כל הזכויות שמורות ©
נפגעתם בתאונה? סבלתם מרשלנות רפואית? התמודדתם עם פגיעה במקום העבודה? משרדי עורכי דין נזיקין בתל אביב מציעים מענה מקצועי, אישי ומקיף לכל סוגי תביעות הנזיקין. המאמר הזה יסייע לכם להבין את החשיבות של בחירת עורך דין נזיקין מיומן באזור תל אביב, ויספק לכם את כל המידע הדרוש כדי לקבל החלטה מושכלת.
דיני הנזיקין בישראל מבוססים על פקודת הנזיקין וחוקים נוספים המסדירים את זכות הפיצוי לנפגעים. בשנים האחרונות, הפסיקה הישראלית הרחיבה את ההגנה על זכויות נפגעים והעלתה את רף הפיצויים במקרים רבים. עורכי דין המתמחים בנזיקין בפתח תקווה מכירים היטב את המסגרת החוקית המורכבת ויודעים כיצד לנצל אותה לטובת לקוחותיהם.
משרדי עורכי דין בפתח תקווה מטפלים במגוון רחב של תביעות הקשורות לתאונות דרכים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדי שנה מתרחשות אלפי תאונות דרכים באזור המרכז. עורכי דין מנוסים יודעים כיצד להתמודד עם חברות הביטוח ולהשיג פיצויים מרביים עבור נפגעים.
בפסק דין תא (תל אביב) 36890-05-21, שניתן ביוני 2022, נדונה תביעת נזיקין בעילת רשלנות רפואית בתחום השיניים. המקרה מדגיש את החשיבות של ייצוג משפטי מיומן בתביעות רשלנות רפואית. משרדי עורכי דין נזיקין בפתח תקווה מתמחים בניהול תיקים מורכבים אלו, תוך שימוש במומחים רפואיים מהשורה הראשונה.
עובדים רבים נפגעים מדי שנה בתאונות עבודה. חוק הביטוח הלאומי מעניק זכויות לנפגעים, אך פעמים רבות הפיצוי אינו משקף את מלוא הנזק. עורכי דין נזיקין בפתח תקווה מסייעים לנפגעי תאונות עבודה לממש את זכויותיהם הן מול המוסד לביטוח לאומי והן בתביעות נזיקין נגד מעסיקים או צדדים שלישיים.
מלבד התחומים הנ"ל, משרדי עורכי דין בפתח תקווה מטפלים במגוון תביעות נזיקי גוף, כגון:
משרדי נזיקין מובילים בפתח תקווה כוללים צוות מגוון של אנשי מקצוע:
בפסק דין תא (תל אביב) 124661/01, צוין כי שיטת התמחור במשרדי עורכי דין נזיקין מבוססת על רמות שונות של מומחיות וניסיון, עם תעריפים שונים לעורכי דין בכירים, משפטנים צעירים וצוות מנהלי.
משרדי עורכי דין נזיקין בפתח תקווה עובדים בדרך כלל על בסיס אחד מהבאים:
בפסק דין תא (חיפה) 1872-07, הוזכר כי "הנוהל המקובל הנו, כי עורך דין אשר החל לטפל בתביעת נזיקין אשר הועברה בשלביה הראשוניים לטיפול עורך דין אחר זוכה בשליש משכר הטרחה המשולם בסופו של דבר."
עורכי דין המתמחים בנזיקין בפתח תקווה כפופים לכללי האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין. בפסק דין בדמ (תל אביב) 102/93, נקבע כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, ובמסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט".
כל לקוח זכאי לשירות מקצועי, אמין ושקוף מצד עורך הדין שלו.
בחירת עורך דין נזיקין מומחה בפתח תקווה יכולה להיות ההבדל בין קבלת פיצוי הוגן לבין התפשרות על סכום נמוך משמעותית. כפי שעולה מהפסיקה הישראלית, מומחיות, ניסיון ומחויבות ללקוח הם מאפיינים קריטיים בבחירת ייצוג משפטי.
אם נפגעתם ואתם מתגוררים באזור המרכז, משרדי עורכי דין נזיקין תל אביב מציעים את היתרון של שילוב בין מומחיות מקצועית לבין נגישות ושירות אישי. אל תתפשרו על פחות מהייצוג המשפטי הטוב ביותר האפשרי – עתידכם וזכויותיכם תלויים בכך.
תביעות נזיקין יכולות להימשך בין מספר חודשים למספר שנים, בהתאם למורכבות התיק. עורכי דין מנוסים בפתח תקווה ינסו לקצר את התהליך ככל האפשר.
רוב משרדי עורכי הדין המתמחים בנזיקין בפתח תקווה עובדים על בסיס הצלחה ואינם גובים תשלום מראש.
במקרה של דחיית תביעה, עורך דין נזיקין מיומן יבחן אפשרויות ערעור או דרכים אחרות להשיג פיצוי.
כן, יש לכם זכות להחליף ייצוג משפטי בכל שלב. עם זאת, כדאי לשקול את ההשלכות על רציפות הטיפול בתיק.
תביעת ביטוח לאומי מוגבלת לזכויות המוקנות בחוק, בעוד תביעת נזיקין מאפשרת פיצוי מלא על כל הנזקים שנגרמו, כולל כאב וסבל.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין לענייני נזיקין תל אביב מומחה בתחום.
