נוטריון תל אביב אבן גבירול

נוטריון ברחוב אבן גבירול – ניתוח פסיקה
תמצית
מניתוח הפסיקה עולה כי בתי המשפט התייחסו לסוגיות הנוגעות לאישורים נוטריוניים ברחוב אבן גבירול בתל אביב, תוך הדגשת החשיבות של עמידה בדרישות חוק הנוטריונים והתקנות.

ניתוח משפטי
בפסיקה נדונו מספר היבטים מרכזיים הנוגעים לאישורים נוטריוניים:

תוקף האישור הנוטריוני:

תא (תל-אביב-יפו) 1802/08 לזר יצחק ואח' נגד אברהם כהן ואח' (ניתן ב 18/04/2012) "היותו של אישור נוטריוני ראיה מספקת לאמור בו, כפי שקובע סעיף 19 לחוק הנוטריונים, מותנה בכך שהנוטריון פעל בהתאם לחוק הנוטריונים והתקנות על פיו. סעיף 22 לחוק הנוטריונים מטיל על הנוטריון את החובה לפעול בנאמנות ובמסירות במילוי תפקידיו"

חזקת תקינות:

תא (תל-אביב-יפו) 1802/08 לזר יצחק ואח' נגד אברהם כהן ואח' (ניתן ב 18/04/2012) "יש להחיל על יפוי כוח נוטריוני את חזקת התקינות החלה על פעולה של רשות ציבורית, ולצאת מתוך הנחה שהנוטריון מילא את חובותיו על פי דין"

פגמים באישור:

תא (תל-אביב-יפו) 1802/08 לזר יצחק ואח' נגד אברהם כהן ואח' (ניתן ב 18/04/2012) "יפוי כוח נוטריוני שאושר בנסיבות בלתי תקינות, בניגוד למצוות חוק הנוטריונים ותקנותיו, איננו בטל מעיקרו. אלא שבמקרה זה, עובר הנטל אל שכמו של הצד המבקש להסתמך על יפויי הכוח להוכיח את תוקפו"

שיקולים מעשיים
על הנוטריון לוודא:
עמידה בכל דרישות חוק הנוטריונים והתקנות
תיעוד מלא של האישורים והמסמכים
שמירת עותקים מהמסמכים המאושרים
הבנת השפה בה כתוב המסמך המאושר
במקרה של פגמים באישור:
נטל ההוכחה עובר למבקש להסתמך על האישור
יש להוכיח את תוקף האישור למרות הפגמים
בית המשפט יבחן את מהות הפגמים והשפעתם

ישנם לא מעט מצבים שבהם שירותיו של נוטריון תל אביב אבן גבירול הם שירותים נחוצים וחשובים במיוחד. מוסדות אקדמיים בחו"ל דורשים לקבל אישור נוטריוני על גיליון הציונים המתורגם שלכם, למשל, וכשאתם מגישים תרגום משפטי אתם בוודאי מתבקשים להוכיח כי הוא נאמן למקור. בכל אחד מהמצבים הללו, ובשלל סיטואציות אחרות, חתימת הנוטריון היא הכרחית, ואין כל מנוס ממנה. עם זאת, בהחלט חשוב לדעת למי אתם פונים ברגע האמת.

איך בוחרים נוטריון תל אביב אבן גבירול?

מאחר ואתם בהחלט זקוקים לשירותיו, נשאלת השאלה איך בכלל בוחרים נוטריון תל אביב אבן גבירול. אז המיקום ללא ספק חשוב, אבל כדאי לבחון היטב את הניסיון של הנוטריון ואת רמת המומחיות שלו בתחום. למשל, אם אתם צריכים תרגום לשפה מסוימת (אנגלית או רוסית), הרי שגם הגורם המקצועי שאחראי לביצוע התרגום ולחתימה עליו חייב לשלוט היטב בשתי השפות – המקור והיעד. אם תוודאו מראש שאתם בוחרים אדם מיומן ועתיר ניסיון, תקבלו את ההחלטה הטובה ביותר עבורכם.

סימוכין:

עת"מ 9239-03-11- ישראל קלצבסקי נגד עיריית ת"ל אביב יפו

שמות השופטים: אסתר קובו –

עתירה מינהלית, בגדרה מבקש העותר כי בית המשפט יורה על סגירתן של המשיבות 2 ו-3, וכן שיבוטלו היתרים שונים שניתנו למשיבות 4-2. רקע עובדתי: 1. העותר מתגורר ברחוב אבן גבירול 137. המשיבות 3-2 (להלן: "מסעדת אוליברי" ו"מסעדת הומבורגר" בהתאמה) הינן מסעדות/בתי אוכל המפעילות את עסקן מכתובת זו, והמשיבה 4 (להלן: "לילי רוז") הינה מסעדה /בית אוכל הממוקמת ברחוב אבן גבירול 146. המשיבה 1 (להלן: "עיריית תל-אביב", או "העירייה") הינה הרשות המקומית בה מצויים המסעדות ומתגורר העותר. 2. טרם הגשת העתירה, פנה העותר מספר פעמים לעירייה בתלונות כנגד פעילותן של המשיבות 2 ו-3 שפעלו באותה עת – לילי רוז והומבורגר, וכנגד היתרים שניתנו להן. העותר טען כי העירייה איננה יכול ליתן למסעדות היתרים להשמת שולחנות וכסאות ברחוב, מאחר והחלק עליו הן ממוקמות בבעלות פרטית, ולפיכך איננו רחוב. במכתבים של העירייה מיום ה- 29.7.2010 וה- 16.9.2010 נענה העותר כי אין מניעה ליתן היתר להצבת שולחנות וכסאות אף כשהמדובר בשטח פרטי, מאחר והשאלה באשר לזהות הבעלות בשטח איננה בהכרח משליכה על הגדרתו כ"רחוב". כל הנדרש הוא שהשטח ימלא את המאפיינים של "רחוב". באשר לשטח הספציפי נאמר לעותר כי בתוכנית המתאר הוא מוגדר כרחוב, ובנוסף מדובר ב"שטח פתוח", שלציבור מעבר חופשי בו. וכנאמר במכתב העירייה מיום ה- 29.7.2010 : "גם אם ימצא שהמדובר בשטח פרטי הרי שמעיון בהוראות תוכנית המתאר החלה על הכתובת שבנדון, עולה, כי יש לראותו כ"רחוב". תוכנית 58 המאושרת קובעת, כי רחוב אבן גבירול הינו אחד הרחובות הנכללים בסעיף 66 (בהתאם לקבוע בסעיף 4 (ה) לתיקון מס' 1 משנת 1952 של תוכנית בניין עיר 1927 (תיקון) 1938) עליו חלות הוראות סעיף 78 (כשבצמוד לו יש לקרוא סעיף 21 המגדיר את קו הבניין).

פסק דין |
27/12/2011 |
בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 13
ע"א (תל-אביב-יפו) 2189/02- דפנה שפר ואח נגד מדינת ישראל ואח

שמות השופטים: שרה דותן

בערעור (נדחה) ע"א (תל-אביב-יפו) 2189/02 – דפנה שפר ואח' נ' מדינת ישראל ואח'מחוזי תל-אביב-יפו ע"א (תל-אביב-יפו) 2189/02 1. דפנה שפר 2. מרים אבן שושן 3. יובל אבן שושן נ ג ד 1. מדינת ישראל 2. אברהם סיון 3. קריית ספר בע"מ בית משפט מחוזי תל-אביב-יפו כב' השופטת שרה דותן פסק דין זהו ערעור על החלטת כב' הרשמת שרה ברוש מיום 15.5.02 , בה נדחתה בקשת המערערים לדחות את מועד תשלם חלקה השני של האגרה (בש"א 20210/00). העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן: המערערים הם יורשיו של הבלשן אברהם אבן שושן ז"ל (להלן: "המנוח"). המשיבים 2-3 התקשרו עם המנוח בהסכמי הוצאה לאור של יצירות שונות הכוללות בין היתר את המילונים שחיבר המנוח. המערערים הגישו נגד המשיבים 2-3 תביעה למתן חשבונות בשל הפרת ההסכמים הנ"ל (ת. א. 1019/93) ובסיומם של הליכים אשר נמשכו שנים רבות ניתן על ידי כב' השופטת א. חיות פסק דין אשר חייב את המשיבים 2-3 לשלם למערערים 10,679,281 . ערעור אשר הוגש על ידי המשיבים נדחה בתאריך 11.2.03 (ע. א. 1567/99). בסיום ההתדיינות נדרשו המערערים לשלם כ-241,000 כהשלמה לסכום האגרה ששילמו בעת הגשת התביעה (להלן "האגרה הנוספת"). סכום האגרה מהווה נגזרת של הסכום בו חוייבו המשיבים 2-3. בבקשתם נשוא הערעור עתרו המערערים לדחות את מועד תשלום האגרה הנוספת. יודגש, כי אין מדובר בבקשה לפטור מאגרה על פי הוראות תקנה 13 לתקנות בית המשפט (אגרות), תשמ"ח-1987, אלא בבקשה לפיה מועד תשלום האגרה ידחה עד לאחר שיעלה בידי המערערים לגבות את הסכום שנפסק לטובתם או חלקו. בהחלטתה מיום 15.5.02 קבעה כב' הרשמת ברוש כי אין להחיל על ענייננו את הוראות סעיף 75 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984 הדן בסמכותו הכללית של בית המשפט ליתן סעדים.

