מעמדו של נוטריון בישראל מוסדר בחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 ובתקנות שהותקנו מכוחו. האישור הנוטריוני נהנה ממעמד ראייתי מיוחד במערכת המשפט הישראלית, דבר המטיל על הנוטריון חובות מקצועיות מחמירות. במאמר זה נסקור את המסגרת החוקית, חובות הנוטריון, הדרישות הפרוצדורליות והשיקולים המעשיים הנוגעים לעבודת הנוטריון בישראל.
הבסיס החוקי למעמדו של הנוטריון בישראל מצוי בחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 ובתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977. חקיקה זו מגדירה את כשירות הנוטריון, סמכויותיו, אופן מינויו וחובותיו המקצועיות.
סעיף 19 לחוק הנוטריונים קובע את המעמד הראייתי המיוחד של האישור הנוטריוני בהליכים משפטיים. בהתאם לסעיף זה, האישור הנוטריוני מהווה ראיה מספקת לאמיתות תוכנו, ללא צורך בהוכחה נוספת, אלא אם הוכח אחרת.
כפי שנקבע בפסיקה:
ת"א (חיפה) 574-06-18 מילאד עסאף נ' אדמון עסאף (ניתן ב-26/07/2024):
"סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976, הקובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון לפי החוק, שכן… אילו רצתה המשיבה להוכיח את גירסתה, כי לא הבינה את משמעות המסמך, היה על באי כוחה להזמין את הנוטריון, לחוקרו על תצהירו… בהיעדר חקירה כאמור, יש לקבל את דברי הנוטריון כפשוטם"
פסק דין זה מדגיש את החזקה הראייתית החזקה הקיימת לטובת האישור הנוטריוני, ואת הנטל המשמעותי המוטל על מי שמבקש לסתור אישור זה.
המעמד המיוחד של האישור הנוטריוני מוביל לחובות מוגברות החלות על הנוטריון. עליו לפעול בזהירות יתרה ולוודא מספר עניינים מהותיים טרם מתן האישור הנוטריוני.
בד"א 26/16 שרגא בלזר נ' היחידה לדין משמעתי (ניתן ב-31/12/2016):
"לאישור נוטריוני נודע מימים ימימה משקל סגולי מיוחד והוא נחשב כהוכחה מספקת בהליך משפטי שאינה טעונה הוכחה נוספת… מעצם העובדה שכוחו של אישור נוטריוני הוא כה רב עד שאין מהרהרים אחריו, קמה חובת זהירות מיוחדת של הנוטריון לפני חתימתו על האישור הנוטריוני"
פסיקה זו של בית הדין המשמעתי מדגישה את האחריות הכבדה המוטלת על הנוטריון, הנובעת מהמשקל הראייתי הרב שמייחסת מערכת המשפט לאישור הנוטריוני. חובת הזהירות המיוחדת דורשת מהנוטריון לבצע בדיקות מעמיקות ולוודא את נכונות הפרטים לפני מתן האישור.
הנוטריון נדרש לעמוד במספר חובות ספציפיות:
תקנות הנוטריונים קובעות דרישות פרוצדורליות מפורטות לגבי אופן פעולת הנוטריון ועריכת האישורים הנוטריוניים.
ת"ע (חיפה) 51414-06-16 פלוני נ' האח (ניתן ב-28/01/2021):
"תקנה 11 לתקנות הנוטריונים מורה: הנספחים המצורפים לאישור נוטריוני יסמן אותם הנוטריון כל אחד באות או במספר, יחתום על כל עמוד שלהם בראשי תיבות של שמו ויטביעם בחותמו"
פסק דין זה מדגיש את החשיבות של הקפדה על הדרישות הפרוצדורליות הקבועות בתקנות, אשר נועדו להבטיח את אמינות המסמכים ולמנוע זיופים או החלפת עמודים.
התקנות קובעות דרישות פרוצדורליות נוספות, לרבות:
זיהוי הצדדים הוא אחד התפקידים המרכזיים של הנוטריון. עליו לוודא את זהות הצדדים באמצעות בחינה מדוקדקת של תעודת זהות או דרכון תקף. הנוטריון צריך לוודא שהתמונה במסמך המזהה תואמת את מראה האדם העומד לפניו, וכי המסמך המזהה תקף ולא פג תוקפו.
במקרים של ספק, עליו לבקש אמצעי זיהוי נוספים או להימנע ממתן האישור. זאת משום שזיהוי שגוי עלול להוביל לזיוף מסמכים או לפעולות הונאה אחרות, ולהטיל אחריות על הנוטריון.
חובה מרכזית נוספת של הנוטריון היא לוודא שהצדדים מבינים את משמעות המסמך עליו הם חותמים. אם המסמך מנוסח בשפה שהצדדים אינם שולטים בה, על הנוטריון לדאוג לתרגום המסמך או להיעזר במתורגמן.
הנוטריון צריך להסביר לצדדים את מהות המסמך, ההשלכות המשפטיות שלו, ולוודא שהם פועלים מתוך הבנה מלאה. במקרים בהם קיים ספק לגבי הבנת הצדדים, על הנוטריון להימנע ממתן האישור.
כאשר המסמך ערוך בשפה שאינה מובנת לצדדים, על הנוטריון לדאוג לתרגום נאות. ישנן מספר אפשרויות לטיפול בסוגיה זו:
בכל מקרה, על הנוטריון לציין באישור את העובדה שהמסמך תורגם ואת האופן בו נעשה התרגום.
