מהפסיקה עולה כי עורכי דין המטפלים בענייני גירושין בפתח תקווה נדרשים למומחיות מיוחדת לאור מורכבות ההליכים והצורך בטיפול במספר ערכאות במקביל – בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה ובית המשפט לענייני משפחה.
המסגרת הנורמטיבית והתפקיד המקצועי
עורך דין גירושין בפתח תקווה נדרש לטפל במגוון רחב של נושאים:
ייצוג בבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה בענייני גירושין וכריכת נושאים נלווים
ייצוג בבית המשפט לענייני משפחה בנושאים כגון:
עריכת הסכמי גירושין והבאתם לאישור הערכאות המוסמכות
חובות מקצועיות מיוחדות
מהפסיקה עולות מספר חובות מיוחדות החלות על עורכי דין בתחום הגירושין:
תא (ראשון לציון) 20389-07-19- עדי כרמלי נגד דוד סולימני (ניתן ב 24/03/2023)
"בשנת 2016 פנה הנתבע לקבלת ייצוג על ידי התובע, בעקבות המלצה שקיבל. עקב כך, נטל התובע לידיו את ייצוגו של הנתבע בבית הדין הרבני. בנוסף, הגיש התובע עבור הנתבע לבית המשפט למשפחה תביעה לדמי שימוש ראויים…"
כפי שעולה מהפסיקה, על עורך הדין:
לטפל במקביל בהליכים בערכאות שונות
להכיר את סדרי הדין הייחודיים בכל ערכאה
לדאוג לתיאום בין ההליכים השונים
חובת הזהירות המוגברת
תא (תל אביב) 8157-05-15- פלוני נגד דוד קירשנבוים (ניתן ב 13/07/2017)
"זאת ועוד, קיומה של לשכת עורכידין שהחברות בה חובה והמכפיפה את חבריה למנגנונים משמעתיים מהווה אף הוא גורם מרתיע ומרסן היכול להפחית את הצורך של ביתהמשפט להתערב במעשיו של עורךהדין."
חובות אתיות מיוחדות
בדמ (חיפה) 73/08- לשכת עוה״ד- ועד מחוז חיפה נגד ' עו״ד פלוני (ניתן ב 23/11/2010)
"לדעת ההרכב, טיפול בלקוח ותשלום שכ"ט מלקוח לעוה"ד, מחייב, לכל הפחות, התייחסות ומענה ברורים מעורך הדין ללקוח."
ניסיון וידע:
זמינות ומיקום:
שקיפות בשכר טרחה:
תק (תל אביב) 56210-11-22- אנסטסיה זורבליוב נגד עורך דין רענן גל (ניתן ב 07/06/2023)
"במהלך הפגישה הסביר הנתבע לתובעת את האפשרויות העומדות בפניה מבחינה משפטית, על השלכותיהן, והתובעת הבהירה כי היא מעוניינת לסיים את ההליך בהסכם, ולהימנע מנקיטת הליכים משפטיים."
עורך דין דיני משפחה בפתח תקווה נדרש למומחיות מיוחדת ולהיכרות מעמיקה עם שתי מערכות משפט – האזרחית והדתית. עליו לפעול בשקיפות מלאה מול הלקוח, להסביר את האפשרויות העומדות בפניו ולהקפיד על סטנדרטים מקצועיים ואתיים גבוהים.
ת"א (תל אביב) 8157-05-15- פלוני נגד דוד קירשנבוים
שמות השופטים: עדי הדר
זאת ועוד, קיומה של לשכת עורכידין שהחברות בה חובה והמכפיפה את חבריה למנגנונים משמעתיים מהווה אף הוא גורם מרתיע ומרסן היכול להפחית את הצורך של ביתהמשפט להתערב במעשיו של עורךהדין. בתחימת הגבול על ביתהמשפט לתת את דעתו על מספר רב של שיקולים ואינטרסים מתנגשים. חלקם מאפיין את שיטת המשפט בכללותה, אך חלקם רלוונטי רק לתחומים מסוימים. " (שם, בעמ' 64) 28 129. המחבר, מצביע על המגמה של מיעוט פסיקות נגד עורכי דין בתחום האחריות המקצועית ככל שהיא קשורה לייצוג בדיון משפטי, כאשר לשיטתו תופעה זו של מיעוט פסיקות רצויה ברוב המקרים. המחבר מבחין בין גישת הפסיקה לתחומי עשייה שונים של עו"ד. לא דין התרשלות בליווי עסקת מקרקעין כייצוג בבית המשפט. מכאן, אנו למדים שרק כאשר הוכח לביהמ"ש באופן ברור, כי עורך הדין התרשל בייצוג, וכי יש קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק יימצא עורך הדין כמעוול ברשלנות. 130. לענייננו, לאחר שבית הדין האזורי, אישר את הסכם הגירושין, התקיימו בין הצדדים הליכים רבים נוספים בגין עניין הכתובה (מעבר לתביעות האחרות שהתנהלו ביניהם), הליכים אשר לטענת התובע נגרמו כתוצאה מרשלנות הנתבע. אולם, מעיון בהליכים השונים עולה שהיו מספר אבני דרך שבהם יתכן והתובע במו ידיו גרם להסלמה ולנזק. כך למשל נשאלת השאלה, האם תביעת הנגישה שהגיש התובע לאחר הגירושין היא שגררה את תגובת הגרושה ע"י הגשת תביעת כתובה ומהווה גורם זר מתערב אחרת, כיצד ניתן להבין מדוע המתינה כשנה בטרם הגשת תביעת הכתובה (לעניין זה ראה דבריה של הגרושה בכתב התביעה לתשלום הכתובה ת/5 לפיהם "לאחר גירושי הצדדים קיוותה התובעת לשינוי חיובי בהתנהגות הנתבע ולהתמתנות בגישתו התוקפנית והלוחמנית").
פסק דין |12/07/2017 |שלום – תל אביב
ת"א (ראשון לציון) 20389-07-19- עדי כרמלי נגד דוד סולימני
שמות השופטים: אבי סתיו
תביעה על סך 280,800 ש"ח בגין שכר טרחת עורך דין. רקע 1. התובע הוא עורך דין במקצועו. הנתבע היה פרוד מאשתו החל משנת 2008 והתנהלו ביניהם הליכים משפטיים. כפי שעולה מהמסמכים שצורפו להליך, הנתבע הגיש בשנת 2009 תביעת גירושין שנדחתה. בשנת 2011 הגיש שוב תביעת גירושין, אליה נכרכה תביעת רכוש. בתביעה זו הגיעו הצדדים להסכם עקרונות אשר בסופו של יום לא הבשיל להסכם סופי, ולפיכך הגיש הנתבע בשנת 2013 תביעת גירושין נוספת. מאז הפרידה, התגוררה האישה בדירת המגורים המשותפת של בני הזוג. 2. בשנת 2016 פנה הנתבע לקבלת ייצוג על ידי התובע, בעקבות המלצה שקיבל. עקב כך, נטל התובע לידיו את ייצוגו של הנתבע בבית הדין הרבני. בנוסף, הגיש התובע עבור הנתבע לבית המשפט למשפחה תביעה לדמי שימוש ראויים עבור הדירה המשותפת על סך 168,000 ש"ח, אולם בהמשך קבע בית הדין הרבני כי הסמכות לדון בענייני הרכוש, לרבות דמי השימוש הראויים, נתונה לו, וככל הנראה לא התקיים דיון בתביעה. מהמסמכים שצורפו (נספחים 13-9 לתצהיר התובע) עולה, כי התקיימו מספר דיונים בהם ייצג התובע (או עורך דין ממשרדו) את הנתבע בבית הדין הרבני, כאשר שניים מתוכם (ביום 21.11.2017 וביום 15.5.2018 ) היו דיוני הוכחות. ביום 4.9.2018 ניתן פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי, בו נדחתה תביעת הגירושין (הגם שבית הדין המליץ לצדדים להתגרש), וממילא לא נדונו ענייני הרכוש. התובע הגיש עבור הנתבע ערעור לבית הדין הרבני הגדול, ובמקביל – לטענתו, כחלק מאסטרטגיה משפטית – הגיש עבורו בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט למשפחה, ותביעת נזיקין נגד פרודתו בגין סרבנות גט. ביום 10.2.2019 התקיים דיון בבית הדין הגדול, שם הגיעו הצדדים להסכמות בסיועו של בית הדין, נחתם ביניהם הסכם גירושין שאושר על ידי בית הדין והם התגרשו באותו יום.
