עו"ד נוטריון בפתח תקווה

ת"א (חיפה) 44562-06-11- אמיר הייב נגד מדינת ישראל- האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון

שמות השופטים: רון סוקול

• כך למשל מקום שבו מוגש מסמך שנחתם בפני נוטריון, זוכה המסמך לחזקת תקינות (סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976; ע"א 7303/01 הנ"ל; ע"א 404/84 סעתי נ' סעתי, פ"ד מא(2) 477 (1987)). כאשר מוטל נטל על הטוען כי מסמך או חתימה זויפו, ברי שמידת ההוכחה שתידרש צריכה להביא בחשבון את העובדה כי הטוען לזיוף מטיל כתם פלילי ומוסרי על הצד האחר (ראו ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589 (1986); ע"א 4126/05 חג'אזי נ' ועד עדת הספרדים (20/6/2006)). הדעה שהובעה בעבר ולפיה נדרשת אמת מידה מיוחדת לצורך הוכחת טענת זיוף נדחתה, אולם בתי המשפט הדגישו כי בבוא בית המשפט להעריך את הראיות בגדר מידת ההוכחה הרגילה הנדרשת בתביעות אזרחיות, ראוי שיביאו בחשבון גם את משמעות הקביעות כי המסמך זויף (ראו גם ברע"א 9713/07 חיר נ' שטרמל (4/6/2008)). 8 20. מקום בו נטען כי אדם חתם בפני נוטריון, עובר נטל ההוכחה לסתור את החזקה בדבר תקפות החתימה אל כתפי הצד הכופר בחתימה. גם טרם חקיקת חוק הנוטריונים, התשל"ו- 1976 הכירו בתי המשפט בקיומה של חזקת תקינות של חתימה שנחתמה בפני נוטריון. חזקה זו התבססה על סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני העותומאני משנת 1913 שקבע: אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החפשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית המשפט שהם אשרו או ערכו, נירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החפשי, יפוטרו מייד, ויענשו בהתאם להוראות החוק הזה.

פסק דין |11/02/2015 |מחוזי – חיפה 
ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף

שמות השופטים: מאזן דאוד

• בהתייחס לסעיף 19 לחוק הנוטריונים, נפסק בעניין טוקאן: "סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976, הקובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון לפי החוק, שכן. . . אילו רצתה המשיבה להוכיח את גירסתה, כי לא הבינה את משמעות המסמך, היה על באי כוחה להזמין את הנוטריון, לחוקרו על תצהירו. . . בהיעדר חקירה כאמור, יש לקבל את דברי הנוטריון כפשוטם, דהיינו חייבים אנו להניח, כי המשיבה הבינה את משמעות יפוי הכוח הראשון בעת שחתמה עליו". 47. לא רק זאת, אלא שתקנה 4 (ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 שעניינה "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת כי : "נוטריון לא ייתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות העניין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". 48. המלומד יונה דה-לוי, בספרו, דיני הנוטריון ותולדותיהם (הוצאת לשכת עורכי הדין, תל אביב, תשס"ה-2005), מסביר כי בכך "ניכרת מגמת המחוקק לתת תוקף מירבי למסמך הנוטריוני, בשונה ממסמכים אחרים. יש מוסדות רשמיים שאינם מסתפקים בתצהיר שנעשה בפני עו"ד אלא דורשים הצהרה נוטריונית" (שם, בעמ' 167). 49. בענייננו, העילה עליה מבסס התובע את תביעתו ואת זכותו לסעד שהוא דורש, הינו הטענה העובדתית-כי ייפוי הכוח הכללי הנוטריוני, ת/3, מכוחו הועברו המקרקעין לשם הנתבע 3, הינו אותנטי ובר תוקף. 50. ככלל, על הצד המבקש להסתמך על המסמך, מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט באמיתות החתימה עליו. דעקא, בענייננו המדובר בחתימה שאושרה ע"י הנוטריון כחתימה אשר נחתמה ע"י הנתבע 1.