הנוטריון מחויב לשמור העתקים של האישורים שערך ושל המסמכים הנלווים אליהם לתקופה הקבועה בחוק (לפחות 7 שנים). כמו כן, עליו לנהל פנקס פעולות נוטריוניות, בו ירשום את פרטי כל האישורים שנתן.
תיעוד מדויק ומפורט מגן על הנוטריון במקרה של מחלוקת עתידית, ומאפשר לו להוכיח את אופן ביצוע הפעולה הנוטריונית. שמירת המסמכים חיונית גם לצורך הוצאת העתקים מאושרים במקרה של אובדן המקור.
מעמדו של הנוטריון בישראל הוא משמעותי ביותר, כאשר לאישור נוטריוני יש משקל ראייתי מיוחד במערכת המשפט. הדבר מטיל על הנוטריון חובות מוגברות של זהירות ודיוק בעבודתו. הפרת חובות אלו עלולה להוביל להליכים משמעתיים ואף פליליים נגד הנוטריון.
הקפדה על זיהוי מדויק – יש להקפיד על בדיקה מדוקדקת של מסמכי הזיהוי ולתעד את פרטי הזיהוי באופן מפורט.
וידוא הבנת המסמכים – יש לוודא שהצדדים מבינים היטב את משמעות המסמכים עליהם הם חותמים, ובמקרה הצורך לספק הסברים או לדאוג לתרגום.
תיעוד מקיף – יש לשמור תיעוד מפורט של כל פעולה נוטריונית, לרבות העתקים של המסמכים, פרטי הזיהוי והערות רלוונטיות.
הכרת החקיקה העדכנית – יש להתעדכן באופן שוטף בשינויי חקיקה ופסיקה הנוגעים לעבודת הנוטריון.
ביטוח אחריות מקצועית – מומלץ לרכוש ביטוח אחריות מקצועית מתאים, המכסה טעויות או מחדלים בעבודת הנוטריון.
השתתפות בהשתלמויות מקצועיות – חשוב להשתתף בהשתלמויות ובימי עיון העוסקים בעבודת הנוטריון, כדי להתעדכן בפרקטיקות מקצועיות עדכניות.
זהירות בסיטואציות מחשידות – במקרים של ספק או חשד לניצול לרעה, יש להימנע ממתן אישור נוטריוני, גם במחיר אובדן שכר טרחה.
הנוטריון ממלא תפקיד חיוני במערכת המשפט הישראלית, בהבטיחו את אמינות המסמכים ואת זהות הצדדים להם. הקפדה על הסטנדרטים המקצועיים והאתיים הגבוהים הנדרשים מנוטריון מחזקת את האמון הציבורי במערכת המשפט ובמקצוע הנוטריון בפרט, ומבטיחה הגנה על זכויות הצדדים למסמכים נוטריוניים מומלץ להתעייץ עם נוטריונים בפתח תקווה מומחים ועם ניסיון רב .
ת"ע (חיפה) 51414-06-16- פלוני נגד האח
שמות השופטים: אלה מירז
28 ת"ע 51414-06-16 האח ני פלוני – בקשה למתן צו קיום צוואה ת"ע 37930-04-17 פלוני ני האח – התנגדות לצו קיום צוואה ת"ע 51395-06-16 האח ני פלוני – התנגדות לצו קיום צוואה ת"ע 11600-06-16 פלוני ני האח – בקשה למתן צו קיום צוואה 33. בחקירתו אישר הנוטריון שהוא אינו מחזיק פנקס מיוחד של צוואות, וכן שלא ציין על שולי המסמך את שכ"ט 1 לפי תקנה 17 לתקנות הנוטריונים. לדבריו, הוא לא נוהג לעשות כן באף אישור והדבר לדבריו "לא נראה לי 2 משמעותי" (ע 5, ש 32/20). 3 4 סימני השאלה הרבים שמעוררת הרשימה שהמציא הנוטריון כשלעצמה, לצד העדר פנקס צוואות כדין, אינם 5 מאפשרים לקבל מסמך זה כראיה למועד עריכת הצוואה הנוטריונית, ואף לא כראיה למועד עריכת האישור 6 הנוטריוני. 7 8 סימון נספחים 9 34. תקנה 11 לתקנות הנוטריונים מורה: 10 הנספחים המצורפים לאישור נוטריוני יסמן אותם הנוטריון כל אחד באות או במספר, יחתום על כל 11 עמוד שלהם בראשי תיבות של שמו ויטביעם בחותמו. 12 13 אין חולק שהנוטריון לא מילא חובה זו, ולא סימן את הצוואה בסימן כלשהו כנדרש בדין. 14 15 גביית שכ"ט וציון שכר הטרחה על גבי האישור 16 35. תקנה 17(א) לתקנות הנוטריונים מורה: 17 "בסוף האישור יציין נוטריון את השכר שגבה בעד האישור או שמבקש השירות חייב בו כאמור 18 בתקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978 " 19 20 אין חולק שהנוטריון לא פעל כנדרש והשמיט מנוסח האישור הנוטריוני לצוואה, את ציון שכר הטרחה שגבה 21 לדבריו מן המנוחה – 1,000 (כולל מע"מ). כאמור לעיל, הוא לא מוצא את מחדלו משמעותי (ע 5, ש 32/20).
