כל הזכויות שמורות ©
אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה היא סוגיה משפטית מרכזית המעסיקה את בתי המשפט במחוז הצפוני. הפסיקה העשירה שהתפתחה בבתי המשפט בחיפה משקפת את החשיבות הרבה שמייחסת המערכת המשפטית לסטנדרטים המקצועיים בתחום זה. במאמר זה נסקור את המסגרת המשפטית, הפסיקות המובילות, והשיקולים המעשיים בנוגע לאחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה בשנת 2025.
אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה מעוגנת בחוק לשכת עורכי הדין ובכללי האתיקה המקצועית. הפסיקה במחוז חיפה פיתחה לאורך השנים מערכת עקרונות ברורה המגדירה את רמת המקצועיות הנדרשת מעורכי דין בתחום הנזיקין.
בפסק דין מנחה בתיק תא (חיפה) 8002/06 אפרים שירקובסקי בן יהושוע נגד עודד הכהן (ניתן ב-08/12/2011), קבע בית המשפט עיקרון יסודי הנוגע לאחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין:
"בהקשר זה על התובע הנטל להוכיח, כי אלמלא התרשלות עורך הדין תוצאת פסק הדין הייתה משתנה לטובתו. זהו נטל כבד מבחינה ראייתית, שכן כל מי שהתנסה בהליכי משפט יודע, כי אין לדעת בוודאות את תוצאותיהם של הליכים משפטיים, עד למתן פסק דין חלוט, ואין לדעת כיצד היו נראים פני הדברים, לו היו ההליכים מתנהלים באופן שונה"
פסיקה זו מדגישה את אחד האתגרים המרכזיים בתביעות בגין אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה – הקושי הראייתי המובנה בהוכחת הקשר הסיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין הנזק שנגרם.
חובת הנאמנות מהווה את ליבת האחריות המקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה. בתיק עלע (ירושלים) 19/08 עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין – ועד מחוז חיפה (ניתן ב-31/05/2009), הדגיש בית המשפט:
"חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין"
פסיקה זו מבהירה כי עורכי דין נזיקין בחיפה נושאים בחובת נאמנות מוגברת כלפי לקוחותיהם. חובה זו מקבלת משנה תוקף בתחום הנזיקין, שבו הלקוחות נמצאים פעמים רבות במצב פגיע עקב פגיעות גופניות או נפשיות. אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה כוללת מחויבות עמוקה לייצג את האינטרסים של הלקוח באופן מסור ומקצועי.
בתי המשפט בחיפה מחילים סטנדרט זהירות גבוה במיוחד כשבוחנים את האחריות המקצועית של עורכי דין נזיקין. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בעא 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי (ניתן ב-16/09/2014), אשר מיושמת גם בבתי המשפט בחיפה:
"בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב"
עיקרון זה מדגיש כי אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה משתנה בהתאם לסוג הטיפול המשפטי הניתן. בתיקי נזיקין, שבהם עורך הדין מייצג בסכסוך משפטי, נדרשת רמת זהירות שונה מזו הנדרשת, למשל, בהכנת חוזה.
אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה נבחנת לא רק בהיבט של הפרת חובת הזהירות, אלא גם ביכולת להוכיח קשר סיבתי בין ההפרה לנזק. כפי שנקבע בעא 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי:
"ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל… מכאן, שבמישור הראייתי, טוב יעשה עורך דין המבקש להבטיח עצמו מפני תביעת רשלנות מקצועית בליווי עסקה, אם יעגן בכתב את ההסבר שניתן ללקוח"
פסיקה זו, המיושמת גם במחוז חיפה, מדגישה את חשיבות התיעוד והתקשורת הברורה עם הלקוח. עבור עורכי דין נזיקין בחיפה, המשמעות היא שתיעוד מדויק של כל ההסברים, האזהרות והעצות שניתנו ללקוח מהווה לא רק פרקטיקה מקצועית ראויה, אלא גם אמצעי הגנה מפני תביעות רשלנות.
בתי המשפט בחיפה פיתחו פסיקה עשירה בנוגע לחובת הבדיקה המקדמית, אלמנט חשוב באחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין. בתיק תא (חיפה) 16423-05-17 (פסק דין שניתן לאחרונה), קבע בית המשפט כי על עורך דין נזיקין לבצע בדיקה יסודית של כל העובדות והמסמכים הרלוונטיים טרם הייעוץ ללקוח או הגשת תביעה.
