עורך דין לענייני משפחה בפתח תקווה במשרד ריקי בקבני עורך דין לענייני משפחה בפתח תקווה נסיון עם המערכת המשפטית עו ד הסכם ממון נוטריון במרכז
סמכות בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תשובה תמציתית
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הוא חלק ממערכת בתי המשפט לענייני משפחה בישראל, ומוסמך לדון במגוון רחב של סכסוכים משפחתיים בתחום שיפוטו.
המסגרת הנורמטיבית והסמכות העניינית
בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בסכסוכים בין בני משפחה, כאשר העיקרון המנחה הוא ריכוז הדיון בענייני המשפחה בפני מותב אחד. כפי שנקבע:
תא (פתח תקווה) 28831-03-16- מלכה בן דור נגד מנשה אברהם שאתי (ניתן ב 27/01/2020) "לעניין הסמכות המקומית, הרי שע"פ הוראת תקנה 258ג(א) לתקסד"א – "תובענה בענייני משפחה שהצדדים לה הם בני זוג או הורים וילדיהם תוגש לבית המשפט שבתחום שיפוטו מצוי מקום מגוריהם המשותף, ואם אין להם מקום מגורים משותף – מקום מגוריהם המשותף האחרון"
סוגי ההליכים והסמכויות
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה דן במגוון רחב של נושאים, כולל:
ענייני משמורת והסדרי ראייה
מזונות ילדים ובני זוג
חלוקת רכוש בין בני זוג
צוואות וירושות
אפוטרופסות
סכסוכים כספיים במשפחה
העיקרון המנחה הוא ריכוז הדיון בענייני המשפחה בפני שופט אחד, כפי שנקבע:
עמ (ירושלים) 483/03- פלונית נגד פלוני (ניתן ב 14/01/2004) "אכן הלכה פסוקה היא שחוות דעת הינן כלי עזר עבור בית המשפט בבואו להחליט בנושאים שיש צורך להיעזר במומחים בתחומים שונים… לא בכדי הוקם בית המשפט למשפחה בארץ שאימץ אף את הגישה של "one family one judge", לאמור שכל ענייני משפחה אחת יובאו בפני אותו שופט שדן אף בעניינים קודמים של אותה משפחה ובקי בכל ההליכים שהתנהלו."
עורך דין דיני משפחה בפתח תקווה: מדריך מקיף לסוגיות משפטיות במשפחה
דיני משפחה הם אחד התחומים המורכבים והרגישים ביותר במערכת המשפט הישראלית. הם נוגעים בהיבטים האישיים ביותר של חיינו, כמו גירושין, משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש ועוד. כאשר אתם מתמודדים עם סוגיות משפטיות במשפחה, חשוב לפנות לעורך דין דיני משפחה מנוסה ומיומן שילווה אתכם בתהליך ויספק לכם ייעוץ משפטי מקצועי.
אם אתם גרים בפתח תקווה או בסביבתה, ומחפשים עורך דין דיני משפחה בעל ניסיון וידע רב בתחום, הגעתם למקום הנכון. במאמר זה נסקור את הנושאים המרכזיים בתחום דיני המשפחה, ונבין כיצד עורך דין דיני משפחה בפתח תקווה יכול לסייע לכם להתמודד עם האתגרים המשפטיים העומדים בפניכם.
דיני משפחה הם תחום משפטי רחב הכולל מגוון סוגיות הנוגעות למערכות יחסים בתוך המשפחה. בין הנושאים המרכזיים בתחום זה ניתן למצוא:
גירושין: הליך הגירושין הוא אחד התהליכים המורכבים ביותר בתחום דיני המשפחה. הוא כולל סוגיות כמו חלוקת רכוש, מזונות אישה, מזונות ילדים, וקביעת הסדרי ראיה.
משמורת ילדים: כאשר הורים מתגרשים, אחת הסוגיות המרכזיות היא קביעת משמורת על הילדים. בית המשפט בוחן את טובת הילד ומחליט האם המשמורת תהיה בלעדית לאחד ההורים, או שמא תיקבע משמורת משותפת.
מזונות: סוגיית המזונות כוללת את חובת התשלום של הורים לילדיהם, וכן את חובת הבעל לשלם מזונות לאשתו בתקופת הגירושין.
חלוקת רכוש: במסגרת הליך הגירושין, יש לחלק את הרכוש המשותף של בני הזוג. בישראל חל עקרון "איזון משאבים", הקובע כי הרכוש שנצבר במהלך הנישואין יחולק שווה בשווה בין הצדדים.
הסכמי ממון: הסכמי ממון הם חוזים שנערכים בין בני זוג לפני הנישואין או במהלכם, ומטרתם להסדיר את חלוקת הרכוש במקרה של גירושין.
אימוץ ופונדקאות: הליכי אימוץ ופונדקאות הם תהליכים מורכבים הדורשים ידע משפטי מעמיק ומעורבות של עורך דין דיני משפחה.
צוואות וירושות: דיני המשפחה כוללים גם סוגיות הקשורות לצוואות וירושות, כמו חלוקת עיזבון, התנגדות לצוואה, ומינוי אפוטרופוס.
כאשר אתם מתמודדים עם סוגיות משפטיות במשפחה, חשוב לפנות לעורך דין דיני משפחה מנוסה שילווה אתכם בתהליך. עורך דין דיני משפחה בפתח תקווה יוכל לספק לכם ייעוץ משפטי מקצועי, לייצג אתכם בבתי המשפט, ולסייע לכם להגיע להסכמות מיטביות.
ידע וניסיון: עורך דין דיני משפחה מנוסה מכיר את החוקים והתקנות הרלוונטיים, ויוכל לייעץ לכם בצורה הטובה ביותר בהתאם למצבכם האישי.
ייצוג משפטי: עורך דין דיני משפחה יוכל לייצג אתכם בבתי המשפט, בבתי הדין הרבניים, או בכל הליך משפטי אחר.
גישור ופתרון סכסוכים: במקרים רבים, עורך דין דיני משפחה יוכל לסייע בגישור בין הצדדים, ולסייע להגיע להסכמות ללא צורך בהליכים משפטיים ארוכים ויקרים.
תמיכה רגשית: הליכים משפטיים בתחום דיני המשפחה יכולים להיות קשים מבחינה רגשית. עורך דין דיני משפחה מנוסה יוכל לספק לכם תמיכה וליווי לאורך כל הדרך.
בחירת עורך דין דיני משפחה היא החלטה חשובה שתשפיע על תוצאות ההליך המשפטי שלכם. להלן כמה טיפים שיעזרו לכם לבחור את עורך הדין המתאים ביותר:
ניסיון וידע: ודאו כי עורך הדין שבחרתם בעל ניסיון רב בתחום דיני המשפחה, ומכיר היטב את החוקים והתקנות הרלוונטיים.
מוניטין: חפשו עורך דין בעל מוניטין טוב, עם המלצות מלקוחות קודמים.
כימיה אישית: חשוב שתרגישו בנוח עם עורך הדין, ושתצליחו לבטוח בו. הליכים משפטיים בתחום דיני המשפחה יכולים להיות ארוכים ומורכבים, ולכן חשוב שתהיה לכם כימיה טובה עם עורך הדין.
זמינות ותקשורת: ודאו כי עורך הדין זמין עבורכם, ומספק לכם עדכונים שוטפים על ההליך המשפטי.
עלויות: חשוב לברר מראש מה הן העלויות הצפויות, ולהבין את המבנה התעריפי של עורך הדין.
הליך הגירושין הוא אחד ההליכים המורכבים ביותר בתחום דיני המשפחה. הוא כולל סוגיות כמו חלוקת רכוש, מזונות, ומשמורת ילדים. בישראל, הליך הגירושין מתנהל בבתי הדין הרבניים, שהם המוסמכים לדון בענייני נישואין וגירושין.
עורך דין דיני משפחה בפתח תקווה יוכל לייעץ לכם בנוגע לזכויותיכם במסגרת הליך הגירושין, לייצג אתכם בבתי הדין הרבניים, ולסייע לכם להגיע להסכמות מיטביות.
סוגיית המשמורת היא אחת הסוגיות הרגישות ביותר בהליך הגירושין. בית המשפט בוחן את טובת הילד, ומחליט האם המשמורת תהיה בלעדית לאחד ההורים, או שמא תיקבע משמורת משותפת.