פסק דין |25/07/2024 |מחוזי – חיפה

3108/04 ה"פ (ירושלים)- סינמה (שמחה) כהן נגד יעקב כהן

שמות השופטים: משה דרורי

• ראה: למשל, אריה לית, חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 על תקנותיו מדריך לנוטריון: הלכה למעשה (ירושלים, תשנ"ט-1999), עמ' 133-158; ע"א 380/88 מוהיב טוקאן נ' פאטומה פאהימה אלנששיבי (1991), פ"ד מה(5), 410, עמ' 418; וכן ע"א 685/88 קוטרמן נ' קרן תורה ועבודה (1993), פ"ד מז(2) 598, 602). אני, עצמי, ניתחתי באופן מפורט את משמעות תפקידו של הנוטריון לעניין תרגום ואימות, והגעתי למסקנה כי באותו מקרה אכן הורם הנטל, וקבעתי כי האישור הנוטריוני אינו תקף; ראה: ה"פ 4076/05 מלכה שעיה נ' עו"ד עדי כרמי (2005). 219. חזקה על אדם, אשר חתם על מסמך, לאות הסכמתו, כי ידע על מה הוא חותם, יהא תוכנו של המסמך אשר יהא. על המעלה טענת אפסות, לסתור חזקה זו, ולהוכיח את גירסתו, בראיות פוזיטיביות. הנטל להוכחת טענת "לא נעשה דבר", כבד מהנטל להוכחת טענות אחרות במשפט אזרחי (לעניין זה ראה גם: ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' זהבה לופו (2000), פ"ד נד(2) 570; להלן "פרשת בנק איגוד"). 220. נטל זה, כבד שבעתיים במקרה שלפנינו, בו מדובר על ייפוי כוח שנחתם בפני נוטריון, כאשר יש חזקה כי הנוטריון הסביר למבקשת על מה היא חותמת, כפי שמוסבר הדבר בפסיקה בפרשת סעתי, ויתר הספרות והפסיקה המובאת לעיל (ראה: פיסקה 218). 221. החובה המוטלת על נוטריון, כאשר בא הוא לאמת חתימתו של אדם אשר אינו בקיא בשפת המסמך עליו הוא חותם, קבועה בתקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר .

פסק דין |25/07/2010 |מחוזי – ירושלים

– קרן קיימת לישראל על ידי מינהל מקרקעי ישראל נגד הזימה סעיד הזימה קזל

שמות השופטים: זיאד הווארי

סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני קובע לעניין זה: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החפשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית המשפט שהם אשרו או ערכו, נירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החפשי, יפוטרו מייד, ויענשו בהתאם להוראות החק הזה" (הציטוט מובא עפ"י תרגומו של עו"ד מ' לניאדו בספרו "קבץ החוקים העותמנים", מהדורה שנייה, תל-אביב, תשט"ו, בעמ' 171). פסיקת בית המשפט העליון קבעה לעניין פירושו של סעיף 42 הנ"ל כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר. שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך שנחתם על ידו בפני נוטריון ציבורי" (ראו ע"א 404/84 יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי ואח', פ"ד מא(2) 477, עמ' 496-497). לציין עוד, כי לפי סעיף 66 לחוק הנוטריון הזמני, מתייחס למשקלם הראייתי של המסמכים אשר נערכו ע"י נוטריון, וזאת עפ"י הכלל של תקינות פעילותו של המינהל. "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריון ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי ערך-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת" (הציטוט מהספר המוזכר לעיל, "קובץ החוקים העותמנים, בעמ' 175).