פסק דין |27/01/2021 |משפחה – חיפה
ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף
שמות השופטים: מאזן דאוד
התייחס לסעיף 19 לחוק הנוטריונים, נפסק בעניין טוקאן: "סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976, הקובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון לפי החוק, שכן. . . אילו רצתה המשיבה להוכיח את גירסתה, כי לא הבינה את משמעות המסמך, היה על באי כוחה להזמין את הנוטריון, לחוקרו על תצהירו. . . בהיעדר חקירה כאמור, יש לקבל את דברי הנוטריון כפשוטם, דהיינו חייבים אנו להניח, כי המשיבה הבינה את משמעות יפוי הכוח הראשון בעת שחתמה עליו". 47. לא רק זאת, אלא שתקנה 4 (ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 שעניינה "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת כי : "נוטריון לא ייתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות העניין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". 48. המלומד יונה דה-לוי, בספרו, דיני הנוטריון ותולדותיהם (הוצאת לשכת עורכי הדין, תל אביב, תשס"ה-2005), מסביר כי בכך "ניכרת מגמת המחוקק לתת תוקף מירבי למסמך הנוטריוני, בשונה ממסמכים אחרים. יש מוסדות רשמיים שאינם מסתפקים בתצהיר שנעשה בפני עו"ד אלא דורשים הצהרה נוטריונית" (שם, בעמ' 167). 49. בענייננו, העילה עליה מבסס התובע את תביעתו ואת זכותו לסעד שהוא דורש, הינו הטענה העובדתית-כי ייפוי הכוח הכללי הנוטריוני, ת/3, מכוחו הועברו המקרקעין לשם הנתבע 3, הינו אותנטי ובר תוקף. 50. ככלל, על הצד המבקש להסתמך על המסמך, מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט באמיתות החתימה עליו. דעקא, בענייננו המדובר בחתימה שאושרה ע"י הנוטריון כחתימה אשר נחתמה ע"י הנתבע 1.
פסק דין |25/07/2024 |מחוזי – חיפה
בד"א 26/16- שרגא בלזר נגד ' היחידה לדין משמעתי
שמות השופטים: ריאד אבו פול,דניאל מירקין,דוד עבדי
לאישור נוטריוני נודע מימים ימימה משקל סגולי מיוחד והוא נחשב כהוכחה מספקת בהליך משפטי שאינה טעונה הוכחה נוספת, "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור", נוסחו של סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976. גם בציבור היחס אל אישור נוטריוני הוא כשל מסמך בעל מעמד מיוחד שאין מהרהרים אחריו. 7. מעצם העובדה שכוחו של אישור נוטריוני הוא כה רב עד שאין מהרהרים אחריו, קמה חובת זהירות מיוחדת של הנוטריון לפני חתימתו על האישור הנוטריוני, ומצופה מנוטריון לקיים את כל ההוראות שהוא מחויב בהן, בוודאי אלה המהותיות שבהן. 8. לשאלתי מה היתה מטרת עריכת וחתימת יפוי הכח השיב הנקבל כדלקמן: עו"ד אבו פול : מר בלזר, כשהמנוחה עמדה בפניך, ישבה מולך במשרד, מה היא ביקשה? לחתום על מה? על איזה סוג מסמך היא ביקשה ממך? . עו"ד בלזר: על ייפוי כוח, היא אמרה, עו"ד אבו פול : ייפוי כוח לצורך מה? עו"ד בלזר: לצורך זה שהיא חולה ושהיא לא תוכל לתפקד, שאנשים יוכלו לתפקד בשבילה. ר' פרוטוקול ביה"ד הארצי עמ' 20 ש' 4-9. 9. לו אכן תאם יפוי הכח שנחתם מבחינת תוכנו את הצהרתו של הנקבל בדבר תוכן יפוי הכח שהתבקש ממנו ע"י המנוחה, ולמרות שעדיין היה מדובר בהפרה של סעיף 10 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976 האוסר על פעולת הנוטריון לטובת עצמו וקרוביו, היינו ברמת חומרה יחסית נמוכה בהשוואה למעשהו המזעזע של הנקבל. 10. המנוחה המבוגרת משמונים שנה, הערירית, "הגלמודה", הבודדה (המילים מפי הנקבל), שסמכה עליו, לא הגיעה אליו עם נוסח מוכן של יפוי כח, אלא סמכה עליו שהוא יכינו וכך עשה.
פסק דין |31/12/2016 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בד"א 41/87- פלוני נגד ' ועד מחוז ת"א
שמות השופטים: י צמח,י דה לוי חבד,י סלונים חבד
ונוטריון, הוציא שלושה אישורים לפיהם אדם מסויים עודו בחיים, אף שלמעשה נפטר הלה, שנים קודם לכן. התברר שהמערער הולך שולל ע"י בנו של הנפטר, שהציג עצמו כאילו הוא האב, תוך שהוא מזדהה בפני המערער באמצעות "גרין קארד" אמריקני. ביה"ד הרשיע את המערער בעבירות עפ"י חוק הנוטריונים וסעיפים 53 ו-61 לחוק לשכת עורכי-הדין, לאחר שהגיע למסקנה שהמערער נהג ברשלנות. על כך הערעור. בית-הדין פסק: 1. אין ספק כי עורך-דין המשמש כנוטריון חייב לנהוג בהתאם לכללי ההתנהגות של עורכי-דין ומתן אישור ללא בדיקה מספקת ע"י נוטריון אינה מהווה התנהגות הולמת. 2. חובתו של עו"ד-נוטריון, לנהוג במידת זהירות מירבית ולהסתמך על אישורים או מסמכים ברי תוקף. אזכורים: חקיקה ישראלית: [1] חוק לשכת עורכי-הדין, תשכ"א-1961, ס' 53, 61(1), 61(3), 69(א)(1). [2] חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976, ס' 34(2), (4). [3] חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, תש"י-1950. ערעור על פסק-דין של בית-הדין המשמעתי במחוז ת"א, בד"מ 8/86 בהרכב נחמן אמיתי-אב"ד, יוסף שטיינמן-חב"ד, אראלה פרק-חב"ד, מיום 22.5.87 . טענו: למשיב: עו"ד משה טורבוביץ. למערער: עו"ד הגלר. 512385440 = 12 = פסק-דין 1. בפנינו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של ביה"ד המחוזי של לשכת עוה"ד בת"א-יפו ולפיהם הורשע המערער בעבירות על סעיפים 53, 61(1) ו-61(3) לחוק לשכת עוה"ד [1] על הסעיפים 34(2), 34(4)-לחוק הנוטריונים [2]-ונידון לעונש של התראה. 2. העובדות אינן שנויות במחלוקת. המערער עו"ד ישראלי ונוטריון ובתקופה הרלבנטית בשנת 1976 היה נוטריון לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ [3].