הפסיקה הדגישה כי אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה כוללת חובה לבחון באופן מעמיק את:
אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה כוללת גם חובת דיווח ועדכון ללקוח. בתיק תא (חיפה) 35642-11-18, נקבע כי אי-עדכון הלקוח בהתפתחויות משמעותיות בתיק מהווה הפרה של חובת הנאמנות והזהירות.
הפסיקה קבעה כי עורכי דין נזיקין בחיפה חייבים:
פסיקות בתי המשפט בחיפה מדגישות שוב ושוב את חשיבות התיעוד והתקשורת באחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין. הניסיון המצטבר מהפסיקה מלמד כי עורכי דין נזיקין בחיפה צריכים להקפיד על:
תיעוד פגישות ושיחות – יש לתעד באופן מפורט את תוכן כל פגישה ושיחה עם הלקוח, כולל:
שמירת מסמכים ותכתובות – מומלץ לשמור:
אישור בכתב להחלטות מהותיות – אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה מחייבת לקבל אישור בכתב לגבי:
אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה מחייבת תקשורת פתוחה וברורה עם הלקוח:
דיווח שוטף על התקדמות הטיפול:
הסבר בשפה מובנת ללקוח:
ניתוח הפסיקה במחוז חיפה מעלה מספר אסטרטגיות מומלצות לניהול סיכונים בהקשר של אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין:
עורכי דין נזיקין בחיפה צריכים לפתח מיומנות בזיהוי מוקדם של בעיות פוטנציאליות:
בחינה ביקורתית של חוזקות וחולשות התיק – יש לבחון ביסודיות:
ניתוח מעמיק של פסיקה רלוונטית – חשוב להכיר:
אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה כוללת גם שמירה על רמה מקצועית גבוהה:
התייעצות עם עמיתים בתיקים מורכבים:
השתלמויות והתעדכנות מקצועית:
פסיקות בתי המשפט בחיפה מדגישות את חשיבות ההגדרה הברורה של היקף הייצוג כחלק מאחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין:
הסכם שכר טרחה מפורט:
תיחום גבולות הייצוג:
הפסיקה העדכנית במחוז חיפה משקפת מספר מגמות משמעותיות באחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה:
בתי המשפט בחיפה מרחיבים את ההבנה של אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין כך שתכלול גם:
פסיקות עדכניות בחיפה מראות כי בתי המשפט מצפים מעורכי דין נזיקין לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים:
אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה נבחנת בקפידה רבה על ידי בתי המשפט, תוך הפעלת אמות מידה מחמירות. הפסיקה במחוז חיפה מדגישה את:
חובת הנאמנות ללקוח – המהווה את ליבת העיסוק בעריכת דין, במיוחד בתחום הנזיקין שבו הלקוחות חווים פעמים רבות פגיעה אישית
סטנדרט הזהירות המקצועי הגבוה – הנדרש מעורכי דין בתחום הנזיקין, תוך התחשבות בסוג הייצוג המשפטי
הצורך בהוכחת קשר סיבתי – בין ההתרשלות הנטענת לנזק שנגרם, מה שמטיל נטל ראייתי משמעותי על התובע
חשיבות התיעוד והתקשורת – כאמצעי מרכזי להבטחת ייצוג מקצועי ולהגנה מפני תביעות רשלנות
ניהול סיכונים אפקטיבי – כולל זיהוי מוקדם של בעיות פוטנציאליות, התייעצות עם עמיתים והגדרה ברורה של היקף הייצוג
אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין בחיפה ממשיכה להתפתח בהתאם לשינויים בפרקטיקה המשפטית, לטכנולוגיות חדשות ולדרישות המתגברות של לקוחות. עורכי דין המקפידים על סטנדרטים גבוהים של מקצועיות, נאמנות ותקשורת ברורה לא רק ממלאים את חובותיהם המקצועיות, אלא גם מספקים שירות איכותי ללקוחותיהם ומצמצמים את הסיכון לתביעות.
הפסיקה במחוז חיפה ממשיכה לספק הכוונה ברורה לגבי אחריות מקצועית של עורכי דין נזיקין, ומדגישה את הצורך בהתפתחות מקצועית מתמדת והתאמה לסטנדרטים המשתנים של המקצוע.
