כל הזכויות שמורות ©
כאשר מדובר בתביעות נזיקין, בחירת משרד עורכי דין מקצועי ומנוסה היא קריטית להצלחת התיק. בתל אביב פועלים משרדי עורכי דין המתמחים בתחום הנזיקין ומציעים מגוון שירותים משפטיים לנפגעים. במאמר זה נסקור את ההיבטים המשפטיים והמעשיים של משרדי עורכי דין העוסקים בנזיקין, תוך התמקדות בפרקטיקה המקצועית הנדרשת.
תחום הנזיקין עוסק בתביעות פיצויים בגין נזקי גוף ורכוש שנגרמו כתוצאה מרשלנות, תאונות, רשלנות רפואית ועוד. הפסיקה הישראלית מדגישה את הצורך במומחיות ספציפית בתחום זה.
בפסק דין תא (תל אביב) 21876-06-15, נקבע כי עורכי דין בתחום הנזיקין נדרשים להתמחות ספציפית: "התמחותי הינה בתביעות נזקי גוף, הליכי הוצאה לפועל, תביעות דואר פרסומי אסור ותביעות ייצוגיות".
אחד האלמנטים המרכזיים בניהול תיקי נזיקין הוא העבודה עם מומחים רפואיים. פסק דין תא (אשדוד) 44271-12-22 מדגיש את חשיבות הנושא: "בעלי הדין רשאים להעביר למומחה כל מסמך רפואי שבידיהם, למעט חוות דעת מומחים. המומחה יציין בחוות דעתו אילו מסמכים היו בפניו".
משרד עורכי דין מקצועי בתחום הנזיקין מתאפיין ב:
שאלת שכר הטרחה היא מהותית בתיקי נזיקין. לפי פסק דין תא (חיפה) 1872-07: "הנוהל המקובל הנו, כי עורך דין אשר החל לטפל בתביעת נזיקין אשר הועברה בשלביה הראשוניים לטיפול עורך דין אחר זוכה בשליש משכר הטרחה המשולם בסופו של דבר".
משרדי עורכי דין בתל אביב נוהגים לקבוע את שכר הטרחה באחת מהדרכים הבאות:
ניהול תקין של תיקי נזיקין דורש מיומנויות מיוחדות. בפסק דין תא (תל אביב) 39022-12-18 הודגש: "בתביעות נזיקין המתנהלות על פי פקודת הנזיקין… הגעה אל חקר האמת כוללת בחינת נזקיה הנטענים של התובעת כמו גם הקשר הסיבתי בינם לבין האירוע הנזיקי הנטען".
משרד עורכי דין מקצועי מקפיד על:
ניסיון בתחום הנזיקין הוא קריטי להצלחה. כפי שנקבע בפסק דין תא (תל אביב) 35473-06-11: "עולה תמונה של עורך דין מוכשר שיודע את מלאכתו בתחום הנזיקין בו עסק והתמקצע משך מספר שנים".
משרדי עורכי דין מובילים בתל אביב משקיעים ב:
משרד עורכי דין המתמחה בנזיקין בתל אביב נדרש להפגין מקצועיות גבוהה, ניהול מדוקדק של תיקים, ועבודה אפקטיבית מול מומחים רפואיים. ההצלחה בתחום תלויה בשילוב של ידע משפטי מעמיק, יכולות ניהול גבוהות, ומתן שירות מקצועי ואישי ללקוחות.
בחירת משרד עורכי דין מנוסה בתחום הנזיקין היא צעד קריטי עבור נפגעים המבקשים לקבל את הפיצוי המגיע להם על פי דין. משרדי עורכי דין בתל אביב המתמחים בתחום זה מציעים ליווי מקצועי לאורך כל ההליך המשפטי, החל משלב הגשת התביעה ועד לקבלת הפיצוי.
מומלץ להתעייץ עם עו"ד לענייני נזיקין תל אביב בנוגע לתביעות מומחה בתחום.
ת"א (חיפה) 1872-07- מאיר ברק נגד דליה אטס
שמות השופטים: אריקה פריאל
כבר נאמר בסעיף 5 לעיל כי במסגרת טיפולו בענייניה של דליה ביצע עו"ד ברק פעולות דרושות להכנת תובענה לפי חוק הפיצויים. פעולות אלו לא הצטמצמו רק לטיפול הדרוש לקבלת תשלומים תכופים. 22. המסקנה מכל האמור לעיל הנה, כי התובע (בעצמו או באמצעות בנו) טיפל לא רק בהשגת שני תשלומים תכופים אלא במגוון נושאים אחרים אשר נועדו להכין את הקרקע להגשת תובענה לבית המשפט. 23. ואמנם, הכנת תיק נזיקין דורשת פעולות רבות בטרם "יבשיל". מטבע הדברים דורש התהליך זמן שהרי החל ממועד הפגיעה חל שינוי במצב הרפואי של הנפגע ודרוש זמן עד להתייצבותו. נושאים, כגון פנייה למוסד לביטוח לאומי, מחייבים בחינה ושיקול ולעתים החפזון בעוכרי הנפגע. גם ההפרדה בין טיפול בתשלום תכוף לבין טיפול בתובענה העיקרית הינה מלאכותית ולא ניתן לקבוע אלו פעולות הכנה נעשו לצורך גיבוש התביעה כולה ואלו לצורך תשלום תכוף (זולת המסמכים הנערכים לצורך תשלום תכוף או לצורך התובענה העיקרית). לכן בעוד עורך דין המתמחה בתחום ינהג בצורה שקולה ועניינית מצפה הנפגע לקבל את הפיצוי לו הוא זכאי (ולעתים אף למעלה מכך) בזמן הקצר ביותר. חוסר תיאום ציפיות זה מהווה קרקע פוריה לחילוקי דעות בין עורכי דין ולקוחות, וההליך דנן נראה כדוגמה לכך. 24. משהוכח ביצוע עבודה יש לבחון כיצד להעריך את השכר הראוי. לפי חוות דעת עו"ד שפרבר, שמשרדו עוסק רבות בתחום הנזיקין, הנוהל המקובל הנו, כי עורך דין אשר החל לטפל בתביעת נזיקין אשר הועברה בשלביה הראשוניים לטיפול עורך דין אחר זוכה בשליש משכר הטרחה המשולם בסופו של דבר. אם העברת הטיפול נעשית בשלב מאוחר יותר יהיה על פי רוב שכר הטרחה גבוה יותר. כן הצביע בחוות דעתו על אפשרות הערכת שכר טרחה על בסיס שעות עבודה לפי 100 עד 150 דולר לכל שעת עבודה של עורך דין בעל ותק כזה של עו"ד דניאל ברק.
