כל הזכויות שמורות ©
חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין מהווה את אבן היסוד של הפרקטיקה המשפטית בתחום תביעות הנזיקין. בתחום רגיש זה, שבו עורכי דין מייצגים לקוחות שעברו פגיעות גופניות ונפשיות, חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין מקבלת משמעות מיוחדת. מאמר זה מציג ניתוח משפטי מקיף של חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין, תוך התבססות על המסגרת הנורמטיבית, הפסיקה העדכנית, והשיקולים המעשיים הרלוונטיים ליישומה.
חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין מעוגנת במספר מקורות נורמטיביים, ובראשם חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, וכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. מקורות אלה מגדירים את המסגרת הבסיסית לחובות המוטלות על עורכי דין בכלל, ועל עורכי דין העוסקים בתחום הנזיקין בפרט.
בפסיקה מנחה, עלע 19/08 עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין – ועד מחוז חיפה (ניתן ב-31/05/2009), הדגיש בית המשפט את מרכזיותה של חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין:
"חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין."
פסיקה זו מבהירה כי חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין היא מהותית לעצם הגדרת המקצוע. היא אינה רק חובה פורמלית, אלא מרכיב יסודי בזהות המקצועית של עורך הדין.
חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין נשענת על מספר מקורות נורמטיביים מרכזיים:
חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 – סעיף 54 לחוק קובע כי "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט."
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 – מגדירים באופן מפורט יותר את החובות האתיות, ובכללן חובת הנאמנות, חובת הזהירות, חובת הסודיות וחובת ההגינות.
פסיקת בתי המשפט ובתי הדין המשמעתיים – מפרשת ומיישמת את החובות הסטטוטוריות ומעצבת את היקפן ואת הסטנדרטים ליישומן.
מקורות אלה יוצרים יחד מסגרת מקיפה המגדירה את חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין ומהווה בסיס להערכת התנהלותו המקצועית.
חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין היא רחבה ומקיפה, וכוללת מספר רכיבים מרכזיים המעוגנים בפסיקה ובכללי האתיקה המקצועית.
הרכיב הראשון והבסיסי בחובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין הוא החובה לטפל בענייני הלקוח במסירות ובשקידה. משמעות הדבר בפרקטיקה:
רכיב מרכזי נוסף בחובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין הוא החובה לעדכן את הלקוח באופן שוטף ולהעביר לו את כל המידע הרלוונטי:
היבט קריטי של חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין הוא השמירה הקפדנית על כספי לקוחות:
חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין כוללת גם את החובה להימנע ממצבים של ניגוד עניינים:
הפרת חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין עלולה לגרור אחריה השלכות משמעותיות, הן במישור המשמעתי והן במישור האזרחי.
בפסיקה בדא 41/10 סולטן אבוריש נגד לשכת עורכי הדין – ועד מחוז חיפה (ניתן ב-26/01/2011), נקבע כי הפרת חובת הנאמנות, במיוחד בענייני כספים, מהווה עבירה משמעתית חמורה שעלולה להוביל להשעיה ממושכת.
הסנקציות המשמעתיות בגין הפרת חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין עשויות לכלול:
חשוב לציין כי בתי הדין המשמעתיים מתייחסים בחומרה יתרה להפרות של חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין, במיוחד כאשר מדובר בטיפול בכספי לקוחות או בהזנחה חמורה של ענייני הלקוח.
לצד הסנקציות המשמעתיות, הפרת חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין עלולה להוביל גם לתביעות רשלנות מקצועית. בפסק דין תא 8002/06 אפרים שירקובסקי בן יהושוע נגד עודד הכהן (ניתן ב-08/12/2011), התייחס בית המשפט לנטל ההוכחה בתביעות כאלה:
"בהקשר זה על התובע הנטל להוכיח, כי אלמלא התרשלות עורך הדין תוצאת פסק הדין הייתה משתנה לטובתו. זהו נטל כבד מבחינה ראייתית, שכן כל מי שהתנסה בהליכי משפט יודע, כי אין לדעת בוודאות את תוצאותיהם של הליכים משפטיים"
פסיקה זו מבהירה את המורכבות של תביעות רשלנות נגד עורכי דין, ואת הקושי הראייתי המובנה בהן. עם זאת, הנזקים הפוטנציאליים לעורך דין שנמצא אחראי להפרת חובת הנאמנות והזהירות עלולים להיות משמעותיים:
בהערכת חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין, בתי המשפט מחילים סטנדרט זהירות גבוה במיוחד, המותאם לאופי המקצוע ולאחריות הכבדה הכרוכה בו.
