עורך דין ונוטריון בפתח תקווה

ע"א 37/86-1. משה לוי נגד 1. יצחק יחזקאל שרמן

שמות השופטים: א ברקש לוין,ד לוין

• ניתן לומר כי עורך דין החוטא לחובות המיוחדות המוטלות עליו מעצם היותו עורך דין, החייב לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, יש וימצא את עצמו מסובך ומחוייב מכמה בחינות: א. יש וימצא עצמו, על פי נסיבות המקרה, עובר על הוראות המשמעת שבכללי לשכת עורכי הדין, והוא יידרש לתת את הדין על כך. ב. יש והוא ימצא עצמו מפר את חובותיו כלפי לקוחו בשל הפרת ההסכם שנכרת ביניהם ושאחד מעיקריו הוא מתן שרות נאמן ואחראי ללקוח. אם משם שנהג לקוחות בחוסר תום לב בעת המשא ומתן לקראת ההתקשרות, או בקיומו של החוזה לאחר שנכרת, ואם משום שלא מילא את המוטל עליו על פי ההסכם שביניהם. ג. יש והוא ימצא עצמו חב בנזיקין כלפי לקוחו, על שום שהתרשל במתן השירות כלפיו, לא נהג במיומנות הצפויה והנדרשת ממנו כבעל מקצוע, והבאנו לעיל דוגמאות לכך. חובות אלה עומדות כל אחת בפני עצמה, והפרתה של אחת אינה מביאה בהכרח להפרתה של השניה. אם כי, יש ואותה התנהגות עצמה תביא להפרתה של יותר מחובה אחת. 29. מה דינו של עורך דין המייצג שני לקוחות בעלי אינטרסים מנוגדים במקרים רבים נקבעו איסורים על ניגודי עניינים בעבודתו של עורך דין. כך, למשל, נקבע בסעיף 14(ב) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו1986-, לאמור: "לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין". אף על פי כן, יש חריגים, ויש דרכים בהן יכול עורך דין בכל זאת לייצג שני צדדים שכאלה (ר' ס' 14(2) לאותן תקנות, וראה מאמרו של עו"ד ג. קלינג, "ניגודי עניינים", הפרקליט – גליון מיוחד לכבוד 25 שנים ללשכת עורכי הדין (תשמ"ז) 75). האם שונות החובות המוטלות על עורך דין המייצג שני לקוחות בעלי אינטרסים מנוגדים, במקום שהדבר אפשרי, מאלה שעמדתי עליהם זה עתה על כך השיבונו לאמור: "החובה המוטלת על עורך הדין לפי החוק לפעול לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, מטילה על עורך הדין מעמסה קשה למדי שעה שהוא מתיימר לשרת שני לקוחות בעלי אינטרסים מנוגדים.

פסק דין |09/09/1990 |בית המשפט העליון

ת"א (תל אביב) 000116-96- האפוטרופוס הכללי כמנהל זמני של נכסי המנוחה וידה בן-עזרא זל נגד נסקה לוי,

שמות השופטים: רנה משל שהם

• את עמדתה היא מעגנת, בסעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), הקובע: "יפוי-כוח כללי ויפוי-כוח לביצוע עיסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה. " (ההדגשה שלי – ר. מ. ) בעוד סעיף 91 לחוק לשכת עורכי-הדין, קובע: "יפוי-כוח שניתן בישראל לעורך-דין לפעול בתחום הפעולות שיש להן קשר לשירות המקצועי שנותן עורך-דין ללקוח, לרבות קבלת כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על-ידי עורך-הדין, אינו טעון אישור אחר, על אף האמור בכל דין. " לפיכך, טוענת ב"כ הנתבעת, כי מאחר שיפוי-הכח נ/5, מיפה כחה לבצע האמור בו, הרי אין עליו לעמוד בדרישות תקנות הנוטריונים. צודקת ב"כ הנתבעת בטענתה זו – ככל שהיא מתייחסת אליה, כמיופת-כח. נוסחו של סעיף 91 לחוק לשכת עורכי-הדין ברור. עם זאת, מביא הוא, לטעמי, לתוצאה בלתי רצויה. מחד-גיסא, על יפוי-כח שנותן אדם המאושפז בבית-חולים ואושר על-ידי נוטריון – אשר מלבד היותו עורך-דין נדרשים ממנו תנאי כשירות מיוחדים (ראה סעיף 2 לחוק הנוטריונים), נוכח משנה האמינות המיוחסת לו והיותו נחשב כבעל-תפקיד מעין-צבורי – לעמוד בדרישות מחמירות, היינו, קיומה של תעודת רופא בדבר כשירותו המנטלית של מייפה-הכח. ואילו, מאידך גיסא, יפוי-כח דומה, אשר אושר על-ידי פרקליט מן השורה, ולו בראשית דרכו, שאינו חייב לעמוד בדרישות הכשירות של נוטריון, אף אינו צריך לעמוד בדרישות תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, כאשר ניתן לטובת אותו פרקליט.