פסק דין |
17/03/2003 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4
עפ"א (תל-אביב-יפו) 80082/02- אהרון חסין נגד מדינת ישראל

שמות השופטים: ד ברלינר,נ אחיטוב,מ אלטוביה

הדין עפ"א (תל-אביב-יפו) 80082/02 – אהרון חסין נ' מדינת ישראל עפ"א (תל-אביב-יפו) 80082/02אהרון חסיןנגדמדינת ישראל – על-ידי השירות המשפטי של עיריית תל-אביבבבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו השופטת ד' ברלינר – אב"דהשופטת נ' אחיטובהשופט מ' אלטוביה עו"ד שחר פריזט וגב' עינב כהן – בשם המערער עו"ד גב' אתי לוי – בשם המשיבהפ ס ק – ד י ןא. בתאריך 13/08/2000 חנה רכבו של המערער על יד בית מספר 161 ברחוב אבן גבירול בתל-אביב. בקטע הנזכר של רחוב אבן גבירול מצויים בחזית הבניינים עמודים מקורים, שמעליהם הבנין כולו, המשתרע על מספר קומות. בקומת הקרקע מצוי בנק הפועלים, שהכניסה אליו היא מן החלל שמתחת לעמודים. עובדות אלה לא היו שנויות במחלוקת בבית משפט קמא. בדיעבד, גם לא היתה שנויה במחלוקת העובדה ששטח של 108.6 מ"ר המוצמד לבנין עצמו ומצוי תחת העמודים, היה שייך למערער ולמספר אנשים נוספים. במאמר מוסגר נעיר, כי במהלך הדיון בפנינו טען ב"כ המערער, שהיום שייך שהשטח למערער בלבד, לאחר שקנה אותו משותפיו. העמודים כונו על-ידי הצדדים בשם "קולונדות", והשטח המקורה שבניהם כונה "השטח שבין הקונולדות". טענת המערער בבית משפט היתה, כי כיוון שמדובר בשטח השייך לו אין לראות בשטח זה רחוב, ומשום כך כאשר חנה בשטח זה לא עבר את העבירה המיוחסת לו, דהיינו עבירה על סעיף 39(א) לחוק העזר לתל-אביב יפו (שמירת הסדר והנקיון), תש"ם-1980 (פרק ה' – שימור רחובות) (להלן: חוק העזר). המערער הפנה גם לתב"ע של תל אביב משנת 1927 החלה על המקום. בנין חדש מוגדר בתב"ע כ"כל חלל שבין כתלים ובניינים שהוא מקורה גג או שהחלו לכסותו בגג".

פסק דין |
12/01/2003 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 3 |
עמודים – 4
בש"א (רמלה) 3169/01- כ.ש. אבן האומן (1991) בע"מ נגד חשוב, חיפוי שיש בע"מ ואח

שמות השופטים: לבנה צבר

1. המבקשת עותרת למתן צו מניעה כנגד המשיבה מספר 1 (להלן:"המשיבה"), האוסר עליה לחלט ערבות בנקאית (להלן:"הערבות"), והאוסר על המשיב מספר 2 (להלן:"הבנק"), להעביר למשיבה את כספי הערבות. הבקשה נתמכת בתצהיר של מר אביקם מידזיגורסקי, שהוא ממנהלי המבקשת (להלן:"מנהל המבקשת"). ביום הגשת הבקשה נתנה על ידי החלטה בה הוריתי על זימון הצדדים לדיון וניתן על ידי צו מניעה זמני העומד עדיין בתוקפו. עובר לדיון הגישה המשיבה תצהיר תשובה של מר אריה וישנגרד (להלן: "מנהל המשיבה"). בבוקר הדיון הגישה המבקשת תצהיר נוסף של מר שלמה כהן, שהוא מנהל נוסף של המבקשת (להלן:"כהן"). בפתח הדיון הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמה דיונית אליה הגיעו, לפיה הם ויתרו על חקירות המצהירים והסתפקו בסיכומים. 2. הרקע לבקשה הוא קשר עסקי שנקשר בין המבקשת – אשר מספקת אבן לאתרי בניה – לבין המשיבה שהיא חברה קבלנית לבניה שביצעה עבודות בניה כלהלן: עבודות חיפוי אבן ב"טרמינל הקרקעי" בפרוייקט נתב"ג 2000 (להלן: "הפרוייקט הראשון"); עבודות בפרוייקט אר – רול, שהוא פרוייקט בניית קירות פיתוח בנתב"ג 2000 (להלן: "הפרוייקט השני"); ופרוייקט בית ויטלגו, בשכונת רמת החייל בתל אביב (להלן: "הפרוייקט השלישי"). על-פי ההסכם שנקשר בין הצדדים, הסכם מיום 3.10.99 (להלן: "ההסכם"), התחייבה המבקשת לספק למשיבה אבן לפרוייקט הראשון. על-פי ההסכם היה על המבקשת למסור לידי המשיבה ערבות ביצוע על סך של 200,000 . בפרוייקט השני לא נחתם הסכם אלא רק דף מחירים אשר לטענת המבקשת לא אותר במועד הגשת הבקשה; גם בפרוייקט השלישי לא נחתם הסכם וגם לא נחתם דף מחירים אלא ניתנה הצעת מחיר על ידי המבקשת ולטענתה היא זו ששימשה בסיס להתחשבנות בין הצדדים. יצויין שבמהלך ביצוע העבודות, ולאחר שכבר נמסרה הערבות הבנקאית על סך של 200,000 , ולטענת המבקשת בשים לב לכך שהיא הוכיחה את יכולתה לעמוד במועדי אספקת האבן וכן באיכות האבן הופחת סכום הערבות הבנקאית והועמד על סך של 100,000 בלבד.

החלטה |
21/02/2002 |
שלום – רמלה
מאזכרים – 2 |
עמודים – 8
ת"א (תל-אביב-יפו) 2320/92- חנה אבן ספיר נגד דב

שמות השופטים: דותן

מ לאבן ספיר לבצוע פיקוח בדרגה כל שהיא בבנין ותפקידם על פי הודעת הביצוע של עירית ת"א הינו יעוץ והדרכה. במסגרת תפקידם זה סייעו בידי גב' אבן ספיר לטפל ברשיון לעבודות, מסרו לידה עותק דוגמת חוזה, מפרט טכני ויעצו לה בכל הקשור לשאלות אד הוק שהתעוררו, ועל כן אין לראות את הצוות כאחראי לכך שהקבלן לא חשף וניקה את הקורה או לאי גילוי הכשל. יצויין כי במבנה קורות רבות של בטון ופלדה ולא יעלה על הדעת שצוות הקשור לעירייה ומסייע לכל תושבי העיר המבצעים שיפוצים יבדוק כל קורה שנחשפה בכל מבנה משופץ. אשר על כן יש לדחות את הודעת צד ג' נגדם. ויילר: כפי שהוכח במסמכים נ/4 ונ/5 מומחיותו של ויילר הינה בחיזוק קונסטרוקצית בטון ע"י דריכה בעזרת כבלי פלדה כמתואר במכתבו נ/4. הוא לא טיפל ב 1981 ו/או ב 1989 בבדיקת הריתוכים של קורות הפלדה. במהלך הדיון אף הוכח שאין כל קשר בין הדריכה שבוצעה ב 1981 לכשל שנתגלה בקורת הפלדה, וכי הדריכה בוצעה "גאוגרפית" במקום אחר לגמרי. אשר על כן לא מצאתי ממש בטענה לפיה ויילר הוזמן לפקח על חשיפת קורות הפלדה ולבדוק קיומו של כשל אפשרי בהלחמה לאור האמור לעיל דין הודעת צד ג' נגדו להדחות. עיריית תל-אביב: בסיכומי ב"כ ציון נטען כי רשלנותה של עירית ת"א התבטאה בכך שבשנת 1971 הפקיעה שטחים בסמוך למבנה באופן שחייב "חיתוכו". כן נטען כי עבודות הקונסטרוקציה החדשות בוצעו בהנחייתה או בפיקוחה. לא מצאתי בחומר הראיות אסמכתא כל שהיא להוכחת התאוריה המפורטת לעיל. גם הטענה לפיה לעירייה היה ידוע על מצבו הרעוע של המבנה אולם לא פעלה להזהיר את הקבלן, הינה טענת סרק באשר העיריה פעלה לחיוב בעלת המבנה לבצע שיפוצים ואף סייעה לה בכך אולם לא הובאה ראיה כלשהי שהעיריה ידעה או היה עליה לדעת באופן פרטני על מצבה של הקורה המסוימת.

פסק דין |
20/08/1995 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 11
ע"א (תל-אביב-יפו) 1887/03- מרקו חגג משה ואח נגד אבן יהודית ואח

שמות השופטים: הילה גרסטל,עוזי פוגלמן,אילן ש שילה

בערעור (נדחה) ע"א (תל-אביב-יפו) 1887/03 – מרקו חג'ג' משה ואח' נ' אבן יהודית ואח'מחוזי תל-אביב-יפו ע"א (תל-אביב-יפו) 1887/03 1. מרקו חג'ג' משה 2. חג'ג' איבון סוזן נ ג ד 1. אבן יהודית 2. אבן בנימין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים כב' השופטת הילה גרסטל – אב"ד כב' השופט עוזי פוגלמן כב' השופט אילן ש. שילה פסק דין ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב (השופט א. גולדין, סגן נשיא) מיום 6.3.03 (ת"א 42138/97) שבו קיבל בית המשפט בחלקה תביעה לפינוי שהגישו המשיבים נגד המערערים והורה על סילוק ידם של המערערים מחלק משטחי הבית שבו הם מתגוררים. 1. רקע (א) המערערים שכרו מבני משפחת וינשטיין בשכירות מוגנת, לפי חוזה שכירות מיום 25.5.81 (להלן: "החוזה") "דירה בת 2 חדרים ונוחיות" (להלן: "המושכר") שהיא חלק מהמקרקעין שברחוב חברת ש"ס 14 בתל אביב הידועים כחלקה 44 בגוש 6927 (להלן: "הנכס"). מאז ועד היום המערערים מתגוררים במושכר. (ב) ביום 30.12.93 רכשו המשיבים מבני משפחת וינשטיין את זכויותיהם בנכס והיו לחוכרים. (ג) בכתב התביעה שהגישו המשיבים לבית משפט קמא הם טענו שהמערערים השתלטו על חדר נוסף בנכס ועל שטח של כ 50 מ"ר בחצר, בנו חדר בשטח של כ 25 מ"ר, ושינו את המושכר באופן שבנו בו גלריה ומחסן, וכל זאת בלא רשותם של בעלי הבית. המשיבים טענו שבמעשים הללו הפרו המערערים את הוראת החוזה האוסרת עשיית שינויים במושכר (סעיף 6) ועתרו לפינויים מהנכס לרבות מהמושכר. המשיבים סמכו את תביעת הפינוי על הוראה בחוזה (ס' 10) שקבעה את זכותו של המשכיר לתבוע פינוי עקב הפרה יסודית של החוזה ועל ס' 131 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב 1972 (להלן: "החוק") המקים עילת פינוי לבעל הבית כאשר "הדייר לא קיים תנאי מתנאי השכירות אשר אי קיומו מעניק לבעל הבית ולפי תנאי השכירות את הזכות לתבוע פינוי" (חלופה 2 של ס' 131 הנ"ל).