פסק דין |18/05/2009 |מחוזי – נצרת

תמ"ש (תל אביב) 1061-06-17- י.א.פ נגד מ.פ

שמות השופטים: שפרה גליק

• אוסיף ואזכיר כי על הנוטריונית היה לפעול בהקשר זה על פי הוראות תקנה 14 (א) לתקנות הנוטריונים תשל"ז 1977.38.4 הוכח כי הנוטריונית פעלה בשליחות י. פ. , מסקנה זו נתמכת בדבריה של הנוטריונית בעמוד 9 לפרוטוקול בו היא מאשרת שקיבלה מי. פ. חומר במייל, וכפי שאישרה בחקירתה, האימא וגם האח. . . להלן אצטט מתשובותיה בחקירה הנגדית (עמוד 10) "ש: אני רוצה להבין, בטרם ערכת את ההצהרות פנו אלייך כדי לערוך אותם ת: כן בוודאי. ש: מי פנה אלייך ת: קרוב לוודאי, האמא ואולי האח בטלפון, לפני הרבה זמן. ש: האם התובע פנה אלייך בטרם עריכת ההצהרות ת: יכול להיות שגם הוא וגם האמא. . . ". בפעולה זו, בה מצהיר צד אחד על חובו לצד אחר, כאשר הצד האחר, הוא שפנה אל הנוטריון, יש משום אי מילוי חובתו של נוטריון, על פי הוראות סעיף 22 לחוק הנוטריונים תשל"ו 1976 הקובע לאמור: 10 "במילוי תפקידיו, יפעל נוטריון בנאמנות ובמסירות; נתבקש הנוטריון, לבצע פעולה בשביל יותר מאדם אחד, חב הוא בנאמנות שווה לכל הצדדים, ואין נפקא מינא מי מהם משלם את שכרו". 38.5 תמיכה לאמור לעיל, הוא העובדה שהנוטריונית לא הסבירה למ . פ. את ההתיישנות הגלומה ב- 2 החובות המפורטים הן בת/1 והן בת/2, (ראה בעניין זה חקירתה הנגדית של הנוטריונית בעמוד 10 לפרוטוקול). במאמר מוסגר אעיר כאן, כי בכל נושא ההתיישנות, אדון בנפרד, כאשר אנתח את תביעת י. פ. 39. העולה מן המקובץ – אין בפנינו הצהרה נוטריונית מחייבת במשמעות סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו 1976.

פסק דין |27/06/2018 |משפחה – תל אביב

ה"פ (חיפה) 22583-01-14- שולמית יעקובסון נגד נטליה זבגלסקי

שמות השופטים: סארי גיוסי

• שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 33. חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). 18 חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח קיומם של אלה.

פסק דין |25/01/2016 |מחוזי – חיפה

ת"א (חיפה) 4380-03-09- קרן קיימת לישראל נגד ע"ז המנוח חסן צאלח חמד דרבאס

שמות השופטים: אמיר טובי

• יתרה מזו, הלכה היא כי הנטל להוכיח זיוף של חתימות על יפויי כוח נוטריוני בו מאשר הנוטריון כי מייפה הכוח חתם בפניו לאחר שהבין על מה חתם וזוהה כראוי, הוא נטל כבד, ובהיעדר הוכחה סותרת יש להניח כי הנוטריון הציבורי מילא את תפקידו וחובתו כקבוע בחוק (ע"א 175/51 אדלר נ' מויאל, פ"ד יג 257; ע"א 8/68 קפלן נ' איראני, פ"ד כג(1) 106). 17 49. היות והמסמכים האמורים נחתמו בפני הנוטריון הציבורי במהלך שנות ה-60, טרם נכנס לתוקפו חוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, יש לבחון אותם על פי החוק העותומאני שהיה בתוקף באותו מועד, והוא חוק הנוטריון הזמני מיום 15.10.1913 (להלן: "חוק הנוטריון הזמני"). נכון הוא שסעיף 51(1) לחוק הנוטריונים ביטל את הוראות חוק הנוטריון הזמני, אולם הסיפא של אותו סעיף קובעת, כי אין בביטולן כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים שנערכו לפני תחילתו של חוק הנוטריונים. חוק הנוטריון הזמני קובע חזקות בדבר תקינות פעולות הנוטריון ומעגן את חובתו לברר את זהות הצדדים ורצונם. סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני קובע כי: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החופשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית משפט שהם אשרו או ערכו, ניירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החופשי, יפוטרו מיד, ויענשו בהתאם להוראות החוק הזה". לעניין פרשנותו של סעיף זה נפסק בע"א 404/84 יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי, פ"ד מא(2) 477, כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר.