8002/06 ת"א (ירושלים)- אפרים שירקובסקי בן יהושוע נגד עודד הכהן
שמות השופטים: משה דרורי
ראה בהקשר זה, את דברי השופטת מרים נאור, בע"א 989/03 חוטר ישי – משרד עורכי דין נ' יעקב חיננזון , פ"ד נט (4) 796, בעמ' 811, מול האות ה: " בהקשר זה על התובע הנטל להוכיח, כי אלמלא התרשלות עורך הדין תוצאת פסק הדין הייתה משתנה לטובתו. זהו נטל כבד מבחינה ראייתית, שכן כל מי שהתנסה בהליכי משפט יודע, כי אין לדעת בוודאות את תוצאותיהם של הליכים משפטיים, עד למתן פסק דין חלוט, ואין לדעת כיצד היו נראים פני הדברים, לו היו ההליכים מתנהלים באופן שונה " 122. סיכומם של התנאים להוכחת עוולת הרשלנות, כאשר מיישמים אותם על תביעות נזיקין בגין רשלנות מקצועית של עורכי דין, בכלל, ונסיבותיו של תיק זה, בפרט, מעלים כי על שכמו של התובע דידן מוטל נטל כבד: בנוסף על הנטל להוכחת על טענה מטענותיו (בדומה, לכל תובע נזיקי), מוטל על התובע להוכיח כי תוצאת פסק הדין הייתה משתנה, אילו פעל עורך הדין הנתבע באופן שונה. 123. הטעם לנטל כבד זה, המוטל על שכם התובע, לדעתי, אינו נעוץ אך ורק בדיני הנזיקין הרגילים, הדורשים, גם כאן, את הוכחת התביעה על ידי התובע (בהתאם לכלל: המוציא מחברו עליו הראיה), ברמת וודאות של 51 אחוזים, ואשר לא מצאו כל סיבה להוציא את תביעות הרשלנות המקצועית כלפי עורכי דין, מגידרם (בדומה, למשל, לדוקטרינת "אבדן סיכויי החלמה", הקיימת בתביעות של רשלנות רפואית, כאשר מדובר בנזק ספקולטיבי, והמאפשרת פיצוי בגין ראש נזק נפרד של אובדן הסיכויים). 124. טעם זה נעוץ גם בשיקולים נוספים, המבחינים בין אחריות עורך דין, בפועלו מחוץ לכותלי בית המשפט, לבין אחריותו במסגרת הדיון המשפטי. שיקולים אלו הובהרו יפה במאמרו של ד"ר אסף יעקב, "רשלנות בין כתלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי", עיוני משפט , כרך כו (תשס"ב), עמ' 5-76 ; להלן – "מאמרו של אסף יעקב").
פסק דין |07/12/2011 |מחוזי – ירושלים
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג
28 קיימת חפיפה בין "האמצעים הסבירים" לצורך בחינת חיוב השתדלות בדיני חוזים לבין בחינת סטנדרט ההתנהגות הסבירה בעוולת הרשלנות בדיני הנזיקין. לכן, הלכה למעשה, התרשלות בנזיקין תהווה מן הסתם גם הפרת חיוב ההשתדלות בחוזים, ולהיפך, מקום בו נדחית העילה הנזיקית בהיעדר סטיה מסטנדרט זהירות, יש להניח כי תידחה גם העילה החוזית. 2. בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב (על ההבחנה בין אחריות עורך דין מחוץ לכתלי בית המשפט לבין אחריות עורך דין בהליך משפטי ראו אסף יעקב "רשלנות בין כותלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (תשס"ב) (להלן: יעקב). לטעמי, ניתן להרחיב הבחנה זו גם על הליכי טרום משפט או מעין משפט כאמור לעיל). 26 ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה. כאשר בעסקה או בחוזה עסקינן, על עורך הדין הנטל להוכיח שבעשיית העסקה הלקוח נטל על עצמו סיכון מרצון מתוך מודעות והבנה מלאה של הסיכון (השוו לפסק דיני בת. א. (מחוזי חיפה) 690/04 נגלר נ' י. ר. טסלר יזום תכנון ובניה בע"מ ( 14.9.2008 ). מכאן, שבמישור הראייתי, טוב יעשה עורך דין המבקש להבטיח עצמו מפני תביעת רשלנות מקצועית בליווי עסקה, אם יעגן בכתב את ההסבר שניתן ללקוח "אוהב סיכונים", אשר דחה את עצתו המקצועית לגבי אופן ביצוע העסקה (לדוגמה, הלקוח ויתר במודע על קבלת בטחונות בעסקה).
