בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הוא חלק ממערכת בתי המשפט לענייני משפחה שהוקמה מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. בית משפט זה מתמחה בטיפול בסכסוכים משפחתיים על כל היבטיהם, תוך שימוש בכלים ייחודיים ומומחיות מיוחדת.
בית המשפט לענייני משפחה הוקם מתוך תפיסה ייחודית המבקשת לרכז את הטיפול בסכסוכי משפחה בערכאה מקצועית אחת. כפי שנקבע בפסיקה:
בעמ 8368/18 פלונית נ' פלוני (ניתן ב 11/02/20)
"אופיו הייחודי האמור של בית המשפט לענייני משפחה נועד לאפשר לו הן לרדת לשורש המחלוקות המשפחתיות ולפתרן ברגישות המתבקשת, והן להביא לפתרון ממשי אשר יאפשר לבעלי הדין להמשיך ולנהל חיי משפחה תקינים – אף בתום ההליך המשפטי"
סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה מוגדרת בחוק ומתפרשת על מגוון רחב של נושאים:
תא (מרכז) 58338-03-22 ג.ו. נ' איסופ שירותי ניהול ונאמנות בע"מ (ניתן ב 22/06/22)
"לאור כל האמור לעיל, סברתי כי ענין לנו במחלוקת בין בעל ואשה כאשר הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה, ומשכך, ובהתאם למבחן העילה, ענין לנו בסכסוך ב'ענייני משפחה' אשר הסמכות לדון בו נתונה לבית המשפט לענייני משפחה."
עקרון "משפחה אחת – שופט אחד":
תאק (תל אביב) 25471-11-13 פלונית נ' אלמוני (ניתן ב 09/02/14)
"בהינתן קיומה של תובענה נוספת המתייחסת לדירה נשוא התובענה הנוכחית, והמתבררת בבית משפט לענייני משפחה, מקובלת עלי עמדת הנתבעת, לפיה יש לאמץ במקרה זה את הכלל 'משפחה אחת – שופט אחד'"
כלים ייחודיים לטיפול בסכסוך:
עמש (נצרת) 50227-01-21 י.פ. נ' ד.א.פ. (ניתן ב 03/02/22)
"גם הכלים שניתנו לבית המשפט למשפחה, כולל: ישוב סכסוכים, שימוש ביחידת הסיוע, ועוד… מקנים לבית המשפט לענייני משפחה מעמד מיוחד של מי שבקיא היטב בכל ההיבטים של הסכסוך המשפחתי"
בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה מהווה חלק ממערכת ייחודית המתמחה בטיפול בסכסוכים משפחתיים. עורך דין לענייני משפחה בפתח תקווה הוא פועל תוך שימוש בכלים מיוחדים ומומחיות ספציפית, במטרה להביא לפתרון מיטבי של הסכסוכים המשפחתיים. העקרונות המנחים את פעילותו כוללים ריכוז הסמכויות, התמחות מקצועית, ושימוש בכלים טיפוליים לצד הכלים המשפטיים.
תא"ק (תל אביב) 25471-11-13- משה קוניו נגד יונה קוניו
שמות השופטים: עידית ברקוביץ
עיון בעמדות הצדדים מעלה, כי מדובר בסכסוך אשר הינו בגדר סכסוך משפחתי, בין התובע לבין אשתו לשעבר, אשר בגינו נוצרה התובענה. עוד יש ליתן את הדעת לעובדה, כי הנתבעת הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תובענה, המתייחסת, בין היתר, לזכויות הצדדים בדירה נשוא התובענה. בהינתן קיומה של תובענה נוספת המתייחסת לדירה נשוא התובענה הנוכחית, והמתבררת בבית משפט לענייני משפחה, מקובלת עלי עמדת הנתבעת, לפיה יש לאמץ במקרה זה את הכלל "משפחה אחת – שופט אחד" . בנסיבות הענין ראוי כי ערכאה אחת תדון במכלול טענות הצדדים ביחס לדירה וזאת כדי למנוע מצב בו יינתנו הכרעות סותרות על ידי ערכאות שיפוטיות שונות. מן המקובץ עולה, כי הסמכות לדון בתובענה מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. באשר להוצאות- מאחר שהחלטה זו ניתנה לאור החלטת הרשם, כאמור לעיל, ולא עקב בקשת הנתבעת, אינני עושה צו להוצאות. המזכירות תעביר את הדיון לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן.
