כל הזכויות שמורות ©
תביעות נזיקין בבתי המשפט בתל אביב מהוות חלק משמעותי מההליכים המשפטיים המתנהלים במערכת המשפט הישראלית. בית המשפט המחוזי ובתי משפט השלום בתל אביב מטפלים במאות תביעות נזיקין מדי שנה, כאשר הפסיקה מתפתחת ומתעדכנת באופן תדיר. במאמר זה נסקור את המסגרת המשפטית, העקרונות המובילים והתקדימים החשובים בתחום תביעות הנזיקין בבתי המשפט בתל אביב.
בתי המשפט בתל אביב פועלים בהתאם לכללי הסמכות העניינית והמקומית הקבועים בחוק. סוגיה זו עלתה בפסק דין מרכזי בתיק תא (תל אביב) 31860-04-12 קאמל תורכ נגד עירית תל-אביב-יפו, שם נקבע כי:
"בית המשפט המחוזי לא היה מוסמך לדון בתביעות שעניינן חזקה ושימוש במקרקעין, שהן בסמכותו העניינית של בית משפט השלום. לכן, הועברו התביעות לבית משפט השלום."
פסיקה זו מדגישה את חשיבות הגשת התביעה לערכאה המתאימה, כדי למנוע עיכובים מיותרים ואף דחיית התביעה.
במסגרת תביעות נזיקין בתל אביב, בתי המשפט חוזרים ומדגישים את עקרונות היסוד של דיני הנזיקין. דוגמה לכך ניתן למצוא בפסק הדין בתיק תק (באר שבע) 60498-07-20 סבטלנה סמילאנסקי נגד מסעודה בוקובזה, שם נקבע:
"הבסיס לחיוב בעל דירה בגין נזקי רטיבות שנגרמו מדירתו מצוי בדיני הנזיקין, ובפרט עוולת הרשלנות."
עיקרון זה מחדד את הצורך בהוכחת יסודות עוולת הרשלנות: חובת זהירות, הפרת החובה, נזק וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק.
נושא ההתיישנות מהווה מכשול משמעותי בתביעות נזיקין רבות. בתי המשפט בתל אביב מקפידים על יישום דיני ההתיישנות, כפי שנראה בפסק הדין בתיק תק (באר שבע) 60498-07-20:
"מדברי התובעת עצמה עולה כי אין מחלוקת שהרטיבות החלה כבר בשנת 2008, כ-12 שנים קודם להגשת התביעה הנוכחית."
חשוב להדגיש כי תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין עומדת על 7 שנים מיום האירוע שגרם לנזק, או מהיום שבו נודע לניזוק על הנזק. תובעים פוטנציאליים חייבים לשים לב למגבלת זמן זו ולהגיש את תביעתם במועד.
סוגיית נטל ההוכחה מהווה אבן יסוד בתביעות נזיקין. בית המשפט בתל אביב התייחס לכך בפסק דין עדכני בתיק תא (תל אביב) 37160-10-21 עורך דין מאיר (מיקי) גבעתי נגד יצחק (איציק) פרי:
"לא לחוק, האוסר על לשון-הרע ולא לבתי-המשפט מלאכת-השינוי של תופעה כללית זו… שיעורו של הפיצוי נדרש לשקלל את מכלול-הנסיבות, המאפיינים והערכים הנוגעים בדבר."
פסיקה זו מדגישה את מורכבות קביעת הפיצויים ואת הצורך בהוכחת נזק ממשי.
הגשת תביעת נזיקין מוצלחת מתחילה בהכנה יסודית:
ניהול יעיל של תביעת נזיקין בבתי המשפט בתל אביב מחייב:
בתי המשפט בתל אביב יצרו מספר תקדימים חשובים בתחום תביעות הנזיקין בשנים האחרונות:
תביעות נזיקין בבתי המשפט בתל אביב מתאפיינות במורכבות משפטית ועובדתית. הפסיקה העדכנית מדגישה את חשיבות ההקפדה על כללי הסמכות, מסגרת הזמנים והוכחת יסודות העוולה. עורכי דין המתמחים בתחום חייבים להכיר היטב את הפסיקה המתחדשת ולהקפיד על ניהול מקצועי של ההליך.
עם התפתחות הטכנולוגיה והשינויים החברתיים, גם דיני הנזיקין ממשיכים להתפתח ולהתאים עצמם למציאות המשתנה. בשנת 2025, בתי המשפט בתל אביב ממשיכים להוביל חידושים משפטיים בתחום זה, תוך איזון בין זכויות נפגעים לבין האינטרס הציבורי והכלכלי.
לייעוץ מקצועי בנושא תביעות נזיקין בתל אביב, מומלץ לפנות לעורכי דין המתמחים בתחום, בעלי ניסיון והיכרות עם בתי המשפט המקומיים ועם המגמות העדכניות בפסיקה.
מומלץ להתעייץ עם דיני נזיקין תל אביב מומחה בתחום.
ת"א (תל אביב) 31860-04-12- קאמל תורכ נגד עירית תל-אביב-יפו
שמות השופטים: יהודה פרגו
לבקשת ב"כ התובע, התובע יוסף סמי יימחק כתובע, מכתב התביעה המתוקן. בדיון שהתקיים, עתרה ב"כ עיריית תל-אביב לאפשר לה הגשת "כתב תשובה" ל"המרצת הפתיחה", ככל שיחליט בית המשפט להפריד את הדיון בין שתי התביעות. 11 ב"כ התובע התנגד לבקשה. לטעמו, החמיצה עיריית תל-אביב את המועד לכך. לטענתו, קיים חשש ש"בכתב התשובה" תטען עיריית תל-אביב טיעון נוסף אותו לא העלתה בכתב הגנתה המקורי. אני דוחה התנגדות זו. משהופרד הדיון בין התביעה העיקרית לתביעה שכנגד; וכאשר התביעה הנגדית הוחזרה לבית משפט השלום; וכאשר כתב התביעה המתוקן הפך להמרצת פתיחה בבית המשפט המחוזי; יש לאפשר לעיריית תל-אביב להגיש "כתב תשובה" ל"המרצת פתיחה" חדשה זו, המתמקד רק במחלוקת נושא הבעלות, שהוא הנושא היחיד אשר יידון בבית המשפט המחוזי. יש לראות את המרצת הפתיחה אשר תיפתח עתה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתביעה חדשה לכל דבר וענין, אשר מרגע הגשתה מזכה את הנתבע/המשיב – עיריית תל-אביב – בהגשת "כתב תשובה" בהתאם לתקנה 256 לתקנות סדר הדין האזרחי. זאת ועוד; גם אם הייתי רואה "המרצת פתיחה" זו, המשכה של התביעה המתוקנת, אשר הועברה מבית משפט השלום לבית המשפט המחוזי, מסקנתי הייתה זהה. כאמור, עיריית תל-אביב הגישה כתב הגנה לתביעה העיקרית בטרם תיקונה; וכן תביעה שכנגד לפינוי וסילוק התובע מן המקרקעין. ב"כתב ההגנה" ובכתב "התביעה שכנגד", יש התייחסות לטענות התובע בדבר זכות הבעלות. אומנם עיריית תל-אביב לא הגישה כתב הגנה מתוקן; ואולם, כאמור, בהתאם לתקנה 95, לתקנות סדר הדין האזרחי: "רואים אותו (את עיריית תל-אביב י. פ. ) כאילו הוא מסתמך על כתב טענותיו המקורי כתשובה לתיקון".
החלטה |
01/11/2014 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 12
ת"א (תל אביב) 31860-04-12- קאמל תורכ נגד עירית תל-אביב-יפו
שמות השופטים: יהודה פרגו
כאילו הוא מסתמך על כתב טענותיו המקורי כתשובה לתיקון". איני רואה גם כל חשש שב- "כתב התשובה", יטען טיעון נוסף אשר לא נטען בכתב ההגנה המקורי. נראה לי, שכל שאפשר לטעון בנדון, כבר נטען בכתבי הטענות. גם אם יעלה טיעון נוסף, אין למנוע את העלאתו, שכן מצויים אנו בשלב מקדמי של הליכים אלו; בוודאי כאשר לתובע תינתן האפשרות להגיב לכתב התשובה. אשר על כן,אני מאפשר לעיריית תל-אביב להגיש "כתב תשובה" ל"המרצת הפתיחה" תוך 30 ימים. התובע קאמל תורכ, יוכל להגיב לדברי התשובה תוך 10 ימים מיום קבלתם. "המרצת הפתיחה", (לאחר שתפתח), תקבע לשמיעת ראיות כדלקמן: ראיות התביעה ביום 2/3/2015 בשעה 09:00 ראיות ההגנה ביום 30/3/2015 בשעה 09:00 12 עד ליום 15/1/2015 יגיש התובע לבית המשפט תיק מוצגים המכיל את כל המסמכים שבכוונתו לעשות בהם שימוש במהלך הדיון. היות ולטענת התובע בידו מסמכים התומכים את טענותיו כנגד הרישום בלשכת רישום המקרקעין, יש להציג את מסמכי המקור.
החלטה |
01/11/2014 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 12
ת"א (תל אביב) 31860-04-12- קאמל תורכ נגד עירית תל-אביב-יפו
שמות השופטים: יהודה פרגו
יש להניח, שלעת ההיא, סברה עיריית תל-אביב שאין צורך בהגשת כתב הגנה מתוקן, באשר כתב ההגנה אותו הגישה נגד התביעה טרם תיקונה, וכתב התביעה שכנגד, מכילים כבר את הגנתה נגד הסעד שהוסף/תוקן בתביעה המתוקנת. זאת ועוד; גם אם סבר בית משפט השלום שבסמכותו להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי בעקבות תיקון כתב התביעה, לא הייתה הצדקה להעביר לדיון בבית המשפט המחוזי, את התביעה הנגדית אשר לא תוקנה, לא עברה כל שינוי, ונותרה תביעה שעניינה חזקה ושימוש במקרקעין שהינם בתחום סמכותו העניינית של בית משפט השלום. במקרה הנדון אין כל הצדקה עניינית ודיונית, לדון במאוחד בנושא הבעלות, נשוא התביעה העיקרית המתוקנת ובתביעת החזקה והשימוש נשוא התביעה שכנגד. אין אני תמים דעים עם בית משפט השלום, שאין מקום לפצל בין שתי התביעות. בוודאי שלא היה מקום להעביר/להחזיר לדיון את שתי התביעות במאוחד לבית המשפט המחוזי. במקרה הנדון, עיריית תל-אביב רשומה כבעלים של המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין מיום 1.1.1975 . 9 התובע קאמל תורכ, מבקש לסתור רישום זה. בעוד שההליך של סעד הצהרתי לבירור בעלות במקרקעין, בוודאי במקרה הנדון, אמור להידון בהליכים מהירים על דרך המרצת פתיחה על בסיס עדויות קצרות, מעטות וממוקדות, הרי שהתביעה שכנגד, עניינה בנושאים רבים ומגוונים, אשר כולם בסמכותו העניינית של בית משפט שלום. כך, וכדוגמא: נטען בתביעה שכנגד, כי הנתבעים פלשו למקרקעין ותפסו חזקה בהם ע"י הצבת מכולות, סלילת אספלט ואחסון של ציוד ומכונות. התובעת שכנגד – עיריית תל-אביב – עותרת לסילוק ידם ופינויים של מחזיקים אלה מן המקרקעין. עוד עותרת עיריית תל-אביב: לדמי שימוש ראויים מן המחזיקים במקרקעין בסך מיליון עבור התקופה בה נעשה שימוש שלא כדין במקרקעין; וכן לתשלום של 14,000 לחודש, עד לפינויים מן המקרקעין.
