עורך דין עבודה בפתח תקווה פיצויי פיטורים

דב"ע לד/3-8- משה לוסטמן נגד יוסף פרל

שמות השופטים: בר ניבלוין,קובובי,בן משה,שחר

• נכון, מבחינת כלכלית, מהווים פיצויי פיטורין "זכות" מצטברת, כך שסכום הפיצויים הולך וגדל, עם הוותק בעבודה, אך אין זאת כלל "זכות" במובן המשפטי. הזכות לפיצויי פיטורין, כ"זכות מוקנית" שיש עמה "עילה", אינה קמה אלא עם האירועים המחייבים בתשלום הפיצויים. 10. קבלת הטענה שב"זיכרון הדברים" ובתשלום שבעקבותיו, היה משום ויתור בדיעבד על פיצויי פיטורים, כמוה כסיכול כל מטרתם של פיצויי פיטורים. תהא מטרת פיצויי הפיטורים אשר תהא, ברור שאין פיצויי הפיטורים באים להבטיח הכנסה נוספת לעובד בעת עבודתו אצל אותו מעביד. החוק מביא אמנם בחשבון גם אפשרות כזאת – שכר הכולל פיצויי פיטורים אך קובע הוא, במקביל, סייגים שאחד מהם אומר, כי "אין הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורים" (סעיף 28 לחוק). ענין הוויתור בדיעבד על זכות לפיצויי פיטורים מוסדר במפורש בחוק, ואין כל צורך ללמוד לענין זה מהלכות כלליות. סעיף 29 לחוק פיצויי פיטורין מכשיר "פשרה" ו"הודעת סילוק" בגין פיצויי פיטורים, אך ברור שבאותו סעיף מדובר ב"פשרה" וב"הודעת סילוק", לענין פיצויי פיטורים במשמעות החוק, היינו בפיצויים עקב סיים יחסי עובד-מעביד, בנסיבות המחייבות בתשלום פיצויים. בין שתראה, אפוא, ב"זיכרון הדברים" ויתור מראש על פיצויי פיטורים בגין פרק הזמן שעד לחודש ינואר, 1972, ובין שתראה בו ובתשלום לפיו השלמת שכר כולל בעד אותו פרק זמן – בשני המקרים אין הדבר תופס. 11. מכאן לשאלת תחולתו של ההסכם הקיבוצי משנת 1972, על העובד. טען בא-כוח המעביד: מאחר והעובד פוטר ביום 30.6.1972 , ובאותו תאריך לא היה כל הסכם קיבוצי תקף, החל על הצדדים, יש לראות, מכוח סעיף 19 לחוק ההסכמים הקיבוציים, את ההוראות לענין פיצויי פיטורים שבהסכם הקיבוצי משנת 1970, כמהות חלק מחוזה העבודה שבין העובד והמעביד, ולקבוע רק על פיהן.