החלטה |08/02/2014 |שלום – תל אביב
רע"א 8368/18- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ע ברון,ד מינץ,י וילנר
אופיו הייחודי האמור של בית המשפט לענייני משפחה נועד לאפשר לו הן לרדת לשורש המחלוקות המשפחתיות ולפתרן ברגישות המתבקשת, והן להביא לפתרון ממשי אשר יאפשר לבעלי הדין להמשיך ולנהל חיי משפחה תקינים – אף בתום ההליך המשפטי (ראו: מבוא להצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז סמכויות השיפוט), התשנ"ה-1994, ה"ח 153 (להלן : הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה); פרוטוקול ישיבה מס' 370 של הכנסת ה-13, 126-125 ( 31.7.1995 ) (להלן: פרוטוקול קריאה שניה ושלישית); הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה דין וחשבון 13 ו-21 (1986) (להלן: דו"ח ועדת שינבוים); עניין חבס, בעמודים 343-341; בע"ם 164/11, בפסקה 10; בע"ם 3885/18 פל וני נ' פלוני, פסקה 4 ( 24.6.2019 ); דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 434-433 ו-437-436 (התשנ"ז); שאול שוחט "בית המשפט לענייני משפחה – האמנם בית" משפחה במשפט ב 375, 379-376 (התשס "ט); רוזן-צבי, בעמודים 338-337; קרני פרלמן יישוב סכסוכים: משפט שיתופי וטיפולי 243-241 (2015)). 24. אמנם נכון, כי בכל הנוגע לתובענות בגין פגיעות מיניות בין בני משפחה, יש להניח כי רבים מבין התובעים-הקרבנות יתקשו לשאוף לפתרון מוסכם של ה"מחלוקות" בינם לבין בן משפחתם-הפוגע, ואף יתנגדו לכך (והשוו בהקשר זה לטיעונים המתנגדים לגישור בסכסוכים שעניינם אלימות בתוך המשפחה: דפנה לביא "אלימות וגישור: האמנם אוקסימורון" משפחה במשפט א 117, 143-130 (התשס"ז)). למעשה, רבים יתייחסו לבן משפחתם הפוגע כמי שמוטט במעשיו את אותה מסגרת משפחתית אשר ביקש המחוקק לשמר ולטפח באמצעות בית המשפט לענייני משפחה (ראו: בלהה כהנא חבות של הורים בנזיקין כלפי ילדיהם 252 (התשס"ח); והשוו: סיני ושמואלי, בעמוד 283).
פסק דין |10/02/2020 |בית המשפט העליון
עמ"ש (נצרת) 50227-01-21- י.פ. נגד ד.א.פ.
שמות השופטים: ערפאת טאהא שאהר אטרש עירית הוד
). גם הכלים שניתנו לבית המשפט למשפחה, כולל: ישוב סכסוכים, שימוש ביחידת הסיוע, ועוד (), מקנים לבית המשפט לענייני משפחה מעמד מיוחד של מי שבקיא היטב בכל ההיבטים של הסכסוך המשפחתי ומכיר, באופן עמוק יחסית, את הצדדים המתדיינים בפניו במסגרת מכלול המחלוקות שביניהם (החזקת ילדים, מזונות, רכוש וכו'). לכן, מידת ההתערבות של בית המשפט המחוזי בהחלטות מסוג זה של בית המשפט לענייני משפחה, תהיה מועטת ומצומצמת יותר ממידת ההתערבות של ערכאה ערעורית בהחלטותיה של כל ערכאה דיונית אחרת. על כל פנים, מאליו מובן, כי במקרים בהם סוטה בית משפט לענייני משפחה מן הדין או מפרשו שלא כהלכה, זכאי ואף חייב, בית משפט זה להתערב, וזאת כדי להעמיד את ההלכה על מכונה". במקרה עסקינן, קביעותיו של בית המשפט קמא בעניינים הנ"ל מבוססות על ממצאים עובדתיים, ולא שוכנעתי בקיומה של עילה או הצדקה להתערב באותן קביעות. סוף דבר 46. אציע לחבריי לקבל את הערעור באופן חלקי, ולהורות על ביטול חיוב המערער בתשלום מזונות והוצאות המדור של הקטינים ר.