ת"א (תל-אביב-יפו) 124661/01- אברהם נביאי, עורך דין נגד רבקה דיל ואח
שמות השופטים: טל שחר
אותה עד אז); גם התובע טוען לבסיס של היכרות אישית מוקדמת עם אביהם המנוח של הנתבעים ולטיפול קודם בענייניו, כך שהנתבעים לא היו עבורו בבחינת לקוח מזדמן או אקראי אלא כדין לקוח קבוע וחוזר, אשר ראוי וזכאי בדרך כלל להנחת תעריף של כ-20, לדעת מומחית הנתבעים; לנתבעים טענות כלפי טיב השירות המשפטי שקבלו מהתובע ובדבר רשלנות מקצועית מצידו, שאינן בנות דחייה על הסף ועומדות לבחינה שיפוטית בתביעתם הנפרדת כלפיו (כך, דרך משל, לגבי המחדל של רישום צו המניעה על ידו דווקא כצו עיקול בלשכת רישום המקרקעין בפתח תקווה, מחדל שאיפשר לנסרולה לרשום מספר הערות אזהרה נוספות על הנכס בטרם עצרו הנתבעים תהליך זה רק בזכות שירותיהם המשפטיים של עורכי הדין שהחליפו את התובע בייצוג הנתבעים), וכשלהערכת מומחית הנתבעים ראוי להפחית כ – 10 משכר התובע בשל כך; כחישוב מומחית הנתבעים הנעשה על בסיס שעות עבודה ותימחורן, לפי נתוני תעריפי העבודה במשרד התובע יוצא, כי לפי 200 לשעת עבודה של התובע, 150 לשעת עבודה של בנו המשפטן, 50 לשעת עבודה של אנשי צוותו המנהלי – יוצא שבגין אותן שעות עבודה (מירביות, מוערכות) של התובע וגורמי משרדו, מגיע לתובע שכר טרחה בשיעור 7,825, וגם זאת לפני כל הפחתה אפשרית וראויה בשל המדובר בלקוח קבוע ובשל טעויות ורשלנות מיוחסת כאמור; השוואה לשכר ששולם בפועל ע"י הנתבעים לעורכי דינם האחרים (משרד עם מוניטין ניכרים משלו ) בגין טיפול דומה בבעיה דומה בגין קרקע בגני תקווה (נספחים ב'ג' לחוות דעת מומחית הנתבעים) – מלמדת ששם שולם שכר כולל של 20,388; בפרשה הנוכחית על הנתבעים לשלם שכר ראוי לתובע, שאם יועמד על 7,825 כאמור, בצירוף 4,000 (שליש משכר התובע, כנהוג בשיתוף עו"ד נוסף בטיפול משפטי) לעו"ד מרדכי
פסק דין |
08/01/2005 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 11
ת"א (חיפה) 1872-07- מאיר ברק נגד דליה אטס
שמות השופטים: אריקה פריאל
כבר נאמר בסעיף 5 לעיל כי במסגרת טיפולו בענייניה של דליה ביצע עו"ד ברק פעולות דרושות להכנת תובענה לפי חוק הפיצויים. פעולות אלו לא הצטמצמו רק לטיפול הדרוש לקבלת תשלומים תכופים. 22. המסקנה מכל האמור לעיל הנה, כי התובע (בעצמו או באמצעות בנו) טיפל לא רק בהשגת שני תשלומים תכופים אלא במגוון נושאים אחרים אשר נועדו להכין את הקרקע להגשת תובענה לבית המשפט. 23. ואמנם, הכנת תיק נזיקין דורשת פעולות רבות בטרם "יבשיל". מטבע הדברים דורש התהליך זמן שהרי החל ממועד הפגיעה חל שינוי במצב הרפואי של הנפגע ודרוש זמן עד להתייצבותו. נושאים, כגון פנייה למוסד לביטוח לאומי, מחייבים בחינה ושיקול ולעתים החפזון בעוכרי הנפגע. גם ההפרדה בין טיפול בתשלום תכוף לבין טיפול בתובענה העיקרית הינה מלאכותית ולא ניתן לקבוע אלו פעולות הכנה נעשו לצורך גיבוש התביעה כולה ואלו לצורך תשלום תכוף (זולת המסמכים הנערכים לצורך תשלום תכוף או לצורך התובענה העיקרית). לכן בעוד עורך דין המתמחה בתחום ינהג בצורה שקולה ועניינית מצפה הנפגע לקבל את הפיצוי לו הוא זכאי (ולעתים אף למעלה מכך) בזמן הקצר ביותר. חוסר תיאום ציפיות זה מהווה קרקע פוריה לחילוקי דעות בין עורכי דין ולקוחות, וההליך דנן נראה כדוגמה לכך. 24. משהוכח ביצוע עבודה יש לבחון כיצד להעריך את השכר הראוי. לפי חוות דעת עו"ד שפרבר, שמשרדו עוסק רבות בתחום הנזיקין, הנוהל המקובל הנו, כי עורך דין אשר החל לטפל בתביעת נזיקין אשר הועברה בשלביה הראשוניים לטיפול עורך דין אחר זוכה בשליש משכר הטרחה המשולם בסופו של דבר. אם העברת הטיפול נעשית בשלב מאוחר יותר יהיה על פי רוב שכר הטרחה גבוה יותר. כן הצביע בחוות דעתו על אפשרות הערכת שכר טרחה על בסיס שעות עבודה לפי 100 עד 150 דולר לכל שעת עבודה של עורך דין בעל ותק כזה של עו"ד דניאל ברק.
פסק דין |
05/04/2009 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 7
ת"א (מרכז) 35473-06-11- פלוני נגד המאגר הישראלי לביטוח רכב הפול
שמות השופטים: אבי פורג
חשוב לציין גם את התקופות הארוכות שנמשכו חודשים רבים לאחר התאונה בהן נכויותיו הזמניות של התובע הן בתחום האורטופדי והן בתחום הנפשי היו משמעותיות ביותר. כאשר התובע מצוי בתהליך של בניית משרד, מצב דברים כזה הוא בעל השפעה גם לשנים הבאות שהרי גיוס וטיפול בלקוחות, במיוחד בתחום הנזיקין, אינו מתחיל ומסתיים בהכרח בזמן קצר (אם כי בהחלט יש גם תיקים כאלה) ולעיתים נמשך שנים. הן עו"ד הרפז והן עו"ד אביטן העידו כי לאחר התאונה התובע השתנה והיה אדם אחר, כבוי, חסר מוטיבציה וחסר חיוניות. מעדותו של עו"ד אביטן גם עלה כי פגיעתו של התובע והתנהלותו לאחר התאונה, לרבות מגבלותיו הביאו לכך שבסופו של יום התובע נפרד מהם ולא עבר איתם למשרד החדש. אכן, עו"ד אביטן העיד לראשונה בבית המשפט על כך שהוא ועו"ד בן שימול היו אמורים להיפגש ביום התאונה עם התובע, כדי לבחון כניסתו למשרד כשותף לצורך טיפול בתיקי נזיקין, ומצב דברים זה אכן מעורר תמיהה, שהרי נשאלת השאלה מדוע עו"ד אביטן לא העיד על כך כבר בתצהירו. מצד שני, איני מקבל את טענת הנתבעת כי עדות זו היא כוזבת בעליל ומביכה. אם עו"ד אביטן רצה כל כך לעזור לתובע, הרי יכול היה לציין זאת כבר בתצהירו ואז טענת הנתבעת כאילו ציין זאת לראשונה בעדותו הייתה מאבדת ממשקלה. כך או כך, איני מוצא מקום לתת לכך משקל רב. בכל מקרה, ממכלול העדויות והנתונים לגבי התובע עולה תמונה של עורך דין מוכשר שיודע את מלאכתו בתחום הנזיקין בו עסק והתמקצע משך מספר שנים במקומות עבודה שונים ושוכנעתי שבמהלך הדברים הרגיל הוא היה מוצא את הדרך למצות את כישוריו ולהתפרנס בצורה מכובדת מעיסוקו זה. העובדה שעו"ד אביטן הוא עורך דין מצליח בתחום עיסוקו ובעל ניסיון מקצועי וניהולי בתחום אחר, אין בה לשלול את סיכויי ההצלחה של התובע כעורך דין בתחום עיסוקו, בעיקר בנזיקין.