פסק דין | 05/02/1974 | בית דין ארצי לעבודה – ארצי מאזכרים – 12 |עמודים – 9

בג"צ 50-89- יודייקין נתן נגד 1. ביהד הארצי לעבודה

שמות השופטים: א ברקת אור,א מצא

• מהגדרת המושג "פיצויי פיטורים" שבסעיף 39(ט) לחוק – הוסיף בית הדין הארצי וקבע – אין נובע, שביחס לכל רכיבי חישובם של הפיצויים יש להיזקק לחוק פיצויי פיטורים; אלא משמעות ההגדרה היא, כי רק ביחס לאותם מרכיבי החישוב שאין עליהם הוראה בסעיף 39(ז) גופו, יש לאמץ את הסדרו של חוק פיצויי פיטורים. כך, למשל, בשאלת המשכורת או השכר, שעל-פיהם יש לחשב את שיעור הפיצויים, שאין עליה מענה בסעיף 39(ז), יש לפנות לחוק פיצויי פיטורים. לא כן הדבר כאשר לקביעת "תקופת השירות העודפת", המוגדרת בסעיף 39(ז). התוצאה מנקיטת שיטה אחרת, לפיה תחושב תקופת השירות לצורך תשלומם של פיצויי פיטורים במנותק מחישובה לצורך תשלום קצבה, תהא – לדעת בית הדין הארצי – ש"יקבל העובד פיצוי על תקופה שמעבר לתקופה הכוללת לפי חוק הגמלאות, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם מטרת אותו החוק". על יסוד טעמים אלה קיבל בית הדין הארצי את עמדת המשיבים. 5. הדין במחלוקת פוסקים זו, לדעתי, הוא עם בית הדין הארצי. אינני רואה הכרח לשלול מכול וכול את פתרונו המשפטי של בית הדין האזורי, כפתרון מוטעה מיסודו, ודי לי שאומר, כי פתרונו המשפטי של בית הדין הארצי יותר מקובל עלי – ולאין ערוך – כפתרון ראוי לסוגיה שהוצבה בפניו (ראה: א' ברק, "בית המשפט הגבוה לצדק ובית הדין לעבודה -הארה מנקודת מבטה של תורת המשפט", ספר בר-ניב, תשמ"ז1987-, 103). מטרתו החקיקתית המוצהרת של סעיף 39(ז) היתה לתקן מעוות שלפיו "עובד ששירת יותר מ35- שנים ואשר מגיעה לו קצבה מקסימלית (70), אינו מקבל כל פיצוי עבור השנים בהן הוא ממשיך לעבוד ושעבורן אין משתלמת לו קצבה" (מתוך דברי ההסבר להצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון מס' 23), התשמ"א1981-, ה"ח 1526, התשמ"א, בעמ' 290).

פסק דין | 06/02/1990 |בית המשפט העליון


דב"ע לב/3-21- שמואל מרגלית נגד בנק איגוד לישראל

שמות השופטים: בר ניבלוין,קובובי,שטראוך,ליכטנשטיין

• את התשובה לשאלה יש לחפש בהוראות חוק פיצויי פיטורים ובתקנות לפיו, והיא תמצא בקלות. המאפיין את דרכו של המחוקק בחוק פיצויי פיטורים הוא שהותיר קביעת נורמות מסוימות לקבוע בתקנות, ונורמות אחרות הותיר להסדר בהסכמים קיבוציים, או שקבע כי הסכמים קיבוציים ידריכו ביישום החוק. 6. החוק עצמו קובע, לענייננו, רק את שיעור הפיצויים, היינו היחס שבין הוותק בעבודה ובין פיצויי הפיטורים, ואומר החוק, בסעיף 12, כי בעובד במשכורת – המערער הוא "עובד במשכורת" – שיעור הפיצויים הוא "שכר חודש אחד לכל שנת עבודה". בסעיף 12 שבחוק לא תמצא כל הוראה לעניין המשמעות שיש ליתן למונח "שכר חודש" וכיצד יש לחשבו. לו בסעיף 12 הסתפק המחוקק, לא היתה לבית-הדין ברירה אלא להיעזר בכלים לפרשנות וליישום העומדים לרשותו. אך המחוקק לא הסתפק בסעיף 12, וקבע, לענייננו, דרך וכלים ל"חישוב שכר עבודה". 7. סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים מחייב את שר העבודה לקבוע בתקנות, בין היתר, "את המרכיבים של שכר-עבודה הכולל שיובאו בחשבון שכר העבודה לעניין פיצוי-פיטורים", ללמדך שהכנסת היתה ערה לכך שלא "שכר העבודה הכולל" אלא רק המרכיבים שייקבעו לכך בתקנות "יובאו בחשבון שכר העבודה לעניין פיצוי-פיטורים". המחוקק נקט לשון צווי הן לעניין התקנת התקנות והן לעניין מרכיבי השכר שיובאו בחשבון. תקנות כאמור הותקנו, והן – תקנות פיצוי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד1964-. 8. בתקנה 1 שבתקנות נקבעו הרכיבים שיובאו בחשבון "לעניין התקנות", וברור שהכוונה היא לעניין סעיף 13 לחוק שמכוחו הותקנה תקנה 1, באשר לתקנות עצמן אין כל "עניין". בין הרכיבים המפורטים בתקנה תמצא שלוש תוספות: תוספת וותק, תוספת יוקר המחיה ותוספת משפחה.