פסק דין |05/01/2002 |מחוזי – תל אביב

עמ"ש (חיפה) 29522-05-13- בעמש 29522-05-13 נגד בעמש 29522-05-13

שמות השופטים: שושנה שט,יעל וילנר,סארי גיוסי

• שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח כן.

פסק דין |08/03/2014 |מחוזי – חיפה

בש"א (נצרת) 2272/01- אריקסון קוונטון ואח נגד בנק הפועלים- סניף ראש פינה ואח

שמות השופטים: מוניץ נחמה

• על פי פרק ב' לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, מוגדרים תפקידיו וסמכויותיו של נוטריון וביניהם: לאמת חתימה על מסמך, לאשר שהחותם על מסמך בשם זולתו היה מוסמך לכך, לאשר נכונותו של העתק ממסמך, לאשר נכונותו של תרגום מסמך, לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת, לאשר שאדם פלוני חי, לאשר נכונותה של רשימת מצאי, לערוך העדה של מסמך סחיר, לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינות חוץ או על פי מסמך אחר, להשתמש בסכמות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר, לאמת הסכם ממון בין בני זוג שנכרת לפי הנישואין (סעיף 7 לחוק). לצורך מילוי תפקידיו אלה נדרש הנוטריון לאמון רב, לכן החמיר חוק הנוטריונים בדרישותיו בדבר עברו הנקי של המועמד וכן וותקו המקצועי הרב. השירות המפורט מעלה אותו מוסמך הנוטריון להעניק לפונים אליו הינו טכני בעיקרו ואינו שירות מקצועי אישי, כפי זה הניתן על ידי עורך דין ללקוח אותו הוא מייצג, הן בהליך שיפוטי, והן בהליך עיסקי אחר. בין עורך הדין לבין הלקוח נרקמים יחסי אמון מיוחדים כאשר הלקוח פורש בפני עוה"ד את מלוא סודותיו המקצועיים והאישיים וכן את טקטיקת ההגנה או את מתקפת התביעה שהוא מתכנן בהליך משפטי אזרחי, או את הגנתו בהליך משפטי פלילי. בין עוה"ד לבין הלקוח נרקמים יחסים אישים סבוכים ועדינים בהכנת מסמכים עסקיים ומסמכים הדרושים לצורך ניהול הליך משפטי, ומכאן ההגבלות אשר הוטלו על עוה"ד בחוק לשכת עורכי הדין בסעיף 90 לו. על רקע זה יש להבין אף את החסיון המוענק ללקוח שעוה"ד לא יגלה, אפילו לא בהליך משפטי, את סודותיו של הלקוח אשר הגיעו לידיו במסגרת הייעץ המשפטי המקצועי שעושה עוה"ד ללקוח.

