עורך דין המתמחה בענייני ירושה בפתח תקווה מספק שירותים משפטיים חיוניים הקשורים לירושות, צוואות והעברת זכויות. פעילותו מתבצעת מול הרשם לענייני ירושה, בית המשפט לענייני משפחה ולשכת רישום המקרקעין באזור המרכז. במאמר זה נסקור את ההיבטים המשפטיים העיקריים בתחום הירושה בפתח תקווה והאזור, תוך התמקדות בפרוצדורות המשפטיות ובסוגיות המרכזיות העולות בתיקים אלה.
עורך דין העוסק בדיני ירושה בפתח תקווה פועל במסגרת חוק הירושה, תשכ"ה-1965, והתקנות שהותקנו מכוחו. המסגרת החוקית מגדירה את ההליכים השונים שבהם מטפל עורך דין לענייני ירושה בפתח תקווה:
הגשת בקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה – הליכים אלה מתבצעים בפני הרשם לענייני ירושה במחוז המרכז או בפני בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, בהתאם לנסיבות המקרה.
רישום והעברת זכויות במקרקעין – לאחר קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, עורך הדין מטפל ברישום והעברת הזכויות בנכסי מקרקעין בלשכת רישום המקרקעין הרלוונטית.
ייצוג בהליכי התנגדות לצוואות – במקרה של מחלוקת בין יורשים או טענות כנגד תקפות הצוואה, עורך הדין מייצג את לקוחותיו בהליכי ההתנגדות בבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה.
טיפול בענייני מיסוי הקשורים לירושה – לרבות מס שבח, מס רכישה ומס ירושה (במקרים היסטוריים), תוך שאיפה למזער את חבות המס החלה על היורשים.
תהליך הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה בפתח תקווה מחייב מומחיות והיכרות עם הליכי הרשם לענייני ירושה ובית המשפט לענייני משפחה.
כפי שעולה מהפסיקה:
תא"מ (פתח תקווה) 37528-05-16 יחיאל בן יחיאל נגד ישראלה חן (ניתן ב-10/12/2017):
"הנתבעת חתמה על הסכם שכר טרחה… בהסכם נאמר כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ… שכר הטרחה מתייחס לערכאה אחת, היא בית הדין הרבני בפתח תקוה. נקבע כי שכר הטרחה כולל חמישה דיונים."
פסק דין זה מדגיש את חשיבות הבהירות בהסכמי שכר הטרחה בין עורך הדין ללקוח בענייני ירושה, ואת הצורך בהגדרה מדויקת של היקף השירותים המשפטיים הניתנים.
תהליך רישום הזכויות במקרקעין לאחר קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה מהווה שלב קריטי בטיפול בתיקי ירושה בפתח תקווה. הרישום מתבצע בלשכת רישום המקרקעין, ומחייב הכנה מדוקדקת של המסמכים הדרושים.
בעניין זה נקבע:
ת"א (חיפה) 29240-11-22 יהודה קנובלר נגד לשכת רישום המקרקעין- חיפה (ניתן ב-02/01/2024):
"בכל הנוגע לצווי ירושה, אף אם לא איתר התובע צווי ירושה או קיום צוואה, הרי הוא כצד מעוניין בעיזבון המנוחים, רשאי להגיש בקשות לצו ירושה בהתאם לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965"
פסיקה זו מדגישה את זכותו של צד מעוניין להגיש בקשה לצו ירושה, גם אם לא איתר מסמכים קיימים. עורך דין מנוסה בענייני ירושה בפתח תקווה ידע להדריך את לקוחותיו כיצד לפעול במקרים בהם המידע חלקי או חסר.
בטיפול בענייני ירושה בפתח תקווה, קיימת חשיבות עליונה לניהול מסודר של המסמכים:
שמירת מסמכים רלוונטיים – עורך דין לענייני ירושה בפתח תקווה ידאג לשמירה מסודרת של כל המסמכים הרלוונטיים, לרבות תעודת פטירה, צוואה (אם קיימת), מסמכי בעלות על נכסים, ופרטי היורשים.
בדיקת תקינות ושלמות המסמכים – טרם הגשת הבקשות לרשויות, יש לוודא את תקינותם ושלמותם של כל המסמכים הנדרשים, כדי למנוע עיכובים או דחיית הבקשה.
ניהול נכון של לוחות הזמנים בטיפול בענייני ירושה בפתח תקווה הוא קריטי להצלחת ההליך:
פעולה מהירה לאחר פטירת המוריש – עורך דין מנוסה בענייני ירושה ידריך את לקוחותיו לפעול במהירות לאחר הפטירה, כדי לייעל את הליכי הירושה ולמנוע סיבוכים עתידיים.
עמידה במועדים להגשת התנגדויות – במקרה של רצון להגיש התנגדות לצוואה או לבקשה לצו ירושה, חשוב להקפיד על המועדים הקבועים בחוק (בדרך כלל 14 יום ממועד הפרסום).
עורך דין המתמחה בדיני ירושה בפתח תקווה יפעל בהתאם לשלבים הבאים:
הפגישה הראשונית עם עורך דין לענייני ירושה בפתח תקווה כוללת:
עורך דין מנוסה בירושות בפתח תקווה יסייע בתהליך איסוף המסמכים הנדרשים:
בהתאם לנסיבות המקרה, עורך הדין יגיש:
במקרה של הגשת התנגדות לצו ירושה או לצו קיום צוואה:
עם סיום ההליכים:
השלב האחרון בטיפול:
עורך דין המתמחה בענייני ירושה בפתח תקווה נדרש להכיר היטב את הדין המהותי והפרוצדורלי, ולפעול במקצועיות ובזהירות בטיפול בענייני הירושה. עליו להקפיד על עמידה בכל הדרישות החוקיות והפרוצדורליות, תוך שמירה על האינטרסים של לקוחותיו.
בחירת עורך דין מנוסה – חשוב לבחור עורך דין בעל ניסיון ספציפי בטיפול בתיקי ירושה בפתח תקווה, המכיר את הפרוצדורות הייחודיות ואת הגורמים הרלוונטיים ברשויות השונות.
תכנון מוקדם – מומלץ לבצע תכנון מוקדם של ענייני הירושה, כולל עריכת צוואה ברורה ותקפה, כדי למנוע סכסוכים עתידיים בין היורשים.
שקיפות בשכר טרחה – יש להקפיד על הסכם שכר טרחה ברור ומפורט עם עורך הדין, המגדיר במדויק את השירותים הניתנים והעלויות הכרוכות בהם.
ניהול רשומות מדויק – שמירה על תיעוד מלא ומסודר של כל המסמכים והתכתובות הקשורים להליך הירושה.
גישור במחלוקות – במקרה של מחלוקות בין יורשים, שקלו פנייה להליכי גישור לפני פתיחה בהליכים משפטיים מלאים, אשר עשויים להיות ארוכים ויקרים.
התייעצות לגבי היבטי מיסוי – קבלת ייעוץ מקצועי בנוגע להיבטי המיסוי השונים הכרוכים בירושה, כדי למזער את חבות המס.
עדכון תקופתי של צוואות – במידה וקיימת צוואה, מומלץ לעדכן אותה מעת לעת, בהתאם לשינויים במצב המשפחתי או הכלכלי.
הטיפול בענייני ירושה בפתח תקווה מחייב רגישות, מקצועיות ותשומת לב לפרטים. עורך דין לענייני משפחה בפתח תקווה מיומן בתחום זה יכול להוביל את לקוחותיו דרך המורכבויות המשפטיות והרגשיות הכרוכות בהליכים אלה, ולהביא לתוצאות המיטביות עבורם, תוך הקפדה על קיום רצון המוריש ושמירה על היחסים המשפחתיים.
תא"מ (פתח תקווה) 37528-05-16- יחיאל בן יחיאל נגד ישראלה חן
שמות השופטים: עדנה יוסף קוזין
א. מבוא וטענות הצדדים 1. עניינו של ההליך, תביעת שכר טרחה על סך 10,620 ש"ח. 2. הנתבעת התקשרה עם התובע, שהוא טוען רבני, למטרת ייצוג בבית הדין הרבני בנושא גירושין. 2 3. הנתבעת חתמה על הסכם שכר טרחה מיום 06.05.13 . בהסכם נאמר כי הנתבעת תשלם לתובע סך של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ. נאמר כי שכר הטרחה מתייחס לערכאה אחת, היא בית הדין הרבני בפתח תקוה. נקבע כי שכר הטרחה כולל חמישה דיונים. בתוספת בכתב יד נכתב בהסכם: "בנוסף (מילה לא ברורה) בשכה"ט יקבל הטו"ר 25 בתוספת מע"מ כחוק ע"פ מה שיפסק חיוב/זכות לכתובת בעלה (לא כולל ניכוי הקיזוזים ע"פ חובות). " 4. התובע טען טענות כדלקמן: א. התובע נתן לנתבעת הנחה מהסכום הנקוב בהסכם, בסך של 1,000 ש"ח. חוב הנתבעת לאחר ההנחה הוא בסך של 10,620 ש"ח. ב. במסגרת הייצוג התובע ביצע פעולות כדלקמן: עריכת כתב תביעה כרוכה לגירושין; מסירת זימון לנתבע; הופעה בשני דיונים בבית הדין הרבני, הגשת שמונה בקשות (ארבע בנושא מזונות, שלוש בנושא עיכוב יציאה מהארץ, אחת בנושא עיקול); פסק דין למזונות זמניים; עיון וחוות דעת להסכם גירושין שנערך על ידי מגשר; שיחות עם הנתבעת. ג. עובר להשלמת הטיפול בהליך הגירושין ולאחר שנקבע מועד לסידור ג"פ, התובע דרש מהנתבעת לשלם לו את שכרו אך הנתבעת סירבה לכך. 5. הנתבעת טענה טענות כדלקמן: א. התובע הבטיח לנתבעת כי הוא לא ידרוש ממנה לשלם לו את שכרו עד אשר יחל תשלום המזונות. ב. ההליך בבית הדין התארך משום שבעלה של הנתבעת התנגד לגירושין ולסך המזונות הגבוה שנקבע לו בסך של 7,000 ש"ח. לכן, התובע החל דורש את תשלום שכרו.
פסק דין |09/12/2017 |שלום – פתח תקווה
ק"ג (תל אביב) 64858-06-20- מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע"מ נגד נברוט דן קריסטוף
שמות השופטים: תו סילורה
ביום 9.6.2020 הגיש הנתבע בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה בירושלים אשר הועברה ביום 11.8.2020 לבית המשפט לאור תגובתו של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה. 18. בהקשר זה טענה הנתבעת כי "לא ברורה למשיבה מהי מידת הרלוונטיות בצירוף העתק צו ירושה של אחות הנתבע כתמיכה לבקשה לדחייה על הסף ללא כל הסבר ו/או פירוט אודות הליך הבקשה לצו קיום צוואה של המנוחה שהוגש ביוני 20 על ידי הנתבע כנזכר לעיל" (סעיף 7 לתגובת התובעת לבקשה). 19. לטענת התובעת, בהתאם לסעיף 136 לחוק הירושה התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה"), הדרך היחידה למימוש הנכסים שהשאיר תושב זר בישראל היא באמצעות הליך ירושה ישראלי. 20. לאור הוראות סעיף 6 לחוק ההתיישנות ובנסיבות בהן טרם הוגשה בקשת הנתבע לצו ירושה "הרי שטרם היה בידי התובעת כוח תביעה מושגי ומהותי כנגד הנתבע. לפיכך אין כל תחולה לטענה בדבר התיישנות משהתובענה כנגד הנתבע בתיק שבכותרת הוגשה מיד עם היוודע דבר קיומה של בקשת נתבע לצו קיום צוואה שהוגשה על ידו ביום 9.6.2020 (וכפועל יוצא מכך קבלת הכספים שהועברו ביתר לחשבון המנוחה לידי הנתבע הינה אפשרית עד ממשית). " (סעיף 10 לתגובת התובעת לבקשה). 21. לטענת התובעת, בהתאם לסעיף 9 לחוק ההתיישנות, יש לראות במכתבו של ב"כ הנתבע מיום 6.1.2020 כהודאה בקיום זכות התובעת. שכן, במכתבו זה, מודיע ב"כ הנתבע לתובעת כי המנוחה נפטרה מחוץ לגבולות ישראל וכי אין ברשותו צו ירושה בישראל ותעודת פטירה, ועל כן הוא מגלה עניין לסייע בגביית החוב מתוך העיזבון של המנוחה בישראל וזאת בהתאם להסכמת היורש, הנתבע. 8 22. על כן, תתחיל תקופה ההתיישנות ממועד הודאתו של התובע במכתבו, קרי, מיום 6.1.2020 .
החלטה |15/05/2021 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
ת"א (חיפה) 33076-03-18- אופיר כהן נגד יונינה אלסטר
שמות השופטים: אבישי רובס
הוסכם בין הצדדים, כי תצהירו לא ישמש כראיה, אך המסמכים שצורפו אליו יישארו בתיק והצדדים שמרו על טענותיהם בעניינם (ראה החלטה מיום 11.11.2020 ). הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב ומכאן פסק הדין. דיון והכרעה 5. ההכרעה בתביעה מצריכה בירור של שלוש שאלות, נקודתיות ועוקבות, שהתשובה להן משליכה על השאלה העוקבת וממילא, גם על הצורך בהמשך הבירור. השאלה הראשונה היא, האם ההסכם שנכרת בין הצדדים נגוע בהטעיה, חוסר תום לב או אי חוקיות, שיש בהן כדי להביא לביטולו. שאלה זו היא לב המחלוקת בין הצדדים, שהרי אם ההסכם בטל מעיקרו, ממילא אין התובע זכאי לתמורה המוסכמת. ככול שהתשובה לשאלה זו שלילית וההסכם תקף, יעלה הצורך בבירור השאלה שנייה – האם התובע סיפק לנתבעת את השירות (או שירותים) נשוא ההסכם. ככל שייקבע שהתובע סיפק את השירות המוסכם, או חלקו, תתברר השאלה שלישית בדבר גובה שכר הטרחה, מוסכם או ראוי, המגיע לתובע בגין השירות שסיפק. 3 6. טרם דיון לגופו של עניין, ראוי להקדים ולהבהיר את ההבחנה בין הליך זיהוי נעדר לצורך שחרור נכס מניהול האפוטרופוס הכללי, לבין הליך זיהוי מקרקעין בפני רשם המקרקעין. הראשון מנוהל מול האפוטרופוס הכללי ועניינו זיהוי קרבת משפחה ושרשור ירושה או צוואה בין הנעדר לבין המבקש לשחרר את הרכוש לידיו. תוצאת הליך זה, ככל שצלח, היא הסרת הערת הניהול שרשם האפוטרופוס על הנכס. ההליך השני עניינו זיהוי בעל מקרקעין רשום, שפרטיו נרשמו באופן חסר (למשל, ללא ציון מספר תעודת זהות או מספר דרכון), ולאחר מכן רישום שרשרת הירושה או צוואה שהותיר אחריו עד למגיש הבקשה.
פסק דין |24/10/2021 |שלום – חיפה
ת"א (תל אביב) 25874-09-17- פלוני נגד יוסף פרלוב
שמות השופטים: אילן צור
בהקשר זה ראוי גם לציין, את הוראת ס' 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971, לפיה, בעניין אזרחי, רשאי בית המשפט לפסוק בהליך על סמך עדות יחידה, אך ורק אם ינמק החלטתו, מדוע החליט להסתפק באותה עדות יחידה. הלכה למעשה, קיים צורך בקיומו של טעם ממשי למתן הכרעה על פי עדות יחידה ומתן אמון מלא ומושלם בה. לאור העובדה שבעל דין הינו באופן ברור בגדר "עד מעוניין", לו עניין אישי בתוצאה, יש לנהוג בזהירות רבה בהכרעה על סמך עדות שכזאת, הגם שאין זה כך במקרה שלפניי. מן הכלל אל הפרט: 37. לית מאן דפליג, כי הנתבע עורך דין במקצועו, ייצג את התובע וגרושתו – שניהם כאחד, במסגרת הסכם הגירושין, הן בעריכתו והן באישורו בבית המשפט. השאלה שעומדת לפניי וביתר שאת, היא – מהי חובתו של עורך הדין בכל הנוגע ליידוע הצדדים באשר להסדרת סוגיית כספי הפנסיה – במסגרת הסכם הגירושין, זאת במנותק מידיעתו של התובע ו/או גרושתו. לשון אחר: האם אי העלאת נושא כספי הפנסיה ע"י הצדדים במסגרת הסכם הגירושין – פוטרת את עורך הדין מהעלאת הנושא מיוזמתו והאם הימנעותו של עורך הדין מהעלאת הסוגיה מהווה התרשלות שכן גם אז חובתו של עורך הדין לבדוק עם הצדדים נושא זה ולהביא מידע זה לידיעתם באופן פוזיטיבי ואף להעלות את הדברים על הכתב. לדעתי, התשובה על השאלה האחרונה, חיובית היא. אסביר את דבריי. 38. שאלה זו של הטיפול המשפטי כאשר ברור מהסכם הגירושין כי הדברים לא הועלו על הכתב וכאשר ברור כי גרושתו של התובע זכתה בתביעתה במסגרת תיק המשפחה – מציבים שאלה משפטית בעיקרה באשר לחובותיו של עורך הדין כלפי לקוחותיו במסגרת עריכת הסכם הגירושין. מחמת שהעובדות בעניין זה כמעט ואינן שנויות במחלוקת – שכן ההסכם מדבר בעד עצמו, נותר לבחון את המישור המשפטי.
פסק דין |18/01/2023 |שלום – תל אביב
ת"א (חיפה) 29240-11-22- יהודה קנובלר נגד לשכת רישום המקרקעין- חיפה
שמות השופטים: איל באומגרט
) גם בטענתן, לפיה על התובעים לצרף לתביעתם את כל מי שרשום כבעל זכויות במקרקעין ואת כל "שרשרת" הרכישות והמכירות, שכן יש ליתן זכות טיעון לכל מי שזכויותיו עלולות להיפגע מפסק דין שיינתן בתיק זה. " 8. בכל הנוגע לצווי ירושה, אף אם לא איתר התובע צווי ירושה או קיום צוואה, הרי הוא כצד מעוניין בעיזבון המנוחים, רשאי להגיש בקשות לצו ירושה בהתאם לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965 (סעיף 153) וכן ראה ה"פ (מחוזי ירושלים) 38394-03-15 חיגאזי נ' חטיב (נבו 26.3.2015 ) שם נקבע: "אם טרם נקבעו יורשיו בצו ירושה, הרי שבקשה מתאימה לקביעת יורשיו של אדם ניתן להגיש "כל מי שמעוניין בדבר" (ס' 153 לחוק הירושה), אשר כולל גם בעל דין שכנגד כאשר נפטר בעל דין בעיצומו של הליך. צעדים אלה ינקוט רק המעוניין בדבר, ואין להגדיר כך את הבורר עצמו; וכן אין מקום להוצאת צווים כלשהם נגד בנו של הנפטר או בני משפחתו האחרים, אשר אינם במעמד של "יורשים" עד למתן צו הקובע את זהותם, והם כשלעצמם אינם חייבים להוציא צו ירושה. אי לכך, ואם יתברר שטרם ניתן צו ירושה כלשהו אחר הנפטר, על ב"כ המבקש לפעול בהתאם למפורט לעיל. " 9. על כן, דחה בית המשפט בהחלטה את בקשת התובע למתן פסק דין על פי התובענה, והורה לתובע לנמק מדוע לא תמחק תביעתו מחוסר מעש. נימוקי התובע הוגשה בדרך של "הודעה מטעם התובע ובקשה לחתימה על צו" (להלן: "הודעה"). בהודעה נטען, כי התובע מנהל הליכים משפטיים מאז 1997 על מנת לרשום זכויותיו בדירה וחרף פסק הדין והפסיקתה, לא עלה בידו להשלים את הרישום. הלכה למעשה מלין התובע על הרשויות השונות שלא רשמו את זכויותיו. על כן, עותר כעת התובע בבקשה לתמצית רישום ספציפית ומורחב לה"ה שלום בקרמשיין וכן לתחליף המצאה לאיתור יורשי ה"ה משה שלורק, אדם יוסף ורוזה בקרשמיין.
פסק דין |01/01/2024 |מחוזי – חיפה
ע"א 9648/16- אורהייטק נגד חן אביטן משרד עורכי דין
שמות השופטים: נ סולברג,א שהם,י אלרון
הפסקת ההתקשרות הינה מיידית ואין לי ולא יהיו לי כל דרישות ביחס לתקבולים שיגיעו, אם יגיעו, לאור הייטק בעתיד ובגין ההסכם הנ"ל. 3. לעניין התחשבנות בעניין פתח תקווה. עד כה, בהפחתת התשלומים שהועברו אלינו, המחצית השניה לה אנו זכאים הינה בשיעור 72,756 ש"ח בצירוף מע"מ (סה"כ 78,615 ש"ח). . . " . 17. פרשנותו של מכתב זה ניצבה בלב המחלוקת בין הצדדים בפני בית משפט קמא. לעמדת המשרד, מכתב זה היווה אך הצעה להפסקת ההתקשרות בין הצדדים, תוך שהמשרד יוותר על דרישתו לשכר טרחה מתוך התקבולים העתידיים שיגיעו ללקוח מעיריית פתח תקווה. זאת, ובלבד שיפרע הלקוח את שכר הטרחה שבו היה חייב למשרד באותה העת, בסך כולל של 78,615 ש"ח. ואולם, משלא קוים התנאי טען המשרד כי לא השתכללה ההצעה האמורה לכדי הסכם, וכי הוא זכאי לשכר טרחה בשיעור של 8 מתוך כלל התקבולים אשר הגיעו לידי הלקוח מאת עיריית פתח תקווה. לשם כך עתר המשרד לקבלת צו למתן חשבונות, אשר יורה ללקוח להגיש את פירוט התקבולים שקיבל מעיריית פתח תקווה. 7 מנגד, טען הלקוח כי אין לראות בהודעה האמורה משום הצעה המותנית בתשלום שכר הטרחה, אלא כשיקוף של ההסכמות אליהן הגיעו עו"ד אביטן ובארי בפגישותיהם. לפיכך, סבר הלקוח כי עם הודעה זו, תמה ההתקשרות בין הצדדים ביחס לייצוג בהליכים מול עיריית פתח תקווה, ועל כן אין להיעתר לשיטתו לדרישת המשרד לשכר טרחה בגין תקבולים שהגיעו לידיו לאחריה. 18. לאחר בחינת טענות הצדדים, דחה בית משפט קמא את עמדת המשרד, שלפיה היוותה ההודעה דנן הצעה המותנית בתשלום חוב שכר הטרחה. נקבע כי לשון המכתב, כמו גם התנהגות הצדדים ותכתובות נוספות שהחליפו, מלמדות כי הודעה זו היא בבחינת ביטוי בכתב של הסכמות אליהן הגיעו בעל-פה; כי נוסח ההודעה אינו כולל כל תנאי המכפיף את הפסקת הייצוג לתשלום חוב שכר הטרחה; וכי לא עלה בידי המשרד להראות שהודעה זו "בוטלה" לאחר שהלקוח לא פרע את חובו בגין הטיפול ביתר ענייני עיריית פתח תקווה.
פסק דין |27/02/2018 |בית המשפט העליון
ת"א (מרכז) 19701-11-10- עורך דין צבי מנדל נגד עמוס לוזון
שמות השופטים: עופר גרוסקופף
ויקטור לוזון 5. יעקב לוזון ע"י באי כוחם עו"ד שמואל גלינקא ועו"ד צחי הראל 2. צבי ברקוביץ ע"י בא כוחו עו"ד אליצור פלד 6. שרה קרפ 7. אוטילה קרפ 8. הילה קרפ ע"י באי כוחם עו"ד אבישי חלפון, עו"ד אריק רובין ועו"ד מאיה יעקובי 9. יעקב קרפ ע"י באי כוחו עו"ד גד טיכו, עו"ד יורם חגבי-חגי ועו"ד דוד חגי פסק דין א. מבוא 2 1. התובע, עורך דין פתח תקוואי וותיק, העוסק בתחום הנדל"ן, הגיש תביעה לקבלת שכר טרחה המגיע לו, לטענתו, בגין טיפולו במספר מגרשים שונים בעבור מי מהנתבעים. תביעתו המרכזית היא לקבלת דמי הטיפול שהיה גובה מרוכשי הדירות לו היה משמש כעורך הדין המטפל ברישום הדירות שהוקמו, או שניתן להקים, על כל אחד מהמגרשים. ואולם, התובע לא הצביע על הסכם בכתב, או אפילו על התחייבות ברורה בעל-פה, מכוחה זכאי הוא לסעד המבוקש על ידו כלפי מי מהנתבעים. חלף זאת, התובע מצביע על כך שהוא ביצע פעולות שונות ביחס למגרשים בעבור כל אחד מהנתבעים, ולא דרש שכר בגין טיפול משפטי זה. לשיטתו די בטיפול המשפטי שהעניק חינם אין כסף, ובציפייה שפיתח על בסיס מתן שירות זה, על מנת להקנות לו זכות משפטית לטפל במגרשים עד לשלב רישום הדירות על שם הרוכשים. הלכה למעשה, מה שמבקש התובע הוא עיגון משפטי לתפיסה לפיה "עורך הדין הולך עם המקרקעין", לפיה מרגע שהחל עורך דין לתת טיפול משפטי ביחס למגרש מסוים, עומדת לו זכות מוקנית לבצע כל פעולה משפטית הנדרשת עד להשלמת רישום המקרקעין על שם רוכשי הדירות. למיטב הכרתי לא זהו הדין. עורך דין, ככל בעל מקצוע, נשכר על מנת לתת שירות מוגדר. לפיכך, כל עוד לא סוכם כי עורך הדין הוא זה שיטפל ברישום הדירות על שם רוכשי הדירות (ויגבה מרוכשי הדירות את התשלום המקובל בשל כך), לא עומדת לו זכות משפטית (להבדיל מתקווה בעלמא) להיות זה שיעניק שירות משפטי זה.
פסק דין |22/12/2013 |מחוזי – מרכז
ה"פ (תל אביב) 35705-10-19- דניס חכים נגד עמנואל סגל
שמות השופטים: רחל ברקאי
הלקוח מתחייב לשלם שכר טרחה זה בתוך 20 ימים ממועד קבלת כל הכספים שהתקבלו בתמורה למכירת הנכס. 4. השירות המשפטי כולל את כל השירותים המשפטיים הנדרשים עד לרישום הנכס על שם הלקוח, ללא יוצא מן הכלל. 5. שכר הטרחה כולל אגרות והוצאות חוץ משרדיות לרבות שליחויות וכיוצ"ב שיחולו על העורך דין. 6. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, תשלומים ששולמו לעוה"ד במסגרת הסכם זה לא יוחזרו ללקוח. 7. כתב זה מהווה המחאת זכות בלתי חוזרת מאת הלקוח לטובת עורך הדין לצורך גביית שכר טרחתו המלא וזאת מתוך כל תקבול ותשלום המגיע ללקוח". (ראו נספח ב' לתשובת סגל להמרצת הפתיחה). 27. ראיתי לנכון להביא המסמכים כלשונם מאחר ויש בהם כדי ללמד על אופן חלוקת השלל בין השלושה, כמו גם כדי להעיד על הדחיפות במכירת המקרקעין, במטרה להרחיקם ולטשטש עקבותיהם מהזירה, מהר ככל שאפשר. כך, נמצא כי נוסח מכתבו של עו"ד בשארי משקף בפני עצמו, בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, דבר מעשה הכזב. שהרי, באופן מוזר ביותר מודיע עו"ד בשארי, במכתבו, לסגל כי זכה בירושה מקרוב משפחה המתגורר בארה"ב, כאשר אין הוא מוכן לחשוף בפניו פרטים מעבר לכך (פרטי המנוח ו/או היקף הירושה), אלא רק לאחר שיחתום על הסכם שכ"ט בו הוא דורש תשלום בשיעור של 30 משווי מכירת נכס המקרקעין ועוד במסגרת הסכם שכר הטרחה דורש הוא את התחייבות סגל למכור המקרקעין. 11 חוסר הסבירות שבתוכן מסמכים אלו אך מעיד על כי נועדו לשמש מסך למעשה המרמה בו היו שותפים השלושה, אשר חברו יחדיו לקדם מעשה מרמה זה, על בסיסו הועברו הזכויות על שם סגל כשמיד לאחר מכן הוברח הנכס על דרך מכירתו לכאורה בתנאי "תקנת השוק" (לכך אתייחס מיד בהמשך).
פסק דין |07/05/2022 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל אביב) 1587-04- עורך דין שלום טובי נגד רבקה דהרי
שמות השופטים: נורית אחיטוב
כמו כן, התייחסה הנתבעת בפניותיה ללשכת עורכי הדין גם למהות ההסכם – אולם בשל היות התיק תלוי ועומד בבית משפט זה החליטה הלשכה שלא לדון בעניין זה. טענות הצדדים 5. התובע טוען כי הוא זכאי למלוא שכרו לפי ההסכם שנחתם עם הנתבעת – 33 בתוספת מס ערך מוסף – בגין אותו חלק בצוואה השניה ששונה לטובת הנתבעת (ביחס לצוואה הראשונה) ואשר התובעת זכתה בו בעקבות עבודתו. לטענתו, הוא זכאי הן לחלק מהכספים והן להירשם כבעלים של 1/12 מהדירה שירשה הנתבעת ברחוב שינקין בעיר ראשון לציון. כמו כן, טוען התובע כי אין בחתימת הצוואה השלישית כדי לשנות מזכותו זו. טענותיה העיקריות של הנתבעת בכתב הגנתה הן: כי הסכם שכר הטרחה הינו הסכם בלתי-חוקי ביחס לסעיפים 8 ו-30 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, שעניינם "עסקאות בירושה עתידה" ו-"אונס, איום וכו'". כמו כן, ההסכם אינו חוקי ביחס להוראות סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין"), האוסר על עורך דין להתחלק בשכר טרחתו עם מי שאינו עורך דין. כאמור לעיל, הורשע התובע במוסדות הלשכה על שעבר על הסעיף הנ"ל. בנוסף נטען כי אין התובע זכאי לסעדים ספציפיים מאלה המבוקשים על ידו, וכי אינו זכאי לסעד כלשהו בקשר להסכם שכר הטרחה בעקבות חתימת וקיום הצוואה השלישית. דיון האם הסכם שכר הטרחה עומד בדרישות החוק 6. לכתב התביעה צורף נוסח מודפס של הסכם שכר הטרחה, שאינו כולל כל תוספת בכתב יד ומבלי כל אזכור לכך כי מדובר במסמך שאינו שלם וכי ישנן הסכמות נוספות באותו עניין. רק משהוצג נוסח הסכם שכר הטרחה המלא (נספח א' לכתב ההגנה) יכול היה בית המשפט ללמוד כי למסמך זה קיימת "תוספת", שצוטטה לעיל, ממנה עולה כי יש שותף נוסף לקבלת שכר הטרחה והוא אלי מעודה.
פסק דין |01/03/2008 |מחוזי – תל אביב
ת"א (תל-אביב-יפו) 18142/03- עורך דין ליבוביץ אלינור נגד מורג ציפי
שמות השופטים: אחיקם סטולר
בפני תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין, עבור ייצוג הנתבעת בהליכי גירושין, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר. סכום התביעה- 14,240 (הסכום הנתבע תוקן במהלך הדיון לסך של 13,240 ר' להלן) . רשות להגן ניתנה ב-18/2/03. הרקע התובעת הינה עורכת דין, בעלת משרד בתל אביב, ומתמחית בתחום דיני המשפחה והגירושין. בחודש מאי 2002 פנתה הנתבעת לתובעת על מנת שתייצג אותה בהליכים שבינה לבין בעלה, מר דוד מורג, אשר הגיש כנגד הנתבעת תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב. בתאריך 5/5/02 נחתם הסכם שכר טרחה בין התובעת לנתבעת על סך של 3,000 כערכם בשקלים בצירוף מע"מ כדין (נספח א' לכתב התביעה). 1. במהלך התקופה בה ייצגה התובעת את הנתבעת, ערכה התובעת כתבי בי-דין ובקשות ביניים כמפורט להלן: א. תביעת מזונות, שלום בית ומדור ספציפי בבית הדין הרבני (נספח ב' לכתב התביעה). ב. תביעת מזונות עבור ילדי הזוג בבית משפט לענייני משפחה (נספח ג' לכתב התביעה). ג. בקשה לקביעת מזונות זמניים (נספח ו' לכתב התביעה). ד. הודעה על צירוף מסמכים (נספח ז' לכתב התביעה). ה. תגובה לעניין סדרי ראייה של הילדים (נספח ח' לכתב התביעה). ו. בקשה דחופה לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט בעניין סדרי הראייה (נספח ט' לכתב התביעה). ז. תביעה להחזר מחצית משכנתא אשר שולמה ע"י הנתבעת (נספח י' לכתב התביעה). 2. התובעת והנתבעת קיימו 4 פגישות משא ומתן עם בן זוגה ובא כוחו. שתיים במשרד התובעת ושתיים במשרדו של בא כח בן זוגה. 3. התובעת ייצגה את הנתבעת בדיונים הבאים: א. 23/5/02- דיון בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב. בדיון זה נקבע מדורה הספציפי של הנתבעת (נספח ד' לכתב התביעה).
פסק דין |08/12/2003 |שלום – תל אביב
ת"א (מרכז) 30418-01-23- זוהיר בדיר נגד לטיפה עבד בדיר
שמות השופטים: יעל מושקוביץ
לשכת רישום המקרקעין בפתח תקווה החלטה לאחר עיון בתצהירים המשלימים שהוגשו על ידי התובעים וכן תשובת לשכת רישום המקרקעין ועל מנת לנסות ולייעל את בירור הטענות, שימת לב התובעים למפורט להלן : 1. לכתב התביעה צורף צו ירושה אשר ניתן על ידי בית הדין השרעי והכריז על יורשיו של המנוח אלא, שצו הירושה לא כולל התייחסות לזכויות במקרקעין מוגדרים (גוש וחלקה). נסח לשכת רישום המקרקעין שצורף לכתב התביעה נוקב במספר שמות (לא זהים), כאשר לא הוצגה ראיה לפיה המנוח הוא אחד מבעלי הזכויות הרשומים במקרקעין (או כטענת התובעים, כי כלל בעלי הזכויות הרשומים הם אותו אדם וכי מדובר במנוח). משכך, בראש ובראשונה יש לבסס את טענת התובעים לפיה המנוח הינו בעל הזכויות במקרקעין מושא התביעה, כאשר זיהוי כאמור, תיקון או ביצוע התאמה של השמות (על פי נסחי רישום המקרקעין), צריך שיעשה בהתאם לנהלי רשם המקרקעין. 2. התובעים צירפו תצהירים משלימים המעידים על הסכמתם, לכאורה, של הנתבעים למבוקש בכתב התביעה (שימת לב התובעים כי לא ברור האם צורפה הסכמת הנתבעת האחרונה), אלא, שבהתאם להודעת רשם המקרקעין אין בתצהירים די, בין היתר לאור העובדה, כי לא צורפו לתצהירים מסמכים אובייקטיבים המעידים על כי מלכתחילה הזכויות היו של המנוח ולא צורפו מסמכים המעידים על כך כי הרישום המבוקש בכתב התביעה משקף העברת זכויות כדין של יורשי המנוח ליורשיהם. 3. על אף שהקושי באיתור מסמכים אובייקטיביים ברור ומובן, לא ניתן יהיה להיעתר למבוקש בכתב התביעה, ללא ביסוס הטענה כי המנוח היה בעל הזכויות במקרקעין. מבלי להתייחס לעמדת רשם המקרקעין באשר לתקפו ומעמדו של המסמך מטעם עיריית כפר קאסם, ברי כי אין בו די ועל התובעים לצרף מסמכים או ראיות אובייקטיביות נוספות כגון אישורי מיסים, אישורים של רשויות המים, הסכמי מכר או רכישה וכיוצא באלו.
החלטה |11/09/2023 |מחוזי – מרכז
ת"ק (אשדוד) 423/03- כץ ליאנה נגד עורך דין הרוש אילן
שמות השופטים: הרמלך גיא
כנגד זאת, אני מקבל עמדת עורך הדין כי עשה פעולות נוספות מעבר לעריכת הסכם הגירושין (ראה, למשל, כתב התביעה שהוגש לבית הדין הרבני, מוצג נ/2; כן ראה כתב תביעה שהוכן לבית המשפט לענייני משפחה ולא הוגש, מוצג נ/8). אני מקבל גם את טענת עורך הדין כי הצעת שכר הטרחה המקורי מאוגוסט 2002 התייחסה לשתי דרכי פעולה אפשריות בעוד שבפועל ננקטה דרך פעולה משולבת (פרוטוקול, עמ' 6, ש' 5-8), וכי תוך כדי הטיפול המשפטי הוסכם בין הצדדים, מחדש (סמוך לפברואר 2003), על שכר הטרחה שישולם בגין הטיפול המשפטי (ראה מוצג נ/1; פרוטוקול, עמ' 3, ש' 20/21). 3.3 על פי מוצג נ/1 היה על הלקוחה לשלם לעוה"ד את מלוא שכר הטרחה המקורי עליו הוסכם (924 x 6 תשלומים; שלושה תשלומים מהם שולמו לפני חתימת נ/1) בתוספת 1,500 . אין חולק בין הצדדים כי התוספת של 1,500 נועדה לשם הטיפול המשפטי בהעברת הזכויות. 3.4 סמוך לאחר חתימת נ/1 התעורר משבר אמון בין הצדדים, וזאת – משנתברר ללקוחה כי עורך דינה לא השלים הטיפול בהוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד בעלה (והיא נאלצה לפעול לשם כך בעצמה: פרוטוקול, עמ' 2, ש' 22/30). בעקבות זאת הודיעה הלקוחה לעורך דינה כי היא אינה מעוניינת עוד בהמשך טיפולו בענייניה (מכתבה מיום 10.3.2003 , נספח 2 לתביעה). 3.5 מאז לא בוצעו פעולות משפטיות נוספות כלשהן בידי עוה"ד עבור הלקוחה, ולאחרונה אף שכרה הלקוחה שירותיו של עו"ד אחר על מנת שיטפל בהעברת הזכויות (פרוטוקול, עמ' 1, ש' 28).
פסק דין |05/09/2005 |שלום – אשדוד
ת"א (רחובות) 1987/03- עורך דין רועי ב"ר נגד עיריית ראשון לציון
שמות השופטים: ישראל פת
בית המשפט קבע כי הסכם שכר הטרחה הוא סביר ומשקף את הסכמת הצדדים. 21. ביום 3.3.21 אישר בית המשפט (כב' השופטת צנציפר-הלפמן) הסכם מכר מותנה שנחתם על ידי זוכה בהתמחרות שנערכה ביום 4.2.21 – אופק שלי יזמות בע"מ, שבמסגרתו נקבעה תמורה בגין המקרקעין בסך של 64,400,005 . תמצית טענות הצדדים 7 22. המבקש עותר לפסוק את חלקו בשכר הטרחה הכולל של כונסי הנכסים. לטענתו, עבודתו במסגרת הפרויקט נפרשה על פני כ-25 שנים, וכללה בין היתר: תכנון ואישור תב"ע רצ/11/187; חברות במנהלת והשתתפות פעילה במאות ישיבותיה; טיפול ברכישת זכויות הבעלות של קק"ל במקרקעין; רישום פרצלציה במקרקעין ויצירת חלקה 312; יזום והכנת תיקון תב"ע רצ/מק/2/11/187 והגדלת הזכויות ל-84 יחידות דיור; הזמנת חוות דעת שמאיות להערכת שווי המקרקעין; עבודה מול בעלי המקצוע שליוו את הפרויקט – שמאים, מודדים, מנהל פרויקט, אדריכלים ויועצים מסוגים שונים במהלך כל שנות הפרויקט והכנת כל הסכמי ההתקשרות עמם; הכנת שני מכרזים למכירת המקרקעין וניהולם על כל המשתמע מכך, לרבות הליכי התמחרות, פ גישות עם קבלנים, ניסוחי הסכמים והפנמת הערות של המנהלות וכל הגורמים המעורבים; ניהול הליכים משפטיים בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי, שכללו הגשת כתבי טענות, הופעות בדיונים, הגשת בקשות, תגובות, בדיקות משפטיות, הוצאות ואיתור צווי ירושה וצווי קיום צוואה, ביצוע המצאות מחוץ למדינת ישראל, איתור נעדרים, המצ אות למספר רב של בעלי דין ועוד, בכל אחד מההליכים המשפטיים שנוהלו ופורטו לעיל; ניהול שני הליכי גישור בפני המגשר; ניהול והשתתפות בהליכי מו"מ מורכבים וארוכים עם גלובוס ועם הבנקים המלווים (בנק דיסקונט ולאחריו בנק לאומי) במשך שנים רבות ומאות שעות עבודה; ניהול והשתתפות במו"מ בעניין המתווה; בדיקות וטיפולים בנושאים מורכבים של מיסוי, תכנון
החלטה |24/04/2022 |שלום – רחובות
ת"א (חדרה) 31046-03-15- רבקה מודזיבסקי נגד אהרן פישר
שמות השופטים: הדסה אסיף
1. בפני בקשת הנתבעת, להעברת הדיון לבית משפט השלום בפתח תקווה, בשל חוסר סמכות מקומית 2. התביעה הנה לתשלום שכר טרחה ראוי בגין פעולות לרישום מקרקעין שביצע התובע, עורך דין במקצועו. זאת, לטענת התובע, מכוח התחייבות של בן-זוגה-המנוח של הנתבעת, אשר חלק מזכויותיו באותה מקרקעין ירשה הנתבעת. עפ"י כתב התביעה, מדובר בעילת תביעה חוזית מכוח חוב של העזבון אותו ירשה הנתבעת, כמו גם עילה מעין חוזית ועשיית עושר שלא במשפט. 3. הנתבעת טוענת להעדר סמכות מקומית, בהתאם לתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות"). לטענתה, תקנה 3(א)(1) לתקנות, הקובעת סמכות מקומית לפי "מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע", מקימה סמכות מקומית למחוז מרכז לאור מגורי הנתבעת בבית אבות "המבריא" בכפר סבא. לטענת הנתבעת, אין כתב התביעה מפרט עובדות המקימות סמכות מקומית ביחס לכל יתר החלופות הרלוונטיות לכאורה בתקנה 3 ואין בו פירוט של העובדות המקימות סמכות שיפוט מקומית. לטענתה, מכתב התביעה עולה כי התביעה היא לתשלום שכ"ט בגין רישום בעלות בנכס בלשכת רישום המקרקעין בנתניה, אשר שייך לבתי משפט המחוז מרכז. 4. לטענת התובע, פעולותיו כעו"ד שטיפל ברישום המקרקעין, בוצעו במשרדו בחדרה. לטענתו, חובת התשלום היא במשרדו בחדרה לפי סעיפים 44 ו- 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ד – 1973 (להלן: "חוק החוזים"), כמו גם לפי כללי לשכת עוה"ד, הקובעים כי מקום תשלום שכ"ט עו"ד הוא במקום בו מנהל עוה"ד את משרדו. 2 לטענת התובע, המקום שנועד לקיום ההתחייבות במקרה זה הוא כתובת משרדו, בעיר חדרה, ולכן קיימת סמכות מקומית עפ"י התקנות והפסיקה (מפנה לבר"ע 696/05 מחוזי ירושלים; בר"ע 6920/94 לוי נ' פולג פ"ד מט(2) 731; י.
החלטה |30/05/2015 |שלום – חדרה
ת"ק (תל אביב) 56210-11-22- אנסטסיה זורבליוב נגד עורך דין רענן גל
שמות השופטים: קרן שמש
1. התביעה שבפניי היא תביעה לתשלום סך של 30,040 בגין החזר חלק משכר טרחה ששילמה התובעת לנתבע במסגרת הסכם לקבלת שירותים משפטיים, וכן פיצוי על עוגמת נפש 2. בפתח הדברים יצוין כי הנתבע, עורך דין במקצועו, ייצג את עצמו בהליך, ולפיכך הותר לתובעת להסתייע בייצוג מטעמה; אולם בסופו של דבר היא בחרה לייצג את עצמה, בסיוע בית המשפט. פרשת המקרה וטענות הצדדים 3. התובעת פנתה אל הנתבע, עורך דין המתמחה בייצוג בדיני משפחה, לצורך קבלת שירותים משפטיים במסגרת הליך גירושין. ביום 12.4.2022 נערכה פגישה בין הצדדים, שבמהלכה מסרה התובעת לנתבע את הפרטים הרלוונטיים, והסבירה לו כי היא נמצאת בהליכי פרידה מבעלה, וכי במסגרת זו היא מעוניינת לנהל משא ומתן בנוגע לתנאי הסכם הגירושין. בשלב בו פנתה התובעת אל הנתבע כבר הוכנה טיוטת הסכם גירושין על-ידי בא כוחו של הבעל, והתובעת היתה מעוניינת לשפר את תנאי ההסכם לטובתה, ולהשלים את התהליך מבחינה פורמלית, לרבות העברת חלק מהזכויות בדירת בני הזוג לרישום על שמה. 4. במהלך הפגישה הסביר הנתבע לתובעת את האפשרויות העומדות בפניה מבחינה משפטית, על השלכותיהן, והתובעת הבהירה כי היא מעוניינת לסיים את ההליך בהסכם, ולהימנע מנקיטת הליכים משפטיים. הצדדים סיכמו כי הנתבע ייצג את התובעת בניהול המשא ומתן והשלמת ההליך בפועל, תמורת שכר טרחה בסך 12,000 ועוד מע"מ ובסך כולל של 14,040 . עוד הובהר והוסכם, כי במקרה שבו תחליט התובעת בכל זאת לנקוט הליכים של הגשת תובענות לבית המשפט, יסוכם על שכר טרחה נפרד לניהול הליכים אלה, ממנו יקוזז הסכום עליו הוסכם לצורך ניהול משא ומתן והשלמת ההליך. 5. הנתבע ביקש מהתובעת שתסדיר את תשלום מלוא הסכום בגין שכר טרחה מראש, ושלח אליה באמצעות וואטסאפ נוסח הסכם שכר טרחה שצורף לכתב התביעה (להלן: "הסכם שכר הטרחה").
פסק דין |06/06/2023 |תביעות קטנות – תל אביב
ת"א (חיפה) 29240-11-22- יהודה קנובלר נגד לשכת רישום המקרקעין- חיפה
שמות השופטים: איל באומגרט
גם בטענתן, לפיה על התובעים לצרף לתביעתם את כל מי שרשום כבעל זכויות במקרקעין ואת כל "שרשרת" הרכישות והמכירות, שכן יש ליתן זכות טיעון לכל מי שזכויותיו עלולות להיפגע מפסק דין שיינתן בתיק זה. " 8. בכל הנוגע לצווי ירושה, אף אם לא איתר התובע צווי ירושה או קיום צוואה, הרי הוא כצד מעוניין בעיזבון המנוחים, רשאי להגיש בקשות לצו ירושה בהתאם לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965 (סעיף 153) וכן ראה ה"פ (מחוזי ירושלים) 38394-03-15 חיגאזי נ' חטיב (נבו 26.3.2015 ) שם נקבע: "אם טרם נקבעו יורשיו בצו ירושה, הרי שבקשה מתאימה לקביעת יורשיו של אדם ניתן להגיש "כל מי שמעוניין בדבר" (ס' 153 לחוק הירושה), אשר כולל גם בעל דין שכנגד כאשר נפטר בעל דין בעיצומו של הליך. צעדים אלה ינקוט רק המעוניין בדבר, ואין להגדיר כך את הבורר עצמו; וכן אין מקום להוצאת צווים כלשהם נגד בנו של הנפטר או בני משפחתו האחרים, אשר אינם במעמד של "יורשים" עד למתן צו הקובע את זהותם, והם כשלעצמם אינם חייבים להוציא צו ירושה. אי לכך, ואם יתברר שטרם ניתן צו ירושה כלשהו אחר הנפטר, על ב"כ המבקש לפעול בהתאם למפורט לעיל. " 9. על כן, דחה בית המשפט בהחלטה את בקשת התובע למתן פסק דין על פי התובענה, והורה לתובע לנמק מדוע לא תמחק תביעתו מחוסר מעש. נימוקי התובע הוגשה בדרך של "הודעה מטעם התובע ובקשה לחתימה על צו" (להלן: "הודעה"). בהודעה נטען, כי התובע מנהל הליכים משפטיים מאז 1997 על מנת לרשום זכויותיו בדירה וחרף פסק הדין והפסיקתה, לא עלה בידו להשלים את הרישום. הלכה למעשה מלין התובע על הרשויות השונות שלא רשמו את זכויותיו. על כן, עותר כעת התובע בבקשה לתמצית רישום ספציפית ומורחב לה"ה שלום בקרמשיין וכן לתחליף המצאה לאיתור יורשי ה"ה משה שלורק, אדם יוסף ורוזה בקרשמיין.