פסק דין |23/03/2023 |שלום – ראשון לציון
ת"ק (תל אביב) 56210-11-22- אנסטסיה זורבליוב נגד עורך דין רענן גל
שמות השופטים: קרן שמש
1. התביעה שבפניי היא תביעה לתשלום סך של 30,040 בגין החזר חלק משכר טרחה ששילמה התובעת לנתבע במסגרת הסכם לקבלת שירותים משפטיים, וכן פיצוי על עוגמת נפש 2. בפתח הדברים יצוין כי הנתבע, עורך דין במקצועו, ייצג את עצמו בהליך, ולפיכך הותר לתובעת להסתייע בייצוג מטעמה; אולם בסופו של דבר היא בחרה לייצג את עצמה, בסיוע בית המשפט. פרשת המקרה וטענות הצדדים 3. התובעת פנתה אל הנתבע, עורך דין המתמחה בייצוג בדיני משפחה, לצורך קבלת שירותים משפטיים במסגרת הליך גירושין. ביום 12.4.2022 נערכה פגישה בין הצדדים, שבמהלכה מסרה התובעת לנתבע את הפרטים הרלוונטיים, והסבירה לו כי היא נמצאת בהליכי פרידה מבעלה, וכי במסגרת זו היא מעוניינת לנהל משא ומתן בנוגע לתנאי הסכם הגירושין. בשלב בו פנתה התובעת אל הנתבע כבר הוכנה טיוטת הסכם גירושין על-ידי בא כוחו של הבעל, והתובעת היתה מעוניינת לשפר את תנאי ההסכם לטובתה, ולהשלים את התהליך מבחינה פורמלית, לרבות העברת חלק מהזכויות בדירת בני הזוג לרישום על שמה. 4. במהלך הפגישה הסביר הנתבע לתובעת את האפשרויות העומדות בפניה מבחינה משפטית, על השלכותיהן, והתובעת הבהירה כי היא מעוניינת לסיים את ההליך בהסכם, ולהימנע מנקיטת הליכים משפטיים. הצדדים סיכמו כי הנתבע ייצג את התובעת בניהול המשא ומתן והשלמת ההליך בפועל, תמורת שכר טרחה בסך 12,000 ועוד מע"מ ובסך כולל של 14,040 . עוד הובהר והוסכם, כי במקרה שבו תחליט התובעת בכל זאת לנקוט הליכים של הגשת תובענות לבית המשפט, יסוכם על שכר טרחה נפרד לניהול הליכים אלה, ממנו יקוזז הסכום עליו הוסכם לצורך ניהול משא ומתן והשלמת ההליך. 5. הנתבע ביקש מהתובעת שתסדיר את תשלום מלוא הסכום בגין שכר טרחה מראש, ושלח אליה באמצעות וואטסאפ נוסח הסכם שכר טרחה שצורף לכתב התביעה (להלן: "הסכם שכר הטרחה").
פסק דין |06/06/2023 |תביעות קטנות – תל אביב
בדמ (חיפה) 73/08- לשכת עוה״ד- ועד מחוז חיפה נגד ' עו״ד פלוני
שמות השופטים: יריב לוינסון,חב״ד,רון אביב,חב״ד,ענת גוטמן,אב״ד
הנאשם אף לא טען שהבהיר למתלוננת בצורה ברורה ומפורשת את שטוען הוא בפני בית הדין, שהוא מעולם לא נתבקש ומעולם לא הוסכם בינחם, שהוא יגיש את ההסכם לאישור בית המשפט ויסדיר את נושא הגירושין! ואם אכן זה היה הסיכום בין הצדדים, מדוע נמנע הנאשם מלמהר להעביר את עמדתו באופן מפורש באמצעות מכתב רשום הממוען אל המתלוננת? 12. אין חולק על כך שהמתלוננת שילמה לנאשם ישירות שכ"ט בסך-2,200 ₪ (וכן כי שילמה לעו"ד .1,000 ₪ נוספים, לטענת המתלוננת-עבור הנאשם). 13. לדעת ההרכב, טיפול בלקוח ותשלום שכ"ט מלקוח לעוה"ד, מחייב, לכל הפחות, התייחסות ומענה ברורים מעורך הדין ללקוח. היינו, אף אם היה אמת בדברי הנאשם, לפיהם סוכם שטיפולו לא יכלול את הגשת ההסכם לאישור בית המשפט וסידור הגירושין, הרי שנוכח פניות המתלוננת והבת אליו, ראוי היה שהנאשם ישיבם דבר וימסור תגובתו, בצורה מסודרת במכתב רשמי המופנה אל המתלוננת. 14. ההרכב קובע איפוא כי גירסת המתלוננת, לפיה פנתה אל הנאשם על מנת שיטפל עבורה בענייני הגירושים כולם, מתחילה ועד סוף, מתיישבת יותר עם ההגיון הבריא, לפיו מעביר לקוח לטיפול עורך דינו את כל הנושאים החשובים לו ואשר אינו מתמצא בהם. גירסת המתלוננת, אשר לא נסתרה, (להלן: "הבת"), אשר לדבריה, היא זו שעודדה את נתמכה בעדותה של ביתה, גב׳ המתלוננת לפנות לנאשם, כדי "שיערוך גירושין". אמנם, חלקים מעדות הבת הינם בגדר עדות שמיעה, אולם אין להתעלם מעדותה, שכן יש בה, ודאי בחלקים בעדותה שהינם בגדר ידיעה אישית, כדי לתמוך בגירסת המתלוננת ולשפוך מעט אור, על הפרשה שבמחלוקת.