החלטה |16/10/2001 |מחוזי – נצרת

ת"א (ירושלים) 39274-11-18- עופר משקטו נגד מרים זנטי

שמות השופטים: בלהה יהלום

• כב' השופטת פורר, קיבלה את הבקשה למחיקת כותרת תוך חיוב התובעים בהוצאות, וביום 6.1.2019 קיבלה את בקשת התובעים למחיקת התביעה ללא צו להוצאות, תוך שנקבע כי "ככל שתוגש תובענה חדשה באותו עניין בהליך נפרד, ישקלו במסגרתה גם שכ"ט עו"ד והוצאות נוספות בגין הליך זה". 27. בהחלטה מיום 21.03.2019 הוריתי על עיכוב ההליכים שנפתחו נגד התובעים בהוצאה לפועל, וזאת לאחר שהתובעים הפקידו סך של 10,000 בקופת בית המשפט. יצוין, כי היה זה בית המשפט שהעלה זאת (ראה סעיף 1 להחלטה מיום 18.3.2018 ). 28. להשלמת התמונה יצוין כי איש מבעלי הדין לא הגיש תצהיר, לא התובעים ולא הנתבעת, ואיש מהם לא נחקר וברי כי מדובר במחדל מהותי ביותר. 29. לעיל פרטנו בהרחבה את כל התצהירים הנוטריוניים עליהם חתמו התובעים, שכן בהתאם לחוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976 (להלן: חוק הנוטריונים), אישור נוטריון מהווה ראיה מספקת בהליך משפטי ללא צורך בראיה נוספת. בחוק זה נקבע כי נוטריון הוא מי עסק כעו"ד במשך 10 שנים לפחות, ועמד ביתר בכללים שבסעיף 2 לחוק הנוטריונים. סמכויות הנוטריון קבועות בסעיף 7 לחוק הנוטריונים ולפיו הוא מוסמך לאמת חתימה על מסמך ולאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך. וכך ארע בענייננו, התובעים חתמו בפני נוטריונים שונים גם על התצהירים וגם אישרו את חתימתו של התובע בשמה של התובעת. גם על הסכם המכר וגם על המכתבים לרשויות. 30. פרק ד' לחוק הנוטריונים, קובע את התוצאות של פעולה נוטריונית: 11 "כוחו של אישור 19. אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי האחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור" ובהמשך נקבע כי כאשר מדובר בהסכם מכר קיימת חובה לחתום בפני נוטריון, כפי שנעשה בענייננו: "20.

פסק דין |13/11/2022 |שלום – ירושלים

ת"א (נצרת) 717-06- עזבון המנוח סלים אבו אחמד זל נגד ראמי סאלח מוראד

שמות השופטים: שאהר אטרש

• על נוטריון מוטלת "חובת נאמנות", כך, שבמילוי תפקידיו עליו לפעול בנאמנות ובמסירות (סעיף 22 רישא לחוק הנוטריונים). לסיכום נקודה זו אציין, כי מכוח חוק הנוטריונים ותקנותיו, מוסמך נוטריון לאמת חתימה על מסמך, לאחר שזוהה החותם וחתם בפניו על המסמך ולאחר ששוכנע, כי החותם פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של החתימה, או אז קמה חזקה ראייתית, לפיה, אישורו של הנוטריון בדבר "אימות החתימה" מהווה ראיה מספקת בהליך משפטי לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי החותם ומעשיו, ונטל הראיה מוטל על מי שטוען אחרת. בנוסף, אימות החתימה של נוטריון הינה בגדר "תעודה ציבורית", כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות , התשל"א – 1971; בתור שכזו היא מהווה ראיה כשרה להוכחת אמיתות תוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, כפי שמורה סעיף 34(4) לפקודה הנ"ל (ראו: א' (נצרת) 1007/04 קרן קיימת לישראל נ. קזל ואח' – פס"ד של השופט הווארי מיום 19.5.09 ). 22. מן הכלל אל הפרט. התובע חתם על יפוי הכח (ת/4) בפני הנוטריון/עו"ד ח'אלד זועבי. במעמד החתימה, בביתו של התובע, נכחו עו"ד זועבי, נתבע 5, התובעת ונכדו של התובע, מר סלים עפיף אבו אחמד. יפוי הכח נערך על ידי עו"ד זועבי. בדף הראשון של ת/4, "אימות חתימה", אישר עו"ד זועבי כי "ביום 16.10.04 ניצב בפני בביתו בנצרת מר אבו אחמד סלים. . . וחתם מרצונו החופשי על המסמך המצורף (קרי: יפוי הכח – ש. א. ). . . ולראיה הנני מאמת את חתימתו.

פסק דין |06/06/2009 |מחוזי – נצרת

ת"א (נצרת) 10-05- עזבון המנוח בולוס אוראסיו חורי זל נגד מנהל מקרקעי ישראל- נצרת עלית