עורך דין דיני משפחה בפתח תקווה יוכל לסייע לכם בנושא זה, לייצג אתכם בבתי המשפט, ולסייע לכם להגיע להסכמות בנוגע להסדרי הראיה.
סוגיית המזונות כוללת את חובת התשלום של הורים לילדיהם, וכן את חובת הבעל לשלם מזונות לאשתו בתקופת הגירושין. עורך דין דיני משפחה יוכל לסייע לכם בהבנת הזכויות והחובות שלכם בנושא זה, ולייצג אתכם בבתי המשפט.
במסגרת הליך הגירושין, יש לחלק את הרכוש המשותף של בני הזוג. בישראל חל עקרון "איזון משאבים", הקובע כי הרכוש שנצבר במהלך הנישואין יחולק שווה בשווה בין הצדדים.
עורך דין דיני משפחה בפתח תקווה יוכל לסייע לכם בהבנת הזכויות שלכם בנושא חלוקת הרכוש, ולייצג אתכם בבתי המשפט.
דיני משפחה הם תחום משפטי מורכב ורגיש, הדורש ידע משפטי מעמיק וניסיון רב. אם אתם מתמודדים עם סוגיות משפטיות במשפחה, חשוב לפנות לעורך דין דיני משפחה מנוסה ומיומן שילווה אתכם בתהליך.
אם אתם גרים בפתח תקווה או בסביבתה, ומחפשים עורך דין דיני משפחה בעל ניסיון וידע רב בתחום, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו. אנו נספק לכם ייעוץ משפטי מקצועי, ליווי אישי וייצוג משפטי בכל הליך משפטי.
ע"מ (ירושלים) 483/03- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: יוסף שפירא
כן מגוללת האם בכתב התביעה את הקשיים בביקורים בשל המרחק הפיזי והצורך "להטלטל בתחבורה ציבורית שלוש פעמים בשבוע אחד, מתוכם פעמיים לפתח-תקוה, ופעמים בשבוע שני, מתוכם פעם לפתח תקווה כדי להביא את הילד לאביו" (סעיף 4 לתביעה). האם מכנה הסדרים אלה כהתעללות. 5. גם האב קובל על הקשיים הלוגיסטיים בהסדרי הראיה, ובעמוד 3 לעיקרי הטיעון הוא מביא טבלה ארוכה המפרטת שלב אחרי שלב, תוך ציון מספר ק"מ ומספר דקות של כל שלב מרגע יציאתו של האב מן הבית עד לשובו בתום יום ביקור הילד, "מסע שאורך 9 שעות (ע' 3 לעיקרי הטיעון). 6. טענת התובע (הקטין) הינה כי הוא אינו צד להסכם הגירושין ולכן זכותו לבקש את שינויים. לתביעה צורף תצהיר החוזר, פחות או יותר, על האמור בכתב התביעה. אולם טענה זו כנראה נזנחה ע"י הצדדים. דיון: 1. פסק הדין של בית המשפט למשפחה בירושלים (כב' סגן הנשיא לענייני משפחה, השופט פ' מרכוס) חובק 67 עמודים והינו פסק דין ייחודי בנושא חוות דעת מקצועיות בתחום הנדון, הראוי לעיון ולימוד מעמיק לכל מי שעוסק בתחום. אכן הלכה פסוקה היא שחוות דעת הינן כלי עזר עבור בית המשפט בבואו להחליט בנושאים שיש צורך להיעזר במומחים בתחומים שונים. ישנם כמובן תחומים שבית המשפט יקבל את חוות הדעת מחוסר אפשרות להגיע לממצא עצמאי, כגון כשמדובר במחיר של מוצר מסוים, או שווי של פרוייקט שאינם בבחינת ידיעה שיפוטית, כגון חפץ אומנותי, או פרוייקט כלכלי מורכב. אולם ישנם תחומים שבהם לבית המשפט כלים להעריך מצבים שונים, בהיותו בקיא ובעל ניסיון באותו תחום, כגון דיני המשפחה. לא בכדי הוקם בית המשפט למשפחה בארץ שאימץ אף את הגישה של "one family one judge", לאמור שכל ענייני משפחה אחת יובאו בפני אותו שופט שדן אף בעניינים קודמים של אותה משפחה ובקי בכל ההליכים שהתנהלו.
פסק דין |14/01/2004 |מחוזי – ירושליםמאזכרים – 1 |עמודים – 8
ת"א (פתח תקווה) 28831-03-16- מלכה בן דור נגד מנשה אברהם שאתי
שמות השופטים: אריאל ברגנר
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בעמ 45. דוד בן חיים 46. מדינת ישראל 47. עיריית פתח תקווה 48. ולרי שופק 49. גלינה שופק 50. מרדכי כהן-יורשנ.8 -שרה כהן 51. צילה עשהאל-יורשת נ.8 שרה כהן 53. רחל חיוט 54. יעקב שעשוע 55. יצחק עשאל 56. אורית שלו 57. שרית שטיינר החלטה בית המשפט מבקש להביא בפני הצדדים גילוי נאות: אמש נודע לי מקרובת משפחה מדרגה ראשונה, כי להערכתה לפני כשנה (או במועד אחר לפני כן שאינו זכור לה במדויק), פנה אליה טלפונית אדם שזיהה עצמו כעו"ד טוביה נבנצל (ב"כ התובעת), ניסה לדלות ממנה פרטים אודותיי, תוך פגיעה בכבודי האישי ובביהמ"ש. כמו כן, ביקש אותו אדם מקרובת המשפחה האמורה, פרטים של קרובת משפחה אחרת, על מנת שיוכל לפנות גם אליה. קרובת המשפחה אליה פנה, סרבה לשתף עימו פעולה. כאמור, עובדות אלה נודעו לבית המשפט אך אתמול ועל כן מוצא לנכון לעדכן את הצדדים באופן מיידי. הצדדים רשאים להביע עמדתם בעניין זה בתוך 7 ימים.
החלטה |27/01/2020 |שלום – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 3
עמ"ש (מרכז) 61024-05-23- י. נגד עורך דין דוד פולק
שמות השופטים: ו פלאוט,צ ויצמן,י מושקוביץ
3. ד א. 4. פ. מ. 5. משרד הרווחה והשירותים החברתיים- המשרד הראשי ע"י ב"כ עוה"ד חגית מזרחי פסק דין ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה שניתן ביום 20.5.23 (כב' השופטת א. נוס) בתמ"ש 66413-06-22, במסגרתו נדחתה בקשת המשיב 1 להכריז על המשיבה 2, אשל"א ( להלן – "הגב' י. ") כפסולת דין, ואולם בצד זאת נקבע כי הגב' י. אינה רשאית לחתום על מסמכים משפטיים בלא שיינתן לכך אישורו של האפוטרופוס לרכוש שמונה בעניינה. ברקע הדברים דיונים חוזרים ונשנים בשאלת כשירותה של הגב' י. , אמו של המערער, במהלכם מונו לה אפוטרופוס לרכוש (עו"ד פולק, המשיב 1) ואפוטרופסיות לגוף (בנותיה, המשיבות 3-4). פסק דינו של בית המשפט קמא 1. בית המשפט נדרש לבקשת עו"ד פולק להכריז על הגב' י. כ"פסולת דין". כאמור, בעניינה של הגב' י. ומשפחתה מתנהלים הליכים רבים משנת 2012 ואילך (סה"כ למעלה מ-40 תיקים קשורים מפורטים במערכת "נט המשפט"). בשנת 2012 הוגשה בקשה ע"י ילדיה של הגב' י. , ובכללם המערער, למנות לה אפוטרופוס לגוף ולרכוש וכך אף הוחלט בסופו של יום : עו"ד פולק מונה כאפוט' לרכוש ובנותיה (המשיבות 3-4) מונו כאפוט' לגוף. המינויים הנ"ל נבחנו שוב ושוב במסגרת הליכים שונים שהתקיימו לפני בית משפט קמא ולא אחת אף לפני ערכאות הערעור, כאשר גורמי המקצוע המליצו באופן חד משמעי על הותרת המינויים על כנם, וכך היה. לאורך ההליכים האמורים נטען כי המערער פועל בניגוד עניינים, אינו פועל לטובתה של הגב' י. ואף מנצל את מצבה. זו הסיבה לבקשת עו"ד פולק להכריז על גב' י. כחסויה ופסולת דין. 2. בשלב מסוים של ההליך, צורף המערער כמשיב לתובענה בפני בית המשפט קמא, ובהמשך, מינה בית המשפט את פרופ' שמואל פניג כמומחה מטעמו (להלן: "פרופ' פניג" או "המומחה"), לצורך השלמת חוות הדעת שהגיש בעבר אודות הגב' י.