פסק דין |
26/07/2015 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 4 |
עמודים – 27
ת"א (תל אביב) 36890-05-21- ב.א. נגד אלכסנדר זגולייב
שמות השופטים: מנחם מריו קליין
בע"מ החלטה בפני תביעת נזיקין בעילת רשלנות רפואית (שיניים) מכוח פקודת הנזיקין . התובעת, טוענת שהטיפול שקיבלה מהנתבעים, היה טיפול רשלני, שתוצאותיו בעיות דנטליות קשות. כלל הנזקים שהתובעת טוענת לגביהם מפורטים בסעיפים 23/25 לכתב התביעה ומגובים בחוות דעת מומחה מטעם ד"ר מכאל רסובסקי. ההגנה הגישה את חוות הדעת שערך ד"ר איתן ברנע, אשר קבע כי לא נפל כל דופי בטיפול בתובעת. בהמשך להסכמת הצדדים ולהחלטתי מיום 28.06.22 , ובהתאם לתקנה 88 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: 1. הנני מורה על מינויו של פרופ' שלמה טייכר מומחה בשיקום הפה, כמומחה מטעם בית המשפט, להערכת מצבה הבריאותי של התובעת והאם לדעתו נכותה נובעת מהאירועים הנטענים (להלן: "המומחה"). 2. לצורך הבטחת העדר ניגוד עניינים, ולפי תקנה 89 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ימלא המומחה את טופס 6 (מצ"ב להחלטה זו) : 2 "89(א) לצורך מניעת ניגוד עניינים, יצהיר מומחה מטעם בית המשפט מיד עם קבלת המינוי ובטרם יחל תפקידו על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי הנוסח בטופס 6 שבתוספת הראשונה ותומצא לבית המשפט ולבעלי הדין. (ב) מינוי המומחה ייכנס לתוקף עם המצאת ההצהרה לבית המשפט, ואולם אם המומחה הצהיר על זיקות כאמור, רשאי בית המשפט, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, להתלות או לבטל את המינוי. " 3. הנחיות והוראות בכל הנוגע למינוי זה יקבל המומחה מבית המשפט בלבד, ולא מהצדדים או מבאי כוחם. במידת הצורך יפנה המומחה לבית המשפט בבקשה לקבלת הוראות. את חוות הדעת ישלח המומחה לבית המשפט ולבאי כוח הצדדים.
החלטה |
28/06/2022 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
בדמ (תל אביב) 102/93- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נגד ' פלוני
שמות השופטים: י וסרצוג,י ברמור חבד,חיים שפרן חבד
עדות 'ל (עמ' 3): 93536984443 "המשרד הוא ביחד עם אחד י’ שאינו עו"ד. זה חדר אחד. בחדר 3 שולחנות, בחדר ישב הנאשם ואתו י’ ופקידה בשם ז'" (הדגשה שלנו-ח. ש,). הנאשם בעדותו בעמ' 12: "המשרד אינו שלי אלא משרדו של י’". ובעמ' 13: "בספר לשכת עורכי הדין מופיע טלפון המשרד של י’" האם אין בעדויות אלו הוכחה חד משמעית לגבי שיתופו של י’ עם הנאשם באותו משרד ? 5. הנאשם מצידו, לאורך כל הדיונים ואף בסיכומיו, מדגיש בפנינו שלאור מצבם הבריאותי של אשתו ובנו נקלע למצבים שבו לא יכל לטפל בענייניו בצורה נאותה. אין לנו ספק (ואנו נכונים להאמין לנאשם) כי באותה תקופה היה שרוי הנאשם במצב קשה של טיפול באשתו ובבנו אך יחד עם זאת קשה לנו להשתחרר מהמסקנה שהנאשם יכול היה להשתחרר מתפקידו כעו"ד, לסגור משרדו ולהתמסר בשלמות לאשתו ובנו וזאת רק כדי שלא יפגע בלקוחותיו. אולם, כאמור, הנאשם לא עשה כן. 6. נפנה גם כאן להוראת היסוד שבכלל 2, שהיא בבחינת מוטו ואקסיומה לאשר נדרש ומתחייב מעורך דין הזוכה לאמון הלקוח, וזה דבר הכלל (שיסודותיו בסעיפים 53 ו-54 לחוק לשכת עורכי הדין): "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, ובמסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט" 7. מה טיבה של אותה נאמנות ומה משמעותה הערכית ? בימ"ש העליון עמד על כך בעל"ע 1747/91 (פד"י מ"ו 397), על כך עוד מקדמת דנא בפסיקתו של בית משפט זה בעמ' 9/55 (3), בעמ' 1730, לאמור: "נאמנות זו היא רוח אופיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי. טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע. על-ידי הסמכת עורך דין לעסוק במקצוע מכריזים השלטונות לפני העולם ומודיעים, כי פלוני המוסמך הגון הוא וראוי לכך שהציבור יתן בו אמון בתחומי מקצוע המשפט ובכל הכרוך בו והמסתעף ממנו אם יתברר לאחר מכן, שעורך הדין הפר את האמון שניתן בו והתכחש ללקוחותיו ולחובות שהוא חב להם, מצווים השלטונות להדיחו מכהונתו כעורך דין לחלוטין או לתקופה ארוכה, ולשוב ולהכריז בין הבריות כי הוא נמצא פסול ובלתי ראוי לאמון הציבור" עוד מוסיף בימ"ש העליון: "מבין תפקידיו וחובותיו הבסיסיים של עורך דין הוא לפעול כך שכבוד המקצוע ישמר כאמור בסעיף 53 לחוק.
גזר דין |
20/05/1998 |
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
ע"א 9022/08- אהובה מגורי-כהן ואח נגד עורך דין משה קמר
שמות השופטים: א ריבלין,א רובינשטיין,ע פוגלמן
אין פירוש הדבר, כי אין מקום לתביעות של רשלנות מקצועית של עורכי דין, וחלילה לנו לומר כן. לצערנו, אין מקצוע שלא יהיו בו מקרי רשלנות, ועריכת הדין אינה יוצאת מכלל זה ויתכנו בודאי תביעות לגיטימיות. ואולם, ככל שהמדובר במשפט שהתקיים, דרכי הטיפול אינן פשוטות, ועל כך כבר עמדה הפסיקה. על רקע דברים אלה, הממחישים את הקושי הראייתי האינהרנטי שביסוד תביעה מעין זו, ותביעת המערערים בכלל, נבחן את טענותיהם הקונקרטיות. האם המשיב התרשל כ"ה. מושכלות יסוד הן, כי לא כל טעות של עורך דין – או כל בעל מקצוע אחר – מהוה התרשלות: "עורך-דין – כמוהו כרופא – עשוי לשגות, אך לא כל טעות בשיקול-דעת תחייבו ברשלנות" (ע"א 4707/90 מיורקס נ' חברת ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ, פ"ד מז(1) 17, 25 – השופט, כתארו אז, חשין). (ראו גם ע"א 2590/90 ניסים נ' עו"ד מנחם דניאלי, פ"ד מח(3) 846, 853; רע"א 417/05 אברהם נ' קדם (לא פורסם)). הטועה – כל אדם, ובכלל אדם עורך דין – אינו מיניה וביה רשלן. רשלנות כרוכה בהפרת חובת זהירות. וכך תוארה בעבר החובה במקרה של חקירת עד: "אף בהנחה שצודק המערער בהשגותיו, שהשאלות שלא נשאלו על-ידי המשיבים צריכות היו להישאל, והטענות שלא נטענו צריכות היו להיטען, והטענות שנטענו אסור היה להשמיען – אין השגות אלה וכיוצא באלה מגלות עילת תביעה בשל רשלנות, והוא מפני שהחובה שהיתה מוטלת על המשיבים כלפי המערער לא היתה לשאול או שלא לשאול אותן שאלות, ולטעון או שלא לטעון אותן טענות, אלא חובתם היתה לשקול אם לשאול ומה לשאול, אם לטעון ומה לטעון; וטעות שטעו בשיקול-דעתם (אם טעו) אינה עולה כדי התרשלות" (עניין רויטמן, 82/81; ההדגשה הוספה – א"ר).