פסק דין | 20/09/1972  |בית דין ארצי לעבודה – ארצי

סעש (חיפה) 55749-06-16- מלקמו שיבשי נגד חואתו ויקטור בוחניק

שמות השופטים: סאוסן אלקאסם,דוד כהן,טרודי עא

• 42. לסיכום הננו קובעים כי משכורת התובע הועמדה על סך 6,500 ברוטו ממועד תחילת עבודתו ועד ל-11/11, ו- 8,000 ברוטו החל מ- 1.12.2011 ועד למועד סיום עבודתו. פיצויי פיטורין: 11 43. אין מחלוקת כי התובע פוטר מעבודתו. המחלוקת היא אם יש לשלול את תשלום פיצויי הפיטורים בשל התנהלות התובע. לטענת התובע הוא פוטר מעבודתו שלא כדין כששהה בחופשת מחלה ובלי שנמסרה לו הודעה מוקדמת, כשלטענתו לא נעשתה מצדו עבירת משמעת. מכאן, כי שלילת זכאותו לפיצויי פיטורין אינה מוצדקת, בפרט כי, כך טוען התובע, אין הוא אחראי לנזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת הדרכים, כטענת הנתבע בתביעה שכנגד. לטענת הנתבע, התובע אכן פוטר, אך לטענתו הפסקת עבודת התובע הייתה עקב רשלנותו ו/או הפרת חובותיו של העובד עצמו כלפי מעסיקו, כאשר זה לא נשאר ללון בבסיס אליו נשלח להובלת הלילה, בניגוד להוראת המעסיק. על כן, זכות התובע לפיצויי פיטורין נשללה כדין. התשתית המשפטית: 44. פיצויי פיטורים הינם פיצויים מכוח חוק, להבדיל מפיצויים על הפרת חובה חוזית מפורשת או מכללא. פיטורי עובד משיתים חובה על המעסיק, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק, לשלם פיצויי פיטורים. שלילתם או הפחתתם של הפיצויים יכול שייעשו רק מכוח סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורין"). הוראות חוק פיצויי פיטורין שוללות תשלום פיצויי פיטורין, במלואם או חלקם, מקום בו ההסכם הקיבוצי מאפשר זאת ובאין הסכם קיבוצי, באם בית הדין לעבודה קבע כי פיטורים "פיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים".

פסק דין | 17/11/2018 | בית דין אזורי לעבודה – חיפה

סע"ש (חיפה) 37113-06-23- עבד אלחמיד יונס נגד ' אחים חנו

שמות השופטים: מירי שי,צחי רחמים,אפרים רוזנברג

• הואיל והסוגיות העומדות לבירור בהליך זה עוסקות בשאלות משפטיות בלבד, הוסכם בין הצדדים שפסק הדין יינתן על סמך כתבי הטענות, החומר שבתיק וסיכומים בכתב. המסגרת המשפטית 5. עקרון היסוד בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: החוק) ובתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 (להלן: התקנות) הוא שסכום פיצויי הפיטורים מחושב על בסיס שכרו האחרון של העובד. מטבע הדברים במהלך תקופת העבודה ישנה עלייה בשכרו של העובד, וככלל אין מקום לפצל את חישוב פיצויי הפיטורים בהתאם לשינויים במשכורת. רק במקרה בו במהלך תקופת העסקתו של העובד חל שינוי מהותי במתכונת העסקתו של העובד או שינוי בלתי רגיל בשכר, פיצויי הפיטורים מחושבים שלא על בסיס השכר האחרון בעד כל התקופה (ע"ע (ארצי) 42463-09-11 גד גולן (יואב ברמץ) – נגריית שירן בע"מ ( 18.3.2013 )) (להלן: עניין נגריית שירן). 6. נטל ההוכחה כי אין לחשב את פיצויי הפיטורים על יסוד שכרו האחרון של העובד מוטל על הטוען כי יש לחשב את פיצויי הפיטורים על בסיס שכר בשיעור אחר. דיון והכרעה 7. תחילה נכריע במחלוקת בין הצדדים בשאלה האם חל שינוי מהותי במתכונת העסקתו של התובע. לאחר מכן נבחן את טענות הצדדים בשאלה מהו השכר שישמש בסיס לחישוב הפיצויים, ולסיום נדון בתביעת התובע בנוגע להפקדות לקרן לאחר גיל פרישה. חישוב פיצויי הפיטורים לכל תקופת ההעסקה או לכל תקופה בנפרד 8. לטענת התובע, לאורך כל תקופת ההעסקה עבד במשרה מלאה, לא חלו שינויים בשיעור המשרה ולא חל שינוי מהותי בתפקידו. לכן, לשיטתו, יש לחשב את פיצויי הפיטורים לפי משכורתו ערב סיום העבודה.

