כל הזכויות שמורות ©
בני ברק, כאחת הערים הייחודיות בישראל, מהווה מרכז משמעותי לפעילות עסקית ותעסוקתית עם מאפיינים מיוחדים. דיני העבודה בבני ברק משקפים את המורכבות של שוק העבודה המקומי, המשלב אוכלוסיות מגוונות ומגזרים שונים. סקירה זו מתמקדת בהיבטים המשפטיים המרכזיים של דיני העבודה כפי שהם באים לידי ביטוי בפסיקה הרלוונטית לאזור בני ברק.
בתביעות עבודה הקשורות לבני ברק, הסמכות המקומית נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. מערכת בתי הדין לעבודה מהווה מסגרת ייחודית בנוף המשפטי הישראלי, המאפשרת טיפול מקצועי וממוקד בסכסוכי עבודה. עובדים ומעסיקים בבני ברק נדרשים להגיש את תביעותיהם בתחום דיני העבודה לבית דין זה.
הנורמות המשפטיות החלות על יחסי עבודה בבני ברק כוללות:
סוגיית השכר ותנאי העסקה מהווה נושא מרכזי בפסיקה הנוגעת לבני ברק. בפסק דין תא (חיפה) 1872/07- מאיר ברק נגד דליה אטס (ניתן ב-06/04/09), קבע בית המשפט עיקרון חשוב:
"העדר מנגנון בחוזה לקביעת השכר אינו שולל את זכותו של עורך הדין לקבלת שכר ראוי. עקרונות של דיני עשיית עושר ולא במשפט מחייבים לפסוק שכר ראוי, שכן אחרת הלקוח יהנה מפרי עמלו של עורך הדין ללא תמורה."
עיקרון זה משקף את הגישה הכללית בדיני עבודה, לפיה יש להבטיח תמורה הולמת לעבודה גם במקרים בהם לא הוסדרו כל הפרטים מראש בהסכם.
נושא ההפליה בעבודה מקבל התייחסות מיוחדת בפסיקה הנוגעת לבני ברק. בפסק דין משמעותי, סע (תל-אביב-יפו) 29660-09-10- חן סבג ואח' נגד עיריית בני ברק ואח' (ניתן ב-16/07/13), קבע בית הדין:
"מהראיות שהובאו בפנינו הצטיירה תמונה קשה. אמירות שמן הראוי היה שיעברו מן העולם זה מכבר, נאמרו לתובעת בריש גלי."
פסק דין זה ממחיש את התייחסותם הרצינית של בתי הדין לעבודה לתופעות של הפליה ופגיעה בכבוד העובד, תוך הדגשת החובה למגר תופעות אלו ממקומות העבודה בבני ברק.
שאלת קיומם של יחסי עובד-מעסיק היא שאלה מקדמית חשובה בדיני עבודה. בפסק דין סעש (תל אביב) 70918-02-19- עומר מוחמד עבדאללה בני גאבר נגד אולמי ויזניץ (ניתן ב-05/09/22), התייחס בית הדין לנטל ההוכחה בשאלה זו:
"לאחר שבחנו את כלל הראיות שהוגשו בהליך, אנו בדעה כי לא הוכיחו התובעים, שהנטל הראיתי מוטל על כתפיהם, שהתקיימו יחסי עובד – מעסיק עם הנתבעים או מי מהם."
קביעה זו מדגישה את חשיבות הראיות והתיעוד בהוכחת יחסי עבודה, נושא בעל משמעות מיוחדת בבני ברק, שם קיימים דפוסי העסקה מגוונים.
פיטורין והתפטרות מהווים סוגיות מרכזיות בדיני העבודה בבני ברק. הפסיקה מדגישה את הצורך ב:
תיעוד מסודר של יחסי העבודה הוא קריטי להבטחת זכויות וחובות הצדדים. מומלץ להקפיד על:
זכויות סוציאליות מהוות חלק בלתי נפרד מתנאי ההעסקה בבני ברק:
בני ברק מציבה אתגרים ייחודיים בתחום דיני העבודה, הנובעים ממאפייניה החברתיים והתרבותיים:
מהפסיקה והניתוח המשפטי עולה כי בתי הדין לעבודה מקפידים על שמירת זכויות העובדים בבני ברק, תוך התייחסות למאפיינים הייחודיים של העיר. חשוב להקפיד על:
ההקפדה על דיני העבודה אינה רק חובה משפטית, אלא גם מקדמת יחסי עבודה הוגנים ופרודוקטיביים, התורמים לרווחת העובדים והמעסיקים כאחד בבני ברק.
ראשית, מומלץ לפנות למעסיק בכתב ולנסות לברר את הנושא. אם פנייה זו לא נענתה, ניתן להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה או לפנות למוקד יחסי עבודה של משרד העבודה. במקרים המתאימים, ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
כן, חוק עבודת הנוער חל גם בבני ברק ומטיל מגבלות מיוחדות על העסקת בני נוער, כולל הגבלות על שעות העבודה, איסור עבודה בשבת ובחגים (למעט חריגים), וחובת קבלת אישור רפואי להעסקה.
התמודדות עם תביעות בתחום דיני העבודה מחייבת הכרה מעמיקה של החוקים והפסיקה הרלוונטיים. מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי המתמחה בדיני עבודה, לשמור על תיעוד מסודר, ולהקפיד על יישום הוראות החוק במהלך כל תקופת ההעסקה.
סע (תל-אביב-יפו) 29660-09-10- חן סבג ואח נגד עיריית בני ברק ואח
שמות השופטים: אורן שגב,מאיר ברימן,גב שרה חורש
ומן הכלל אל הפרט – האם הנתבעות פעלו בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה נבדוק להלן את הראיות שהוצגו בפנינו ביחס לכל אחת מהנתבעות בנפרד. 18. נקדים ונציין, כי מהראיות שהובאו בפנינו הצטיירה תמונה קשה. אמירות שמן הראוי היה שיעברו מן העולם זה מכבר, נאמרו לתובעת בריש גלי, והכל כמפורט להלן. עיריית בני ברק 19. בשיחה שניהלה התובעת עם הגב' צביה קניג, עולה בבירור כי הליך קליטתה של התובעת לעבודה בעיריית בני ברק נקטע מחמת הריונה. וכך התנהלה השיחה: "חן: צביה צביה: כן. חן: שלום לך, מדברת חן סבג, את זוכרת אותי צביה: חן סבג חן: כן. צביה: תזכירי לי בבקשה. חן: הייתי איתך בריאיון ביום ראשון. צביה: אה, כן, כן, חן, כן, חן: אה, זהו אז אמרת לי שפשוט בלשכה לא מקבלים נשים שהריון אז – צביה: נכון, והזמיננו אותך להיום חן: כן, צביה: אז תראי את זה כמבוטל, פשוט הם לא, כנראה לא מודעים לזה, אה אז חבל אל תגיעי, בסדר חן: הבנתי, צביה: בכל אופן, אני, אמרתי לך שאני זוכרת אותך לטובה אז בעזרת השם, אם יהיה צורך בעתיד, אז אנחנו בהחלט אה- חן: אוקי, צביה: נזכור אותך, בסדר חן: כן הבנתי, גם במכרז הם לא מקבלים בגלל הסיבה הזו צביה: לא, לא, זה, כן, זה אותם קריטריונים, חן: הבנתי,. . . " 20. לא מן המותר לציין, כי בשל אותה שיחה, ננזפה הגב' קניג ע"י גזבר העירייה, מר אדלר, במכתבו אליה מיום 25 בנובמבר 2010, שם כתב, בין השאר: "בהמשך לוועדת המכרזים שהתקיימה ביום 02.09.10 , ובהמשך לפניית הגב' חן סבג, הרינו להודיעך כי אנו רואים בחומרה רבה את התנהלותך במהלך ראיון מקדמי מול הגב' הנ"ל, בו אמרת לה בין השאר כי בשל היותה בהיריון לא תתקבל לעבודה בעירייה" ובהמשך: "העובדה שנתת לעצמך דרור לדחות מועמדת בשל היותה בהיריון הינה חמורה ואינה מקובלת על דעת העירייה ולתפיסת עולמה".