פסק דין |06/07/2014 |מחוזי – חיפה

תא"ק (ירושלים) 4696-03-16- מוסטפא גמאל אלחטיב נגד יאסר מוחמד עזמי אבו רמילה

שמות השופטים: קרן אזולאי

• סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 קובע כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברים אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". סעיף 19 יוצר חזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני ובדבר כשרות הפעולות של הנוטריון. מן הטעם הזה, למשל, לצורך אימות תוכנו של מסמך נוטריוני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך הנוטריוני או את הנוטריון. על אף משקלו הראייתי של המסמך הנוטריוני, ועל אף החזקה בדבר אמיתות תוכנו, מדובר בחזקה הניתנת לסתירה. בפסיקה נקבע כי בשל חשיבותו של המסמך, שאינו שקול למסמך "רגיל" המוגש לבית המשפט, סתירת חזקת התקינות של המסמך הנוטריוני אפשרית רק עם הצגת הוכחות משכנעות ביותר (ראו, ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' גדיר, בפסקה 21 לפסק הדין ( 10.3.2014 )). כך, למשל, נקבע כי על מנת לבסס טענה לפיה החתימה הנחזית על גבי מסמך נוטריוני אינה אותנטית, יש להמציא ראיות חיצוניות ואובייקטיביות כדוגמת עדות שתאשר שהחותם היה מישהו אחר, הצגה של חוות דעת מומחה או השוואה לדוגמאות של כתב היד של מי שטוען שלא חתם על המסמך הנוטריוני (ראו, ע"א 7303/01 עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל, מדינת ישראל, פ"ד נז(2) 847, 860, 862 (2003)). משכך, השאלה היא האם התובע הציג ראיות אובייקטיביות המעידות על כך שהוא לא חתם על המסמכים הנוטריוניים. הנטל המוטל על התובע הוא משמעותי, בין היתר בהתחשב בעובדה שייפוי הכוח משנת 2008 אומת על ידי נוטריון אחד, ומסמך האישור משנת 2012 אומת על ידי נוטריון שני.

פסק דין |30/04/2023 |שלום – ירושלים

ת"א (חיפה) 35312-02-11- ע"ז המנוח מוחמד מסעוד מצארוה נגד ע"ז המנוח מוחמד חאפז יונס זל

שמות השופטים: רבקה פוקס

• בעניין זה ר' ע"א 404/84 יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי ואח', פ"ד מא(2) 477: "כאמור, קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר. שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק מקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך שנחתם על ידו בפני נוטריון ציבורי". וכן ראה ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' אבראהים גדיר פורסם בנבו ( 10.3.14 ): "זאת ועוד, הוראת סעיף 66 לחוק הנוטריון העותומאני מעידה על חשיבותו של המסמך הנוטריוני, ועל כוחו כראיה, וזו לשונה: 8 "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחוק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צורך לאמת את תוכנם ע"י איזו ראיה אחרת. " הוראה זו מתייחסת למשקלם הראייתי של המסמכים אשר נערכו ע"י נוטריון, וזאת עפ"י הכלל של תקינות פעילותו של המינהל. כלומר, שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, הרי שלשם אימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו (ראו: עניין עסאף). זה הדין אשר חל גם בימינו, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, לפיה: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור".