פסק דין | 01/06/2024 |ב ית דין אזורי לעבודה – חיפה

סע (תל אביב) 19314-05-11- יצחק כץ נגד רשת בטחון בעמ

שמות השופטים: הדס יהלום

• בית הדין הארצי קבע: "אף בהנחה שהמערערת הציעה למשיב עבודה חלופית במקום אחר, אין בכך כדי למנוע מהמשיב קבלת פיצויי פיטורים ממנה. לפי פסיקתנו, כאשר עובד ממשיך לעבוד באותו מקום עבודה, חרף חילופי מעסיקים, העובד יהיה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים מהמעביד הראשון אפילו אם סירב להצעת עבודה חלופית" ע"ע 32805-11-11 אופק מ. ב. חברה לניהול ואחזקה בע"מ נ' אולג בליוזר (ניתן ביום 8/7/13). 26. לאור פסק הדין אופק הנ"ל, נסיבות הפסקת ההתקשרות בין הצדדים בעקבות חילופי מעסיקים במקום העבודה, מקימות לתובעים זכאות לפיצויי פיטורים. 9 שעור פיצויי פיטורים 27. שיעור פיצויי הפיטורים הינו בהתאם לשכר הממוצע (כולל תוספת הותק לה היו זכאים) בשנת העבודה האחרונה ובהתאם למספר שנות העבודה. בתחשיבים שהוצגו מטעם התובעים, חושב השכר הקובע כמכפלת השכר השעתי האחרון ב-186 שעות חודשיות. מכיוון שהתובעים הועסקו בשכר שעתי בהתאם לשעות עבודה בפועל, יש לחשב את שכרם הקובע כממוצע השכר החודשי ב-12 החודשים האחרונים. בנספח החישובי מטעם הנתבעת לא הוצג תחשיב מפורט של אופן חישוב השכר הקובע לפיצויי הפיטורים. הנתבעת ציינה כי סכום הפיצויים חושב "ע"פ ממוצע שעות של שנה אחרונה כפול ותק של סיום עבודה". 28. בנסיבות העניין יש להעדיף את תחשיב הנתבעת, אשר מתיישב עם הכללים שנקבעו בפסיקה. בהתאם לכך זכאים התובעים לפיצויי פיטורים כלדקמן: יצחק כץ – 16,943 . רזילוב ויאצ'יסלאב – 20,656 . קודי אברהם – 16,701 . נוני שמואל – 13,669 . 29. לעניין התביעה לפיצויי הלנה, מאחר ובין הצדדים נתגלעה מחלוקת כנה בשאלת עצם זכאותם של התובעים לפיצויי פיטורים – יש להפחית את פיצויי הלנת פיצויי פיטורים ולהעמידם בשיעור הפרשי הצמדה וריבית בלבד.

פסק דין | 25/02/2014 | בית דין אזורי לעבודה – תל אביב

ד"מ (תל אביב) 16565-05-21- סרגיי סידורקין נגד ואן לימוזין וי.איי.פי סרביס בע"מ ח.פ 515835718

שמות השופטים: עידית צימרמן

• אשר לחישוב סכום הפיצויים, לצורך כימות הסעד יש להכריע בשאלת תקופת הזכאות ובשכר הקובע לפיצויי פיטורים ולהפחית את הסכומים שהופרשו על ידי הנתבעת לקופת הגמל על חשבון פיצויי הפיטורים. התובע חישב את רכיב התביעה בהתאם לשכר חודשי של 7,000 (נטו) לתקופת עבודה של 16 חודשים ובסה"כ תבע 9,333 , מהם הפחית סך של 3,371 שהפרישה הנתבעת על חשבון פיצויי הפיטורים (ס' 11ז לתצהיר התובע, נספח 7 לתצהיר). על מנת להתאים את סכום התביעה למסגרת הדיונית של דיון מהיר, כימת את תביעתו ברכיב זה ב- 7,000 . הנתבעת לא העמידה גרסה נגדית מנומקת, למעט הסכום המופיע בתלוש חודש 12/2018, בסך של 5,969 אשר כאמור נטען ששולם כפיצויי פיטורים, אולם הנתבעת לא התייחסה אליו כלל בטיעוניה ולא הסבירה כיצד חושב. תקופת העבודה הראשונה של התובע נמשכה 19.5 חודשים. אשר לשכר הקובע, עיקרון היסוד בחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג -1963 ובתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 הוא שסכום פיצויי הפיטורים מחושב על בסיס שכרו האחרון של העובד, וזאת בעד כל תקופת עבודתו באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק. בהתאם, גם אם שכר העובד עולה במהלך תקופת עבודתו, ככלל יש לחשב את פיצויי הפיטורים על בסיס השכר האחרון. עוד בהתאם לפסיקה, חריגה מהכלל של חישוב פיצויי פיטורים על בסיס שכרו האחרון של העובד תיעשה באחד משני מצבים: שינוי מהותי שחל בתקופת עבודתו של העובד, להבדיל משינוים וקידומים בתפקיד ובשכר החלים במהלך הרגיל בעבודתו של העובד במהלך תקופת העבודה, או בגין שינוי זמני או שינוי בלתי רגיל בשכרו האחרון של העובד. נטל ההוכחה כי אין לחשב את פיצויי הפיטורים על יסוד שכרו האחרון של העובד מוטל על הטוען כי יש לחשב את פיצויי הפיטורים על בסיס שכר בשיעור אחר (עניין נגריית שירן).