פסק דין |11/12/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 7
בג"צ 1693/24- פלונית נגד ' בית המשפט לענייני משפחה ביושבו כבית המשפט לנוער בפתח תקווה
שמות השופטים: י אלרון,ע גרוסקופף,ג כנפי שטייניץ
כבית המשפט לנוער בפתח תקווה 2. פלונית 3. פלונית 4. פלוני עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: העותרת 1 פסק-דין השופט י' אלרון: 1. במסגרת העתירה שלפנינו, העותרת 1 (להלן: העותרת), שאינה מיוצגת, מבקשת כי תבוטלנה החלטות המשיב 1 – בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (להלן: בית המשפט לענייני משפחה) מימים 25.1.2023 ו- 9.2.2023 ; כי יתאפשר לחוקרות הילדים מטעם המשטרה להעיד לפניו; כי תינתן הוראה על גילוי מסמכי חקירות הילדים מימים 27.1.2022 ו- 17.11.2022 ; וכי המשיבים יחדלו מלהשתמש בדוח מכון "סגול" לפחות עד לבחינת חומרי הגלם ועריכת חקירה נגדית של כותבת הדוח. 2. על פי המתואר בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לנוער (השופטת ד' מרשק מרום) ב-ענ"א 22719-02-23 מיום 24.7.2023 ו-ענ"א 37347-01-24 מיום 31.1.2024 (להלן: פסק הדין הראשון ו-פסק הדין השני, בהתאמה), העותרת והמשיב 4 הם הורים לשני קטינים ילידי השנים 2017 ו-2019 (להלן: הקטינים). השניים התגרשו ביום 13.7.2022 ומנהלים מספר הליכים לפני בית המשפט לענייני משפחה, כאשר ההליך החל בבית הדין הרבני. העותרת טוענת כבר מתחילת הדרך כי המשיב 4 פוגע מינית בקטינים. בית המשפט לענייני משפחה בחן את הסוגיה, ולבסוף הודע כי התיקים נגד המשיב 4 נסגרו מפאת חוסר אשמה. במקביל, דוחות מטעם מגוון גורמי טיפול וחינוך בקהילה עמדו על מצוקתם הקשה של הקטינים כאשר הם מצויים עם העותרת. כמו כן, הערכת מסוגלות הורית שנערכה לה העלתה כי היא מצויה במצב רגשי קשה; נראו עיוותי חשיבה וליקוי בבוחן המציאות; נצפתה התנהגות לא יציבה; ועלה חשש לשלומם של הקטינים.
פסק דין |31/03/2024 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 1 |עמודים – 5
ע"א 1695/24- פלונית נגד פלונית
שמות השופטים: ע פוגלמן
ערעורים על החלטות בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה (כב' השופטת ע' בן-דב ג'וליאן) בתמ"ש 64381-07-23 מיום 13.2.2024 ובתמ"ש 31958-02-24 מיום 6.3.2024 בשם המערערות בע"א 1695/24 והמערערת בע"א 2418/24: 2 בע"א 1695/24 פסק-דין לפניי ערעורים על שתי החלטות של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (כב' השופטת ע' בן-דב ג'וליאן) – החלטה מיום 13.2.2024 בתמ"ש 64381-07-23, והחלטה מיום 6.3.2024 בתמ"ש 31958-02-24 – שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינן של המערערות. 1. המערערת 2 בע"א 1695/24 (להלן: המערערת) והמשיבה בע"א 1695/24 (להלן: המשיבה) הן בנותיה של המערערת 1 בע"א 1695/24 (להלן: האם), והן ניהלו בשנים האחרונות מספר הליכים בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה. עניינו של ההליך תמ"ש 64381-07-23 בתביעתה של המשיבה לקביעת הסדרי ביקור עבורה ועבור בנותיה עם האם ולמתן צו שיאפשר את אבחון מצבה, על רקע טענת המשיבה להתעמרות של המערערת באם (להלן: ההליך העיקרי). ביום 28.7.2023 מינה בית המשפט אפוטרופוס לדין לאם (להלן: האפוטרופוס לדין), וביום 18.10.2023 הודיע האחרון לבית המשפט כי לא התאפשר לו להיפגש עם האם ביחידות וביקש כי יינתן צו שמורה על קיום פגישה כאמור, על הגשת תסקיר בעניינה של האם מטעם גורמי הרווחה ועל מינוי מומחה מטעם בית המשפט לצורך בחינת מצבה הקוגניטיבי-מנטלי. ביום 25.10.2023 הורה בית המשפט על מינוי מומחה רפואי מטעמו לגיבוש חוות דעת בעניין מצבה של האם, ועל הגשת תסקיר מטעם גורמי הרווחה. בנוסף נקבע כי הצדדים יישאו "בשלב זה" בשכר טרחת המומחה בחלקים שווים – כאשר החלוקה הסופית של העלות תיקבע בסוף ההליך – וכי לאחר שיוגשו התסקיר וחוות דעת המומחה יבחן בית המשפט את הצורך במינוי אפוטרופוס לדין לאם (להלן: ההחלטה מיום 25.10.2023 ).
פסק דין |07/04/2024 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 0 |עמודים – 7
העותרת בבגץ 5918/07 נגד בבגץ 5918/07 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א פרוקציה,מ נאור,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר
בהתאם לכך, כאשר הוגשה לבית-המשפט לענייני משפחה תובענה לחלוקת רכוש בין בני-זוג, למזונות ולמדור או למשמורת וחינוך קטינים, כריכה מאוחרת של עניינים אלה בתביעת גירושין לא תועיל, באשר בית-המשפט הקדים ורכש סמכות שיפוט בעניינם. ולהפך – כאשר עניינים אלה נכרכו בכנות וכדין בתביעת גירושין כנה שהוגשה לבית-הדין הרבני, הרי הגשת תביעות מאוחרות לבית-המשפט לענייני משפחה לא תועיל ובית-המשפט לא יזקק להן, באשר בית-הדין הרבני הקדים ורכש סמכות שיפוט ייחודית בסוגיות אלה (ראו: הלכת פלמן, עמ' 132-133 ומכלול האסמכתאות המובאות שם). הנה כי כן, העיקרון הכללי עליו מבוסס "מרוץ הסמכויות" הוא ברור: כאשר סוגיה מסוימת עשויה להיתבע לפני בית-המשפט לענייני משפחה או לפני בית-הדין הרבני, הערכאה הראשונה שבתחומיה נפתח הליך כדין על-ידי מי מהצדדים לסכסוך, היא הרוכשת סמכות שיפוט בסוגיה. 33. הטענה המרכזית כנגד חוקיותן של התקנות ליישוב סכסוך היא כי תקנות אלה שינו מ"מרוץ הסמכויות" בין בתי-המשפט לענייני משפחה לבתי-הדין הרבניים באופן הגורע מסמכויות השיפוט של בתי-הדין הרבניים, ועל כן מנוגד להסדר הקבוע בסעיף 25 לחוק. חיצי הביקורת בעניין זה מכוונים כנגד תקנה 258כ(ג) ותקנה 258כא(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. כאמור, תקנה 258כ(ג) קובעת כי הגשת בקשה ליישוב סכסוך תיחשב כהגשת תובענה כנגד בן-הזוג האחר בענייני חלוקת רכוש, מזונות ומדור וכן משמורת וחינוך קטינים. תקנה 258כא(ב) מוסיפה וקובעת כי יראו את כתבי-התביעה המאוחרים כאילו הוגשו במועד הבקשה ליישוב סכסוך.
