03-3810100

עורך דין נוטריון בפתח תקוה

עורך דין נוטריון בפתח תקווה: המדריך המלא לשירותי נוטריון

אם אתם זקוקים לשירותי נוטריון בפתח תקווה, חשוב שתדעו כי עורך דין נוטריון מוסמך יכול לסייע לכם במגוון רחב של שירותים משפטיים, החל מאימות מסמכים ועד לחתימה על תצהירים. במאמר זה נסביר מהו נוטריון, אילו שירותים הוא מספק, איך לבחור עורך דין נוטריון בפתח תקווה, ומדוע חשוב לפנות לנוטריון מוסמך ומנוסה.

מהו נוטריון ומהם תפקידיו?

נוטריון הוא עורך דין בעל רישיון מיוחד מטעם משרד המשפטים, המספק שירותים משפטיים רשמיים כגון:

  • אימות מסמכים: אישור נכונותם של מסמכים והתאמתם לדין הישראלי.

  • תרגום מסמכים: תרגום מסמכים רשמיים לשפות זרות ואישור נכונות התרגום.

  • חתימה על תצהירים: אישור חתימתם של אנשים על תצהירים.

  • הסכמי ממון: אישור הסכמי ממון בין בני זוג.

  • ייפוי כוח נוטריוני: מתן ייפוי כוח רשמי למישהו אחר לפעול בשמכם.

נוטריון חייב להיות עורך דין בעל ניסיון של לפחות 10 שנים, שעבר הכשרה מיוחדת וקיבל רישיון ממשרד המשפטים.

למה חשוב לפנות לעורך דין נוטריון בפתח תקווה?

פתח תקווה היא אחת הערים הגדולות בישראל, ובה מתגוררים אלפי תושבים הזקוקים לשירותי נוטריון על בסיס קבוע. עורך דין נוטריון בפתח תקווה מכיר את הצרכים הייחודיים של תושבי האזור ויכול להעניק שירות מהיר, אמין ומקצועי. בנוסף, נוטריון מקומי יוכל לחסוך לכם זמן וטרחה בנסיעות למשרדים מרוחקים.

אילו שירותים מספק עורך דין נוטריון בפתח תקווה?

עורך דין נוטריון בפתח תקווה מספק מגוון רחב של שירותים, ביניהם:

  • אימות מסמכים: אישור נכונותם של מסמכים כגון תעודות לידה, תעודות נישואין, דיפלומות ועוד.

  • תרגום מסמכים: תרגום מסמכים רשמיים לשפות זרות כגון אנגלית, צרפתית, רוסית ועוד.

  • חתימה על תצהירים: אישור חתימתם של אנשים על תצהירים לצורך הגשת מסמכים רשמיים.

  • הסכמי ממון: אישור הסכמי ממון בין בני זוג, לרבות הסכמי גירושין.

  • ייפוי כוח נוטריוני: מתן ייפוי כוח רשמי למישהו אחר לפעול בשמכם בעניינים משפטיים או פיננסיים.

איך לבחור עורך דין נוטריון בפתח תקווה?

בחירת עורך דין נוטריון היא קריטית להצלחת התהליך המשפטי. להלן כמה טיפים לבחירה נכונה:

  • בדקו את הרישיון: וודאו שעורך הדין מחזיק ברישיון נוטריון בתוקף מטעם משרד המשפטים.

  • בקשו המלצות: שאלו חברים, משפחה או קולגות להמלצות על עורכי דין נוטריונים מומלצים.

  • בדקו את המוניטין: חפשו ביקורות ברשת ובדקו את המוניטין של עורך הדין.

  • שימו לב לשירות: עורך דין טוב יציע יחס אישי וילווה אתכם לאורך כל התהליך.

  • בדקו את עלויות השירות: ודאו שאתם מבינים את מבנה התשלומים ומקבלים הצעת מחיר הוגנת.

תהליך קבלת שירות נוטריוני בפתח תקווה

תהליך קבלת שירות נוטריוני כולל מספר שלבים עיקריים:

  1. ייעוץ ראשוני: פגישה עם עורך הדין להערכת הצרכים שלכם ותכנון אסטרטגיה.

  2. איסוף מסמכים: איסוף המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע השירות.

  3. ביצוע השירות: ביצוע השירות הנוטריוני, כגון אימות מסמכים, תרגום מסמכים או חתימה על תצהירים.

  4. קבלת המסמכים: קבלת המסמכים המאומתים או המתורגמים לצורך הגשתם לגורמים הרלוונטיים.

עורך דין נוטריון מנוסה ילווה אתכם בכל שלב וידאג שהתהליך יתנהל בצורה מקצועית ויעילה.

זכויות הלקוחות וחשיבות הליווי המשפטי

לקוחות הזקוקים לשירותי נוטריון זכאים לקבל שירות מקצועי, אמין ומהיר. עם זאת, ללא ליווי משפטי מקצועי, רבים מהלקוחות עלולים להיתקל בקשיים בביצוע התהליך. עורך דין נוטריון מסייע ללקוחות למצות את זכויותיהם ולקבל את השירות המקצועי המגיע להם.

סיכום

שירותי נוטריון הם שירותים משפטיים חשובים הנדרשים במגוון רחב של מצבים, החל מאימות מסמכים ועד לחתימה על תצהירים. בעיר פתח תקווה, כמו ביתר חלקי הארץ, ישנה חשיבות רבה לבחירת עורך דין נוטריון מוסמך ומנוסה שילווה אתכם בתהליך וידאג שתקבלו את השירות המקצועי המגיע לכם. אם אתם זקוקים לשירותי נוטריון, אל תהססו לפנות לעורך דין נוטריון מומלץ בפתח תקווה.