פסק דין |
20/12/2005 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
תבע (תל-אביב-יפו) נה/ 0-1229- ורדה זקהיים נגד המוסד

שמות השופטים: ע פוגל דן יחיד

לאחר שמיעת העדויות, וקריאת הפרוטוקול המוצגים וטעוני הצדדים אני קובעת כדלקמן: 1. התובעת מתגוררת ברח' טוסקניני 5, בתל אביב, ליד היכל התרבות וקרוב לפינת רח' אבן גבירול. מקום עבודתה נמצא ברח' אבן גבירול 68 בתל אביב. התובעת הולכת לעבודתה ברגל, והדרך הקצרה היא ללכת ברח' אבן גבירול בקו ישר. 2. התובעת בחרה ללכת במסלול הבא: מרח' טוסקניני לרח' אבן גבירול, שם פנתה ימינה לשד' שאול המלך, שמאלה לרח' וייצמן, משם לשד' דוד המלך חזרה לכיוון רח' אבן גבירול. משרדה של התובעת נמצא ברח' אבן גבירול פינת שד' דוד המלך. ביום המקרה הלכה התובעת באותו מסלול, ובהיותה בצומת הרחובות וייצמן וברקוביץ (ליד היכל המשפט בתל אביב) – נפגעה. 3. התובעת הסבירה מדוע בחרה ללכת בדרך ארוכה פי כמה למקום עבודתה: בחקירה נ/3 סיפרה התובעת לחוקר כי התכוונה לעשות צעדת בוקר. בתצהירה ובעדותה בפני בית הדין העידה כי היא עורכת כל בוקר צעדה יומית למשרד ומתכננת מסלולים שונים. התובעת העידה כי אילו הלכה במסלול ישר ברח' אבן גבירול, היתה הדרך אורכת 10/12 דקות הליכה. לצורך הליכה במסלול הארוך, יצאה התובעת מביתה בשעה 9:45, והתכוונה להגיע למשרדה בשעה 10:30, כיוון שבשעה 11:00 היתה לה ישיבה במשרד. 4. התובעת העידה כי לא היתה לה כל בעיה רפואית שהצדיקה הליכה, אלא היא התכוונה לצאת בבוקר וללכת קצת לפני העבודה וגם לחשוב. 5. יש לבחון איפוא אם הפגיעה אירעה תוך כדי הליכתה של התובעת מביתה לעבודתה, והאם חלה בהליכתה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, אשר לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו – הכל על פי לשון ס' 1) 80) ו- 81 לחוק.

פסק דין |
12/12/1996 |
בית דין אזורי לעבודה – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ת"א (רמלה) 2427/04- אבן חביב שמעון נגד עיריית תל-אביב ואח

שמות השופטים: זכריה ימיני

הדין ת"א (רמלה) 2427/04 אבן חביב שמעון נ ג ד 1. עיריית תל-אביב 2. אריה בע"מ – חברה לבטוח בית משפט השלום רמלה כבוד השופט זכריה ימיני בשם התובע – עו"ד שפירא יעקב בשם הנתבעות – עו"ד רוטקופף אושרית פסק-דין השאלות העומדות לדיון הן: 1) האם הוכיח התובע את התאונה לה הוא טוען בכתב התביעה, אשר כתוצאה ממנה נפגע בגופו אם כן; 2) האם אחראיות הנתבעות לאירוע התאונה הנ"ל אם כן; 3) מהו סכום הפיצויים שעל הנתבעות לשלם לתובע כללי: בעלי הדין: התובע הינו יליד שנת 1963, עולה חדש מתורכיה, ועובר לתאונה התגורר עם הוריו באשדוד. ביום התאונה הגיע התובע עם אמו לקנות עבורו בגדים. הנתבעת 1 הינה עירייה כמשמעותה בפקודת העיריות (להלן-"העירייה"), ושוק הכרמל נמצא בתחום אחריותה המוניציפלית. הנתבע 2 הינה חברת ביטוח, אשר ביטחה את אחריותה של העירייה. התאונה: ביום 20.4.03 הגיעו התובע ואמו לשוק הכרמל בתל-אביב על מנת לקנות עבורו בגדים. בשעה 17:00 לערך, תוך צעידה בשוק ההומה, בכביש המשמש את עוברי האורח, סמוך לצומת הרחובות הכרמל פינת רמב"ם (במתחם שוק הכרמל) נפל התובע ונגרם לו שבר בקרסול. לטענת התובע הוא נפל כאשר נתקלה רגלו במהמורה בקטע כביש הרוס ומשובש, כך שמצב הכביש היה הגורם לתאונה. טענות הצדדים: לטענת התובע, כתוצאה מן התאונה נפגע בקרסולו, נגרמו לו 15 נכות אורטופדית ו-5 נכות פלסטית כתוצאה מצלקות, ועל הנתבעות לפצותו בגין נזקי העבר ונזקי העתיד שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה. לטענת הנתבעות, התובע לא הוכיח שהתאונה אירעה במקום בו הוא טוען שארעה, התובע לא הוכיח שהיו מהמורות בכביש, לא נגרם לתובע כל נזק, שכן עובר לתאונה הוא לא עבד כלל.

פסק דין |
01/07/2007 |
שלום – רמלה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 8
ת"א (תל-אביב-יפו) 127163/01- נציגות הבית המשותף ברח אבן גבירול 181 ואח נגד כהן בני ואח

שמות השופטים: צבי כספי

– דין התובעים מס' 2 ו 3, בני הזוג ספירשטיין (להלן: "התובעים") הם בעלי הזכויות בדירה עורפית בקומת קרקע ברח' אבן גבירול 181 בתל אביב (סעיפים 3 ו 4 לתצהיריהם; ראה נסח הרישום נספח א' לתצהירים). התובעת מס' 1 היא נציגות הבית המשותף במקום (להלן: "הבניין") כפי סעיף 2 לתצהירה וסעיפים 1, 2 לתצהירי התובעים. הנתבעים הם בעלי הזכויות והמחזיקים בחנות, המצויה בקומת הקרקע בחזית הבניין; אין מחלוקת על מיקומה של החנות, כפי העולה מהנספח שצורף לתצהיר הנתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") אשר סומן על ידי בית המשפט בספרה "1" (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 1 עד 3) התואם את הסימון בנספחים ט' ו י' לתצהירי התובעים ואת נספח ב' לתעודת עובד הציבור שניתנה על ידי עובד העיריה מר שטמלריס מיכאל (להלן: "התעודה"). התביעה הוגשה כ"תובענה בסדר דין מהיר" לפי פרק טז1 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א"). לתובענה מספר ראשים, ביניהם, תביעה לתשלום חוב ועד בית, תביעה לסעדים של מניעה לניתוק הנתבעים מרשת הביוב של הבניין, אליו התחברו, כנטען, ללא רשות וכן לניתוקם מרשת המים אליה התחברו גם כן ללא רשות. עיקר התביעה נוגעת לסעד מסוג "צו עשה" אשר יורה לנתבעים לסגור דלת אחורית בחנות כפי שיובהר להלן. ספק בעיני אם הגדרתן של התביעות ב"סדר דין מהיר" כפי תקנה 214ב. לתקנות סד"א מאפשרת תביעת סעדים מהסוג הנ"ל על דרך זו; הנתבעים, שאינם מיוצגים ואשר ניתן להגדירם בזהירות ועדינות כ"אנשים פשוטים" לא טענו כמובן דבר בעניין זה. יחד עם זאת, הואיל והדיון נשמע כולו מתוך הנחת תקינות, ומאחר ועל פי התוצאה אליה אני מגיע הפסקת הדיון באותן תביעות יש בה משום יתרון לתובעים שהיו הם אשר הגישו את התביעה בסדר הדין הנ"ל, נראה לי לנכון לקבוע, ולו בדיעבד, שהתביעה תתנהל או התנהלה על פי סדר הדין הרגיל, כפי סמכותי לפי תקנה 214יב.

פסק דין |
28/12/2003 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
ת"א (תל-אביב-יפו) 127163/01- נציגות הבית המשותף ברח אבן גבירול 181 ואח נגד כהן בני ואח

שמות השופטים: צבי כספי

יחד עם זאת, הואיל והדיון נשמע כולו מתוך הנחת תקינות, ומאחר ועל פי התוצאה אליה אני מגיע הפסקת הדיון באותן תביעות יש בה משום יתרון לתובעים שהיו הם אשר הגישו את התביעה בסדר הדין הנ"ל, נראה לי לנכון לקבוע, ולו בדיעבד, שהתביעה תתנהל או התנהלה על פי סדר הדין הרגיל, כפי סמכותי לפי תקנה 214יב. (א) לתקנות סד"א המאפשרת לקבוע כך "בכל עת" וראה גם תקנה 524 לתקנות הנ"ל. כאמור, ראש התביעה העיקרי נוגע לדלת שלטענת התובעים פרצו הנתבעים בחלקה האחורי של החנות, החלק הפונה אל החצר המשותפת, בניגוד להיתר הבניה של הבניין (סעיפים 6 עד 8 לתצהירי התובעים). לפי הנתבעים, הדלת, שהיא למעשה שתי דלתות, היינו דלת רגילה ודלת סורגים המגינה עליה (להלן: "הדלת" ו ה"סורג" בהתאמה), היתה קיימת במקום עוד לפני רכישת החנות על ידיהם (סעיף 5 לתצהיר הנתבע). במהלך הדיון עבר הדגש בראש תביעה זו מהטענה לעצם פתיחת הפתח בקיר החנות על יד הנתבעים לכך הדלת או הסורג חורגים אל תוך השביל המהווה חלק מהרכוש המשותף (ראה התמונות במ/2 עד במ/5 ודברי הנתבע בחקירתו הנגדית בעמ' 7 לפרוטוקול שורות 5 עד 10). נראה כי אין מחלוקת לגבי העובדות הבאות, כפי שעולות מהתמונות הנ"ל והודאת הנתבע עצמו: לחנות פתח אל החלק האחורי של הבניין; לפתח דלת, אשר יחד עם הסורג, חורגת בכ – 50 ס"מ מעבר לקו הבניין; החריגה היא אל השביל אשר בפועל מוביל אל אותו הפתח; מעל הדלת, שוב בחריגה מקו הבניין, נמצא גגון קטן נגד גשם, ברוחב מפתח הדלת. התובעים, עורכי דין במקצועם, לא הצליחו להביא ראיות מבוססות וברורות באשר לכל טענת חריגה אחרת מזו המתוארת לעיל. על פי התסריט נספח ט' לתצהירם, שהוא תסריט שבוצע כביכול על ידי מודד לקראת רישומו של הבניין כבית משותף בחודש ינואר 2001 אין בנימצא כל דלת בחלקה האחורי של החנות (ראה סעיף 18 לתצהיר התובעים).