פסק דין |17/06/2015 |מחוזי – חיפה

ת"א (חיפה) 6918-06-14- עיזבון המנוח מ א ש זל נגד ע מ

שמות השופטים: כמאל סעב

• ראו עוד א' לית חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 על תקנותיו – מדריך לנוטריון: הלכה למעשה . . . המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו" 96. זאת ועוד ראוי לציין כי על פי סעיף 29(2) לפקודת הראיות התשל"א – 1971 (להלן: "פקודת הראיות"), ייפוי הכוח בא גם בגדר "תעודה ציבורית". 21 97. בסעיף 34 לפקודת הראיות נקבע לגבי תעודה ציבורית, כי קיימת חזקה באשר לתעודה ציבורית הנחזית שנערכה רשמית בידי אדם פלוני ובנסיבות פלוניות שהיא אמנם נערכה כך. 98. כעולה מהמקובץ לעיל, מסמך נוטריוני אשר נוצר טרם חוק הנוטריונים נהנה מחזקת התקינות באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון אשר ניתן לפי החוק, זאת בתואם לסעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע כדלקמן: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור. " 99. ברור הוא כי ניתן לסתור גם את החזקה באשר לאמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון. 100. ברם, הנטל לסתירת החזקה הנ"ל, הפועלת כאמור במקרה דנן, לטובת התובעים, מוטל על הנתבע 3. יתרה מזאת, מהות טענות המועלות כאמור, בדגש לטענת הזיוף שמעלה הנתבע 3 בענייננו, ואשר במשתמע מייחסות לנוטריון, לכל הפחות מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים, דורשת הוכחה משכנעת וכבדה ביותר מטעם הנתבע 3. 101. בעניין אדמון שהזכרתי לעיל, הודגש כי בהיעדר הוכחה סותרת יש להניח כי הנוטריון הציבורי מילא את תפקידו וחובתו כקבוע בחוק (שם, בעמ' 485-483, 497-496).

פסק דין |04/07/2018 |מחוזי – חיפה

בש"א (תל-אביב-יפו) 203/08- עזבון המנוחה ה.צ.זל נגד האפוטרופוס הכללי ואח

שמות השופטים: שפרה גליק

המבקש נתן עדות על כך בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 23.2.99 אבל פרוטוקול הדיון לוקה בחסר, כך לדוגמא, נפלה טעות ובפרוטוקול נרשם כי המבקש היה בחדר בזמן חתימת הצוואה, מה שאינו נכון. עורך דינו היה צריך לעמוד על הטעות ואולם הוא בחר לייצג את עצמו במקום לייצג את המבקש. . . " 22. אין בידי לקבל הדברים שלעיל ואפרט להלן הטעמים: 22.1 כפי שכבר הראיתי לעיל בפרוטוקול שנוהל אצל כבוד השופט קלינג נרשם מפיו של המבקש כי אכן היה נוכח בחדר יחד עם המצווה, העדים ועורך דין לובלינג שערך את הצוואה, אם רוצה היה המבקש, לבקש לתקן את הפרוטוקול יכול היה לעשות כן, ואולם הוא לא עשה כן. 22.2. אין מדובר רק ב"חוסר" כפי שהתבטא המבקש בבקשתו אלא בדבר מהותי ביותר, עובדת היותו של הנהנה בחדר אחד עם מצווה החותם על צוואתו היא עובדה בעלת משמעות – אך האמור לעיל לא הוגשה ע"י המבקש בקשה לתיקון פרוטוקול אל השופט שישב בדין ושמע את הדברים. 22.3. כפי שכבר הראיתי לעיל, גם הבקשה שלפני אינה נתמכת בתצהיר ערוך כדין, ובעניין זה צודקת המשיבה 2 בטענותיה. המסמך הקרוי "תצהיר" נחתם ב- 20.4.07 ע"י המבקש נחתם בפני ג'ין קבוביל נוטריון ציבורי במדינת ניו יורק אשר מאשר כי היה עד לחתימתו של המבקש, חתימת הנוטריון אושרה באפסיטל, ואולם אין תוקף לאישור זה בתצהיר עפ"י כללי הדין בישראל שהרי המבקש כלל לא הוזהר שעליו לומר האמת ובמידה שלא יעשה כן יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, המדובר הוא בפגם מהותי ולא טכני ואני מקבלת בעניין זה לחלוטין את נירשתה של המשיבה 2 בסעיפים 22/28 לתגובה לבקשה. המסמך נחתם בניגוד להוראות סעיף 30 לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א 1971, ואף בניגוד לסעיפים 7 (5) או סעיף 50 א (א) לחוק, הנוטריונים התשל"ו 1976.22.4 . יודגש כי בדיון שהתקיים אצל כבוד השופט קלינג הוגשו תצהירי העדים לצוואת המנוחה אשר הצהירו כי היו נוכחים בחדר עם המנוחה, המבקש הם עצמם ועורך הדין שערך את הצוואה.