פסק דין |15/09/2014 |בית המשפט העליון
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג
28 קיימת חפיפה בין "האמצעים הסבירים" לצורך בחינת חיוב השתדלות בדיני חוזים לבין בחינת סטנדרט ההתנהגות הסבירה בעוולת הרשלנות בדיני הנזיקין. לכן, הלכה למעשה, התרשלות בנזיקין תהווה מן הסתם גם הפרת חיוב ההשתדלות בחוזים, ולהיפך, מקום בו נדחית העילה הנזיקית בהיעדר סטיה מסטנדרט זהירות, יש להניח כי תידחה גם העילה החוזית. 2. בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב (על ההבחנה בין אחריות עורך דין מחוץ לכתלי בית המשפט לבין אחריות עורך דין בהליך משפטי ראו אסף יעקב "רשלנות בין כותלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (תשס"ב) (להלן: יעקב). לטעמי, ניתן להרחיב הבחנה זו גם על הליכי טרום משפט או מעין משפט כאמור לעיל). 26 ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה. כאשר בעסקה או בחוזה עסקינן, על עורך הדין הנטל להוכיח שבעשיית העסקה הלקוח נטל על עצמו סיכון מרצון מתוך מודעות והבנה מלאה של הסיכון (השוו לפסק דיני בת. א. (מחוזי חיפה) 690/04 נגלר נ' י. ר. טסלר יזום תכנון ובניה בע"מ ( 14.9.2008 ). מכאן, שבמישור הראייתי, טוב יעשה עורך דין המבקש להבטיח עצמו מפני תביעת רשלנות מקצועית בליווי עסקה, אם יעגן בכתב את ההסבר שניתן ללקוח "אוהב סיכונים", אשר דחה את עצתו המקצועית לגבי אופן ביצוע העסקה (לדוגמה, הלקוח ויתר במודע על קבלת בטחונות בעסקה).
פסק דין |15/09/2014 |בית המשפט העליון
בר"ש 2576/13- יוסף סגל, עורך דין נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: א רובינשטיין
המתלונן הגיש תלונה כנגד המבקש לועד מחוז חיפה של לשכת עורכי הדין, וזה הגיש קובלנה כנגד המבקש בגין התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן החוק); אי שמירה על כבוד המקצוע לפי סעיפים 53 ו-61(1) לחוק; הפרת סעיף 85 לחוק בצירוף סעיף 86 לחוק; חוסר נאמנות ומסירות ללקוח לפי סעיפים 54 ו-61 לחוק וכן כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן כללי האתיקה); הפרת כללים 11, 39, 40, 41 ו-42 לכללי האתיקה בצירוף סעיף 61(2) לחוק. ד. ביום 21.1.10 קבע בית הדין המשמעתי המחוזי בחיפה, כי אף שהמתלונן לא פנה למבקש לצורך טיפול משפטי, ואף שמאמצי המבקש לשחרור טראוב לא נעשו במסגרת טיפול משפטי, התקיימו בין השניים יחסי עו"ד-לקוח במסגרת קבלת הפיקדון ונטילתו, וזאת בהסתמך בעיקר על מכתב האישור מיום 2.1.04 והפקדת הכספים בחשבון הפקדונות של משרד המבקש. על כן הורשע המבקש בעבירות התנהגות שאינה הולמת את המקצוע, אי שמירת כבוד המקצוע וכן חוסר נאמנות ומסירות כלפי הלקוח. כן נקבע, כי בכל הנוגע למאמצי המבקש לשחרור טראוב וכשלון הבטחתו לגבי התוצאה, מורשע המבקש בעבירות של התנהגות שאינה הולמת את המקצוע ובאי שמירה על כבוד המקצוע, תוך הדגשה כי הרשעתו בעניין זה אינה במסגרת יחסי עו"ד-לקוח. ביום 16.6.10 נקבע עונשו של המבקש להשעיה בפועל ל-16 חודשים, השעיה על תנאי ל-24 חודשים לתקופה של 3 שנים, תשלום הוצאות לשכת עורכי הדין בסך 10,000 ש"ח, קנס בסך 10,000 ש"ח ופיצוי למתלונן בסך 25,000 ש"ח. על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור, שנסב הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין (בד"א 72/10), לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, ואילו המשיב הגיש ערעור על קולת העונש שהושת על המבקש (בד"א 64/10).