גזר דין |22/11/2010 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – חיפה
בע"מ 3151/14- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: א רובינשטיין,צ זילברטל,ד ברק ארז
חוששני כי איני שותף להצגת הדברים כדיכוטומיה בינארית בין סמכותו של בית הדין הרבני לענייני גיטין לבין סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בנושאי רכוש. בית המשפט לענייני משפחה בפעלו בנושאי רכוש, שאין חולק כי הם בסמכותו הראשונית כברירת מחדל, רואה את התמונה שלפניו בנושא סמכותו, קרי, ענייני הרכוש, ועליו להכריע בה. הוא אינו שוקל שיקולים הלכתיים ואינו מסיים את הנישואין במובן ההלכתי. ואולם, אין הוא חייב ליתן בידי אחד מבני הזוג, יהא זה הבעל או האשה מפתח אין-קץ. בוודאי אין כוונת חברתי כל עיקר להציג את בית המשפט לענייני משפחה או בית המשפט המחוזי, כמי שאינם רגישים לדחיקת בת הזוג או בן הזוג שאין להם מקור מחיה, או לזכויות נשים; וכמובן, לא זה המקרה ככלל, לא זה המקרה בענייננו. בית המשפט לענייני משפחה, וכמותו בית המשפט המחוזי, כערכאות הגונות, יידעו דרכם במקרים המתאימים ויבחנו כדבעי את תום הלב בענייני רכוש בטרם יכריעו. סמכות בית הדין הרבני בנושאי גירושין על מכונה, וכבודו במקומו. לבסוף, אשר להערות חברי השופט זילברטל, דומני כי אין להקל ראש בחשש שביקש חברי להציב בקדמת הבמה לעניין האפשרות להגיש תביעות נזיקין בגין סרבנות גט, וטעמיו החולקים על ההבחנה שערכה חברתנו השופטת ברק-ארז בין תביעות לקציבת מזונות בגין סרבנות גט לבין תביעות נזיקין בגין סרבנות גט, מקובלים עלי ביסודם. כ. כללם של דברים: נוכח האמור, אם תישמע דעתי, יוותר פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו, והמזונות ישולמו עד למועד שנקצב. בסיום התקופה ניתן יהיה לבחון מחדש את המצב בין הצדדים, והיש כל עיקר הצדקה למזונות משקמים, על יסוד בקשה חדשה.
פסק דין |04/11/2015 |בית המשפט העליון
בג"צ 2862/14- פלונית נגד בית הדין הרבני האזורי ירושלים
שמות השופטים: ח מלצר,י עמית,א שהם
בנוסף, בית הדין האזורי חטא לכללי הצדק הטבעי בפרסום החלטתו מיום 30.1.2013 ללא הנמקה, ובהסתמכות על חוות דעת "סודית" של היועץ לשיפוט רבני שלא הוגשה לעיון הצדדים. החלטה זו של בית הדין, וכן החלטתו המנמקת שהוצאה ביום 15.4.2013 לבקשת המשיב לוקות גם בחוסר סבירות קיצונית, ודינן להתבטל. דיון והכרעה 6. לא אכחד כי נוכח הצטברות הפגמים במקרה דנן, התלבטתי אם אין מקום להתערבותנו בהחלטות בתי הדין הרבניים. אך לסופו של יום, וכפי שיוסבר להלן, נחה דעתי כי הפגמים אינם יורדים לשורשו של עניין, והם נובעים מכך שהמשיב אינו יודע קרוא וכתוב ולא נעזר בייעוץ משפטי שעה שהגיש את תביעתו לבית הדין. כפי שיוסבר להלן, גם באופן הבלתי-מקצועי, בלשון המעטה, בו מילא המשיב את הטופס, הוא לא החסיר את העיקר מן הספר, ואין לייחס לו חוסר כנות בבקשתו "לכרוך את הכל הכל". 6 7. אקדים מילים מספר לגבי כתב התביעה, שהוא טופס סטנדרטי של הנהלת בתי הדין הרבניים, העומד לרשותו של כל מבקש לתבוע גירושין בבתי הדין הרבניים. מטרתו של טופס זה הינה להקל על בעלי דין, במיוחד על אלו שאין הפרוטה מצויה בכיסם ושאינם מיוצגים על ידי עו"ד או טוען רבני, ולהנגיש את שירותי בית הדין. ואכן, טופס זה, ומגוון המנגנונים האחרים שדרכם בתי הדין הרבניים מנגישים את שירותיהם, נושא פרי, ומאחד המחקרים נמצאתי למד כי בעלי-דין בלתי מיוצגים פונים לבתי דין רבניים פי-30 יותר ממה שהם פונים לבתי משפט לענייני משפחה (daphna hacker, religious tribunals in democratic states: lessons from the israeli rabbinical courts 27 j. l. relig.59, 66 (2012)). הנגשה זו מבורכת כשלעצמה, וכפי שנכתב באותו מאמר, הנכונות של בתי הדין שלא לעמוד על ייצוג משפטי, נובעת גם מהתפיסה הדתית שקולו של המתדיין עצמו חשוב יותר מקולו של עורך הדין (שם, עמ' 67).
פסק דין |14/10/2015 |בית המשפט העליון
בע"מ 1634/22- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ש שוחט
לפסק-הדין); דחה את טענות המבקשת לפיהן הקדמת הגט לדיון ביתר העניינים שומט את כריכת נושאי הרכוש שנכרכו בתביעת הגירושין וזאת לאחר שניתן הגט (פסקאות 25/29 לפסק-הדין); מצא כי על בסיס החלטת בית הדין הרבני מיום 4.4.2021 , כפי שמשתקפת בפרוטוקול הדיון, ניתן לומר כי כבר במסגרתה בית הדין הרבני האזורי הכריע בסמכותו להמשיך ולדון בענייני הרכוש בין הצדדים וכי "קיימות קביעות, כי הנושא כרוך, ומובהר, כי נושא הרכוש יקבע לדיון, תוך שמירת זכות הצדדים להעלות טענות בעתיד בנושא הסמכות" (פסקאות 30/31 לפסק-הדין); מצא בהתבטאות באת כוח המבקשת באותו דיון שהתקיים ביום 4.4.2021 ראשית הסכמה לפיה סוגיית הרכוש בין בני הזוג תידון בבית הדין הרבני (פסקה 32 לפסק-הדין); מצא כי על פני הדברים כריכת נושאי הרכוש על-ידי המשיב בבית הדין הרבני לא נועדה לקפח את המבקשת משחרף עילות הגירושין להן טען הבהיר המשיב, כי הוא נכון לאיזון משאבים בהתאם לחוק יחסי ממון, הצדדים הגיעו להסכמות לא מעטות, קיימת נכונות למינוי אקטואר למתן חוות-דעת לצורך איזון משאבים בהתאם לחוק ומשכך במקרה דנן "חשש הפגיעה בצדק או קיפוח צד בטענות התנהגותיות אינו משמעותי" (פסקה 33 לפסק-הדין); כי עסקינן ב"מעשה עשוי" לאחר ששלוש ערכאות: בית הדין הרבני הגדול, בית הדין הרבני האזורי ובית המשפט לענייני משפחה קבעו כולן קביעה אחת לפיה הסמכות לדון בענייני הרכוש בין הצדדים מסורה לבית הדין הרב ני, ולכן גם כשיקולי מדיניות אין להתערב בהחלטה (פסקאות 35/36 לפסק-הדין). 4 4. על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי. המבקשת טוענת כי בקשת רשות הערעור עוסקת בשתי שאלות משפטיות עקרוניות: האם יכולה ערכאה שיפוטית להתפרק מסמכותה לדון בתביעה שנמצאת בסמכותה הייחודית רק מהטעם כי ערכאה אחרת קבעה בהחלטה מאוחרת יותר כי היא זו שתדון באותה תביעה, על אף שהיא נעדרת סמכות (ובתוך כך האם יכלה אותה ערכאה לעשות כן ללא מתן זכות תגובה לצד
החלטה |16/03/2022 |בית המשפט העליון
בג"צ 4044/24- פלוני נגד ' פלונית
שמות השופטים: ד ברק ארז,א שטיין,ר רונן
לצד זאת, ציין בית הדין הרבני הגדול כי העותר רשאי להביע את התנגדותו לסמכות בית המשפט לענייני משפחה במסגרת ההליך שנפתח לפניו; וככל שבית המשפט יחליט לקבל את התנגדותו ויעביר את הדיון לבית הדין הרבני – הרי שאז יפתחו התיקים מחדש ובית הדין האזורי ידון בעניין הצדדים. 7. על רקע זה הוגשה העתירה שלפנינו. לטענת העותר, החלטות בית הדין האזורי ובית הדין הרבני הגדול למחוק את התביעות שגויות. בין היתר, נטען כי בית הדין האזורי שגה בקביעתו כי לא התקיימו דיונים ולא ניתנו החלטות מהותיות. כן נטען כי בית הדין האזורי לא נתן דעתו לכך שהאישה ביקשה למחוק את התביעה הרכושית, והחליט למחוק את כל התביעות שהוגשו. בנוסף, טוען העותר כי הוא הסתמך על סמכותו של בית הדין הרבני לדון בעניינם של הצדדים מכוח פסק דינו מיום 19.6.2023 , והגיש תביעות משמורת, רכוש ומזונות מטעמו לבית הדין האזורי. לעניין זה, מוסיף העותר כי בית הדין האזורי לא העניק משקל בהחלטתו לסוגיית הסמכות הנמשכת, לפיה יש לו סמכות לדון בכל הכרוך לגירושין. 8. להשלמת התמונה, יצוין כי מן העתירה עולה כי במסגרת ההליך שנפתח בבית המשפט לענייני משפחה הגיש העותר בקשה לסילוק התביעה על הסף מהטעם שהסמכות לדון בה מסורה לבית הדין הרבני. ביום 8.5.2024 נקבע כי הבקשה תידון במסגרת קדם המשפט. 9. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה ידועה היא כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים, והתערבותו בהחלטות אלה שמורה למקרים חריגים שבהם ניכרת חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק המכוונות לבית הדין הדתי, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או כאשר נדרש סעד מן הצדק (ראו, למשל: בג"ץ 1624/24 פלונית נ' בית הדין הרבני בתל אביב, פסקה 6 ( 11.3.2024 ); בג"ץ 2170/23 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, פסקה 8 ( 7.5.2023 ); בג"ץ 6897/22 פלוני נ' בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, פסקה 6 ( 9.11.2022 )).
פסק דין |18/05/2024 |בית המשפט העליון
ת"ע (תל אביב) 9176-07-19- ת.ג נגד ט.א
שמות השופטים: יחזקאל אליהו
משב"כ הנתבע המשיך לדעת מהו תחום התמחותו שב וניסה העד לטעון "עשיתי גם תיקים בבית משפט לענייני משפחה", ובהמשך "מספיק שנים, מספיק שנים עשיתי תיקים בבית המשפט, בבית משפט לענייני משפחה, גם בענייני גירושים, גם בענייני צוואות. זאת אומרת שזה משהו שאני עושה". בהמשך לכך כבר חזר בו העד ותיקן את תשובותיו תוך שהוא טוען: "אמרתי עוד פעם. תיקים של גירושים אני לא עושה. צוואות אני עושה עד ימים אלה". מהאמור עולה כי התמחותו של העד בתחום דיני המשפחה מוגבלת לעריכת צוואות, עמ' 333 ש' 31 – עמ' 334 ש' 16. 110. עו"ד ד. ס אישר בעדותו כי אין לו אתר אינטרנט, עמ' 334 ש' 20/19. 111. משנשאל עו"ד ד. ס על ידי ב"כ הנתבעת "תסביר לנו איך הגיעה אליך המנוחה, אם אין לך אתר אינטרנט, למצוא אותך בהקלדה מקרית, הסבירות, או לא קיימת בכלל, שזה יעלה, ואיך הגיעה אליך הגברת המנוחה ליצור איתך קשר לשירות בעניין צוואה", עמ' 333 ש' 35 – 334 ש' 2 השיב זה "גם היום, מגיעים אליי לקוחות מתל אביב, מירושלים, מהרצליה, מפתח תקווה. יש לי חברים, מספיק חברים, קולגות, שמפנים אליי לקוחות בתחומים שהם לא מתעסקים בהם, וגם במקרה הזה, הופניתי על ידי אחד מהם", עמ' 335 ש' 3 – 5. לאור תשובתו של העד בחרתי לשאול אותו "מי החבר שהפנה את המנוחה" וזה ענה כי ניסה לבדוק העניין בבוקר כדי לחדד את זיכרונו וכי לדעתו זה "עורך דין ירון", עמ' 335 ש' 7 – 13. נוכח תשובת העד ומשהמדובר בצוואה קצרה, פשוטה וברורה אשר אינה מצריכה כל מיומנות וניסיון משפטי, הוספתי ושאלתי את העד מה ההיגיון שעמית למקצוע יפנה את המנוחה לעו"ד אחר לצורך עריכת הצוואה ובפרט לעו"ד מעפולה עניין הכרוך בהוצאות ועלויות ואגב כך אף שאלתי מהו הסכום שגבה כשכ"ט.
פסק דין |11/12/2022 |משפחה – תל אביב
ת"א (תל-אביב-יפו) 18142/03- עורך דין ליבוביץ אלינור נגד מורג ציפי
שמות השופטים: אחיקם סטולר
בפני תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין, עבור ייצוג הנתבעת בהליכי גירושין, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר. סכום התביעה- 14,240 (הסכום הנתבע תוקן במהלך הדיון לסך של 13,240 ר' להלן) . רשות להגן ניתנה ב-18/2/03. הרקע התובעת הינה עורכת דין, בעלת משרד בתל אביב, ומתמחית בתחום דיני המשפחה והגירושין. בחודש מאי 2002 פנתה הנתבעת לתובעת על מנת שתייצג אותה בהליכים שבינה לבין בעלה, מר דוד מורג, אשר הגיש כנגד הנתבעת תביעת גירושין בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב. בתאריך 5/5/02 נחתם הסכם שכר טרחה בין התובעת לנתבעת על סך של 3,000 כערכם בשקלים בצירוף מע"מ כדין (נספח א' לכתב התביעה). 1. במהלך התקופה בה ייצגה התובעת את הנתבעת, ערכה התובעת כתבי בי-דין ובקשות ביניים כמפורט להלן: א. תביעת מזונות, שלום בית ומדור ספציפי בבית הדין הרבני (נספח ב' לכתב התביעה). ב. תביעת מזונות עבור ילדי הזוג בבית משפט לענייני משפחה (נספח ג' לכתב התביעה). ג. בקשה לקביעת מזונות זמניים (נספח ו' לכתב התביעה). ד. הודעה על צירוף מסמכים (נספח ז' לכתב התביעה). ה. תגובה לעניין סדרי ראייה של הילדים (נספח ח' לכתב התביעה). ו. בקשה דחופה לעיון מחדש בהחלטת בית המשפט בעניין סדרי הראייה (נספח ט' לכתב התביעה). ז. תביעה להחזר מחצית משכנתא אשר שולמה ע"י הנתבעת (נספח י' לכתב התביעה). 2. התובעת והנתבעת קיימו 4 פגישות משא ומתן עם בן זוגה ובא כוחו. שתיים במשרד התובעת ושתיים במשרדו של בא כח בן זוגה. 3. התובעת ייצגה את הנתבעת בדיונים הבאים: א. 23/5/02- דיון בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב. בדיון זה נקבע מדורה הספציפי של הנתבעת (נספח ד' לכתב התביעה).