פסק דין |
05/04/2009 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 7
ת"א (תל אביב) 21876-06-15- לשכת עורכי הדין בישראל נגד יצחק סבאג
שמות השופטים: מגן אלטוביה
למיטב ידיעתי, עו"ד ליכטנשטיין מתמחה במשפט מסחרי וליטגציה בתחומי דיני האינטרנט והקניין הרוחני, ובהם בלבד. הנתון הנכון היחיד בתיאור הכוזב הינו כי הח"מ הינו נוטריון. כך גם למיטב ידיעתי, עוה"ד איילת גלעם מתמחה בעבירות מין ובליווי קרבנות עבירה. מעיון בכרטיסה באתר המפר מתברר כי "התמחותה" הינה "שירותי תעבורה, הסכמי תיווך ומיסים. . . מיסוי מקרקעין, אשרות עבודה לישראל, חינוך, רשלנות בניתוחים פלסטיים או כל נושא אחר. . . " . . . 4 גם התיאור אודות תחומי עיסוקי הינו כוזב. בעוד התמחותי הינה בתביעות נזקי גוף, הליכי הוצאה לפועל, תביעות דואר פרסומי אסור ("ספאם") ותביעות ייצוגיות, מעיון באתר המפר עולה כי תחומי התמחותי שונים לגמרי ואין צורך להרחיב. כך גם כרטיסו של עוה"ד אליסף גלאור מציין כי הוא מתמחה ב"נזיקין, תאונות אוטובוס והגירה ואזרחות" בעוד שבפועל, למיטב ידיעתי, תחום התמחותו הינו משפט אזרחי-מסחרי וליטגיציה. . . . " אשר לטענת הטעיה, תרמית וגניבת עין, טוען עו"ד זילברג בתצהירו (סעיף 38): "למיטב הבנתי, בהתנהלותו עלול המשיב לגרום לקהל הציבור לטעות ולסבור כי האתר הינו אתר השייך בדרך כלשהי ללשכת עורכי הדין – עובדה שאינה נכונה מטעה ופוגעת. . . . הקמת אתר המתיימר להיות "האתר של עורכי הדין" תחת שם מתחם המסתיים בסיומת org. il מרמזת על קשר ישיר או עקיף עם לשכת עורכי הדין בישראל, ולא כך היא". אשר לטענת התערבות בלתי הוגנת, טוען עו"ד זילברג בתצהירו (סעיף 42): "למיטב ידיעתי, פעמים רבות כולל האתר כתובות ו/או מספרי טלפון אשר אינם רלוונטיים עוד, ואולי אף לא היו רלוונטיים בעבר".
החלטה |
07/07/2015 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 7
ת"א (מרכז) 35473-06-11- פלוני נגד המאגר הישראלי לביטוח רכב הפול
שמות השופטים: אבי פורג
חשוב לציין גם את התקופות הארוכות שנמשכו חודשים רבים לאחר התאונה בהן נכויותיו הזמניות של התובע הן בתחום האורטופדי והן בתחום הנפשי היו משמעותיות ביותר. כאשר התובע מצוי בתהליך של בניית משרד, מצב דברים כזה הוא בעל השפעה גם לשנים הבאות שהרי גיוס וטיפול בלקוחות, במיוחד בתחום הנזיקין, אינו מתחיל ומסתיים בהכרח בזמן קצר (אם כי בהחלט יש גם תיקים כאלה) ולעיתים נמשך שנים. הן עו"ד הרפז והן עו"ד אביטן העידו כי לאחר התאונה התובע השתנה והיה אדם אחר, כבוי, חסר מוטיבציה וחסר חיוניות. מעדותו של עו"ד אביטן גם עלה כי פגיעתו של התובע והתנהלותו לאחר התאונה, לרבות מגבלותיו הביאו לכך שבסופו של יום התובע נפרד מהם ולא עבר איתם למשרד החדש. אכן, עו"ד אביטן העיד לראשונה בבית המשפט על כך שהוא ועו"ד בן שימול היו אמורים להיפגש ביום התאונה עם התובע, כדי לבחון כניסתו למשרד כשותף לצורך טיפול בתיקי נזיקין, ומצב דברים זה אכן מעורר תמיהה, שהרי נשאלת השאלה מדוע עו"ד אביטן לא העיד על כך כבר בתצהירו. מצד שני, איני מקבל את טענת הנתבעת כי עדות זו היא כוזבת בעליל ומביכה. אם עו"ד אביטן רצה כל כך לעזור לתובע, הרי יכול היה לציין זאת כבר בתצהירו ואז טענת הנתבעת כאילו ציין זאת לראשונה בעדותו הייתה מאבדת ממשקלה. כך או כך, איני מוצא מקום לתת לכך משקל רב. בכל מקרה, ממכלול העדויות והנתונים לגבי התובע עולה תמונה של עורך דין מוכשר שיודע את מלאכתו בתחום הנזיקין בו עסק והתמקצע משך מספר שנים במקומות עבודה שונים ושוכנעתי שבמהלך הדברים הרגיל הוא היה מוצא את הדרך למצות את כישוריו ולהתפרנס בצורה מכובדת מעיסוקו זה. העובדה שעו"ד אביטן הוא עורך דין מצליח בתחום עיסוקו ובעל ניסיון מקצועי וניהולי בתחום אחר, אין בה לשלול את סיכויי ההצלחה של התובע כעורך דין בתחום עיסוקו, בעיקר בנזיקין.
פסק דין |
26/07/2015 |
מחוזי – מרכז
מאזכרים – 4 |
עמודים – 27
ת"א (תל אביב) 39022-12-18- פלוני נגד עירית תל-אביב-יפו
שמות השופטים: מיה רויזמן אלדור
בתגובתה טוענת התובעת, כי הנתבעת מנסה לאחוז במקל בשני קצותיו, כאשר לאורך ניהול ההליך וכשהדבר היה נוח לה – ביקשה לעכב ניהולו עד להכרעת התביעה בבית הדין לעבודה בעוד שכעת טוענת היא לשוני ולאבחנה בין ההליכים. התובעת שבה וטוענת כי המומחה שמונה בתיק זה לא כבול לחוות דעתו של המומחה שמונה בבית הדין לעבודה, ומכל מקום המומחה בתיק זה יעיין גם בחוות הדעת מטעם הצדדים בתיק זה לרבות בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעת. 6. לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים ושקלתי אותן, אני מוצאת לנכון להיעתר לבקשת התובעת ולהתיר לה להציג את חוות דעתו של פרופ' יובל מלמד המומחה מטעם בית הדין לעבודה בפני המומחה מטעם בית המשפט בהליך זה, ד"ר קליין, תוך שיובהר לד"ר קליין כי פרופ' מלמד נתן חוות דעת בהליך המתנהל על פי סדרי דין אחרים ולתכליות אחרות, ומבלי שעמדה לנגד עיניו חוות דעת או גרסה כלשהי מטעם הנתבעת, ואנמק. 7. בסופו של יום – וגם בתחילתו, תכלית העל של ההליך השיפוטי היא הגעה אל חקר האמת. 8. בתביעות נזיקין המתנהלות על פי פקודת הנזיקין (להלן – "פקודת הנזיקין"), דוגמת התביעה דנן, הגעה אל חקר האמת כוללת, בין היתר, בחינת נזקיה הנטענים של התובעת כמו גם הקשר הסיבתי בינם לבין האירוע הנזיקי הנטען. לשם כך מציגים הצדדים חוות דעת רפואיות מטעמם, ולעתים גם נדרש מינויו של מומחה מטעם בית המשפט על מנת שיסייע לבית המשפט לבחון את הסוגיות הרפואיות המקצועיות השנויות במחלוקת בין המומחים השונים. 9. תביעות נזקי גוף המתנהלות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן – "חוק הפלת"ד"), לעומת זאת, מונחות על ידי הרציונלים הספציפיים של חוק הפלת"ד שהם החתירה אחר יעילות והבטחת שיקול דעת מקצועי ואובייקטיבי של המומחה מטעם בית המשפט.