שמות השופטים: צבי כספי

על פי התסריט נספח ט' לתצהירם, שהוא תסריט שבוצע כביכול על ידי מודד לקראת רישומו של הבניין כבית משותף בחודש ינואר 2001 אין בנימצא כל דלת בחלקה האחורי של החנות (ראה סעיף 18 לתצהיר התובעים). בצמוד לאותו תסריט הגישו התובעים את התסריט נספח י', שהוא תצלום של תסריט הבניין המצוי בתיק הבניין בעירית תל אביב, וזהה לזה שצורף לתעודה כנספח ב', בו ניתן לראות שקיים פתח בקיר האחורי של החנות, זאת בניגוד מפורש לאמור בסעיף 18 לתצהיר התובעים. נותן התעודה עצמו מציין כי על פי תוכנית הבניין המקורית הייתה קיימת דלת יציאה בחלק האחורי של החנות, אך במקום אחר (סעיף 3 לתעודה). ראוי לציין שאין התאמה בין התסריט נספח י' הנ"ל ובין התסריט נספח ט' שהוכן כביכול על ידי מודד, ולא רק בעניין הפתח בקיר האחורי. אם כן, שאלת פתיחתה או קיומה של הדלת בחלק האחורי של החנות, נותרת לוקה בחוסר ראיות מלאות. מקובל עלי שהנתבעים קבלו את החנות לידיהם כאשר הדלת כבר קיימת; אין בעצם קיומה של הדלת כדי לפגוע בתובעים, שכן במקום כזה או אחר בקיר האחורי של החנות, הייתה לנתבעים ה"זכות" לקיומה של דלת. עיקר ההפרעה הנטענת מהדלת היא שהנתבעים, אשר הקימו גלריה בחנותם, או שהייתה קיימת שם, משתמשים בה להלנת אנשים ובכך גורמים מטרד. מתוך התכתובת שהוגשה לי, לרבות מוצגים במ/5 עד במ/8 (ואני מתעלם מתוספות שהוגשו שלא כראוי ולא כדין במסגרת הסיכומים), נראה שהתובעים הניעו את רשויות התביעה בעיריה להגיש כתב אישום נגד הנתבעים באשר לשימוש חורג בחנות. אין לאמור לעיל דבר לעניין התביעה שבכאן; לא הדלת היא הגורם המפריע לתובעים אלא השימוש בחנות למגורים, אולי.

שמות השופטים: צבי כספי

אין לאמור לעיל דבר לעניין התביעה שבכאן; לא הדלת היא הגורם המפריע לתובעים אלא השימוש בחנות למגורים, אולי. עניין זה יבוא, ככל הנראה, על פתרונו בפורום אחר ומכל מקום אין תביעת סעד לגביו בתובענה זו. נותרת איפוא שאלת החריגה של הדלת והסורג אל תוך החצר. תהיה אשר תהיה גישתם של רשויות התכנון לעניין חריגה זו, ואיני מתכוון לקבוע עמדה לעניין זה, אין לי ספק שככל הנוגע לתביעה שבפני, אין הנזק שנגרם לתובעים עקב החריגה עצמה (ואיני מתייחס להלנת אנשים בחנות), אלא נזק של מה בכך שהוא בגדר "זוטי דברים" ובגדר כך אין להם עילת תביעה [ סעיף 4 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח – 1968;ע"א 243/83 עירית ירושלים נ. גורדון, פד"י לט1 עמ' 113 פיסקה 32 לפסק הדין; "de minimis non cural lex", ראה גם ע"א 3901/96 הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה נ. יהודית הורוויץ, פד"י נו4 עמ' 913 דברי כב' השופט טירקל בע"מ 928 – 930 והפסיקה הנזכרת שם וכן גם בג"צ 2753/03, עו"ד מיכאל קירש נ. ראש המטה הכללי של צה"ל ואח', "דינים" עליון סה 95 ]. החריגה שתוארה לעיל, של דלת אל תוך השביל המוביל אליה אינה אלא דבר של מה בכך ואין לי אלא לדחות את התביעה שבראש זה. גם התביעות האחרות, למעט החוב לוועד הבית, דינן דחייה. לא הוברר כיצד התחברו הנתבעים אל מערכת הביוב של הבית, ומהו האמצעי האלטרנטיבי שעמד לרשותם. אין מחלוקת בין הצדדים כי בחצר הבניין קיים בית שימוש כנכס משותף לשימושם של בעלי היחידות, ככל הנראה של החנויות שבחזית הבית. בית השימוש מחובר, יש להניח, למערכת ניקוז כלשהי ולא הוברר כיצד, מתי ובאיזו צורה התחברו הנתבעים אל מערכת הביוב של הבניין, ומדוע אין הדבר בגדר זכותם כמחזיקי יחידות בבית המשותף שהוא הבניין.

שמות השופטים: צבי כספי

יחד עם זאת, בהעדר כל ראיה אחרת, כאשר וועד הבית היא הגב' הדר הנזכרת לעיל, כאשר החשבון מופנה אל שלשה גורמים, שאחד מהם הוא בעל שם כשם הנתבעים, כאשר בחזית הבניין יש שלש חנויות והחשבון מוגדר כ – "לא למגורים", סביר להניח שהוא מיועד אכן לחנויות. מכל מקום יש באמור לעיל כדי לשלול את ערכו הראייתי, לכאורה, לתמיכה בעמדות התובעים (ראה לעניין זה עדות הנתבע בעמ' 8 לפרוטוקול שורות 1 עד 3). תביעה אחת מתקבלת והיא התביעה לתשלום חוב הנתבעים לוועד הבית, שהיה במועד הגשת התביעה עומד על סך של -.2,684 והנתבעים מודים בו במפורש (סעיף 13 לתצהיר הנתבע). מכל האמור לעיל, דין התביעה להדחות, לבד מכך שאני מחייב את הנתבעים, הדדית, לשלם לוועד הבית התובע מס' 1, את הסך של . -2,684 בצרוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בהתחשב בכך שמרבית התביעה נדחתה, כמו גם בכך שהתובעים צרפו לסיכומי טענותיהם מסמך ראיה, דבר שאינו ראוי ואינו מקובל, אני קובע שכל צד ישא בהוצאותיו.

פסק דין |
28/12/2003 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
ת"ד (תל-אביב-יפו) 13172/05- מדינת ישראל נגד ורבלון יואב

שמות השופטים: יצחק גרטי

הרכב החשוד נכנס לנמל תל אביב כאשר אחריו דולקות 10 ניידות ובשלב זה, הנ' אשר נהג באבן גבירול, לצפון, שמע בקשר על כך והחליט להצטרף לאותן ניידות ולכן בהגיעו לצומת המרומזר: אבן גבירול – שדרות נורדאו, בת"א, פנה במופע ירוק ברמזור לכיוון השדרה, אולם מחמת מהירותו הגבוהה – 80 קמ"ש – איבד שליטה על הניידת, לא עלה בידו לבצע פניה בטוחה שמאלה לתוך השדרה ופגע בעמוד בית בפינת הצומת מימין לנתיב הכניסה לשדרה. כתוצאה מהתאונה זו נגרמו חבלות של ממש למתנדב, כעולה מת/4 וכן חבלות יבשות לנ' כעולה מת/5, נזקי רכוש לניידת. ב. על פי הודעות הנ' ת/1 ות/2 וכן עפ"י הודעת המתנדב בת/3 ומתוך חיקור הקצין המברר במוצג נ/1, התאונה הנדונה ארעה כאשר הנ' נהג בניידת לאורך רח' אבן גבירול, מדרום לצפון, במטרה לחסום הרכב החשוד בשד' רוקח לנוכח הדיווח כי הרכב נסע בדיזנגוף, לצפון. מהירות נסיעת הנ' כדבריו בת/2 שורה 19 "כ – 80 קמ"ש". ג. תוך כדי נסיעת הנ' באבן גבירול לצפון, שמע במערכת הקשר ברכבו כי הרכב החשוד נכנס לנמל תל אביב, כאשר אחריו נכנסות 10 ניידות מהמרחב לרבות ניידת ית"מ דן, אשר היתה הראשונה שעקבה אחר רכב זה. בשלב זה הנ' החליט שאין מקום להמשיך בנסיעה צפונה על אבן גבירות והחליט להצטרף לנידות בנמל ת"א ולסייע במרדף רגלי אחר נוסעי הרכב, אשר נטשו אותו במקום ונעלמו. בשלב זה הנ' היה במהירות כ – 80 קמ"ש ובנסיעה רצופה, מבלי להאט מהירותו, פנה שמאלה לשד' נורדאו, עפ"י הרמזור הירוק כיוון נסיעתו, אך לנוכח מהירותו האמורה, הוא איבד שליטה בניידת אשר פגעה בעמוד הבנין בפינה הצפון – מערבית של הצומת, בכניסה לשד' נורדאו.