פסק דין |23/06/2009 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 74 |עמודים – 59בע"מ 7367/22- פלונית נגד פלונית
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, מורה כי "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). זאת, נוכח מאפייניהם הייחודיים של ההליכים המתנהלים בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומתוך תפיסה שלפיה לא אחת, עצם ניהול ההליך המשפטי, יגביה את החומות וירבה את האיבה ואת היריבות בין הצדדים. כחלק מכך, הוכרה החשיבות הרבה הטמונה במתן פתרונות מהירים, אף "מידיים", מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שכן לעתים, "עיכוב במתן החלטה עלול לגרום נזק שאינו בר-תיקון", ועל כן, "ראוי להביא לניצול מרבי את האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט" (יצחק כהן דיני המשפחה בישראל – פרוצדורה ומהות 394-393 (2019); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 ( 3.9.2013 )). בהתאם לכך, הוקנו סמכויות נרחבות במיוחד, לבית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לשלב קדם המשפט (בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ו ( 4.1.2007 ); גורן, עמוד 405. וראו גם: סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). מאפיינים יחודיים אלה, של הסכסוכים המתבררים בבתי המשפט לענייני משפחה, מוסיפים ומטים את כף המאזניים, לעבר סיום ההליך כבר בשלב קדם המשפט. 38. לאחר שמצאתי כי בדין נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו, בשלב קדם המשפט, נותר אפוא לבחון, לגופן, את ההכרעות שאליהן הגיע בית המשפט, בשאלות המשפטיות שעמדו לפניו. בהקשר זה אציין, כי גם לגוף הדברים אינני מוצא טעם טוב להתערבותנו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאמה, גם בקביעות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת.
פסק דין |26/01/2023 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 14 |עמודים – 21רע"א 5267/14- נגד
שמות השופטים: א גרוניס,ח מלצר,נ סולברג
פסקה 10 ( 29.4.2012 ); בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד ס(3) 176, 191 (2005) (להלן: 9948/04 פלוני); רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342-343 (2000) (להלן: הלכת חבס); דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ" ה-1995" הפרקליט מג(3) 431, 435-434 (1997)). בידי בית המשפט לענייני משפחה רוכזו סמכויות שיפוטיות שהיו פזורות בערכאות האזרחיות השונות, נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים שהתחשבו באופיים הרגיש של הסכסוכים המשפחתיים המובאים לפניו, והוקמו מסגרות טיפוליות על מנת לסייע לבית המשפט לענייני משפחה בהכרעותיו בסכסוך המשפחתי. 5 13. סעיף 3(א) לחוק קובע כי לבית המשפט לענייני משפחה תהא סמכות עניינית לדון ב"ענינימשפחה". הסמכות לדון בעניינים אלה פורשה כסמכות עניינית יחודית הגורעת מסמכויותיהן של הערכאות האזרחיות האחרות בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי לדון בהם (9948/04 פלוני, בעמודים 191-192). סעיף 1 לחוק מגדיר מהם אותם "עניני משפחה", כאשר הרכיב הרלוונטי לענייננו מצויין בסעיף 1(6)(ה) לחוק: תובענה לפי "חוק הירושה, תשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו". 14. מטרת ההוראה שבסעיף 1(6)(ה) לחוק "לקבץ הליכים שונים הקשורים בירושה וסובבים סביבה בבית-משפט אחד. כל זאת כחלק מן התכלית של חוק בית המשפט למשפחה לרכז בפורום שיפוטי אחד את מלוא המחלוקת בין בני משפחה" (ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך, פ"ד נט(3) 529, 539 (2004) (להלן: עניין אלדרמן)).
החלטה |05/10/2014 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 55 |עמודים – 14
רע"א 6750/15- שלמה סלומון דדון נגד בני אוליאל
שמות השופטים: נ סולברג
גדר סמכות השיפוט העניינית של בית המשפט לענייני משפחה נדון בהזדמנויות רבות בפסיקתו של בית משפט זה. כידוע, בהתאם להמלצותיהן של ועדות מקצועיות הוקם בית המשפט לענייני משפחה, במטרה לכנס תחת קורת גג שיפוטית-מקצועית אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות, ששורשיהן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. על מנת לסייע במילוי תפקידו זה, ניתנו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שיפוט יחודיות בתחומים שונים, ונקבעו סדרי דין ודיני ראיות יחודיים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף לכלל המחלוקות שבין בני המשפחה, תוך התחשבות במרקם היחסים הרגיש והעדין שביניהם (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: "עניין חבס"); בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני, פסקה 10 ( 29.4.2012 ) (להלן: "עניין פלונית")). 10. באשר לסיווגן של תביעות אזרחיות קובע סעיף 1(2) לחוק כי בית המשפט לענייני משפחה ידון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" . 6 לשון החוק מציבה אפוא שני תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ירכוש בית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט יחודית לדון בתובענה אזרחית: האחד – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית, כפי שזו מוגדרת בהמשך הסעיף. השני מהות הסכסוך: סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים המשפחתיים (עניין חבס, 344; עניין פלונית, פסקה 11; ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 307 (2002) (להלן: "עניין חיים")). בפסיקת בית משפט זה נקבע, כי בהתחשב בתכליתו המיוחדת של החוק, וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה.
החלטה |04/01/2016 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 24 |עמודים – 9
תמ"ש (תל-אביב) 62620/97- שרה נתניהו נגד דורון נויבורגר
שמות השופטים: יהושע גייפמן
תחומי הסמכות של בית המשפט למשפחה נקבעו על פי גישה מרחיבה מתוך מגמה, על פיה בית המשפט למשפחה צריך להכריע בכל סוגי הסכסוכים שהמשפחה מעורבת בהם, בין אם המדובר בסכסוכים שבתוך המשפחה, ובין אם המדובר בסכסוכים שבין יחידי המשפחה למדינה או שיש למשפחה זיקה אליהם. 9. התחומים העיקריים שידונו בבית המשפט למשפחה: א. סכסוכי גירושין – סכסוכים במשפחה אחת. ב. סכסוכי משפחה אחרים – סכסוכים בין הורים לילדים או סכסוכים בין בני משפחה אחרים. ג. סכסוכים בין המדינה לבין יחידי המשפחה. המדינה פועלת בענייני משפחה גם במשפט הציבורי וגם במשפט הפרטי. עניינים של קביעת גיל, שנוי שם, היתר נישואין לקטינה, שינויים נוספים במרשם האוכלוסין, שהועברו לסמכות בית המשפט למשפחה, הם חלק מהמשפט הציבורי. תביעה של המדינה או רשות מקומית לפי סעיף 6 לחוק שירותי הסעד תשי"ח-1958, שהוגשה לבית המשפט למשפחה, כדי לגבות מזונות עבור נזקק מבני משפחתו – הינה פעולה של הרשות השלטונית במשפט הפרטי. ד. סכסוכי ירושה. 10. בה בשעה שבית משפט השלום מוסמך לדון בתובענות כספיות בהגבלת סכום תביעה, בבית המשפט למשפחה אין הגבלת סכום כאשר מדובר בתובענה כספית. בה בשעה שבית משפט השלום אינו מוסמך לדון בסכסוכי בעלות במקרקעין הוסמך בית המשפט למשפחה לדון גם בסוג תובענות זה. היעד של הכרעה בסכסוך המשפחתי כולו – אינה מאפשרת לתחום את גדר הסמכות לפי ענפי משפט. כך למשל, הבחנה לעניין הסמכות בין דיני המשפחה לבין דיני החיובים (חוזים ונזיקין) היא מלאכותית, ואינה מאפשרת מתן פתרון כולל למשפחה המתדיינת בסכסוך. 11. סעיף 2) 1) לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע כי בית המשפט למשפחה מוסמך לדון "בתובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחתו או נגד עזבונו של בן משפחתו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".