פסק דין |
02/05/2010 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 12
ת"א (ירושלים) 11173/03- דן רייזמן, עורך דין ואח נגד עינת רז- גלוברמן
שמות השופטים: יצחק מילנוב
וכלום מה פסול יש בכך התובע העיד, כי קיום התייעצויות עם עורכי דין חיצוניים – הינו נוהג מקובל ושכיח במשרדם: "אנו קונים שירותים של עו"ד שמתמחים בתחומים שונים. . . אנו נוהגים להתייעץ יש לי עוד כמה עו"ד כל אחד בתחום אחר" (ע' 19 ש' 10/11, 24). שיטת העבודה והמקורות מהם שואבים עורכי הדין את הידע המשפטי שלהם- אינו מעניינו של הלקוח, בהנחה כמובן שלא קיימת הסכמה ספציפית בענין זה. טענת הנתבעת, לפיה התובע התחייב בפניה לטפל אישית בתביעתה – נותרה, בכל הכבוד, בגדר טענה סתמית וכללית, שלא באה עליה כל ראיה מצד הנתבעת. על כן, עדותו של התובע, לפיה "אמרתי לה שאני אישית לא מתמחה בתחום הזה, אבל הבטחתי לה שאם התיק יכנס למשרדי הוא יטופל תחת השגחתי כמו תיקים אחרים " (ע' 13 ש' 4-6)- אמינה ומקובלת עלי, שכן לאור חוסר נסיונו המוצהר של התובע בתחום הנזיקין- אין זה מתקבל על הדעת שהתובע הבטיח לנתבעת לטפל בעניינה בעצמו. מכל מקום, העובדה כי משך כ-6.5 שנים, הנתבעת מעולם לא הלינה בפני התובע על כך שהעביר את הטיפול בעניינה לעורכי דין אחרים, וכי טענתה בדבר התחייבותו של התובע למתן שירותים אישיים, הועלתה על ידה לראשונה במסגרת התביעה דנן -מלמדת, כי אכן אין דברים בגו. התובע העיד, כי לאחר שגם עו"ד זיו גלזר עזב את המשרד, ולאחר שהעניינים במל"ל החלו "להסתבך", הוחלט להעביר את הטיפול בתיק לידי עו"ד ניומן (אשר עד לאותו שלב רק ייעץ למשרד התובע בלא קבלת כל תמורה) – ולשלם לו את שכר הטרחה שמגיע לתובע. החלטה זו היא החלטה מקצועית, הנוגעת לנוהלי העבודה הפנימיים של המשרד, ואין בכך בכל הכבוד, משום רשלנות ו/או הטעיה של הנתבעת. אדרבא, הקפדתם של התובע ועורכי הדין ממשרדו להתייעץ, על כל שעל וצעד, עם עורך דין הנחשב לבר-סמכא בתחום הנזיקין, מעידה דווקא על אחריותם המקצועית כלפי הנתבעת, ועל ניהול עניינה בכובד ראש ובזהירות.
פסק דין |
30/08/2006 |
שלום – ירושלים
מאזכרים – 1 |
עמודים – 22
ת"א (קריות) 44462-03-24- אופיר קרופרו נגד ' דוד רוזן עורך דין
שמות השופטים: מוטי כהן
למעלה מן הצורך אציין, כי הייתי מגיע לתוצאה זהה, אף אם הייצוג ע"י עוה"ד הראל לא היה נעשה אגב עבודתה במשרדו של עוה"ד רוזן, ובהינתן יחסי עוה"ד לקוח שהתקיימו בין עוה"ד רוזן לבין התובעים, והפעולות המשפטיות המשמעותיות שנעשו במסגרת אותם יחסים כפי שפורט בהרחבה לעיל, וזאת מכוח סעיף 11 לפקנ"ז שכותרתו "מעוולים יחד", הקובע כי: "היה כל אחד משני בני-אדם או יותר חבים לפי הוראות פקודה זו, על מעשה פלוני, והמעשה הוא עוולה, יהיו חבים יחד על אותו מעשה כמעוולים יחד וניתנים להיתבע עליה יחד ולחוד". "מטרתו של הכלל 'ביחד ולחוד'", הסביר כבוד השופט עמית, "[היא] להביא לכך שהניזוק יקבל תרופה מלאה בגין הנזק שסבל, מבלי שיאלץ לכתת רגליו בין המעוולים ומבלי שיצא וידיו על ראשו ולו גם באופן חלקי" (ע"א 7008/09 עבד אל רחים נ' עבד אל קדר, בפסקה 43 לפסק-דינו. 97. בהקשר זה אפנה עוד לפסק הדין בת"א 2814/99 (מחוזי תל-אביב) בן ציון ואח' נ' עו"ד לאור ואח' (פורסם בנבו, מיום 25/9/2005). בעניין שנדון שם התובעים (הלקוחות) קיבלו טיפול משפטי על ידי שני עורכי דין אשר חלקו ביניהם שירותי משרד (עו"ד ברק ועו"ד לאור), ובין היתר-ייוצגו על ידי עורכי הדין בהליכים בבית המשפט. הלקוחות חתמו על יפוי כח לטובת שני עורכי הדין, ושני עורכי הדין התייצבו למספר ישיבות בבהמ"ש. אף שם ארעה תקלה, לא הוגשו תצהירים, תביעה אחת נמחקה בתביעה אחרת ניתן פס"ד בהעדר ועוד ועוד. ביהמ"ש, כמובן, קבע כי ההתנהלות שהובילה לתוצאה הנ"ל הינה התנהלות רשלנית ונדרש לשאלה מי מבין שני עורכי הדין אחראי למחדלים. בהמ"ש קבע שם כי מבחינה עובדתית הוכח שבשלב מסוים עו"ד לאור עזבה את המשרדים המשותפים ועברה לעיר אחרת, כאשר היא לוקחת עמה את התיקים של הלקוחות, ואף הוכח כי עו"ד ברק שלח לעו"ד לאור בשלב מסוים מכתב ובו הוא טוען שלאחר שהיא עזבה את המשרד המשותף הוא לא מקבל יותר אינפורמציה הכרחית לגבי התיקים ולכן קשה לו מאד להמשיך ולקחת אחריות לגבי התיקים.
פסק דין |
19/04/2025 |
בית המשפט השלום – קריות
מאזכרים – 0 |
עמודים – 32
ת"א (תל אביב) 24522-07-1. שטיין שמשון נגד נחום (בכר) מרים
שמות השופטים: חגי ברנר
זכיר בהקשר זה כי תביעת הנזיקין התנהלה באמצעות עורך דין אחר עד לחודש אפריל 2006, משמע, כחמש וחצי שנים לאחר שהתובעים שוחררו מן הייצוג, וברי איפוא כי תרומתם היחסית לתוצאת ההליך היתה נמוכה ביותר. התובעים לא נדרשו לנהל הליכי ביניים כלשהם במסגרת תביעת הנזיקין, לא השתתפו בישיבות קדם משפט, לא הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמה של הנתבעת, לא חקרו עדים במסגרת ישיבת הוכחות ולא הגישו סיכומים, והרי פעולות אלה מהוות את עיקר העבודה המשפטית הנדרשת בניהול תביעת נזיקין. 20. התובעים לא ניהלו רישום של שעות עבודה על מנת שניתן יהיה להתרשם מכמות העבודה שהושקעה בפועל על ידם, וכל שנותר בידי בית המשפט הוא להעריך את כמות העבודה על יסוד הפעולות שביצעו התובעים, כעולה מתוך המסמכים שצורפו לתצהירם, כפי שפורטו לעיל. 21. מנגד, אינני מקבל את טענתה של הנתבעת לפיה תביעת הנזיקין שהגישו התובעים היתה תביעה מוקדמת, משום שנזקיה טרם התגבשו באותה שעה. אינני רואה כל פסול בכך שהתביעה הוגשה כחודשיים בלבד לאחר קרות התאונה. גם כך, נמשך ברור תביעת הנזיקין שנים רבות, ולכן היה זה אך ורק לטובתה של הנתבעת שהתביעה הוגשה בהקדם האפשרי. ניתן לשער כי לו הוגשה התביעה במועד מאוחר יותר, היא גם היתה מסתיימת מאוחר יותר ביחס למועד שבו הסתיימה בפועל. הנתבעת גם אינה מראה באיזה אופן נדרש תיקון של התביעה שהוגשה, לאחר שהתגבשו נזקיה, אם אכן נדרש תיקון כזה. 22. התובעים מזמינים את בית המשפט לקבוע את השכר הראוי בשים לב לתעריף המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין. הנתבעת טוענת כי הדבר איננו אפשרי, שכן מדובר בשכר טרחה מומלץ בלבד, והוא נתון עדיין לזכותו של הלקוח לנהל משא ומתן עם עורך הדין על מנת להפחיתו.