פסק דין | 02/07/2023 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב

סעש (חיפה) 63705-06-19- שמואל לוי נגד שלם פתרונות אריזה בעמ

שמות השופטים: יגאל גלם,גריס סחניני נציג מעסיקים,הנרי אלקסלסי נציג עובדים

• כמו כן, עם סיום העסקתו של התובע, ועוד טרם הגעת הסוגיות שבמחלוקת בפני בית דין זה, הסכימה הנתבעת לשלם פיצויי פיטורים, אולם לא קיבלה חלק מטענות התובע לעניין דרך החישוב. כלומר, הנתבעת מעולם לא העלתה ספק בעצם זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים, אלא רק לגובה הפיצויים להם הוא זכאי. 30. בהתאם לאמור לעיל, דין טענה זו להידחות. 31. כעת, משהכרענו כי התובע אכן זכאי לפיצויי פיטורים, נעבור לדון בשאלת השכר הקובע. המסגרת הנורמטיבית 32. סעיף 12(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"), קובע את שיעור הפיצויים: 8 "שיעורם של פיצויי הפיטורים הוא: שכר חודש אחד לכל שנת עבודה בעובד במשכורת אצל מעסיק, או באותו מקום עבודה, ושכר שבועיים לכל שנת עבודה בעובד בשכר כאמור; חלק של שנה שלאחר שנת עבודה מזכה את העובד בפיצויים יחסיים. . . לענין זה, "עובד במשכורת" – עובד שעיקר גמול עבודתו, משתלם על בסיס של חודש או של תקופה ארוכה יותר; "עובד-בשכר" – עובד שאינו עובד במשכורת. " 33. תקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות פיצויי פיטורים"), קובעת כדלקמן: "עבר עובד מעבודה מלאה לעבודה חלקית או מעבודה חלקית לעבודה מלאה, יחושב שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות של עבודתו. " 34. בע"ע 42463-09-11 גד גולן (יואב ברמץ) נ' נגריית שירן בע"מ ( 18.3.2013 ) (להלן: "עניין נגריית שירן"), קבע בית הדין כי פיצויי הפיטורים יחושבו על בסיס השכר האחרון של העובד, אלא אם חל שינוי מהותי במתכונת העסקתו או שינוי בלתי רגיל בשכרו של העובד: "העולה מן האמור הוא, כי על פי חוק