פסק דין |08/12/2003 |שלום – תל אביב
ער (ירושלים) 12437-05-18- al shurkah alwateneya lisenaet al alamenyon נגד אקסטל בעמ
שמות השופטים: שושנה ליבוביץ
בהעדר ראייה סותרת – חזקה כי סמכויות אלה לא נשללו (ענין יוחימיק בעמוד 315). יודגש כי אין בהחלטה בנושא כשרות ההמצאה כדי לכפות על עורך הדין לייצג את הלקוח בהליך החדש שנפתח. המצאה לחוד וייצוג לחוד. 13. באמור אין כדי לשלול את כוחו של הלקוח, אשר נתן הרשאה לעורך דינו, להגביל את ההרשאה. אם נקבעה הגבלה מפורשת, לא ניתן להסתמך "על ההרשאה הכללית המשתמעת כאילו מנושא השליחות, כדי להרחיב את החובה של מעבר לסייג המפורש שנקבע בהרשאה" (בש"א 33/87 אוסטפלד נ' בהירי, פ"ד מד(3) 221, 224 (1987)). 6 14. מעבר לשאלת הסמכות, לצורך החלת תקנה 477 נדרש כי פעולותיו של עורך הדין ננקטו באותו תחום בו עוסקת ההתדיינות. אם ההתדיינות נסובה על עניין אחר, שאינו נוגע לתחום בו בוצעו הפעולות בהן נקט עורך הדין, המצאה אליו לא תיחשב כהמצאה ללקוחו (ראו: בג"ץ 1184/15 רגבים נ' שר הביטחון ( 1.9.2016 )). אין די בכך שההתדיינות נובעת מאותו סכסוך שהתגלע בין הצדדים על מנת לקבוע כי מדובר בעורך דין של הנתבע בנושא ההתדיינות (ראו עניין זדה שם נקבע כי תביעה בענייני מזונות והחזקת ילדים שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה ותביעת גירושין שהוגשה בבית הדין הרבני הם "בעניין אחר". ראו גם: תא (ת"א) 16914-11-13 לנדסברגר נ' dmk deutsche milchkontor gmbh ( 2.4.2014 )). על מנת שהמצאה לעורך דין תיחשב "בנושא ההתדיינות" נדרשת זיקה הדוקה יותר (ראו: תצ (ב"ש) 69990-09-16 אגדי נ' dolpin netherkands bv ( 23.4.2017 ) שם ייצגו עורכי הדין לקוח באותה מחלוקת ממש בפני ערכאות שונות; תא (ת"א) 46263-06-17 גיסין בעל תפקיד לחברת urbancorp נ' alan saskin ( 9.8.2017 שם הומצאה תביעה אזרחית כספית, אשר הוגשה על ידי בעל תפקיד בהליך חדלות פירעון, לעורך דין שייצג בעל דין בהליך חדלות פירעון, שכן מהותית התביעה היתה חלק מהליך זה; תא (ת"א) 28145-12-15 מק טריידינג-קריבושי בע"מ נ' bavaria n.
פסק דין |11/11/2018 |מחוזי – ירושלים
ת"א (מרכז) 13166-03-23- מ ו נגד ד מ
שמות השופטים: יעקב שפסר
תמצית טיעוניהן היא כי בהסכם הגירושין קיימת תניית שיפוט בלעדית לבית המשפט המחוזי, לאחר שהצדדים מחקו בכתב ידם ובחתימתם בצידי התיקון כי סמכות השיפוט לא תהיה נתונה לבית הדין הרבני. המשיבות טוענות עוד, כי לתיק צורפה על ידם משיבה נוספת (פורמלית), בתם של בעלי הזכויות הרשומים שהלכו לבית עולמם, שאינה קרובת משפחתם של הצדדים לתיק, ולבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לצרף להליך בעלי דין נדרשים שאינם עונים על הגדרת קרוב משפחה. עוד טוענות המשיבות כי לערכאת בית המשפט לענייני משפחה אין יתרון מקצועי בכל הקשור לשאלות בענייני מקרקעין ורישומים בפנקסי רשם המקרקעין. 7. המשיבות טוענות, כי בין המשיבה 1 למבקש אין סכסוך קודם והיא אינה שותפה להליכים הקודמים המתנהלים בין המשיבה 2 לאביה – המבקש. גם הסכסוך המתנהל בין המשיבה 2 למבקש מקורו בצירופה מתוך שיקול טקטי, בתביעה שנוגעת למעשה בבעלה של המשיבה 2 שהיה שותף עסקי של המבקש. לבסוף טוענות המשיבות לטענות כבושות מצדו של המבקש, המעלה אותן 30 שנה לאחר שנחתם ואושר הסכם הגירושין בין אימן לבינו. 8. המבקש הגיש תשובתו לתגובת המשיבות ובה חוזר הוא למעשה על טיעוניו. בתמצית טוען הוא שמלכתחילה הגיש את תביעתו לבית משפט השלום בפתח תקווה, ודווקא המשיבה 2 היא שעמדה על כך שהתביעה תשמע בבית המשפט לענייני משפחה. כך אכן נקבע, והתיק הועבר לדיון בבית המשפט לענייני משפחה. לפיכך טוען המבקש, מושתקת המשיבה מלהעלות טיעון זה. 9. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבות ובתשובה לתגובה, וכן בכתב התביעה ונספחיו הגעתי לכלל מסקנה, כי בית משפט זה אינו בית המשפט המוסמך לדון בתובענה ויש להעבירה לבית המשפט המוסמך הוא בית המשפט לענייני משפחה, מהנימוקים שיפורטו להלן.
החלטה |31/05/2023 |מחוזי – מרכז
בש"א (תל-אביב-יפו) 11908/07- ש. ש. נגד א. א. ש. ואח
שמות השופטים: פאול שטרק
לא זו אף זו, בהמשך בעמוד 6 להחלטתו הסתמך בית הדין על ע"א 198/82 דותן נ' דותן, לח (1) 1, בקובעו כי: "דעתנו היא כי תביעת הגירושין כנה. בשלב זה אין מוטל על הבעל להוכיח את תביעת הגירושין. די בכך שיעלה טענות שאם יוכחו, יפסוק בית הדין על גירושין". לאור האמור, אין בית הדין הרבני הגדול קובע הלכה חדשה ומרחיקת לכת בעצם קביעתו שאין צורך בעילת גירושין שתעמוד בבסיסה של תביעת הגירושין ודי בתביעת הגירושין עצמה כדי שתיחשב כנה. כל שמסתפק בו בית הדין הוא בבחינת תובענת הגירושין שבמידה ותוכח תוביל את בית הדין להמליץ על גירושין ולאו דווקא תוביל אותו ליתן פסק דין גירושין או להורות על חיוב בגט. כאשר ראוי להוסיף, כי המלצה לגירושין מהווה אמצעי ייחודי העומד לרשותו של בית הדין בעניין. 10. תביעת גירושין צומחת מטבע הדברים בעקבות סכסוך בין בני הזוג. שאלת כנות תביעת הגירושין מתבטאת מעבר לרצונו האמיתי של בן הזוג בגט גם בפאן הטכני היבש והפרקטי. יש לבחון אם הוגשה תביעת הגירושין בבית הדין הרבני לצורך השגת הניצחון במרוץ הסמכויות בתחרות בין הערכאה הדתית לבין הערכאה האזרחית, קרי, בית המשפט לענייני משפחה. אם שאיפתו הכנה לגירושין הייתה המניע של האב בפנייתו לבין הדין הרבני, די בכך כדי לשלול את הטענה, כי התובענה הוגשה רק לצורך השגת יתרון בהליך הגירושין עצמו תוך הקדמת האישה בפתיחת ההליכים (ראה: רע"א 9357/96 הר נ' הר, פ"ד נא (2) 618). נוכח יכולתו של בית הדין ל"המליץ" על גירושין, חייב הבעל לעתור בתביעת הגירושין. לא ניתן להגיע לתוצאה הזו מבלי להגיש את התובענה לפתחו של הבית הדין הרבני.
החלטה |30/12/2007 |משפחה – תל אביב
תמ"ש (תל-אביב-יפו) 40850/99- ח.ד.ג. נגד מ.י.
שמות השופטים: חנה ריש רוטשילד
7.4 חייהם המשותפים של בעלי הדין היו רצופים משברים וקשיים. 7.5 בשל מערכת היחסים הקשה עזבה התובעת את הבית. 7.6 ביום 4.8.96 פנו בעלי הדין לבית הדין הרבני, בבקשה משותפת לגירושין (נ/3). באותו יום אף חתמה התובעת על הצהרה, בה ויתרה על סכום הכתובה (נ/1). 7.7 ביום 1.12.97 , עובר להגשת כתב התביעה המקורי, הגיש הנתבע תלונה למשטרת פתח-תקוה בגין גניבת הסכם גירושין (נספח ב' לכתב ההגנה). 7.8 ביום 8.12.97 ניתן לנתבע אישור מאת בית הדין הרבני האזורי בפתח-תקוה לפיו תצהירים של הסכם גירושין, שנעשו בבית משפט השלום בפתח-תקוה, נעלמו מתיק הגירושין של בעלי הדין (נספח א' לכתב ההגנה). 7.9 מאז הגירושין ועד למועד הגשת התביעה, למעט משלוח מכתב ב"כ התובעת, לא פעלו בעלי הדין למימוש ההסכם. 8. כאמור, השאלה המרכזית בתיק זה הינה, האם עובר לגירושיהם של בעלי הדין, נכרת ביניהם הסכם, במסגרתו ויתרה התובעת על הזכויות במקרקעין לטובת הילדים, וזאת כנגד קבלת הזכויות במקרקעין, מגרש בשטח של חצי דונם, במסגרת תוכנית ההרחבה של המושב, פטור ממיסים ולאחר תשלום החשבונות וההוצאות בגינו ו/או שוויו של מגרש כזה, והאם הסכם זה מחייב. ד י ו ן 9. אחלק את הדיון לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת למספר חלקים: בחלק הראשון – אבחן את שאלת קיומו של ההסכם – הסכם גירושין; בחלק השני – בהנחה שאכן קיים הסכם גירושין, אדרש לשאלה, האם ההסכם אושר אם לאו, ולנפקות המשפטית של ההכרעה בשאלה זו; בחלק השלישי – אבחן את זכות התובעת לבטל את ההסכם, ככל שקיים; בחלק הרביעי – אבחן את זכות התובעת לעתירות הכספיות שנתבעו על ידה.
פסק דין |27/10/2004 |משפחה – תל אביב
ע"מ (ירושלים) 483/03- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: יוסף שפירא
כן מגוללת האם בכתב התביעה את הקשיים בביקורים בשל המרחק הפיזי והצורך "להטלטל בתחבורה ציבורית שלוש פעמים בשבוע אחד, מתוכם פעמיים לפתח-תקוה, ופעמים בשבוע שני, מתוכם פעם לפתח תקווה כדי להביא את הילד לאביו" (סעיף 4 לתביעה). האם מכנה הסדרים אלה כהתעללות. 5. גם האב קובל על הקשיים הלוגיסטיים בהסדרי הראיה, ובעמוד 3 לעיקרי הטיעון הוא מביא טבלה ארוכה המפרטת שלב אחרי שלב, תוך ציון מספר ק"מ ומספר דקות של כל שלב מרגע יציאתו של האב מן הבית עד לשובו בתום יום ביקור הילד, "מסע שאורך 9 שעות (ע' 3 לעיקרי הטיעון). 6. טענת התובע (הקטין) הינה כי הוא אינו צד להסכם הגירושין ולכן זכותו לבקש את שינויים. לתביעה צורף תצהיר החוזר, פחות או יותר, על האמור בכתב התביעה. אולם טענה זו כנראה נזנחה ע"י הצדדים. דיון: 1. פסק הדין של בית המשפט למשפחה בירושלים (כב' סגן הנשיא לענייני משפחה, השופט פ' מרכוס) חובק 67 עמודים והינו פסק דין ייחודי בנושא חוות דעת מקצועיות בתחום הנדון, הראוי לעיון ולימוד מעמיק לכל מי שעוסק בתחום. אכן הלכה פסוקה היא שחוות דעת הינן כלי עזר עבור בית המשפט בבואו להחליט בנושאים שיש צורך להיעזר במומחים בתחומים שונים. ישנם כמובן תחומים שבית המשפט יקבל את חוות הדעת מחוסר אפשרות להגיע לממצא עצמאי, כגון כשמדובר במחיר של מוצר מסוים, או שווי של פרוייקט שאינם בבחינת ידיעה שיפוטית, כגון חפץ אומנותי, או פרוייקט כלכלי מורכב. אולם ישנם תחומים שבהם לבית המשפט כלים להעריך מצבים שונים, בהיותו בקיא ובעל ניסיון באותו תחום, כגון דיני המשפחה. לא בכדי הוקם בית המשפט למשפחה בארץ שאימץ אף את הגישה של "one family one judge", לאמור שכל ענייני משפחה אחת יובאו בפני אותו שופט שדן אף בעניינים קודמים של אותה משפחה ובקי בכל ההליכים שהתנהלו.
פסק דין |13/01/2004 |מחוזי – ירושלים
עמ"ש (חיפה) 62314-05-23- א ב נגד ג ב
שמות השופטים: סארי גיוסי,עפרה אטיאס,ניצן סילמן
לדידה של המערערת, במקרה דנן מתקיים "טעם מיוחד" אשר מצדיק דיון של הערכאה השנייה, בשאלת סמכותו של בית משפט קמא להיזקק לתביעות שהונחו בפניו נוכח העובדה כי בפני בית הדין הרבני כלל לא הונחו תביעות. 17. נתבקשה תשובתו של המשיב וזו הוגשה בכתב. לטענתו, המערערת לא ציינה כי בדיון שהתקיים ביום 19.02.2023 הגיעו הצדדים להסכמות בענייני משמורת, הסדרי ראייה ומזונות על סך של 5,500 הכולל הוצאות מדור, מינוי אקטואר ומינוי שמאי. לטענת המשיב, ככל שהמערערת סבורה כי החלטת בית הדין הרבני שגויה, יש לפנות לערכאת הערעור של הערכאה שנתנה את ההחלטה, קרי, בית הדין הרבני הגדול. על כן טוען המשיב כי דין הערעור להידחות שכן מלכתחילה לא היה מקום להגשת התביעות אל בית המשפט, שעה שבית הדין הרבני אמר את דברו בהחלטתו. דיון והכרעה 18. לאחר שקילה של טענות הצדדים בכתב וכן עיון במלוא החומר שהניחו לפנינו לרבות החלטות בית הדין הרבני, ולאחר שנתנו הסכמתם כי פסק הדין בערעור יינתן ללא קיום דיון ועל יסוד כתבי הטענות הקיימים, מסקנתנו היא, כי דין הערעור להידחות. 19. נושא "מרוץ הסמכויות" בין הערכאות האזרחיות לבין בתי הדין הדתיים נדון בפסיקה זה מכבר. כידוע, קיימת סמכות מקבילה שמסורה לבתי הדין הדתיים ולערכאות האזרחיות, ובעקבות חשש רווח כי עלול להיות שוני מהותי בתוצאות ההתדיינות בערכאות השונות, נוצר "מרוץ סמכויות" (אריאל רוזן-צבי "הלכת ה'כריכה' ו'מירוץ הסמכויות' והשפעתם על המשפחה ועל דיני המשפחה" עיוני משפט יד 67 (1989). 20. סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג- 1953 (להלן: "חוק שיפוט בתי דין רבניים"), הדן בסמכותו הנכרכת של בית הדין הרבני, קובע כדלקמן: "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג".
פסק דין |05/02/2024 מחוזי – חיפה
ת"א (ראשון לציון) 20389-07-19- עדי כרמלי נגד דוד סולימני
שמות השופטים: אבי סתיו
תביעה על סך 280,800 ש"ח בגין שכר טרחת עורך דין. רקע 1. התובע הוא עורך דין במקצועו. הנתבע היה פרוד מאשתו החל משנת 2008 והתנהלו ביניהם הליכים משפטיים. כפי שעולה מהמסמכים שצורפו להליך, הנתבע הגיש בשנת 2009 תביעת גירושין שנדחתה. בשנת 2011 הגיש שוב תביעת גירושין, אליה נכרכה תביעת רכוש. בתביעה זו הגיעו הצדדים להסכם עקרונות אשר בסופו של יום לא הבשיל להסכם סופי, ולפיכך הגיש הנתבע בשנת 2013 תביעת גירושין נוספת. מאז הפרידה, התגוררה האישה בדירת המגורים המשותפת של בני הזוג. 2. בשנת 2016 פנה הנתבע לקבלת ייצוג על ידי התובע, בעקבות המלצה שקיבל. עקב כך, נטל התובע לידיו את ייצוגו של הנתבע בבית הדין הרבני. בנוסף, הגיש התובע עבור הנתבע לבית המשפט למשפחה תביעה לדמי שימוש ראויים עבור הדירה המשותפת על סך 168,000 ש"ח, אולם בהמשך קבע בית הדין הרבני כי הסמכות לדון בענייני הרכוש, לרבות דמי השימוש הראויים, נתונה לו, וככל הנראה לא התקיים דיון בתביעה. מהמסמכים שצורפו (נספחים 13-9 לתצהיר התובע) עולה, כי התקיימו מספר דיונים בהם ייצג התובע (או עורך דין ממשרדו) את הנתבע בבית הדין הרבני, כאשר שניים מתוכם (ביום 21.11.2017 וביום 15.5.2018 ) היו דיוני הוכחות. ביום 4.9.2018 ניתן פסק דינו של בית הדין הרבני האזורי, בו נדחתה תביעת הגירושין (הגם שבית הדין המליץ לצדדים להתגרש), וממילא לא נדונו ענייני הרכוש. התובע הגיש עבור הנתבע ערעור לבית הדין הרבני הגדול, ובמקביל – לטענתו, כחלק מאסטרטגיה משפטית – הגיש עבורו בקשה ליישוב סכסוך בבית המשפט למשפחה, ותביעת נזיקין נגד פרודתו בגין סרבנות גט. ביום 10.2.2019 התקיים דיון בבית הדין הגדול, שם הגיעו הצדדים להסכמות בסיועו של בית הדין, נחתם ביניהם הסכם גירושין שאושר על ידי בית הדין והם התגרשו באותו יום.
פסק דין |23/03/2023 |שלום – ראשון לציון
תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023
סעיף: 3. עניינים שבהם יקוימו הליכים
3. (א) בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן: (1) בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר; (2) בקשות לסעד דחוף לפי סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות; (3) בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות בעניינים האלה: (א) העברת ילד למסגרת חינוכית; (ב) טיפול פסיכולוגי בקטין; (ג) מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם; (4) בקשות דחופות לפי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956; (5) בקשות דחופות לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, שנועדו למנוע עיגון; (6) הליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (7) בקשות דחופות לבירור יהדות אם כבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין; (8) בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין; (9) סידור גט; (10) עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם. (ב) ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5), ו–(7). (ג) מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה. (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, להורות כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) – יידון; כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 258יב. חוות דעת של מומחה בעניני משפחה
258יב. (א) בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לעניני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן – צו ההקמה); בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה. (ב) הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לענין, תוך שבעה ימים מיום מינויו. (ג) המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור בסעיף 4(ה) לצו ההקמה. (ד) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות. (ה) מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך שבעה ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה. (ו) בית המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, כאמור בתקנת משנה (א), ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו. (ז) בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו על פי סעיף 8(ג) לחוק. (ח)15 תקנה זו תחול גם על בית משפט הדן בערעור על החלטה של בית משפט לענייני משפחה או על החלטה בערעור או הדן בבקשת ערעור על החלטה בערעור.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 258יב. חוות דעת של מומחה בעניני משפחה
258יב. (א) בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לעניני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן – צו ההקמה); בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה. (ב) הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לענין, תוך שבעה ימים מיום מינויו. (ג) המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור בסעיף 4(ה) לצו ההקמה. (ד) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות. (ה) מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך שבעה ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה. (ו) בית המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, כאמור בתקנת משנה (א), ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו. (ז) בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו על פי סעיף 8(ג) לחוק. (ח)15 תקנה זו תחול גם על בית משפט הדן בערעור על החלטה של בית משפט לענייני משפחה או על החלטה בערעור או הדן בבקשת ערעור על החלטה בערעור.