פסק דין |15/07/2013 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
ת"א (חיפה) 1872-07- מאיר ברק נגד דליה אטס
שמות השופטים: אריקה פריאל
זאת, בנוסף לתשלומים תכופים עליהם דובר לעיל. עו"ד ברק גם הכין בקשה לתשלום תכוף, שהתעתד להגיש לבית המשפט ברם לא עשה כן מחמת הפסקת הייצוג. 6. מעדות עו"ד ברק ויוסף עולה כי הראשון גם טיפל בעניינים אחרים שאינם רלוונטיים לטיפול בתביעת הנזיקין. תמורת עבודתו זו לא שולם שכר טרחה. 7. בשל אי-שביעות רצון מאופן הטיפול שלחה דליה מכתב, אשר התקבל במשרד התובע ביום 5.11.06 , לפיו נתבקש "להקפיא את הטיפול בתביעתה ולבטל את ייפוי הכח שנתנה". חוסר שביעות רצונה הושפע מן הסתם מעזיבתו הזמנית של עו"ד ברק את העיר חיפה לתל אביב בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה בזמן שדליה עודנה מאושפזת. בד בבד עם ביטול ייפוי הכח שכרה את שירותיה של עורכת-דין מרסי ווינר, המייצגת אותה גם בהליך דנן. 8. ביום 5.11.06 , עם קבלת מכתבה, שלח עו"ד ברק מכתב לדליה בו ציין כי אין לו התנגדות להעברת התיק לעורך-דין אחר כפוף לתשלום שכר טרחתו, אחרת תוגש תביעה לבית המשפט. פנייתו זו לא נענתה. נשלחו דרישות נוספות לתשלום שכר טרחה, שלא נענו אף הן. 9. ביום 27.12.06 שלחה פרקליטתה הנוכחית של דליה מכתב לבא כח התובע (משרד עורכי-הדין מרצקי) ובו טענה כי בשל טיפולו המשפטי הרשלני והבלתי-ראוי בעטיו נגרמו לה נזקים כספיים אין התובע זכאי לתשלום שכר-טרחה. בעת כתיבת מכתב זה טרם שולם שכר טרחה בגין התשלומים התכופים. שכר זה שולם כאמור לאחר הגשת התובענה. 10. ביום 14.1.07 הוגשה התובענה דנן בה נתבע שכר טרחה בסך 32,264 . סכום זה כולל שכר טרחה בעבור טיפול התובע (באמצעות בנו, עו"ד ברק) בשני תשלומים תכופים, הוצאות בסך 200 ומע"מ כמוסכם בחוזה וסך של 30,000 כשכר טרחה על בסיס הערכה גלובלית בהתבסס על שעות העבודה שהושקעו ועל שכר הטרחה המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין.
פסק דין |05/04/2009 |שלום – חיפה
ד"מ (תל אביב) 6808-09-17- ע.מי.ש.ב. שרותים בע"מ נגד נתנאל דגני
שמות השופטים: אורן שגב
ידוע לי כי התנאים הנ"ל הנם חלק מהעסקתי אצלכם, ואני מצהיר בזה כי מסמך זה הוסבר לי היטב, והבינותי את תוכנו, וכי אהיה מנוע מלתבוע ו/או להעלות כל טענה בקשר לכך, ולראיה באתי על החתום" 4. לטענת התובעת, התחייבות זו נדרשת לנוכח ההוצאות הגבוהות בהכשרת הנתבע, הכשרה שמתבצעת ע"י גורם חיצוני ויכולה לשרת אותו גם אצל מעסיק אחר והיא התרתה בפניו כי התפטרותו מהווה הפרה של ההתחייבות הנ"ל והפצירה בו לשוב לעבודתו, שאם לא כן, תיאלץ להכשיר עובד אחר במקומו, דבר שיסב לה הוצאות. 5. לטענת התובעת, התובע זנח את מקום עבודתו ולפיכך, ביום 07.05.17 הוציאה מכתב (נספח א' לכתב התביעה), בו טענה, בין היתר, כי אי התייצבותו לעבודה מהווה מעשה של נטישת מקום העבודה, וככל שהוא לא יצור קשר עם הממונים בחברה, היא תראה בו כמי שהתפטר מעבודתו "כאשר מכתב זה יהווה אסמכתא לקבלת הודעת ההתפטרות ממך" (סעיף 2 למכתב מיום 07.05.17 ). עוד הודיעה לו במכתב הנ"ל, כי במידה ולא ישלים את תקופת העבודה כאמור, יהיה עליו להשיב לה את יתרת החוב היחסי בגין הכשרתו, ומכאן התביעה שהוגשה כנגדו ע"ס 2,973 . 3 6. הנתבע הגיש כתב הגנה ובה טען, כי התקבל לעבודה תוך הבטחה שישובץ במקום הנוח לו מבחינה גיאוגרפית, כתושב רעננה – בסניף משרד הפנים בכפר סבא. לטענתו, הוא שובץ להתמחות בסניף בני ברק בשעות שונות מאלו שסוכם אתו עליהן והדבר גרם לו להוצאות נסיעה כבדות ברכבו הפרטי ובשעות עבודה שלא לפי ההסכם. לפיכך, הלין בפני מעסיקיו שאביו נכה בשיעור 100 וכי הוא סועד אותו ולכן שעות העבודה עליהן סוכם ומקום העבודה הנם תנאים הכרחיים (סעיף 4 לכתב ההגנה והתביעה שכנגד).