פסק דין |07/05/2022 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה

ע"ב (חיפה) 3617/01- פחרי מוחסן נגד מגן- גלוון באבץ חם בעמ

שמות השופטים: ר כהן,אלכס ריכנשטיין,דב כספי

• מכאן יש לבחון, כיצד יחושב סכום פיצויי הפיטורים המגיע לתובע, מהי תקופת העבודה שיש לקחתה בחשבון, ומהו הבסיס לחישובם של פיצויי הפיטורים. היינו, יש להכריע, האם יש ממש בטענתו של התובע, לפיה שיעור פיצויי הפיצויים אשר שולם לו נמוך מזה אשר היה מגיע לו, לשיטתו, על פי חישוביו הוא. 11. בתקנות פיצויי פיטורים (שיעורי פיצויי פיטורים לעובד בשכר), התשמ"ג-1983 נקבע: "1. שיעור פיצויי הפיטורים לעובד בשכר יהיה לגבי תקופת עבודה שמיום תחילתן של תקנות אלה ואילך, שכר חודש אחד לכל שנת עבודה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה". דרך כלל חישוב פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד יומי, אשר מטבע הדברים מספר ימי עבודתו יכול להשתנות מידי חודש, נעשה תוך יישום הוראת תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-19641 הקובעת: "היה שכר עבודתו של עובד, כולו או מקצתו, משתלם בעד ביצוע עבודה מסוימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמוה התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחר לשכר האמור את השכר הממוצע של שנים-עשר החדשים שקדמו לפיטורים. " 12. לכאורה, צודקת הנתבעת כי בהתאם ללשון החוק ותקנותיו, עליה לחשב את פיצויי הפיטורים המגיעים לתובע כמכפלת הממוצע החודשי של שכרו בשנת עבודתו האחרונה, במספר שנות עבודתו של התובע. ואולם, לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי במקרה כזה נגרמת תחושת אי נוחות מחוסר הצדק המשתקף בתוצאה הסופית, כפי שיפורט בהמשך. 13. תכלית חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, היא, בין היתר, מתן פיצוי כהכנסה חלופית עד למציאת מקום עבודה אחר. היינו, מחד גיסא, סכום הכסף שמקבל העובד כפיצויי פיטורים עם פיטוריו וניתוק יחסי עובד ומעביד, מאפשר לו להתקיים בכבוד עד שימצא מקום עבודה חלופי (ע"ע 300274/96 שאול צדקא נ' מדינת ישראל – גלי צהל, פד"ע לו, 625).

פסק דין |
12/03/2003 |בית דין אזורי לעבודה – חיפהמאזכרים – 2 |עמודים – 8

4581-09- אנה סיריך נגד פינות קפה בעמ

שמות השופטים: אילן איטח

• המסגרת המשפטית בכל הנוגע ל'שכר הקובע' לחיושב פיצויי הפיטורים: א. העיקרון הבסיסי הקבוע בחוק פיצויי פיטורים ובתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ט 1969, אשר מסדירות את חישוב השכר הקובע לפיצויי פיטורים (להלן התקנות), הוא שסכום פיצויי הפיטורים מחושב על בסיס שכרו האחרון של העובד, וזאת בעד כל תקופת עבודתו באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק. כך למשל תקנות 2 ו- 4 לתקנות קובעות כי בעד התקופה שקדמה ליום 1.1.64 לא יפחת השכר הקובע לחישוב פיצויי פיטורים מ- 80 משכרו האחרון של העובד, אפילו נקבע אחרת בהסכמים קיבוציים. ב. העקרון האמור נקבע מאחר ומטבע הדברים במהלך תקופת עבודתו של העובד, עובד מתקדם בעבודתו ועובר מתפקיד לתפקיד, וכן חלים שינויים בשכרו, הן בשיעור שכרו והן ברכיבי השכר המשולמים לו, כאשר בדרך כלל וברגיל השינויים הם לטובה, ושכרו של העובד עולה עם השנים. דהיינו, 'השכר הקובע' לחישוב פיצויי הפיטורים אמור לשקף את השכר המעודכן את של העובד. ג. העקרון של 'שכר אחרון' נשאר גם במקרה של שינויים בהיקף המשרה גם אז, קובעת תקנה 7 כי פיצויי הפיטורים יחושבו לגבי כל תקופה בה חל שינוי בהיקף המשרה לפי השכר האחרון (יחסית להיקף המשרה בכל תקופה). ד. החריג לעקרון זה חל רק במקרים מיוחדים שנקבעו בתקנות: כאשר שכרו של העובד עולה באופן זמני בלבד (תקנה 6); כאשר ה'שכר האחרון' פחת באופן קבוע (תקנה 8) או כאשר השכר של העובד הוא 'שכר קבלני' (תקנה 9). ה. חריג נוסף לעקרון האמור נקבע בפסיקה בענין מנפאואר גוטרמן. שם דובר בעובדת שבתקופה הראשונה היתה עובדת ב'משכורת' (שכר חודשי) ובתקופה השניה היתה עובדת ב'שכר' (השתכרה לפי שעות).

פסק דין |15/01/2011 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב