כל הזכויות שמורות ©
בחירת עורכי דין לנזיקין בחיפה היא החלטה קריטית עבור מי שנפגע בתאונה או נזקק לייצוג משפטי בתחום זה. פסיקות בתי המשפט בחיפה והצפון משקפות סטנדרטים מקצועיים ואתיים גבוהים הנדרשים מעורכי דין לנזיקין באזור זה. סקירה זו מנתחת את המסגרת המשפטית, החובות המקצועיות והשיקולים המעשיים בבחירת עורכי דין לנזיקין בחיפה.
הפסיקה הישראלית, ובפרט זו היוצאת מבתי המשפט בחיפה, קבעה מסגרת ברורה לחובות המוטלות על עורכי דין לנזיקין. בעא 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ' גולדפרב לוי (ניתן ב-16/09/2014), קבע בית המשפט העליון עיקרון חשוב:
"קיימת חפיפה בין 'האמצעים הסבירים' לצורך בחינת חיוב השתדלות בדיני חוזים לבין בחינת סטנדרט ההתנהגות הסבירה בעוולת הרשלנות בדיני הנזיקין. לכן, הלכה למעשה, התרשלות בנזיקין תהווה מן הסתם גם הפרת חיוב ההשתדלות בחוזים, ולהיפך"
קביעה זו מדגישה את הקשר ההדוק בין חובות חוזיות לחובות נזיקיות בעבודתם של עורכי דין לנזיקין בחיפה. המשמעות היא כפולה: מחד, עורך הדין מחויב ללקוח מכוח הסכם שכר הטרחה (חוזה), ומאידך, עליו לעמוד בסטנדרט ההתנהגות המקצועית הסבירה (נזיקין).
סטנדרט המקצועיות הנדרש מעורכי דין לנזיקין בחיפה הוגדר בבירור בפסיקת בתי המשפט. בעלע 19/08 עורך דין עדי דיאמנט נ' לשכת עורכי הדין – ועד מחוז חיפה (ניתן ב-31/05/2009), נקבע:
"חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין"
פסיקה זו מדגישה את מרכזיותה של חובת הנאמנות בעבודתם של עורכי דין לנזיקין בחיפה. הנאמנות אינה רק עיקרון אתי מופשט, אלא חובה משפטית מחייבת הכוללת טיפול מסור ושקדני בעניינו של הלקוח.
עורכי דין לנזיקין בחיפה נדרשים לחובת נאמנות מוחלטת ללקוחותיהם. משמעות הדבר היא:
בתי המשפט בחיפה מייחסים חשיבות מיוחדת לחובת הנאמנות, במיוחד בתחום הנזיקין, שבו לקוחות רבים נמצאים במצב פגיע עקב פגיעה גופנית או נפשית.
הפסיקה מדגישה כי עורכי דין לנזיקין בחיפה מחויבים לטפל בתיקים באופן מסור ושקדני, הכולל:
תקשורת ברורה ושוטפת היא היבט מרכזי בעבודתם של עורכי דין לנזיקין בחיפה. החובה כוללת:
עורכי דין לנזיקין בחיפה נדרשים לבקיאות מעמיקה בדיני הנזיקין, כולל:
הפרוצדורה המשפטית היא מרכיב קריטי בעבודתם של עורכי דין לנזיקין בחיפה. נדרשת מיומנות ב:
תחום הנזיקין מחייב עורכי דין לנזיקין בחיפה להכיר היטב את ההיבטים הרפואיים הרלוונטיים:
עורכי דין לנזיקין בחיפה נדרשים להכיר את הפרקטיקה המקומית בבתי המשפט באזור:
חלק מרכזי בעבודת עורכי דין לנזיקין בחיפה הוא העבודה עם מומחים רפואיים:
תיאום יעיל מול חברות ביטוח הוא מיומנות חיונית לעורכי דין לנזיקין בחיפה:
עורכי דין לנזיקין בחיפה נדרשים למיומנות ספציפית בהערכת נזקים:
בבחירת עורכי דין לנזיקין בחיפה, יש לשקול:
היבט מכריע נוסף בבחירת עורכי דין לנזיקין בחיפה הוא רמת השירות והזמינות:
בשנים האחרונות ניכרת מגמה של התמקצעות בקרב עורכי דין לנזיקין בחיפה:
בתי המשפט בחיפה פיתחו גישות ייחודיות בתחום הנזיקין, המשפיעות על עבודת עורכי דין לנזיקין:
עורכי דין לנזיקין בחיפה נדרשים לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים, תוך שמירה על חובת נאמנות מוחלטת ללקוח. הבחירה בעורך דין לנזיקין צריכה להתבסס על שילוב של:
בחירה מושכלת של עורך דין לנזיקין בחיפה עשויה להיות הגורם המכריע בהצלחת התביעה ובהשגת הפיצוי ההולם עבור הנפגע. חשוב לבחון בקפידה את ההתמחות, הניסיון, המוניטין והגישה האישית של עורך הדין, ולוודא שהוא מתאים לצרכים הספציפיים של התיק.
על"ע (ירושלים) 19/08- עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג
28 קיימת חפיפה בין "האמצעים הסבירים" לצורך בחינת חיוב השתדלות בדיני חוזים לבין בחינת סטנדרט ההתנהגות הסבירה בעוולת הרשלנות בדיני הנזיקין. לכן, הלכה למעשה, התרשלות בנזיקין תהווה מן הסתם גם הפרת חיוב ההשתדלות בחוזים, ולהיפך, מקום בו נדחית העילה הנזיקית בהיעדר סטיה מסטנדרט זהירות, יש להניח כי תידחה גם העילה החוזית. 2. בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב (על ההבחנה בין אחריות עורך דין מחוץ לכתלי בית המשפט לבין אחריות עורך דין בהליך משפטי ראו אסף יעקב "רשלנות בין כותלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (תשס"ב) (להלן: יעקב). לטעמי, ניתן להרחיב הבחנה זו גם על הליכי טרום משפט או מעין משפט כאמור לעיל). 26 ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה. כאשר בעסקה או בחוזה עסקינן, על עורך הדין הנטל להוכיח שבעשיית העסקה הלקוח נטל על עצמו סיכון מרצון מתוך מודעות והבנה מלאה של הסיכון (השוו לפסק דיני בת. א. (מחוזי חיפה) 690/04 נגלר נ' י. ר. טסלר יזום תכנון ובניה בע"מ ( 14.9.2008 ). מכאן, שבמישור הראייתי, טוב יעשה עורך דין המבקש להבטיח עצמו מפני תביעת רשלנות מקצועית בליווי עסקה, אם יעגן בכתב את ההסבר שניתן ללקוח "אוהב סיכונים", אשר דחה את עצתו המקצועית לגבי אופן ביצוע העסקה (לדוגמה, הלקוח ויתר במודע על קבלת בטחונות בעסקה).
פסק דין |15/09/2014 |בית המשפט העליון
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
ע"א 37/86-1. משה לוי נגד 1. יצחק יחזקאל שרמן
שמות השופטים: א ברקש לוין,ד לוין
עד שאגיע לגיבוש וקביעת מסקנותי בענין זה רואה אני להידרש ובהרחבת מה לסוגייה החשובה לעניננו, אך גם דרך כלל, והיא – מהו היקף ומה טיב חובותיו ואחריותו של עורך דין כלפי לקוחו, ומה תחום חובותיו ואחריותו של עורך דין, אם בכלל, כלפי מי שאינו לקוחו, אך היה קשור בענין שטפל בו עורך הדין עבור לקוחו שלו. לאחר הסקירה הכללית ומשתתלבן הסוגיה במלוא היקפה וינתן לה מענה – אסקור נסיבות המקרה דנן ואקבע מה מעמדו של לוי כלפי המאירי (לקוח או לא) והאם הפר המאירי במגעיו וקשריו עם לוי חובה מחובותיו; האם ראוי למוצאו אחראי ולחייבו בנזקי לוי, אם אמנם סבלו נזק בשל מעשיו או מחדליו של המאירי. 22. הבסיס העיקרי לחבותו של עורך דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי. בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שרותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. יש והסכם זה מועלה על הכתב ויש והוא מוצא ביטויו רק בדברים שבעל פה. הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין.
פסק דין |09/09/1990 |בית המשפט העליון
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג
28 קיימת חפיפה בין "האמצעים הסבירים" לצורך בחינת חיוב השתדלות בדיני חוזים לבין בחינת סטנדרט ההתנהגות הסבירה בעוולת הרשלנות בדיני הנזיקין. לכן, הלכה למעשה, התרשלות בנזיקין תהווה מן הסתם גם הפרת חיוב ההשתדלות בחוזים, ולהיפך, מקום בו נדחית העילה הנזיקית בהיעדר סטיה מסטנדרט זהירות, יש להניח כי תידחה גם העילה החוזית. 2. בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב (על ההבחנה בין אחריות עורך דין מחוץ לכתלי בית המשפט לבין אחריות עורך דין בהליך משפטי ראו אסף יעקב "רשלנות בין כותלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (תשס"ב) (להלן: יעקב). לטעמי, ניתן להרחיב הבחנה זו גם על הליכי טרום משפט או מעין משפט כאמור לעיל). 26 ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה. כאשר בעסקה או בחוזה עסקינן, על עורך הדין הנטל להוכיח שבעשיית העסקה הלקוח נטל על עצמו סיכון מרצון מתוך מודעות והבנה מלאה של הסיכון (השוו לפסק דיני בת. א. (מחוזי חיפה) 690/04 נגלר נ' י. ר. טסלר יזום תכנון ובניה בע"מ ( 14.9.2008 ). מכאן, שבמישור הראייתי, טוב יעשה עורך דין המבקש להבטיח עצמו מפני תביעת רשלנות מקצועית בליווי עסקה, אם יעגן בכתב את ההסבר שניתן ללקוח "אוהב סיכונים", אשר דחה את עצתו המקצועית לגבי אופן ביצוע העסקה (לדוגמה, הלקוח ויתר במודע על קבלת בטחונות בעסקה).
פסק דין |15/09/2014 |בית המשפט העליון
ע"א 1546/16- עפו סעיד ביסאן נגד מדינת ישראל- רשות הפיתוח וקקל
שמות השופטים: ח מלצר,נ הנדל,א שטיין
דרישה כאמור מכילה בתוכה חובה לנהוג במיומנות ולנקוט בכל האמצעים הסבירים להשגתה של המטרה החוזית המוסכמת (ראו: עניין גול, בפסקה 8; איל זמיר חוק חוזה קבלנות,תשל"ד-1974 36/34 (בסדרה "פירוש לחוקי החוזים" בעריכת ג' טדסקי, 1994); איל זמיר עיקרון ההתאמה בקיום חוזים 104 (1990) (להלן: זמיר, קיום חוזים)). דוגמאות נפוצות של חיוב השתדלות שאינו מבטיח תוצאה הן חובתו של עורך דין לספק ללקוחו שירות מקצועי בייצוגו בבית המשפט (ראו: ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ ג דפרב ואח' עורכי דין בע"מ ( 16.9.2014 ), פסקאות 3-1 לפסק דינו של השופט י' עמית) וחיובו של רופא לנהוג במטופלו במקצועיות ובמיומנות כדי לשפר את מצבו הרפואי עד כמה שניתן (ראו: ע"א 4025/91 צבי נ' קרול, פ"ד נ(3) 784, 789 (1996); ע"פ 7193/04 יקירביץ' נ' מדינת ישראל ( 30.4.2007 ), פסקאות 64/61; וכןhawkins v. mcgee, 146 a. 641 (n. h. 1929) sullivan v. o'connor, 296 n. e.2d 183 (mass. 1973))). 17 40. הנטל להוכיח את הפרתו של חיוב השתדלות רובץ על כתפי הנפגע מן ההפרה הנטענת: על הנפגע להוכיח את עובדות ההפרה לפי מאזן ההסתברויות (ראו: ע"א 645/78 טישאואר נ' מלמן, פ"ד לד(1) 375, 380 (1779); ע"א 475/81 זיקרי נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, 604 (1986)). בהקשר זה, חשוב להדגיש ולציין כי רק לעתים רחוקות תימצאנה בידי הנפגע ראיות ישירות להימנעות המפר מקיומו של חיוב ההשתדלות שנטל על עצמו בחוזה – כדוגמת המקרה שבו המפר נקט צעדים חיצוניים אשר מצביעים על כך שאין בכוונתו למלא אחר חיובו.