החלטה |
23/10/2022 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
ת"א (אשדוד) 44271-12-22- פלוני נגד כלל חברה לביטוח בעמ
שמות השופטים: עדי אייזדורפר
1. נקבע לקד"מ בפניי ביום 8.10.23 בשעה 11:30 2. לאחר שעיינתי בבקשה למינוי מומחה ובתגובה לה, הנני מורה על מינויו של ד"ר אמיר אמיתי מרח' מוטה גור 4 פתח תקווה, טלפון: 050-2116616 כמומחה מטעם בית משפט, בתחום האורטופדיה. 3. המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי של התובע בעקבות האירוע מיום 14.6.22 , ובמיוחד יתייחס לשאלות הבאות: א. האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות כמו כן מתבקש המומחה לחוות דעתו ביחס לשאלת קיומה של נכות זמנית, ואם ישנה – מהו שיעורה ולאיזה פרק זמן. ב. המומחה יתייחס לקשר שבין התאונה ובין מצב התובע נכון להיום. ג. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן – מה הם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום ד. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו של התובע בעתיד 4. בעלי הדין רשאים להעביר למומחה כל מסמך רפואי שבידיהם, למעט חוות דעת מומחים. 5. המומחה יבדוק את התובע רק בחלוף שנה מיום התאונה. המומחה יציין בחוות דעתו אילו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות הדעת. 6. שכר טרחת המומחה יעמוד על הסך של 5,000 ש"ח, בתוספת מע"מ. בשלב זה, תישא הנתבעת בשכר טרחת המומחה, כמימון ביניים. מיד עם קבלת המינוי ובטרם יחל בתפקידו, ימסור המומחה הצהרה בהתאם לטופס 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (המצ"ב).
החלטה |
01/03/2023 |
שלום – אשדוד
ע"ע 1122-01- סאמי אבו עייש נגד עורך דין יעקב גסר
שמות השופטים: סטיב אדלריגאל פליטמן,נילי ארד,דב פרנקל,דוד בן הרוש
בלית ברירה המשיך המתמחה בעבודתו, לאחר שהתברר לו שאין בנמצא מקום התמחות זמין ומתוך חשש להפסקת תקופת ההתמחות ועיכוב בקבלת הרשיון לעריכת דין. בתקופת ההתמחות ביצע המתמחה כל עבודה שהטיל עליו עורך-הדין, ולראיה הציג טפסי דין וחשבון חצי-שנתי שהגיש עורך-הדין ביום 1.3.99 וביום 31.8.99 ללשכת עורכי הדין, בהתאם לכלל 14 לכללי לשכת עורכי הדין (רישום מתמחים ופיקוח על התמחות), תשכ"ב1962-, בהם נמצא פירוט "נושאים משפטיים וביצוע פעולות" של המתמחה: "הגשת בקשות שונות; הכנת תיקים למשפט; הכנת תביעות; חיפוש חומר ותקדימים; ליווי בבית משפט, בכלא ובמעצר" (להלן: הדיווחים ללשכת עורכי הדין); בנוסף ,צירף המתמחה דפי יומן עבודה שניהל בעת התמחותו ובהם רישומים על פעילותו, וצילומים מכתבי טענות שהגיש לבית-המשפט. כתמיכה בתביעתו הוסיף המתמחה והגיש תצהיר, חתום בידי אמו. 4. משלא נענו דרישותיו, הגיש המתמחה תביעה לבית-הדין האזורי, לתשלום שכר על בסיס משכורת מינימום של 2,800 ש"ח לחודש, עבור אחד-עשר חודשי עבודה בלבד (לאור הסכמתו לעבוד ללא שכר במסגרת חודש "ניסיון"), בצירוף פיצויי הלנת שכר, פדיון חופשה והבראה, ולקבלת תלושי שכר בדין בגינם שולם ביטוח לאומי, מס הכנסה וביטוח בריאות כחוק. 5. בכתב ההגנה, אישר עורך-הדין כי אכן לא שילם למתמחה כל שכר בתקופת ההתמחות והוסיף על כך בתצהירו כי אכן "מעולם לא הבטחתי לתובע לקבל שכר (למעט החזר הוצאותיו ונסיעותיו) אותם קיבל כנגד קבלות שהמציא למזכירה". לגרסתו, "שהייתו של התובע במשרד במשך כל השנה הייתה "טכנית" ו"פורמלית" ורישומית"; המתמחה, שהיה בוגר אוניברסיטה ברוסיה, היה חסר ידע משפטי כלשהו והסתובב חודשים רבים בלא כל תעסוקה.
פסק דין |
08/12/2002 |
בית דין ארצי לעבודה – ארצי
מאזכרים – 1 |
עמודים – 5
בר"ע (חיפה) 776-06- דורון רז נגד אילן פרוינד
שמות השופטים: יצחק עמית
על רקע השיקולים דלעיל, וכל עוד חובת עורך הדין להבטחת שכר המומחה אינה מעוגנת במפורש בדין, או בהחלטת בית המשפט על מינוי המומחה, אני סבור שהכלל הוא, שאין להטיל חובה על עורך הדין להבטיח מראש את שכר טרחתו של המומחה, ואין לקבוע שאם לא עשה כן, ישא אישית בשכרו של המומחה. הטלת מלוא הסיכון לאי תשלום שכר טרחת המומחה על עורך הדין, מקום בו עורך הדין לא יצר את הסיכון במעשה או במחדל, אינה מוצדקת. כפי שהטלת הוצאות על עורך דין אישית, היא בבחינת צעד חריף וקיצוני שייעשה בנסיבות מיוחדות – מאהר לעיל, כך גם חיוב אישי של עורך דין לשאת בשכרו של המומחה צריך שייעשה בזהירות ובמתינות. עם זאת, ייתכנו מקרים חריגים, בהם ייקבע כי עורך הדין הפר את חובת הזהירות כלפי מומחה מטעם בית המשפט, או שנהג כלפיו תוך מצג שווא רשלני, תרמית והטעיה, או תוך הפרה של חובות אתיות. כל מקרה על פי נסיבותיו ואין לקבוע מסמרות בעניין. יישום הדברים במקרה שלפנינו 19. ומהתם להכא. לא בכדי הארכנו בתיאור העובדות. הנה כי כן, שכר טרחתו של המומחה עמד במוקד ההתדיינות של הצדדים. כבר בישיבה בה הציע בית המשפט מינויו של מומחה מטעמו, ובאותו הקשר, התריע ב"כ הנתבע על כך שהחברה נמצאת בקשיים כלכליים. ולא רק זו, אלא שהמערער אף נדרש להגיב על כך, ובהודעתו לתיק בית המשפט, הפיס המערער את דעתו של של בית המשפט, על סמך הבטחתה של מנהלת החברה, כי חובותיה של החברה יוסדרו וישולמו. במצב דברים לא שכיח זה, בו החשש לתשלום שכר טרחת המומחה "עלה על השולחן" עובר למינוי המומחה, הייתה אמורה להידלק אצל המערער נורית אזהרה לגבי מצבה של מרשתו. למיצער, ביודעו כי על סמך הודעתו לבית המשפט יצא המינוי לדרך והמומחה החל בעבודתו, היה על המערער לנקוט משנה זהירות.