פסק דין |
21/03/2009 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 13
ת"א (חיפה) 1872-07- מאיר ברק נגד דליה אטס
שמות השופטים: אריקה פריאל
כבר נאמר בסעיף 5 לעיל כי במסגרת טיפולו בענייניה של דליה ביצע עו"ד ברק פעולות דרושות להכנת תובענה לפי חוק הפיצויים. פעולות אלו לא הצטמצמו רק לטיפול הדרוש לקבלת תשלומים תכופים. 22. המסקנה מכל האמור לעיל הנה, כי התובע (בעצמו או באמצעות בנו) טיפל לא רק בהשגת שני תשלומים תכופים אלא במגוון נושאים אחרים אשר נועדו להכין את הקרקע להגשת תובענה לבית המשפט. 23. ואמנם, הכנת תיק נזיקין דורשת פעולות רבות בטרם "יבשיל". מטבע הדברים דורש התהליך זמן שהרי החל ממועד הפגיעה חל שינוי במצב הרפואי של הנפגע ודרוש זמן עד להתייצבותו. נושאים, כגון פנייה למוסד לביטוח לאומי, מחייבים בחינה ושיקול ולעתים החפזון בעוכרי הנפגע. גם ההפרדה בין טיפול בתשלום תכוף לבין טיפול בתובענה העיקרית הינה מלאכותית ולא ניתן לקבוע אלו פעולות הכנה נעשו לצורך גיבוש התביעה כולה ואלו לצורך תשלום תכוף (זולת המסמכים הנערכים לצורך תשלום תכוף או לצורך התובענה העיקרית). לכן בעוד עורך דין המתמחה בתחום ינהג בצורה שקולה ועניינית מצפה הנפגע לקבל את הפיצוי לו הוא זכאי (ולעתים אף למעלה מכך) בזמן הקצר ביותר. חוסר תיאום ציפיות זה מהווה קרקע פוריה לחילוקי דעות בין עורכי דין ולקוחות, וההליך דנן נראה כדוגמה לכך. 24. משהוכח ביצוע עבודה יש לבחון כיצד להעריך את השכר הראוי. לפי חוות דעת עו"ד שפרבר, שמשרדו עוסק רבות בתחום הנזיקין, הנוהל המקובל הנו, כי עורך דין אשר החל לטפל בתביעת נזיקין אשר הועברה בשלביה הראשוניים לטיפול עורך דין אחר זוכה בשליש משכר הטרחה המשולם בסופו של דבר. אם העברת הטיפול נעשית בשלב מאוחר יותר יהיה על פי רוב שכר הטרחה גבוה יותר. כן הצביע בחוות דעתו על אפשרות הערכת שכר טרחה על בסיס שעות עבודה לפי 100 עד 150 דולר לכל שעת עבודה של עורך דין בעל ותק כזה של עו"ד דניאל ברק.
פסק דין |
05/04/2009 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 7
בדמ (ירושלים) 26/20- ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל נגד ' עו״ד מאג'ד חמדאן
שמות השופטים: עו״ד ערן זלר אב״ד,עו״ד אוהד בורשטיין חב״ד,עו״ד עליזה קן חב״ד
אולם, מצאנו כי בחינת כלל מעשיו בתיק באספקלריה רחבה, מלמדת כי הגם שטיפולו בתיק היה רחוק מאוד מלהיות אופטימלי, ובוודאי יש עורכי דין רבים שהיו עושים זאת בצורה חלקה, מהירה ואולי טובה יותר, הנקבל לא חסך מאמצים ולאורך השנים ניסה בכל יכולתו לפעול לטובתו של המתלונן. 73. בכך לדעתנו יש להקהות ולו במקצת מחומרת מעשיו בהקשר של מחדלו באי הגשת תצהירי הנקבל. 74. מעיון בפסיקה הרחבה יחסית בה הורשעו עורכי דין בעבירות אתיות בגין התנהלות רשלנית שלהם, מצאנו כי ברוב מן המקרים היה בהתנהלותם כדי להביא לנזק ממוני ממשי ומיידי ללקוחותיהם, ובמקרים רבים נזק בלתי הפיך. שהרי הגשת תביעה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות מאיינת לחלוטין את האפשרות של הלקוח לתבוע את נזקו; והוא הדין בעריכת חוזה מכר מקרקעין בלי שעורך הדין מגלה על דבר קיומה של משכנתא והערת אזהרה על הנכס. או שדובר במקרים שחומרתן זועקת בין משום הרצדביזם שבהתנהגות, בין משום שלרשלנות נילוו גם עבירות נוספות, ובין בשל כך כי ההבדל בין מחדל רשלני של עורך הדין לבין פעילות תקינה היה לא יותר מפעולה פשוטה ביותר-כגון הקמת קשר טלפוני עם הלקוחה. 75. בענייננו כאשר בוחנים את המקרה מן הצד התוצאתי שלו, דומה כי אין מחלוקת שהתנהלותו הרשלנית של הנקבל לא סתמה את הגולל על האפשרות של המתלונן להיפרע ממובילי הורדים. ההיפך הוא הנכון, שכן בהחלטות הרלוונטיות של של בית הדין לעבודה צוינה במפורש האפשרות להגיש את התביעה מחדש ובמקרה כזה לדון בה מהנקודה בה הופסק הדיון. 76. דווקא בהקשר זה לא ירדנו לסוף דעתו של המתלונן מדוע הוא נמנע מלהגיש את התביעה מחדש, בין באמצעות הנקבל או בין באמצעות עורך דין אחר? אפשר כי המתלונן הבין כי הוא יאלץ לשאת בעלות של איש מקצוע לצורך חישובים מדוייקים של הסכומים שמגיעים לו, אולם זו השערה מסתברת בלבד ואין לה גיבוי ממשי בראיות; אפשר גם כי הנקבל בעצמו הבין בחלוף השנים כי המקרה מורכב ומסובך ומסתבר להיות לא רווחי, ולכן העדיף "לנתק מגע" ולא להגישו בשנית, אך נזכיר בהקשר זה את בקשותיו של הנקבל מבית הדין כי יאפשר לו להגיש את התצהירים באיחור.