החלטה |13/11/1997 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 12 |עמודים – 4
בר"ע (ירושלים) 696/05- בנימין שור, עורך דין נגד אהוד מטרסו
שמות השופטים: משה רביד
סמכות זו נועדה לרכז בבית-משפט אחד – הוא בית-המשפט לענייני משפחה – את הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו, תוך ניסיון לפתור אותו בכלים המיוחדים שהוענקו לבית-המשפט לענייני משפחה. ריכוז זה מוצדק הוא, רק אם הסכסוך המשפחתי מונח בתשתיתן של תביעות אזרחיות המוגשות לבתי-משפט שונים. אין כל צידוק בריכוז זה אם האופי המשפחתי של הסכסוך אינו בעל תרומה משמעותית. במצב דברים זה אין נדרשת מומחיותו של בית-המשפט לענייני משפחה. נהפוך הוא, מן הראוי הוא שהסכסוך בין בני המשפחה ייפתר באופן שבו נפתרו סכסוכים אזרחיים בדרך-כלל, כלומר בבתי-המשפט האזרחיים המתמחים בכך". 10. בחינת התנאי השני מעלה כי מבחינה מהותית אין המדובר, בנסיבות המקרה דנן, בסכסוך משפחתי. בהחלטתו, קבע בית משפט קמא כי הואיל ועילת התביעה נעוצה בסכסוך בין בני משפחה קמה לבית המשפט הסמכות העניינית לדון בתובענה. דא עקא, בבוחנו שאלת סמכותו העניינית של בית משפט לענייני משפחה, נדרש בית המשפט לבחון האם היסוד הדומיננטי של הסכסוך הינו ענין משפחתי, וכדברי נשיא בית המשפט העליון, א' ברק בהלכת חבס, האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. עמד על כך בית המשפט העליון גם בע"א 1662/99 חיים נ' חיים ו-6 אח', פ"ד נו(6), 295 בקובעו בעמוד 308 כהאי לישנא: "סיווגו של עניין כמצוי בסמכות בית-משפט רגיל או בית-משפט לענייני משפחה לעתים אינו קל. עניינים שאינם נוגעים למעמד אישי במובהק משלבים בתוכם, על-פי רוב, יסודות של מחלוקת אזרחית ושל סכסוך משפחתי אלה באלה. נדרש אפוא להכריע מה מביניהם הוא היסוד הדומיננטי, ובהתאם לקביעה זו ישויך עניין לערכאה זו או האחרת.
החלטה |22/05/2005 |מחוזי – ירושליםמאזכרים – 23 |עמודים – 7
בש"א (תל-אביב) 10400/98- ר"ח י. נגד ס י.
שמות השופטים: יהודה גרניט
הסמכות לדון בענין שחוק יחסי ממון בין בני זוג דן בו, נתונה הן לבית המשפט לענייני משפחה – מכח סעיף 6) 1) (ז) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה – 1995 (להלן: חוק ביהמ"ש לענייני משפחה) והן לבית הדין הרבני מכח כריכה עפ"י סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) תשי"ג – 1953 (להלן: חוק שיפוט בי"ד רבניים). 11. בחוקקו את חוק בית המשפט לענייני משפחה המחוקק הגשים את המלצות דו "ח "ועדת שינבוים", והביא לכך שכל העניינים האזרחיים וכל הסיכסוכים האזרחיים שבין בני משפחה אחת, יתבררו בפני ערכאה אזרחית אחת. בכך המחוקק שינה את המצב המשפטי שהיה קיים לפני כניסתו לתוקף של החוק הנ "ל, מצב לפיו תביעות אזרחיות בין בני משפחה אחת היו מוגשות ומתבררות בבתי משפט אזרחיים שונים; מזונות, משמורת ילדים, כשרות משפטית, אפוטרופסות, יחסי ממון בין בני זוג, אמוץ ילדים וחטיפת ילדים – בבית משפט המחוזי; פירוק שיתוף במקרקעין ובמיטלטלין וקביעת גיל – בבית משפט השלום; הליכי ביצוע בתובענות לאיזון משאבים בין בני זוג, בתביעות לפירוק שיתוף בין בני זוג ובבצוע פסקי דין והחלטות בענין קטינים – בלשכת ההוצאה לפועל (כיום גם עניינים אלה הם בסמכות ביהמ"ש לענייני משפחה עפ"י סעיף 7 לחוק). תביעות אחרות בין בני משפחה אחת היו מתבררות, בבית המשפט המחוזי או בבית משפט השלום, לפי שווי התביעה או לפי הענין. 12. סמכותם של ביהמ"ש לענייני משפחה ושל ביה"ד הרבני לדון בענייני הרכוש של בני זוג היא כיום סמכות מקבילה. עם חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה נוצרו שתי מערכות – בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני – שכל אחת מהן מוסמכת לברר ולנסות לפתור את כל הסיכסוכים בין בני הזוג (בית הדין הרבני מכח כריכה או הסכמה), כאשר רק בית הדין הרבני מוסמך לטפל בענייני הנישואין והגירושין של בני הזוג.
החלטה |01/03/2000 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 5 |עמודים – 25
ת"ק (צפת) 66795-08-24- אלון עופר נגד ' זוהר עופר
שמות השופטים: יוסף פיניאן
סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע את ההגדרה ל"ענייני משפחה" כך: (2) "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. לעניין פסקה זו-"בן משפחתו"-(א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג". סעיף 3 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע את הסמכות העניינית כך: "ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה". בהלכה שנקבעה בבית משפט העליון בבע"מ 3885/18 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו 24.6.2019 ) בפסק הדין של כבוד השופט נ' הנדל, הדן בשאלת הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה, נקבע כך: "הקמת בתי המשפט לענייני משפחה נועדה להכיר בדומיננטיות של יחסי המשפחה בסכסוכים אזרחיים. הכרה זו מתבטאת בכך שבית המשפט לענייני משפחה אמור לדון לא רק בסכסוכים שהדגש המשפחתי בהן בולט וברור, כגון משמורת ודיני צוואות וירושות, אלא גם בתביעות כספיות בין אחים. הנחת המחוקק היא-ולטעמי המציאות המשפטית מוכיחה את נכונותה-כי לעיתים הקשר המשפחתי כה חזק ודומיננטי עד שהוא צובע את כל ההליך, אפילו שניתן להכריע בסכסוך בלי להידרש ליחסי המשפחה. לשון אחר, גם בסכסוך אזרחי שהכלים לפתרונו מצויים בחוק החוזים, למשל, הרקע המשפחתי בעל משקל מספיק כדי להצדיק דיון בערכאה שהתמחותה בכך. כאשר המרכיב המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש העילה-"תובענה אזרחית. . . שעילתה סכסוך בתוך המשפחה"-הוא אינו רק נתון רקע בסכסוך, אלא מרכיב ממשי בהבנת שורשי הסכסוך ובעיצוב הפתרון הראוי.
פסק דין |07/09/2024 |תביעות קטנות – צפתמאזכרים – 0 |עמודים – 4
ת"א 665-04- שובל דבי נגד עורך דין שחף נילי
שמות השופטים: יצחק עמית
על הסמכות העניינית של בית המשפט לענייני משפחה 6. בעקבות הקמת בית המשפט לענייני משפחה, תוקן סעיף 151 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") והסמכות העניינית הייחודית לדון בענייני ירושה הועברה מבית המשפט המחוזי לבית המשפט לענייני משפחה. סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), קובע כי ענייני משפחה יידונו בבית המשפט האמור, וסעיף 1 לחוק מגדיר מהם אותם "ענייני משפחה". התכלית המרכזית שעמדה ביסוד חקיקתו של החוק היא לרכז את מלוא הסכסוך, באופן שיאפשר לערכאה אחת להקיף עד כמה שניתן את התמונה כולה, לרדת לשורשי המחלוקת ולנסות למצוא פתרונות כוללים, תחת שבעלי הדין ימצאו עצמם במצב בו נושאים מסוימים של הסכסוך, הסתיימו והוכרעו בעוד נושאים אחרים נותרו תלויים ועומדים בבתי משפט אזרחיים אחרים. על מנת להגשים את תכלית החוק, ניטש מבחן "הסעד" ואומץ מבחן "סוג הסכסוך" רע"א 6558/99 חבס נ. חבס פ"ד נד(4) 337; ע"מ 9948/04 פלוני נ. פלונית ואח' תק-על 2005(4) 349; ע"א 2846/03 אלדרמן נ. ארליך דינים ע' 32. לשם כך, הוענקו לבית המשפט לענייני משפחה סמכויות שונות. כך לדוגמה, סעיף 6(ה) לחוק, מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה למשוך תביעה שנדונה בבית משפט אחר, אם התביעה קשורה לעניין שנדון אצלו, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענייניו של אדם אחר שהוא צד לתובענה. וסעיף 6(ו) לחוק מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה לצרף צד שלישי שנדרש לצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך. סמכות בית המשפט לענייני משפחה בענייני ירושה 7. נחזור להגדרת "ענייני משפחה" בסעיף 1 לחוק, וניווכח כי לפנינו שלוש חלופות העוסקות בנושאי עזבון וירושה: סעיף 1(2): "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא".