פסק דין |02/02/2022 |מחוזי – נצרת
ת"א (מרכז) 58338-03-22- ג.ו. נגד איסופ שירותי ניהול ונאמנות בעמ
שמות השופטים: יעל מושקוביץ
על יסוד הצהרתן זו הצהירה האישה כי אין היא זקוקה לנוכחותן הפעילה בהליך שבפני (לא להתייצבותן ולא להגשת כתבי טענות על ידן). משכך, נוכחותן כצד להליך אין בה בכדי לשלול את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, בין היתר נוכח הוראת סעיף 6 (ו) לחוק. ד. סוף דבר 38. לאור כל האמור לעיל, סברתי כי ענין לנו במחלוקת בין בעל ואשה כאשר הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה, ומשכך, ובהתאם למבחן העילה, ענין לנו בסכסוך ב"ענייני משפחה" אשר הסמכות לדון בו נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. 39. לפיכך ומכוח סמכותי על פי סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט , התשמ"ד – 1984, חרף מחיקת ההליך אני מורה על העברתו לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (בפניו התנהלו ההליכים הקודמים בין בני הזוג). בית המשפט הנעבר רשאי ליתן הוראות דיוניות לרבות באשר למתכונת כתבי הטענות.
החלטה |21/06/2022 |מחוזי – מרכז
בע"מ 164/11- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: א רובינשטיין,ע פוגלמן,צ זילברטל
לצורך כך רוכזו בידי בית המשפט למשפחה סמכויות מתחומים שונים, שנועדו לאפשר מתן פתרון מקיף למחלוקות השונות, תוך התחשבות ביחסים המיוחדים שבין בני המשפחה (ראו: רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 343-342 (2000) (להלן: הלכת חבס); דין וחשבון הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה, בעמ' 18). תכליתו של החוק היא, בין השאר, להביא לכך שמכלול הסכסוכים המשפחתיים של אותה משפחה ידון בפני אותו שופט בערכאה מקצועית ומיוחדת, אשר יוכל לרדת לשורשיה של המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה. ביסודה של תכלית זו נעוצה התפיסה, כי הצדדים לסכסוך המשפחתי ממשיכים לנהל מסגרת חיים משותפת ומשיקה בצל ההליך המשפטי ולאור המתרחש במהלכו (ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג(3) 431, 435-434 (התשנ"ז); מיכל בן שבת, בנימין שמואלי, רונה שוז, איילת בלכר-פריגת ורונה קפלן "שולחן (משפחתי) עגול עשור לבית המשפט לענייני משפחה: חזון ומציאות" משפחה במשפט ב 1, 2 (התשס"ט)). עם הקמת בית המשפט למשפחה רוכזו תחת כנפיו סמכויות שיפוטיות שהיו פזורות בערכאות האזרחיות השונות, נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים, והוקמו מסגרות טיפוליות אשר מסייעות לבית המשפט למשפחה בהכרעותיו בסכסוך המשפחתי. כפי שכבר ציין בית משפט זה בעבר, סמכותו של בית המשפט למשפחה גרעה מסמכותם של בתי משפט אזרחיים כלליים אחרים, במובן זה ש"ענייני משפחה" כהגדרתם בחוק, נתונים לסמכותו העניינית הייחודית של בית המשפט למשפחה, ואין לבתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים סמכות לדון בהם כלל (ראו: בע"מ 9948/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד ס(3) 176, 192-191 (2005).