החלטה |
01/11/2014 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 12
ת"ק (באר שבע) 60498-07-20- סבטלנה סמילאנסקי, נגד מסעודה בוקובזה,
שמות השופטים: מנחם שחק
הנתבעת הגיבה לחוות הדעת ולטענות התובעת הנוספות, וטענה כי מדברי התובעת עולה כי תביעתה התיישנה, היות והנזילות מתרחשות מאז שנת 2005 (ניתן להניח כי מדובר בטעות סופר, והכוונה לשנת 2008, כפי שציינה התובעת). עוד נטען כי התובעת הגישה תובענה נוספת בגין נזילות אלו כנגד שכן אחר בבניין הרלוונטי, מבלי לציין עובדה זו בכתב תביעתה, וכי יש לדחות בשל כך את התביעה. כמו כן נטען כי חוות דעת המומחה פגומה, וכי התובעת לא הוכיחה את תביעתה. הנתבעת לא צירפה חוות דעת מקצועית לתגובתה על אף שנתנה לה הזדמנות לעשות כן. 8. לאור היקף טענות הנתבעת, קבעתי כי מדובר למעשה בסיכומים, וניתנה לתובעת זכות לסכם גם כן, כאשר לאחר מכן זכאית הנתבעת להשלים, בקצרה, את סיכומיה. 9. בסיכומיה, התובעת הכחישה את קיומו של הליך משפטי קודם לפיצוי נזיקי נגד מי מדיירי הבניין, וטענה כי אין כל פגם בחוות דעת המומחה מטעמה. 10. הנתבעת הגישה השלמה קצרה לסיכומים, ובה חזרה על טענותיה. דיון 11. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין התובענה להתקבל חלקית. התיישנות 12. בפתח הדברים, יש להתייחס לטענת ההתיישנות שהעלתה הנתבעת. מדברי התובעת עצמה עולה כי אין מחלוקת שהרטיבות החלה כבר בשנת 2008, כ-12 שנים קודם להגשת התביעה הנוכחית. 13. אקדים ואציין כי הבסיס לחיוב בעל דירה בגין נזקי רטיבות שנגרמו מדירתו מצוי בדיני הנזיקין, ובפרט עוולת הרשלנות (ראו לדוגמה: ע"א (ת"א) 39413-10-12 שניאורסון נ' טוויג , סע' 34 לת"א (ת"א) 33969/08 ג'ייפר ס. א. נ' עיריית תל אביב וסע' 10 לת"א (אשד') 37682-06-14 גדיאן נ' שירזיאן , להלן: "עניין גדיאן"), ויש לבחון את טענת ההתיישנות לאור זאת.
פסק דין |
06/03/2021 |
תביעות קטנות – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 7
ת"א (תל אביב) 37160-10-21- עורך דין מאיר (מיקי) גבעתי נגד ' יצחק (איציק) פרי,
שמות השופטים: גיא הימן
לא לחוק, האוסר על לשון-הרע ולא לבתי-המשפט מלאכת-השינוי של תופעה כללית זו. 15. דברים אלה אינם שוללים מפרסומיו של הנתבע את היותם לשון-הרע. אין הם שוללים את הצידוק להגיב על הפגיעה בתובע בפסיקתו של סעד של פיצוי. שיעורו של הפיצוי נדרש לשקלל את מכלול-הנסיבות, המאפיינים והערכים הנוגעים בדבר. דבר אחד לא ייעשה, והוא חישוב אריתמטי של מספר הפרסומים, מוכפל במספר הנפגעים כפול הפיצוי הסטטוטורי לתביעות, שאין בן דרישה להוכחתו של שיעור-הנזק-ענין, המנוגד לחלוטין לתכלית ולשמה מציע החוק מנגנון כזה של פיצוי. בהתחשב בכלל מה, שבואר ופורט לעיל ובהתחשב בקביעותיה של הפסיקה בסוגיות דומות (רע"א 3086/17 בוהדנה נ' מרקוס (כבוד השופט יצחק עמית) (פורסמה באתר הרשות השופטת 18.5.2017 ); רע"א 6592/19 קליגמן נ' באסקטר הפטר (כבוד השופטת דפנה ברק-ארז) (פורסמה באתר הרשות השופטת 18.11.2019 ); ת"א (מחוזי תל אביב) 1319-08-13 קעואר נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ (פורסם במאגרים 18.4.2016 ); ת"א (מחוזי תל אביב) 14264-11-14 כנפו נ' גינזבורסקי (כבוד השופטת אביגיל כהן); ע"א (מחוזי תל אביב) 36859-11-18 בוזגלו נ' פשכצקי (כבוד השופטת כהן) (פורסם במאגרים 13.2.2019 )), הגעתי לכלל-מסקנה כי יש לחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך של 18 אלף שקלים. בצירוף של הפרשי-הצמדה וריבית מיום-הגשתה של התביעה ועד היום עומד סכום זה על 21,436 ש"ח. לזאת יש להוסיף הוצאות-משפט בסך של אלפיים שקלים-פרי-הצורך להתייצב לארבעה דיונים בבית-המשפט וכן סך, כולל מע"מ של 3,370 ש"ח לשכר-טרחה של עורך-דין.
