באופן ניהול ההליך; היחס בין הסעד שנתבקש לסעד שהתקבל; מורכבות התיק והיקף העבודה; וכן בשכר הטרחה ששולם בפועל או שבעל הדין התחייב לשלמו. במקרה שלפניי, התקיימה ישיבת קדם משפט אחת, כאשר התובעת הסכימה לסיים את התיק בהתאם להצעת בית המשפט, חרף השגותיה על קביעות המומחה מטעם בית המשפט. בכך חסכה התובעת לצדדים ולבית המשפט משאבים נוספים הכרוכים בשמיעת העדויות וניהול ההליך עד תום. מנגד, התובעת לא צירפה הסכם שכר טרחה התומך בטענתה אשר לשיעור שכר הטרחה המבוקש, וקיים פער משמעותי בין סכום התביעה לבין הסעד שנפסק בסופו של יום, לנוכח קביעות המומחה מטעם בית המשפט, וכפי הסכמת הצדדים. בנסיבות אלו, מאחר שמדובר בתביעה כספית אזרחית ששכרה תלוי בתוצאות המשפט, מצאתי לנכון להסתמך על הוראת סעיף 2(א)(1) בתוספת לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, ולפסוק שכר טרחה בשיעור של 15% בצירוף מע"מ מסכום הפיצוי המוסכם (11,422 ₪). לפיכך, זכאית התובעת לשכר טרחה בסכום כולל של 2,022 ₪. 28. לפני סיום, אציין כי אין מקום לקבל טענת הנתבעת לפטור מתשלום הוצאות משפט בשל הפרת החובה לפנייה מקדימה. הנתבעת לא הוכיחה קיומו של נזק בעקבות הפרת החובה, וממילא-לא הוכח כי התנהלות התובעת מנעה מהנתבעת את האפשרות לבירור חבותה או שהכבידה על הבירור. יתרה מכך, דומה כי גם פנייה מקדימה לנתבעת לא היה בה כדי לייתר את הצורך בהגשת התביעה, שהרי גם לאחר הגשת התביעה, כפרה הנתבעת בחובתה לשלם לתובעת תגמולי ביטוח, בהתבסס על חוות דעת המומחה מטעמה שקבע כי לא נותרה לתובעת נכות צמיתה.
פסק דין |01/03/2025 |בית המשפט השלום – תל אביב
ע"א (נצרת) 8149-05-22- מגדי עאבד נגד עלא עלא אלדין
שמות השופטים: אשר קולה,דני צרפתי,רננה גלפז מוקדי
יחד עם זאת, הפסיקה הכירה בכך שהסכם שכר טרחת עורך-דין הינו חוזה מסוג מיוחד, ולא אחת העירו בתי המשפט, כי ראוי שהסכם כזה ייערך בכתב, אף בין חברים: "בשולי הדברים יש להעיר כי מן הראוי שעורכי-דין יקפידו על עריכת הסכמי שכר טרחה מפורטים בכתב, גם כאשר מדובר בלקוח טוב, כדי למנוע התדיינויות ממושכות ומיותרות סביב נושא זה בבית-המשפט במקרה של מחלוקת" ע"א (ת"א) 3379/01 בן בכור נ' עו"ד רון אורי ( 05.04.05 ). עוד בהקשר זה מרבים בתי המשפט להפנות להצעתו של פרופ' ד' פרידמן בעניין, שעיקריה הם כדלקמן: 3 "בעיניי ראוי לקבוע בחקיקה כלל המחייב עורך-דין לערוך הסכם בכתב עם לקוחו בדבר שכר-טרחתו. בהעדר הוראה כזו מן הראוי להחיל את הכללים הבאים: א) אם עורך הדין לא דאג לעריכת הסכם בעניין שכרו, ואם מדובר בנושא שקיים לגביו טווח מחירים, יש להניח לזכות הלקוח כי ציפה לכך שיחויב בשכר הנמוך ביותר האפשרי. . . ג) בכל מקרה יש לחייב את עורך-הדין, שלא דאג לעריכת הסכם בעניין גובה שכרו, בתשלום הוצאות המשפט בדבר שכר-הטרחה, אפילו זכה במשפט. הטעם לכך הוא ששורש ההתדיינות נעוץ בהעדרו של הסכם בדבר שכר-הטרחה, והאחריות להיווצרותו של מצב זה רובצת על עורך-הדין שנמנע מעריכת הסכם בעניין זה. (ר' ד' פרידמן, "שכר-טרחה ראוי לעורך-דין", המשפט ב', תשנ"ה, 105, 113-112). 6. בענייננו, בית משפט קמא אכן העלה סברה ולפיה, בהעדר הסכסוך בין המערער למשיב 1 בעניין אחר, התביעה דנן לא הייתה מגיעה לאוויר העולם. אולם חרף זאת, הגיע למסקנה, שהמערער זכאי לשכר טרחה בעבור שירותיו המשפטיים ואכן פסק לטובתו שכ"ט, כפי שמצא לנכון וכמפורט בפסק הדין.