שמות השופטים: זיאד הווארי

חתימת המנוח כאמור אושרה על ידי הנוטריון הציבורי. נוכח האמור, על התובעים הראיה להפריך או לסתור את החזקה הקיימת על פי סעיף 43 לפק' הראיות. בנוסף לכך, ייפוי הכוח נשוא דיוננו, הינו ייפוי כוח בלתי חוזר, אשר נערך ונחתם בשנת 1970 בפני הנוטריון הציבורי בנצרת, כמפורט לעיל. באותה תקופה היה בתוקף החוק העותמני שנקרא חוק הנוטריון הזמני מיום 15/10/1913, (להלן – חוק הנוטריון הזמני), עפ"י הוראותיו של חוק זה פעלו אז הנוטריונים. אומנם לפי סעיף 51(1) לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), חוק הנוטריון הזמני בטל, אך הסיפא של סעיף 51 הנ"ל קובעת, כי אין בביטול זה כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים, אשר נערכו לפני תחילתו של חוק הנוטריונים. לפיכך, יש לבחון את ייפוי הכוח שלפנינו לפי הוראות חוק הנוטריון הזמני. עפ"י חוק הנוטריון הזמני מוטלת החובה על הנוטריון לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ואת רצונם החופשי. כך קובע לעניין זה סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החפשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית המשפט שהם אשרו או ערכו, נירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החפשי, יפוטרו מייד, ויענשו בהתאם להוראות החק הזה" (הציטוט מובא עפ"י תרגומו של עו"ד מ' לניאדו בספרו "קבץ החוקים העותמנים", מהדורה שנייה, תל-אביב, תשט"ו, בעמ' 171). פסיקת בית המשפט העליון קבעה לעניין פירושו של סעיף 42 הנ"ל כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר.

פסק דין |19/05/2009 |מחוזי – נצרת

תלהמ (קרית גת) 63049-10-21- פלוני נגד פלונית

שמות השופטים: בן שלו

• בהתאם, במהלך שמיעת הראיות אף הוכח כי הנתבעת, ולא התובע, היא שסיפקה את פרטי הנכס שלה לשם החרגתו בהסכם (ראו ת/2). נכון אני להניח, כי כגרסתה של הנתבעת התובע הוא שסיפק לעו"ד את המסמך (ת/2) ולא, כפי שזכר עו"ד שהנתבעת היא ששלחה לו את אותו המסמך. אלא שגם במצב דברים זה הרבה יותר סביר בעיני שלנתבעת ולא לתובע (אותו הכירה לכל היותר חודשים ספורים אותה העת) הייתה הנגישות לאישור זכויות מטעם החברה המשכנת, ושהיא זו שהעבירה בפועל את ההסכם. שכן ספק רב מאוד בעיני אם התובע הוא שכיתת רגליו למשרדי החברה המשכנת וקיבל אישור זכויות באשר לנכס של אדם אחר (ולעניין זה גרסתו של התובע בעמ' 37 לפרוטוקול שורות 1 – 4 כלל לא נסתרה). גם בעצם המצאת המסמך יש ללמד שהנתבעת שיתפה פעולה עם ההליך, הייתה מודעת לו ובוודאי שככל שלא חפצה לשתף עם ההליך פעולה יכולה הייתה לנקוט במהלכים אופרטיביים לסכלו גם בעקיפין ולא רק במישרין (לעניין מודעותה של הנתבעת ראו למשל עוד בעמ' 62 לפרוטוקול). 15. מעדותו של הנוטריון לא ראיתי שזה הפר את חובותיו בדין להקריא את ההסכם, לוודא אל מול הצדדים שהבינו את משמעותו ותוצאותיו ולאמת את חתימתם לפניו (לעניין חובות אלה ראו: בהקשר זה ראו בעדותו של הנוטריון בעמ' 26 – 29 לפרוטוקול). לא מוכרת כל חובה בדין שנוטריון אשר מאמת הסכם לפני נישואין לפי הוראות חוק יחסי ממון יהא מומחה בדיני המעמד האישי. תכלית הליך האישור הנוטריוני לא נועדה לספק לצדדים ייעוץ משפטי כי אם למלא תפקיד ציבורי של חתימה בפני רשות. זאת, עת הרשות – לענייננו הנוטריון המוסמך לתפקידו זה לפי חוק הנוטריונים התשל"ו- 1976 – נדרשת לוודא את חופשיות הרצון, וההבנה המצופה מכל אדם מן היישוב המוחזק כסוברני לקבל החלטות ולבצע פעולות משפטיות, כי אמנם מבין את המשמעויות הנובעות מחתימה על ההסכם.

פסק דין |20/02/2024 |משפחה – קרית גת

ה"פ (חיפה) 22583-01-14- שולמית יעקובסון נגד נטליה זבגלסקי

שמות השופטים: סארי גיוסי

• שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 33. חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). 18 חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח קיומם של אלה.