הכרעת דין |
05/11/2022 |
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – ירושלים
מאזכרים – 0 |
עמודים – 28
ת"א (כפר סבא) 18072-04-17- דורון כריסי נגד ארנון נגר
שמות השופטים: שרון דניאלי
על כן, גם אם נשמעים קולות ברורים בפסיקת בית המשפט העליון בדבר הצורך לבחון מחדש את ההצדקה הגלומה בסעיף 22 לפקודת הנזיקין, ואף אם הסעיף פורש בהרחבה בנסיבות מסויימות, כמפורט לעיל, הרי שבהתאם לדין המצוי, ודווקא משום שמדובר בתביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין, בה ישנה חשיבות רבה לבחינת היחסים והמצגים שבין עורך דין ללקוחותיו שניזוקו, על פי הנטען, אין מקום לקבל את המחאת הזכות בנזיקין במקרה זה. בנסיבות אלו, לא מצאתי להכריע בשאלה האם כתבי המחאת הזכות "קבילים" או שיש מקום לדון במשקלם, מאחר שלא נחתמו לפני עורך דין. כן יש מקום לדון בשאלת המשמעות של אי התייצבותם של השותפים להעיד בהליך, אך שאלה זו תידון בפרק נפרד. 28. לנוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את טענת הנתבעים לפיה שותפיו של התובע אינם זכאים להמחות לתובע זכות תביעה בנזיקין נגד הנתבעים או מי מהם, ועל כן, יש לדון בתביעתו של התובע אך מכוח זכות התביעה האישית שלו, על פי חלקו היחסי בעיסקת המכר, קרי 25 בלבד. טענות התובע לרשלנות מקצועית של הנתבע 1 – האם הוכחה עוולת הרשלנות 29. אדון בפרק זה בטענתו העיקרית של התובע כלפי הנתבע 1 והיא כי במתן הייעוץ לתובע לחתום על "נ/3", הפר הנתבע 1 את חובת הזהירות המוטלת על עורך דין מיומן במקרקעין כלפי לקוחו, וגרם לו את הנזקים הנטענים בכתב התביעה. אפרט את ראיות הצדיים בהקשר זה, ואדון ואכריע בטענות בהתאם להוראות הדין. אך בטרם אעשה כן, אעיר הערה מקדימה. הגשת התביעה של התובע נגד הנתבע 1 לאחר שהעיד מטעמו – "הערת אזהרה" מקדימה 30. הנתבע 2 מצביע בסיכומיו על פגם המצדיק את דחיית התביעה, הקשור לכך שהתובע מבקש להיבנות מפסק דין של בית משפט השלום שקבע קביעות שונות אודות הנתבע 1, אף שזה בא להעיד מטעמו.
פסק דין |
26/07/2023 |
שלום – כפר סבא
מאזכרים – 0 |
עמודים – 28
ת"א (מרכז) 35473-06-11- פלוני נגד המאגר הישראלי לביטוח רכב הפול
שמות השופטים: אבי פורג
חשוב לציין גם את התקופות הארוכות שנמשכו חודשים רבים לאחר התאונה בהן נכויותיו הזמניות של התובע הן בתחום האורטופדי והן בתחום הנפשי היו משמעותיות ביותר. כאשר התובע מצוי בתהליך של בניית משרד, מצב דברים כזה הוא בעל השפעה גם לשנים הבאות שהרי גיוס וטיפול בלקוחות, במיוחד בתחום הנזיקין, אינו מתחיל ומסתיים בהכרח בזמן קצר (אם כי בהחלט יש גם תיקים כאלה) ולעיתים נמשך שנים. הן עו"ד הרפז והן עו"ד אביטן העידו כי לאחר התאונה התובע השתנה והיה אדם אחר, כבוי, חסר מוטיבציה וחסר חיוניות. מעדותו של עו"ד אביטן גם עלה כי פגיעתו של התובע והתנהלותו לאחר התאונה, לרבות מגבלותיו הביאו לכך שבסופו של יום התובע נפרד מהם ולא עבר איתם למשרד החדש. אכן, עו"ד אביטן העיד לראשונה בבית המשפט על כך שהוא ועו"ד בן שימול היו אמורים להיפגש ביום התאונה עם התובע, כדי לבחון כניסתו למשרד כשותף לצורך טיפול בתיקי נזיקין, ומצב דברים זה אכן מעורר תמיהה, שהרי נשאלת השאלה מדוע עו"ד אביטן לא העיד על כך כבר בתצהירו. מצד שני, איני מקבל את טענת הנתבעת כי עדות זו היא כוזבת בעליל ומביכה. אם עו"ד אביטן רצה כל כך לעזור לתובע, הרי יכול היה לציין זאת כבר בתצהירו ואז טענת הנתבעת כאילו ציין זאת לראשונה בעדותו הייתה מאבדת ממשקלה. כך או כך, איני מוצא מקום לתת לכך משקל רב. בכל מקרה, ממכלול העדויות והנתונים לגבי התובע עולה תמונה של עורך דין מוכשר שיודע את מלאכתו בתחום הנזיקין בו עסק והתמקצע משך מספר שנים במקומות עבודה שונים ושוכנעתי שבמהלך הדברים הרגיל הוא היה מוצא את הדרך למצות את כישוריו ולהתפרנס בצורה מכובדת מעיסוקו זה. העובדה שעו"ד אביטן הוא עורך דין מצליח בתחום עיסוקו ובעל ניסיון מקצועי וניהולי בתחום אחר, אין בה לשלול את סיכויי ההצלחה של התובע כעורך דין בתחום עיסוקו, בעיקר בנזיקין.
פסק דין |
26/07/2015 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 4 |
עמודים – 27
ת"א (תל אביב) 39022-12-18- פלוני נגד עירית תל-אביב-יפו
שמות השופטים: מיה רויזמן אלדור
בתגובתה טוענת התובעת, כי הנתבעת מנסה לאחוז במקל בשני קצותיו, כאשר לאורך ניהול ההליך וכשהדבר היה נוח לה – ביקשה לעכב ניהולו עד להכרעת התביעה בבית הדין לעבודה בעוד שכעת טוענת היא לשוני ולאבחנה בין ההליכים. התובעת שבה וטוענת כי המומחה שמונה בתיק זה לא כבול לחוות דעתו של המומחה שמונה בבית הדין לעבודה, ומכל מקום המומחה בתיק זה יעיין גם בחוות הדעת מטעם הצדדים בתיק זה לרבות בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת. 6. לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים ושקלתי אותן, אני מוצאת לנכון להיעתר לבקשת התובעת ולהתיר לה להציג את חוות דעתו של פרופ' יובל מלמד המומחה מטעם בית הדין לעבודה בפני המומחה מטעם בית המשפט בהליך זה, ד"ר קליין, תוך שיובהר לד"ר קליין כי פרופ' מלמד נתן חוות דעת בהליך המתנהל על פי סדרי דין אחרים ולתכליות אחרות, ומבלי שעמדה לנגד עיניו חוות דעת או גרסה כלשהי מטעם הנתבעת, ואנמק. 7. בסופו של יום – וגם בתחילתו, תכלית העל של ההליך השיפוטי היא הגעה אל חקר האמת. 8. בתביעות נזיקין המתנהלות על פי פקודת הנזיקין (להלן – "פקודת הנזיקין"), דוגמת התביעה דנן, הגעה אל חקר האמת כוללת, בין היתר, בחינת נזקיה הנטענים של התובעת כמו גם הקשר הסיבתי בינם לבין האירוע הנזיקי הנטען. לשם כך מציגים הצדדים חוות דעת רפואיות מטעמם, ולעתים גם נדרש מינויו של מומחה מטעם בית המשפט על מנת שיסייע לבית המשפט לבחון את הסוגיות הרפואיות המקצועיות השנויות במחלוקת בין המומחים השונים. 9. תביעות נזקי גוף המתנהלות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן – "חוק הפלת"ד"), לעומת זאת, מונחות על ידי הרציונלים הספציפיים של חוק הפלת"ד שהם החתירה אחר יעילות והבטחת שיקול דעת מקצועי ואובייקטיבי של המומחה מטעם בית המשפט.