פסק דין |
24/03/2025 |
בית המשפט השלום – תל אביב
ע"א 653/97- חברת מרכז ברוך וצפורה בע"מ נגד 1. עירית תל-אביב-יפו
שמות השופטים: א ברקי אנגלרד,ח אריאל
כלומר, עליו להכריע, האם על רקע הסבריהם של גורמי התכנון של עיריית תל-אביב יש עדיין ממש בטענת הרשלנות של המערערת או במלים אחרות: האם לאור מכלול הראיות שהוגשו לפניו, בית המשפט השתכנע כי יש לייחס לגורמי התכנון הנזכרים מעשי רשלנות שגרמו לעיכובים במימוש הפרוייקט. לפי התשובה לשאלות אלה, תוכרע שאלת האחריות בנזיקין כלפי בעלי הקרקעות בשל נזקיהם הכלכליים (סעיף 6). (דעת יחיד – השופט אריאל) 4. עוולת הרשלנות, המוסדרת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין , מבוססת על הרעיון לפיו הגורם לחברו נזק, תוך שאינו מתנהג כפי שאדם סביר היה מתנהג, צריך לפצותו בגין נזקיו. המבקש לבסס זכותו על אחריות המזיק בגין רשלנות, חייב להראות, כי נתקיימו במזיק יסודותיה של עוולת הרשלנות. יסודות אלה הם שלושה: חובת זהירות, התרשלות ונזק. כן יש להוכיח כי במקרה הנתון מתקיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין ההתרשלות מחד גיסא לבין הנזק מאידך גיסא (סעיף 5). 5. חובת הזהירות של המזיק נחלקת לחובת זהירות "טכנית" (או "פיסית") ולחובת זהירות "נורמטיבית" (או "מושגית"), כאשר נקודת המוצא העקרונית היא כי מקום בו ניתן לצפות נזק, כעניין טכני, קיימת חובת זהירות מושגית. המבחן לבדיקת קיומה של חובת הזהירות הוא מבחן הצפיות, והשאלה העומדת להכרעה היא, אם מזיק יכול וצריך היה לצפות שכתוצאה מפעילותו הרשלנית יגרם לניזוק הנזק שאירע בפועל (סעיף 5). 6. בענייננו, נראה כי שאלת הצפיות "הטכנית" אינה מעוררת כל קושי. ניתן להניח שהמשיבות יכלו לצפות, ואף יש להניח שצפו בפועל, שעיכוב בהליכי התכנון של הכיכר ימנע מבעלי המקרקעין את האפשרות לבנות על מקרקעיהם.
פסק דין |
27/11/1999 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 73 |
עמודים – 21
ע"א 3139/05- כלפון נוה ארזים בע"מ נגד 1. הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה
שמות השופטים: א ריבלין ס גובראן,א חיות
באשר לחלקי הנזק אשר אינם ניתנים לחלוקה, לא התיישנה התביעה כלל. כעת, נבחן את קביעותיו של בית המשפט המחוזי בעניין חובת הזהירות והפרתה, ואת טענותיהם של הצדדים לעניין זה. חובת הזהירות והפרתה 34. עניין הטלת חובת זהירות כלפי רשויות ציבור עבר התפתחויות שונות במשפט הישראלי (ראו, בין היתר, ע"א 862/80 עירית חדרה נ' אהרון זוהר, פ"ד לז(3) 757; ע"א 429/82 מדינת ישראל נ' תמר סוהן, פ"ד מב(3) 733, 736; ע"א 915/91 מדינת ישראל נ' דני לוי, פ"ד מח(3) 45 (להלן: פרשת לוי) וכן ישראל גלעד, האחריות בנזיקין של רשויות ציבור ועובדי ציבור (חלק שני), משפט וממשל ג (תשנ"ה-תשנ"ו) 55). ככל שהדבר נוגע לוועדה לתכנון ובנייה, פסק בית-משפט זה, במספר פרשות, כי הכוח השלטוני שבידי הוועדה, המאפשר את הגבלתה החמורה של זכות הקניין של בעלי נכסים, נושא עמו אף אחריות נזיקית, במקרה של רשלנות: "בענייננו, ועדות התכנון והבנייה הן גופים ציבוריים בעלי סמכויות סטטוטוריות, סמכויות המעניקות להן מעמד של שליטה ופיקוח ומאפשרות להן להתערב בזכותו של אזרח לעשות ברכושו כרצונו. לעניין זה קבע השופט ד' לוין, בעניין עיני, כי בשל סמכויות אלה ניתן לייחס לרשויות התכנון והבנייה חובת זהירות מושגית כלפי גופים (בענייננו, בעלי הקרקע) הנזקקים, לשם קידום עסקיהם, לאישור תכניותיהם ולקבלת היתרי בנייה. רשויות אלה צריכות לצפות, כך נקבע שם, כי בדרך הפעלת סמכויותיהן עלולות הן לגרום נזק כספי לאותם גופים (ראה גם: ע"א 324/82 עיריית בני-ברק נ' רוטברד, פ"ד מה(4) 102 וע"א 119/86 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה נתניה, פ"ד מו(5) 727)" (ע"א 653/97 חברת מרכז ברוך וצפורה נ' עירית תל-אביב-יפו, פ"ד נג(5) 817 (להלן: פרשת חברת מרכז ברוך וצפורה), 827).