הסטנדרט המרכזי להערכת חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין הוא מבחן "עורך הדין הסביר" – כיצד היה פועל עורך דין סביר בעל ניסיון והכשרה דומים באותן נסיבות.
מבחן זה כולל מספר מרכיבים:
בתחום הנזיקין, בשל הפגיעות המיוחדת של הלקוחות והסכומים הגבוהים העשויים להיות מעורבים, מוחל סטנדרט מחמיר במיוחד בהערכת חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין:
מעבר להיבטים המשפטיים, יישום נאות של חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין כרוך במספר שיקולים מעשיים חשובים.
אחד ההיבטים המעשיים החשובים ביותר בחובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין הוא התיעוד והתקשורת:
תיעוד מקיף של כל התקשורת עם הלקוח:
שמירת מסמכים ואסמכתאות:
עדכון שוטף ללקוח:
ניהול נאות של כספי לקוחות הוא היבט קריטי של חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין:
הפרדה ברורה בין כספי לקוחות:
תיעוד מדויק של כל תנועה כספית:
העברת כספים ללקוח בזמן סביר:
על מנת ליישם כראוי את חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין, מומלץ לאמץ מספר פרקטיקות מובנות.
הטיפול בתיק נזיקין מתחיל כבר בפגישה הראשונית, שבה מניחים את היסודות לחובת הנאמנות והזהירות של עורך דין:
בירור מעמיק של עובדות המקרה:
הסכם שכר טרחה מפורט:
תיאום ציפיות:
לאורך כל הטיפול בתיק, חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין מחייבת תיעוד שוטף ומסודר:
יומן פעילות מפורט:
תיעוד החלטות אסטרטגיות:
מעקב אחר התקדמות התיק:
חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין מחייבת עדכון תקופתי של הלקוח:
פגישות עדכון קבועות:
דיווח כתוב:
זמינות לשאלות:
אחד ההיבטים החשובים בחובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין הוא הקפדה על לוחות זמנים:
מערכת תזכורות יעילה:
תכנון מראש:
מרווחי בטיחות:
ביישום חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין עשויות להתעורר דילמות אתיות מורכבות.
עורך דין נזיקין נדרש לאזן בין חובת הנאמנות והזהירות כלפי הלקוח ובין חובות אחרות:
החובה כלפי בית המשפט:
החובה כלפי המקצוע:
לעתים, חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין עשויה להיות מאותגרת על ידי לחץ מהלקוח:
לחץ להגזמה בתיאור הנזק:
דרישה לפעולות לא אתיות:
ציפיות לא ריאליות:
הפסיקה העדכנית ממשיכה לעצב ולפתח את חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין, תוך התאמה למציאות המשתנה.