פסק דין |28/04/2012 |בית המשפט העליון
רע"א 8368/18- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ע ברון,ד מינץ,י וילנר
אופיו הייחודי האמור של בית המשפט לענייני משפחה נועד לאפשר לו הן לרדת לשורש המחלוקות המשפחתיות ולפתרן ברגישות המתבקשת, והן להביא לפתרון ממשי אשר יאפשר לבעלי הדין להמשיך ולנהל חיי משפחה תקינים – אף בתום ההליך המשפטי (ראו: מבוא להצעת חוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז סמכויות השיפוט), התשנ"ה-1994, ה"ח 153 (להלן : הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה); פרוטוקול ישיבה מס' 370 של הכנסת ה-13, 126-125 ( 31.7.1995 ) (להלן: פרוטוקול קריאה שניה ושלישית); הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה דין וחשבון 13 ו-21 (1986) (להלן: דו"ח ועדת שינבוים); עניין חבס, בעמודים 343-341; בע"ם 164/11, בפסקה 10; בע"ם 3885/18 פל וני נ' פלוני, פסקה 4 ( 24.6.2019 ); דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 434-433 ו-437-436 (התשנ"ז); שאול שוחט "בית המשפט לענייני משפחה – האמנם בית" משפחה במשפט ב 375, 379-376 (התשס "ט); רוזן-צבי, בעמודים 338-337; קרני פרלמן יישוב סכסוכים: משפט שיתופי וטיפולי 243-241 (2015)). 24. אמנם נכון, כי בכל הנוגע לתובענות בגין פגיעות מיניות בין בני משפחה, יש להניח כי רבים מבין התובעים-הקרבנות יתקשו לשאוף לפתרון מוסכם של ה"מחלוקות" בינם לבין בן משפחתם-הפוגע, ואף יתנגדו לכך (והשוו בהקשר זה לטיעונים המתנגדים לגישור בסכסוכים שעניינם אלימות בתוך המשפחה: דפנה לביא "אלימות וגישור: האמנם אוקסימורון" משפחה במשפט א 117, 143-130 (התשס"ז)). למעשה, רבים יתייחסו לבן משפחתם הפוגע כמי שמוטט במעשיו את אותה מסגרת משפחתית אשר ביקש המחוקק לשמר ולטפח באמצעות בית המשפט לענייני משפחה (ראו: בלהה כהנא חבות של הורים בנזיקין כלפי ילדיהם 252 (התשס"ח); והשוו: סיני ושמואלי, בעמוד 283).
פסק דין |10/02/2020 |בית המשפט העליון
בע"מ 7367/22- פלונית נגד פלונית
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, מורה כי "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). זאת, נוכח מאפייניהם הייחודיים של ההליכים המתנהלים בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומתוך תפיסה שלפיה לא אחת, עצם ניהול ההליך המשפטי, יגביה את החומות וירבה את האיבה ואת היריבות בין הצדדים. כחלק מכך, הוכרה החשיבות הרבה הטמונה במתן פתרונות מהירים, אף "מידיים", מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שכן לעתים, "עיכוב במתן החלטה עלול לגרום נזק שאינו בר-תיקון", ועל כן, "ראוי להביא לניצול מרבי את האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט" (יצחק כהן דיני המשפחה בישראל – פרוצדורה ומהות 394-393 (2019); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 ( 3.9.2013 )). בהתאם לכך, הוקנו סמכויות נרחבות במיוחד, לבית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לשלב קדם המשפט (בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ו ( 4.1.2007 ); גורן, עמוד 405. וראו גם: סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). מאפיינים יחודיים אלה, של הסכסוכים המתבררים בבתי המשפט לענייני משפחה, מוסיפים ומטים את כף המאזניים, לעבר סיום ההליך כבר בשלב קדם המשפט. 38. לאחר שמצאתי כי בדין נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו, בשלב קדם המשפט, נותר אפוא לבחון, לגופן, את ההכרעות שאליהן הגיע בית המשפט, בשאלות המשפטיות שעמדו לפניו. בהקשר זה אציין, כי גם לגוף הדברים אינני מוצא טעם טוב להתערבותנו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאמה, גם בקביעות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת.