פסק דין |13/05/2019 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 15646-04-18- gevrmariam tahli נגד פייבקיטשנס בעמ
שמות השופטים: שרה מאירי,גב רונית ירדן,אברהם בן קרת
בל נשכח כי התובע אף לא השכיל להתייחס ל-2 הסכמים-ההודעות שהוגשו במצורף להגנה, ובשפתו (אגב, ללא תרגום של אחת מהן לשפה העברית, ואנו איננו דוברי השפה הטיגרית) – בהתייחסות כלשהי, כשניתן לקרוא בהן כי צויין, כי נחתמה (כזכור, נחתמה ע"י התובע) ב- 16.6.15 ובשכר ברוטו שעתי של 26 ; והשניה ב- 1.12.15 , ו-31 , כשנזכיר כי לתביעה צורפו תלושים ודוחות נוכחות שהפרטים דלעיל, מאששים אותם. לאור כל אלה וכפי ששוכנענו – אנו קובעים כי התובע החל עבודתו בנתבעת ב- 16.6.15 . אין חולק גם כי התובע הפסיק עבודתו ב- 4.1.17 כשנלקח ע"י משטרת ההגירה. משכך, תקופת העבודה בענייננו היא 16.6.15 – 4.1.17 , ובתוך כך, בתקופה 3.9.15 / 12.12.15 , כולל בהם גם לטענתו לא עבד. ג. הנתבע ציינו לעיל את טענות התובע בתביעתו, ביחס לנתבע. בפועל, אינו מנמק-מבסס הטענות בהקשר זה, ואינו טוען טענות עובדה רלוונטיות בהתייחס לנתבע. 7 על פניו טענות התובע בתביעה הן שגרתיות, כ"מקובל" בהליכים בין עובד למעסיקו, ואין בפנינו עובדה מסויימת נטענת, שיהא בה, על פניה, להצדיק משפטית, "הרמת מסך". ברי כי בתצהירו, שאינו מרבה ממילא, בטענות עובדה – התובע אינו מוסיף טענות עובדה או הנמקות. גם אם הנתבע קיבל אותו לעבודה, כטענתו, וסיכם עמו את תנאי העבודה, וגם כשעסקינן בדירקטור, וגם אם הוא זה שהחתימו על התלושים – אין בכך כדי ליצור חבות מנהל/בעל מניות בתאגיד ראוי להזכיר את ניסוח התביעה בהקשר זה, המציין כי לאור הנטען (לא ספציפית לנתבע) ניתן לתבוע מנהל/בעל מניות.
פסק דין |19/07/2020 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 9673-02-18- נעמי מיארה נגד וגשל במעוף (2006) בעמ
שמות השופטים: דגית ויסמן,גב דליה כהן,גב אידה שפירא
ראוי לציין כבר בשלב זה, כי עדות התובעת עוררה קושי, כיוון שלא היתה עקבית, חלק מתשובותיה גם לא היו ענייניות ופעמים רבות התובעת טענה שאינה זוכרת (ר' למשל התייחסותה לתוכן תצהירה בעמוד 6 שורות 15/16, לראיות שהציגה – בעמוד 10 החל משורה 23 ור' גם בשורות 4 – 19, 23/33, עמוד 9 שורות 10/19. בנוסף ר' עדותה לגבי עבודתו של בנה אצל הנתבעת – בעמוד 13 שורות 13 – 16 לעומת עדות הבן בעמוד 16 שורות 18 – 23). לגבי עדות בנה של התובעת, מלבד העובדה כי מדובר בבן משפחה שניכר שהוא מבקש לסייע לאמו, הרי שעל פי עדותו, עבד במקום כשבוע או שבועיים, כשהיה בן 16 (היינו בסביבות שנת 2005 – עמוד 15 שורות 32/33, עמוד 16 שורה 21). כך שספק רב מה הידיעה האישית שהיתה בידיו לגבי תנאי העבודה של אמו, בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה, שהן השנים הרלוונטיות לדיון. 3. בסעיפים הבאים יידונו טענות הצדדים לגבי רכיבי התביעה השונים. דיון והכרעה תחולת צו ההרחבה בענף אולמות אירועים 4. בהתאם להלכה הפסוקה, שאלת תחולתו של צו הרחבה היא שאלה מעורבת של משפט ועובדה, כאשר בעיקרו של דבר יש לקבוע את סיווג עסקו של המעסיק, בהתאם לעיקר עיסוקו של המעסיק (דב"ע נג/3-125 שרר – רהיטי דימור בע"מ, פד"ע כז 158 (1993); ע"ע (ארצי) 18/99 אפרימי – לילה עבד לעיל, ( 9.7.2000 )). 5. הנתבעת טענה כי צו ההרחבה בענף אולמות האירועים אינו חל עליה, מאחר שעיקר עיסוקה הוא בענף המלונאות. הנתבעת הציגה אישור מעיריית בני ברק, לפיו לצרכי ארנונה, היא מסווגת בענף המלונאות. כמו כן, צירפה לסיכומיה את צו הארנונה של עירית בני ברק לשנת 2020 והפנתה להבדלים בשיעור הארנונה בין בתי מלון ואולמות.
פסק דין |15/08/2021 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 70918-02-19- עומר מוחמד עבדאללה בני גאבר נגד אולמי ויזניץ
שמות השופטים: עידית איצקוביץ,גבריאל נבו עובדים,יצחק קוגמן מעסיקים
8 ב"כ הנתבע התייחס בסיכומים לנתבע 1, שנמצא לגביו מספר תאגיד ורישום עסק בעיריית בני ברק. אולם, מהרגע שתביעה כנגדו נמחקה, אין לראות בו כמעסיק של התובעים. 9. לסיכום לאחר שבחנו את כלל הראיות שהוגשו בהליך, אנו בדעה כי לא הוכיחו התובעים, שהנטל הראיתי מוטל על כתפיהם, שהתקיימו יחסי עובד – מעסיק עם הנתבעים או מי מהם. התובעים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להוכיח שעבדו אצל הנתבעים, או מי מהם, בתקופות הנטענות. משכך, אין רלוונטיות לסעדים הנדרשים בתביעה, שדינה להידחות. לאור האמור, התביעה נדחית במלואה. נוכח התנהלותם של הנתבעים, שלא הייתה תקינה (בלשון המעטה), אין צו להוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו. 10. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.
פסק דין |04/09/2022 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
עב"ל 3767-10-19- אדר עציוני נגד המוסד לביטוח לאומי
שמות השופטים: ורדה וירט ליבנה,אילן איטח,לאה גליקסמן,גב חיה שחר,דורון קמפלר
בהקשר זה נטען כי עיקר עבודתו של המערער הייתה בבחינת עסקאות ואפשרויות מימון בעבודה משרדית, והפגישות היו טפל לעבודתו. המערער לא נחקר על הפגישות, וממילא לא הוברר אם ניתן היה להעיד את מושאי הפגישה או את הסיבה לאי העדתם; אין לייחס משקל לאי הצגת ראיות חיצוניות, נוכח העובדה שהמערער כלל לא נחקר על פגישותיו; בית הדין לא נתן משקל לעובדה כי משכורתו של המערער מעבודתו בחברה הייתה הכנסתו היחידה, ואין זה סביר כי במשך תקופה בת שנה וחצי עסק בעזרה משפחתית ללא שכר; מהעובדה שהמערער הועסק במשרה חלקית, וכי הייתה גמישות בהיקף שעות העבודה היומי ומקום ביצוע העבודה, וכי לא היו דוחות נוכחות, לא ניתן להסיק כי לא התקיימו יחסי עבודה. קביעות בית הדין בעניין זה הינן ארכאיות ואינן תואמות את המציאות שלפיה עובדים רבים עובדים מביתם עת עבודתם אינה מחייבת נוכחות יומיומית במקום עבודתם; אין כל סתירה בין גרסתו של המערער לבין גרסתו של אביו לעניין היקף ומקום ביצוע העבודה, ועדותם של המערער ואביו היו עקביות ומהימנות; ההטבות בעין שקיבל המערער הן שוות ערך לתשלום שהגיע לו בעד פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות, ובכל מקרה זכותו של עובד לדמי אבטלה אינה נשללת בשל אי תשלום זכויות סוציאליות על ידי המעסיק; מכלל הראיות והעדויות עולה כי בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה התקיימו יחסי עבודה בין המערער לבין החברה, שכן הוכחו הן תשלום שכר באופן קבוע והן ביצוע עבודה מקצועית, ואין לשלול את מעמדו של המערער כ"עובד" רק בשל הקרבה המשפחתית לבעלים של העסק שבו עבד. 7 10. המוסד טען כי אין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי שלפיה לא התקיימו יחסי עבודה בין המערער לבין החברה, קביעה המבוססת על התרשמותו הבלתי אמצעית של בית הדין האזורי מעדות המערער ואביו ומכלל הראיות שבתיק. זאת, במיוחד נוכח העובדה שבהתאם לפסיקה עת מדובר בטענה ליחסי עבודה בין קרובי משפחה חלות אמות מידה ראייתיות מחמירות; מהראיות עולה כי לא מדובר בהעסקה אמיתית אלה בפיקציה.