סימוכין

בש"א (נצרת) 2272/01- אריקסון קוונטון ואח נגד בנק הפועלים- סניף ראש פינה ואח

שמות השופטים: מוניץ נחמה

  • על פי פרק ב' לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, מוגדרים תפקידיו וסמכויותיו של נוטריון וביניהם: לאמת חתימה על מסמך, לאשר שהחותם על מסמך בשם זולתו היה מוסמך לכך, לאשר נכונותו של העתק ממסמך, לאשר נכונותו של תרגום מסמך, לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת, לאשר שאדם פלוני חי, לאשר נכונותה של רשימת מצאי, לערוך העדה של מסמך סחיר, לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינות חוץ או על פי מסמך אחר, להשתמש בסכמות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר, לאמת הסכם ממון בין בני זוג שנכרת לפי הנישואין (סעיף 7 לחוק). לצורך מילוי תפקידיו אלה נדרש הנוטריון לאמון רב, לכן החמיר חוק הנוטריונים בדרישותיו בדבר עברו הנקי של המועמד וכן וותקו המקצועי הרב. השירות המפורט מעלה אותו מוסמך הנוטריון להעניק לפונים אליו הינו טכני בעיקרו ואינו שירות מקצועי אישי, כפי זה הניתן על ידי עורך דין ללקוח אותו הוא מייצג, הן בהליך שיפוטי, והן בהליך עיסקי אחר. בין עורך הדין לבין הלקוח נרקמים יחסי אמון מיוחדים כאשר הלקוח פורש בפני עוה"ד את מלוא סודותיו המקצועיים והאישיים וכן את טקטיקת ההגנה או את מתקפת התביעה שהוא מתכנן בהליך משפטי אזרחי, או את הגנתו בהליך משפטי פלילי. בין עוה"ד לבין הלקוח נרקמים יחסים אישים סבוכים ועדינים בהכנת מסמכים עסקיים ומסמכים הדרושים לצורך ניהול הליך משפטי, ומכאן ההגבלות אשר הוטלו על עוה"ד בחוק לשכת עורכי הדין בסעיף 90 לו. על רקע זה יש להבין אף את החסיון המוענק ללקוח שעוה"ד לא יגלה, אפילו לא בהליך משפטי, את סודותיו של הלקוח אשר הגיעו לידיו במסגרת הייעץ המשפטי המקצועי שעושה עוה"ד ללקוח.

החלטה | צ16/10/2001 | מחוזי – נצרת

תמ"ש (ירושלים) 22667/98- א. ד. נגד מ. ו.

שמות השופטים: נילי מימון,לענייני משפחה במחוז ירושלים

התובע נשאל מתי קיבל רישיון נוטריון, והשיב: "ת. פרשתי מקרן קיימת בשנת 77, אם איני טועה ב-84 קיבלתי רשיון עו"ד. . . חושב שקיבלתי את הרישיון ב-95. 10 שנים צריך להיות עו"ד כדי להיות נוטריון. בחוק כתוב אם אתה 65 מספיק 10 שנים. ש. אתה התמנית לנוטריון רק בגיל 65. ת. לא. " (ראה עמ' 19 לפרוטוקול). אכן, ממסמכים שצירף התובע להודעתו מיום 23.11.2006 עולה כי בכל הנוגע להסמכתו כעו"ד דייק בתשובתו – הוא הוסמך ביום 29.2.1984 , אך את רישיון הנוטריון שלו קיבל רק ביום 20.4.1998 , בחלוף 14 שנים וחודשיים מיום הסמכתו כעו"ד. תנאי הסף לקבלת רישיון נוטריון מנויים בסעיף 2 לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 (להלן: חוק הנוטריונים). בין היתר, נקבע שם בס"ק 2(א)(2) כי אחת הדרישות ממי שמבקש להיות נוטריון היא שעסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מתוכן חמש וחצי שנים לפחות בישראל, או שעסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרישיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל. ברם, זוהי גרסתו הנוכחית של הסעיף לאחר שעבר תיקון בשנת 2002 [ראה חוק הנוטריונים (תיקון מס' 8 והוראות שעה), התשס"ב-2002, פורסם בס"ח 1858 מיום ח' באב התשס"ב ( 17.7.2002 ) עמ' 482]. בגלגולו הקודם קבע ס"ק 2(א)(2) כי הדרישות מהמבקש רישיון נוטריון הן שעסק במקצוע של עורך דין בישראל 15 שנים לפחות או שהגיע לגיל 65 ועסק במקצוע של עורך דין בישראל 10 שנים לפחות או שהגיע לישראל כעולה, עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים בישראל, והגיש בקשתו לרישיון תוך חמש שנים מהיום שבו עלה. כאמור, התובע מונה כנוטריון בשנת 1998 ולפיכך חלות עליו הוראות סעיף 2 לחוק הנוטריונים בגרסתן הקודמת, לפיהן נדרש ותק של 15 שנים לפחות כעורך-דין או הגעה לגיל 65 בנוסף לוותק של 10 שנים לפחות כעורך דין, על מנת לזכות ברישיון נוטריון (החלופה השלישית אינה רלוונטית לענייננו, היות ובמהלך חמש השנים הראשונות מהיום שבו עלה לארץ התובע טרם הוסמך כעורך דין, וברי כי לא יכול היה להגיש בקשתו לרישיון נוטריון במהלך תקופה זו).

פסק דין | 05/11/2007 | משפחה – ירושלים

רע"פ 60/22- איזבלה אובורין נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ג קרא