פסק דין |25/01/2023 |בית המשפט העליון
– העותרת בבגץ 5918/07 נגד בבגץ 5918/07 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א פרוקציה,מ נאור,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר
כפי שיפורט להלן, שאלות אלה מתעוררות נוכח מאפייניו הייחודיים של ההליך הנדון ועל רקע המציאות הקיימת בשיטתנו המשפטית של "מרוץ סמכויות" בין בתי-המשפט לענייני משפחה לבתי-הדין הרבניים. הצגת התקנות שבמרכז העתירות 1. התקנות ליישוב סכסוך הותקנו בשנת 1996 על-ידי שר המשפטים דאז, פרופ' דוד ליבאי, כשנה לאחר חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק בית המשפט לענייני משפחה או: החוק). תכליתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה היתה לרכז את השיפוט האזרחי בענייני משפחה בידי ערכאה מקצועית אחת, בפניה יידון הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו. עוד נועד החוק להעניק לבתי-המשפט לענייני משפחה כלים מיוחדים, אשר יאפשרו התמודדות ראויה עם סכסוכים בענייני משפחה המצריכים לא פעם ראייה כוללת של הסכסוך, לרבות בהיבטיו הרגשיים והפסיכולוגיים. בין היתר, הסדיר סעיף 5 לחוק את הקמתן של יחידות הסיוע המהוות יחידות טיפוליות במסגרת בתי-המשפט האמורים, המופעלות על-ידי צוות בין-מקצועי הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים וכן עורכי-דין, וזאת לשם מתן שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה. המטרה היתה להעמיד לרשות בתי-המשפט לענייני משפחה את עזרתם של גורמים טיפוליים ומקצועיים, כדי לסייע בידיהם לרדת לשורש המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני-המשפחה – בין באמצעות גיבוש הסכם בין הצדדים ובין באמצעות הכרעה שיפוטית (ראו: דברי הנשיא א' ברק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342-343 (2000); עוד ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 433 (1997) (להלן: ארבל וגייפמן)).
פסק דין |22/06/2009 |בית המשפט העליון
רע"א 3927/15- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: י דנציגר,ע פוגלמן,י עמית
ברקע הקמת בית המשפט לענייני משפחה עמדה אפוא " תפיסה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה, מתוך רצון לרדת בעזרת גופי ייעוץ לשורשיה של המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה" (עניין חבס,בעמ' 342; ראו גם רע"א 7277/15 תגר נ' טל בר, פסקה 9 ( 16.11.2015 ); בג"ץ 5918/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד סג(2) 247, 259 (2009); דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 434-433 (1997) (להלן: ארבל וגייפמן); גלי רון בית המשפט לענייני משפחה בראי הפסיקה 7-2 (2009) (להלן: רון)). עינינו הרואות: תפישת המחוקק הייתה כי מדיניות רצויה היא שפתרון מחלוקות וסכסוכים שמקורם במשפחה ייעשה תוך שימוש בכלים, במיומנויות, בסדרי דין ובכללי ראיות המותאמים לטיבם הייחודי והמורכב של הסכסוכים המשפחתיים (ארבל וגייפמן, בעמ' 434-433; רון, בעמ' 5-4). לצורך כך הוקמה ערכאה שיפוטית ייחודית זו. במידע זה יש להתחשב כדי ללמוד על תכלית החקיקה (פרשנות החקיקה, בעמ' 220-219). 11. התחקות אחר המדיניות שאותה ביקשו המחוקקים לבצע ולהגשים באמצעות דבר החקיקה שעל הפרק תומכת, לטעמי, במסקנה הפרשנית שלפיה יש לקרוא את התיבה "בן זוגו לשעבר" ככוללת ידועים בציבור לשעבר. כשם שביקש המחוקק להעניק לבית המשפט לענייני משפחה את הסמכות לדון בתובענות של בני זוג נשואים לשעבר (סמכות אשר נקנית כאשר עילת התובענה היא סכסוך בתוך המשפחה וכשנושאה נובע מהקשר שהיה בין בני הזוג בתקופה שבה היו בני זוג; ראו סעיף 1(2)(א) לחוק; רון, בעמ' 24) וזאת מתוך התפיסה שלפיה בית המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המיומנת והעדיפה לדיון זה, בהתאם לתכליותיו ולייחודו שעליהן עמדנו כך יש להניח כי ביקש לעשות כן גם ביחס לידועים בציבור לשעבר.