פסק דין |25/01/2016 |מחוזי – חיפה

ה"פ (תל אביב) 4016-06-18- נופים מפעלים כלכליים בע"מ נגד הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי באזור יהודה ושומרון

שמות השופטים: ארז יקואל

• חרף זאת, נמצא מקום רעיוני לאפשר הגשת ראיות רלוונטיות נוספות, ולו למען הגשמת אינטרס גילוי האמת (ראו והשוו: רע"א 2070/18 צפר נ' מדר ( 26.3.2018 ); רע"א (מרכז) 67783-02-23 פלוני נ' עיריית פתח תקווה ( 12.3.2023 ); ת"א (י-ם) 52352-06-19 א. ב. א. ויקטורי חברה לניהול ואחזקות בע"מ נ' ברנד פור יו בע"מ ( 30.5.2022 ); רע"א 1297/01 מיכאלוביץ' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577). את הפגם הדיוני בדבר איחור בהגשת הראיות, המצריך השקעת משאבים נוספת שלא במועדה, ניתן לרפא באמצעות פסיקת הוצאות לזכות הממונה. 11. חרף נכונות רעיונית להיעתר לבקשה להגשת ראיות נוספות כנזכר, מצאתי כי הדבר אינו מתאפשר ביחס לעיקר הראיה המבוקשת, שלמעט חלקים מסוימים בתצהיר, היא חוסה תחת חיסיון. 12. הוראת סעיף 48 בפקודת הראיות , התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות") קובעת, בזו הלשון: "דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החסיון. . . ". 13. לשלמות התמונה יצוין כי לצד החיסיון כנזכר, קיימת לעורך דין גם חובת סודיות כללית שהוא חב בה כלפי לקוחו, והיא פורשת את חסותה על "כל דבר" שהובא לידיעת עורך הדין במהלך מילוי תפקידו (זאת, בשונה מהחיסיון, שחל אך על חילופי דברים בין עורך הדין ולקוחו, אשר יש להם קשר לשירות המקצועי). בעוד שחובת הסודיות היא רחבה יותר מהחיסיון, היא אינה חלה בהליך משפטי (ראו: סעיף 19 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשכ"ו-1986).

החלטה |30/05/2023 |מחוזי – תל אביב

ת"א (חיפה) 4380-03-09- קרן קיימת לישראל נגד ע"ז המנוח חסן צאלח חמד דרבאס

שמות השופטים: אמיר טובי

• יתרה מזו, הלכה היא כי הנטל להוכיח זיוף של חתימות על יפויי כוח נוטריוני בו מאשר הנוטריון כי מייפה הכוח חתם בפניו לאחר שהבין על מה חתם וזוהה כראוי, הוא נטל כבד, ובהיעדר הוכחה סותרת יש להניח כי הנוטריון הציבורי מילא את תפקידו וחובתו כקבוע בחוק (ע"א 175/51 אדלר נ' מויאל, פ"ד יג 257; ע"א 8/68 קפלן נ' איראני, פ"ד כג(1) 106). 17 49. היות והמסמכים האמורים נחתמו בפני הנוטריון הציבורי במהלך שנות ה-60, טרם נכנס לתוקפו חוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, יש לבחון אותם על פי החוק העותומאני שהיה בתוקף באותו מועד, והוא חוק הנוטריון הזמני מיום 15.10.1913 (להלן: "חוק הנוטריון הזמני"). נכון הוא שסעיף 51(1) לחוק הנוטריונים ביטל את הוראות חוק הנוטריון הזמני, אולם הסיפא של אותו סעיף קובעת, כי אין בביטולן כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים שנערכו לפני תחילתו של חוק הנוטריונים. חוק הנוטריון הזמני קובע חזקות בדבר תקינות פעולות הנוטריון ומעגן את חובתו לברר את זהות הצדדים ורצונם. סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני קובע כי: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החופשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית משפט שהם אשרו או ערכו, ניירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החופשי, יפוטרו מיד, ויענשו בהתאם להוראות החוק הזה". לעניין פרשנותו של סעיף זה נפסק בע"א 404/84 יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי, פ"ד מא(2) 477, כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר.

פסק דין |06/07/2014 |מחוזי – חיפה