הכרעת דין |
10/07/2006 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
ת"א (תל-אביב-יפו) 109285/01- גיל דקלו נגד יוסי בזיזינסקי

שמות השופטים: חנה ינון

1. זוהי תובענה – וכן תובענה שכנגד – אשר עניינן סכסוך בין שותפים אשר ניהלו חנות לממכר טיסנים ועפיפונים. (להלן: "החנות"). רקע עובדתי 2. ביום 18/3/01 הוסכם בין התובע, מר גיל דקלו, לנתבע, מר יוסף בז'יזינסקי, כי הללו ינהלו יחדיו חנות ברחוב דיזינגוף 320 בתל אביב למכירת טיסנים, עפיפונים ומכוניות זעירות המופעלות על ידי שלט. (להלן: "דקלו", בז'יזינסקי" ו"ההסכם"). 3. בהסכם נקבע כי רווחי החנות יחולקו באופן זה ש-40 יועברו לדקלו ו-60 לבז'יזינסקי. 4. החנות נשכרה על ידי בז'יזינסקי בשכירות חודשית על שמו בלבד. 5. הציוד לחנות הועבר מספקים על ידי דקלו אשר ניהל בעצמו, עם אביו, חנות לשיווק אותם הטובין ברחוב אבן גבירול 83 בתל אביב. טענות הצדדים 6. התובע, מר דקלו, הגיש תביעתו כנגד שותפו על סך של 111,000 בטענה כי מר בז'יזינסקי לא דיווח לו על רווחי החנות והעלים ממנו כספים וכן ציוד אשר אוחסן בחנות בסך כולל של 110,574 . 7. מנגד, גורס מר בז'יזינסקי בכתב הגנתו – ובתביעה שכנגד, אשר הגיש על סך של 60,000 – כי מר דקלו פרץ לחנות פעמים מספר והוציא ממנה סחורה בשווי רב. 8. על רקע זה הגיש תלונות במשטרת ישראל כנגד מר דקלו. 9. מר בז'יזינסקי טוען כי השקיע בחנות 60,000 , כמוסכם על השותפים, אך מר דקלו לא השקיע מטעמו סכום זהה, אלא הכניס ציוד במחירים המוצעים לצרכן – ותו לא. 10. על כן, דורש הוא החזר השקעתו בסך של 60,000 . דיון 11. החנות אותה הפעילו הצדדים פעלה כ-5 חודשים קצרים בהם נגלו עוינות וחוסר אמון בין הצדדים כבר למן החודש השלישי להפעלתה. 12. מתצהיר מר דקלו, ת/2, עולה כי הנתבע שילם לו 60,000 עם חתימת הסכם השיתוף.

פסק דין |
08/09/2003 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ת"א (תל-אביב-יפו) 109285/01- גיל דקלו נגד יוסי בזיזינסקי

שמות השופטים: חנה ינון

מתצהיר מר דקלו, ת/2, עולה כי הנתבע שילם לו 60,000 עם חתימת הסכם השיתוף. 13. לעדותו, הוזמנה סחורה עבור החנות מחוץ לארץ כדלקמן: א. מספק איטלקי – בסך של 13,581 דולר. ב. מספק אמריקאי – בסך של 7,820 דולרים. 14. כן סיפק לחנות סחורה נוספת ממלאי אשר בחנותו אשר ברחוב אבן גבירול 83 בסך של 6,804 . 15. באלו רואה מר דקלו השקעתו השווה בסך 60,000 , ממקורותיו, במחירי עלות הסחורה, אשר סיפק לחנות. 16. כן סיפק, לעדותו, לחנות מדפים בשווי כ – 3,000 וכן מערכת אזעקה בסך של 1,080 בצירוף דמי התקנתה בסך של 540 . 17. לתובע נודע, לדבריו, כי הנתבע מוכר סחורה ללא חשבוניות ובחשבון הבנק של החנות לא נרשמו הכנסות של מזומנים. 18. לאחר שלחץ על הנתבע ליתן לו רווחים – פרץ ביניהם סכסוך. לאחר ימים מספר ראה שהחנות רוקנה מסחורה ולמחרת, ביום 2/9/01, הגיש תלונה למשטרת ישראל על גניבת סחורה. העתק התלונה נגנב, כפי הנראה, מתיק המשטרה, והתובע סבור כי יד הנתבע בדבר לאחר שנודע לו שזה ביקש לצלמה מתוך תיק המשטרה. 19. עם סיום השותפות, ביקש מבעלת הבית, משכירת החנות, רשות לשבור את מנעול החנות וכך פעל להוצאת הרהיטים אשר הכניס לחנות. 20. מר דקלו דורש, איפוא, מן הנתבע סך של 110,000 אשר הינו סכום הסחורה שסיפק לחנות לאחר הפחתת סך של 60,000 שהיה עליו להשקיע בשותפות. 21. כן העיד אביו של התובע, מר ניסים דה – קאלו, בתצהירו, ת/1, כי הינו מנהל חנות לטיסנים עם בנו – וכי הנתבע הופיע בחנותו בחודש אוגוסט 2001 והודיעו כי הסתכסך עם בנו וכי העמיס על משאית את כל הסחורה המשותפת אשר היתה בחנות והובילה למחסן שלו.

שמות השופטים: חנה ינון

זה רשום בכל מיני מקומות וזה גם לא רשום. ש. איפה תראה לבית המשפט. אלה שהיו בתצוגה, בשביל הלקוחות שבאים, בשביל שיראו כמה זה יפה, לא היו רשומים. בשום אופן לא היו רשומים, והיו כמה מוצרים שאני הלוויתי לו, שהוא ביקש הלוואה ממני, שלא היו לו בחנות והוא היה צריך למכור אותם, ואת המוצרים האלה הוא פשוט לא החזיר לי. ואז כשהוא היה מביא את המוצר אלי, אז הוא אמר לי: עד שלא נקבל משלוח מארצות הברית או מאיטליה, אז תמכור אותו כאילו הוא שלי ואל תכניס את זה לחשבון. ש. כלומר אתה מכרת, אבל בחשבונית המכירה זה הופיע או שאתה מכרת את זה לגיל וזה בכלל לא נרשם בקופה ת. בחשבונות המכירה זה לא נרשם בשום אופן, כי גיל טען שזה הציוד שלו ושאני לא ארשום את זה כי הוא ירשום את זה אצלו כי זה שלו וזה נרשם פה כדי לגמור את החשבונות כדי שלא יהיה איזה פיספוסים כלשהם. " (ראה: פרטיכל עמ' 31 שורות 5-20). 30. לאחר עיון ושקילה של תצהירי הצדדים, נספחיהם ועדויותיהם בחקירות הנגדיות, הגעתי לכלל דעה ומסקנה כי התובע והנתבע חברו יחדיו, לפרק זמן קצר, לניהולה של חנות לממכר טיסנים, ענף בו לא התמצא הנתבע מכל וכל, כשבבסיס התקשרותם מסמך חובבני בן מספר שורות בלבד בכתב ידם. 31. להלן נוסחו של הסכם זה: "ההסכם להקמת עסק משותף ברח' דיזנגוף 320 בין גיל דה – קאלו ליוסי בז'יזינסקי – יש לציין שהעסק טיסני אבן גבירול 83 אינו קשור בשום צורה שהיא להסכם זה. יש לציין שהאחוזים של העסק מתחלקים ל – 60 ליוסי ו- 40 לגיל. בסוף כל חודש יעשה סיכום של החשבוניות וישולם לגיל ב – 1 לחודש צ'ק ע"ס של 40 מהרווח של העסק. יש לציין שכל ידע אשר יסופק בעסק על ידי גיל ישמר בסוד עסקי".

פסק דין |
08/09/2003 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ת"א (תל-אביב-יפו) 61284/06- ויסלר יוהנה נגד עיריית תל-אביב

שמות השופטים: ניב ריבה

התביעה שלפני הינה להצהרה כי אין התובעת חייבת ארנונה בגין מקרקעין שבחזקתה ולהשבת כספים שגבתה עיריית תל אביב, באמצעות הליכי גביה מינהלים, בגין חובות ארנונה לשנים עברו. ואלו העובדות הצריכות לעניין: 1. התובעת ויסלר יוהנה (להלן: "התובעת") ניהלה מאבק משפטי ממושך לקבלת זכות החזקה ברח' יצחק שדה 6 בתל-אביב (להלן: "המקרקעין"), עליהם היו בנויים בעבר צריף עץ (להלן: "הצריף") ומבנה בלוקים (להלן: "המבנה"). בסופו של המאבק, בשנת 2000 נרשמו שתי היחידות על שמה. 2. הנתבעת, עיריית תל אביב (להלן: "העירייה") ניהלה שני חשבונות ליחידות, ח-ן 0533-0060-009-40 לצריף, שסווג כמחסן וח-ן 0533-0060-001-28 למבנה. 3. התובעת השכירה את המקרקעין או חלק מהם לשוכרת, שהשתמשה בו לאיחסון. 4. הצריף נשרף ואילו המבנה, ששימש דיירים מוגנים כבית מלאכה, הוכרז כבלתי ראוי לשימוש. 5. החל משנת 2002 דרשה התובעת כי העירייה תבטל את חיוב הארנונה למבנה. בשנת 2002 בוטל החיוב לתקופה 1/4/02/31/12/02 וניתן לה פטור בגין נכס שאינו ראוי לשימוש. בשנת 2003 בוטלו, לבקשת התובעת דרישות הארנונה עד 30/6/04 והפטור האמור הוארך. 6. התובעת טענה כי למרות שגם הצריף לא היה ראוי לשימוש, המשיכה העירייה לחייבה בגין ארנונה ליחידה זו, ואף נקטה בעיקולים, הוציאה מיטלטלין מביתה ומכרה אותם, וגרמה לה לחסרון כיס של 40,030 . עוד נטען כי הליכי גבייה אלו נעשו על ידי הרשות בחריגה מסמכות ו/או בהתרשלות אשר דינה השבה ופיצוי בגין עוגמת נפש. 8. העירייה טענה כי החל משנת 2002 לא חייבה את התובעת בגין תשלומי ארנונה עבור הצריף, משום שהוגדר כנכס שאינו ראוי לשימוש אולם קודם לכן חייבה אותה על פי הדיווחים שקיבלה.

פסק דין |
02/09/2007 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5

פסיקה רלוונטית:

עעמ 8101/15- אלמסגד גריוסוס צגטה נגד ש"ר הפנים

שמות השופטים: מ נאור, א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר,י דנציגר

ככזו היא נהנית על-פני-הדברים מחזקת התקינות (ראו, למשל: ע"א 6066/97 עיריית תל-אביב-יפו נ' אבן אור פסגת רוממה בע"מ, פ"ד נד(3) 749, 756-755 (2000); בג"ץ 1227/98 מלבסקי נ' שר הפנים, פ"ד נב(4) 690, 712-711 (1998) (להלן: עניין מלבסקי); זמיר, ראיות, בעמ' 298-297). מכוח חזקת התקינות בדרך-כלל מוטל על האזרח, המתנגד להחלטה, הנטל להוכיח כי נפלו בהחלטה פגם או קושי או שקיימת עילה להתערבות בה (עניין יורונט, בעמ' 439; דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד משפט מינהלי דיוני 26/25 ו-35 (2017) (להלן: ברק-ארז); אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המינהלי כרך שישי: סדרי הדין והראיות בבתי המשפט לעניינים מינהליים 331 ו-339 (2011)). כאשר מדובר כמו בענייננו בהחלטה הפוגעת בזכויות-יסוד פוחתת אמנם חשיבותﬣ של חזקת התקינות (בג"ץ 4146/95 עיזבון דנקנר נ' מנהל רשות העתיקות, פ"ד נב(4) 774, 793 (1998) (להלן: עניין דנקנר); זמיר, ראיות, בעמ' 306-305), אך אין בכך כדי לשנות את נטל ההוכחה אלא כדי להגמיש את רף הראיה שבו יידרש הפרט לעמוד ולהפחיתו (בג"ץ 8150/98 תאטרון ירושלים לאמנויות הבמה נ' שר העבודה והרווחה, פ"ד נד(4) 433, 446 (2000) (להלן: עניין תאטרון ירושלים); ברק-ארז, בעמ' 45). 40 50. בהינתן חזקת התקינות כאמור, נראה כי נטל השכנוע מוטל על המורחקים ובענייננו, על המערערים 1 ו-2 להוכיח שצפויה להם סכנה במדינה השלישית אשר מצדיקה הימנעות מהרחקתם אליה.