פסק דין |
30/01/2008 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 108 |
עמודים – 32
רע"א 8153/23- מדינת ישראל נגד ' גלית שי
שמות השופטים: י עמית,י וילנר,י כשר
באותו עניין נדונה תביעה שהגישה תושבת דרום תל אביב נגד ראש עיריית תל אביב, עיריית תל אביב ורשות האוכלוסין וההגירה, בטענה כי מדיניותם ואופן טיפולם של הנתבעים בתופעת ההסתננות לישראל גרמו לירידת ערך ביתה והסבו לה נזקים נפשיים. עקב כך, עתרה התובעת לפיצויים כספיים בסך 640,000 ש"ח. בהידרשו לשאלה האם יש מקום לבירור התביעה בערכאה אזרחית, הפנה השופט נ' הנדל לפסק הדין בעניין חזון ישעיה, וסיכם את האמור בו כך: "צא ולמד, גם כאשר מדובר בתובענה לסעד כספי, עדיין יש להוסיף ולבחון האם מדובר, הלכה למעשה, בתקיפה ישירה של ההחלטה המינהלית-שאותה יש לבצע בערכאה מינהלית-או שהתקיפה היא אכן עקיפה, ויכולה להיעשות בבית המשפט האזרחי" (עניין גולן, פסקה 3). בהמשך לכך, התייחס השופט הנדל לפסק הדין בעניין גליק, וציין כי: ". . . המחוקק בחר ערכאות מיוחדות, בעלות מומחיות מיוחדת וסדרי דין מיוחדים, לדון בעניינים מעין אלה. הכרעה זו, שהגיונה בצידה, תרוקן מתוכן אם תתקבל עמדת המבקשות. אם ייצמד בית המשפט למבחן הסעד כנתון הקובע את הסמכות העניינית באופן מוחלט, התוצאה תהיה כי בכל סוגיה וסוגיה ניתן יהיה לעקוף את הסמכות העניינית של בית המשפט המינהלי או של בית המשפט הגבוה לצדק, בכך שיוצמד 'תג מחיר' ל'עתירה' שתוגש. העלאת הטענה שנגרם נזק כספי כתוצאה מהפרה הנטענת, ותביעת סעד כספי, יגרמו לכך ששאלות מובהקות של מדיניות הממשלה, למשל, יידונו בפני בתי המשפט האזרחיים. לא לכך התכוון המחוקק" (שם). 15. הנה כי כן, אף שברגיל הסמכות העניינית נקבעת על פי הסעד המבוקש, לא בכל מקום בו יבקש התובע להצמיד "תג מחיר" לתביעה בה נתקף מעשה מנהלי, תסווג תביעתו כתביעה אזרחית שנעשית בה תקיפה עקיפה.
פסק דין |
15/06/2024 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 29
ת"א (תל אביב) 33279-12-10- דניאל ביטון נגד שערי רמת השרון בעמ
שמות השופטים: אבי זמיר
לאור האמור, אני סבור כי אין מקומה של העירייה כבעל דין בתביעה דנן (לניתוח מפורט בדבר ההצדקה בהבחנה בין אחריות רשות מקומית לזו של הוועדה המקומית, ראו גם: ת"א (מחוזי תל-אביב-יפו) 1582/03 ילדירים נ' עיריית תל אביב ( 2.12.08 )). 8 המסגרת הנורמטיבית – עוולת הרשלנות 9. התובעים טוענים כי החברה התרשלה בכך שחרגה מהיתר הבנייה בנקודות מסוימות (שיפורטו להלן) וכי הוועדה התרשלה בכך שאישרה את היתר הבניה שלא בהתאם לתב"ע ושנציגיה לא פיקחו כראוי על הליכי הבניה בפועל. מדובר אפוא בתביעה נזיקית בה יש לבחון האם התקיימו בענייננו יסודות עוולת הרשלנות לעניין אחריותן בנזיקין של החברה והוועדה. בפסק דינו בע"א 4079/05 הוועדה המקומית לתכנון ובניה – שומרון נ' מעונה חברה לבניין בע"מ ( 11.11.10 ) (להלן: "עניין מעונה"), שב בית המשפט העליון ופסק: 9 "לקיום עוולת הרשלנות בתביעה נזיקית נדרשת חובת זהירות מושגית של המזיק כלפי הניזוק; חובת זהירות קונקרטית המוטלת על המזיק כלפי הניזוק; מעשה או מחדל רשלני המנוגד לחובת הזהירות המוטלת על המזיק; וקיומו של קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לבין נזק שנגרם. . . חובת הזהירות המושגית קמה על פי מבחן הצפיות ועניינה בשאלה האם אדם סביר צריך היה לצפות את התרחשות הנזק במובן הנורמטיבי, מקום שניתן לצפות את הנזק כעניין טכני. . . ההכרעה בשאלה זו נעשית על פי שיקולים של מדיניות משפטית: האם ראוי להטיל על סוגי מזיקים מסוימים חובה כלפי סוגי ניזוקים מסוימים, ובאילו נסיבות ראוי לעשות כן. . . בדרך כלל, מקום בו ניתן לצפות את הנזק באופן טכני או פיזי, קמה גם חובת זהירות מושגית, אלא אם כן קיימים שיקולים מיוחדים שבמדיניות חברתית המצדיקים את צמצום החובה או את שלילתה, חרף היכולת הפיזית לצפות את הנזק.