  • של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעמפ"ק 44445-01-21 מיום 14.3.2021 והחלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בעמפ"ק 17727-07-21 מיום 29.10.2021 שניתנו על ידי כב' השופט עידו דרויאן-גמליאל בשם המבקשת: בשם המשיבה: עו"ד שי פרטוש עו"ד רינת חנוך החלטה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט ע' דרויאן-גמליאל)בעפמ"ק 44445-01-21 מיום 14.3.2021 , בגדרו התקבל ערעור המשיבה על הכרעת דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בפתח תקווה (כב' השופט ע' מורנו) בחע"מ 53805-04-19 מיום 10.12.2020 (להלן: הערעור הראשון); ועל החלטת בית המשפט המחוזי בעפמ "ק 17727-07-21 מיום 29.10.2021 , בגדרה נמחק ערעור המבקשת על גזר דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בפתח תקווה מיום 27.6.2021 (להלן: הערעור השני). רקע והליכים קודמים 2 1. כנגד המבקשת, בעלת מרכול (להלן: בית העסק), הוגש כתב אישום לפי סעיפים 4(א) לחוק עזר לפתח תקוה (פתיחת עסקים וסגירתם), התשכ"ד-1963 (להלן: חוק העזר) ו-254 לפקודת העיריות (להלן: פקודת העיריות), בגין פתיחת בית העסק ביום מנוחה. זאת, לאחר שהמבקשת ביקשה להישפט בגין דוחות שניתנו לה. 2. במסגרת ההליך בבית המשפט לעניינים מקומיים אישר בא-כוחה של המבקשת את עובדות כתב האישום, אך טען כי יש לבטלו מכוח סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי , התשמ"ב-1982, בשל אכיפה בררנית. המשיבה מצידה טענה כי היא פעלה בהתאם למדיניות אכיפה רבת שנים, אשר מבחינה בין בתי עסק באזורי תעשייה, שבהם לא מתבצעת אכיפה ביום המנוחה, לבין בתי עסק המצויים במרכז העיר, שם מתבצעת אכיפה ביום המנוחה, כדוגמת בית העסק של המבקשת (להלן: מדיניות האכיפה).

החלטה | 17/07/2022 | בית המשפט העליון

בדמ (תל אביב) 221/96- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל נגד ' פלוני

שמות השופטים: דניאל רותם,עוד חבד,משה וינברג,עוד,מיכל ברנט

  • " .34" נוטריון אשם בעבירת משמעת אם-(1) עבר על כללי האתיקה המקצועית כפי שנקבעו בפרק ה" ;’ 512400689 אם יוכחו העבירות האחרות בכתב הקובלנה, כולן או חלקן, ימצא הנאשם אשם גם בעבירה של פגיעה בכבוד המקצוע. 2))חתימה על אישורים נוטריונים מחוץ למשרד : לטענת הקובל, בין יום 4.7.93 ויום 3.10.93 חתם הנאשם על אישורים נוטריוניים במשרדי חברת "גני אביב" למרות שעל האישורים עצמם ציין כי ניתנו במשרדו, מבלי לציין כתובת. הנאשם מודה בעובדות אלו, אך טוען שבאותו זמן לא היה לו משרד ועל כן לא ציין את כתובתו. לגישתו, אין כל איסור על נוטריון לתת אישורים מחוץ למשרדו. טועה הנאשם בקביעתו, שאין החוק מטיל חובה על נוטריון לקבל את לקוחותיו במשרדו. נוטריון הוא גם עורך דין וחלים עליו, בצד חוק הנוטריונים והתקנות שהוצאו על-פיו, גם חוק לשכת עורכי הדין,תשכ"א-1961 וכלליו. קובע כלל 3 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-: 1986 "(א) עורך דין יקבל את לקוחו במשרדו. , . (ב) עורך דין רשאי לפגוש את לקוחו במקום אחר זולת משרדו, ובלבד שיעשה כן בתנאים ההולמים את כבוד המקצוע," הכלל הוא,שעורך דין יקבל את לקוחותיו במשרדו ואילו הפגישות הנערכות מחוץ למשרד עורך הדין הן החריג. עולה מס"ק א', שצריך עורך דין להיות בעל משרד, שיהיה מקום עסקיו הרגיל והקבוע. לטענתו של הנאשם, לא היה לו משרד באותה תקופה, כך שמראש לא יכול היה לעמוד בדרישה הבסיסית של הכלל הנזכר. כבר בכך יש טעם לפגם, אך בכך לא עצר הנאשם. הוסיף הוא חטא על פשע, כאשר רשם על האישור הנוטריוני, שהוא נחתם במשרדו, כשלמעשה נחתם במשרדי חברת "גני אביב". הקובל לא ציין על איזה חיקוק, לגישתו, עבר הנאשם במעשיו אלו, אך רישום מוטעה על גבי אישור נוטריוני, כמו גם קבלת לקוחות מחוץ למשרד דרך קבע, כאשר לעורך הדין כלל לא היה משרד, מהווים פגיעה בכבוד המקצוע, עבירה על סעיפים 21 ו (1) 34-לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976-ופוגעים במעמדם המיוחד של הנוטריונים והאישורים הניתנים על-ידם בעיני החברה והרשויות.

גזר דין |04/11/1997 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב

פסיקה רלוונטית

ע"א 7303-01- אדמון עסאף נגד מינהל מקרקעי ישראל

שמות השופטים: מצאמ חשין,גרוניס

  • מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת. הוראת סעיף 66 מורה אותנו את עיקר חשיבותו של המסמך הנוטריוני, והוא כוחו כראיה. שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. ראו עוד: א' לית, חוק הנוטריונים התשל"ו1976- על תקנותיו (ירושלים, תשנ"ט1999-), 133 ואילך. המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו. 11. אכן כן: ככל חזקה הניתנת לסתירה, כן היא החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, שאף היא ניתנת לסתירה. בה-בעת, ברור מאליו כי העלאת טענה כטענתו של המערער – טענה המייחסת לנוטריון, למיצער, מחדל חמור עד-למאוד בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר. בפרשת סעתי (לעיל) אמר השופט בך דברים אלה (שם, 497-496): נטל כבד. . . רובץ על צד הטוען כי יפוי-כוח שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי לא הוסבר לו כראוי. . . שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך, שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי.

פסק דין | 04/03/2003 | בית המשפט העליון

עמ"ש (חיפה) 29522-05-13- בעמש 29522-05-13 נגד בעמש 29522-05-13

שמות השופטים: שושנה שט,יעל וילנר,סארי גיוסי

  • שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח כן.