ניכרת מגמה של הרחבת היקף חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין:
דגש על שקיפות מלאה:
סטנדרטים מחמירים בניהול תיקים:
הפסיקה העדכנית מתחילה להתייחס גם להשלכות של טכנולוגיות חדשות על חובת הנאמנות והזהירות של עורך דין נזיקין:
אבטחת מידע:
תקשורת באמצעים דיגיטליים:
ניהול תיקים דיגיטלי:
8002/06 ת"א (ירושלים)- אפרים שירקובסקי בן יהושוע נגד עודד הכהן
שמות השופטים: משה דרורי
ראה בהקשר זה, את דברי השופטת מרים נאור, בע"א 989/03 חוטר ישי – משרד עורכי דין נ' יעקב חיננזון , פ"ד נט (4) 796, בעמ' 811, מול האות ה: " בהקשר זה על התובע הנטל להוכיח, כי אלמלא התרשלות עורך הדין תוצאת פסק הדין הייתה משתנה לטובתו. זהו נטל כבד מבחינה ראייתית, שכן כל מי שהתנסה בהליכי משפט יודע, כי אין לדעת בוודאות את תוצאותיהם של הליכים משפטיים, עד למתן פסק דין חלוט, ואין לדעת כיצד היו נראים פני הדברים, לו היו ההליכים מתנהלים באופן שונה " 122. סיכומם של התנאים להוכחת עוולת הרשלנות, כאשר מיישמים אותם על תביעות נזיקין בגין רשלנות מקצועית של עורכי דין, בכלל, ונסיבותיו של תיק זה, בפרט, מעלים כי על שכמו של התובע דידן מוטל נטל כבד: בנוסף על הנטל להוכחת על טענה מטענותיו (בדומה, לכל תובע נזיקי), מוטל על התובע להוכיח כי תוצאת פסק הדין הייתה משתנה, אילו פעל עורך הדין הנתבע באופן שונה. 123. הטעם לנטל כבד זה, המוטל על שכם התובע, לדעתי, אינו נעוץ אך ורק בדיני הנזיקין הרגילים, הדורשים, גם כאן, את הוכחת התביעה על ידי התובע (בהתאם לכלל: המוציא מחברו עליו הראיה), ברמת וודאות של 51 אחוזים, ואשר לא מצאו כל סיבה להוציא את תביעות הרשלנות המקצועית כלפי עורכי דין, מגידרם (בדומה, למשל, לדוקטרינת "אבדן סיכויי החלמה", הקיימת בתביעות של רשלנות רפואית, כאשר מדובר בנזק ספקולטיבי, והמאפשרת פיצוי בגין ראש נזק נפרד של אובדן הסיכויים). 124. טעם זה נעוץ גם בשיקולים נוספים, המבחינים בין אחריות עורך דין, בפועלו מחוץ לכותלי בית המשפט, לבין אחריותו במסגרת הדיון המשפטי. שיקולים אלו הובהרו יפה במאמרו של ד"ר אסף יעקב, "רשלנות בין כתלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי", עיוני משפט , כרך כו (תשס"ב), עמ' 5-76 ; להלן – "מאמרו של אסף יעקב").
פסק דין |07/12/2011 |מחוזי – ירושלים
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
בד"א 41/10- סולטן אבוריש נגד ' לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: ריאד אבו פול,עמית דולב,חבד,ניר הורוביץ
ב"כ עוה"ד רן זינגר פסק-דין הרקע המערער הורשע, על-פי הודאתו, ע"י בית הדין המחוזי של מחוז חיפה (בד"מ 112/08) בביצוע עבירות משמעת לפי סעיפים 61(3) ו-53 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 (להלן: "החוק"), ולכלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986, ביחד עם סעיף 61(2) לחוק, על כך ששלח ידו בכספי לקוח, על אי שמירה על כבוד המקצוע ועל חוסר נאמנות ללקוח (3 עבירות בכל אחד מהסעיפים). על-פי כתב הקובלנה, ייצג המערער את שלוש המתלוננות מול חברת הביטוח בנוגע לנזקי גוף שנגרמו להן עקב תאונת דרכים מיום 29.8.04 . המערער הגיע עם חברת הביטוח לפשרה, קיבל בעבור כל מתלוננת סכום כספי לסילוק תביעתה ולא העביר את סכומי הכסף, או חלק מהם, למתלוננות, גם לא לאחר פניות שלהן, או לאחר הגשת תלונותיהן. בית הדין המחוזי גזר על המערער השעיה מחברותו בלשכה למשך שלוש שנים, מתוכן השעיה של שנתיים בפועל ושנה אחת על תנאי, שלא יעבור בתקופה של 3 שנים שלאחר תום השעיתו בפועל, עבירה מן העבירות בהן הורשע. כמו-כן חוייב המערער בתשלום פיצוי לכל אחת מהמתלוננות, בסך של 1,000 ש"ח והושתו עליו הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ לקופת הלשכה. הערעור (שנוסח בצורה בלתי מובנת ומבולבלת) מופנה, כך הבנו, הן כלפי עצם ההרשעה והן כלפי חומרת העונש. 512922293 דיון לאחר עיון בחומר, ולאחר ששמענו את טענות הצדדים, נחה דעתנו, כי יש להחזיר את התיק לשמיעה מחודשת בבית הדין קמא, בפני מותב אחר. ואלו טעמינו: א. עיון בפרוטוקול הדיון בפני בית הדין המחוזי הנכבד מעלה, כי המערער הודה בכל עובדות הקובלנה, והורשע על-פי הודאתו.