החלטה |
19/11/2006 |
מחוזי – חיפה
מאזכרים – 26 |
עמודים – 17
ת"א (חיפה) 1872-07- מאיר ברק נגד דליה אטס
שמות השופטים: אריקה פריאל
כבר נאמר בסעיף 5 לעיל כי במסגרת טיפולו בענייניה של דליה ביצע עו"ד ברק פעולות דרושות להכנת תובענה לפי חוק הפיצויים. פעולות אלו לא הצטמצמו רק לטיפול הדרוש לקבלת תשלומים תכופים. 22. המסקנה מכל האמור לעיל הנה, כי התובע (בעצמו או באמצעות בנו) טיפל לא רק בהשגת שני תשלומים תכופים אלא במגוון נושאים אחרים אשר נועדו להכין את הקרקע להגשת תובענה לבית המשפט. 23. ואמנם, הכנת תיק נזיקין דורשת פעולות רבות בטרם "יבשיל". מטבע הדברים דורש התהליך זמן שהרי החל ממועד הפגיעה חל שינוי במצב הרפואי של הנפגע ודרוש זמן עד להתייצבותו. נושאים, כגון פנייה למוסד לביטוח לאומי, מחייבים בחינה ושיקול ולעתים החפזון בעוכרי הנפגע. גם ההפרדה בין טיפול בתשלום תכוף לבין טיפול בתובענה העיקרית הינה מלאכותית ולא ניתן לקבוע אלו פעולות הכנה נעשו לצורך גיבוש התביעה כולה ואלו לצורך תשלום תכוף (זולת המסמכים הנערכים לצורך תשלום תכוף או לצורך התובענה העיקרית). לכן בעוד עורך דין המתמחה בתחום ינהג בצורה שקולה ועניינית מצפה הנפגע לקבל את הפיצוי לו הוא זכאי (ולעתים אף למעלה מכך) בזמן הקצר ביותר. חוסר תיאום ציפיות זה מהווה קרקע פוריה לחילוקי דעות בין עורכי דין ולקוחות, וההליך דנן נראה כדוגמה לכך. 24. משהוכח ביצוע עבודה יש לבחון כיצד להעריך את השכר הראוי. לפי חוות דעת עו"ד שפרבר, שמשרדו עוסק רבות בתחום הנזיקין, הנוהל המקובל הנו, כי עורך דין אשר החל לטפל בתביעת נזיקין אשר הועברה בשלביה הראשוניים לטיפול עורך דין אחר זוכה בשליש משכר הטרחה המשולם בסופו של דבר. אם העברת הטיפול נעשית בשלב מאוחר יותר יהיה על פי רוב שכר הטרחה גבוה יותר. כן הצביע בחוות דעתו על אפשרות הערכת שכר טרחה על בסיס שעות עבודה לפי 100 עד 150 דולר לכל שעת עבודה של עורך דין בעל ותק כזה של עו"ד דניאל ברק.
פסק דין |
05/04/2009 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 7
ת"א (חיפה) 12384-07-19- ואסים טנוס נגד פלוני
שמות השופטים: סיגלית מצא
במסגרת התביעה הוזמנו תיקים רפואיים, הוגשה בקשה למינוי מומחים רפואיים, הוגש תחשיב נזק, הוגשה בקשה לזימון תעודת עובד ציבור, הוגשו ראיות ותצהירים, חוות דעת מקצועיות לעניין עלויות ניידות, חוות דעת מומחה לעניין הכנסות נהגי משאיות בישראל, וכן בקשה לזימון עדים. הנתבע 2 ייצג את הנתבע 1 בשלוש ישיבות קדם משפט ( 6.6.2012 , 6.1.2014 ו- 11.5.2014 ) ובישיבת הוכחות ממושכת (ביום 24.6.2014 ), כתב סיכומים וסיכומי תשובה, הגיש תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין וכן בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין. הנתבע 2 הגיש תגובה לערעור שהגישה הפול והגיש ערעור שכנגד. כן ייצג את הנתבע 1 בישיבה שהתקיימה בבית המשפט העליון ביום 5.1.2016 . בסופו של דבר נדחו שני הערעורים. 38. בגין כל עבודה זו קיבל הנתבע 2, בהתאם למגבלה הקבועה בדין (סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים), התשל"ז-1977), 13 מסכום הפיצויים בתוספת מע"מ. 39. התובע אינו זכאי לכל שכר טרחה מאת הנתבע 2. אין כל קשר, חוזי או משפטי, בין התובע לבין הנתבע 2. לתובע אין ולא הייתה כל עילת תביעה כנגד הנתבע 2. 40. אין לתת כל משקל לחוות דעת המומחה מטעם התובע, עו"ד דוד אור חן, ת/2. ד – דיון והכרעה 41. ואלה הפלוגתאות הטענות הכרעה: א. היריבות בין התובע לנתבע 2; ב. האם זכאי התובע לשכר טרחה בגין התביעה הנזיקית, ואם כן מה גובה שכר הטרחה לו הוא זכאי ומי חייב לשלמו; ג. האם זכאי התובע לשכר טרחה בגין הטיפול בתביעות שהוגשו למוסד לביטוח לאומי, ואם כן מה גובה שכר הטרחה לו הוא זכאי ומי חייב לשלמו.
פסק דין |
10/04/2023 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 22
ת"א (עפולה) 2017/03- אחמד אלנגיב נגד אחמד חסן אחמד
שמות השופטים: יוסף בן חמו
על בית המשפט לקובעם על בסיס הראיות המובאות בפניו, וביניהן, הזמן שהקדיש עוה"ד לטיפול בעניינו של הלקוח, מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות, שוויו של העניין נשוא השירות, המוניטין של עוה"ד. כמו כן, ניתן להביא בחשבון את השיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנידון – במידה וקיימת שיטה כזו [ראה ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' עו"ד יצחק יחיאל (טרם פורסם); וכן ע"א 136/92 בייניש עדיאל נ' דניה סירוס, פד"י מז(5), 114]. במקרה כאן, הנתבע איננו חולק על זכאותו של התובע לשכ"ט. בסעיף 13 לתצהירו, מציין הנתבע שהתובע זכאי, לכל היותר, ל-11 בתוספת מע"מ. וכך בעדותו בבית המשפט , הצהיר: "אני מוכן לשלם 11 מ – 10,000 שחברת הביטוח רוצה לשלם, ובית המשפט יקבע כמה אחוזים מ – 11 מגיע לו". ובהמשך : "אני מבקש שתחזיר לי את החומר ונתחשבן לפי מה שמגיע לך – 11 מ – 10,000 שזו הצעה של חברת הביטוח. את הסכום הזה אני מוכן לשלם". גובה שכר הטרחה בסעיף 6 לכתב התביעה ביקש התובע לחייב את הנתבע בשכר ראוי לפי שעות העבודה שהושקעו בטיפול: 10 שעות x 150 – סה"כ – 1,500, לפי שער יציג של 4.5 לדולר – סה"כ 8,032 . התובע חזר על דבריו אלה גם בתצהירו (סעיף 10). דרישתו זו של התובע לגבי שיעור שכה"ט, איננה יכולה להתקבל. א. התובע בעצמו, העיד בדיון (עמ' 1, ש' 17): "לא נעשה הסכם בכתב לשכ"ט, היה סיכום בע"פ שהסכומים יהיו כפי שקבוע בחוק בעניין תיקי פלת"ד". בענין זה, אומר גם הנתבע , דברים דומים בסעיף 7 לתצהירו: ". . . והאמת היא כי התובע הסביר לי כי שכה"ט שיקבל בתיק זה הינו באחוזים המוגדרים בחוק הפלת"ד והאחוזים יהיו כדלקמן.