פסק דין | 08/03/2014 | מחוזי – חיפה

ת"א (תל אביב) 000116-96- האפוטרופוס הכללי כמנהל זמני של נכסי המנוחה וידה בן-עזרא זל נגד נסקה לוי,

שמות השופטים: רנה משל שהם

  • את עמדתה היא מעגנת, בסעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), הקובע: "יפוי-כוח כללי ויפוי-כוח לביצוע עיסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה. " (ההדגשה שלי – ר. מ. ) בעוד סעיף 91 לחוק לשכת עורכי-הדין, קובע: "יפוי-כוח שניתן בישראל לעורך-דין לפעול בתחום הפעולות שיש להן קשר לשירות המקצועי שנותן עורך-דין ללקוח, לרבות קבלת כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על-ידי עורך-הדין, אינו טעון אישור אחר, על אף האמור בכל דין. " לפיכך, טוענת ב"כ הנתבעת, כי מאחר שיפוי-הכח נ/5, מיפה כחה לבצע האמור בו, הרי אין עליו לעמוד בדרישות תקנות הנוטריונים. צודקת ב"כ הנתבעת בטענתה זו – ככל שהיא מתייחסת אליה, כמיופת-כח. נוסחו של סעיף 91 לחוק לשכת עורכי-הדין ברור. עם זאת, מביא הוא, לטעמי, לתוצאה בלתי רצויה. מחד-גיסא, על יפוי-כח שנותן אדם המאושפז בבית-חולים ואושר על-ידי נוטריון – אשר מלבד היותו עורך-דין נדרשים ממנו תנאי כשירות מיוחדים (ראה סעיף 2 לחוק הנוטריונים), נוכח משנה האמינות המיוחסת לו והיותו נחשב כבעל-תפקיד מעין-צבורי – לעמוד בדרישות מחמירות, היינו, קיומה של תעודת רופא בדבר כשירותו המנטלית של מייפה-הכח. ואילו, מאידך גיסא, יפוי-כח דומה, אשר אושר על-ידי פרקליט מן השורה, ולו בראשית דרכו, שאינו חייב לעמוד בדרישות הכשירות של נוטריון, אף אינו צריך לעמוד בדרישות תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, כאשר ניתן לטובת אותו פרקליט.

פסק דין | 05/01/2002 | מחוזי – תל אביב

בש"א (נצרת) 2272/01- אריקסון קוונטון ואח נגד בנק הפועלים- סניף ראש פינה ואח

שמות השופטים: מוניץ נחמה

  • על פי פרק ב' לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, מוגדרים תפקידיו וסמכויותיו של נוטריון וביניהם: לאמת חתימה על מסמך, לאשר שהחותם על מסמך בשם זולתו היה מוסמך לכך, לאשר נכונותו של העתק ממסמך, לאשר נכונותו של תרגום מסמך, לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת, לאשר שאדם פלוני חי, לאשר נכונותה של רשימת מצאי, לערוך העדה של מסמך סחיר, לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינות חוץ או על פי מסמך אחר, להשתמש בסכמות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר, לאמת הסכם ממון בין בני זוג שנכרת לפי הנישואין (סעיף 7 לחוק). לצורך מילוי תפקידיו אלה נדרש הנוטריון לאמון רב, לכן החמיר חוק הנוטריונים בדרישותיו בדבר עברו הנקי של המועמד וכן וותקו המקצועי הרב. השירות המפורט מעלה אותו מוסמך הנוטריון להעניק לפונים אליו הינו טכני בעיקרו ואינו שירות מקצועי אישי, כפי זה הניתן על ידי עורך דין ללקוח אותו הוא מייצג, הן בהליך שיפוטי, והן בהליך עיסקי אחר. בין עורך הדין לבין הלקוח נרקמים יחסי אמון מיוחדים כאשר הלקוח פורש בפני עוה"ד את מלוא סודותיו המקצועיים והאישיים וכן את טקטיקת ההגנה או את מתקפת התביעה שהוא מתכנן בהליך משפטי אזרחי, או את הגנתו בהליך משפטי פלילי. בין עוה"ד לבין הלקוח נרקמים יחסים אישים סבוכים ועדינים בהכנת מסמכים עסקיים ומסמכים הדרושים לצורך ניהול הליך משפטי, ומכאן ההגבלות אשר הוטלו על עוה"ד בחוק לשכת עורכי הדין בסעיף 90 לו. על רקע זה יש להבין אף את החסיון המוענק ללקוח שעוה"ד לא יגלה, אפילו לא בהליך משפטי, את סודותיו של הלקוח אשר הגיעו לידיו במסגרת הייעץ המשפטי המקצועי שעושה עוה"ד ללקוח.

החלטה | 16/10/2001 | מחוזי – נצרת

ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף

שמות השופטים: מאזן דאוד

  • שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. ראו עוד: א' לית, חוק הנוטריונים התשל"ו-1976 על תקנותיו (ירושלים, תשנ"ט-1999), 133 ואילך. המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו". חרף האמור ובשים לב לכך שעל אדמון-נתבע מס' 1 נטל השכנוע, התובע עשה מאמץ ראייתי וזימן עדים ישירים למעמד החתימה הנוטריון עו"ד שעבאן ואיש אימונו של אדמון עו"ד חלאג שנכח בעת החתימה. עדויות ישירות לחתימת הנתבע 1 על ייפוי הכוח הכללי הנוטריוני; 56. באשר לאופן הוכחתה של החתימה על המסמך נקבע בפסיקה מספר דרכים להוכחת חתימת אדם על מסמך; דרך אחת היא: היא עדות ישירה של אדם שחזה בחתימת צד על המסמך. דרך נוספת, היא השוואת כתבי יד, בין באמצעות התרשמות ישירה של בית המשפט, או בין באמצעות חוות דעת גרפולוג, ודרך נוספת היא לזמן עדים שיעידו באורח בלתי אמצעי ומתוך היכרות של אותו אדם, שאכן מדובר בחתימתו. עוד נקבע כי אין המדובר ברשימה סגורה ויתכנו דרכים נוספות באמצעותן ניתן יהיה להוכיח את אמיתות חתימת האדם שנטען כי חתם. ראו ע"א 8752/07 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עיזבון המנוח יורם הורוביץ ז"ל, ( 15.03.2011 ), בפסקה 7 (להלן: "עניין הורוביץ"): 57. אם כך, מעבר לחזקת התקינות בהתאם להוראות הדין, במקרה שלפנינו העיד מטעם התובע, עו"ד נביל חלאג' והנוטריון עו"ד שעבאן. הנוטריון שעבאן מסר בעדותו כי: ". . . זה מסמך שחאלד זבידאת (נתבע 3) פנה אלי וביקש ממני שמאחר ויש לו מישהו שנתן לו כסף הוא ביקש לשמור על זכויותיו, ואז ביקש ממני להכין לו יפוי כוח ספציפי ועוד יפוי כוח כללי.