פסק דין |02/12/1987 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי
בדמ (ירושלים) 32/16- היועץ המשפטי לממשלה נגד ' עו״ד אליסע שעבאן
שמות השופטים: עו״ד יואל פדלי,אב״ד,עו״ד גיא פלדמן חב״ד,עו״ד צבי נמט חב״ד
סעיף 34 (1) וסעיף 21 לחוק הנוטריונים-אי שמירת על כבוד המקצוע. 34. גזר הדין יינתן כגזר דין משותף לבד"מ 32/16 ובד"מ 10/23. הטיעונים לעונש לשני התיקים: תיק 32/16 ותיק 10/23 טענות ב"כ היועמ"ש לעונש 35. כתבי האישום בהם הודה הנקבל בהליכים הפלילים מתארים מסכת אירועים במסגרתם סייע הנקבל מתוקף מעמדו ותוך שימוש ברישיון הנוטריון שבידיו לבצע עבירות פליליות שתכליתן גזלת רכושם של אנשים תוך ניצול מצבם. 36. בית המשפט עמד על כך כיִ מדובר בניצול לרעה של אדם קשיש על ידי שותפו של הנקבל וכי מדובר בשיטת עבודה, הנקבל פעל כנוטריון וביצע מעשה מרמה. 37. מדובר בעבירות משמעת, תוצר של הליך פלילי שהתנהל על פני תקופה ארוכה ובסופו הורשע הנקבל בזיוף מסמכים תוך שימוש ברישיון מקצועי שניתן לו ע"י המדינה, רישיון נוטריון. 38. בע"פ 4693-11-16 הורשע הנקבל בריבוי עבירות של קבלת דבר במרמה, זיוף בנסיבות מחמירות והגשת מסמכים מזויפים לשימוש. 39. נוטריון מקבל את רישיונו לאחר בדיקת מספר פרמטרים וביניהם, וותק ועבר נקי מהרשעות פליליות. 40. על מעמדו של הנוטריון ועל תוקף פעולות הנוטריון ניתן ללמוד ממספר מקומות: 40.1. סעיף 19 לחוק קובע כי אישור נוטריוני יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי ללא צורך בראיה נוספת. 40.2. סעיף 20 לחוק הנוטריונים קובע את הפעולות שלא יהיו בתוקף ללא אישור נוטריוני. 40.3. סעיף 22 לחוק הירושה קובע כי דין נוטריון כדין שופט. 40.4. ועוד, כמו גם הפסיקה הכירה במעמדו ובכוחו הרב של הנוטריון ואין מערערין אחריו. 41. לא כל עו"ד חייב להיות נוטריון וכי הבחירה צריכה להיעשות בקפידה. 42. לעניין טענת השיהוי, אין מדובר בשיהוי בהגשת הקובלנה או ניהול ההליך שכן מדובר במספר הליכים על פני פרק זמן ארוך, ערעורים על הרשעות וגזר דין ועל הליכים אשר התנהלו בפני לשכת עורכי הדין, גם אם הזמן נראה ארוך, התביעה המשמעתית לא שקטה על שמריה.
גזר דין |13/08/2024 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – ירושלים
ע"א 7303-01- אדמון עסאף נגד מינהל מקרקעי ישראל
שמות השופטים: מצאמ חשין,גרוניס
מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת. הוראת סעיף 66 מורה אותנו את עיקר חשיבותו של המסמך הנוטריוני, והוא כוחו כראיה. שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. ראו עוד: א' לית, חוק הנוטריונים התשל"ו1976- על תקנותיו (ירושלים, תשנ"ט1999-), 133 ואילך. המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו. 11. אכן כן: ככל חזקה הניתנת לסתירה, כן היא החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, שאף היא ניתנת לסתירה. בה-בעת, ברור מאליו כי העלאת טענה כטענתו של המערער – טענה המייחסת לנוטריון, למיצער, מחדל חמור עד-למאוד בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר. בפרשת סעתי (לעיל) אמר השופט בך דברים אלה (שם, 497-496): נטל כבד. . . רובץ על צד הטוען כי יפוי-כוח שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי לא הוסבר לו כראוי. . . שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך, שנחתם על-ידיו בפני נוטריון ציבורי.