פסק דין |28/11/2020 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
247/07 עע- פלונית נגד סופיה קוציק
שמות השופטים: יגאל פליטמן,נילי ארד,ורדה וירט ליבנה,נציג עובדים,שלום חבשוש נציגת מעבידים,גב רות הורן
משאלה הם הדברים, נשאלת השאלה, מדוע המקרה שלפנינו, בו המערערת תובעת זכויות על פי משפט העבודה המגן מאת המשיבה, צריך להיבחן באופן שונה מהרגיל, כדעת חברתנו השופטת ארד, הסבורה על פי מה שאינו רלבנטי לכאורה – טיב החוזה שבין הצדדים – כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד ביניהם על מנת לנסות ולהשיב לשאלה זו, נפרט מעט את פרטי המקרה. 2. בדמי ימיה בדמי ימיה הובאה המערערת ממולדובה לישראל לשם עיסוק בזנות ובסופו של דבר מצאה עצמה מועברת למשיבה, שניהלה מכון ליווי. במשך כשנה נאלצה המערערת לספק שירותי מין ללקוחות המשיבה, עד אשר עלה בידה להימלט מחזקתה למקום מסתור. (עובדות כתב האישום שבנכונותן הודתה המשיבה). בכתב התביעה בבית הדין פורט מעבר לכך, כי "העבודה אצל המשיבה הייתה בתנאים קשים ביותר, בתנאי עבדות ממש; ולאורך כל תקופת עבודתה נסחטה המערערת עד תום ובסיום שנים עשר חודשי עבודה היא נותרה ללא כלום, רק עם צלקות נפשיות ופיזיות שגם הזמן לא ירפאן". תמורת עבודת המערערת בעסק המשיבה היא תבעה כאמור הפרשי שכר מינימום, פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ודמי הבראה. 3. והיה העקוב למישור גם לאחר פירוט עובדות המקרה כאמור, הוא עדיין נופל לכאורה לגדרו של "ספור פשוט". תביעה רגילה של עובד לזכויותיו על פי משפט העבודה המגן; שהרי אין ספק, כי הקשר בין המערערת למשיבה עיקרו היה – שירותי מין ללקוחות העסק תמורת שכר, ולאור התלות הכלכלית של המערערת במשיבה, וכפיפותה לה ברי, כי אין מדובר ביחס של שותפות ביניהן. אם כך הם הדברים, מסקנתם הברורה חייבת הייתה להיות, כי המערערת ראויה להחשב, עובדת המשיבה לעניין תביעתה ממנה את זכויותיה על פי משפט העבודה המגן. ברם, חרף הברור לכאורה, מגיעה חברתנו השופטת ארד אחר ניתוח המסכת העובדתית למסקנה דו משמעית.
פסק דין |23/09/2009 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
ע"ע 1096-04- שמעון בן שושן נגד 1. יהודה בן שושן
שמות השופטים: אלישבע ברק אוסוסקיןיגאל פליטמן,נילי ארד,רבקה גן,שושנה פלומין
עומד על כך משה קשת בספרו על סדר הדין האזרחי (בעמוד 323): הצדדים, הקשורים להתרחשותה של עילה כלשהי, הם חלק ממנה, וזהותם היא המאפשרת את הכללתן של עובדות כלשהן למסגרת של קבוצה, אשר יהא בה כדי ליצור עילת תביעה. בית המשפט הגבוה לצדק מפי השופט אהרן ברק (בג"צ 578/80 (המ' 644/80) ג'מיל אחמד גנאים נגד עבד-אל לטיף מואסי והמועצה המקומית באקה אל-גרבייה (פ"ד לה(2), 29): בהכרעה בשאלה אם תובענה עילתה ביחסי עובד-מעביד, יש לקחת בחשבון אך את העובדות המהותיות המולידות את הזכות, ואין להתחשב בעובדות ההיסטוריות המסבירות את סיבת קיומה של הזכות. עם זאת, הזכות או החובה בה מדובר, לעניין העילה הנזכרת בסעיף 24(א)(1) לחוק, אינה רק זכות (או חובה) במשפט הפרטי אלא כל זכות (או החובה) במסגרת יחסי העבודה, בין זכות (או חובה) שמקורה בחוזה (אישי או קולקטיבי), ובין זכות (או חובה) שמקורה בדין (החקוק או הפסוק). ב הנשיא סטיב אדלר עמד על כך בשאלת צירוף הממונה על השכר כצד להליך, בו הממונה על השכר התערב בהסכמים בין מרכז השלטון המקומי להסתדרות. וכך פסק: לא זהות העותר או התובע צריכה לקבוע את הערכאה שבה יתקיים הדיון אלא מהות העניין. עם הצדדים האמיתיים ב"סכסוך המשולש" שלפנינו נמנים עובדים והמעסיק ולכן מתמלאים התנאים שבסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה בדבר זהות בעלי-הדין. יתר-על-כן, העיקר בקביעת הסמכות הוא מהות העניין נושא ביחסי עבודה, היינו, במקרה דנן, תוקפו ותוכנו של הסכם קיבוצי או חוזה עבודה (דב"ע נז/4-16 מרכז השלטון המקומי בישראל ואחרים – הסתדרות העובדים הכללית החדשה (פד"ע לב,1; ראה דיון בשאלה זו גם ב ס"ק 5/03 (בש"א 323/03) הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואחרים – התאחדות התעשיינים בישראל ומדינת ישראל – משרד האוצר – טרם פורסם).