פסק דין |25/01/2011 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
4612/95 עא- 1. איתמר מתתיהו נגד 1. שטיל יהודית
שמות השופטים: ת אור,ט שטרסברג כהן,ד ביניש
על מנת לבחון אם התנהגותו של עורך הדין היא בגדר התרשלות, אשר יש בה הפרה של חובת הזהירות, יש להציב את רף המיומנות והזהירות הנדרש מעורך הדין ללקוח. סטנדרט זה יונק משני מקורות מרכזיים: "ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961-, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות" (ע"א 37/86, 58 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462). על עורך הדין מוטלת החובה לפעול כלפי לקוחו ככל בעל מקצוע מיומן נאמן וזהיר. אולם מעורך דין, מעצם הגדרת תפקידו, דורש המחוקק סטנדרט התנהגות גבוה יותר בכל אחד מהיבטים אלה. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א1961-, קובע כי "במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות". הוראה דומה קבועה גם בסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו1986-. לעניין זה נקבע, כי "'אמונה' פירושה אמת ויושר ו'מסירות' פירושה חריצות ושקידה דבקות ואדיקות, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעינייו ודאגותיו של עורך הדין" (על"ע 7/73 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פ"ד כח(1) 679, בעמוד 683; ראו בעניין זה גם עמ"מ 9/55 פלוני נ' יו"ר וחברי הועדה המקצועית, פ"ד י' 1720, 1730; על"ע 5/78 פלוני נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד לג(2) 586, 587).
פסק דין |26/10/1997 |בית המשפט העליון
ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו
שמות השופטים: אריה ביטון
עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים בה היסודות הנדרשים לכך: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר; 2. הפרת חובה זו ; 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה. 18. אלא, שבתי המשפט שאפו להאחדה של דיני החוזים ושל דיני הנזיקין, ללא יצירת שוני בתרופות בין הדינים השונים. בפסק דינו המנחה של בית המשפט העליון נקבע בעניין זה כי: "כבר נאמר, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א' בר-שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 479, 491) לפיכך, עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך-דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה, מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך- דין כלפי לקוחו – סטנדרט שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. " (ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן ואח', פ"ד מד(4) 462). 6 בהליכים משפטיים שנדונו בין עורך דין לבין לקוחו נבחנה המחלוקת תמיד באספקלריה של דיני הנזיקין, אולם השאלה העיקרית שנדונה בהקשר זה אינה אם קיימת חובת זהירות המוטלת על עורך הדין כלפי הלקוח, אלא מה מידתה של חובה זו. קיומה של חובת זהירות נתפשת כמובנת מאליה והיא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. השאלה היא מהו היקפה ומה מידתה של חובת זהירות זו ומתי חורג עורך הדין מהחובה המוטלת עליו (ראו: אלי הלם, רשלנות מקצועית של עורכי דין, עמ' 1-3). 19. הביטוי רשלנות מקצועית מחייב התייחסות למקצועו ולעיסוקו של האדם אשר כנגדו נטענות טענות על כך שהתרשל בתפקידו. כך באשר למקצוע עריכת הדין, אין דומה מי שעוסק בתחום הליטיגציה למי שעוסק בתחום החוזים או המקרקעין.