פסק דין |21/05/2022 |מחוזי – נצרת
ת"ק (רחובות) 34036-12-15- שלום פנחס וייס נגד מוקט כרמית קלם
שמות השופטים: אושרית הובר היימן
" כאמור, על פי הפסיקה, יש לזקוף לחובת עורך הדין את העובדה כי לא הסדיר את נושא שכר הטרחה בהסכם כתוב מראש, ועל כן הנטל על עורך הדין להוכיח שוויו של שכר ראוי, כפי שנקבע בעניין יכין חקל הנ"ל, בפסקה 14 לפסק הדין: "כאשר בוחנים את טענות הצדדים בדבר השכר הראוי, יש לדעתי לזקוף לחובתו של המשיב את העובדה כי לא דאג לעריכת הסכם שכר-טרחה. . . " במקרה דנן, התובע לא חלק על כי שכר הטרחה בסך 6500 סוכם ביחס לייצוגו בעסקה כולה, עד לסיומה באמצעותו, וכי הצדדים כלל לא דנו באפשרות של סיום הייצוג לפני השלמתה (ר/ עמ' 2 לפרוטוקול, ש' 16). כמו כן, לא חלק התובע על כי ההערות שנתן ביחס לטיוטת ההסכם היו ראשוניות בלבד. למעשה, המדובר בטענה מרכזית מצד התובע, אשר ביקש להסביר את ההבדל בין הערותיו שלו על גבי הטיוטה לבין החוזה המוגמר שנחתם באמצעות עורכת דין אחרת, שאת שירותיה נטלו הנתבעים (ר', עמ' 2 ש' 19, עמ' 3 ש' 5-6, שם ש' 10, עמ' 7 ש' 3). זאת ועוד, התובע לא הגיש חוות דעת מומחה (כגון, יועץ מס מוסמך) באשר לתעריף השכר השעתי של ואף לא נטען – כאמור – כי היה הסכם בעל פה מפורש וברור באשר לדרך החישוב והתמחור של שכר הטרחה המגיע לתובע בגין השירותים המשפטיים שנתן, במידה והעסקה לא תושלם באמצעותו. 4 בנסיבות העניין, שעה שנטל ההוכחה הוא על התובע, לא ניתן לקבוע כי עלה בידי התובע להוכיח שסוכם כי שכר הטרחה, בסך 6500 , בכל מקרה וללא תלות בהמשך ייצוגו עד להשלמת העסקה ואף לא ניתן לבסס את הערכת השכר הראוי של התובע בהעדר כל ראיה מטעמו לעניין זה. מצאתי תמיכה לגישתי זו בעמדתו של פרופ' דניאל פרידמן, במאמרו "שכר-טרחה ראוי לעורך-דין", המשפט, כרך ב (תשנ"ה), שפורסם בעקבות עניין רמת אביבים הנ"ל (בהערה 10, עמ' 112-113): "בעיניי ראוי לקבוע בחקירה כלל המחייב עורך-דין לערוך הסכם בכתב עם לקוחו בדבר שכר-טרחתו.