פסק דין |09/01/2007 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
ע"ע 28706-09-16- haile tedros נגד המבורג הפקות בעמ
שמות השופטים: לאה גליקסמן,רועי פוליאק,אילן סופר,שלמה כפיר,גב נמה סידי
המשיבים טענו, בין היתר, כי אין מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, המבוססות על התרשמותו מהעדויות שלפניו, נוכח היתרון שיש לערכאה הדיונית להתרשם במישרין מהעדים ומאמינותם; התנהלות המערער נגועה בחוסר תום לב, ובמיוחד בכל הנוגע לעבודה בשעות נוספות. טענותיו בהליך זה סותרות את טענותיו בתביעת הנזיקין שהגיש כנגד החברה. נוכח האמור, יש להחיל בעניין זה את הכלל בדבר תחולת "השתק שיפוטי"; בגרסת המערער נפלו סתירות רבות, והוא לא הציג מסמכים שבידיו, ומסמכים עליהם ביקש להסתמך אינם אמינים; החברה מילאה את כל חובותיה הרישומיות ופעלה על פי תיקון 24 לחוק הגנת השכר. הכרעה: 7. בפתח הדיון בערעור, הבהיר בית הדין לצדדים כי יש ממש בטענות המערער, כי פסק דינו של בית הדין האזורי חסר תשתית עובדתית ומשפטית, המאפשרת בחינת פסק הדין על ידי ערכאת הערעור. זאת, הן בשל כך שבית הדין האזורי לא התייחס לחלק מעילות התביעה (התביעה לפיצוי בגין אי מתן תלושי שכר, התביעה החלופית להפרשות בגין רכיב פיצויי פיטורים); הן בשל כך שבנוגע לחלק הארי מעילות התביעה בית הדין האזורי לא התייחס ולא ניתח את הראיות שהוגשו על ידי הצדדים בהקשר לאותן עילות; והן בשל כך שלחלק הארי מקביעותיו של בית הדין האזורי לא ניתנה הנמקה מספקת. כמו כן, על פני הדברים, בנוגע לחלק מהרכיבים, בית הדין לא החיל את הכללים שנקבעו בחוק ובפסיקה לעניין חלוקת נטל הראייה בין העובד לבין המעסיק. 8. במהלך הדיון בערעור הצדדים הודיעו לבית הדין כמפורט להלן: "לאחר ששמענו את הערות בית הדין, מקובל עלינו שהדיון צריך לחזור לבית הדין האזורי, נוכח העובדה שבית הדין האזורי לא הכריע בחלק משמעותי מהשאלות השנויות במחלוקת ולא התייחס לחלק ניכר מהראיות.
פסק דין |21/12/2017 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
עב"ל 123/98- המוסד לביטוח לאומי נגד טעמא חנה שפירא
שמות השופטים: אלישבע ברק אוסוסקין,עמירם רבינוביץ,אורלי סלע נציג עובדים יורם שגב,נציג מעבידים דב פוגל
דעתי הייתה והינה גם כיום – ועל כך גם חבריי אינם חולקים – כי ניתן לתת למונח מסוים, ו'עובד' בכלל זה, הגדרות שונות ומשמעויות שונות בחוקים שונים ואף באותו חוק עצמו, למטרות שונות, והכול בהתאם לתכלית הנלמדת ממילותיו של החוק, מן ההיסטוריה החקיקתית שלו, מהקשריו ומסביבתו הטבעית. הערעור נדחה. המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך -.3,000 תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום. השופטת אורלי סלע 1. במקרה שבפנינו שבה ועולה שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין המשיבה לחברה שבשליטתה. לא אוכל להסכים לחוות דעתה של חברתי השופטת אלישבע ברק, והנני סבורה שיש מקום להתערב בפסק דינו של בית הדין קמא ולקבוע שאין לראות במשיבה "עובדת" החברה שבבעלותה. 2. ההכרעה בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בין בעל מניות בחברה לבין החברה נעשית על בסיס התשתית העובדתית וההלכות כפי שגובשו בפסיקה. 3. לענין התשתית העובדתית, אוסיף על העובדות כפי שנקבעו בפסק דינה של הש' ברק, עובדות שיש להן, לעניות דעתי, חשיבות לצורך הכרעה בתיק זה. א. המשיבה הינה מנהלת יחידה בחברה ובעל זכות החתימה היחידה. אין חוזה עבודה בכתב בין המשיבה לחברה. שיקולי המשיבה כעובדת החברה לא היו שונים במאומה משיקוליה כדירקטור בחברה וכבעלת השליטה בה. ב. לענין השכר – 1. למשיבה הוצאו תלושי משכורת עם ניכויי חובה; 2. בתלושים, בחלקם, היו תשלומים עבור החזר הוצאות טלפון ובחלקם לא. לעיתים חושב השכר לפי סכום נטו שגולם לסכום ברוטו ובחלק מהמקרים אין גילום של סכום נטו; 3. בשכר המשיבה חלו שינויים – חלקם בעצת רואה החשבון בשל עילות חשבונאיות וחלקם עקב שינויים בהכנסות החברה.
פסק דין |21/06/2005 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
דב"ע מד/3-50- גזל כהן נגד עירית בני ברק
שמות השופטים: בר ניבגולדברג,נגבי,ביילי
הדין i ההליך 1. זה הוא ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופט ש. הבר – אב בית-הדין, וה"ה הורבויץ וינקלביץ – נציגי ציבור; תב"ע מא3-154/) אשר בו פסק בית-הדין על המשיבה, עירית בני ברק (להלן-העיריה), לשלם למערערת (להלן-העובדת) פיצויי פיטורים בצרוף פיצויי הלנה, וכן תמורת הודעה מוקדמת על פיטורים בצרוף הפרשי הצמדה וריבית, ודחה את תביעת העובדת להחזרתה לעבודה ותביעה לתשלום הפרשי שכר. 2. עובדות המקרה, כפי שנקבעו על ידי בית-הדין האזורי, הן כדלקמן: (א) העובדת עבדה בשירות העיריה מאוגוסט 1966 ועד אוגוסט 1979 כעובדת של שירות ההזנה בבית הספר "בית יעקב" בבני ברק; היא "היתה עובדת במשכורת וקיבלה שכרה לפי הדירוג האחיד ועל פי שעות עבודה"; כל זה היה מוסכם על שני הצדדים; (ב) "על הצדדים חלה חוקת העבודה לרשויות המקומיות"; (ג) באוגוסט 1979 הופסק שירות ההזנה בבית הספר שבו עבדה העובדת ועבודתה נפסקה; (ד) לעובדת לא נמסרה כל הודעת פיטורים, אפילו לא בעל-פה; (ה) לא היה כל משא ומתן בדבר פיטוריה של העובדת; (ו) לעובדת נקבעה עבודה של שעה וחצי ליום. 3. עיקר טענתה של העובדת בבית-הדין האזורי היה: (א) על פי דרישת העיריה היא עבדה כשעתיים עד שלוש שעות ביום; שכרה שולם מדי חודש בצ'קים ללא פירוט; (ב) ביוני 1979 נודע לה כי שכרה אינו משתלם לפי חישוב המבוסס על הסכמי השכר המחייבים לגבי עובדי השלטון המקומי; (ג) לקראת סוף שנת הלימודים תשל"ט הופסקה עבודתה, ומאז אוגוסט 1979 הופסק תשלום שכרה; (ד) היא פנתה להנהלת בית ספר וגם לראש העיריה בבקשה לאפשר לה להמשיך בעבודתה, אך לא נענתה; (ה) העיריה שלחה לעבודת הודעה על אישור תשלום פיצויי פיטורים, כפי שסוכמו, לטענת העיריה, עם בעלה של העובדת, אולם עד לסוף הדיון בבית-הדין האזורי לא שולמו הפיצויים; מכל מקום טענה ה