החלטה |
23/10/2022 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
ת"א (תל אביב) 32508-07-11- אורן ד"ר נגד עורך דין יוסף (ספי) אופנהיים
שמות השופטים: גיא הימן
על כן, אפילו הנחתי מאליו קיומו של קשר סיבתי בין מאפייני-ההתנהלות של רשויות אלו לבין העובדה כי המידע הרלוונטי לא הגיע אל עורך-הדין אופנהיים, איני סבור כי גורמי-שלטון אלו אחראים לנזקו. בא-כוחו של המוכר לא הפר חובה מקצועית אחריותו של עורך-דין מייצג למי, שאיננו לקוחו 67. בע"א 2599/13 עו"ד הרמן נ' עלדור (פורסם באתר הרשות השופטת, 3.9.2015 ) מצה כבוד השופט צבי זילברטל לאמור: "חובת זהירות של עורך דין כלפי מי שאינו נמנה על קהל לקוחותיו הוכרה בפסיקה, אם כי לא הוצבו לה גדרים וגבולות ברורים, ולא הובהר היקף פרישתה" (שם, בפסקה 32 לפסק-דינו). "זוהי חובה אשר קשה להגדירה בצורה מדויקת וגורפת", נקבע בענין אחר (ע"א 2725/91 היינוביץ נ ג די, פ"ד מח(3) 92, 100 (1994)). 52 במקרים, שבהם לא נקשרו יחסים חוזיים בין עורך-הדין לבין הטוען לפגיעה וזאת, בדרך כלל, משום שלא נקשר בין השניים הסכם למתן שירותים משפטיים והנפגע לא ייפה את כוחו של עורך-הדין לפעול בשמו, יכלה טענה כלפי עורך-הדין לבסס את עצמה על עילה בנזיקין – כמעט לעולם: רשלנות – או על טענה להפרתה של החובה, חוצת-המשפט, לנהוג בתום-לב (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן הנ"ל, בעמ' 446; ת"א (שלום תל אביב-יפו) 50397-05-13 פנטהאוז רהיטים (ח. ע. ) (1991) בע"מ נ' ש. א. עובדיה בע"מ, מפסקה 41 לפסק-דיני (פורסם במאגרים, 18.5.2017 )). 68. בחינתן של עילות אלו מחייבת, ראשונה, הידרשות לאמות-מידה של התנהלות ולה יש לצפות ממי, שעיסוקו הוא עריכת-דין. הן הולכות אחר מאפיינים ראויים של מקצוע-המשפט – יושר, יושרה, שקדנות, בקיאות בדין, מסירות וכיוצא באלה.
פסק דין |
03/08/2021 |
שלום – תל אביב
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
תקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג-1973
סעיף: 5. עניינים בהם יינתן השירות
5. שירות יינתן בעניינים הבאים: (1) עניני משפחה כמשמעותם בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 לרבות בהליכים לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014 (להלן – חוק להסדר התדיינויות); (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק-יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, לרבות נזיקין למע עניינים לפי פקודת מס הכנסה, חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, או חוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות על-פי חיקוק המעניק גימלאות, מענקים, שיקום או זכויות אחרות לנכים או למשפחות נספים; (6) תביעות בכל ענין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (7) תביעות לפי חוק השבות, התש"י-1950, חוק האזרחות, התשי"ב-1972, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965; (8) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
צו לשכת עורכי-הדין (תפקידי השירות המשפטי), התשכ"ב-1962
סעיף: 1. תפקידים בשירות המשפטי
1. אלה הם תפקידי השירות המשפטי לענין סעיף 29(א)(5) לחוק – (א) בשירות המדינה: (1) יעוץ משפטי בכל משרד ממשלתי; (2) במשרד המשפטים – בעל תפקיד משפטי ביחידה מהיחידות המפורטות להלן: (א) לשכת היועץ המשפטי לממשלה; (ב) ייעוץ וחקיקה; (ג) הלשכה המשפטית; (ד) פרקליטות המדינה; (ה) הסניגוריה הציבורית; ( ו) הסיוע המשפטי; (ז) האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי; (ח) הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין; (ט) הממונה כמשמעותו בתקנה 9 לתקנות שבחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007; (י) רשות התאגידים; (יא ) רשות הפטנטים; (יב) מחלקת החנינות; (יג) הרשות להגנת הפרטיות; (יד) נציבות תלונות הציבור על שופטים; (טו) בית הדין לעררים כמשמעותו בסעיף 13כג לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (טז) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות; (יז) נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ; (יח) הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; (יט) היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם; (כ) הממונה על נותני שירות עסקי; (כא) בתי הדין השרעיים; (2א) ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית של הכנסת; (3) יעוץ משפטי במשרד מבקר המדינה; (4) רשמות בבית-המשפט; (4א) רשמות בהוצאה לפועל; (5) (נמחקה); (6) פרקליט ות, תביעה, סניגוריה, יעוץ, חקיקה והדרכה משפטית בצבא-הגנה לישראל; (7) תביעה במשטרת ישראל; (8)-(12) (נמחקו); (13) ממונה ראשי על יחסי עבודה; (14) עורכי-הדין המועסקים בנציבות תלונות הציבור; (15) ראש המחלקה המשפטית, ראש ענף קבילות וראש ענף פניות של נציבות קבילות חיילים; (16) (נמחקה); (17) היועץ המשפט
צו לשכת עורכי-הדין (תפקידי השירות המשפטי), התשכ"ב-1962
סעיף: 1. תפקידים בשירות המשפטי
ות, תביעה, סניגוריה, יעוץ, חקיקה והדרכה משפטית בצבא-הגנה לישראל; (7) תביעה במשטרת ישראל; (8)-(12) (נמחקו); (13) ממונה ראשי על יחסי עבודה; (14) עורכי-הדין המועסקים בנציבות תלונות הציבור; (15) ראש המחלקה המשפטית, ראש ענף קבילות וראש ענף פניות של נציבות קבילות חיילים; (16) (נמחקה); (17) היועץ המשפט י או בעל תפקיד משפטי אחר ברשות התחרות וכן הממונה על התחרות אם הוא חבר הלשכה כהגדרתה בסעיף 2 לחוק, בעל ותק של חמש שנים; (18) (נמחקה); (19) שפיטה בבית משפט צבאי שכונן לפי הוראות הצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), התש"ל-1970; (20) (נמחקה); (21) עובד משרד המשפטים המשמש כיושב ראש ועדת משנה כהגדרתה בסעיף 6(א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, שלה אצלה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ((להלן – המועצה), את סמכויותיה לגבי הדיון וההחלטה בערר בפני המועצה לפי סעיף 6(א)(3) לחוק האמור, או עובד משרד המשפטים המשמש כיושב ראש ועדת משנה שנבחרה לפי סעיף 6(ג) לחוק האמור (ב) ברשויות מקומיות – הייעוץ המשפטי בכל עיריה.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992