פסק דין |01/01/2024 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 38727-08-17- עורך דין אליהו נגד חוסיין אבו רוקון,
שמות השופטים: סיגלית מצא
1. בפניי תביעה כספית לתשלום שכר טרחה בסך 282,117 בגין שירותים משפטיים שנתן התובע לנתבע בין יוני 2016 לבין יוני 2017 א – העובדות א.1 – השירותים המשפטיים שנתן התובע לנתבע 2. בתביעתו עותר התובע לחיוב הנתבע בתשלום שכר טרחה בגין שירותים משפטיים שונים שנתן לנתבע, בהתאם לפירוט הבא: א. הכנת שתי צוואות; ב. מכר קרקעות; ג. ייצוג הנתבע בתיק פש"ר 17847-01-12; 2 ד. ייצוג הנתבע בתמ"ש 7621-01-17 חוסיין אבו רוקון נגד בדיעה אבו רוקון ואח'; ה. ייצוג הנתבע בת. א. 513-12-16 – תביעה לסילוק יד ולתשלום דמי שכירות; ו. הגשת בקשות לפדיון מלווה ביטחון משנת 1972; ז. טיפול בתיק עמותה להנצחת השיך לביב אבו רוקון ז"ל . 3. יצוין כי בגין חלק מהשירותים נחתם הסכם שכר טרחה ובגין אחרים לא נחתם הסכם כאמור. ביחס לחלק מהשירותים חתם הנתבע על ייפוי כוח, ובאחרים לא הוצג ייפוי כוח כאמור. להלן טבלה המרכזת את פרטי השירותים המשפטיים השונים בגינם הוגשה התביעה: העניין ייפוי כוח הסכם שכר טרחה מועד הפסקת ייצוג פעולות שבוצעו שכר טרחה נתבע הכנת צוואה 9.6.2016 – צוואה מיום 1.7.2016 נחתמה בנוכחות עדים. 3,000 בצירוף מע"מ הכנת צוואה 9.6.2016 – הצוואה ללא תאריך ולא נחתמה. 3,000 בצירוף מע"מ 3 מכר קרקעות 9.6.2016 ייפוי כוח בלתי חוזר מיום 11.10.201620 . 9.201615.6 .2017פגישות וסיורים, ישיבות עם שמאים ועוד. 2 משווי המקרקעין בהתאם להסכם שכר הטרחה – 90,674 בצירוף מע"מ (לפי הערכת חב' אמברלה) ולחילופין 85,600 בצירוף מע"מ (לפי הערכת חב' ח.
פסק דין |30/11/2020 |שלום – חיפה
צו הירושה (העברת צוואות מופקדות מבתי המשפט להפקדה אצל הרשמים לעניני ירושה), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. העברת צוואות
1. (א) הצוואות המופקדות בבתי המשפט יועברו אל הרשמים לעניני ירושה במקומות המפורטים להלן: ממקום למקום (1) בתי המשפט במחוז ירושלים הרשם לעניני ירושה במחוז ירושלים; (2) בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז הרשם לעניני ירושה במחוזות ת"א והמרכז; (3) בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון הרשם לעניני ירושה במחוזות חיפה והצפון; (4) בתי המשפט במחוזות באר-שבע והדרום הרשם לעניני ירושה במחוזות באר-שבע והדרום. (1) בתי המשפט במחוז ירושלים הרשם לעניני ירושה במחוז ירושלים; (2) בתי המשפט במחוזות תל-אביב והמרכז הרשם לעניני ירושה במחוזות ת"א והמרכז; (3) בתי המשפט במחוזות חיפה והצפון הרשם לעניני ירושה במחוזות חיפה והצפון; (4) בתי המשפט במחוזות באר-שבע והדרום הרשם לעניני ירושה במחוזות באר-שבע והדרום. (ב) מנהל בתי המשפט והממונה הארצי יקבעו את סדרי העברת הצוואות מבתי המשפט במחוזות השונים אל הרשמים לעניני ירושה.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
צו נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) (שיעורי שכר טרחת עורך דין מרביים), התשס"ט-2009
סעיף: 1. שכר טרחה מרבי
1. 2 שכר הטרחה המרבי שמותר לעורך דין לקבל בעד טיפול בבקשה לפי החוק כאמור בטור א' הוא כמפורט לצדה בטור ב': טור א' טור ב' מהות הטיפול באחוזים או בשקלים חדשים (1) בעד הגשת בקשה על ידי מי שטוען לזכות בנכס לקבלת הנכס לידיו לפי הוראות סעיף 20(א) או 26 לחוק לרבות טיפול בדרישת החברה להמציא ראיות נוספות לפי הוראות סעיף 21( א)-(א) לגבי נכס ששווי חלקו של המבקש בעת קבלתו הוא עד 129,325 שקלים חדשים 10% משווי הנכס שהתקבל או 905, לפי הגבוה מביניהם (ב) לגבי נכס ששווי חלקו של המבקש בעת קבלתו עולה על 129,325 שקלים חדשים 10% מ-129,325 הראשונים; 5% מכל שקל נוסף עד 646,627 ו-2.5% מכל שקל נוסף מעל 646,627 (2) בעד הגשת ערר על החלטת החברה לפי הוראות סעיף 28(א) לחוק-(א) אם עורך הדין טיפל בבקשה לקבלת הנכס לפי הוראות סעיף 20(א) או 26 2,587 (ב) אם עורך הדין לא טיפל בבקשה לקבלת הנכס לפי הוראות סעיף 20(א) או 26-(1) לגבי נכס ששווי חלקו של המבקש בעת קבלתו הוא עד 129,325 שקלים חדשים 8% משווי הנכס שהתקבל או 2,587, לפי הגבוה מביניהם (2) לגבי נכס ששווי חלקו של המבקש בעת קבלתו עולה על 129,325 שקלים חדשים %8 מ-129,325 הראשונים, בתוספת 4% מכל שקל נוסף עד 646,627 ו-2% מכל שקל נוסף מעל 646,627 (1) בעד הגשת בקשה על ידי מי שטוען לזכות בנכס לקבלת הנכס לידיו לפי הוראות סעיף 20(א) או 26 לחוק לרבות טיפול בדרישת החברה להמציא ראיות נוספות לפי הוראות סעיף 21(א)-( א) לגבי נכס ששווי חלקו של המבקש בעת קבלתו הוא עד 129,325 שקלים חדשים 10% משווי הנכס שהתקבל או 905, לפי הגבוה מביניהם (ב) לגבי נכס ששווי חלקו של המבקש בעת קבלתו עולה על 129,325 שקלים חדשים 10% מ-129,325 הראשונים; 5% מכל שקל נוסף עד 646,627 ו-2.5% מכל שקל נוסף מעל 646,627 (2) בעד הגשת ערר על החלטת החברה לפי
חוק הירושה, תשכ"ה-1965
סעיף: 67א. מתן צו ירושה וצו קיום על ידי בית המשפט
67א. (א) על אף האמור בסעיף 66(א), בקשה לצו ירושה או לצו קיום שהוגשה לרשם לעניני ירושה תועבר לבית המשפט בכל אחד מאלה: (1) הוגשה התנגדות לבקשה; (2) המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה; (3) היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו ראו לנכון ליזום הליך לענין הבקשה או להצטרף להליך; (4) האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה אדם שהאפוטרופוס הכללי מנהל את רכושו או נעדר; (5) – (7) (נמחקו); (8) הרשם לעניני ירושה ראה לנכון להעביר את הבקשה לבית המשפט. (ב) בקשה שהדיון בה הועבר לבית המשפט לפי סעיף קטן (א), יראו אותה כתובענה לפי סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, ובית המשפט רשאי להצהיר על זכויות היורשים כאמור בסעיף 66. (ג) נתן בית המשפט צו ירושה או צו קיום לפי סעיף זה, יועבר העתק הצו לרשם לעניני ירושה לשם רישום לפי סעיף 73ד.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה ולבקשה למינוי מנהל עיזבון תקנה 19 לתקנות הירושה, לרבות כפי שהוחלה בתקנה 33 לתקנות האמורות הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 38. תיקון או ביטול של צו ירושה או של צו קיום צוואה תקנה 27 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 39. בקשה למינוי מנהל עיזבון תקנה 31 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 40. הגשת פרטה ודוחות תקנות 38 ו–41 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 41. רישום מכר תקנות 9 עד 14 ו–16 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011 (להלן – תקנות המקרקעין) רשם המקרקעין הממונה על המרשם אתר האינטרנט של הרשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין 42.