פסק דין |02/10/1984 |בית דין ארצי לעבודה – ארצי
ער (תל אביב) 53117-04-19- שופרסל בע"מ ח.פ. 520022732 נגד tesfmarim bereket
שמות השופטים: דורון יפת,גב אורלי מלי,גב אידה שפירא
עוד טענה המערערת, כי בינה לבין עובדי הקבלן לא שררו יחסי עבודה, והקבלן הוא האחראי הבלעדי לדאוג לתשלום שכרם וכל תנאיהם של עובדיו. מוסיפה וטוענת המערערת, כי בינה לבין עובדי הקבלן אין כל קשר, וחד הוא מבחינתה אם המשיב הוצב בסניפיה מטעם הקבלן או אדם אחר מטעמה. עוד טוענת המערערת, כי מילאה אחר כל חובותיה, כפי שמתחייב מחוק הגברת האכיפה בדיני עבודה, בכך שערכה ביקורות באמצעות בודק שכר ובכך שהתקשרה עם הקבלן בחוזה שאינו חוזה הפסד, הרי שיצאה ידי חובותיה על פי דין ואין להטיל עליה כל חבות או אחריות, כמו גם, לא ניתן לקבוע כי היתה מעסיקה במשותף עם הקבלן. בנוסף, מאחר שהמשיב היה עובד ניקיון והועסק על ידי קבלן ניקיון, ברי כי לחוק העסקת עובדים בידי קבלני כוח אדם אין כל רלוונטיות לענייננו. מכל מקום, המערערת הודתה, כי המשיב הוצב בסניף של המערערת בבני ברק בין יום 5.1.2017 לבין יום 30.8.2018 . החלטת הרשמת 3 4. בהחלטה דחתה הרשמת את בקשת המערערת לחייב את המשיב בהפקדת ערובה על מנת להבטיח את כיסוי ההוצאות המשפטיות שיגרמו לה, ככל שתדחה התובענה. מספר טעמים בהחלטה. הראשון, כי אין מחלוקת כי המשיב הוצב בחצרי המערערת בתקופה הרלוונטית לתביעה. השני, כי הקבלן מצוי בפירוק ויש לכך השלכה על יכולת המשיב להיפרע ממנו, דבר המטה את הכף ומהווה טעם מיוחד שלא להטיל ערובה. השלישי, שאלת חיוב המערערת בתשלום זכויות המשיב היא שאלה מורכבת שיש לבררה במסגרת הליך ההוכחות. הרביעי, כי אפילו יפנה המשיב להגשת תביעת חוב לביטוח לאומי כנגד הקבלן, הרי שאין בכך כדי לחסום את המשיב לממש זכויותיו כנגד המערערת. החמישי, מתעוררת שאלה לגבי תקינות הסכם ההתקשרות שעה שנספח התמורה נותר ריק, ונספח ג' אינו מלא על כל חלקיו וגם בו נדרשת התייחסות לעלות שכר מינימלי.
פסק דין |11/07/2019 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סע"ש (תל אביב) 24520-05-22- רחלי ח"י נגד ' בניהו סלע
שמות השופטים: תו סילורה
במקרה דנן, שוכנעתי, כי מרבית המבחנים (אם לא כולם) שנקבעו בפסיקה העניפה של בתי הדין לעבודה בסוגיה, מצביעים על קיומם של יחסי עובד ומעסיק שנוצרו בין הצדדים. 42. בהתאם לכל האמור לעיל ובהתבסס על עדויות הצדדים והראיות שהוצגו בתיק, לטעמי המקרה דנן הוא מקרה די מובהק של העסקה במתכונת יחסי עובד-מעסיק וכפי שצייתי קודם לכן ובהתאם לעיקרי הדברים: משך ההתקשרות היה ארוך (10 שנה), התובעת השתלבה בפעילות המועדון, התובעת קיבלה הנחיות מהנתבע 1, התובעת עבדה בימים קבועים (חמישי שישי ובסוף התקופה גם בשבת), התובעת לא ניהלה עסק עצמאי משלה, לא העסיקה עובדים משלה והייתה תלוייה בנתבעים תלות כלכלית מוחלטת. 43. עוד אציין, כי המדיניות המשפטית הראויה אף מחייבת קביעה לפיה התקיימו יחסי עובד מעסיק בין התובעת לנתבעים, שכן כל קביעה אחרת עשויה לשמש תמריץ פסול למעסיקים להעסיק עובדים בצורה כפי שהועסקה התובעת (ללא תלושי שכר מחד גיסא וללא הנפקת חשבוניות מאידך גיסא). סוג של העסקה פיראטית. הזכויות הכספיות 44. כעת עלי להכריע בשאלה לאילו זכויות זכאית התובעת כפועל יוצא מקביעתי לפיה התקיימו יחסי עובד מעסיק בין הצדדים? 45. בכל הנוגע לתוצאות הכלכליות של ההכרה בדיעבד בקיומם של יחסי עבודה, נקבעה במסגרת פסק הדין כותה הלכה חדשה. הלכה זאת נועדה לשקף גישה אחידה, לאחר שבפסיקה עד כה היו הבדלי השקפות וגישות בין השופטים בכל הנוגע לחישוב הזכויות מכוח יחסי עבודה במקרה של סיווג מחדש של נותן שירותים כעובד. 46. בהתאם להלכה החדשה, ככל שנקבע בדיעבד כי מי שהוגדר כנותן שירותים היה למעשה עובד, הרי שבכל הנוגע לזכויותיו של אותו עובד יש להבחין בין שני נדבכים-האחד-פיצוי ממוני: המתבסס על השוואה בין הזכויות שאמורות היו להיות משולמות לנותן השירותים, ככל שהיה עובד שכיר, לבין התמורה הקבלנית ששולמה לו בפועל.
פסק דין |07/09/2024 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
סעש (תל אביב) 70918-02-19- עומר מוחמד עבדאללה בני גאבר נגד אולמי ויזניץ
שמות השופטים: עידית איצקוביץ,גבריאל נבו עובדים,יצחק קוגמן מעסיקים
8 ב"כ הנתבע התייחס בסיכומים לנתבע 1, שנמצא לגביו מספר תאגיד ורישום עסק בעיריית בני ברק. אולם, מהרגע שתביעה כנגדו נמחקה, אין לראות בו כמעסיק של התובעים. 9. לסיכום לאחר שבחנו את כלל הראיות שהוגשו בהליך, אנו בדעה כי לא הוכיחו התובעים, שהנטל הראיתי מוטל על כתפיהם, שהתקיימו יחסי עובד – מעסיק עם הנתבעים או מי מהם. התובעים לא הביאו ראיות מספיקות כדי להוכיח שעבדו אצל הנתבעים, או מי מהם, בתקופות הנטענות. משכך, אין רלוונטיות לסעדים הנדרשים בתביעה, שדינה להידחות. לאור האמור, התביעה נדחית במלואה. נוכח התנהלותם של הנתבעים, שלא הייתה תקינה (בלשון המעטה), אין צו להוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו. 10. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.