החלטה |15/05/2013 |בית המשפט העליון
ת"א (תל-אביב-יפו) 2184/99- שרון עמיר נגד עוד ליבוביץ
שמות השופטים: אסתר חיות
התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך" (שם בעמ' 462). בית המשפט העליון מוסיף ומציין באותו ענין, כי את אמות המידה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט מיומנות וזהירות, ניתן לשאוב מן הדין, כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, וכן מן הדין הספציפי הנוגע לעורך הדין, קרי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 (להלן – "חוק לשכת עורכי הדין"), והתקנות והכללים שהותקנו על פיו, בהם נקבעו נורמות התנהגות הראויות לעורך דין ככזה. . אחת החובות הבסיסיות המוטלות על עורך דין בחוק לשכת עורכי הדין היא החובה הקבועה בסעיף 54, ולפיה: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". יסודה של חובה זו ביחסי האמון המיוחדים המאפיינים את הקשר בין עורך דין ללקוחו, ובית המשפט העליון, בהתייחסו לסוגיה זו ציין כי: "היחס שבין עורך דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכולתו" (ר' על"ע 9/55 עו"ד פלוני נ' יו "ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י' 1730 ,1720א).
פסק דין |28/10/2002 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל אביב) 60625-06-1. זוהר עמרם נגד 1 . מגן דוד אדום
שמות השופטים: אביגיל כהן
לקוח מפקיד את הטיפול המקצועי בידי בא כוחו, ובא כוחו הוא האחראי לטיפול המקצועי. אם נפלה תקלה בטיפול המקצועי, מסוג התקלה שנפלה במקרה דנן, יהיה זה מרחיק לכת להטיל חבות אישית על הלקוח, שכלל לא היה מודע לשרשרת האירועים. אינני סבורה, כי המקרה דנן דומה למקרה שבו מטיל ביהמ"ש הוצאות על בעל דין במשפט, ואז נושא הלקוח ככלל בהוצאות ולא בא כוחו, אלא מדובר בעילות תביעה אשר מתייחסות ישירות לנתבעת 2 ולא לנתבעת 1, ואכן ב"כ הנתבעת בסיכומיו מבקש לדחות על הסף את התביעה נגד הנתבע 1 ומגיש סיכומיו לגבי שאלת הנזק באשר לנתבעת 2, כך שעוה"ד הנתבעת 2 מודעת היטב לכך שאין מדובר במקרה שבו צריך לחייב את הלקוח בסכום כלשהו בגין מעשי ו/או מחדלי עורך דינו. על כן, לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבעת 1 בגין תביעה זו. ב) באשר לעילת הרשלנות: (1) הנתבעת 2 היא ב"כ של הזוכה בתיק ההוצל"פ והתובעים היו ה"חייבים" באותו תיק הוצל"פ. (2) אחריות משפטית של עורך דין כלפי לקוח קיימת הן מכוח דיני הנזיקין, כאשר מדובר על פי רוב ברשלנות מקצועית, והן מכוח דיני החוזים, על בסיס הסכם אשר נערך בדרך כלל בין עורך דין ללקוחו. ככלל, מחויבותו של עורך דין, ככל בעל מקצוע, לפעול כלפי לקוחו במיומנות ובזהירות. עורכי דין מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים באופן בולט לקבוצת בעלי מקצועות שלגביהם הוחל סטנדרט זהירות גבוה יותר, נוסף על חובות אמון, הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם ובין לקוחותיהם. ראה לעניין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תקדין עליון, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך.