סעיף: 4. שיקולי הוועדה
4. (א) הוועדה תשקוד על חלוקת עבודת הייעוץ המשפטי לחברות ממשלתיות בין מספר עורכי דין גדול, ככל האפשר, ובבואה להמליץ המלצותיה תיתן דעתה, בין היתר, לאלה: (1) צרכי החברה בייעוץ משפטי; (2) הכישורים והנסיון של עורך הדין או עורכי דין אחרים במשרדו בתחומי פעילותה של החברה, ואפשרויותיהם להעניק לחברה את השירותים שהיא זקוקה להם במועדים הנדרשים; (3) היות עורך הדין או עורך דין אחר במשרדו יועץ משפטי של חברה ממשלתית אחת או יותר; (4) האפשרות לחלק את עבודת היועץ המשפטי בחברה אחת בין מספר עורכי דין; (5) הצורך לרענן את עבודת הייעוץ המשפטי בחברה ממשלתית בהתחשב מחד גיסא במספר השנים שעורך הדין משמש יועץ משפטי של חברה, ומאידך גיסא בנסיבות מיוחדות המחייבות או המצדיקות המשך עבודתו בחברה; (6) האפשרות להרחיב את מספר משרדי עורכי הדין המטפלים בחברות ממשלתיות; (7) היות המועמד יועץ משפטי של אחד מבעלי המניות בחברה או של אדם או תאגיד אחרים המקיימים קשרי עסקים עם החברה; (8) שכר הטרחה שמציעה החברה, בהתחשב במומחיות ובהיקף העבודה הנדרשים לטיפול בעניניה, בין בדרך כלל ובין לענין ספציפי, ובתעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין; (9) אפשרות קיומם של גורמים אחרים העלולים להשפיע על עבודתו של עורך הדין בחברה. (ב) לא תמליץ הוועדה על אישור של מינוי אם, לדעתה, עלולים עיסוקיו האחרים של עורך הדין ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כיועץ משפטי של החברה. (ג) בבואה להמליץ בדבר שכרו של היועץ המשפטי תשקול הוועדה בין היתר את אלה: (1) מהות הענינים; (2) המומחיות שנדרשת לטיפול בעניניה של החברה; (3) העבודה הכרוכה בטיפול בעניניה של החברה; (4) תעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין.
כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001
סעיף: 3. פרסומת מותרת
3. (א) פרסומת באמצעים המפורטים להלן בלבד מותרת לעורך דין: (1) בעיתונות כתובה, במגזינים וכתבי עת שאין בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע; ככל האפשר, הפרסומת לא תהיה בסמיכות לפרסומים אחרים שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע; (2) במדריכי טלפון; (3) בספרי מען; (4) במדריכים מקצועיים מסווגים; (5) באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובישומונים ייעודיים לעורכי דין; למעט – (א) אתרי אינטרנט או יישומונים שמכילים תכנים של אלימות, פורנוגרפיה או תוכן בלתי חוקי אחר; (ב) אתרי אינטרנט או יישומונים שמיועדים לקטינים; (ג) אתרי אינטרנט או יישומונים אחרים שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע; (ד) פרסומת קופצת (Pop Up ) (6) בנייר המכתבים המשרדי שלו ובכל מסמך אחר היוצא ממשרדו; (7) בשלט משרדו, ובלבד ששלט כאמור יהיה על קיר הכניסה למשרד או בכניסה לבניין המשרד, ושגודלו וצורתו יהיו סבירים. (ב) פרסומת יכול שתכלול פרטים כמפורט להלן בלבד: (1) שם עורך הדין; (2) דבר היותו עורך דין; (3) אם הוא נוטריון – דבר היותו נוטריון; (4) תאריו האקדמיים או הכשרתו כמגשר; (5) תואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו; (6) כשירותו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל; (7) פירוט עורכי הדין העובדים בפועל עמו במשרדו, לרבות פרטים כאמור בסעיף קטן זה לגבי כל אחד מהם; (8) כל הפרטים הנוגעים למען המשרד ולדרכי התקשרות עם המשרד וכל שינוי בהם לרבות כתובת אלקטרונית של המשרד וכתובת אתר האינטרנט שלו, אם קיים; (9) שמות שותפים ועורכי דין שכירים שפרשו לגמלאות ושמות שותפים ועורכי דין שכירים שנפטרו, ובלבד שלצד שמותיהם יופיע ציון שנות פעילותם באותו משרד; (10) תחומי עיסוקו של עורך הדין ושל משרדו; (11) שעות קבלת קהל ; (12) השפות שדובר עורך הדין; (13) מועד הסמכתו לעורך דין; (14) מלל חופשי שעניינו הצעת שירות משפטי על ידי עורך הדין, שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה; (15) ספרים, מאמרים ועבודות מחקר בתחום המשפטי שחיבר עורך הדין; (16) משרות הוראה שבהן משמש עורך הדין; (17) תפקידים וחברות בלשכת עורכי הדין או בארגונים משפטיים בארץ או בחוץ לארץ בכפוף לאמור בפסקה
תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו-2006
סעיף: 16. תחילה
16. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב בשבט התשס"ו (10 בפברואר 2006). בבית (ה)משפט ב תיק נגד נמסרת בזה הודעה כי ביום __________________ הוגשה תובענה נגד עובד ציבור שהוא עובד מדינה/עובד רשות ציבורית (מחק את המיותר) בבית המשפט ב __________________, לפי תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו-2006 (להלן – התקנות). * אם עובד הציבור הוא עובד מדינה – לפי תקנה 6 לתקנות, יש להגיש הודעת הכרה בבית המשפט בכתב לא יאוחר מיום ________________, והעתק ממנה יומצא לבעלי הדין. * אם עובד הציבור הוא עובד רשות ציבורית – לפי הקנה 9 לתקנות, יש להגיש בקשה לקבוע כי מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין בבית המשפט, בכתב, לא יאוחר מיום __________________, והעתק ממנה יומצא לבעלי הדין ולרשות הציבורית (אם אינה בעלת דין). תאריך _______________ שם מוסר ההודעה ________________________ חתימה _____________________ בבית (ה)משפט ב תיק נגד (1) לפי הוראות סעיף 7ב לפקודת הנזיקין, ניתנת בזאת הודעה כי הנתבע/ת מס' ________ מר/גב' _____________________ ת"ז ___________________ חסין/נה מפני תביעה בנזיקין בגין האירוע נושא התובענה, לפי הוראת סעיף 7א לפקודת הנזיקין. (2) הטעמים לקיומה של החסינות הם כדלקמן (יש לפרט מדוע מתקיימים תנאי החסינות): (3) בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות אח התביעה נגדו/ה*. תאריך ____________ שם מוסר ההודעה ותפקידו ________________ חתימה ______________ כ"ז באדר התשס"ו (27 במרס 2006)
כל הזכויות שמורות ©