פסק דין |
09/11/2014 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 29
ת"ק (תל אביב) 18023-03-23- שי חיים נגד ירון כהן
שמות השופטים: ס,אבי שליו
משכך ובהסכמתו, בחנתי את התיקים המתנהלים בעניינו ועלה כי רק בשנה האחרונה הוא הגיש 25 תביעות קטנות. משהבהיר כי תביעה זו היתה החמישית במסגרת שלל תביעותיו, לא מצאתי לתת כל הוראה להעברת התיק לפסים אחרים ומצאתי כי נכון בנסיבות לדון במחלוקת עצמה (ראו סעיף 60(ב) חוק בתי המשפט , תשמ"ד-1984). על כל פנים, ריבוי התביעות אכן יכול לתמוך בעמדת הנתבע, שהתובע עושה שימוש ציני בזמינות רשויות החוק ובתי המשפט ומטריד את הנתבע. 20. עוד אינדיקציה לרצון התובע להטריד את הנתבע, ניתן למצוא בבחירתו להגיש את התביעה בבית המשפט במחוז תל אביב, בעוד הצדדים מתגוררים בפתח תקוה, כאשר המחלוקת נסובה סביב שטח חניה בעיר וההליכים המשפטיים הקודמים שהתנהלו בין הצדדים התנהלו בבית המשפט בפתח תקוה. התובע נדרש לנושא בהחלטותי מיום 16.8.23 ומיום 22.8.23 והשיב כי "נפגע ונחרד מבית המשפט בפתח תקוה" ובחר להגיש את התביעה בעיר תל אביב שלטעמו היא "עיר נייטרלית לקיים בו את הדיון". גם הסבריו בדיון לאחר שהנתבע הציג את הנושא, כי בחר בבית משפט זה כי הדיונים בתל אביב מוקדמים יותר אינם מניחים את הדעת, שכן כמתמחה במשפטים (כך לטענתו) הנתבע אמור לדעת כי כללי הסמכות אינם ענין הנתון לבחירתו החופשית, אלא קבועים בתקנה 2 לתקנות הנ"ל המתייחסת למקום מגוריו של הנתבע או מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים. מובן כי משהדיון נקבע בפניי, לא מצאתי לתת כל סעד אופרטיבי בנושא מיוזמתי, אך בהחלט ניתן ללמוד מבחירת התובע לגרור את הנתבע לתל אביב, על אופן ההתעמרות מצד התובע בנתבע ובני משפחתו. 21. כך גם לא מצאתי כל ממש בטענת התובע אודות הפרת צווי הטרדה מאיימת (שניתנו באופן הדדי גם כנגדו).
פסק דין |
12/09/2023 |
תביעות קטנות – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ת"ק (חיפה) 2047-09-08- הדקה ה-90- נגד תמר פרידמן
שמות השופטים: יחיאל ליפשיץ
קביעה כי עקב מקום מושבה של הנתבעת תהיה, בכל מקרה, סמכות שיפוט לבית המשפט בתל-אביב עשויה למנוע מצרכנים רבים לממש את זכותם היסודית להגיש תביעה, במיוחד מאלו המתגוררים במרחק משמעותי. מסקנה זו מתחזקת אף יותר כאשר עניינים אלו עשויים להיתפס כ"פעוטים" יחסית ולהיכנס לתחום סמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות. נראה שאין זה סביר לאלץ כל תובע במדינה להגיש את תביעתו נגד הנתבעת בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בלבד. קל לתאר מצב בו תובעים יוותרו על זכותם בנסיבות אלה, שלא לדבר על העומס הנוסף שהדבר יטיל על בית המשפט בתל-אביב. 6. סוף דבר, אני מורה על דחיית הבקשה. הדיון יישמע, כסדרו, בפני. משום מועד הדיון, תודיע מזכירות בהמ"ש החלטה זו טלפונית / בפקס'.
החלטה |
30/12/2008 |
תביעות קטנות – חיפה
מאזכרים – 2 |
עמודים – 4
ת"א (תל אביב) 67862-12-20- א.מ. נגד עיריית רמת גן
שמות השופטים: מנחם מריו קליין
שלושה יסודות לעוולת הרשלנות: קיומה של חובת זהירות (מושגית וקונקרטית) על המזיק כלפי הניזוק; הפרתה של חובת הזהירות, קרי – התרשלות; ונזק. (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1), 113, 122 (1983)). המזיק-המעוול, יחוב בנזיקין, אם גרם לנזק באשמו (סעיף 64 לפקודה). בהלכה הפסוקה, קיימות גישות שונות באשר למידותיה ומלבושיה המשפטיים של האחריות ברשלנות, במיוחד הכלים להוכחת תנאי היסוד לאחריות (ההתרשלות וחובת הזהירות) ומרכיביהם. (ראו ע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום, פ"ד נח(3), 385, 408 (2004); ע"א 10078/03 שתיל נ' מדינת ישראל, ( 19.3.2007 ); ע"א 2061/90 מרצלי נ' מדינת ישראל, פ"ד מז (1) 802, 809 (1993); ע"א 878/06 טרויהפט נ' עטיה, ( 4.1.2009 ); ע"א 9313/08 אופנברג נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל-אביב-יפו, ( 7.9.2011 ); ע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני, ( 15.7.2013 )). לפי גישה אחת, המבחן לקיום חובת הזהירות הוא מבחן הצפיות, ויש להבחין בין חובת זהירות מושגית לחובת זהירות קונקרטית. לפי הגישה האחרת, קיומה של חובת הזהירות נבחן כמקשה אחת, באמצעות מבחן הקרבה (proximity) או הרעות (neighborhood) בין המזיק לניזוק, בנוסף לבחינה האם הוגן, צודק וסביר שתוטל חובת זהירות נורמטיבית על המזיק. ויודגש: חרף ההבדלים בין הגישות דנן, משלבות שתיהן שיקולי מדיניות בעיצובה של חובת הזהירות הנורמאטיבית על המזיק. במסגרת בחינת חובת הזהירות המושגית נבחן האם מתקיימת החובה להיזהר בין סוג המזיק לסוג הניזוק כאשר הבחינה היא אבסטרקטית ונערכת בלא להתחשב בנסיבותיו הספציפיות של העניין שבפנינו.