פסק דין | 25/07/2024 | מחוזי – חיפה

ת"א (נצרת) 717-06- עזבון המנוח סלים אבו אחמד זל נגד ראמי סאלח מוראד

שמות השופטים: שאהר אטרש

  • למעלה מן הנדרש אוסיף, כי לצורך הגשת התביעה דנן, חתם התובע ביום 10.8.06 על יפוי כח רגיל לטובת בא כוחו (יפוי הכח נמצא בתיק העזר), דבר העומד בסתירה לטענת התובעים, כי ביום החתימה על יפוי הכח ( 16.10.04 ) התובע לא היה במלוא כושרו הפיזי והשכלי. התובעת אף אישרה בחקירתה הנגדית, כי בשנתיים האחרונות הוא לא היה במלוא הכרתו, ועת ייפה את כוחו של עו"ד עלא אדין, הוא היה עדיין ערני ובמלוא הכרתו (עמ' 30 ש' 1-5). החזקה הראייתית הנסמכת על "אימות החתימה" על ידי הנוטריון 21. חוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים") מפרט בפרק ב' את "סמכויות הנוטריון". נוטריון מוסמך, בין היתר, "לאמת חתימה על מסמך" (סעיף 7(1) לחוק הנוטריונים). סעיף 11 לחוק הנוטריונים קובע, כי "לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך". תקנה 4(ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז – 1977, שעניינה, "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת, כי "נוטריון לא יתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות הענין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". ומהן תוצאותיה של פעולה נוטריונית על כך עונה סעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע, כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". על נוטריון מוטלת "חובת נאמנות", כך, שבמילוי תפקידיו עליו לפעול בנאמנות ובמסירות (סעיף 22 רישא לחוק הנוטריונים).

פסק דין | 06/06/2009 | מחוזי – נצרת

ת"א (נצרת) 10-05- עזבון המנוח בולוס אוראסיו חורי זל נגד מנהל מקרקעי ישראל- נצרת עלית

שמות השופטים: זיאד הווארי

  • חתימת המנוח כאמור אושרה על ידי הנוטריון הציבורי. נוכח האמור, על התובעים הראיה להפריך או לסתור את החזקה הקיימת על פי סעיף 43 לפק' הראיות. בנוסף לכך, ייפוי הכוח נשוא דיוננו, הינו ייפוי כוח בלתי חוזר, אשר נערך ונחתם בשנת 1970 בפני הנוטריון הציבורי בנצרת, כמפורט לעיל. באותה תקופה היה בתוקף החוק העותמני שנקרא חוק הנוטריון הזמני מיום 15/10/1913, (להלן – חוק הנוטריון הזמני), עפ"י הוראותיו של חוק זה פעלו אז הנוטריונים. אומנם לפי סעיף 51(1) לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), חוק הנוטריון הזמני בטל, אך הסיפא של סעיף 51 הנ"ל קובעת, כי אין בביטול זה כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים, אשר נערכו לפני תחילתו של חוק הנוטריונים. לפיכך, יש לבחון את ייפוי הכוח שלפנינו לפי הוראות חוק הנוטריון הזמני. עפ"י חוק הנוטריון הזמני מוטלת החובה על הנוטריון לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ואת רצונם החופשי. כך קובע לעניין זה סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החפשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית המשפט שהם אשרו או ערכו, נירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החפשי, יפוטרו מייד, ויענשו בהתאם להוראות החק הזה" (הציטוט מובא עפ"י תרגומו של עו"ד מ' לניאדו בספרו "קבץ החוקים העותמנים", מהדורה שנייה, תל-אביב, תשט"ו, בעמ' 171). פסיקת בית המשפט העליון קבעה לעניין פירושו של סעיף 42 הנ"ל כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר.

פסק דין | 19/05/2009 | מחוזי – נצרת

ה"פ (חיפה) 22583-01-14- שולמית יעקובסון נגד נטליה זבגלסקי

שמות השופטים: סארי גיוסי

  • שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 33. חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). 18 חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח קיומם של אלה.

פסק דין | 25/01/2016 | מחוזי – חיפה

ת"א (חיפה) 35312-02-11- ע"ז המנוח מוחמד מסעוד מצארוה נגד ע"ז המנוח מוחמד חאפז יונס זל

שמות השופטים: רבקה פוקס

  • זה הדין אשר חל גם בימינו, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, לפיה: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". במילים אחרות, החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, היא חזקה הניתנת לסתירה. אלא שטענה המייחסת לנוטריון מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני. קיימות דרכים שונות, באמצעותן ניתן להפריך את אמיתות החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני: מפי עד, אשר יאשר כי החותם היה אדם אחר; על דרך הצגתה של חוות-דעת מומחה התומכת בגירסתו של הצד המסתייג; או באמצעות השוואה לדוגמאות כתב-יד אחרות שלו (ראו: עניין עסאף). המשותף לדרכי הוכחה אלו הוא, כדברי הנשיא מ' שמגר בעניין שאול רחמים: "קיומם של אלמנטים ראייתיים חיצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זהות עורך המסמך או החתום עליו" (שם, בעמ' 261-262). " 27. יודגש כי ייפויי הכוח הנוטריוניים משנת 1957, 1958 הוגשו, כאמור, לאחר שצולמו מהמקור המצוי בגנזך המדינה, כשהם שלמים וערוכים כדבעי. הנתבעים במהלך שמיעת הראיות לא הוכיחו שיש לערער אחר חתימת המנוח מוחמד יונס המתנוססת עליהם, כמו גם תקינות ההליך שהתקיים בפני הנוטריון הציבורי, למעט טעות במס' החלקה בייפויי הכוח משנת 1957 שאין לה משמעות, כמבואר לעיל. 28. ככל שעלתה טענה, אגב אורחא, על היות המנוח מוחמד יונס נכה, ועל כן יש להטיל דופי בכשירותו המשפטית להתחייב ולחתום, לא מצאתי ליתן לטענה נפקות, במיוחד שנסמכה היא על עדויות במסגרתן הודגשה נכותו של המנוח מוחמד יונס בפלג גופו התחתון שהתהלך עם קביים, אחר כך עם הליכון ובערוב ימיו בכיסא גלגלים.