פסק דין |
07/09/2004 |
שלום – עפולה
מאזכרים – 2 |
עמודים – 5
תא"מ (אשדוד) 34978-12-10- יגאל וידל נגד סמירנוב סרגיי
שמות השופטים: עפרה גיא
כללי 1. בפניי תביעה שהוגשה על ידי התובע, עורך דין במקצועו לתשלום סך של 14,547 בגין שכר טרחתו לאחר ששימש כבא כוחו של הנתבע ופוטר על ידו. העובדות שאינן במחלוקת 2. התובע, עורך דין במקצועו עובד במשרד עורכי דין שבבעלותו ועימו עובדת במשרדו עורכת דין מוריה יורגראו. הנתבע נפגע בתאונת דרכים בעבודה ביום 28/6/2006 והגיע לתובע לאחר שעורך דין קודם חדל לייצגו. כך גם אין מחלוקת שהפיצוי שהוצע לנתבע מטעם חברת הביטוח, עת יוצג על ידי עורך דין קודם, עמד על סך של 10,000 . התובע הגיש לבית המשפט תביעה בגין תאונת הדרכים שארעה ומונו לו במסגרתה שני מומחים, מומחה בתחום האורתופדיה, ד"ר שגיב ומומחה בתחום הנוירולוגיה, אשר העריכו נכותו הרפואית בלבד בגובה של 15 וקבעו כי אינה נכות תפקודית. במהלך הדיונים בתיק בית המשפט הוצעה על ידי בית המשפט הצעה לסגירת תיק תאונת הדרכים אשר עמדה על סך של 114,000 בתיק נקבעו דיונים ובדיון ביום 30/11/2010 בקשה אשת הנתבע באופן מפתיע לפטר את התובע מייצוג הנתבע בתיק. משלא שולם דבר לתובע לאחר שפוטר, הוגשה תביעה זו במסגרתה עתר לקבלת שכר טרחתו בסך של 14,547 . בנוסף, הגיש הנתבע כנגד התובע תלונה בלשכת עורכי הדין אשר נגנזה ביום 13/4/2011. 3. טענות התובע לטענתו, לאחר שנטל על עצמו לייצג הנתבע, החל בטיפול אינטנסיבי שכלל הגשת תביעה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 כנגד חברת הביטוח ביום 10/2/2008 ואף הגיש בקשה למינוי מומחים, אשר קבעו בחוות דעתם שלנתבע נכות שאינה תפקודית ואף לאחר ששלח שאלות הבהרה לא שונתה קביעתם. כן טען התובע, שבתיק התקיימו מספר ישיבות וניתנו הצעות לסיום התיק בפשרה על השופטים בפניהם התנהל התיק והתקיים משא ומתן אינטנסיבי בין התובע לחברת הביטוח שכן הוסבר לתובע שהעובדה שנכותו אינה תפקודית, משפיעה באופן ישיר על שיעור הפיצוי אותו זכאי לקבל מחברת הביטוח.
פסק דין |
04/11/2012 |
שלום – אשדוד
מאזכרים – 2 |
עמודים – 11
ת"א (נתניה) 11343-11-21- יוסף שפירא נגד ישראל ישראל
שמות השופטים: נועם רף
המומחה יגיש את חוות דעתו ביחס לשאלות השנויות במחלוקת לתיק בית המשפט ולב"כ הצדדים תוך 30 ימים ממועד הבדיקה, יצרף אליה רשימת אסמכתאות עליהן הסתמך בחוות דעתו – במידה שיש כאלה, ובמידה שיש בין האסמכתאות כאלה שלא ניתן לאתרן באמצעים סבירים, יצורפו אלה לחוות הדעת. ככל שהמומחה סבור שלצורך השלמת חוות דעתו קיים צורך בסיוע מגורם נוסף, יש לפנות מראש לבית המשפט ולקבל את אישורו לאמור. 7. לב"כ הצדדים תהיה הזכות לשלוח אל המומחה שאלות הבהרה (לכל צד) תוך 14 יום ממועד קבלת חוות הדעת עם עותק לתיק בית המשפט והמומחה ישיב עליהן לתיק בית המשפט ולצדדים תוך 14 יום מקבלתן. 8. המומחה יואיל לנקוב בדרישת השכר שלו לצדדים את השכר הנדרש עבור מענה על שאלות הבהרה מעבר ל-10 שאלות שיכללו בשכר הבסיסי. על מנת למנוע סרבול ובקשות מיותרות מוזכר לצדדים ההבדל בין שאלות הבהרה לחקירה נגדית (ראו למשל רע"א 1017/01 אלבטרוניקס בע"מ נ' אילן בר ( 8.5.2001 ); ע"א 107/88 שירלי כהן רז נ' פרידה לאף (פ"ד מד(1) 857 ( 25.3.1990 ) ועוד). 9. ככל שמסגרת הזמנים שקבעתי או עצם המינוי אינם אפשריים מבחינת המומחה מסיבה כלשהי יואיל המומחה להודיע על כך לבית המשפט בהקדם האפשרי לצורך מתן הוראות מתאימות ומניעת עיכוב ההליך. 10. בשלב זה יישאו הצדדים בשכר טרחת המומחה בחלקים שווים וישלמו את שכר המומחה תוך 14 ימים מקבלת דרישתו (בהתאם לבדיקת בימ"ש 1/8 כל צד – מר יוסף שפירא, מר ישראל ישראל, זייפר וחברת הראל, מר יוסף הורוביץ וחברת שומרה, חברת החשמל, מר רונן יוסף טל, מר יחיאל פרי, איילון חברה לביטוח בע"מ). הצדדים יוכלו לטעון בעניין תשלום שכר הטרחה בסוף ההליך. תשומת לב הצדדים מופנית להוראות תקנה 92(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
החלטה |
17/12/2023 |
שלום – נתניה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
ת"א (פתח תקווה) 24159-11-23- א.ק. נגד ' התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה ("הפול") בע"
שמות השופטים: קובי אסולין
הצדדים יעבירו למומחים עותק המסמכים הרפואיים שברשותם, שנערכו לצורך הטיפול בתובע, בתוך 60 ימים מהיום. העתק כל פנייה אל המומחים יועבר במישרין לצד-שכנגד. המומחים יציינו בחוות דעתם אילו מסמכים היו בפניהם לצורך מתן חוות הדעת. למען הסר ספק מובהר, כי לא ניתן להעביר למומחה חוות דעת רפואיות או החלטות של ועדות רפואיות כלשהן. 7. המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי של התובע, הנובע מהתאונה מיום 17.7.2021 , וכן לקיומה או העדרה של נכות קודמת, או כזו שאינה קשורה לתאונה. המומחה יתייחס לקשר בין מצבו של התובע היום, לבין התאונה הנ"ל, וכן לעניינים אלה: א. האם קיים לתובע כיום נכות צמיתה, ומהו שיעורה. כמו כן, יקבע המומחה אם נגרמו לתובע נכויות זמניות, כתוצאה מהתאונה, ואם כן, מהו שיעורן ולאילו התקופות. ב. מהן המגבלות בנוגע לתפקוד התובע, ככל שישנן. ג. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן-מה הם סוגי הטיפולים ומה היא העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום. ד. האם ניתן לצפות לשינוי בשיעור הנכות בעתיד, קרי, לשיפור או החמרה במצבו של התובע. 8. היחידה המשפטית תמציא למומחה כתב מינוי. שכר המומחה יעמוד על סך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.