פסק דין |
28/08/2017 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 11 |
עמודים – 121
עעמ 4072/11- עיריית בת-ים נגד ירדנה לוי ואח

שמות השופטים: ס גובראן,ח מלצר,ד ברק ארז

בסופו של דבר, מצאנו כי היא הטענה המכריעה את הכף, בשל השלכתה הישירה על השאלה האם המשיבים החזיקו בנכס בתקופה הרלוונטית לחוב, אם לאו. 30. חזקת התקינות המינהלית קובעת שברגיל ניתן להניח לטובתה של הרשות כי נהגה כדין. חזקה זו היא חזקה פרגמטית. רשויות המינהל אינן יכולות ואינן צריכות, כעניין שבשגרה, להתמודד עם טענות שיחייבו אותן להוכיח כל פעם, ומהתחלה, כי החלטות שהתקבלו בהן ומשמשות בסיס לפעולותיהן אכן התקבלו כדין. כך למשל, כל עוד החזקה לא נסתרה הרשות פטורה מלהוכיח, שאכן קוימה התייעצות במקום שבו נדרשה הרשות לקיים התייעצות (רע"פ 1088/86 מחמוד נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה הגליל המזרחי, פ"ד מד(2) 417, 419 (1990) (להלן: עניין מחמוד)); שהחלטה מסוימת מכוחה הרשות מתיימרת לפעול אמנם התקבלה (ע"א 6066/97 עיריית תל-אביב-יפו נ' אבן אור פסגת רוממה בע"מ, פ"ד נד(3) 749, 756-755 (2000) (להלן: עניין אבן אור)); או שדיון מסוים אכן התקיים (בג"ץ 5621/96 הרמן נ' השר לענייני דתות, פ"ד נא(5) 791, 816 (1997)). היבט פרגמטי זה יפה במיוחד למקרים, כמו זה הנוכחי, שבהם נדונה גבייתם של תשלומי חובה על בסיס פעילות מינהלית שהשתרעה על פני שנים רבות והרישומים שבוצעו בהן (השוו: ע"א 3901/11 מחקשווילי נ' רשות המסים בישראל (טרם פורסם, 7.8.2012 ), בפסקאות 23/22 לפסק דיני). במקביל, זוהי חזקה הניתנת לסתירה, על מנת שלא להעמיד את האזרח בפני חומה ביורוקרטית בצורה ולא ניתנת להבקעה. על האזרח המבקש לסתור את החזקה "לסדוק" בהנחת התקינות, על ידי כך שיצביע על בעייתיות לכאורה בפעולתה של הרשות (ראו באופן כללי: יצחק זמיר "ראיות בבית-המשפט הגבוה לצדק" משפט וממשל א 295 (1993)).

פסק דין |
06/11/2012 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 176 |
עמודים – 15
בש"א 6479-06- בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד משה שנפ

שמות השופטים: ד ביניש

המחוזי בתל-אביב-יפו, פ"ד כח(2) 518, 525 מפי השופט ח' כהן; סירוב ליתן סעד הצהרתי מקום בו עשה התובע שימוש לרעה בהליכי משפט: ע"א 539/78 לואל הנ"ל, באמרת-אגב של השופט לוין בפיסקה 7 לפסק-דינו; קבלת טענות בדבר "השתק דיוני" לשם מניעת שימוש לרעה בהליכי משפט: ע"א 51 3/89interlego הנ"ל מפי השופטת דורנר, ורע"א 4224/04 בית ששון בע"מ ואח' נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ ואח', פ"ד נט(6) 625 מפי השופטים גרוניס ורובינשטיין; וכן דחיית בקשה לביטול פסק-דין שניתן במעמד צד אחד, כאשר אי התייצבותו של המבקש לדיון שיקפה זלזול בוטה בהליך השיפוטי : רע"א 3454/04 ורקר נ' הראל (טרם פורסם), בפיסקה 4 להחלטתה של השופטת פרוקצ'יה). 8. יודגש כי הפעלת סמכותו של בית-המשפט לשם הגנה על הגינותו של ההליך השיפוטי ומניעת ניצולו לרעה, אינה נעשית בחלל ריק. הגינות ההליך השיפוטי ותקינותו אינם ערכים מוחלטים ויש לאזנם עם זכויות ואינטרסים מתחרים (ראו והשוו: ע"פ 5121/98 ישככרוב נ' התובע הצבאי הראשי (טרם פורסם), בפיסקה 68 לפסק-הדין). אל מול האינטרס הציבורי והפרטי בשמירה על תקינות ההליך השיפוטי ובהגנה על התכליות המונחות בבסיס כללי הפרוצדורה האזרחית ובהן – סדר, בהירות, יעילות, וודאות בניהול הליכי המשפט; ניצבים זכויות ואינטרסים נוגדים, ובהם – זכות הגישה לערכאות וזכותו של בעל-דין לקבל הזדמנות מלאה לבירור עניינו בבית-המשפט. כידוע, זכות הגישה לערכאות מהווה זכות יסודית וחשובה בשיטתנו המשפטית, אשר יש הרואים בה זכות חוקתית על-חוקית (ראו: ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, בפיסקאות 6 ו- 10 לפסק-דינו של השופט גולדברג ובפיסקה 31 לפסק-דינו של השופט חשין; ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים, פ"ד נז(5) 433, בפיסקה 12 לפסק-דינה של השופטת פרוקצ'יה ומכלול האסמכתאות המובאות שם).

פסק דין |
15/01/2007 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 353 |
עמודים – 15
ת"א (תל אביב) 000116-96- האפוטרופוס הכללי כמנהל זמני של נכסי המנוחה וידה בן-עזרא זל נגד נסקה לוי,

שמות השופטים: רנה משל שהם

ואילו, מאידך גיסא, יפוי-כח דומה, אשר אושר על-ידי פרקליט מן השורה, ולו בראשית דרכו, שאינו חייב לעמוד בדרישות הכשירות של נוטריון, אף אינו צריך לעמוד בדרישות תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, כאשר ניתן לטובת אותו פרקליט. מצב דברים זה אינו הגיוני ועלול להביא לתקלות, בלשון המעטה. אולם, על המחוקק לענות בו. במקרה דנן, יפוי-הכח נ/5, מייפה כחה של עו"ד א' קריספין, בתחום לו קשר ישיר לשרות המקצועי שנתנה ללקוחה – אברהם. משכך, ומאחר שגם סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים מכיר, מפורשות, בסייג זה לתחולתו ולתחולת התקנות על-פיו, הרי שמסקנה היא, כי יפוי-כחה של עו"ד א' קריספין, לבצע פעולות על-פי יפוי-כח נ/5 תקף. בטענתה של ב"כ התובע, לפיה לא ניתן לפצל את מעמדה של עו"ד א' קריספין, כנוטריון המאשר חתימות החותם על יפוי-הכח, מחד גיסא, וכעורך-דין, שניתן לזכותו יפוי-כח, מאידך גיסא (עמ' 64 לפרטיכל ש' 8-10) – יש אולי מן ההגיון, אולם לא ניתן לקבלה, נוכח לשונם של סעיפי החוק שהובאו. ח. למרות המסקנה האמורה, לגבי יפוי-כח נ/5, הרי שבפועל, לא נעשה בו שימוש, מצד עו"ד א' קריספין, לביצוע האמור בו – קרי, לענייננו, העברת זכויות אברהם בדירה לנתבעת. שכן, הנתבעת היא זו אשר חתמה, תוך שימוש ביפוי-כח נ/5, על כל שטרי העברת זכויות החכירה שנחתמו (הן לגבי הדירה והן לגבי החנות), הן בשם המעבירים – וידה ו/או אברהם והן בשם הנעבר – היא עצמה. מכאן, שככל שיפוי-הכח נ/5 מסמיך את הנתבעת לבצע את האמור בו, טעון הוא אימות נוטריוני ותנאי לתקפו, הנה תעודת רופא, כאמור.

פסק דין |
06/01/2002 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 10 |
עמודים – 33
ת"א (תל-אביב-יפו) 1802-08- לזר יצחק ואח נגד אברהם כהן ואח

שמות השופטים: אליהו בכר

כך למשל קבע כב' סגן הנשיא גדעון גינת בה"פ (חיפה) 86/06 ברכה מזור נ' דב לוי (לא פורסם, 12.11.2007 ) כדלקמן: "היותו של אישור נוטריוני ראיה מספקת לאמור בו, כפי שקובע סעיף 19 לחוק הנוטריונים, מותנה בכך שהנוטריון פעל בהתאם לחוק הנוטריונים והתקנות על פיו. סעיף 22 לחוק הנוטריונים מטיל על הנוטריון את החובה לפעול בנאמנות ובמסירות במילוי תפקידיו". בת. א. (חי') 11068/97 אבו רקיה נ' מחמוד (לא פורסם, 30.5.2002 ), קבע השופט ד"ר ד' ביין, כי יש להחיל על יפוי כוח נוטריוני את חזקת התקינות החלה על פעולה של רשות ציבורית, ולצאת מתוך הנחה שהנוטריון מילא את חובותיו על פי דין. אולם, במקרה דנא הוכח בבירור כי ייפוי הכוח לא אושר בצורה תקינה ועל פי החוק ותקנותיו, ולכן חזקת התקינות נסתרה. (ר' סעיף 60 לפסה"ד ברכה מזור). בה"פ (ת"א) 580/02 פריץ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 27.7.2005 ), (להלן:"פרשת פריץ") קבע כב' הש' ד"ר עמירם בנימיני כך: " היותו של אישור נוטריוני ראיה מספקת לאמור בו תלוי בכך שהאישור נעשה "לפי חוק זה והתקנות על פיו", כאמור בסעיף 19 לחוק". יחד עם זאת ובניגוד לש' דרורי בפרשת שעיה קבע כב' הש' בנימיני כי: " יפוי כוח נוטריוני שאושר בנסיבות בלתי תקינות, בניגוד למצוות חוק הנוטריונים ותקנותיו, איננו בטל מעיקרו. אלא שבמקרה זה, עובר הנטל אל שכמו של הצד המבקש להסתמך על יפויי הכוח להוכיח את תוקפו (ראה: ת. א. (ת"א) 116/96האפוטרופוס הכללי נ' נסקה לוי, תק-מח 2002(1) 4, מפי כב' השופטת ר. משל (שהם), בעמ' 92/94).