פסק דין |15/09/2020 |בית המשפט העליון
ע"א 10078-03- בעא 10078/03 נגד המשיבות בעא 10078/03 1. מקורות חברת מים בעמ
שמות השופטים: א ריבלין א פרוקציה,א א לוי
על הזיקה שבין שני תחומי המשפט עמדה גם השופטת חיות, בדבריה בע"א 2906/01 עיריית חיפה הנ"ל: "הנה כי כן, בעניין החובה לפעול קיימת נקודת השקה בין מבחני הסבירות הקבועים בדין המינהלי המיושמים על ידי בתי המשפט לצורך ביקורת שיפוטית על חוקיות מעשיה או מחדליה של הרשות הציבורית, ובין מבחני הסבירות לפיהם נבחנים מעשיה או מחדליה של הרשות הציבורית בדיני הנזיקין לעניין עוולת הרשלנות". עם זאת, הדגישה השופטת חיות, אין פירושו של דבר כי שני התחומים חופפים זה לזה. כל אחד מהם עשוי להתייחד בתכליות שבבסיסו, באופן יישומם של הכללים המשפטיים בהקשרו, באינטרסים המעורבים ובשיקולים המשפיעים על ההכרעה המשפטית. אדרבה, דומה כי להשקפתה של השופטת חיות, אפשר ולעתים יש מקום ליישם בדיני הנזיקין אמת מידה מחמירה מזו שהייתה ננקטת כלפי הרשות לו דובר בסוגיה שמתחום המשפט המנהלי (ראו דבריה והאסמכתאות אליהן היא מפנה, שם). 26. מהו, אם כן, האופן בו ניתן ליישם את עקרונותיה של "פסקת ההגבלה" החוקתית, ובראשם את עקרון המידתיות, בבחינת "סבירותן הנזיקית" של פעולות המדינה הכרוכות בהפעלתו של שיקול דעת תחילה יש לבחון כלום נעשו פעולות אלו מכוח הסמכה שבחוק ואם הן נועדו, כאמור, לשרת תכלית ראויה. תכלית ראויה היא זו המתיישבת, באופן כללי, עם ערכי היסוד של מדינת ישראל (ככל שקם הצורך להידרש לאלה בגדרו של ניתוח נזיקי), ומשרתת, באורח קונקרטי, מטרה חברתית הולמת ונחוצה (בג"צ 5016/96 חורב הנ"ל, בעמ' 52). רכיב התכלית עשוי להיבחן במספר רמות הפשטה (השוו בג"ץ 1030/99 ח"כ אורון ואח' נ' יושב-ראש הכנסת ואח', פ"ד נו(3) 640, 665), ולעניננו רלוונטית זו המשקללת את מכלול המטרות שביקשה הרשות המנהלית להשיג בפעולתה.