פסק דין |17/06/2019 |שלום – תל אביב
על"ע (ירושלים) 19/08- עורך דין עדי דיאמנט נגד לשכת עורכי הדין- ועד מחוז חיפה
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
שמות השופטים: יהודית צור
חובת הנאמנות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו הכוללת בחובה טיפול בעניינו במסירות ובשקידה הינה לב ליבו של מקצוע עריכת הדין ומבין החובות החשובות ביותר המוטלות על עורך דין. בענייננו חומרה מיוחדת נודעת נוכח עברו המשמעתי המכביד של המערער בעבירות מאותו סוג, כאשר רוב התיקים בהם הורשע בעבר עסקו בהתנהלות לקויה של המערער כלפי לקוחותיו כשהוא מקבל לידיו תיקים ומזניח את הטיפול בהם ובחלק מהמקרים אף גורם למתלוננים נזק. בכל אותם מקרים נהג בית הדין כלפי המערער בגישה המקילה ובסלחנות כאשר חזר והטיל עליו עונשים הכוללים עונש של השעיה על תנאי בלבד. 9. בית הדין המשמעתי הארצי יצא מנקודת הנחה – לטובת המערער – כי במקרה זה אין חובה להפעיל את ההשעיות על תנאי התלויות ועומדות בעניינו של המערער. בית הדין התחשב מצד אחד – לחובת המערער – בכמות ההרשעות הקודמות שהיו לו ובעובדה שיש ביניהן דמיון, אם לא מכנה משותף, כאשר רובן "עוסקות בהזנחה של טיפול בלקוחות המתלוננים, תוך התחמקות בפועל מן הלקוחות, לעיתים עד כדי ניתוק הקשר עימם" (סעיף 22 לגזר הדין של בית הדין). מנגד הביא בית הדין בחשבון את שיקולי הענישה הכלליים ובהם את חובת ציבור עורכי הדין כלפי לקוחותיהם, את החובה לשמור על אמון הציבור במקצוע עריכת הדין ואת הנזק הרב שנגרם למקצוע עריכת הדין ולמרקם היחסים בין עורך הדין ללקוח. בית הדין הביא בחשבון כי מתחייבת ענישה של השעיה בפועל, במיוחד כאשר מדובר במקרה בו התופעה של הזנחת הטיפול בלקוח חוזרת על עצמה בתדירות כה גבוהה ובאה לידי ביטוי בכמות כה משמעותית של הרשעות קודמות בעבירות מאותו סוג. בית הדין התחשב לקולא בעובדה שבעבירה המשמעתית בה הורשע המערער אין פגיעה בטוהר המידות, בחרטה הכנה שהביע המערער ובשיקול השיקומי. על בסיס מכלול השיקולים האלה ראה לנכון בית הדין להשית על המערער עונש של השעיה בפועל לתקופה קצרה יותר מזו שסברה דעת המיעוט בבית הדין המשמעתי במחוז חיפה.
פסק דין |30/05/2009 |מחוזי – ירושלים
ת"א (עכו) 20881-06-09- ירון ברק נגד יצחק ריינפלד
שמות השופטים: שושנה פיינסוד כהן
חובת זהירות נוספת אותה חב עורך דין ללקוחו הנה מכוח עוולת הרשלנות המצויה בפקודת הנזיקין, מכוחה עשויה לצמוח ללקוח עילת תביעה נזיקית בהתקיים יסודותיה של עוולת הרשלנות המקצועית "כבר נאמר, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א' בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 479,491) לפיכך, עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך-דין כלפי לקוחו, עליהו לברר תחילה, מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך-דין כלפי לקוחו- סטנדרט שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. (פס"ד שרמן הנ"ל, עמ' 462). 8 את אמות המידה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות האמורים ניתן לשאוב משני מקורות עיקריים. ראשית- הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו; ושנית- ככל שהדברים אמורים בעורך-דין- מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך-דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך-דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות" (פס"ד שרמן הנ"ל, עמ' 462). 21. כבר נפסק, כי הפרת כללי האתיקה אינה מעידה לכשעצמה על קיומה של עוולת הרשלנות, "עם זאת, עשוי כלל אתיקה להשליך על השאלה, אם הפרקליט השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות שאדם סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות.