החלטה |13/12/2005 |מחוזי – חיפהמאזכרים – 7 |עמודים – 10
ת"ק (בת ים) 27861-11-21- רמ נגד ממ
שמות השופטים: אבי כהן
סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע את ההגדרה ל"ענייני משפחה" כך: (2) "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. לעניין פסקה זו- "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג". סעיף 3 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה- 1995 קובע את הסמכות העניינית כך: "ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה". בהלכה שנקבעה בביהמ"ש העליון בבע"מ 3885/18 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו 24.6.2019 ) בפסה"ד של כבוד השופט נ' הנדל, הדן בשאלת הסמכות העניינית של ביהמ"ש לענייני משפחה, נקבע כך: "הקמת בתי המשפט לענייני משפחה נועדה להכיר בדומיננטיות של יחסי המשפחה בסכסוכים אזרחיים. הכרה זו מתבטאת בכך שבית המשפט לענייני משפחה אמור לדון לא רק בסכסוכים שהדגש המשפחתי בהן בולט וברור, כגון משמורת ודיני צוואות וירושות, אלא גם בתביעות כספיות בין אחים. הנחת המחוקק היא – ולטעמי המציאות המשפטית מוכיחה את נכונותה – כי לעיתים הקשר המשפחתי כה חזק ודומיננטי עד שהוא צובע את כל ההליך, אפילו שניתן להכריע בסכסוך בלי להידרש ליחסי המשפחה. לשון אחר, גם בסכסוך אזרחי שהכלים לפתרונו מצויים בחוק החוזים, למשל, הרקע המשפחתי בעל משקל מספיק כדי להצדיק דיון בערכאה שהתמחותה בכך. כאשר המרכיב המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש העילה – "תובענה אזרחית. . . שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" – הוא אינו רק נתון רקע בסכסוך, אלא מרכיב ממשי בהבנת שורשי הסכסוך ובעיצוב הפתרון הראוי.
פסק דין |07/03/2022 |תביעות קטנות – בת יםמאזכרים – 0 |עמודים – 6
ת"א (מרכז) 58338-03-22- ג.ו. נגד איסופ שירותי ניהול ונאמנות בעמ
שמות השופטים: יעל מושקוביץ
משכך, אין מדובר במחלוקת בין בני זוג, אלא בבקשה למתן הוראות מכוח חוק הנאמנות המצויה בסמכותו של בית משפט זה. 21. מן הפן המשפטי, מהות המחלוקת ולא זהות הצדדים היא הקובעת מהו בית המשפט המוסמך לדון בסכסוך. אמנם האישה והבעל הם בני זוג המצויים בהליכי גירושין אך אין בכך בכדי לקבוע כי כל מחלוקת שבה מעורבים שניהם צריכה להתברר בפני בית המשפט לענייני משפחה. באמירתה זו סומכת האישה ידיה על "מבחן הסעד" והפנתה לה"פ (ת"א) 1064/05 אביב נ' עו"ד כהן (פורסם בנבו 19.1.2006 ) שם נפסק, כי מקום בו מהותה של התביעה יסודה בדיני הנאמנות, תתברר התביעה בבית המשפט המחוזי אף במקרים בהם המדובר בסכסוך בין בני משפחה. 22. בבחינת מבחן הסעד, הסעד המבוקש הינו מתן הוראות לאיסופ להעביר לידי האישה את הכספים נוכח הוראת ההסכם. משהוראת סעיף 4.4 להסכם ניתקה את הקשר בין הכספים הנדונים למחלוקות בין בני הזוג, אין הבעל חלק מהותי מהמחלוקת (ולדידה של האישה אין הוא חלק הימנה כלל), על כל המשתמע מכך, לרבות לעניין סמכותו של בית המשפט. ג. דיון והכרעה 23. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי הסמכות העניינית לדון בסכסוך נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. אפרט נימוקי. ג.1. המסגרת הנורמטיבית 24. בית המשפט לענייני משפחה הוקם במטרה לכנס תחת קורת גג אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות שמקורן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. לצורך כך אוחז בית המשפט לענייני משפחה סמכויות מתחומים שונים, תוך התחשבות ביחסים המיוחדים שבין בני המשפחה (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342, בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו 29.4.2012 ), רע"א 5267/14 לוין נ' שיוביץ (פורסם בנבו 5.10.2014 ) פסקה 12.
החלטה |22/06/2022 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 10
ת"ק (בת ים) 42640-06-21- אירית פרי נגד יעקב שטרן
שמות השופטים: אבי כהן
סעיף 51 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, קובע כך: "בית המשפט השלום ידון באלה: (5) בענייני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה- 1995, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו (3)". סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע את ההגדרה ל"ענייני משפחה" כך: (2) "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא. לעניין פסקה זו- "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאשתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג". סעיף 3 (א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה- 1995 קובע את הסמכות העניינית כך: "ענייני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לענייני משפחה". בהלכה שנקבעה בביהמ"ש העליון בבע"מ 3885/18 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו 24.6.2019 ) בפסה"ד של כבוד השופט נ' הנדל, הדן בשאלת הסמכות העניינית של ביהמ"ש לענייני משפחה, נקבע כך: "הקמת בתי המשפט לענייני משפחה נועדה להכיר בדומיננטיות של יחסי המשפחה בסכסוכים אזרחיים. הכרה זו מתבטאת בכך שבית המשפט לענייני משפחה אמור לדון לא רק בסכסוכים שהדגש המשפחתי בהן בולט וברור, כגון משמורת ודיני צוואות וירושות, אלא גם בתביעות כספיות בין אחים. הנחת המחוקק היא – ולטעמי המציאות המשפטית מוכיחה את נכונותה – כי לעיתים הקשר המשפחתי כה חזק ודומיננטי עד שהוא צובע את כל ההליך, אפילו שניתן להכריע בסכסוך בלי להידרש ליחסי המשפחה. לשון אחר, גם בסכסוך אזרחי שהכלים לפתרונו מצויים בחוק החוזים, למשל, הרקע המשפחתי בעל משקל מספיק כדי להצדיק דיון בערכאה שהתמחותה בכך.
פסק דין |17/03/2022 |תביעות קטנות – בת יםמאזכרים – 0 |עמודים – 6
ענא (חיפה) 22484-04-14- מ. א. נגד עוס לחוק הנוער
שמות השופטים: סארי גיוסי
משכך אף נחקק סעיף 1 (6)(ג) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, זאת כדי שענינם של קטינים במסגרת סכסוכים משפחתיים יתנהל אף הוא באותה המסגרת. אין להבין מסעיף זה כי נשללה זכותו של בית משפט לנוער לדון ביציאתו של קטין מהארץ ובלבד שעניינו נדון לפניו במסגרת הליך על פי חוק הנוער. 34. ראוי להדגיש, כי חקיקת חוק בית המשפט לענייני משפחה לא גרעה מסמכותם של בתי משפט לנוער. במאמרם של דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג(3) 431, 435-434 (התשנ"ז) נאמר : תחומי הסמכות של בית המשפט למשפחה נקבעו על פי גישה מרחיבה מתוך מגמה, על פיה בית המשפט למשפחה צריך להכריע בכל סוגי הסכסוכים שהמשפחה מעורבת בהם, בין אם המדובר בסכסוכים שבתוך המשפחה, ובין אם המדובר בסכסוכים שבין יחידי המשפחה לציבור, או שיש למשפחה קשר אליהם. התחומים העיקריים הינם: 1. סכסוכי גירושין-סכסוכים במשפחה אחת 2. סכסוכי משפחה אחרים-סכסוכים בין הורים לילדים, או סכסוכים בין בני משפחה אחרים. 3. סכסוכים בין המדינה לבין יחידי המשפחה. 4. סכסוכי ירושה מגמות חוק בית המשפט לענייני משפחה היו כדלקמן: 1. אין לקבוע את תחומי הסמכות של בית המשפט למשפחה באופן שיביא לצמצום סמכויות בתי הדין הדתיים. 2. אין לקבוע את תחומי הסמכות של בית המשפט למשפחה באופן שיביא לצמצום או לביטול בית המשפט לנוער, למעט מניעת פיצול התדיינות. 3. אין להעביר בשלבי ההקמה את המשפטים הפלילים של אלימות במשפחה לבית המשפט לענייני משפחה. . (הדגשה אינה במקור ס. ג') 10 מגמה זו, לפיה אין לקבוע את תחומי סמכותו של בית משפט לענייני משפחה באופן שיביא לצמצום או ביטול סמכותו של בית משפט לנוער יושמה עם חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, עת ניתנו לו (בסעיף 4 לחוק) אף הסמכויות הנתונות בידי בית משפט לנוער: "(א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960".