פסק דין |04/03/2003 |בית המשפט העליון
ע"א 4175/12- תעשית אבן וסיד בע"מ נגד אבראהים גדיר
שמות השופטים: ע ארבל,נ סולברג,א שהם
את ועוד, הוראת סעיף 66 לחוק הנוטריון העותומאני מעידה על חשיבותו של המסמך הנוטריוני, ועל כוחו כראיה, וזו לשונה: "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחוק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צורך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת". הוראה זו מתייחסת למשקלם הראייתי של המסמכים אשר נערכו ע"י נוטריון, וזאת עפ"י הכלל של תקינות פעילותו של המינהל. כלומר, שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, הרי שלשם אימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו (ראו: עניין עסאף). זה הדין אשר חל גם בימינו, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, לפיה: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 15 במילים אחרות, החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, היא חזקה הניתנת לסתירה. אלא שטענה המייחסת לנוטריון מחדל חמור בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים דורשת הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני. קיימות דרכים שונות, באמצעותן ניתן להפריך את אמיתות החתימה על ייפוי הכוח הנוטריוני: מפי עד, אשר יאשר כי החותם היה אדם אחר; על דרך הצגתה של חוות-דעת מומחה התומכת בגירסתו של הצד המסתייג; או באמצעות השוואה לדוגמאות כתב-יד אחרות שלו (ראו: עניין עסאף).
פסק דין |09/03/2014בית המשפט העליון
עמ"ש (חיפה) 29522-05-13- בעמש 29522-05-13 נגד בעמש 29522-05-13
שמות השופטים: שושנה שט,יעל וילנר,סארי גיוסי
שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח כן.
פסק דין |08/03/2014 |מחוזי – חיפה
ת"א (תל אביב) 14380-10-10- סעדה גואנה מיטרי נגד עלס דוברונסקי
שמות השופטים: מאיר יפרח
סעיף 20(א) רישא לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), קובע כי: 13 "יפוי-כוח כללי ויפוי-כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על-פיו. . . ". סעיף 50א לחוק הנוטריונים, מוסיף כי: "נציגים דיפלומטיים ונציגים קונסולריים של ישראל כמשמעותם בסעיף 29 לפקודת הראיות , תשל"א-1971, מוסמכים להשתמש בחוץ-לארץ בסמכויות נוטריון, ודין פעולה שנעשתה בידי נציג כאמור מכוח סמכויות אלה כדין פעולה של נוטריון. . . ". העולה מהוראות אלה הוא כי נציגים דיפלומטיים וקונסולריים של מדינת ישראל בחו"ל מוסמכים, בין היתר, לאמת חתימות על ייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין. לשם כך, השווה הדין את מעמדם, בעשותם כן, למעמד הנוטריון, לפחות משתי בחינות: האחת – נשיאה בחובותיו של הנוטריון שעה שהוא מאמת את החתימות על ייפוי הכוח; השנייה – האישור על אודות פעולתם, זהה לאישורו של הנוטריון. אל הוראות סעיפים 20 (א) ו-50א לחוק הנוטריונים, חובר סעיף 19 לחוק הנוטריונים, אשר זו לשונו: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". בכך נקבע מעמדו הראייתי של אישור הנוטריון. אישור זה עומד על רגליו ומהווה ראייה מספקת למעשי הנוטריון, בלא צורך בכל ראייה אחרת. 32. מלשון חוק הנוטריונים עולה כי ייפויי הכוח לביצוע פעולות במקרקעין אינם תקפים, אלא אם כן אומתו כנדרש בחוק הנוטריונים ובתקנותיו (סעיף 20 (א) לחוק הנוטריונים).
פסק דין |04/01/2014 |מחוזי – תל אביב
ה"פ (חיפה) 22583-01-14- שולמית יעקובסון נגד נטליה זבגלסקי
שמות השופטים: סארי גיוסי
שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 33. חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). 18 חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח קיומם של אלה.
פסק דין |25/01/2016 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 33173-09-12- ע"ז גוליה חריש זל (המנוח) עי יורשיה נגד דאוד יוסף עודה אל נדה זל
שמות השופטים: ת שרון נתנאל
ראו: ע"א 175/51 אדלר נ' מויאל , בעמ' 743; ע"א 8/68 קפלן נ' איראני , בעמ' 111; ע"א 404/84 סעתי נ' סעתי (פרשת סעתי ), בעמ' 485-483, 497-496. נוסיף ונזכיר – והוא עיקר לענייננו – כי בהוראת סעיף 66 לחוק העותמני נקבע נטל השכנוע על-פי הכלל הידוע של תקינות המינהל: . . . הוראת סעיף 66 מורה אותנו את עיקר חשיבותו של המסמך הנוטריוני והוא – כוחו כראיה. שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו. אכן כן, ככל חזקה הניתנת לסתירה, כן היא החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון, שאף היא ניתנת לסתירה. בה-בעת ברור מאליו כי העלאת טענה כטענתו של המערער – טענה המייחסת לנוטריון, למצער, מחדל חמור עד-למאוד בהפעלת חובתו לחקור ולברר את זהותם של הצדדים – דורשת הוכחה משכנעת ביותר". (ההדגשות, כאן ובהמשך, אינן במקור). 8 20. בנוסף, סעיף 29(2) לפקודת הראיות התשל"א – 1971 (להלן: "פקודת הראיות") קובע, כי ייפוי כוח נוטריוני הוא בגדר "תעודה ציבורית". ראו גם סעיפים 32/30 ו- 34 לפקודת הראיות בדבר דרכי ההוכחה של ייפויי הכוח וחזקת התקינות ממנה הוא נהנה. המקור של ייפויי הכוח הנוטריוני הוצג בפניי וחזקה היא שהוא נערך כדין ואושר כדין.