פסק דין |14/05/2016 |תביעות קטנות – רחובות
תא"מ (חיפה) 69691-02-20- רפאל כהן נגד לירום סנדה- חברת עורכי דין
שמות השופטים: סיגלית מצא
בהסכם שכר הטרחה שנכרת בין הצדדים ביום 19.3.2018 (להלן: "ההסכם"), נקבע בסעיף 2 כי משרד הנתבעת מקבל על עצמו לטפל עבור התובע בהליך מחיקת חובות וביטול כל העיקולים, ניהול תיק פש"ר, שיקום והבראה כלכלית וקבלת הפטר ומחיקת החובות. תמורת שירותים משפטיים אלה התחייב התובע לשלם לנתבעת שכר טרחה בסכום של 17,000 כולל מע"מ (סעיף 3 של ההסכם). עוד התחייב התובע לשאת בכל ההוצאות הכרוכות בטיפול בתיק (סעיף 4 של ההסכם). התובע אמנם לא הגיש חשבוניות/קבלות המעידות על תשלום שכר הטרחה לנתבעת, אולם הנתבעת בכתב ההגנה מטעמה אישרה, כי התובע שילם לה שכר טרחה בסכום של 16,833 (כולל מע"מ). הנתבעת אף הגישה העתקי החשבוניות כמוצג נ/3. 19. בסעיף 6 להסכם נקבע, בין היתר, כי: "הלקוח מתחייב לשלם את מלוא שכ"ט המפורט בהסכם מרגע חתימת ההסכם וקבלת התיק במשרד עוה"ד גם במקרה שהלקוח יוותר על ההסכם ו/או ישחרר את עוה"ד מייצוג ו/או יבקש מעוה"ד להפסיק את עבודתם בתיק. ידוע ללקוח כי תנאי זה הינו יסוד ובלעדיו עוה"ד לא היו לוקחים את התיק לטיפולם. " אולם, בכתב ההגנה לא ביקשה הנתבעת להסתמך על סעיף זה כטעם לדחיית התביעה. אעיר, כי ברוב פסקי הדין שעסקו בתניה דומה בהסכם שכר הטרחה, לפיה יידרש הלקוח לשלם את מלוא שכר הטרחה במידה ויחליט להפסיק את הייצוג, לא מצאו בתי המשפט ליתן תוקף להוראה זו כאשר הפסקת הייצוג על ידי הלקוח נעשתה בשלב מוקדם של ההליך ובתום לב (עיינו, למשל, בת"א (שלום ראשל"צ) 25898-02-19 ראצבי נ' עו"ד גולדשטיין, פסקה 11 ( 28.4.2021 ); תא"מ (שלום חי') 70007-02-19 ארנשטיין-דנה נ' זזון ( 20.10.2021 ); ת"א (שלום חי') 27121-05-20 אבוקרת נ' עו"ד רז, פסקאות 30/26 ( 11.4.2023 )).
פסק דין |09/05/2023 |שלום – חיפה
כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977
סעיף: 3. שכר טרחה בפשרה
3. על אף האמור בסעיף 2, שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי החוק שהוגשה לבית-המשפט שהסתיים בפשרה לא יעלה על 11% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע על פי הפשרה.
חוק החברות, התשנ"ט-1999
סעיף: 200א. שכר טרחת עורך דין בתביעה נגזרת
200א. (א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של עורך הדין שייצג את התובע בתביעה הנגזרת; עורך הדין לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט. (ב) שכר הטרחה ישולם על ידי החברה אלא אם כן קבע בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי על התובע לשלם את שכר הטרחה.
כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977
סעיף: 4. שכר טרחה כשאין הליכים משפטיים
4. שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי החוק שהסתיים ללא הגשת תביעה לבית-המשפט לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 9. שכר טרחה רק בכסף
9. (א) לא יקבל עורך דין שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף. (ב) אין מניעה, כאשר הדין מאפשר זאת, כי שכר הטרחה יחושב כאחוז מנושא הענין. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), עורך דין המטפל בעבור לקוח בעניין ממוני יהיה רשאי לקבל את שכר טרחתו, כולו או חלקו, על ידי קבלת זכויות שותף, אם הוסכם על כך בכתב בינו לבין הלקוח; בסעיף קטן זה – "זכויות שותף" – כל שיתוף בזכויות המוכר בדין, לרבות שיתוף באמצעות מניה, כתב אופציה או ניר ערך אחר המקנה לבעליו זכויות ביחס לתאגיד; "עניין ממוני" – כל עניין אזרחי הקשור למסחר ולעסקים, כגון פעילותו העסקית של אדם, הקניית זכות קניין, הקניית זכות חוזית או זכות ביחס לתאגיד, לרבות הגנה משפטית על זכויות כאמור והבטחת קיומן ומימושן .
חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006
סעיף: 23. שכר טרחה של בא כוח מייצג
23. (א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור. (ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה: (1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה; (2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך; (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית; (4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך; (5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית. (ג) בית המשפט רשאי לקבוע לבא כוח מייצג שכר טרחה חלקי על חשבון שכר הטרחה הכולל, אף בטרם הסתיים הליך הבירור של התובענה הייצוגית, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, וככל הניתן, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב). (ד) בית המשפט רשאי לקבוע כי תשלום שכר הטרחה לבא כוח המייצג יהיה מותנה, כולו או חלקו, במימוש פסק הדין ובהשלמת ביצועו.
כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), תשל"ז-1977
סעיף: 2. שכר טרחה לאחר פסק-דין
2. שכר טרחה בעד הטיפול בתביעה לפי החוק שהוגשה לבית-המשפט, לא יעלה על 13% מהסכום שנפסק.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 153 שיעור ההוצאות
153 . (א) סכום שכר טרחת עורך דין שיפסוק בית המשפט לטובת בעל הדין שזכה בהליך, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור. (ב) בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד. (ג) בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש. (ד) בהחלטה יפרט בית המשפט את השיקולים שהנחו אותו בקביעת שיעור ההוצאות.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 153 שיעור ההוצאות
153 . (א) סכום שכר טרחת עורך דין שיפסוק בית המשפט לטובת בעל הדין שזכה בהליך, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ג), לא יפחת מן התעריף שנקבע לעניין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס-2000, זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, על תשלום סכום נמוך יותר מהסכום האמור. (ב) בית המשפט יכלול בשכר טרחת עורך הדין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם סבר כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות בשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד. (ג) בקביעת שיעור ההוצאות יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הסעד שנפסק וביחס שבינו לבין הסכום שנתבע, בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון, במורכבות ההליך, בהשקעת המשאבים בהכנתו ובניהולו ובסכום ההוצאות שהתבקש. (ד) בהחלטה יפרט בית המשפט את השיקולים שהנחו אותו בקביעת שיעור ההוצאות.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 512. קביעת סכום ההוצאות
512. (א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 ((להלן – התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור. (ב) בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון. (ג) בית המשפט או הרשם יכלול בתוך הסכום האמור בתקנת משנה (א) לעניין שכר טרחת עורך דין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם ראה בית המשפט או הרשם כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות שבשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד. (ד) סכום הוצאות המשפט ייקבע בידי השופט או הרשם שנתן את ההחלטה בדבר הטלת הוצאות (להלן – ההחלטה); לא התאפשר הדבר, ייקבע סכום הוצאות המשפט בידי רשם ויהיה צירופם של אלה, זולת אם קבע אחרת בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה: (1) אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי–דין לפי תקנה 475א, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין; (2) הוצאות משפט אחרות, אם היו, ייקבעו לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שמי שדן בבקשה נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם וראה כי ההוצאות האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 512. קביעת סכום ההוצאות
512. (א) קבע בית המשפט או הרשם את סכום ההוצאות, רשאי הוא לפסוק אותו, הן לענין שכר טרחת עורך דין והן לענין הוצאות המשפט, כל אחד מהם בנפרד בסכום כולל, ובלבד שבכפוף לאמור בתקנת משנה (ב), לא יפחת סכום שכר הטרחה מן התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי), התשל"ז-1977 ((להלן – התעריף המינימלי), זולת אם הורה בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, על תשלום סכום קטן מהסכום האמור. (ב) בתיתו צו להוצאות ובקביעת שיעורן יתחשב בית המשפט או הרשם, בין השאר, בשווי הסעד השנוי במחלוקת בין בעלי הדין ובשווי הסעד שנפסק בתום הדיון, ויהא רשאי להתחשב גם בדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון. (ג) בית המשפט או הרשם יכלול בתוך הסכום האמור בתקנת משנה (א) לעניין שכר טרחת עורך דין, סכום השווה למס ערך מוסף מקום שבו הזוכה שילם או מחויב לשלם מס ערך מוסף לעורך דינו, זולת אם ראה בית המשפט או הרשם כי הזוכה רשאי לנכות את מס התשומות שבשכר טרחת עורך דינו, ובלבד שלא יפסוק סכום כאמור כרכיב נפרד. (ד) סכום הוצאות המשפט ייקבע בידי השופט או הרשם שנתן את ההחלטה בדבר הטלת הוצאות (להלן – ההחלטה); לא התאפשר הדבר, ייקבע סכום הוצאות המשפט בידי רשם ויהיה צירופם של אלה, זולת אם קבע אחרת בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה: (1) אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי–דין לפי תקנה 475א, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין; (2) הוצאות משפט אחרות, אם היו, ייקבעו לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שמי שדן בבקשה נתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם וראה כי ההוצאות האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט.
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996
סעיף: 5. מינוי מומחה לניתוח עיסוקים מטעם בית הדין
5. (א) בתובענה לפי חוק זה רשאי בית הדין לעבודה, על פי בקשת אחד הצדדים, למנות מומחה לניתוח עיסוקים מטעמו של בית הדין, אשר יחווה את דעתו לענין השאלה האם העבודות שבמחלוקת הן אותן עבודות, עבודות שוות בעיקרן או עבודות שוות ערך, לפי הענין (להלן – המומחה); לא ביקש צד כלשהו למנות מומחה, רשאי בית הדין למנותו, אם ראה צורך בכך, בנסיבות מיוחדות. (ב) בית הדין לעבודה רשאי לקבוע את שכר טרחתו והוצאותיו של המומחה שישולמו על ידי בעלי הדין או על ידי חלק מהם, או בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו, מאוצר המדינה, הכל כפי שקבע בית הדין. (ג) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרי דין בדבר מתן חוות דעת המומחה, מינויו, סמכויותיו וחובותיו, ובהסכמת שר האוצר – את התעריף המרבי של שכר הטרחה שישולם לו.
כל הזכויות שמורות ©