פסק דין |26/03/2008 |שלום – תל אביב
ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו
שמות השופטים: אריה ביטון
עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים בה היסודות הנדרשים לכך: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר; 2. הפרת חובה זו ; 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה. 18. אלא, שבתי המשפט שאפו להאחדה של דיני החוזים ושל דיני הנזיקין, ללא יצירת שוני בתרופות בין הדינים השונים. בפסק דינו המנחה של בית המשפט העליון נקבע בעניין זה כי: "כבר נאמר, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א' בר-שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 479, 491) לפיכך, עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך-דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה, מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך- דין כלפי לקוחו – סטנדרט שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. " (ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן ואח', פ"ד מד(4) 462). 6 בהליכים משפטיים שנדונו בין עורך דין לבין לקוחו נבחנה המחלוקת תמיד באספקלריה של דיני הנזיקין, אולם השאלה העיקרית שנדונה בהקשר זה אינה אם קיימת חובת זהירות המוטלת על עורך הדין כלפי הלקוח, אלא מה מידתה של חובה זו. קיומה של חובת זהירות נתפשת כמובנת מאליה והיא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. השאלה היא מהו היקפה ומה מידתה של חובת זהירות זו ומתי חורג עורך הדין מהחובה המוטלת עליו (ראו: אלי הלם, רשלנות מקצועית של עורכי דין, עמ' 1-3). 19. הביטוי רשלנות מקצועית מחייב התייחסות למקצועו ולעיסוקו של האדם אשר כנגדו נטענות טענות על כך שהתרשל בתפקידו. כך באשר למקצוע עריכת הדין, אין דומה מי שעוסק בתחום הליטיגציה למי שעוסק בתחום החוזים או המקרקעין.
פסק דין |17/06/2019 |שלום – תל אביב
ת"א (חיפה) 1206/04- מכבי עספיא אגודה לתרבות וספורט נגד לוי אודי ואח
שמות השופטים: יעקב וגנר
ככלל, ניתן גם ניתן לבסס אחריות עורך דין בעוולת הרשלנות (כמו גם בעוולות נוספות לפי פק' הנזיקין כמו הפרת חובה חקוקה או הפרת חובת הנאמנות על פי כללי לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה, ובמקרה של ניגוד אינטרסים, מצג שווא או בעילת תרמית), במקרה בו ניזוק אדם מפעולותיו גם אם אין לו חוזה לייצוג או למתן שרותי עריכת דין עם אותו עורך דין. אין כלל נוקשה לקביעת מידת החבות והיקפה כלפי הצד השלישי, הכל תלוי בנסיבות המקרה (א. זר, רשלנות מקצועית של עורכי דין, רופאים, מהנדסים ואדריכלים [תשס"א – 2001) עמ' 156 – 157). בבואנו לקבוע אם מתקיימת עוולת הרשלנות על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש)(להלן: "פקודת הנזיקין"). עלינו לבחון האם מתמלאים יסודות העוולה. היסוד הראשון הוא חובת הזהירות על שני היבטיה (המושגית והקונקרטית). יסוד נוסף הוא הפרת חובת הזהירות (ההתרשלות) והיסוד האחרון הוא הקשר הסיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק הנטען שנגרם (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש ואח' . פ"ד לז (1), 113). האם חב עו"ד חובת זהירות מושגית לאדם שאיננו לקוחו דומה כי יש להשיב על השאלה בחיוב. עורך הדין איננו פועל בחלל ריק עליו לצפות כי פעולותיו המשפטיות עשויות לגרום לנזק לקהל יעד מוגדר הוא הצד השני כלפיו הוא פועל בשם שולחו. השאלה הינה האם בין עורך הדין, כמזיק ספציפי, קיימת חובת זהירות קונקרטית כלפי הניזוק הספציפי, שבמקרה שלפני הוא החייב, בתיק ההוצל"פ. המבחן שיש להפעיל הוא מבחן הצפיות. סבורני כי גם לשאלה זו יש להשיב בחיוב. אחריותו המשפטית של עורך הדין עשויה להתקיים, הן מכוח דיני הנזיקין והן מכוח דיני החוזים, כאשר הבסיס הנזיקי שעניינו על פי רוב רשלנות מקצועית, מתקיים במקביל לבסיס החוזי ומקים לטובת הלקוח או צד שלישי שניזוק עילת תביעה על פי עוולת הרשלנות, או עוולה נזיקית אחרת בפקודת הנזיקין.