פסק דין |
18/04/2012 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 32
ה"פ (חיפה) 86/06- ברכה מוזר נגד דב לוי ואח

שמות השופטים: גדעון גינת

היותו של אישור נוטריוני ראיה מספקת לאמור בו, כפי שקובע סעיף 19 לחוק הנוטריונים, מותנה בכך שהנוטריון פעל בהתאם לחוק הנוטריונים והתקנות על פיו. סעיף 22 לחוק הנוטריונים מטיל על הנוטריון את החובה לפעול בנאמנות ובמסירות במילוי תפקידיו. 60. בפרשת ת. א. (חי') 11068/97 אבו רקיה נ' מחמוד (פורסם ב"נבו", מיום 30.5.2002 ), פסק השופט ד"ר ד' ביין, כי יש להחיל על יפוי כוח נוטריוני את חזקת התקינות החלה על פעולה של רשות ציבורית, ולצאת מתוך הנחה שהנוטריון מילא את חובותיו על פי דין. אולם, במקרה דנא הוכח בבירור כי יפוי הכוח לא אושר בצורה תקינה ועל פי החוק ותקנותיו, ולכן חזקת התקינות נסתרה. בענייננו, הוכח כי יפוי הכוח לא אושר בצורה תקינה ועל פי החוק ותקנותיו, ולכן חזקת התקינות החלה על פעולה של רשות ציבורית נסתרת. 61. בעניין פריץ הדגיש ביהמ"ש, כי יפוי כוח נוטריוני שאושר בנסיבות בלתי תקינות, בניגוד למצוות חוק הנוטריונים ותקנותיו, איננו בטל מעיקרו, אלא שבמקרה זה, עובר הנטל אל שכמו של הצד המבקש להסתמך על יפויי הכוח להוכיח את תוקפו (ראו: ת. א. (ת"א) 116/96 האפוטרופוס הכללי נ' לוי, תק-מח 2002(1) 4, מפי השופטת ר' משל (שהם), בעמ' 94/92). בענייננו, לא עמדו המשיבים בנטל זה. לפיכך, האישור הנוטריוני ליפוי הכוח חסר תוקף משפטי, ראייתי או אחר, ואין בידי ביהמ"ש להעניק ליפוי הכוח תוקף משפטי שאין לו. 62. המסקנה הינה כי יפוי הכוח הנוטריוני אינו תקף, ולכן – מבוטל. הנפקות הינה כי דינן של עסקאות המכר הינו כדין עסקאות שבוצעו על ידי שלוח שפעל בחריגה מהרשאתו, היינו: ביטול העסקאות, לרבות הסכמי המכר והערות האזהרה שנרשמו על סמך ההסכמים (ראו גם: אריה איזנשטיין יסודות והלכות בדיני מקרקעין כרך ב: זכויות ועסקאות במקרקעין 270-266 (הוצאת בורסי, 1996).

פסק דין |
11/11/2007 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 18
ה"פ (חיפה) 86-06- ברכה מוזר נגד 1. דב לוי

שמות השופטים: גדעון גינת

פסק דין |
11/11/2007 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 6 |
עמודים – 18
ת"א (חיפה) 9254-03-23- שחר לוי נגד שרביב בעמ

שמות השופטים: סארי גיוסי

ובהקשר זה כאמור לעיל, ככלל נדרשת החברה המשכנת לייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר. הדרישה לייפוי כוח נוטריוני לא עומדת בעלמא. לייפוי כוח הנוטריוני ישנן משמעויות ותכליות כבדות משקל. כזכור, התובע טען כי משמעויות ותכליות אלו מובילות למסקנה שלא נדרש ייפוי כוח נוטריוני בנסיבות העניין. על כן אעמוד על כך להלן. 53. ייפוי כוח נוטריוני – משמעויות ותכליות כאמור לפי סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, ייפוי כוח לביצוע עסקה במקרקעין הטעונה רישום במרשם המקרקעין תקף רק אם הוא ייפוי כוח נוטריוני. לסעיף 20(א) מצטרפות הוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים שכותרתו "כוחו של אישור", ואשר קובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". משמעות הדברים היא כי ייפוי הכוח הנוטריוני נהנה מחזקת תקינות, היינו, כי ישנה חזקה בדבר אמיתותו וכשרותו . על כן בעת דיון בפני בית המשפט אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים או את הנוטריון עצמו כדי להוכיח את אמיתות וכשרות ייפוי הכוח. עם זאת החזקה ניתנת לסתירה. למען השלמת התמונה אוסיף כי על כוחו הראייתי של ייפוי הכוח הנוטריוני ניתן אף ללמוד למשל מסעיפים 29, 32 ו-34 לפקודת הראיות, התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), וראו גם את סעיף 52 לחוק הנוטריונים (ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' אבראהים גדיר, פס' 22/23 ( 10.3.2014 ); עמ "ש (נצרת) 28100-04-19 פלוני נ' אלמוני, פס' 13/16 ( 11.12.2019 ) (להלן: "עניין פלוני"); ת"א (תל אביב-יפו) 18959-09-15 עופר קדם נ' איתן אליהו פרנקפורט, פס' 48/53 ( 27.5.2018 ) (להלן: "עניין קדם"); ת"א (תל אביב-יפו) 14380-10-10 סעדה גו

פסק דין |
31/10/2023 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 36
ת"א (נצרת) 1500-12-13- נגד עלי אברהים חרבגי- ניתן פסק דין חלקי

שמות השופטים: שאהר אטרש

(א) יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה. (תיקון (ב) סעיף זה אינו חל על יפוי-כוח שניתן בחוץ לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן". בע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' אבראהים גדיר, ניתן ביום 10.03.14 , עמד בית המשפט העליון על מעמדו של ייפוי הכוח הנוטריוני. באותו מקרה דן בית המשפט העליון בייפוי כוח שנחתם בפני נוטריון ציבורי בשנת 1970 (זאת, טרם נכנס לתוקפו חוק הנוטריונים) ועל כן חל עליו החוק העותומני. בית המשפט העליון פסק, כי שלא כמסמך רגיל המוגש לבית המשפט, הרי שלשם אימות של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותומני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או הנוטריון הציבורי עצמו. זה הדין אשר חל גם בימינו , בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. במילים אחרות בית המשפט העליון קבע, כי החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון היא חזקה הניתנת לסתירה. 62. משלא הביאה התובעת ראיות משכנעות כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני במקרה דנן, חלה החזקה בדבר אמיתות תוכנו של ייפוי הכוח וכשרות פעולותיו של הנוטריון. יוצא, כי גם העסקה הראשונה, הנטענת על ידי הנתבעים, הנסמכת על ייפוי הכוח הבלתי חוזר מיום 19.10.81 הנה עסקה תקפה ומחייבת, וכי אכן עומדות לפנינו שתי עיסקאות תקפות נוגדות. 63. במסגרת ע"א 7113/11 עזבון המנוח עפיף מוחמד ביאד נ' עזבון המנוח חוסני אחמד לחאם ז"ל, ניתן ביום 27.02.14 (להלן: "עניין עזבון המנוח ביאד") עמד בית המשפט העליון על המסגרת הנורמטיבית והפסיקתית בנושא של תחרות בין עסקאות סותרות.

פסק דין |
30/03/2017 |
מחוזי – נצרת
מאזכרים – 1 |
עמודים – 24
3108/04 ה"פ (ירושלים)- סינמה (שמחה) כהן נגד יעקב כהן

שמות השופטים: משה דרורי

אם יפוי הכוח עצמו נערך על ידי נוטריון, עליו לאמת את החתימות שעל יפוי הכוח. מה הוא יפוי כוח 'לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין' משהתעוררה השאלה, נפסק כי יפוי כוח זה אין עניינו הרשאה לעשות עסקה במקרקעין. עניינו של יפוי כוח זה הוא, 'יפוי כוח לשם ביצוע הרישום בלבד'. פירוש זה יוצר הרמוניה ושילוב בין חוק הנוטריונים מזה, לבין חוק השליחות וחוק המקרקעין מזה". 208. בהערות 113 ו-114 (שם, בעמ' 554), מביא פרופ' ברק פסיקה של בית המשפט העליון; הרוצה, יעיין שם, שכן אין הדבר חיוני לצורך המשך הדיון בפרשה זו, ולכן לא הבאתי את פסקי הדין ולא ציטטתי קטעים מהם. 209. עד כה, דנתי בדרך של יצירת השליחות ומהות האישור הנוטריוני, אשר דרוש לצורך ביצוע עיסקאות במקרקעין, ובהן רישום המשכנתאות נשוא תיק זה. עתה, אתייחס לשאלה המשפטית, לפני שאלת יישומה במקרה שלפנינו, שהיא: מה היא התועלת הראייתית מכך שייפוי הכוח נחתם בפני נוטריון ומאומת על ידו 210. ייפוי כוח זה, אשר נחתם בפני נוטריון, נהנה מחזקת התקינות, מכוח סעיף 19 לחוק הנוטריונים, הקובע לאמר: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת. לדברי הנוטריון, ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 211. המלומד יונה דה-לוי, בספרו, דיני הנוטריון ותולדותיהם (הוצאת לשכת עורכי הדין, תל אביב, תשס"ה-2005), מסביר כי בכך "ניכרת מגמת המחוקק לתת תוקף מירבי למסמך הנוטריוני, בשונה ממסמכים אחרים. יש מוסדות רשמיים שאינם מסתפקים בתצהיר שנעשה בפני עו"ד אלא דורשים הצהרה נוטריונית" (שם, בעמ' 167).