פסק דין |18/03/2007 |בית המשפט העליון
ת"צ (תל אביב) 7020-08-12- אליונה ברניק נגד ' עורך דין גל גורודיסקי ואח'
שמות השופטים: רחמים כהן
הרעיון, כי הסכם שכר טרחה יעמוד בסתירה עם תקנת הציבור אינו חדש והוא מצוי בפסיקה זה מכבר (על"ע 6/78 הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין חיפה נ'שמואל, מיום 2.9.1979 , עמוד 820, שם העיר כב' השופט ויתקון בהערת אגב על האפשרות העומדת בפני לקוח של עורך-דין לפנות לסעיף זה כאשר מדובר בשכר טרחה מופרז). על מעמדו המיוחד של עורך-הדין כאמונאי ועל כן שעליו להימנע מלהימצא בניגוד עניינים, שאחרת הדבר עלול לעמוד בסתירה לתקנת הציבור, עמדה כב' השופטת שטרסברג-כהן (ע"א 6181/93 סולומונוב נ' שרבני, מיום 11.5.1998 , פסקה 11): "אין צורך להכביר מילים על טיבו של המקצוע עריכת-דין, ועל חשיבות השמירה על אמינותו, רמתו, יוקרתו ומקצועיותו של תחום זה. יחסי עורך-דין-לקוח מושתתים על יחסי אמון ונאמנות ברמה גבוהה ביותר. אמון זה תלוי ברמה האתית הגבוהה של המקצוע. מעורבות מסחרית אישית של עורך-דין בעיסקאות שבהן הוא מטפל בעבור לקוחו, עד כדי הפיכת צד לאותן עיסקאות, או טיפול בעיסקה שלא במעמד של נותן שירותים משפטיים אלא במעמד של מתווך, עלולים להביא לניגוד עניינים בין תפקידו של עורך-הדין כמייצג לקוח, לבין האינטרס האישי של עורך-הדין ולפגוע ביוקרת המקצוע ובאמינותו. ראוי להעמיד את האתיקה המקצועית של עורכי-הדין בראש מעיינינו ויפה שעה אחת קודם. ראוי להבהיר הבהר היטב את הגבולות שבין המותר לאסור, לא באופן סתמי לאקוני ומעורפל, אלא באופן ברור כדי להתוות דרכי התנהגות נאותה בתחום עריכת-הדין. כל אלה דרושים למען הלקוחות, למען עורכי-הדין עצמם, למען מערכת המשפט המהווה עמוד תווך של החברה ולמען תקנת הציבור". [הדגשות הוספו] סבורני, כי אכן המשיבים נמצאו בניגוד עניינים לכאורי עת פנו למבקשת וביקשו להחתימה על כתב ההתחייבות, ובכך הפרו לכאורה את חובות האמון שלהם.
החלטה |13/12/2020 |מחוזי – תל אביב
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
על"ע (ירושלים) 19/08- עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
ת"א (אשדוד) 12175-02-17- יגאל סבג נגד יהונתן גולדברג
שמות השופטים: טלמור פרס
כאמור, על הנתבע, מתוקף היותו עורך דינו של התובע, מוטלות חובות נאמנות וזהירות. חובותיו של עורך דין כלפי לקוחו נגזרות ממקורות נורמטיביים שונים ביניהם כללי לשכת עורכי הדין, דיני הנזיקין, דיני החוזים, חוק השליחות ודברי חקיקה ספציפיים. 16 "הלכה מושרשת היא כי עורך-דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, במקצועיות ובנאמנות (ראו למשל: ע"א 37/86 הנ"ל (להלן – פרשת לוי ); ע"א 1170/91 הנ"ל (להלן – פרשת יחיאל )). הפרת חובה זו מקימה אחריות מכוח עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין . בסיס נוסף לחבות של עורך-דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי. התרשלות בייצוג עניינו של הלקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי-יושר כלפי הלקוח, עשויות לשמש אפוא עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או עילה לתביעה נזיקית על-פי עוולת הרשלנות. מקור נוסף לחובת נאמנות של עורך-דין כלפי לקוחו מצוי בחוק השליחות, תשכ"ה-1965. בענייננו חובה זו מבוססת על ייפויי-הכוח שהפקידו המשיבים בידיו של המערער (ראו ע"א 6645/00 הנ"ל ). מבחינת סטנדרד ההתנהגות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים (פרשת לוי , בעמ' 462). הסטנדרד הוא רמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב כלפיו, לצד כללי האתיקה הקובעים את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך-דין". (ע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום, פ"ד נח(3) 385, (2004)). ניתן לומר גם, כי בין עורך-דין ללקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בע"פ), במסגרתו מתחייב עורך הדין ליתן ללקוחו שירותי עריכת-דין וכי לעורך הדין יש ידע מקצועי ומיומנות הנדרשים במקצוע זה וכי לשם מילוי תפקידו, יפעל עורך הדין לטובת הלקוח, בנאמנות ובמסירות וללא מורא, תוך שמירה על הגינות וכבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית-המשפט ויעזור לבית-המשפט לעשות משפט צדק (פס"ד שרמן לעיל עמ' 462; י.