פסק דין |25/12/2013 |שלום – עכו
ת"ק (תל-אביב-יפו) 4069/05- פלוני נגד עורך דין אלמוני
שמות השופטים: קליין מנחם
ואולם, חובה חוזית ונזיקית אחד הם, ונהייה אחר הפרתם תעשה אף היא בדקדוק הגדרותיו ותכניו של סטנדרט מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו. (ראה: א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 491 ,479). רמת זהירות ומיומנות זו תבחן בשתיים. האחת, בפרשנות דיני הנזיקין הנוגעים לחובתיו המקצועיות של עורך הדין כבעל מקצוע. והשנייה מאותם לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961,(להלן: "החוק") על כלליהם ותקנותיהם. על שני אלו יקום וייפול דבר חבותו המקצועית של עורך הדין. כך נקבע כי עורך הדין כבעל מקצוע המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח, חב על פי מצגו לנהוג כבעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את התיק המוצג בפניו במידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין סביר בנסיבות דומות" (י. שנהב – ר' לויתן, לעיל, בעמ' 181 וראה האסמכתאות שם ובעמ' 182). בין אלו אוזכרו אף ידיעה סבירה של חוקי המדינה ותקנותיה בהקשר לעניין בו הוא מטפל, עמידה בלוח הזמנים ובפרט אלו הקבועים בחוק בנוגע לענייני הפרוצדורה הדיונית והמהותית. בהקשרים להתנהלות המשפט, על עורך הדין מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי הדין, להופיע כנדרש בבתי המשפט, תוך ניהול הדיונים כראוי. עוד נפסק כי עורך הדין מחויב להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו, בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על מקרהו וכן את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם. (ראה ע"א 479/65 וידר נ' הרנוי, פ"ד כ471 ,468 וכן ע"א 420/75 כהן נ' אייזן, פ"ד ל(29 (2)) כישלונו של עורך דין באחד מאלו ייתפס כהפרת חובותיו כלפי לקוחו.
פסק דין |20/07/2005 |שלום – תל אביב
ת"א (ירושלים) 10938-09-15- פלונית נגד רחל גילבאום
שמות השופטים: ליאת בנמלך
הפסיקה עמדה לא אחת על חובות הנאמנות, האמון והזהירות המוטלות על עורך דין כלפי לקוחו: "אחת החובות הבסיסיות המוטלות על עורך דין בחוק לשכת עורכי הדין היא החובה הקבועה בסעיף 54, ולפיה: 'במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט'. הוראה דומה קבועה גם בסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: כללי האתיקה המקצועית). יסודה של חובה זו ביחסי האמון המיוחדים המאפיינים את הקשר בין עורך דין ללקוחו, ועל כך כתב בית משפט זה: 'היחס שבין עורך דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכולתו' (ראו: על"ע 9/55 עו"ד פלוני נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י' 1720, 1730 (1956)). צמד הוראות אלה – הן ההוראה בסעיף 2 לכללי האתיקה המקצועית והן החובה שבסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין הלקוחה מהפרק השישי שעניינו "אתיקה מקצועית ושיפוט משמעת" – הן חובות שבתחום האתיקה. ואולם, בית משפט זה קבע כי ניתן לגזור מתוך חובות אלה אמות מידה ראויות לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות שיש לדרוש מעורך דין כלפי לקוחו גם במישור עוולת הרשלנות הנזיקית (עניין שרמן, בעמ' 462; ראו לעניין זה גם: גבריאל קלינגאתיקה בעריכת דין 447-443 (2001) (להלן: קלינג)). עוד נקבע כי סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש נבדק בעיניו של עורך דין זהיר על בסיס מידע שניתן לייחס לעורך דין בקיא ומיומן. הפסיקה עמדה על כך שרמת זהירות זו היא "רבה" וגבוהה יותר מאשר בעלי מקצוע מיומנים אחרים (ראו: עניין שטיל, בעמ' 784; רע"א 2786/07 לופטיג נ' עו"ד בן יעקב, פסקה ה ( 11.11.2007 ))" (ע"א 7633/12 קבוצת גיאות בע"מ נ' גולדפרב לוי, ערן, מאירי, צפריר ושות', עורכי דין בע"מ, פסקאות 43/44 ( 16.9.2014 )).