פסק דין |
26/07/2010 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 7 |
עמודים – 74

חקיקה רלוונטית:

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)

סעיף: 1. הגדרות

קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה"-תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר"-תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)

סעיף: 1. הגדרות

קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה" – תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 22. עתקים

22. (א) נוטריון ישמור בידיו לתקופה של שבע שנים עותק אחד של כל אחד מאישוריו שלו יצורף – מלבד המסמכים שעליו לצרפם לפי הוראות אחרות של תקנות אלה – עותק אחד של המסמך שלגביו ניתן האישור; היה אותו מסמך חתום על–ידי אדם שניצב בפני הנוטריון אגב מתן האישור, ייחתם גם העותק שיישמר בידי הנוטריון, על–ידי אותו אדם. (ב) נוטריון יתן תוך זמן סביר בנסיבות הענין העתק מאושר על-ידיו של עותק שעליו לשמור לפי תקנה זו, על פי בקשתו של מי שביקש לערוך את המקור, של מי שחתום עליו, של מי שהוענקו לו זכויות על פיו, של חליפיהם של אלה או של מי שמוסמך כדין לדרוש את המצאתו של המקור, ולא יתן העתק מאושר כאמור לאחר; למטרה זו רשאי הנוטריון להוציא זמנית את העותק ולערוך בו צילום מחוץ למשרדו. (ג) נבצר מנוטריון זמנית לקיים את האמור בתקנת משנה (ב), ידאג לכך שנוטריון אחר יאשר ויתן את ההעתקים המאושרים במקומו; שר המשפטים רשאי מטעמים מיוחדים לפטור את הנוטריון מקיום הוראה זו, אם ראה שאין בידיו של הנוטריון לקיימה.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 19. כוחו של אישור

19. אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 4. בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון

4. (א) נתבקש נוטריון לערוך אישור על עשיית פעולה בפניו, יברר תחילה אם הניצב בפניו כשיר לעשייתה של הפעולה בבחינת גילו. (ב) האמור בתעודת הזהות או בדרכון של הניצב בפניו או בתעודה ציבורית אחרת ישמש ראיה לדבר אם הניצב קטין או בגיר. (ג) היתה הפעולה של קטין טעונה הסכמה או אישור לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, לא יתן הנוטריון את האישור אלא אם נתקיימה אחת מאלה: (1) הוכח לו על-ידי תעודה ציבורית שניתנו ההסכמה או האישור, לפי הענין; (2) ההסכמה ניתנה בפניו במעמד עשיית הפעולה על-ידי הקטין; (3) הוסיף לנוסח אישורו הערה שהפעולה טעונה הסכמה או אישור כאמור. הנוטריון יפרש את מתן ההסכמה או האישור לפעולה של קטין, אם ניתנו כאמור, בגוף האישור הנוטריוני, והם או העתק מאושר מהם יצורפו לעותק האישור הנוטריוני שיישמר בידי הנוטריון, זולת אם ניתנו בגוף המסמך שעליו חתם הקטין. (ד) נוטריון לא יתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות הענין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החפשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה. (ה) לא יתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית-חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 19א. אישור נוטריוני אלקטרוני

19א. נוטריון רשאי לערוך אישור נוטריוני אלקטרוני, ויחולו ההוראות האלה: (1) נדרש אדם הניצב לפני הנוטריון לחתום בפניו על מסמך, יחתום בפני הנוטריון בחתימה ידנית או בחתימה אלקטרונית; (2) על אף האמור בתקנה 18, המסמך יהיה חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של הנוטריון, ויוטבע עליו בצידו השמאלי התחתון חותם אלקטרוני של הנוטריון בשחור על רקע תו אדום; לעניין פסקה זו, "חותם אלקטרוני" – מסר אלקטרוני בצורה הגרפית המוצגת בתוספת השלישית; על מסמך כאמור לא יחולו תקנות 12 ו–13; (3) על אף האמור בתקנות 11 ו–19, צורף מסמך או נספח לאישור הנוטריוני האלקטרוני, יסמן אותו הנוטריון באישור הנוטריוני האלקטרוני באמצעות ציון שם קובץ המסמך או הנספח שיזהה אותו באופן חד-ערכי; (4) על אף האמור בתקנה 26, נוטריון ישמור אישורים נוטריוניים אלקטרוניים וכן מסמכים שעליו לצרף לאישור הנוטריוני האלקטרוני לפי תקנות אלה כאמור בתקנה 26א; הוצא אישור נוטריוני ונשמר בארכיב כאמור, לא יערוך הנוטריון כל שינוי במסמך ולא ירשה לאחר לעשות כן; (5) פלט נייר של אישור נוטריוני אלקטרוני ייחשב כהעתק בלבד.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 41. ערעור

41. (א) הנוטריון והיועץ המשפטי לממשלה או נציגו רשאים לערער על פסק הדין של בית הדין לפני בית הדין המשמעתי הארצי, שהוקם לפי חוק הלשכה, במועד ובדרך שמערערים על פסק דין של בית הדין שניתן בהליכים לפי חוק הלשכה. (ב) הרכב בית הדין המשמעתי הארצי בערעור לפי סעיף זה יכלול שני נוטריונים לפחות. (ג) על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי לפי סעיף זה רשאים הנוטריון והיועץ המשפטי לממשלה או נציגו לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום שהודע להם פסק הדין של בית הדין הארצי. (ד) (בוטל).

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 1. הגדרות

1. בתקנות אלה – "אישור נוטריוני" – אישור היוצא מידי נוטריון בתוקף תפקידו; "אישור נוטריוני אלקטרוני" – אישור נוטריוני באמצעים אלקטרוניים לפי תקנה 19א; "חוק הירושה" – חוק הירושה, התשכ"ה-1965; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; "חוק לשכת עורכי הדין" – חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961; "חתימה אלקטרונית" ו"חתימה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתן בחוק חתימה אלקטרונית; "תעודה ציבורית" – כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 18. חתימה וחותם

18. (א) אישור נוטריוני ייחתם ביד הנוטריון ויוטבע בחותמו על גבי תו אדום. (ב) החותם יהיה של מתכת וצורתו לפי אחת הדוגמאות שבתוספת השלישית. (ג) אישור נוטריוני של מי שמונה לפי סעיף 50 לחוק להשתמש בסמכויות נוטריון ייחתם בידו ויוטבע בחותם מתכת בו מופיעים סמל המדינה ושם בית המשפט שבו הוא ממלא תפקיד, בשפות העברית והאנגלית.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 2. בירור זהות

2. (א) נוטריון המתבקש לאמת חתימה על מסמך, לקבל ולאשר תצהיר או הצהרה אחרת או לאשר את עשייתה של פעולה אחרת על-ידי אדם פלוני הניצב בפניו או לאשר שאדם פלוני חי, חייב תחילה לברר את זהותו של אותו אדם כמפורט בתקנה זו. (ב) הוכחת הזהות היא באחת הדרכים האלה: (1) בידיעה אישית של הנוטריון; (2) בדרכון או בתעודת זהות ומניחה את דעתו של הנוטריון, או בתעודה ציבורית אחרת שיש בה לדעת הנוטריון כדי לזהות את הניצב בפניו והנושאת את תצלומו. (ב1) על אף האמור בתקנת-משנה (ב), הוכחת הזהות של חותם על יפוי כוח לביצוע עיסקה במקרקעין היא בתעודת הזהות או בדרכון בלבד. (ג) הנוטריון יציין באישור הנוטריוני את הדרך שבה הוכחה זהותו של האדם שניצב בפניו. (ד) הוכחה הזהות בהתאם לתקנת משנה (ב)(2) או בהתאם לתקנת משנה (ב1), יצרף הנוטריון לעותק האישור הנוטריוני שישמור בידיו את ההעתק הצילומי של התעודה המזהה.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 13. שינויים ומחיקות באישור

13. (א) היו בטופס של אישור נוטריוני מלים שאין צורך בהן לענין הנדון יבטל אותן הנוטריון על-ידי מתיחת קו עליהן. (ב) כל שינוי וביטול בטופס של אישור נוטריוני יחתום עליהם הנוטריון בראשי תיבות של שמו.

תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018

סעיף: 6. הגדרות

ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה; "תעודה ציבורית" – כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות; "תעודת עובד ציבור" – כמשמעותה בסעיף 23 לפקודת הראיות; "תקנות האגרות" – תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 54. הוראות מעבר

54. (א) הוקם ארכיון מרכזי למסמכים נוטריוניים, יימסרו לו למשמרת בכפוף לאמור בחוק הארכיונים, התשט"ו-1955, המסמכים הנוטריוניים וספרי הנוטריון הציבורי שעל-יד בית-משפט. (ב) מי שלפני תחילתו של חוק זה כיהן כדין כנוטריון למסמכים יוצאי חוץ, רואים אותו כאילו נתמנה נוטריון ביום תחילתו של חוק זה, אף אם אין לו הכשירויות לפי סעיף 2. (ג) מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ בתכוף לפני תחילתו של חוק זה, ינהג בהעתקים של אישורים נוטריוניים שעליו לשמרם אותה שעה, כאילו חוק זה לא נתקבל. (ד) חתימות על מסמכים יוצאי חוץ שנערכו כדין בידי נוטריון למסמכים יוצאי חוץ לפני תחילתו של חוק זה, יאומתו בדרך האמורה בפרק ט'. (ה) מי שהיה נוטריון למסמכים יוצאי חוץ ועבר לפני תחילתו של חוק זה עבירת משמעת לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, יראו אותה עבירה כעבירת משמעת לפי חוק זה. (ו) מיום ב' בסיון התשל"ו (31 במאי 1976) עד יום תחילתו של חוק זה לא יינתן לאדם רשיון לכהן כנוטריון לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, ולא תדון ועדת ההמלצות בבקשת אדם לקבלת רשיון כאמור, אלא אם נתנה ועדת ההמלצות את המלצתה עד יום י"ז בסיון התשל"ב (30 במאי 1972) או הוגשה הבקשה עד יום זה, הכל לפי הענין.

עורכי דין בתחום הנוטריון

RDB עו"ד ריקי בקבני

פתח תקווה

0747695580

עו"ד ריקי בקבני נוטריון ומגשרת - מייסדת חברת R.D.B&co

קרא עוד

נוטריון תל אביב אבן גבירול