פקודת הירושה
סעיף: 2. פירוש
2. בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן, מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר – "אדמת-מולק" כוללת כל קרקע, פרט לקרקע-מירי, העוברת בירושה או טובות-ההנאה שבה; "אדמת-מירי" כוללת אדמת-וקף וכל הקרקעות האחרות שחל עליהן, בתוקף הוראותיו המפורשות, החוק העותומני מיום 3 ברביע אל אוול, 1331 להג'רה, הדן בירושת-מקרקעים, וכן כל טובת-הנאה רשומה באותן הקרקעות; "בית-דין של עדה" פירושו בית-דין היושב לדין בתוקף השיפוט שנמסר למוסדות המנהלים של עדה דתית, אך אין הוא כולל בית-דין מושלמי דתי; "בית-משפט אזרחי" פירושו בית-משפט שנוסד ע"י הממשלה והיושב לדין בהרשאתה, אך אין הוא כולל בית-דין דתי; "החוק העותומני" פירושו החוק הזמני מיום 3 ברביע אל אוול, 1331 להג'רה, הדן בירושת-מקרקעים, כמפורש בתוספת השניה לפקודה זו; "מבצע צוואה" פירושו אדם שנתמנה בצוואה כמוציא לפועל את צוואתו של המת; "מטלטלים" כוללים כל רכוש פרט למקרקעים, וביחוד כל יבול או פרי הקיימים או גדלים, אף אם לא נקצר היבול מן הקרקע או לא נקטף הפרי מן העץ; "מקרקעים" כוללים אדמת-מירי ואדמת-מולק; "נכרי" פירושו כל שהוא נכרי בגדר סעיף 59 של דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922; "נספח לצוואה" פירושו תעודה בכתב שנערכה בקשר עם צוואה, ובאה לבאר צוואה, להוסיף עליה או לבטלה, כולה או מקצתה; "עדה דתית" ו "עדה" פירושן עדה המפורטת בתוספת הראשונה לפקודה זו או כל עדה אחרת ששר המשפטים יוסיף אותה בצו לתוספת האמורה; "עזבון" כולל כל נכסי-מטלטלים הכלולים בירושה; "צוואה" פירושה הצהרה חוקית בכתב שבה מגלה המצווה את רצונו כדת מה לעשות ברכושו לאחר מותו, והיא כוללת נספח לצוואה; "תעודת קיום-צוואה" פירושה תעודה בכתב הניתנת ע"י בית-משפט אזרחי והמכריזה שצוואתו של המת הוכחה כהלכה.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
עשיית צוואה בפני רשות תקנה 7 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 34. מסירת צוואה תקנה 8 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 35. הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה תקנה 14 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 36. הגשת התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה סעיף 67 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה) הרשם לענייני ירושה שר המשפטים אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 37. התנגדות לבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה ולבקשה למינוי מנהל עיזבון תקנה 19 לתקנות הירושה, לרבות כפי שהוחלה בתקנה 33 לתקנות האמורות הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 38.
תקנות הירושה, התשנ"ח-1998
סעיף: 12. סעדים בשל תביעות שונות
12. תובענה מן המפורטות להלן, תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הענינים בה אשר יהיה: (1) תובענה לעשיית צוואה; (2) תובענה למתן צו ירושה או צו קיום והתנגדות; (3) תובענה להצהרת מוות; (4) תובענה להוכחת מותו של אדם וזמן מותו; (5) תובענה להוכחת צוואה; (6) תובענה למזונות או למדור מן העזבון ומן היורשים; (7) תובענה למינוי מנהל עזבון והתנגדות למינוי; (8) תובענה לתיקון צו ירושה או צו קיום והתנגדות; (9) ערעור על החלטת רשם לעניני ירושה; (10) תובענה אחרת בעניני ירושה לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו.
חוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020
סעיף: 12. דיווח לכנסת
הגשת תביעת חוב בידי נושה שאינו מיוצג בהליך פשיטת רגל שחלות לגביו ההוראות לפי פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, כאמור בסעיף 373 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 31. מסירת בקשה לפירוק על ידי תאגיד המתפרק בהתאם להוראות תקנה 4 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 תקנה 4 לתקנות החברות (פירוק), התשמ"ז-1987 הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה ?טור א' השירות החיוני טור ב' החיקוק שלפיו ניתן שירות חיוני טור ג' הגוף הציבורי נותן השירות החיוני טור ד' הגורם הממונה לקביעת הוראות לעניין מתן שירות מרחוק טור ה' מקום פרסום ההוראות לעניין שירות מרחוק 32. הפקדת צוואה וביטול הפקדה תקנות 6, 6א ו–6ב לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן – תקנות הירושה) הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 33. עשיית צוואה בפני רשות תקנה 7 לתקנות הירושה הרשם לענייני ירושה הממונה הארצי לענייני ירושה אתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי, הממונה על הליכי חדלות פירעון והרשם לענייני ירושה 34.
תקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים), התשס"ב-2002
סעיף: 2. שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע משכנתה
2. שכר טרחת עורך דין בעד הגשת בקשה לביצוע המשכנתה, לרבות אם פרע החייב את החוב שבפיגור או את מלוא חוב ההלוואה עד למינוי כונס נכסים, יהיה בשיעור של 10% מהחוב שבפיגור, ואולם הוא לא יפחת מ-2,206 שקלים חדשים ולא יעלה על 14,711 שקלים חדשים.
חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967
סעיף: 10ג. שכר עורך דין בחובות בסכום נמוך
10ג. 9 (א) על אף האמור בסעיף 10(א), לעניין בקשה לביצוע פסק דין כספי או כל חיוב כספי אחר שניתן לפי חוק לבצעו כמו פסק דין של בית משפט, שסכומו אינו עולה על 4,500 שקלים חדשים, לא יישא חייב שאינו תאגיד בשכר טרחת עורך דין בסכום העולה על 244 שקלים חדשים או בשיעור העולה על 10% מסכום החוב, לפי הגבוה, אולם רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט אחרת, על פי בקשה שהוגשה לו, במקרים שבהם לדעתו הדבר מוצדק בנסיבות העניין בשל מורכבותו. (ב) (1) סכום שכר הטרחה האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור השינוי של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (2) סכום שכר הטרחה המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של 50 אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה. (3) עודכן שכר טרחה לפי סעיף קטן זה, ייעשה העדכון הבא של אותו שכר טרחה לגבי סכום שכר הטרחה המעודכן לפני שעוגל לפי פסקה (2), אולם חלקי אגורה לא יובאו בחשבון. (4) שר המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את סכום שכר הטרחה המעוגל. (ג) הוראות סעיף 9(ד) ו–(ה), לעניין צירוף ריבית לחוב ולעניין התווספות דמי פיגורים, יחולו גם לעניין חוב של שכר טרחת עורך דין לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בכל מקום, במקום "יום הוצאתן" יבוא "יום הגשת בקשת הביצוע".
כל הזכויות שמורות ©