פסק דין | 17/06/2015 | מחוזי – חיפה

חקיקה רלוונטית

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 54. הוראות מעבר

  • 54. (א) הוקם ארכיון מרכזי למסמכים נוטריוניים, יימסרו לו למשמרת בכפוף לאמור בחוק הארכיונים, התשט"ו-1955, המסמכים הנוטריוניים וספרי הנוטריון הציבורי שעל-יד בית-משפט. (ב) מי שלפני תחילתו של חוק זה כיהן כדין כנוטריון למסמכים יוצאי חוץ, רואים אותו כאילו נתמנה נוטריון ביום תחילתו של חוק זה, אף אם אין לו הכשירויות לפי סעיף 2. (ג) מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ בתכוף לפני תחילתו של חוק זה, ינהג בהעתקים של אישורים נוטריוניים שעליו לשמרם אותה שעה, כאילו חוק זה לא נתקבל. (ד) חתימות על מסמכים יוצאי חוץ שנערכו כדין בידי נוטריון למסמכים יוצאי חוץ לפני תחילתו של חוק זה, יאומתו בדרך האמורה בפרק ט'. (ה) מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ ועבר לפני תחילתו של חוק זה עבירת משמעת לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, יראו אותה עבירה כעבירת משמעת לפי חוק זה. (ו) מיום ב' בסיון התשל"ו (31 במאי 1976) עד יום תחילתו של חוק זה לא יינתן לאדם רשיון לכהן כנוטריון לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, ולא תדון ועדת ההמלצות בבקשת אדם לקבלת רשיון כאמור, אלא אם נתנה ועדת ההמלצות את המלצתה עד יום י"ז בסיון התשל"ב (30 במאי 1972) או הוגשה הבקשה עד יום זה, הכל לפי הענין.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 7. סמכויות הנוטריון

  • 7. נוטריון מוסמך – (1) לאמת חתימה על מסמך; (2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; (3) לאשר נכונותו של העתק מסמך; (4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך; (5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת; (6) לאשר שאדם פלוני חי; (7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי; (8) לערוך העדה של מסמך סחיר; (9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר; (10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר; (11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 2. כשירות

  • 2. (א) מי שנתקיימו בו כל אלה כשיר להיות נוטריון: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; לענין זה, "תושב קבע בישראל" – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (2) הוא חבר לשכת עורכי הדין ונתמלאה בו אחת מאלה: (א) עסק במקצוע של עורך-דין 10 שנים לפחות, מתוכן חמש וחצי שנים לפחות בישראל; (ב) (נמחקה); (ג) עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרשיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל; (3) לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון; (4) לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק-דין סופי בהליכים משמעתיים, למעט הליך על פי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – חוק הלשכה), ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950; (5) ועדת הרשיונות מצאה אותו ראוי להיות נוטריון, לאחר שנתנה את דעתה, בין השאר, לענשים משמעתיים שהוטלו עליו לפי חוק הלשכה או חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, תוך 10 שנים לפני מתן הרשיון, פרט לאלה האמורים בפיסקה (4). (ב) ועדת הרשיונות רשאית לתת לאדם רשיון נוטריון אף אם הורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את ענשו, ואף אם הוטל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף קטן (א)(4) אם עברו 10 שנים מיום שבו הוטל העונש. (ג) ועדת הרשיונות רשאית להתנות מתן רישיון נוטריון בהשתתפות בהשתלמות קצרה במתכונת שתקבע הועדה; המשתתף ישא בעלות השתתפותו בהשתלמות, כולה או חלקה, כפי שתקבע הועדה.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 26. משרדו של נוטריון

26. (א) נוטריון יודיע למנהל הכללי של משרד המשפטים עם תחילת כהונתו על מען משרדו, וכן יודיע לו על כל שינוי מען כאמור בסמוך למועד שבו חל השינוי. (ב) נוטריון ישמור את חותמו ואת העותקים שעליו לשמרם לפי תקנות אלה על נספחיהם ואת הפנקסים והכרטסות שעליו לנהלם לפי תקנות אלה – במשרדו, ולא יוציאם ממשרדו אלא כדי לערוך בעותקים העתק צילומי כאמור בתקנה 22 או אם נדרש לעשות כן על פי דין על-ידי בית-משפט או רשות אחרת; נוטריון ידאג לכך שמה שהוצא ממשרדו כאמור הן על פי תקנה זו והן עקב תפיסה על-ידי בית-משפט או רשות אחרת, יוחזר למשרדו כאשר לא יהא עוד דרוש לבית-המשפט או לרשות כאמור. (ג) נוטריון ינהל פנקס ובו ירשום כל פנקס, כרטסת או חלק מהם וכן כל מסמך שהוצאו ממשרדו, את בית-המשפט, הרשות או האדם האחר שלהם נמסרו, את מספר התיק של בית-המשפט או של הרשות כאמור, את מועד מסירתם ואת מועד החזרתם. (ד) נוטריון ישמור את חותמו, את המסמכים, הכרטסות והפנקסים שחלה עליהם תקנת משנה (ב) בנפרד ממסמכים אחרים המצויים במשרדו ובאופן אשר יגן עליהם מפני נזק, שינוי או שימוש בלתי מורשה ואשר יבטיח את סודיות המסמכים. (ה) נוטריון יעשה סידורים סבירים בנסיבות הענין כדי לשמור על משרדו בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה; נוכח המנהל הכללי של משרד המשפטים, הן על פי דין-וחשבון של מבקר והן בדרך אחרת שסידורים אלה בלתי מספיקים, רשאי הוא בהוראה לנוטריון לפרט את הצעדים שעליו לנקטם כדי להבטיח את שמירתו הנאותה של משרדו בפני סכנות אלה, ועל הנוטריון לקיים הוראות אלה.

תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978

סעיף: 1. שכר שירותים

1. בעד שירות מהשירותים המפורטים להלן בטור א' יגבה נוטריון שכר בשיעור הנקוב בטור ב' לצד אותו שירות, בצירוף סכום השווה למס הערך המוסף שהנוטריון חייב בו בעד מתן השירות: 1 אימות חתימה-(א) אימות חתימת יחיד כחותם ראשון-193 ש"ח. (ב) כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך-75 ש"ח. (ג) אישור שהחותם על מסמך בשם הזולת היה מוסמך לכך, לכל חתימה נוסף על השכר לפי פסקאות (א) או (ב)-75 ש"ח. (ד) ניתן באותו מעמד אימות חתימה על מסמך וגם על העתק של אותו מסמך, נוסף על האישור כאמור בפסקה (ג) או בלעדיו, לכל העתק כאמור-75 ש"ח. (ה) היה השירות כאמור בפסקאות (א) עד (ד) כרוך בתרגום המסמך בידי הנוטריון-תיווסף מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א), בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך. 2. (א) אישור העתק צילומי של מסמך-לעמוד הראשון-75 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; (ב) אושרו במעמד אחד יותר מהעתק צילומי אחד, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-לעמוד הראשון-26 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; 3. (א) אישור נכונות של תרגום-(1) עד מאה המלים הראשונות בתרגום-245 ש"ח; (2) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, עד אלף מלים-193 ש"ח; (3) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, מעל אלף המלים הראשונות-96 ש"ח; (ב) ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תרגום, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-75 ש"ח. 4. אישור צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965-(א) לחותם ראשון-286 ש"ח. (ב) לכל חותם נוסף-143 ש"ח. (ג) ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור-86 ש"ח.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 30. הבקשה למתן הרשיון

  • 30. (א) בקשה למתן רשיון לכהן כנוטריון תפרט את העובדות שמהן יוצא שהמבקש אמנם כשיר להיות נוטריון, את שם משפחתו, שמו הפרטי, מספר הזהות שלו במרשם האוכלוסין, תאריך, מקום וארץ לידתו, וכן יצורפו לה אלה: (1) (בוטלה); (2) אישור לשכת עורכי הדין ובו המידע הזה: (א) פירוט בדבר משך התקופה שבה היה המבקש חבר הלשכה וחברותו לא הופסקה לפי סעיף 52א לחוק לשכת עורכי הדין, ולא הוגבלה לפי סעיף 52ב לאותו החוק; (ב) פירוט בדבר עונשים של הוצאה או השעיה מלשכת עורכי הדין שהוטלו על המבקש; (ג) פירוט בדבר העונשים המשמעתיים שהוטלו על המבקש לפי חוק לשכת עורכי הדין, שאינם העונשים המוזכרים בפסקת משנה ( ב) לעיל, ושהוטלו בעשר השנים שקדמו להגשת הבקשה, או בדבר העדרם; (ד) פירוט בדבר תלונות נגד המבקש שהבירור לגביהן לא הושלם במועד הבקשה; (3) העתק תעודה ציבורית על משך תקופת הכהונה כשופט, כחבר בית-דין דתי או בתפקיד משפטי ששר המשפטים אישר לצרכי סעיף 3 לחוק – אם יש חשיבות למשך תקופה זו לענין סעיף 2(א)(2) לחוק; (4) (בוטלה); (5) אם טען המבקש לכשירות לפי סעיף 2(א)(2)(ג) לחוק, כל אלה: (א) העתק תעודה ציבורית שיש בה ראיה למועד עלייתו; (ב) אם המבקש שימש שופט או נוטריון בחוץ לארץ – העתק תעודה ציבורית המעידה על כך; (ג) אם המבקש עסק בעריכת דין בחוץ לארץ – העתק רישיון לעריכת דין מהארץ שבה עסק בעריכת דין כאמור; (6)2 הסכמת המבקש למסירת מידע מהמרשם הפלילי לפי סעיף 12 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019; (7) הורשע המבקש בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים בחוץ לארץ כעורך דין, כנוטריון, כשופט או כעובד ציבור, יצרף את פרטי ההרשעה לרבות העתק של פסק דין וגזר דין; (8) – (9) (נמחקו); (10) פי

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 1. הגדרות

  • 1. בתקנות אלה – "אישור נוטריוני" – אישור היוצא מידי נוטריון בתוקף תפקידו; "אישור נוטריוני אלקטרוני" – אישור נוטריוני באמצעים אלקטרוניים לפי תקנה 19א; "חוק הירושה" – חוק הירושה, התשכ"ה-1965; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; "חוק לשכת עורכי הדין" – חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961; "חתימה אלקטרונית" ו"חתימה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתן בחוק חתימה אלקטרונית; "תעודה ציבורית" – כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 3. הוכחת זכות חתימה

  • 3. (א) נתבקש נוטריון לאשר שפלוני חתם בפניו בשם של יחיד או של תאגיד או בתור אפוטרופוס, נאמן או בתפקיד כיוצא באלה, יבקש תחילה שתוגש לו ראיה בכתב להנחת דעתו בדבר זכותו של פלוני לחתום כאמור. (ב) הנוטריון יצרף לעותק האישור הנוטריוני שישמור בידיו, את הראיה בכתב שהוגשה לו כאמור או העתק ממנה, מאושר כדין. (ג) הנוטריון יציין באישורו את מהות הראיה בכתב כאמור, את הרשות או האדם שהוציאה, את המועד להוצאתה, ואם היה העתק מאושר של מסמך אחר – את המועד להוצאת המסמך המקורי.