פסק דין |08/12/2019 |שלום – אשדוד
ת"ק (תל-אביב-יפו) 4069/05- פלוני נגד עורך דין אלמוני
שמות השופטים: קליין מנחם
ואולם, חובה חוזית ונזיקית אחד הם, ונהייה אחר הפרתם תעשה אף היא בדקדוק הגדרותיו ותכניו של סטנדרט מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו. (ראה: א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 491 ,479). רמת זהירות ומיומנות זו תבחן בשתיים. האחת, בפרשנות דיני הנזיקין הנוגעים לחובתיו המקצועיות של עורך הדין כבעל מקצוע. והשנייה מאותם לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961,(להלן: "החוק") על כלליהם ותקנותיהם. על שני אלו יקום וייפול דבר חבותו המקצועית של עורך הדין. כך נקבע כי עורך הדין כבעל מקצוע המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח, חב על פי מצגו לנהוג כבעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את התיק המוצג בפניו במידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין סביר בנסיבות דומות" (י. שנהב – ר' לויתן, לעיל, בעמ' 181 וראה האסמכתאות שם ובעמ' 182). בין אלו אוזכרו אף ידיעה סבירה של חוקי המדינה ותקנותיה בהקשר לעניין בו הוא מטפל, עמידה בלוח הזמנים ובפרט אלו הקבועים בחוק בנוגע לענייני הפרוצדורה הדיונית והמהותית. בהקשרים להתנהלות המשפט, על עורך הדין מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי הדין, להופיע כנדרש בבתי המשפט, תוך ניהול הדיונים כראוי. עוד נפסק כי עורך הדין מחויב להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו, בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על מקרהו וכן את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם. (ראה ע"א 479/65 וידר נ' הרנוי, פ"ד כ471 ,468 וכן ע"א 420/75 כהן נ' אייזן, פ"ד ל(29 (2)) כישלונו של עורך דין באחד מאלו ייתפס כהפרת חובותיו כלפי לקוחו.
פסק דין |/07/2005 |שלום – תל אביב
ת"א (תל-אביב-יפו) 51214/05- יצחק כץ, רוח נגד דוברונסקי עלס, עורך דין
שמות השופטים: אביגיל כהן
הניתוח המשפטי: אחריות משפטית של עורך דין כלפי לקוח קיימת הן מכוח דיני הנזיקין, כאשר מדובר על פי רוב ברשלנות מקצועית, והן מכוח דיני החוזים, על בסיס הסכם אשר נערך בדרך כלל בין עורך דין ללקוחו. ככלל, מחויבותו של עורך דין, ככל בעל מקצוע, לפעול כלפי לקוחו במיומנות ובזהירות. עורכי דין מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים באופן בולט לקבוצת בעלי מקצועות שלגביהם הוחל סטנדרט זהירות גבוה יותר, נוסף על חובות אמון, הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם ובין לקוחותיהם. ראה לעניין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תק-על, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך. יפים לעניין זה, הדברים שנאמרו בע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מ"ד (4) 446 בסעיף 22 לפסק הדין: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו". באותו פסק דין חזר בית המשפט על ההלכה שנקבעה עוד בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה פ"ד ח' (2) 1317 בעמוד 1329 ולפיה חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כמו רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, ובלבד שיוכח קיומם של שלושה יסודות: אחד – קיום חובה כלפי הלקוח להשתמש בכושר מקצועי סביר.