פסק דין |
02/05/2023 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 7
ת"א (תל אביב) 23887-09-23- גו'די מרים פת נגד ' דורון פת
שמות השופטים: נפתלי שילה
הסמכות לדון בתביעה שאינה כספית או תביעה לחלוקת מקרקעין היא לבית המשפט המחוזי כסמכות שיורית בהתאם לסעיף 40 לחוק בתי המשפט. אין מדובר בתביעה לחלוקת מקרקעין שהוסדרה כבר בפסק הדין של בית המשפט המחוזי. הסעד המבוקש הוא קבלת צווים הצהרתיים שימנעו מהנתבעים לעקוף את הוראות פסק הדין ולשבש הליכי משפט. התביעה אינה עוסקת בסעדים במקרקעין וביהמ"ש אינו מתבקש לדון בחלוקה או שימוש בנכס. כמו כן, גם אם היה מדובר בסעד כספי לקבוע שעל האחים לשלם את החיובים, הרי שהחיובים עומדים על מעל 5 מיליון ₪ ומשכך הסמכות העניינית נתונה לביהמ"ש מחוזי. 4. גם את טענת הנתבעים לפיצול סעדים יש לדחות. כל הסעדים מתבססים על אותה מסכת עובדתית ונתונים לסמכות השיורית של ביהמ"ש המחוזי. פיצול סעדים יפגע קשות ביעילות הדיונית. גם אם הייתה מוקנית לביהמ"ש השלום סמכות לדון בסעד כלשהו הרי שאין הצדקה לפיצול סעדים אשר יביאו לכפילות ולסיכון במתן פסקי דין סותרים שיביאו לאי ודאות דיונית ולהתארכות ההליכים. 5. הסמכות המקומית נתונה לביהמ"ש בתל אביב. הנתבעים הסתירו מביהמ"ש שמקום עבודתו של הנתבע 1 הוא בת"א דבר המקנה את הסמכות לביהמ"ש זה. כמו כן התובעת נכה והיא מתגוררת בקרבת מקום לביהמ"ש בת"א. התקנות מאפשרות הגשת התובענה בת"א, וכאשר גם רמ"י וגם הכונס שצפויים להעיד בהליך נמצאים בת"א, כשהמרחק בין מקום מגורי הנתבעים לביהמ"ש המחוזי מרכז הוא זהה למרחק בין ביתם לביהמ"ש המחוזי בת"א, הרי שקיום הדיונים בת"א לא יכביד על הנתבעים ויקל מאוד על התובעת הסובלת ממגבלות פיזיות. 6. יש לדחות את טענת הנתבעים להתיישנות. עילת התביעה מתחדשת מדי יום והאלימות המשפטית והכלכלית שמעולם לא נדונה נמשכת גם היום.
החלטה |
23/09/2024 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 12
ת"א (תל אביב) 47510-07-10- מלון מרינה ת"ל אביב בע"מ נגד ועדה מקומית לתכנון ובניה ת"ל אביב
שמות השופטים: ארז יקואל
מחכים זה כשלושים שנה למימוש זכויותיהם בקרקע ומאחוריהם תביעות ועתירות לרוב. אין ספק, כי מצב עניינים זה מכביד ובלתי משביע רצון, אך בין זה ובין הטלת אחריות בנזיקין על הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה של תל-אביב-יפו קיים עדיין מרחק-מה. אין די בכך שהניזוק מצביע על משך הזמן שחלף, אלא עליו להראות באופן מיוחד היכן המעשה או המחדל הספציפיים המהווים את הרשלנות המינהלית. . . " לצד זאת נקבע, כי: "אין לשלול, מלכתחילה, את חובת הזהירות של גופי תכנון מינהליים כלפי בעלי הקרקעות הנוגעים לעניין. כמו כן, עקרונית, גם עיכובים בלתי סבירים בהליכי התכנון והבנייה עשויים להטיל אחריות בנזיקין על גורמי התכנון הגורמים בכך נזק כלכלי לבעלי עניין קרוב. בניגוד להנחתו של בית-המשפט המחוזי, אין אני רואה מניעה עקרונית כי אף עיכובים בזמן יכולים להיבדק באופן אובייקטיבי ובנסיבות מתאימות לחייב את המעכב בנזיקין. הכול תלוי בנסיבות המקרה המיוחדות". בית המשפט חזר על דברים אלו ב-ע"א 1661/09 שינברגר נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה ( 27.10.2011 ) וסיכם את ההלכה החלה בנדון בקובעו, כי: "על מנת להוכיח רשלנות מצד המשיבות, אין די בהצבעה על התארכות הליכי התכנון על פני זמן, ויש צורך בהוכחת מעשה או מחדל רשלני של מי מהן". מצויד בעקרונות אלו שבדין, אתייחס לבחינת התנהלות הצדדים לאורך השנים, בכל אחד מהצמתים העיקריים בדרך לאישור הבקשה כפי סדרם – התקנת המעלית, ביצוע השיפוץ, מים, והיטל השבחה. ד. אין מדובר בענייננו בבקשת היתר "פשוטה" 36 121. לא מצאתי ממש בטענת התובעות כי עסקינן בבקשה "טריוויאלית ופשוטה", כך שההיתר יכול וצריך היה להינתן בתוך חודשים ספורים.
פסק דין |
09/05/2022 |
מחוזי – תל אביב
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984
סעיף: 51. הסמכות
ביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין; (3א) נמחקה; (4) תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי; (5) בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3) (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו–(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, אלא בתביעה שכנגד לפי הוראת סעיף קטן (א)(4) או אם הועבר אליו מבית המשפט המחוזי לפי הוראות סעיף 42ב(א)(6) או (7) ואולם, בית משפט שלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בעניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב(א)(1)(ג), אם אותו עניין מצוי בסמכותו לפי הוראות חוק זה.
תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט), התשע”ד-2014
סעיף: 7. חזרה מקובלנה או תיקונה
7. (א) התובע רשאי לחזור בו מהאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם, או לתקנם; חזרה או תיקון כאמור לפני תחילת הדיון יהיו בהודעה בכתב לוועדת המשמעת; חזרה או תיקון כאמור לאחר תחילת הדיון יהיו ברשות ועדת המשמעת. (ב) חזר בו התובע מהאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם, לאחר תחילת הדיון ולפני תשובת הנקבל לאישום, תבטל ועדת המשמעת את הקובלנה, כולה או מקצתה; חזר בו לאחר מכן, תזכה ועדת המשמעת את הנקבל מן הקובלנה, כולה או מקצתה לפי העניין. (ג) הודעה על חזרה מהקובלנה, כולה או מקצתה, או על תיקון הקובלנה, תומצא לנקבל.