פסק דין |30/06/2014 |מחוזי – חיפהמאזכרים – 3 |עמודים – 15
ת"א (בת ים) 38453-02-22- חברה פלונית עי נגד חברה אלמונית עי
שמות השופטים: יאיר חסדיאל
ביסודה של תכלית זו נעוצה התפיסה, כי הצדדים לסכסוך המשפחתי ממשיכים לנהל מסגרת חיים משותפת ומשיקה בצל ההליך המשפטי ולאור המתרחש במהלכו (ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג(3) 431, 435-434 (התשנ"ז); מיכל בן שבת, בנימין שמואלי, רונה שוז, איילת בלכר-פריגת ורונה קפלן "שולחן (משפחתי) עגול – עשור לבית המשפט לענייני משפחה: חזון ומציאות" משפחה במשפט ב 1, 2 (התשס"ט)) עם הקמת בית המשפט למשפחה רוכזו תחת כנפיו סמכויות שיפוטיות שהיו פזורות בערכאות האזרחיות השונות, נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים, והוקמו מסגרות טיפוליות אשר מסייעות לבית המשפט למשפחה בהכרעותיו בסכסוך המשפחתי. כפי שכבר ציין בית משפט זה בעבר, סמכותו של בית המשפט למשפחה גרעה מסמכותם של בתי משפט אזרחיים כלליים אחרים, במובן זה ש"ענייני משפחה" כהגדרתם בחוק, נתונים לסמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט למשפחה, ואין לבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים סמכות לדון בהם כלל (ראו: בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד ס(3) 176, 192-191 (2005)" 8. סעיף 3(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 , מורה כי "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה", סעיף 1(2) לחוק מכליל באמור: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא", ומוסיף ומגדיר מי הוא לעניין זה "בן משפחתו" של "אדם". על פי לשונו של הסעיף, על מנת שבית המשפט לענייני משפחה יקנה סמכות לדון בהליך, יש צורך אפוא בהתקיימותם שני תנאים מצטברים: התנאי הראשון – כי התובענה הנידונה מתנהלת בין בני משפחה כהגדרתם בו, והתנאי השני – כי המדובר בתביעה "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה".
החלטה |02/02/2023 |שלום – בת יםמאזכרים – 0 |עמודים – 6
ת"א (מרכז) 7530-10-22- י. ב. גל אור ייזום והשקעות בע"מ נגד מכשירי מדידה בינלאומיים ישראל בעמ
שמות השופטים: יעל מושקוביץ
גלאור אף הוסיפה וטענה כי יש לדחות את הבקשה אף לאור ניהולו של ההליך הראשון המתנהל באותו ענין ממש בבית משפט זה בפני אותו מותב ובאותו מועד וטענה כי הדעת נותנת כי ההליכים אף יאוחדו בהקדם. ג. המסגרת הנורמטיבית ג.1. חוק בית המשפט לענייני משפחה 16. בית המשפט לענייני משפחה הוקם במטרה לכנס תחת קורת גג אחת את הטיפול בסוגיות משפטיות שונות שמקורן במחלוקות בתוך התא המשפחתי. לצורך כך אוחז בית המשפט לענייני משפחה סמכויות מתחומים שונים, תוך התחשבות ביחסים המיוחדים שבין בני המשפחה (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342, בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (פורסם 29.4.2012 ), רע"א 5267/14 לוין נ' שיוביץ (פורסם 5.10.2014 ) פסקה 12: "בשנת 1995 הוקם בית המשפט לענייני משפחהבמטרה לרכז בערכאה מקצועית אחת את הדיון המשפטי במחלוקת שבין בני משפחה, במלואה. אומצה גישה כוללנית ואינטגרטיבית שנועדה לאפשר לשופט, שלו מומחיות בתחום, להבין את הרגישויות המיוחדות של המשפחה הניצבת לפניו וליתן פתרון יסודי ומקיף לסכסוך בכללותו על כל הסתעפויותיו, ולא רק בביטוי חלקי ופורמלי שלו, בעוד נושאים אחרים נותרים תלויים ועומדים ונדונים בבתי משפט אזרחיים אחרים". 17. סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה קבועה בסעיפים 1 ו-3 לחוק. סעיף 1(2)לחוק מורה, כי לבית המשפט למשפחה תהא הסמכות לדון ב: "תובענה אזרחית שבין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא". 18. היינו, על מנת שתובענה אזרחית תהיה בסמכותו של בית המשפט למשפחה חייבים להתקיים שני יסודות מצטברים: הראשון – זהות הצדדים: בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית כהגדרתה בסעיף 1(2) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה.
החלטה |22/11/2022 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 9
ת"א (עכו) 22991-07-17- אירנה ליבקוביץ נגד חיים קדמני
שמות השופטים: אביגיל זכריה
רק בנוגע לאותו "גרעין קשה" של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה (ראו: בית המשפט לענייני משפחה, בעמ' 29/28). 7 זאת ועוד, סבורני כי חיובו של מי שאינו נמנה על "הגרעין הקשה" של בני המשפחה להתדיין בבית המשפט למשפחה עלול "לקפחו" לעומת מתדיין בבתי המשפט האזרחיים ולשלול ממנו מספר יתרונות דיוניים וראיתיים העומדים לו בבתי משפט אלה. הגמשת כללי הדיון ודיני הראיות לגיטימית כשמדובר בסכסוכים משפחתיים "אמיתיים" על מנת שלבית המשפט למשפחה יהיו כלים להתמודד עם סוג זה של סכסוכים ולהכריע בהם בדרך התואמת את הבעייתיות המיוחדת להם. אך ככל שפוחתת ה"משפחתיות" המעורבת בסכסוך ראוי לאפשר למתדיינים למצות את זכויותיהם הדיוניות והראייתיות הלגיטימיות במסגרת התדיינות אזרחית "רגילה". כאשר מדובר במחלוקת (כמו זו שבענייננו), שגם אם לקשר המשפחתי יש תרומה מסוימת להיווצרותה, הרי שעיקרה נוגע למערכת יחסים שבין עורך-דין לבין לקוחו, וכאשר הקשר המשפחתי הפורמאלי שבין בעלי הדין פקע זה מכבר, אין כל תרומה למיומנותם של בתי המשפט למשפחה כמומחים לטיפול בסכסוכים בתוך המשפחה. ברגיל, מערכת יחסים משפחתית, לרבות בין בני זוג שנישואיהם פקעו, מאופיינת ביחסים מתמשכים, שיימשכו גם לאחר סיום ההליך המשפטי. במקרה דנן, לא ניתן לומר שבמהלך הדברים הרגיל בהכרח יישמרו היחסים בין המבקשת לבין המשיב. כל אלה תומכים, לטעמי, בפירוש המוצע על-ידי להוראת הסמכות". (ר' סעיף 18 לפסק הדין). ברע"א 3927/15 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, פסק דין מיום 26.11.15 ) נדרש בית המשפט העליון לסוגיה האם המונח בן זוג לשעבר כולל גם "הידועה בציבור כאשתו לשעבר" באופן שיש להחיל על יחסים אלה את סמכות בית המשפט לענייני משפחה.