פסק דין |20/06/2007 |שלום – תל אביב
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 65א. פומביות הדיון
65א. (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 65א. פומביות הדיון
65א. 11 (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 1. הגדרות
1. בכללים אלה – "הכנסה" – כהגדרתה בתקנות הסיוע; "חוק הסיוע" – חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972; "יחידה לסיוע משפטי" – יחידה שהוקמה לפי סעיף 6. "ייצוג משפטי" – ייצוג לפני ערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות; "ממונה ארצי" – מי שהתמנה לפי סעיף 5; "ממונה מחוז" – מי שהתמנה לפי סעיף 2; "סעד משפטי" – ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי או שניהם יחד; לעניין זה, "ייעוץ משפטי" – לרבות כתיבת מכתבים, מילוי טפסים ובקשות דחופות המופנות לערכאות שיפוטיות או מעין שיפוטיות; "רכוש” – זכויות במיטלטלין או במקרקעין בזכות שבדין או בזכות שביושר, וכן כספים לרבות פיקדונות, איגרות חוב, ניירות ערך, קופות גמל או מסמכים סחירים אחרים; לעניין זה – לא יראו זכות בעלות או חכירה לדורות בדירת מגורים אחת כ”רכוש”; "השכר הממוצע” – כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ”ה-1995; "תחנה” או "תחנת יחידה לסיוע משפטי” – תחנה שהוקמה בידי ממונה המחוז לפי סעיף 2 שאליה פונה מבקש בבקשה לקבלת סעד משפטי לפי סעיף 7(א); "תקנות הסיוע” – תקנות הסיוע המשפטי, התשל”ג-1973.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ה. אחריות החברה בנזיקין
59ה. לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ה. אחריות החברה בנזיקין
59ה. לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים
11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 13. סעד משפטי זמני דחוף
13. על אף האמור בכללים אלה, ניתן להעניק סעד משפטי זמני, בנסיבות שאינן סובלות דיחוי ומטעמים שיירשמו, למבקש שהתקיימו בו לכאורה התנאים שבסעיפים 9 ו–10.
כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992
סעיף: 4. שיקולי הוועדה
4. (א) הוועדה תשקוד על חלוקת עבודת הייעוץ המשפטי לחברות ממשלתיות בין מספר עורכי דין גדול, ככל האפשר, ובבואה להמליץ המלצותיה תיתן דעתה, בין היתר, לאלה: (1) צרכי החברה בייעוץ משפטי; (2) הכישורים והנסיון של עורך הדין או עורכי דין אחרים במשרדו בתחומי פעילותה של החברה, ואפשרויותיהם להעניק לחברה את השירותים שהיא זקוקה להם במועדים הנדרשים; (3) היות עורך הדין או עורך דין אחר במשרדו יועץ משפטי של חברה ממשלתית אחת או יותר; (4) האפשרות לחלק את עבודת היועץ המשפטי בחברה אחת בין מספר עורכי דין; (5) הצורך לרענן את עבודת הייעוץ המשפטי בחברה ממשלתית בהתחשב מחד גיסא במספר השנים שעורך הדין משמש יועץ משפטי של חברה, ומאידך גיסא בנסיבות מיוחדות המחייבות או המצדיקות המשך עבודתו בחברה; (6) האפשרות להרחיב את מספר משרדי עורכי הדין המטפלים בחברות ממשלתיות; (7) היות המועמד יועץ משפטי של אחד מבעלי המניות בחברה או של אדם או תאגיד אחרים המקיימים קשרי עסקים עם החברה; (8) שכר הטרחה שמציעה החברה, בהתחשב במומחיות ובהיקף העבודה הנדרשים לטיפול בעניניה, בין בדרך כלל ובין לענין ספציפי, ובתעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין; (9) אפשרות קיומם של גורמים אחרים העלולים להשפיע על עבודתו של עורך הדין בחברה. (ב) לא תמליץ הוועדה על אישור של מינוי אם, לדעתה, עלולים עיסוקיו האחרים של עורך הדין ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כיועץ משפטי של החברה. (ג) בבואה להמליץ בדבר שכרו של היועץ המשפטי תשקול הוועדה בין היתר את אלה: (1) מהות הענינים; (2) המומחיות שנדרשת לטיפול בעניניה של החברה; (3) העבודה הכרוכה בטיפול בעניניה של החברה; (4) תעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין.
כל הזכויות שמורות ©