פסק דין |18/11/2017 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 35312-02-11- ע"ז המנוח מוחמד מסעוד מצארוה נגד ע"ז המנוח מוחמד חאפז יונס זל
שמות השופטים: רבקה פוקס
בעניין זה ר' ע"א 404/84 יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי ואח', פ"ד מא(2) 477: "כאמור, קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר. שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק מקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך שנחתם על ידו בפני נוטריון ציבורי". וכן ראה ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' אבראהים גדיר פורסם בנבו ( 10.3.14 ): "זאת ועוד, הוראת סעיף 66 לחוק הנוטריון העותומאני מעידה על חשיבותו של המסמך הנוטריוני, ועל כוחו כראיה, וזו לשונה: 8 "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחוק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צורך לאמת את תוכנם ע"י איזו ראיה אחרת. " הוראה זו מתייחסת למשקלם הראייתי של המסמכים אשר נערכו ע"י נוטריון, וזאת עפ"י הכלל של תקינות פעילותו של המינהל. כלומר, שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, הרי שלשם אימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו (ראו: עניין עסאף). זה הדין אשר חל גם בימינו, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, לפיה: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור".
פסק דין |17/06/2015 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 15739-10-09- מדינת ישראל/מינהל מקרקעי ישראל נגד יורשי המנוח יוסף נגם חסון זל
שמות השופטים: כמאל סעב
סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו- 1976, שחל בימינו, קובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 45. זאת ועוד, בהתאם להוראות פקודת הראיות , התשל"א-1971, (להלן: "פקודת הראיות"), ייפוי הכוח הינו ראיה כשרה להוכחת אמיתות תוכנו וזאת הן מפאת היותו תעודה ציבורית כמשמעות מושג זה בסעיף 29 לפקודת הראיות והן בהיותו תעודה נושנה כמשמעות מושג זה בסעיף 43 לפקודת הראיות, להלן הסבריי: סעיף 29 לפקודת הראיות, מגדיר את המשמעות של המונח "תעודה ציבורית", והוא קובע: "תעודה ציבורית" – תעודה של אחד הגופים המנויים להלן שהיא מעשה חקיקה, שיפוט או ביצוע, או רשומה של מעשה כאמור, או שהיא חלק מן הרשומות הרשמיות של אחד הגופים המנויים להלן, ובכלל זה תעודה המוחזקת כרשומה, בין שנעשתה בדרך רשמית ובין בדרך אחרת; ואלה הגופים: (1). . . (2) משרדי הממשלה, רשות מקומית, בית משפט, בית דין, גוף אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, נוטריון, או כל גוף רשמי אחר של ישראל או של שטח ארץ שמחוץ לישראל. . . " מעיון בייפוי הכוח נשוא תביעה זו, עולה כי הוא עונה על ההגדרה של המושג "תעודת ציבורית". סעיף 32 לפקודת הראיות קובע את הדרכים להוכחת תעודה ציבורית: "תעודה ציבורית ניתן להוכיח בהגשת אחת מאלה, בלי לפגוע בדרכי הוכחה אחרים: (1) המקור; (2) העתקו הבדוק; (3) . . . (4) העתקו המאושר בחותמו הרשמי או בחתימתו של הפקיד שבידו משמורתו הרשמית; (5) העתקו המאושר בחותמו הרשמי של המוסד שבידו משמורתו הרשמית; (6) .
פסק דין |24/08/2013 |מחוזי – חיפה
תא"ק (ירושלים) 4696-03-16- מוסטפא גמאל אלחטיב נגד יאסר מוחמד עזמי אבו רמילה
שמות השופטים: קרן אזולאי
סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 קובע כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברים אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". סעיף 19 יוצר חזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני ובדבר כשרות הפעולות של הנוטריון. מן הטעם הזה, למשל, לצורך אימות תוכנו של מסמך נוטריוני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך הנוטריוני או את הנוטריון. על אף משקלו הראייתי של המסמך הנוטריוני, ועל אף החזקה בדבר אמיתות תוכנו, מדובר בחזקה הניתנת לסתירה. בפסיקה נקבע כי בשל חשיבותו של המסמך, שאינו שקול למסמך "רגיל" המוגש לבית המשפט, סתירת חזקת התקינות של המסמך הנוטריוני אפשרית רק עם הצגת הוכחות משכנעות ביותר (ראו, ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' גדיר, בפסקה 21 לפסק הדין ( 10.3.2014 )). כך, למשל, נקבע כי על מנת לבסס טענה לפיה החתימה הנחזית על גבי מסמך נוטריוני אינה אותנטית, יש להמציא ראיות חיצוניות ואובייקטיביות כדוגמת עדות שתאשר שהחותם היה מישהו אחר, הצגה של חוות דעת מומחה או השוואה לדוגמאות של כתב היד של מי שטוען שלא חתם על המסמך הנוטריוני (ראו, ע"א 7303/01 עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל, מדינת ישראל, פ"ד נז(2) 847, 860, 862 (2003)). משכך, השאלה היא האם התובע הציג ראיות אובייקטיביות המעידות על כך שהוא לא חתם על המסמכים הנוטריוניים. הנטל המוטל על התובע הוא משמעותי, בין היתר בהתחשב בעובדה שייפוי הכוח משנת 2008 אומת על ידי נוטריון אחד, ומסמך האישור משנת 2012 אומת על ידי נוטריון שני.