פסק דין |25/11/2015 |בית המשפט העליון
רע"א 6558/99-1. נחום חבס נגד דין חבס
שמות השופטים: א ברקט שטרסברג כהן,א ריבלין
מהן תובענות אלה בחינת הדיבור "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" מצביעה על שני מרכיבים של תנאי זה. המרכיב האחד עניינו "עילת" הסכסוך. השאלה בהקשר זה הינה, "עילה" מהי המרכיב השני עניינו הדרישה שהעילה תהא "סכסוך בתוך המשפחה". השאלה כאן הינה, מתי הסכסוך הוא "בתוך המשפחה" לבדיקתן של שאלות אלה נפנה עתה. פתרונן מחייב בחינת התכלית שהוראות החוק נועדו להגשים. 7. התכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט למשפחה נעוצה בתפישה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה, מתוך רצון לרדת – בעזרת גופי ייעוץ – לשורשיה של המחלוקת, ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה. התפישה הבסיסית של החוק הינה "משפחה אחת – בית משפט אחד" (ראה ארבל וגייפמן "חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה1995-" הפרקליט מג 431 (תשנ"ז)). לשם הגשמתה של גישה זו קובצו סמכויות שיפוטיות שונות הקשורות למחלוקות בין בני המשפחה לערכאה אחת; נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים, המבקשים להתמודד עם יחסי האמון המיוחדים השוררים בתוך המשפחה. הוקמו מסגרות טיפוליות אשר מסייעות לבית המשפט המקצועי בהכרעותיו בסכסוך שבין בני המשפחה. אכן, הסכסוך המשפחתי הוא בעל גוון מיוחד. לעתים קרובות רק קצהו נגלה לעין, ואילו רובו ככולו נסתר מהעין, ומפעפעים בו רגשות עזים. מטרת ההסדר החקיקתי הינה לאפשר לבית המשפט לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה, תוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך נסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו. אכן, ביסוד החקיקה מונחת גישה כוללנית ואינטגרטיבית. היא נועדה לאפשר לבית המשפט לטפל בשורשיו של הסכסוך, ולא רק בביטוי חלקי ופורמלי שלו.
פסק דין |29/08/2000 |בית המשפט העליון
בר"ע (ירושלים) 696/05- בנימין שור, עורך דין נגד אהוד מטרסו
שמות השופטים: משה רביד
סמכות זו נועדה לרכז בבית-משפט אחד – הוא בית-המשפט לענייני משפחה – את הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו, תוך ניסיון לפתור אותו בכלים המיוחדים שהוענקו לבית-המשפט לענייני משפחה. ריכוז זה מוצדק הוא, רק אם הסכסוך המשפחתי מונח בתשתיתן של תביעות אזרחיות המוגשות לבתי-משפט שונים. אין כל צידוק בריכוז זה אם האופי המשפחתי של הסכסוך אינו בעל תרומה משמעותית. במצב דברים זה אין נדרשת מומחיותו של בית-המשפט לענייני משפחה. נהפוך הוא, מן הראוי הוא שהסכסוך בין בני המשפחה ייפתר באופן שבו נפתרו סכסוכים אזרחיים בדרך-כלל, כלומר בבתי-המשפט האזרחיים המתמחים בכך". 10. בחינת התנאי השני מעלה כי מבחינה מהותית אין המדובר, בנסיבות המקרה דנן, בסכסוך משפחתי. בהחלטתו, קבע בית משפט קמא כי הואיל ועילת התביעה נעוצה בסכסוך בין בני משפחה קמה לבית המשפט הסמכות העניינית לדון בתובענה. דא עקא, בבוחנו שאלת סמכותו העניינית של בית משפט לענייני משפחה, נדרש בית המשפט לבחון האם היסוד הדומיננטי של הסכסוך הינו ענין משפחתי, וכדברי נשיא בית המשפט העליון, א' ברק בהלכת חבס, האם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. עמד על כך בית המשפט העליון גם בע"א 1662/99 חיים נ' חיים ו-6 אח', פ"ד נו(6), 295 בקובעו בעמוד 308 כהאי לישנא: "סיווגו של עניין כמצוי בסמכות בית-משפט רגיל או בית-משפט לענייני משפחה לעתים אינו קל. עניינים שאינם נוגעים למעמד אישי במובהק משלבים בתוכם, על-פי רוב, יסודות של מחלוקת אזרחית ושל סכסוך משפחתי אלה באלה. נדרש אפוא להכריע מה מביניהם הוא היסוד הדומיננטי, ובהתאם לקביעה זו ישויך עניין לערכאה זו או האחרת.