פסק דין |04/09/2022 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
ד"מ (תל אביב) 4035-07- גנאדי אחמד נגד פרדי לסנר
שמות השופטים: מוניקה מרגלית
1. רקע כללי והשתלשלות ההליכים התובעים הגישו תביעה לתשלום שכר בגין עבודתם עבור הנתבע, קבלן בנין, בחודשים 06/ 10-9 לכתב התביעה צורף רישום שעות עבודה ומכתב ב"כ התובעים בתשובה לב"כ הנתבע במסגרתו נדרשו תלושי שכר לתקופת העבודה מחדש 7/06 עד 12/06. הנתבע בכתב ההגנה הכחיש קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים וטען כי תובע 1, קבלן משנה עצמאי לביצוע עבודות עבור הנתבע, העסיק את התובעים 5 2 במסגרת השירותים אשר נתן לנתבע. הכחשו נתוני דו"ח שעות עבודה, נספח לכתב התביעה, צורף מכתב התראה לתובע 1 לעזוב את דירת המגורים אשר שכר הנתבע, להמציא קבלות לנתבע עבור תשלומים אשר שילם ולהשיב לנתבע כלי עבודה וציוד המצוי ברשותו. התיק הועבר אלי מכב' הרשמת צדיק רוית (כתארה אז). ההליכים בתיק נמשכו עקב בקשות חוזרות ונשנות לדחיית דיון. והעדר התייצבות התובעים לדיון. השאלה העומדת לדיון היא, האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים אם לאו, וכפועל יוצא, הזכאים התובעים לתשלום שכר עבודה ובאיזה שיעור. 2. המצב המשפטי קביעת מעמדו של תובע כ"עובד" נעשית על פי מבחנים שונים ויישום התשתית העובדתית. אין הגדרה אחת ויחידה המשמשת אמת מידה לקביעת יחסי עובד ומעביד, אלא הגדרות רבות ומגוונות. קיומם של יחסי עובד מעביד יסודם, בדרך כלל, בקשר חוזי שבין העובד לנותן העבודה, אשר מטרתו העיקרית היא ביצוע עבודה, כמטרה בפני עצמה. בקביעה אם קיימים יחסי עובד מעביד יש לייחס משקל רב לכוונת הצדדים להתקשרות בדין, עליה ניתן ללמוד מביטויים חיצוניים שניתנו. אחד הביטויים המובהקים לאותה כוונתה היא התמורה, קיומה מצביע על רצון הצדדים ליצור יחסים חוזיים (דב"ע לט/112-3, שמואל זבורובסקי נ' אגודת בית הכנסת הגדול ע"ש גיבורי ישראל, פד"ע י"א, 309).
פסק דין |14/03/2010 |בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
24. (א) לבית-דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון-(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; (1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עבודה, בתובענה שעילתה בחו זה כאמור לפני שנוצרו יחסי עבודה או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; (1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה; (1ג) תובענה שבין מעסיק לעובדיו, בקשר לסכסוך עבודה, שעילתה בסעיפים 16 או 17 לחוק המקרק עין, התשכ"ט-1969; (1ד) בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעסיק או נושא משרה אצלו, או של מעסיק או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965; לעניין זה, "נושא משרה"-מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ממונה על העובד ופקיד האחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות עובדים (2) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן-חוק הסכמים קיבוציים), בענין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל ענין אחר הנובע מהם או בענין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפר
חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954
סעיף: 13א. סמכות שיפוט ותרופות
13א. (א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות לפי חוק זה, והוא רשאי – (1) לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין; (2) ליתן צו מניעה או צו עשה, אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו להוציא צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין השאר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה ואת האפשרות שעובד אחר ייפגע, ולגבי פיטורים הנובעים מצמצומים בעבודה גם את הוראותיו של הסכם קיבוצי החל על הצדדים; הוראות פסקה זו כוחן יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970. (ב) (1) מצא בית הדין האזורי לעבודה כי העובד או העובדת שהגישו תובענה, פוטרו בניגוד להוראות סעיף 9, יפסוק פיצויים שסכומם לא יפחת מ–150% מהשכר שהיה מגיע להם במהלך התקופה המזכה; ואולם רשאי בית הדין, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שיקבע; לענין חישוב השכר לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף 13ב לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, ותקנות לפי סעיף 13 לחוק האמור. (2) לענין סעיף קטן זה, "התקופה המזכה" – תקופה שתחילתה ביום הפיטורים או ביום שבו המעסיק ידע או שהיה עליו לדעת על קיומה של העילה להגבלת הפיטורים, לפי המאוחר, וסיומה במועד המוקדם מבין אלה: (א) תום התקופה שבה חלה הגבלת הפיטורים כאמור; (ב) אם ניתן היתר פיטורים לפי סעיף 9 – יום תחילת תוקפו של ההיתר; (ג) אם העובד או העובדת הוחזרו לעבודה – יום החזרה לעבודה.
תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014
סעיף: 1. הוראת שעה
מוצע למשרת שכיר לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם לאחרונה, מחולק ב–22 ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים ומוכפל בסך כל ימי ההיעדרות בשל המצב הביטחוני של חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם; (3) לגבי ניזוק שהוא קבלן כוח אדם – 132.5% משכר העבודה היומי ששילם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביטחוני, כאשר 117% משכר העבודה היומי ישולם לקבלן כוח האדם והיתרה תשולם למעסיק בפועל; היתרה לא תשולם למעסיק בפועל שבחר לתבוע פיצוי לפי מסלול המחזורים, כהגדרתו בפסקה (ב), או לפי מסלול ההוצאות, כהגדרתו בפסקה (ג); (4) לגבי ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו בשנת המס 2013, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שלא מתמיכות ותרומות (בפסקה זו – הכנסה אחרת), בסכום הכנסתו הכוללת בשנת המס 2013, כולל תמיכות ותרומות, שהוא מוכפל ב–125% משכר העבודה היומי ששולם בשל יום היעדרות של העובד בשל המצב הביט חוני, ובלבד שישולם פיצוי רק בשל הכנסה אחרת שפחתה בשל המצב הביטחוני; לא עבד העובד האמור בחלק מיום העבודה, יהיה הנזק החלק היחסי משכר העבודה היומי, שיחסו לכלל שכר העבודה היומי הוא כיחס מספר השעות שבהן לא עבד העובד כאמור, לסך כל שעות העבודה הרגילות ביום של אותו עובד, ובלבד שמספר השעות שבהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת; "שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעביד, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבעד החודשים אפריל, מאי ויוני 2014, שילם המעביד תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששול
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 27. סמכויות הרשם
27. (א) סמכויותיו ותפקידיו של הרשם וערעור על החלטותיו יהיו בהתאם לסעיפים 86, 87, 88, 89, 90(1) עד 90(11), 91, 95, 96, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 105א ו-105ג לחוק בתי המשפט, בתיאומים ובשינויים המחוייבים לפי הענין. (ב) (1) בנוסף לאמור בסעיף קטן (א) תהיה גם לרשם הסמכות הנתונה לבית-דין אזורי בתובענות לשכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, בתובענות לקצבה כמשמעותה בחוק האמור, למעט תובענות שענינן עצם הזכאות לקצבה, וכן בכל תובענה כספית אחרת שבין עובד למעסיקו שעניינה הזכויות שהעובד זכאי להן עקב עבודתו, לפי חוק, הסכם קיבוצי, או לפי צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, המנויים בתוספת החמישית, ובלבד שסכום התובענה אינו עולה על 50,0003 שקלים חדשים, והחלטת בית הדין האזורי בערעור על החלטת הרשם לפי סעיף קטן זה תהיה נתונה לערעור נוסף ברשות לפני בית הדין הארצי בשאלה משפטית; הרשות יכול שתינתן בגוף החלטת בית הדין האזורי או מאת נשיא בית הדין הארצי או סגנו. (2) רשם בית דין אזורי רשאי לתת צו המחייב מעסיק למסור לעובד מסמכים שחובה על מעסיק להנפיק על פי חוק. (ב1) שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם נשיא בית הדין הארצי, עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השרים הם יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאים בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב); תובענה לשכר עבודה או לקצבה או תובענה כספית אחרת כמשמעותה בסעיף קטן (ב) שהגדלת הסכום כאמור הוסיפה לסמכותו של רשם וערב תחילתו של הצו היתה תלויה ועומדת לפני בית דין אזורי לעבודה, ולא החלו בשמיעת עדים, רשאי שופט של בית הדין להעבירה לדיון לפני רשם. (ב2) תובענה לשכר עבודה הכוללת פיצוי הלנת שכר כמשמעותו בסעיף 17 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, וכן תובענה לקצבה הכוללת פיצוי הלנת קצבה כמשמעותו בסעיף 16(ג) לחוק האמור יראו לענין הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) כאילו לא כלול בה פיצוי כאמור. (ב3) שר המשפטים רשאי, בצו, בהסכמת שר התעשייה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם נשיא בית הדין הארצי ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את התוספת החמישית. (ג) שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לקבוע בתקנות סמכויות ששופט בית דין אזורי יהיה רשאי להעביר לרשם. תקנות המסמיכות רשם לעשות כל דבר שבסדרי דין ונוהג טעונות את אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958
סעיף: 6. דרך תשלום שכר
6. (א) שכר-עבודה ישולם לידי העובד במישרין, אך מותר שישולם לו, על פי הוראתו בכתב, באמצעות בן-זוגו, הורו, ילדו 3 , חבר בעבודה, הקיבוץ שהעובד חבר בו, מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בחוק זה – חברת הדואר)4 , לשכת-עבודה שהוקמה על פי סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, או כל תאגיד שאושר לכך על-ידי שר העבודה בהסכמת ארגון העובדים הגדול ביותר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת. (ב) שכר עבודה לעובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, התשל"ז-1977, ישולם באמצעות שירות בתי הסוהר או באמצעות שירות התעסוקה.