צו בית המשפט לענייני משפחה (העברת תובענות בנושא עיזבונות במחוז תל-אביב), התשס"ז-2007
סעיף: 1. העברת תובענת
1. תובענות בענייני עיזבונות, שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו של החוק בבית המשפט המחוזי בתל אביב או בבית משפט השלום בתל אביב, יועברו לבית המשפט לענייני משפחה המוסמך, במחוז תל אביב.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
; "תביעה לפינוי מושכר" – תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית" – תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תובענה" – הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח ב הגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף" – למעט תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
תקנות אלה; "תביעה לפינוי מושכר"-תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית"-תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תביעת רכב"-תובענה לפיצויים בשל נזק שנגרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי; "תובענה"-הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף"-לרבות תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף; ואולם תובענה שעילתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינה תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף; "תצהיר"-תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 7. מקום שיפוט במקומות אחרים
7. תובענה שאין לה מקום שיפוט מתאים לפי תקנות אלה או לפי חיקוק אחר, תוגש לבית המשפט המוסמך בתל אביב.
תקנות הסדר זכויות במקרקעין (הליכי הסדר וסדרי-דין), תשל"ג-1972
סעיף: 12. הגשת הודעת תביעה לפקיד ההסדר
12. (א) היו תביעות סותרות בין שני תובעים או יותר, יגיש כל תובע לפקיד ההסדר הודעת תביעה, בכתב או בעל-פה, שבה ינקוב בשמותיהם של העדים אשר בדעתו להזמינם, ויגיש לפקיד ההסדר את התעודות שבדעתו להגישן לביסוס תביעתו או העתקים מהן; לא הגיש התובע הודעת התביעה כאמור, יהא בית המשפט רשאי לראות את תזכיר התביעה שהוגש לפי סעיף 17(א) לפקודה כהודעה על התביעה. (ב) הודעת תביעה שהוגשה כאמור תהיה נתונה לעיונם של כל אחד מהתובעים ונציגיהם, במשרדו של פקיד ההסדר, כל עוד לא הועברה לבית המשפט לפי תקנה 14 או כל עוד לא הועבר הסכסוך לבוררות.
חוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996
סעיף: 14יא. תובע וחוקר ותפקידיהם
14יא. (א) התובע לפני ועדת המשמעת יהיה עורך דין שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיכו לכך. (ב) קובלנה נגד מתווך במקרקעין תוגש לוועדת המשמעת בידי תובע. (ג) (1) תלונות על עבירות משמעת של מתווך במקרקעין יתבררו בידי תובע או בידי עובד המדינה שהוא משפטן והשר הסמיכו לכך (בחוק זה — חוקר), הכל כפי שיחליט התובע. (2) חוקרים שמונו לפי פסקה (1) יפעלו לפי הנחיות התובע ויגישו לו את ממצאי בירורם ואת תוצאותיו. (ד) לצורך ביצוע סמכויותיהם לפי סעיף זה יהיו לתובע ולחוקר הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך תובע או חוקר. (ה) ראה תובע, בין על יסוד תלונה שהתבררה, בין על יסוד פסק דין שניתן על ידי בית משפט ובין בכל דרך אחרת, כי יש ראיות לכאורה שמתווך במקרקעין עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, זולת אם סבר שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להגשת קובלנה כאמור, ויודיע על הגשתה לנקבל.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
קש או ניתן סעד זמני; "מנגנון חלופי ליישוב סכסוך"-דרך לפתרון הסכסוך בהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט שהיא, בין השאר, גישור, בוררות וכיוצא באלה; "מסמך"-כל כתב לפי תקנות אלה, ובכלל זה החלטה והזמנת עד; "מסמך מהותי"-(נמחקה); "מספר זהות"-(1) לגבי יחיד-אם הוא תושב ישראל, מספר זהותו במרשם האוכלוסין כמשמעותו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין; אם אינו תושב ישראל, שם המדינה שבה הוצא הדרכון ומספרו; באין אלה-פרטי זיהוי מספיקים אחרים, אם יש כאלה; (2) לגבי תאגיד-מספר הרישום שלו לפי הדין החל עליו; ואם הוא תאגיד זר, גם שם המדינה שבה הוא רשום; "מען"-כתובת של אדם לפי סעיפים 2(א)(11) ו–(11 א) לחוק מרשם האוכלוסין, ובהעדר שם לרחוב או מספר לבית-סימן זיהוי אחר, ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד, ואם מדובר בתאגיד, הכתובת הרשומה לפי הדין החל עליו ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד; "נכס"-מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, בין אם הגיע מועד מימושן ובין אם לאו; "עילת תביעה"-מסכת העובדות הנדרשות כדי לזכות את התובע בקבלת הסעד שהוא מבקש; "ערובה"-הפקדת סכום כסף בקופת בית המשפט או מתן ערבות צד שלישי לרבות ערבות של מוסד פיננסי; "פקודת הראיות"-פקודת הראיות [נוסח משולב], התשל"א-1971; "פרטי התקשרות"-מספר טלפון, מספר פקסימילה אם יש וכתובת דואר אלקטרוני שאליה ניתן להמציא מסמך לפי תקנות אלה; "תביעה לפינוי מושכר"-תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית"-תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תביעת רכב"-תובענה לפיצויים בשל נזק
כל הזכויות שמורות ©