החלטה |14/04/2008 |משפחה – תל אביב

ת"א (נצרת) 574-09- חליל זעאתרה נגד עזבון המנוח ודיע זעאתרה זל

שמות השופטים: זיאד הווארי

• פסיקת בית המשפט העליון קבעה לעניין פירושו של סעיף 42 הנ"ל כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר. שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך שנחתם על ידו בפני נוטריון ציבורי" (ראה ע"א 404/84 יחזקאל סעתי נ. פרחה סעתי ואח', פ"ד מא(2) 477, עמ' 496 497). לציין עוד, כי לפי סעיף 66 לחוק הנוטריון הזמני, נקבע נטל השכנוע עפ"י הכלל של תקינות פעילותו של המינהל: "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריון ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחוק הזה, הם נחשבים לבעלי ערך ערך הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת" (הציטוט מהספר המוזכר לעיל, "קבץ החוקים העותמנים", בעמ' 175). מעיון בהוראות סעיף 66 הנ"ל עולה, כי חשיבותו של המסמך הנוטריוני, הוא בכוחו הראייתי ואין צורך לזמן את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו למתן עדות. כאמור, סעיף 42 הנ"ל מקים אף הוא חזקה בדין, על פיה הנוטריון מילא את חובתו כהלכה. התובע לא הביא בדל של ראיה כדי להפריך את החזקות הקבועות בסעיפים הנ"ל. אוסיף עוד, כי על פי הפסיקה, טענות אשר מתייחסות למחדל של נוטריון במילוי תפקידו, דורשות מהתובע להביא בפני בית המשפט הוכחה משכנעת ביותר, ואי די בטענות כלליות וסתמיות מצידו של התובע, כדי לסתור את אמיתות הייפוי כוח.

פסק דין |19/10/2010 |מחוזי – נצרת

רבני 1383993/1- הוועד הציבורי לשימור ההקדשות בעיר ת"ל אביב נגד יחידת הפיקוח על ההקדשות בבתי הדין הרבניים

שמות השופטים: הרב מיכאל עמוס,הרב שלמה שפירא,הרב אברהם שינדלר

• ככל שפרק הזמן שחלף מאז התקבלה ההחלטה הוא ארוך יותר, כך גוברת ההצדקה להסתמך על החזקה בכל הנוגע לשאלה אם קוימו ההליכים שהיו דרושים לצורך קבלתה. חזקת התקינות אינה נסתרת בשל חוסר במסמכים הקשורים בעניין. "באי-מציאת ההחלטה בארכיוניה של הרשות המקומית יש כדי להצביע על חוסר סדר בארכיוניה, אך אין בכוחה לסתור את חזקת התקינות" (ע"א 6066/97 עיריית תל-אביב-יפו נ' אבן אור פסגת רוממה בע"מ, נד(3) 749 (2000), 756). חזקת התקינות קיימת גם בהיעדרו של מסמך חתום המשמש ראיה שהרשות קיימה הליך של חתימה מאשרת כנדרש בחוק; הנטל מוטל על מי שמבקש לסתור, לטעון ולהוכיח כי במקרה הנדון החזקה נסתרת על ידי עובדות (בש"פ 2708/95 מרדכי שפיגל נ' מדינת ישראל, מט(3) 221 (1995), 236). היעדר מסמכים אשר אמורים להימצא בידי הרשות עשוי להיחשב "נזק ראייתי", והוא מחליש עוד יותר את טענת הרשות לעניין תוקפן של החלטות ופעולות מנהליות (עע"מ 10372/08 עיריית בת ים נ' שמואל אדוט ז"ל (2011); (דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני (2017) (ברק-ארז, משפט מנהלי דיוני), פרק 32: הביקורת על רשויות המינהל – מחוץ לבתי המשפט ובהליכים שיפוטיים שונים, 5). סכסוכים בקשר לפעולות של רשויות המנהל בתחום המשפט הפרטי – כאשר הסעד המבוקש הוא אזרחי, לרבות תביעות שעניינן הפרת חוזה, ביצוע עוולה בנזיקין, הגנה על זכויות, קניין וכדומה – נדונים ככלל בבתי המשפט הרגילים, על פי סדר הדין האזרחי והכללים הנוגעים לחלוקת הסמכויות בין בית משפט השלום ובין בית המשפט המחוזי. סכסוך בין הפרט ובין הרשות שעילתו יחסי עבודה יידון בבית הדין לעבודה. גם סכסוך בין הפרט ובין הרשות הנובע ממחלוקת פרשנית לגבי החוק או ממחלוקת עובדתית, נחשב לעניין אזרחי, והוא יידון על ידי הערכאה המוסמכת על פי מבחן הסעד.