החלטה |21/05/2005 |מחוזי – ירושלים
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 27. הוראות מעבר
27. (א) הקמת בתי משפט לעניני משפחה, שידונו בכלל עניני המשפחה, תושלם בכל הארץ, לא יאוחר מתום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה ואולם, הסמכתם של בתי משפט לעניני משפחה לדון בתובענות לפי חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק הירושה), תושלם לא יאוחר מיום י' באלול התשנ"ח (1 בספטמבר 1998); שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי להורות בצו על העברתן של תובענות כאמור לבית משפט לעניני משפחה מסוים במועד מוקדם יותר; לענין חוק זה יראו כל בקשה לפי חוק הירושה כתובענה. (ב) הוקם בית משפט לעניני משפחה, תוקם בו יחידת סיוע, כאמור בסעיף 5, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום הקמתו. (ג) תובענות או סוגי תובענות בעניני משפחה, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של חוק זה בבית משפט מחוזי או בבית משפט שלום, רשאי מנהל בתי המשפט באישור שר המשפטים להורות בצו על העברתן לבית משפט שלום, שהוסמך לשבת כבית משפט לעניני משפחה, לאחר תיאום עם הנשיאים של בתי המשפט הנוגעים בדבר; בית המשפט שאליו הועברה תובענה כאמור רשאי להמשיך ולדון בה מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי נשיא בית המשפט שבו נדונה התובענה, לבקשת בעל דין, להורות כי התובענה תמשיך להידון באותו בית משפט. (ה) בכל תחום שיפוט שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה יידונו עניני המשפחה וערעורים על החלטות ראש ההוצאה לפועל, בענין ביצוע פסק דין בעניני משפחה, בבית המשפט המוסמך לכך ערב תחילתו של חוק זה, ובאותו תחום לא יחולו הוראות חוק זה. יצחק רבין דוד ליבאי ראש הממשלה שר המשפטים עזר ויצמן שבח וייס נשיא המדינה יושב ראש הכנסת
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 3. סמכות בית המשפט לעניני משפחה
3. (א) עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה. (ב) בית המשפט לעניני משפחה יהא מוסמך לדון בתובענה לאכיפה של פסק חוץ בעניני משפחה או להכרה בו. (ב1) על אף הוראות סעיף 25, בית המשפט לעניני משפחה יהא גם הוא מוסמך לדון בעניני משפחה של מי שנקבעה לגביו סמכות שיפוט ייחודית בסימנים 52 או 54 לדבר המלך במועצה על ארץ ישראל 1922-1947, למעט עניני נישואין וגירושין. (ג) כל ענין שלגביו נתונה לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לפי חוק זה, גם אישור הסכם בקשר אליו במשמע, אף אם אינה תלויה ועומדת אותה שעה תובענה לגביו, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסכם תוקף של פסק דין. (ד) בענין מעניני המשפחה הנוגע לקטין, רשאי עובד סוציאלי שמונה לפי חוק, באמצעות או באישור היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו, להגיש תובענה לפי חוק זה; וכן רשאי הקטין, בעצמו או על ידי ידיד קרוב, להגיש תובענה כאמור בכל ענין שבו עלולה זכותו להיפגע פגיעה של ממש; לענין סעיף זה – "הגשת תובענה" – לרבות הגשת בקשה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי אחר ולרבות הופעה בבית המשפט; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק " – עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן, לפי העניין: (1) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (2) חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955; (3) חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958; (4) חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; (5) חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966; (6) חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969; (7) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (8) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996.
תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ"ו-1995
סעיף: 11. הוראות מעבר
11. תקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח-1987, ימשיכו לחול על תובענה בעניני משפחה – (1) באזור שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה; (2) שטרם הוסמך לדון בה בית משפט לעניני משפחה.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 3. הגדרות ופרשנות
3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
צו בית המשפט לעניני משפחה (הסמכת בתי משפט במחוזות ירושלים, חיפה, תל-אביב והמרכז), התשנ"ח-1998
סעיף: 1. הסמכת בתי משפט לעניני משפחה
1. בתי משפט השלום המפורטים להלן מוסמכים, כל אחד מהם, לשבת כבית משפט לעניני משפחה: (1) בית משפט השלום בירושלים שמקום מושבו בירושלים ובבית שמש; (2) בית משפט השלום בתל-אביב-יפו, שייקרא "בית המשפט לעניני משפחה למחוז תל אביב"; (3) בית משפט השלום בחיפה; (4) בית משפט השלום בחדרה; (5) בית משפט השלום בקריות; (6) בית משפט השלום בפתח תקוה; (7) בית משפט השלום בראשון לציון.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו
צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996
סעיף: 3. ייעוץ לבית משפט
3. (א) יחידת הסיוע תתן לבית המשפט ייעוץ או המלצות בענייני משפחה בנושאים אלה: (1) טיפול במקרי חירום; (2) יישוב סכסוך בדרך של טיפול או ייעוץ משפחתי, או פישור; (3) הסכמים בעניין משמורת ילדים; (4) ייעוץ לגבי תסקיר של פקיד סעד או חוות דעת של מומחה; (5) מינוי מומחה בידי בית המשפט; (6) דרך ביצוע פסק דין; (7) כל עניין אחר שבית המשפט יפנה אליה. (א1) יחידת הסיוע תיתן לבית המשפט חוות דעת על בן משפחה, בקשר לתובענה שנדונה בפניו, במקרה חירום, או לצורך מיידי ובלבד שאין אפשרות באופן סביר לקבל תסקיר מאת פקיד סעד, כהגדרתו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958. (ב) פניית בית המשפט ליחידת הסיוע בקשר לתובענה שנדונה בבית המשפט תיערך לפי הטופס שבתוספת. (ג) תשובת יחידת הסיוע תימסר לבית המשפט, על גבי הטופס האמור בסעיף קטן (ב), לא יאוחר משלושים ימים מיום הפניה, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 6. איחוד תיקים
6. (א) הוגשו תובענות בעניני משפחה לכמה בתי משפט באותו אזור שיפוט, יידונו התובענות יחדיו בבית המשפט לעניני משפחה שיקבע נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, לפי סעיף 49(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. (ב) הוגשו תובענות כאמור לבתי משפט באזורי שיפוט שונים, רשאי נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא להורות על העברת הדיון לבית המשפט לעניני משפחה שיקבע, שידון בהם יחדיו. (ג) נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה רשאי להורות, שסוג תובענות בעניני משפחה יידונו בבית משפט לעניני משפחה, שיקבע. (ד) תובענה חדשה בעניני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לעניני משפחה שדן בתובענה קודמת בענינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה, אחרת. (ה) הוגשה תובענה לבית משפט לעניני משפחה והוגשה תובענה אחרת לבית משפט אחר, לגבי ענין שנדון בתובענה בבית המשפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט לעניני משפחה להורות על צירוף התובענות ולדון בהן יחדיו, יהא נושא התובענה האחרת או שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בצירוף התובענות עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה; החל הדיון בתובענה בבית המשפט האחר, לא תצורף התובענה כאמור אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בה. (ו) בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא. (ז) היתה תובענה תלויה ועומדת בבית משפט לעניני משפחה בענינו של קטין, והוגשה תובענה בענינו לבית משפט לנוער על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, יועבר הדיון בתובענה לבית המשפט לעניני משפחה. (ח) נשיא בית משפט השלום רשאי להורות כי תובענה שהוגשה לבית משפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ואשר קדמה להגשת תובענה לבית המשפט לעניני משפחה, תועבר לדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אם יש בה כדי להשפיע על ענינו של הקטין הנדון בבית משפט לעניני משפחה. (ט) הועבר הענין כאמור בסעיפים קטנים (ז) ו-(ח), רשאי בית המשפט לעניני משפחה להמשיך לדון בו, מן השלב שבית המשפט לנוער הגיע אליו.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
(ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו , לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי; לעניין זה, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן לפירוד בין בני זוג שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם הדבר נדרש, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל; (3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך; (4) קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וכל עניין אחר בעניינו של ילדם או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה. (ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום חמישה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
כל הזכויות שמורות ©