חוק שכר המיני מינימום
סעיף: 7. זכות תביעה
7. תביעת עובד לתשלום שכר מינימום יכול שתוגש לבית הדין לעבודה בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו.
חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, התשע"ב-2012
סעיף: 4. עונשין
4. (א) מעסיק שקיבל בטוחות מעובדו או שמימש אותן בניגוד להוראות סעיף 2, דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. (ב) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע בסעיף קטן (א); לעניין זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. (ג) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ב), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969
סעיף: 24. סמכות בית-דין אזורי
וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עבודה; (4) תובענות שבין עובד לארגון-עובדים הקשורות בחברות או בתחום-פעילותו של הארגון בעניני עבודה; (5) בכל ענין שמוענקת לבית-הדין האזורי סמכות בו על פי התיקונים לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, ולחוקים אחרים, כמפורט בתוספת הראשונה או בכל חוק אחר. (א1) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראת כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת-רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית. (ב) לבית-דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן, בצו, את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי-המשפט. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו, על פי בקשה של בעל דין או של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה לפני תחילת הדיון או במהלכו, להורות שדיון בתובענה לפי הסעיף הקטן האמור, שהוא בעל חשיבות, דחיפות או רגישות מיוחדת, יתקיים בבית הדין הארצי.
חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987
סעיף: 7. זכות תביעה
7. תביעת עובד לתשלום שכר מינימום יכול שתוגש לבית הדין לעבודה בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור – בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו.
צו הרחבה להסכם קיבוצי בעניין תשלום שכר בשל נזק מלחמה ונזק עקיף (מבצע עלות השחר)
סעיף: 8. ,9. חישוב השכר
8. (א) השכר שישלם המעסיק לעובד בגין התקופה בה נעדר מעבודתו, בהתאם להוראות סעיף 5 בהסכם זה, יהיה "שכר העבודה היומי" ולא יותר מ"השכר המרבי". למען הסר ספק, השכר האמור הינו שכר רגיל ברוטו ללא תוספות, כגון: תשלומים חד פעמיים, מתנות לחגים, פרמיות לא קבועות, תשלומים שנתיים, שעות נוספות בפועל, תוספת משמרות, כוננויות, החזרי הוצאות וגילום מס בגינם וכיו"ב, אך כולל הפרשות סוציאליות בגינו לפי זכאות העובד. לעניין סעיף זה: "שכר העבודה היומי" – שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל, ובלבד שהשכר שולם לו בידי המעסיק, אך לא יותר מהשכר המרבי, ובתנאי שבמשך החודשים פברואר, מרץ ואפריל 2022 שילם המעסיק תשלומי חובה לפי כל דין בשל שכרו של העובד, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך שלושת החודשים האמורים – בתנאי ששולמו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה; "השכר המרבי" – שכר השווה לשכר הממוצע למשרת שכיר (משרות של ישראלים), כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחרונה לפני קרות הנזק, כשהוא מוכפל בשניים וחצי ומחולק ב–22, ומעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעובד אשר לא עבד בחלק מיום העבודה, ישולם החלק היחסי של השכר, ובלבד שמספר השעות בהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת במקרה שבו. מספר השעות בהן לא עבד העובד הוא לכל היותר שעה אחת ביום העבודה, העובד לא יהיה זכאי מכוח הסכם זה לכל תשלום בגין אותו יום עבודה. (ב) על אף האמור לעיל, לגבי עובד אשר זכאי לתשלום שכר על פי הסכם זה, ושולמו לו תשלומים בגין ימי היעדרותו בשל המצב הביטחוני בגין תקופת ההסכם, על פי החלטת המעסיק, יבואו התשלומים שכבר שולמו לו כאמור, על חשבון תשלום השכר המתחייב לפי הסכם זה, ובכל מקרה לא יהיה כפל תשלום בגין אותו יום היעדרות. 9. לא הורחב.
חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991
סעיף: 6. סמכויות פיקוח
ב)(3) ו–(4), למעט לעניין ניכוי משכר; (ג) עבירות לפי סעיף 2(ג), לגבי העניינים האמורים בסעיפים 1ב, 1ד ו–1ה, למעט לעניין ניכוי משכר; (ד) עבירה לפי סעיף 5, לגבי העבירות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ג). (ח)10 לשם פיקוח על ביצוע הוראות סעיפים 1ד ו-1ה או בהתעורר חשד לביצוע עבירה לפי סעיף 2(ב)(3) או (4), לגבי עובדים זרים המועסקים באחד הענפים האלה: הבניין, התעשייה או החקלאות-(1) הסמכויות האמורות בסעיפים קטנים (א) עד (ג) יהיו נתונות גם לאחד מאלה, ובלבד שקיבל הדרכה לעניין סמכויות אלה וההוראות שלעניינן הן ניתנו, ויראו אותו כמפקח כהגדרתו בסעיף קטן (א), בשינויים המפורטים בפסקה (2): (א) עובד משרד החקלאות ופיתוח הכפר שהוסמך לפי סעיף 5(א)(1) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994; (ב) עובד משרד הבינוי והשיכון שהוסמך לפי סעיף 205(א)(1) לחוק התכנון והבנייה
כל הזכויות שמורות ©