פסק דין | 30/07/2023 | בתי דין רבניים

סעש (חיפה) 55689-10-20- מאיר מליחוב עי נגד דקסל בע"מ עי

שמות השופטים: אלכס קוגן,נציגת עובדים גב הדר מאור,נציג מעסיקים אליהו נקאר

• אלא שבחקירתו החוזרת של התובע, הוא נשאל על ידי בא כוחו לגבי חתימתו על גבי התצהיר, וכעת שינה התובע את תשובתו, והעיד כי לקח את התצהיר לנוטריון (הנוטריון הוא עורך דין אחר ולא מי שמייצג את התובע בתיק זה) ואחרי שהוסבר לו מה כתוב בתצהיר, הוא הבין וחתם על התצהיר (עמ' 31, שורות 5-9 לתמליל): " ש: החתימה שלך שמה זאת החתימה שלך על התצהיר. נכון ת: כן. ש: לפני שחתמת על התצהיר, אתה הגעת אלי למשרד, ולקחת את התצהיר לא חתום, ומישהו תרגם לך גם כן את התצהיר הזה מר מליחוב: כן. " (עמ'31, שורה 17): " ת: הלכתי לנוטריון אחר. " (עמ' 31, שורה 19 לתמליל): " ת: והוא תירגם לי את הכל. " גם אם נתחשב במתח הנפשי בו שרוי היה התובע במהלך עדותו בבית הדין, עדיין אין כל הצדקה, שלא לומר אמת. גם אדם שאינו מבין טוב עברית צריך לומר אמת בבית הדין. (יש לזכור, כי ב"כ התובע אינו דובר רוסית והוא עצמו תיקשר עם מרשו בעברית ראה עמודים 5-6 לתמליל מיום 17.7.22 ). ב. בסעיף 53 לתצהיר עדותו הראשית של התובע, הוא מעלה חשש בליבו, כי המשובים הרבים שהוגשו על ידי הנתבעת הוכנו לצורכי תביעה, אך כאשר הוא העיד בבית הדין ביום 30.9.21 , ניכר היה מעדותו שהוא עצמו ידע כי קיבל ציוני הערכות 1 או 2 (ראה סעיף 44 לפסק הדין לעיל). ג. בדיון בבית הדין העלה התובע, באופן לא אמין, לראשונה, כי לא הוא התקין את מעצורי השמן לדלתות באופן פגום, אלא עשה זאת עובד אחר (עמוד 20 לפרוטוקול הדיון מיום 17.7.22 ). בשום מקום בעבר, לא בשימוע ולא בכל השיחות שקוימו עמו, לא הועלתה על ידו טענה זו. יעוד כספי הפיצויים לקצבה 46.

פסק דין |22/11/2022 |בית דין אזורי לעבודה – חיפה