צו הנוטריונים (תפקידים מאושרים) תשל"ח-1978

סעיף: 1. תפקידים מאושרים

  • 1. התפקידים המפורטים להלן מאושרים בזה לענין סעיף 3 לחוק: (1) חברות של חבר לשכת עורכי הדין בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; (2) נוטריון ציבורי לפי החוק העותמאני בדבר הנוטריון מיום 27 בזילקעדה שנת 1331 (1913); (3) בעל מינוי לפי סעיף 50 לחוק; (4) הוראה בפקולטה למשפטים של מוסד בישראל שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 – בדיני ממונות, בסדר הדין האזרחי או בדיני הראיות, הכל כפי שהם נהוגים בבתי המשפט שחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, דן בהם; (5) תפקיד של נציג קונסולרי כמשמעותו בסעיף 29 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, שעה שבעל התפקיד האמור היה חבר לשכת עורכי הדין. (6) תפקיד של רשם או סגן רשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום כמשמעותו בסעיף 84 לחוק בית המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 33. ביקורת

33. (א) נוטריון יעמיד את המסמכים שעליו לשמור ואת הספרים שעליו לנהל, לפי חוק זה, לביקורת מי ששר המשפטים מינהו לכך. (ב) דרכי הבקורת ייקבעו בתקנות. (ג) מי שנתמנה לערוך בקורת לפי סעיף זה, ישמור בסוד כל דבר שבא לידיעתו במילוי תפקידו ולא ישתמש בידיעה כאמור אלא למילוי תפקידו; הוראה זו אינה חלה על גילוי שנצטווה עליו בחקירה על פי דין או בהליך משפטי.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 32. תקנות בקשר לטיפול ועיון במסמכים

32. שר המשפטים יקבע בתקנות – (1) את סוגי הזכאים לעיין במסמכים אשר בארכיון המרכזי למסמכים נוטריוניים, לרבות מסמכים שנמסרו לפי סעיף 54, את סוגי הזכאים לקבל העתקים מהם, ואת סדרי העיון וקבלת ההעתקים; (2) את הצורה והמקום לגניזת מסמכים, לרבות ספרים כאמור בסעיף 31, אשר היו בידי נוטריון.

תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978

סעיף: 1. שכר שירותים

  • (ג) יצא הנוטריון את משרדו לפי הזמנת מקבל השירות, לשם עשיית פעולה, והפעולה שאותה נתבקש לבצע לא בוצעה מסיבות שאינן תלויות בו, יהיה הנוטריון זכאי לשכר כמפורט בפסקה (א)(1) ו-(2) וכן להוצאות הנסיעה ממשרדו של הנוטריון למקום שהיה מיועד למתן השירות וחזרה. 10. ניתן השירות בין השעות 19:00 עד 08:00 למחרת או בימי מנוחה, למעט פעולה שבגדר פרט 9-ייווסף לשכר שיעור של 50% מן השכר הקבוע בכל אחד מהפרטים 1 עד 8 ו–11 לפי העניין. 11. (א) אימות הסכם ממון הנעשה לפי סעיף 2(ג1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973-435 ש"ח. (ב) ניתן באותו מעמד אימות לעותקים נוספים של אותו הסכם ממון, לכל אימות נוסף-72 ש"ח. (ג) היה אימות הסכם הממון כרוך בתרגומו בידי הנוטריון, תיווסף מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א), בהתאם למספר המילים שבהסכם הממון. 12. ערך הנוטריון את האישור הנוטריוני לפי פרטים 1 עד 8 ו–11, לפי העניין, בשפה לועזית, שאינה ערבית או אנגלית, ייווסף לשכר הקבוע לאותו אישור סכום של-102 ש"ח.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 1. ועדת רשיונות

  • 1. רשיון נוטריון יינתן מאת ועדת רשיונות של שבעה שימנה שר המשפטים, מהם שניים על פי הצעת לשכת עורכי הדין; היושב-ראש יהיה משפטן עובד המדינה, שני חברים לפחות יהיו נציגי ציבור וחבר אחד לפחות יהיה נוטריון.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 11. אימות חתימה

  • 11. לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 2. בירור זהות

  • 2. (א) נוטריון המתבקש לאמת חתימה על מסמך, לקבל ולאשר תצהיר או הצהרה אחרת או לאשר את עשייתה של פעולה אחרת על-ידי אדם פלוני הניצב בפניו או לאשר שאדם פלוני חי, חייב תחילה לברר את זהותו של אותו אדם כמפורט בתקנה זו. (ב) הוכחת הזהות היא באחת הדרכים האלה: (1) בידיעה אישית של הנוטריון; (2) בדרכון או בתעודת זהות ומניחה את דעתו של הנוטריון, או בתעודה ציבורית אחרת שיש בה לדעת הנוטריון כדי לזהות את הניצב בפניו והנושאת את תצלומו. (ב1) על אף האמור בתקנת-משנה (ב), הוכחת הזהות של חותם על יפוי כוח לביצוע עיסקה במקרקעין היא בתעודת הזהות או בדרכון בלבד. (ג) הנוטריון יציין באישור הנוטריוני את הדרך שבה הוכחה זהותו של האדם שניצב בפניו. (ד) הוכחה הזהות בהתאם לתקנת משנה (ב)(2) או בהתאם לתקנת משנה (ב1), יצרף הנוטריון לעותק האישור הנוטריוני שישמור בידיו את ההעתק הצילומי של התעודה המזהה.

עורכי דין בתחום הנוטריון

RDB עו"ד ריקי בקבני

פתח תקווה
0747695580
עו"ד ריקי בקבני נוטריון ומגשרת - מייסדת חברת R.D.B&co
קרא עוד

ראשי

תחומים

איזורים

עירוני

המלצות

בניית אתרים  וקידום אתרים

כל הזכויות שמורות document.getElementById("year").innerHTML = new Date().getFullYear() ©

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

073-758600

מלאו פרטים ונחזור אליכם