פסק דין |13/03/2024 |שלום – ירושלים
ת"א (ירושלים) 21483-08-10- א א נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: עבאס עאסי
הבסיס החוזי נעוץ בהסכם שקיים בין עורך דין ללקוח, שעל פיו מתחייב עורך דין להגיש ללקוח שלו שירותים של עריכת דין בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. הסכם זה, כולל בתוכו הבנה והתנאה מכללא, כי לעו"ד המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח יש מידה נדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות או מאומנות הגורמת נזק ללקוח, עשויה לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה. 41. הבסיס הנזיקי נעוץ בעוולת רשלנות מקצועית: "אמור מעתה – עורך-דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. מובן שמידתן של אלה רבה, אם לא החלטית, אך עם זאת לא כל כישלון של עורך-דין ייתפס כהפרת החובה, שכן למרות הטלת חובות אלה, שהן רחבות למדיי, מכירים עדיין בכך, שלא ניתנה תורת עריכת הדין למלאכי השרת; גם הם עלולים לטעות בשיקול-דעת. טעות כזו אין בה כדי לחייב עורך-דין ברשלנות" (ע"א 37/86 לוי נגד שרמן , פ"ד מד, חלק שני,446, 464). נקבע כי חובת הזהירות המוטלת על עורך דין כלפי לקוחו מושפעת מהחובות הנוספות המוטלות עליו מכח הדין, לרבות חוק לשכת עורכי הדין והתקנות והכללים שנקבעו על פיו. "עורך-דין צריך, כאמור, לפעול עבור לקוחו כאיש מקצוע מיומן וזהיר, כנדרשמבעלי מקצוע דרך כלל במתן שירות על-ידיהם. אולם מעורך-דין כאיש מקצוע שחובת נאמנות והתנהגות שביושר ובהדר הן מיסודותיו נדרש הרבה יותר. הבסיס לכך -לחובות המיוחדות החלות עליו – מצוי בסעיף 54לחוק לשכת עורכי הדין, הקובעלאמור: "במילוי תפקידו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות.
פסק דין |05/10/2015 |שלום – ירושלים
ת"א (תל אביב) 31186-00-1 . כאלי בלהה נגד נגד ג ד
שמות השופטים: עדי אזר
עוד חשוב לציין בהיבט זה, כי חובת הזהירות והמיומנות לפיהן עורך-הדין חייב לפעול, אינן אלא חובות כדי שיקול דעת לעניין הרלבנטי, קרי: עורך דין יכול שיטעה בשיקול דעתו, אך החובה המוטלת היא לשקול דעתו כמיטב יכולתו וידיעתו, והכל מתוך הידע והנתונים המשפטיים ומתוך שימוש סביר בזכויות דיוניות (שרמן, סעיף 25 לפס"ד). מן ההיבט השני, מוטלות על עורך הדין בתור שכזה חובות ברמה גבוהה מהרגיל, כפי שמצאו ביטוי בסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. סעיף זה קובע כי "במילוי תפקידיו יפעל עורך-דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית-המשפט לעשות משפט. " דברים ברוח דומה נקבעו גם בסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, לאמור: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט. " וראו ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פ"ד נא(4) 769: "על עורך הדין מוטלת החובה לפעול כלפי לקוחו ככל בעל מקצוע מיומן וזהיר. אולם מעורך דין, מעצם הגדרת תפקידו, דורש המחוקק סטנדרט התנהגות גבוה יותר בכל אחד מהיבטים אלה. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, קובע כי 'במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות'. הוראה דומה קבועה גם בסעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986. לעניין זה נקבע כי "אמונה' פירושה אמת ויושר ו'מסירות' פירושה חריצות ושקידה דבקות ואדיקות, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעיניו ודאגותיו של עורך הדין' (על"ע 7/73 פלוני נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין, פ"ד כח(1) 679, בעמוד 683). " (סעיף 17 לפסק-הדין). נמצאנו למדים כי חובות עורך הדין כלפי לקוחו רחבים.