פסק דין |30/04/2023 |שלום – ירושלים
ת"א (חיפה) 33778-12-11- חסן מחמוד חסן רמלי נגד חיריה מוסא חוגיראת
שמות השופטים: דר מנחם רניאל
לפי סעיף 19 לחוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976, "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". נ/8 הוא אישור תקף שההעתק שצורף אליו הוא העתק מדויק של המסמך המקורי. על כן, זו ראיה כשרה ואני מקבלה. הטענות של התובע מופנות למעשה לתוקף האישור הנוטריוני של עו"ד תופיק מועמר. לא לנ/8 אלא לאישור הנוטריוני שהעתקו צורף בנ/8. לא מובן מדוע לא צורף אישור החתימה המקורי אלא אישור נוטריוני, אבל אדון בטענות כנגד האישור הנוטריוני של עו"ד תופיק מועמר. 29. לפי תקנה 2 לתקנות הנוטריונים תשל"ז – 1977, שכותרתה "בירור זהות": (א) נוטריון המתבקש לאמת חתימה על מסמך, לקבל ולאשר תצהיר או הצהרה אחרת או לאשר את עשייתה של פעולה אחרת על-ידי אדם פלוני הניצב בפניו או לאשר שאדם פלוני חי, חייב תחילה לברר את זהותו של אותו אדם כמפורט בתקנה זו. (ב) הוכחת הזהות היא באחת הדרכים האלה: (1) בידיעה אישית של הנוטריון; (2) בדרכון או בתעודת זהות ומניחה את דעתו של הנוטריון, או בתעודה ציבורית אחרת שיש בה לדעת הנוטריון כדי לזהות את הניצב בפניו והנושאת את תצלומו. (ג) הנוטריון יציין באישור הנוטריוני את הדרך שבה הוכחה זהותו של האדם שניצב בפניו. 30. תקנה 9, שכותרתה "הטופס והשפות" קובעת: 11 (א) אישור נוטריוני ייערך בעברית או בערבית; היה המסמך נועד לשימוש בחוץ-לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, רשאי הנוטריון לפי בקשתו של מי שמבקש את מתן האישור, לערכו גם באנגלית או בשפה אחרת, בנוסף לשפה העברית או הערבית.
פסק דין |30/07/2014 |מחוזי – חיפה
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 18. דרכי הביצוע של פעולה נוטריונית
18. שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים ותנאים נוספים שבהם יבצע נוטריון פעולה נוטריונית ובין השאר רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר – (1) בירור כשרותו המשפטית של המתייצב לפניו לשם ביצוע של הפעולה הנוטריונית ואת היותו מבין אל נכון את משמעות הפעולה; (2) רשומות שעל הנוטריון לנהל על הפעולות הנוטריוניות שביצע, העתקים ממסמכים שפעל בהם, שעליו להשאיר בידו, ודרכי השמירה של כל אלה ומשך זמנה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "אישור נוטריוני" – אישור היוצא מידי נוטריון בתוקף תפקידו; "אישור נוטריוני אלקטרוני" – אישור נוטריוני באמצעים אלקטרוניים לפי תקנה 19א; "חוק הירושה" – חוק הירושה, התשכ"ה-1965; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; "חוק לשכת עורכי הדין" – חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961; "חתימה אלקטרונית" ו"חתימה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתן בחוק חתימה אלקטרונית; "תעודה ציבורית" – כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 19. כוחו של אישור
19. אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 2. כשירות
2. (א) מי שנתקיימו בו כל אלה כשיר להיות נוטריון: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; לענין זה, "תושב קבע בישראל" – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (2) הוא חבר לשכת עורכי הדין ונתמלאה בו אחת מאלה: (א) עסק במקצוע של עורך-דין 10 שנים לפחות, מתוכן חמש וחצי שנים לפחות בישראל; (ב) (נמחקה); (ג) עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרשיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל; (3) לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון; (4) לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק-דין סופי בהליכים משמעתיים, למעט הליך על פי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – חוק הלשכה), ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950; (5) ועדת הרשיונות מצאה אותו ראוי להיות נוטריון, לאחר שנתנה את דעתה, בין השאר, לענשים משמעתיים שהוטלו עליו לפי חוק הלשכה או חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, תוך 10 שנים לפני מתן הרשיון, פרט לאלה האמורים בפיסקה (4). (ב) ועדת הרשיונות רשאית לתת לאדם רשיון נוטריון אף אם הורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את ענשו, ואף אם הוטל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף קטן (א)(4) אם עברו 10 שנים מיום שבו הוטל העונש. (ג) ועדת הרשיונות רשאית להתנות מתן רישיון נוטריון בהשתתפות בהשתלמות קצרה במתכונת שתקבע הועדה; המשתתף ישא בעלות השתתפותו בהשתלמות, כולה או חלקה, כפי שתקבע הועדה.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 1. הגדרות
קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה"-תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר"-תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 1. הגדרות
קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה" – תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 9. הטופס והשפות
9. (א) אישור נוטריוני ייערך בעברית או בערבית; היה המסמך נועד לשימוש בחוץ-לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, רשאי הנוטריון לפי בקשתו של מי שמבקש את מתן האישור, לערכו גם באנגלית או בשפה אחרת, בנוסף לשפה העברית או הערבית. (ב) נוסח האישורים יהא לפי הטפסים שבתוספת השניה; נוסח האישורים בשפה שלא נקבע לה טופס מיוחד יהא תרגום נאמן של הנוסח העברי או הערבי. על אף האמור, במקרה שהאישור הנוטריוני הוא אלקטרוני כמפורט בתקנה 19א, בכל מקום בטפסים בתוספת השנייה, במקום "בחתימת ידי ובחותמי" יקראו כאילו נאמר "בחתימה אלקטרונית מאושרת ובחותם נוטריוני אלקטרוני", ובמקרה שבו האישור הנוטריוני האלקטרוני יאגד אישור אלקטרוני אחר החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, במקום "באות/מספר…" יבוא "באות/מספר/שם קובץ/תיאור מילולי של המסמך או הנספח", ובתחתית כל אישור נוטריוני אלקטרוני יצוין המשפט הזה: "אישור זה חתום אלקטרונית; עותק קשיח של האישור אינו מהווה אישור חתום נוטריונית". (ג) אישור נוטריוני שלא נקבע לו טופס בתוספת ייערך בנוסח הדומה לנוסח הטופס המתאים לו ביותר. (ד) תקנה זו אינה גורעת מהאמור בסעיף 26 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 7. מסמך בשפת חוץ
7. (א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על-ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום; הנוטריון יפרש באישורו את שמו ומענו של המתרגם ויצרף את התרגום ואת התצהיר לעותק האישור שישמר בידיו. (ב) למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על-ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 19א. אישור נוטריוני אלקטרוני
19א. נוטריון רשאי לערוך אישור נוטריוני אלקטרוני, ויחולו ההוראות האלה: (1) נדרש אדם הניצב לפני הנוטריון לחתום בפניו על מסמך, יחתום בפני הנוטריון בחתימה ידנית או בחתימה אלקטרונית; (2) על אף האמור בתקנה 18, המסמך יהיה חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של הנוטריון, ויוטבע עליו בצידו השמאלי התחתון חותם אלקטרוני של הנוטריון בשחור על רקע תו אדום; לעניין פסקה זו, "חותם אלקטרוני" – מסר אלקטרוני בצורה הגרפית המוצגת בתוספת השלישית; על מסמך כאמור לא יחולו תקנות 12 ו–13; (3) על אף האמור בתקנות 11 ו–19, צורף מסמך או נספח לאישור הנוטריוני האלקטרוני, יסמן אותו הנוטריון באישור הנוטריוני האלקטרוני באמצעות ציון שם קובץ המסמך או הנספח שיזהה אותו באופן חד-ערכי; (4) על אף האמור בתקנה 26, נוטריון ישמור אישורים נוטריוניים אלקטרוניים וכן מסמכים שעליו לצרף לאישור הנוטריוני האלקטרוני לפי תקנות אלה כאמור בתקנה 26א; הוצא אישור נוטריוני ונשמר בארכיב כאמור, לא יערוך הנוטריון כל שינוי במסמך ולא ירשה לאחר לעשות כן; (5) פלט נייר של אישור נוטריוני אלקטרוני ייחשב כהעתק בלבד.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 30. הבקשה למתן הרשיון
30. (א) בקשה למתן רשיון לכהן כנוטריון תפרט את העובדות שמהן יוצא שהמבקש אמנם כשיר להיות נוטריון, את שם משפחתו, שמו הפרטי, מספר הזהות שלו במרשם האוכלוסין, תאריך, מקום וארץ לידתו, וכן יצורפו לה אלה: (1) (בוטלה); (2) אישור לשכת עורכי הדין ובו המידע הזה: (א) פירוט בדבר משך התקופה שבה היה המבקש חבר הלשכה וחברותו לא הופסקה לפי סעיף 52א לחוק לשכת עורכי הדין, ולא הוגבלה לפי סעיף 52ב לאותו החוק; (ב) פירוט בדבר עונשים של הוצאה או השעיה מלשכת עורכי הדין שהוטלו על המבקש; (ג) פירוט בדבר העונשים המשמעתיים שהוטלו על המבקש לפי חוק לשכת עורכי הדין, שאינם העונשים המוזכרים בפסקת משנה ( ב) לעיל, ושהוטלו בעשר השנים שקדמו להגשת הבקשה, או בדבר העדרם; (ד) פירוט בדבר תלונות נגד המבקש שהבירור לגביהן לא הושלם במועד הבקשה; (3) העתק תעודה ציבורית על משך תקופת הכהונה כשופט, כחבר בית-דין דתי או בתפקיד משפטי ששר המשפטים אישר לצרכי סעיף 3 לחוק – אם יש חשיבות למשך תקופה זו לענין סעיף 2(א)(2) לחוק; (4) (בוטלה); (5) אם טען המבקש לכשירות לפי סעיף 2(א)(2)(ג) לחוק, כל אלה: (א) העתק תעודה ציבורית שיש בה ראיה למועד עלייתו; (ב) אם המבקש שימש שופט או נוטריון בחוץ לארץ – העתק תעודה ציבורית המעידה על כך; (ג) אם המבקש עסק בעריכת דין בחוץ לארץ – העתק רישיון לעריכת דין מהארץ שבה עסק בעריכת דין כאמור; (6)2 הסכמת המבקש למסירת מידע מהמרשם הפלילי לפי סעיף 12 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019; (7) הורשע המבקש בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים בחוץ לארץ כעורך דין, כנוטריון, כשופט או כעובד ציבור, יצרף את פרטי ההרשעה לרבות העתק של פסק דין וגזר דין; (8) – (9) (נמחקו); (10)
כל הזכויות שמורות 2025 ©