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016
סעיף: 7. בחינה והמלצה על דרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה
7. (א) בתום ישיבת המהו"ת האחרונה, ועל בסיס היכרות יחידת הסיוע עם הצדדים, כאמור בסעיף 3(ג)(3) לחוק, תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין ההליך המתאים לדעתה ליישוב הסכסוך ביניהם ובכלל זה בדרך של ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, וטיפול משפחתי או זוגי, וכן רשאית יחידת הסיוע להציע לצדדים לסייע להם בעצמה ליישב את הסכסוך בלי להפנותם להמשך הליך ליישוב הסכסוך מחוץ ליחידת הסיוע במקרים מיוחדים ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע לעניין זה, ובלבד שהצדדים הודיעו על הסכמתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לתקופה נוספת כאמור בתקנה 8(א); בתקנת משנה זו, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם יש צורך, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל. (א1) הסכימו הצדדים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של גישור, תביא לפניהם יחידת הסיוע שם של מגשר מתוך רשימת המגשרים בענייני משפחה המתאים למאפייני הסכסוך, ובלבד ששכר טרחתו אינו עולה על שכר הטרחה המרבי. (א2) סברה יחידת הסיוע בתום ישיבת המהו"ת האחרונה כי ישנו סיכוי סביר ששני הצדדים זכאים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972, רשאית היא להפנותם להליכי יישוב סכסוך ממצי זכויות באמצעות הסיוע המשפטי, במקרים המתאימים, ולפי נהלים שיורה הממונה הארצי על יחידות הסיוע, ליחידות הסיוע, לעניין זה. (ב) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מרשימת המגשרים לפי תקנות רשימת המגשרים תיעשה על יסוד השיקולים המפורטים להלן: (1) תחומי התמחותם של מי שפועלים ליישוב הסכסוך ותחומי עיסוקם; (2) אזורי פעילותם; (3) השפות שאותן הם דוברים; (4) מאפיינים מיוחדים הנדרשים לדעת יחידת הסיוע לצורך יישוב הסכסוך, בשים לב בין השאר לטובת ילדיהם של הצדדים זכויותיהם וצרכיהם; (5) זכאותם של הצדדים לסיוע משפטי לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972. (ג) המלצת יחידת הסיוע על מגשר מסוים תיעשה, ככל האפשר, באופן שוויוני ובכפוף לשיקולים המפורטים בתקנת משנה (ב). (ד) אין באמור בתקנת משנה (ב) כדי לפגוע בזכותם של בעלי הדין לבחור מגשר אחר מתוך רשימת המגשרים או מגשר שאינו נכלל ברשימת המגשרים.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו
תקנות שעת חירום (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד), התש"ף-2020
סעיף: 3. עניינים שבהם יקוימו הליכים
3. (א) בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן: (1) בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף לעניין שהות ילדים; (2) בקשות לסעד דחוף המנויות בתקנה 12(א) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016; (3) בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014, כמפורט להלן: (א) בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית; (ב) בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי בקטין; (4) בקשות דחופות לפי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956; (5) בקשות דחופות לשם מניעת עיגון לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953; (6) הליכים לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (7) בקשות דחופות לבירור יהדות כשכבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין; (8) סידור גט שכבר נקבע לו מועד ערב כניסתן לתוקף של תקנות שעת חירום אלה; (9) העניינים המפורטים להלן, ובלבד שדיין יחיד מוסמך לדון בהם: (א) אישור הסכם; (ב) עניין של נישואין; (ג) ענייני משמורת ילדים והסדרי שהות; (ד) מזונות זמניים; (ה) דיוני קדם משפט או ישיבות גישור; (10) סידור גט שהחליט אב בית דין או ראש הרכב, מטעמים שיירשמו, לערוך, ובלבד שראה שאפשר לקיים בעת עריכת סידור הגט את ההוראות המפורטות בתקנה 3א לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020 ((להלן – כללי הזהירות). (ב) הדחיפות לעניין תקנת משנה (א)(3) עד (5) ו–(7) תיקבע בידי ראש בית הדין. (ג) מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה. (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית הדין, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, או שהליך מסוים שאינו נמנה עמהם – יידון. (ה) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי אב בית דין או ראש הרכב, מטעמים שיירשמו, להתיר קיום דיון במותב של שלושה בהליך מסוים, אם מצא כי קיימת דחיפות לכך, ובלבד שראה שאפשר לקיים בעת הדיון את כללי הזהירות.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות
15. (א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית; (2) תובענה למזונות ולמדור; (3) תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (5) תובענה לאבהות או אימהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; (6) תובענה להחזרת קטין חטוף; (7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ; (9) תובענה בעניין התרת נישואין; (10) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת; (11) תובענה לפי חוק גיל הנישואין; (12) תובענה לעניין קביעת גיל; (13) תובענה לשינוי שם, לפי חוק השמות; (14) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (15) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין; (16) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996; (17) תובענה לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה; (18) ערעור על החלטת רשם; (19) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; (20) תובענה אחרת בענייני משפחה. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (5) או תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (7), ניתן להגיש בתובענה נפרדת או בתובענה יחדיו. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד בכמה תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים. (ג) תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953
סעיף: 4ב3. דיווח לכנסת – הוראת שעה
4ב3. (א) מנהל בתי הדין הרבניים ידווח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בחודש יוני אחת לשנה, על יישום הוראות סעיפים 4ב1 ו-4ב2; הדוח יכלול בין השאר פירוט לגבי העניינים שלהלן בשנה שקדמה למועד הדיווח: (1) מספר התביעות שהוגשו לפי סעיף 4ב1 (בסעיף זה – תביעות), ומתוכן מספר התביעות שבהן היתה לבית הדין הרבני סמכות לדון ומה היתה העילה לרכישת הסמכות; (2) פירוט מדינות המושב של בעלי הדין בתביעות; (3) מספר התביעות שהסתיימו במתן גט ופרק הזמן ממועד הגשת התביעה ועד מתן הגט; (4) מספר התביעות שבהן הוטלו צווי הגבלה לפי חוק קיום פסקי דין של גירושין ופירוט צווי ההגבלה שהוטלו; (5) מספר התביעות שבהן בני הזוג נישאו גם על פי הדין במדינת חוץ, ומתוכן מספר התביעות שבהן בני הזוג היו גרושים לפי אותו דין במועד הגשת התביעה. (ב) לדיווח כאמור בסעיף קטן (א) יצורפו, ככל הניתן ובכפוף להוראות כל דין, פסקי דין שניתנו לפי הסעיפים האמורים בשנה שקדמה למועד הדיווח, בלא ציון פרטים שמאפשרים לזהות את בעלי הדין. (ג) סעיף זה יעמוד בתוקפו עד יום כ"ה בסיוון התשפ"ז (30 ביוני 2027).
כל הזכויות שמורות ©