החלטה |07/03/2018 |שלום – עכומאזכרים – 1 |עמודים – 12
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 4. הוראות נוספות בענין סמכות
4. (א) בשבתו כבית משפט לעניני משפחה יהיו נתונות לבית המשפט אף הסמכויות הנתונות לבית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960. (ב) (בוטל). (ג) מתן צו לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, יכול שיידון בבית משפט שלום שאינו בית משפט לעניני משפחה. (ד) ערעור על החלטה אחרת של רשם לפי סעיף 96(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בתובענה בעניני משפחה, או ערעור על החלטה או צו של ראש הוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה יידון לפני בית המשפט לעניני משפחה, בפני שופט אחד; לענין סעיף זה, "פסק דין" – כמשמעו בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 2. הגדרות
(2) לעניין בית דין דתי דרוזי – ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; (3) לעניין בית דין שרעי – נשיא בית הדין השרעי לערעורים; (4) לעניין בית דין של עדה נוצרית – ראש ערכאת הערעור בישראל של אותה עדה נוצרית; "תובענה" – תביעה, בקשה או הליך אחר שמביא בעל דין לפני ערכאה שיפוטית לפי דין, ובכלל זה בקשה למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה: (1) בקשה לאישור הסכם; (2) ערעור ובקשת רשות ערעור; (3) תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון בית משפט; (4) בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958; "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" – תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעני ינים האלה: (1) ענייני נישואין וגירושין למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים; (2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה; (3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד; (4) כל עניין הנוגע לילדה או
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 2. עקרונות יסוד
2. (א) בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם וכן ליישובו בדרכי שלום אם ניתן, ותוך התחשבות במכלול ההיבטים הקשורים לסכסוך המשפחתי. (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, בהליכים המתנהלים בין בני משפחה, טרם קבלת החלטה בעניינו של ילד, ישקול בית המשפט את טובתו של הילד, ובכלל זה את מכלול זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו, וכן את רצונו בהתחשב בגילו ובכשריו המתפתחים.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הדרום), התשנ"ו-1996
סעיף: 4. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
4. (א) בית משפט לעניני משפחה מוסמך לדון בכל הנושאים שנקבעו בחוק למעט סעיף 1(6)(ח) לחוק. (ב) בית המשפט לעניני משפחה בבאר שבע מוסמך במחוז הדרום לדון בענינים המפורטים בסעיף 1(6)(ח) לחוק.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
(ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו , לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי; לעניין זה, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן לפירוד בין בני זוג שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם הדבר נדרש, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל; (3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך; (4) קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וכל עניין אחר בעניינו של ילדם או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה. (ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום חמישה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969
סעיף: 5. ברירת הדין בבית המשפט לעניני משפחה
5. (א) בית המשפט לעניני משפחה ששיפוטו נקבע לפי חוק זה ידון בענין לפי סדר ההעדפה הבא: (1) הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף של בני הזוג; (2) הדין הפנימי של מקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג; (3) הדין הפנימי של ארץ אזרחותם המשותפת של בני הזוג; (4) הדין הפנימי של מקום עריכת הנישואין – ובלבד שבית המשפט לא ידון לפי דין כאמור אם חלים על פיו דינים שונים על שני בני הזוג או אם לא ניתן לפיו לערוך גירושין. (ב) באין דין שיחול לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לדון לפי הדין הפנימי של מקום מושבו של אחד מבני הזוג, כפי שייראה לו צודק בנסיבות הענין. (ג) הסכמת בני הזוג תשמש לעולם עילה לגירושין. (ד) לענין סעיף זה, "מקום מושב" – כהגדרתו בסעיף 80 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 1. תחולת תקנות סדר הדין האזרחי
1. תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכים בבית משפט לענייני משפחה בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה; בית המשפט רשאי לסטות מהוראות סדר הדין האזרחי ולנהוג בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק לפי סעיף 8 לחוק.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה
1. בתי משפט השלום המפורטים להלן מוסמכים, כל אחד מהם, לשבת כבית משפט לעניני משפחה: (1) בית משפט השלום בירושלים שמקום מושבו בירושלים ובבית שמש; (2) בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, שייקרא "בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב"; (3) בית משפט השלום בחיפה; (4) בית משפט השלום בחדרה; (5) בית משפט השלום בקריות; (6) בית משפט השלום בפתח תקוה; (7) בית משפט השלום בראשון לציון.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 5. ביצוע ותקנות
5. (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו בין השאר בעניינים אלה: (1) טופס להגשת בקשה ליישוב סכסוך; (2) סוגי הליכים נוספים ליישוב סכסוך בהסכמה, ביחידת הסיוע או מחוצה לה; (3) רשימת עניינים שבהם ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף לפי סעיף 3(ז), ודרכי הדיון בבקשה לסעד דחוף או זמני לרבות טופס להגשת הבקשה; (4) קיצור סדרי הדיון במזונות הזמניים והסדרים זמניים בעניין חלוקת זמני שהות בין הורים, לרבות טופס להגשת הבקשה; (5) רשימת העניינים החריגים שבהם רשאית ערכאה שיפוטית שהוגשה לה בקשה ליישוב סכסוך לקצר או להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לפי סעיף 3(ה). (ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו–(3) לעניין בית דין דתי, ייקבעו בהתייעצות עם ראש בית הדין הדתי. (ג) הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (5), טעונות אישור של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 258ד. פתיחת תיק
258ד. (א) תובענות שונות שהוגשו בין בני זוג או הורים וילדיהם יצורפו לתיק משפחה אחד שיכלול תיק עיקרי ותיקי משנה. (ב) הוגשו מספר תובענות בין אותם בעלי דין, שאינם בני המשפחה הנזכרים בתקנת משנה (א), יצורפו אף התובענות הללו לתיק משפחה אחד כאמור. (ג) בתובענה חדשה נוספת בין בעלי דין האמורים בתקנות משנה (א) או (ב), יראה לציין מביא ההליך את מספרו של התיק העיקרי בבית המשפט שבו נדונה תובענה קודמת. (ד) תביעה ראשונה, למעט בעניני אימוץ, תקבל מספר של תיק עיקרי, וכל תביעה נוספת תקבל מספר של תיק משנה לתיק העיקרי; בקשות לסעד ביניים יצורפו לתיק העיקרי או לתיק המשנה שבמסגרתו הוגשו, לפי הענין. (ה) לתיק עיקרי שהוגשה בו תובענה בין בני זוג, באחד מן העניינים המפורטים בתקנה 258ז, בפסקה (1) או תובענה באחד מן העניינים המפורטים בפסקאות (2) ו-(3) לרבות אישור הסכם באחד מן העניינים המפורטים בהן, או בפסקה (9) תצורף הרצאת פרטים לפי טופס 26א; לא תקובל תובענה בבית המשפט אלא אם כן צורף לתיק העיקרי טופס כאמור שכל הפרטים הנדרשים בו מולאו כהלכה. (ו) תביעה שכנגד או הודעת צד ג' תוגש בתיק משנה נפרד.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 258ד. פתיחת תיק
258ד. (א) תובענות שונות שהוגשו בין בני זוג או הורים וילדיהם יצורפו לתיק משפחה אחד שיכלול תיק עיקרי ותיקי משנה. (ב) הוגשו מספר תובענות בין אותם בעלי דין, שאינם בני המשפחה הנזכרים בתקנת משנה (א), יצורפו אף התובענות הללו לתיק משפחה אחד כאמור. (ג) בתובענה חדשה נוספת בין בעלי דין האמורים בתקנות משנה (א) או (ב), יראה לציין מביא ההליך את מספרו של התיק העיקרי בבית המשפט שבו נדונה תובענה קודמת. (ד) תביעה ראשונה, למעט בעניני אימוץ, תקבל מספר של תיק עיקרי, וכל תביעה נוספת תקבל מספר של תיק משנה לתיק העיקרי; בקשות לסעד ביניים יצורפו לתיק העיקרי או לתיק המשנה שבמסגרתו הוגשו, לפי הענין. (ה) לתיק עיקרי שהוגשה בו תובענה בין בני זוג, באחד מן העניינים המפורטים בתקנה 258ז, בפסקה (1) או תובענה באחד מן העניינים המפורטים בפסקאות (2) ו-(3) לרבות אישור הסכם באחד מן העניינים המפורטים בהן, או בפסקה (9) תצורף הרצאת פרטים לפי טופס 26א; לא תקובל תובענה בבית המשפט אלא אם כן צורף לתיק העיקרי טופס כאמור שכל הפרטים הנדרשים בו מולאו כהלכה. (ו) תביעה שכנגד או הודעת צד ג' תוגש בתיק משנה נפרד.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוז הצפון), התשנ"ז-1997
סעיף: 4. סמכות השיפוט בבית המשפט לעניני משפחה
4. (א) בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בכל הנושאים שנקבעו בחוק. (ב) (בוטל).
כל הזכויות שמורות ©