פסק דין |10/12/2003 |שלום – תל אביב
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 69. החלטות אחרות של בית הדין
69. (א) בית-דין משמעתי רשאי – (1) להרשיע נאשם בשל עבירת-משמעת ולא להטיל עליו עונש; (2) לחייב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולמתלונן בסכום שיקבע בית-הדין; (3) לחייב נאשם שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת-משמעת בהחזרת השכר, כולו או מקצתו; (4) לחייב נאשם, בשל כל עבירה שהורשע בה, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה, בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים; חיוב כאמור אינו פוטר מאחריות לנזק על פי כל דין; (5) לחייב מתלונן בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולנאשם בסכום שיקבע בית-הדין, אם הנאשם זוכה ובית-הדין מצא שהתלונה הוגשה בקלות-ראש או לשם קינטור או ללא-יסוד; (5א) לחייב את הלשכה בתשלום הוצאות ההגנה לנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שנתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת; הגיש היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה את הקובלנה, רשאי בית הדין לחייב את אוצר המדינה בתשלום כאמור; (6) לצוות על פרסום פסק-הדין, כולו או חלקו, בציון שמו של הנאשם או בלי ציון שמו, הכל כפי שיקבע בית-הדין. (ב) הטיל בית-הדין המשמעתי בפסק-דינו על הנאשם השעיה או הוצאה מהלשכה, יפורסמו הכרעת-הדין וגזר-הדין, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית-הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בציון שמו של הנאשם. (ג) פרסום דבר ההוצאה מהלשכה או ההשעיה יהיה ברשומות, בפרסום מפרסומי הלשכה ובעתון שקבע הועד המרכזי. (ד) בית-דין משמעתי רשאי לתת סעד ביניים מסוגים ובדרכים שייקבעו בכללים.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ה. אחריות החברה בנזיקין
59ה. לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 15. חובות עורכי דין
15. (א) עורך דין שמונה לפי סעיף 3, מוטלות עליו, בשינויים המחויבים, כל החובות וההתחייבויות הקבועות בחוק ובתקנות ובכללים שהותקנו לפיו. (ב) עורך דין שהתמנה כאמור, יעביר לממונה מחוז, אחת לשלושה חודשים, או במועד אחר שקבע ממונה מחוז לעניין פלוני, דין וחשבון על המשך טיפולו בכל עניין שנמסר לטיפולו לפי כללים אלה.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 69. החלטות אחרות של בית הדין
69. (א) בית-דין משמעתי רשאי – (1) להרשיע נאשם בשל עבירת-משמעת ולא להטיל עליו עונש; (2) לחייב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולמתלונן בסכום שיקבע בית-הדין; (3) לחייב נאשם שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת-משמעת בהחזרת השכר, כולו או מקצתו; (4) לחייב נאשם, בשל כל עבירה שהורשע בה, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה, בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים; חיוב כאמור אינו פוטר מאחריות לנזק על פי כל דין; (5) לחייב מתלונן בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולנאשם בסכום שיקבע בית-הדין, אם הנאשם זוכה ובית-הדין מצא שהתלונה הוגשה בקלות-ראש או לשם קינטור או ללא-יסוד; (5א) לחייב את הלשכה בתשלום הוצאות ההגנה לנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שנתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת; הגיש היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה את הקובלנה, רשאי בית הדין לחייב את אוצר המדינה בתשלום כאמור; (6) לצוות על פרסום פסק-הדין, כולו או חלקו, בציון שמו של הנאשם או בלי ציון שמו, הכל כפי שיקבע בית-הדין. (ב) הטיל בית-הדין המשמעתי בפסק-דינו על הנאשם השעיה או הוצאה מהלשכה, יפורסמו הכרעת-הדין וגזר-הדין, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית-הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בציון שמו של הנאשם. (ג) פרסום דבר ההוצאה מהלשכה או ההשעיה יהיה ברשומות, בפרסום מפרסומי הלשכה ובאתר האינטרנט של הלשכה ובעיתון שקבע המנהל הכללי. (ד) בית-דין משמעתי רשאי לתת סעד ביניים מסוגים ובדרכים שייקבעו בכללים.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 60א. חוות דעת מקדימה
60א. 9 (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. (ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו. (ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ו. שמירת אחריות ודינים
59ו. (א) אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע – (1) מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה; (2) מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין. (ב) עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ו. שמירת אחריות ודינים
59ו. (א) אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע – (1) מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה; (2) מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין. (ב) עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.
כל הזכויות שמורות ©