פסק דין |18/09/2006 |שלום – חיפה
על"ע (ירושלים) 19/08- עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
ת"א (תל אביב) 9082-12-18- חגי קעטבי נגד אריאל פופר
שמות השופטים: עדי ניר בנימיני
וראו גם: עמל"ע (מחוזי י-ם) 40245-09-15 עו"ד כהן נ' ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – מחוז חיפה, בפסקאות 22/23 ( 6.1.2016 ); על"ע 2443/04 הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין נ' עו"ד בלום, נט(5) 433, בפסקה 17 (2005); עמל"ע (מחוזי ירושלים) 7036/09 עו"ד קטן נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב, בפסקאות 17/18 ( 21.7.2011 ); ת"א (שלום חי') 45190-05-18 לדרמן נ' עו"ד אוחנה, בפסקאות 36/38 ( 17.5.2020 ). חובה זו מתקיימת ביתר שאת במקרה זה נוכח מעמדו של הנתבע 1 ששימש גם ככונס נכסים האמון על שמירת כספי הכינוס. 46. חובות עורכי הדין כלפי לקוחותיהם מעוגנים בין השאר בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961: "במילוי תפקידיו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". ובכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, הקובע: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". 14 מושכלות יסוד הן כי עורך הדין אינו ככל בעל מקצוע. עורך-הדין מנחה את הלקוח בשטח לא מוכר וברגעים הרי גורל. בבסיס יחסים אלו מושתת אמון הלקוח בעורך דינו, והראשון יטה לקבל את עצתו ולהפקיד בידיו כוח רב, מתוך אמונה בכישוריו, כוונותיו ונאמנותו. ויפים לעניין זה דבריו של כבוד מ"מ הנשיא ז' חשין: "היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בעניני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכלתו. חובתו של עורך הדין היא, איפוא, לשרת את הלקוח בנאמנות ובמסירות.
פסק דין |07/05/2023 |שלום – תל אביב
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. 9 (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 64. שיפוט מקומי
64. (א) הדיון בעבירת משמעת יהיה לפני בית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבו רשום עורך הדין הנאשם; הוחל בהליכים שלפני הגשת קובלנה במחוז שבו רשום עורך הדין, או הוגשה קובלנה לבית הדין במחוז כאמור, ימשיכו בהליכים באותו מחוז, אף אם בינתיים נרשם עורך הדין במחוז אחר. (ב) יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי רשאי, לפי בקשת הקובל או הנאשם, להורות על העברת הדיון בקובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז אחר, כל עוד לא החל הדיון בה. (ג) היה הנאשם חבר בבית דין משמעתי מחוזי תוגש הקובלנה לבית דין משמעתי במחוז אחר.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 64. שיפוט מקומי
64. (א) הדיון בעבירת משמעת יהיה לפני בית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבו רשום עורך הדין הנאשם; הוחל בהליכים שלפני הגשת קובלנה במחוז שבו רשום עורך הדין, או הוגשה קובלנה לבית הדין במחוז כאמור, ימשיכו בהליכים באותו מחוז, אף אם בינתיים נרשם עורך הדין במחוז אחר. (ב) יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי רשאי, לפי בקשת הקובל או הנאשם, להורות על העברת הדיון בקובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז אחר, כל עוד לא החל הדיון בה. (ג) היה הנאשם חבר בבית דין משמעתי מחוזי תוגש הקובלנה לבית דין משמעתי במחוז אחר.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ו. שמירת אחריות ודינים
59ו. (א) אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע – (1) מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה; (2) מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין. (ב) עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ו. שמירת אחריות ודינים
59ו. (א) אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע – (1) מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה; (2) מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין. (ב) עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ה. אחריות החברה בנזיקין
59ה. לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ה. אחריות החברה בנזיקין
59ה. לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 1. הגדרות
1. בכללים אלה – "בית הדין” – בית הדין המשמעתי המחוזי שלו השיפוט לדון בעבירת המשמעת; "בקשה לביטול חברות" – בקשה לביטול רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולביטול חברותו בלשכה לפי סעיף 47 לחוק; "המען הרשום בלשכה” – המען לפי כלל 1(ג) לכללי לשכת עורכי הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות), התשכ”ב-1962; "חומר הבירור” – כל החומר המצוי בידי הקובל הנוגע לקובלנה, למעט פרוטוקלים, חוות דעת ותרשומות פנימיות של ועדת האתיקה; "נילון” – מי שהוגשה לגביו תלונה; "נשיאות” – כמשמעותה בסעיף 18(א) לחוק; "עורך דין” – לרבות מתמחה, אם הדין המשמעתי חל עליו; "קובל” – כמשמעותו בסעיף 63 לחוק; "קובלנה” – כמשמעותה בסעיף 63 לחוק; "תלונה” – תלונה על עבירת משמעת של עורך דין.
כל הזכויות שמורות ©