החלטה |
28/12/2024 |
שלום – פתח תקווה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
ת"א (נתניה) 11343-11-21- יוסף שפירא נגד ישראל ישראל
שמות השופטים: נועם רף
המומחה יגיש את חוות דעתו ביחס לשאלות השנויות במחלוקת לתיק בית המשפט ולב"כ הצדדים תוך 30 ימים ממועד הבדיקה, יצרף אליה רשימת אסמכתאות עליהן הסתמך בחוות דעתו – במידה שיש כאלה, ובמידה שיש בין האסמכתאות כאלה שלא ניתן לאתרן באמצעים סבירים, יצורפו אלה לחוות הדעת. ככל שהמומחה סבור שלצורך השלמת חוות דעתו קיים צורך בסיוע מגורם נוסף, יש לפנות מראש לבית המשפט ולקבל את אישורו לאמור. 7. לב"כ הצדדים תהיה הזכות לשלוח אל המומחה שאלות הבהרה (לכל צד) תוך 14 יום ממועד קבלת חוות הדעת עם עותק לתיק בית המשפט והמומחה ישיב עליהן לתיק בית המשפט ולצדדים תוך 14 יום מקבלתן. 8. המומחה יואיל לנקוב בדרישת השכר שלו לצדדים את השכר הנדרש עבור מענה על שאלות הבהרה מעבר ל-10 שאלות שיכללו בשכר הבסיסי. על מנת למנוע סרבול ובקשות מיותרות מוזכר לצדדים ההבדל בין שאלות הבהרה לחקירה נגדית (ראו למשל רע"א 1017/01 אלבטרוניקס בע"מ נ' אילן בר ( 8.5.2001 ); ע"א 107/88 שירלי כהן רז נ' פרידה לאף (פ"ד מד(1) 857 ( 25.3.1990 ) ועוד). 9. ככל שמסגרת הזמנים שקבעתי או עצם המינוי אינם אפשריים מבחינת המומחה מסיבה כלשהי יואיל המומחה להודיע על כך לבית המשפט בהקדם האפשרי לצורך מתן הוראות מתאימות ומניעת עיכוב ההליך. 10. בשלב זה יישאו הצדדים בשכר טרחת המומחה בחלקים שווים וישלמו את שכר המומחה תוך 14 ימים מקבלת דרישתו (בהתאם לבדיקת בימ"ש 1/8 כל צד – מר יוסף שפירא, מר ישראל ישראל, זייפר וחברת הראל, מר יוסף הורוביץ וחברת שומרה, חברת החשמל, מר רונן יוסף טל, מר יחיאל פרי, איילון חברה לביטוח בע"מ). הצדדים יוכלו לטעון בעניין תשלום שכר הטרחה בסוף ההליך. תשומת לב הצדדים מופנית להוראות תקנה 92(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
החלטה |
02/12/2023 |
שלום – נתניה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 3
ע"א (ירושלים) 6062/05- אברישמי דוד נגד מדינת ישראל- קצין התגמולים
שמות השופטים: מ גל,צ זילברטל,י ענבר
אף שהפרוצדורה בין ההליכים בוועדה ובין אלה המתנהלים בבית המשפט – שונה, עדיין נדרש זמן רב כדי להתייעץ עם בעלי מקצוע מומחים, הכנת חקירות נגדיות, לימוד חומר רפואי ועוד כיוצאים באלה. הוסיף הפרקליט ועמד על-כך, שאינטרס הציבור מחייב פסיקת שכר טרחה ריאלי וראוי במסגרת ההליכים הנדונים לפני הועדה, זאת על-מנת שהנכים יוכלו לקבל ייצוג משפטי ראוי והולם. לדעתו, שכר הטרחה שנפסק אינו מבטא כראוי את מורכבות ההליך ואת ייצוגו של המערער, ואף אינו עולה בקנה אחד עם שיעור הנכות אשר נקבע לבסוף ועם התוצאה הכספית הנגזרת ממנו. 7. מנגד לכך עמד בא-כוחו המלומד של קצין התגמולים על ההלכה הידועה, לפיה הוצאות ושכר טרחת עורך-דין הם עניין הנתון לשיקול-דעת הערכאה הדיונית, ולא בנקל יתערב בית המשפט שלערעור בפסיקתם. לגישתו, ההליך דנן לפני וועדת הערעורים היה למעשה הליך רגיל של ערעור. הדיון בו לא היה שונה ממאות ההליכים המתקיימים לפני הועדה מדי שנה בשנה, וגם היקף החומר שהוגש לא היה שונה מהרגיל. סכום שכר טרחת עורך הדין (בנוסף להוצאות על-פי קבלות) משקף את הסטנדרד אשר נקבע בדיונים לפני הועדות, שלפיו שיעור שכר טרחת עורכי הדין ינוע בין 2,000 ש"ח ובין 5,000 ש"ח. עוד הוסיף הפרקליט ועמד על-כך שמבחינה כספית, ההבדל בין החמרה בשיעור של 50 וגרימה מלאה לא היה בנסיבות העניין הקונקרטי מהותי, זאת מכיוון שלמערער שולמו לאורך כל השנים תגמולי מחייה, שהשפעת דרגת הנכות עליהם היא שולית בלבד. בנסיבות אלו עתרה המשיבה לדחות את הערעור. דיון 8. וועדת הערעורים לפי חוק הנכים תגמולים ושיקום היא בית דין מינהלי בהתאם לחוק בתי דין מינהליים, תשנ"ב-1992 (סעיף 5 בתוספת לחוק).
פסק דין |
20/04/2005 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4
ת"א (נתניה) 11343-11-21- יוסף שפירא נגד ישראל ישראל
שמות השופטים: נועם רף
המומחה יגיש את חוות דעתו ביחס לשאלות השנויות במחלוקת לתיק בית המשפט ולב"כ הצדדים תוך 30 ימים ממועד הבדיקה, יצרף אליה רשימת אסמכתאות עליהן הסתמך בחוות דעתו – במידה שיש כאלה, ובמידה שיש בין האסמכתאות כאלה שלא ניתן לאתרן באמצעים סבירים, יצורפו אלה לחוות הדעת. ככל שהמומחה סבור שלצורך השלמת חוות דעתו קיים צורך בסיוע מגורם נוסף, יש לפנות מראש לבית המשפט ולקבל את אישורו לאמור. 7. לב"כ הצדדים תהיה הזכות לשלוח אל המומחה שאלות הבהרה (עד 10 שאלות לכל צד) תוך 14 יום ממועד קבלת חוות הדעת עם עותק לתיק בית המשפט והמומחה ישיב עליהן לתיק בית המשפט ולצדדים תוך 14 יום מקבלתן. 8. המומחה יואיל לנקוב בדרישת השכר שלו לצדדים את השכר הנדרש עבור מענה על שאלות הבהרה מעבר ל-10 שאלות שיכללו בשכר הבסיסי. על מנת למנוע סרבול ובקשות מיותרות מוזכר לצדדים ההבדל בין שאלות הבהרה לחקירה נגדית (ראו למשל רע"א 1017/01 אלבטרוניקס בע"מ נ' אילן בר ( 8.5.2001 ); ע"א 107/88 שירלי כהן רז נ' פרידה לאף (פ"ד מד(1) 857 ( 25.3.1990 ) ועוד). 9. ככל שמסגרת הזמנים שקבעתי או עצם המינוי אינם אפשריים מבחינת המומחה מסיבה כלשהי יואיל המומחה להודיע על כך לבית המשפט בהקדם האפשרי לצורך מתן הוראות מתאימות ומניעת עיכוב ההליך. 10. בשלב זה יישאו הצדדים בשכר טרחת המומחה בחלקים שווים וישלמו את שכר המומחה תוך 14 ימים מקבלת דרישתו (בהתאם לבדיקת בימ"ש 1/8 כל צד – מר יוסף שפירא, מר ישראל ישראל, זייפר וחברת הראל, מר יוסף הורוביץ וחברת שומרה, חברת החשמל, מר רונן יוסף טל, מר יחיאל פרי, איילון חברה לביטוח בע"מ). הצדדים יוכלו לטעון בעניין תשלום שכר הטרחה בסוף ההליך. תשומת לב הצדדים מופנית להוראות תקנה 92(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
החלטה |
31/01/2024 |
שלום – נתניה
תקנות הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (הוועדה לענין תשלום לפנים משורת הדין – תנאי סף, סדרי עבודה ואמות מידה לתשלום), התשס"ו-2006
סעיף: 5. מסמכים שיש לצרף לבקשה
5. (א) מגיש הבקשה יצרף לבקשה את המסמכים האלה: (1) לענין נזק ישיר לגוף: (א) מסמך מקורי מבית חולים על אודות מספר ימי האשפוז מיד עם קרות הנזק וכן על אודות אשפוזים נוספים, אם היו; (ב) סיכום מקורי של מחלה בעת השחרור מאשפוז; (ג) אישורים רפואיים מקוריים, חתומים ביד הרופא המטפל, בדבר מצבו של הניזוק, כפי שהוא במועד הגשת הבקשה; (ד) כתב ויתור על סודיות רפואית; (2) לענין נזק שהוא מוות – יצרף מגיש הבקשה, נוסף על המסמכים המפורטים בפסקה (1), אם לא נפטר הניזוק מיד עקב המעשה נושא הבקשה, תעודת פטירה או תעודת קבורה מקורית; (3) לענין נזק גוף שלא גרם לפגיעה גופנית קשה – יצרף הניזוק, נוסף על המסמכים המפורטים בפסקה (1), העתק מתאים למקור של תלונה שהניזוק או מי מטעמו הגיש למשטרה, למינהלת הממשל התיאום והקישור, או לגורם ישראלי רשמי אחר בענין הנזק נושא הבקשה בתוך 60 ימים ממועד קרות הנזק; (4) לענין נזק ישיר לרכוש – יצרף הניזוק העתק מתאים למקור של תלונה שהניזוק או מי מטעמו הגיש לגורם ישראלי רשמי כאמור בפסקה (3) בענין הנזק נושא הבקשה בתוך 60 ימים ממועד קרות הנזק, וכן יצרף מסמכים המוכיחים את הבעלות על הרכוש שניזוק; היה הבעלים תאגיד – יצורף אישור של עורך דין בדבר הבעלים ומורשי החתימה של התאגיד; (5) תצהיר חתום ביד מגיש הבקשה ומאומת בידי עורך דין שבו יפורטו הנזק ונסיבות האירוע שגרם לנזק; (6) העתק פסק דין או החלטה, אם ניתן על ידי בית משפט, בקשי לנזק נושא הבקשה; (7) העתק טופס ההודעה בכתב כאמור בתקנה 2(5); (8) כל מסמך נוסף, אשר עשוי לבסס, לדעת מגיש הבקשה, את הבקשה. (ב) הוועדה רשאית לבקש השלמת מסמכים המנויים בסעיף קטן (א), שמגיש הבקשה לא צירף לבקשה; לא הוגשו המסמכים הנדרשים בתוך הזמן שקצבה הוועדה, רשאית הוועדה למחוק את הבקשה. (ג) שוכנעה הוועדה כי נבצר מן המבקש במועד הגשת הבקשה לצרף את המסמך המקורי, תקבל הוועדה העתק אמין של המסמך; מבקש המצרף העתק של מסמך מקורי, יפרט בבקשתו מדוע נבצר ממנו לצרף את המסמך המקורי.
כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992
סעיף: 4. שיקולי הוועדה
4. (א) הוועדה תשקוד על חלוקת עבודת הייעוץ המשפטי לחברות ממשלתיות בין מספר עורכי דין גדול, ככל האפשר, ובבואה להמליץ המלצותיה תיתן דעתה, בין היתר, לאלה: (1) צרכי החברה בייעוץ משפטי; (2) הכישורים והנסיון של עורך הדין או עורכי דין אחרים במשרדו בתחומי פעילותה של החברה, ואפשרויותיהם להעניק לחברה את השירותים שהיא זקוקה להם במועדים הנדרשים; (3) היות עורך הדין או עורך דין אחר במשרדו יועץ משפטי של חברה ממשלתית אחת או יותר; (4) האפשרות לחלק את עבודת היועץ המשפטי בחברה אחת בין מספר עורכי דין; (5) הצורך לרענן את עבודת הייעוץ המשפטי בחברה ממשלתית בהתחשב מחד גיסא במספר השנים שעורך הדין משמש יועץ משפטי של חברה, ומאידך גיסא בנסיבות מיוחדות המחייבות או המצדיקות המשך עבודתו בחברה; (6) האפשרות להרחיב את מספר משרדי עורכי הדין המטפלים בחברות ממשלתיות; (7) היות המועמד יועץ משפטי של אחד מבעלי המניות בחברה או של אדם או תאגיד אחרים המקיימים קשרי עסקים עם החברה; (8) שכר הטרחה שמציעה החברה, בהתחשב במומחיות ובהיקף העבודה הנדרשים לטיפול בעניניה, בין בדרך כלל ובין לענין ספציפי, ובתעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין; (9) אפשרות קיומם של גורמים אחרים העלולים להשפיע על עבודתו של עורך הדין בחברה. (ב) לא תמליץ הוועדה על אישור של מינוי אם, לדעתה, עלולים עיסוקיו האחרים של עורך הדין ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כיועץ משפטי של החברה. (ג) בבואה להמליץ בדבר שכרו של היועץ המשפטי תשקול הוועדה בין היתר את אלה: (1) מהות הענינים; (2) המומחיות שנדרשת לטיפול בעניניה של החברה; (3) העבודה הכרוכה בטיפול בעניניה של החברה; (4) תעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין.
כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001
סעיף: 3. פרסומת מותרת
3. (א) פרסומת באמצעים המפורטים להלן בלבד מותרת לעורך דין: (1) בעיתונות כתובה, במגזינים וכתבי עת שאין בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע; ככל האפשר, הפרסומת לא תהיה בסמיכות לפרסומים אחרים שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע; (2) במדריכי טלפון; (3) בספרי מען; (4) במדריכים מקצועיים מסווגים; (5) באתרי אינטרנט, ברשתות חברתיות ובישומונים ייעודיים לעורכי דין; למעט – (א) אתרי אינטרנט או יישומונים שמכילים תכנים של אלימות, פורנוגרפיה או תוכן בלתי חוקי אחר; (ב) אתרי אינטרנט או יישומונים שמיועדים לקטינים; (ג) אתרי אינטרנט או יישומונים אחרים שיש בהם כדי לפגוע בכבוד המקצוע; (ד) פרסומת קופצת (Pop Up ) (6) בנייר המכתבים המשרדי שלו ובכל מסמך אחר היוצא ממשרדו; (7) בשלט משרדו, ובלבד ששלט כאמור יהיה על קיר הכניסה למשרד או בכניסה לבניין המשרד, ושגודלו וצורתו יהיו סבירים. (ב) פרסומת יכול שתכלול פרטים כמפורט להלן בלבד: (1) שם עורך הדין; (2) דבר היותו עורך דין; (3) אם הוא נוטריון – דבר היותו נוטריון; (4) תאריו האקדמיים או הכשרתו כמגשר; (5) תואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו; (6) כשירותו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל; (7) פירוט עורכי הדין העובדים בפועל עמו במשרדו, לרבות פרטים כאמור בסעיף קטן זה לגבי כל אחד מהם; (8) כל הפרטים הנוגעים למען המשרד ולדרכי התקשרות עם המשרד וכל שינוי בהם לרבות כתובת אלקטרונית של המשרד וכתובת אתר האינטרנט שלו, אם קיים; (9) שמות שותפים ועורכי דין שכירים שפרשו לגמלאות ושמות שותפים ועורכי דין שכירים שנפטרו, ובלבד שלצד שמותיהם יופיע ציון שנות פעילותם באותו משרד; (10) תחומי עיסוקו של עורך הדין ושל משרדו; (11) שעות קבלת קהל ; (12) השפות שדובר עורך הדין; (13) מועד הסמכתו לעורך דין; (14) מלל חופשי שעניינו הצעת שירות משפטי על ידי עורך הדין, שאינו כולל כל התייחסות לשכר הטרחה; (15) ספרים, מאמרים ועבודות מחקר בתחום המשפטי שחיבר עורך הדין; (16) משרות הוראה שבהן משמש עורך הדין; (17) תפקידים וחברות בלשכת עורכי הדין או בארגונים משפטיים בארץ או בחוץ לארץ בכפוף לאמור בפסקה
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 87. מומחים מטעם בעלי הדין
87. (א) רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו. (ב) הגיש תובע חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי נתבע לשלוח לו דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו; נדרש תובע כאמור, ייעתר לדרישה בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב; חוות הדעת תומצא לתובע גם אם לא הוגשה לבית המשפט. (ג) רצה תובע לחלוק על חוות דעת מומחה בעניין שברפואה שצורפה לכתב ההגנה, יגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת או בתוך זמן אחר שהורה עליו בית המשפט. (ד) בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה. (ה) רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ו) רצה בעל דין שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (ה), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין, יגיש אותה לבית המשפט לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ז) חוות דעת המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו תיערך לפי סעיף 24 לפקודת הראיות ותצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת. (ח) בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו. (ט) לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 87. מומחים מטעם בעלי הדין
87. (א) רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו. (ב) הגיש תובע חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי נתבע לשלוח לו דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו; נדרש תובע כאמור, ייעתר לדרישה בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב; חוות הדעת תומצא לתובע גם אם לא הוגשה לבית המשפט. (ג) רצה תובע לחלוק על חוות דעת מומחה בעניין שברפואה שצורפה לכתב ההגנה, יגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת או בתוך זמן אחר שהורה עליו בית המשפט. (ד) בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה. (ה) רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ו) רצה בעל דין שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (ה), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין, יגיש אותה לבית המשפט לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ז) חוות דעת המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו תיערך לפי סעיף 24 לפקודת הראיות ותצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת. (ח) בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו. (ט) לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט.
תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון), התשנ"ג-1993
סעיף: 3. פטור מחובת מכרז
תפחת מסכום שקבע שמאי; (33) עסקה עם נכה צה"ל לניהול מזנון במשרד הבטחון, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון; (34) עסקה עם מי שאינו עובד המדינה שענינה מינוי מומחים רפואיים וועדות רפואיות או ועדות לקביעת דרגת נכות; (35) עסקה לביצוע עבודת אדריכלות, עריכת דין, יעוץ כלכלי או ראיית חשבון; או עסקה ל ביצוע עבודה מקצועית אחרת הדורשת ידע, מומחיות או כישורים מיוחדים או יחסי אמון מיוחדים, לרבות מחקר, עבודה ספרותית, תכנון הנדסי, פיקוח הנדסי, חקירות פרטיות, אקטואריה, ניתוח מערכות לשימושים ביטחוניים או תיכנות לשימושים ביטחוניים, שמאות, יעוץ רפואי, יעוץ הנדסי לעבודות בינוי, עיצוב או גרפיקה, והכל כאשר התמורה היא לפי תער יף הידוע למועמדים; עסקה כאמור בפסקה זו תיערך לאחר בדיקת מספר הצעות והפניה לספקים, אם מתקיימת, ובחירתם ייעשו, ככל הניתן, בסבב מחזורי, והכל בהגינות ובמטרה להבטיח את מרב היתרונות למזמין; (36) עסקה אשר גילויה עלול לפגוע פגיעה מהותית בבטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בכלכלתה, בבטחון הציבור,
תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו-2006
סעיף: 16. תחילה
16. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב בשבט התשס"ו (10 בפברואר 2006). בבית (ה)משפט ב תיק נגד נמסרת בזה הודעה כי ביום __________________ הוגשה תובענה נגד עובד ציבור שהוא עובד מדינה/עובד רשות ציבורית (מחק את המיותר) בבית המשפט ב __________________, לפי תקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו-2006 (להלן – התקנות). * אם עובד הציבור הוא עובד מדינה – לפי תקנה 6 לתקנות, יש להגיש הודעת הכרה בבית המשפט בכתב לא יאוחר מיום ________________, והעתק ממנה יומצא לבעלי הדין. * אם עובד הציבור הוא עובד רשות ציבורית – לפי הקנה 9 לתקנות, יש להגיש בקשה לקבוע כי מתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין בבית המשפט, בכתב, לא יאוחר מיום __________________, והעתק ממנה יומצא לבעלי הדין ולרשות הציבורית (אם אינה בעלת דין). תאריך _______________ שם מוסר ההודעה ________________________ חתימה _____________________ בבית (ה)משפט ב תיק נגד (1) לפי הוראות סעיף 7ב לפקודת הנזיקין, ניתנת בזאת הודעה כי הנתבע/ת מס' ________ מר/גב' _____________________ ת"ז ___________________ חסין/נה מפני תביעה בנזיקין בגין האירוע נושא התובענה, לפי הוראת סעיף 7א לפקודת הנזיקין. (2) הטעמים לקיומה של החסינות הם כדלקמן (יש לפרט מדוע מתקיימים תנאי החסינות): (3) בית המשפט הנכבד מתבקש לדחות אח התביעה נגדו/ה*. תאריך ____________ שם מוסר ההודעה ותפקידו ________________ חתימה ______________ כ"ז באדר התשס"ו (27 במרס 2006)
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
צו לשכת עורכי-הדין (תפקידי השירות המשפטי), התשכ"ב-1962
סעיף: 1. תפקידים בשירות המשפטי
1. אלה הם תפקידי השירות המשפטי לענין סעיף 29(א)(5) לחוק – (א) בשירות המדינה: (1) יעוץ משפטי בכל משרד ממשלתי; (2) במשרד המשפטים – בעל תפקיד משפטי ביחידה מהיחידות המפורטות להלן: (א) לשכת היועץ המשפטי לממשלה; (ב) ייעוץ וחקיקה; (ג) הלשכה המשפטית; (ד) פרקליטות המדינה; (ה) הסניגוריה הציבורית; ( ו) הסיוע המשפטי; (ז) האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי; (ח) הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין; (ט) הממונה כמשמעותו בתקנה 9 לתקנות שבחוק לתיקון ולהארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשס"ז-2007; (י) רשות התאגידים; (יא ) רשות הפטנטים; (יב) מחלקת החנינות; (יג) הרשות להגנת הפרטיות; (יד) נציבות תלונות הציבור על שופטים; (טו) בית הדין לעררים כמשמעותו בסעיף 13כג לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (טז) נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות; (יז) נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ; (יח) הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור; (יט) היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם; (כ) הממונה על נותני שירות עסקי; (כא) בתי הדין השרעיים; (2א) ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית של הכנסת; (3) יעוץ משפטי במשרד מבקר המדינה; (4) רשמות בבית-המשפט; (4א) רשמות בהוצאה לפועל; (5) (נמחקה); (6) פרקליט ות, תביעה, סניגוריה, יעוץ, חקיקה והדרכה משפטית בצבא-הגנה לישראל; (7) תביעה במשטרת ישראל; (8)-(12) (נמחקו); (13) ממונה ראשי על יחסי עבודה; (14) עורכי-הדין המועסקים בנציבות תלונות הציבור; (15) ראש המחלקה המשפטית, ראש ענף קבילות וראש ענף פניות של נציבות קבילות חיילים; (16) (נמחקה); (17) היועץ המשפט
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 258יב. חוות דעת של מומחה בעניני משפחה
258יב. (א) בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל ענין הנוגע לעניני המשפחה; המומחה ייבחר מתוך רשימת המומחים, כמשמעותה בסעיף 4 לצו בית המשפט לעניני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן – צו ההקמה); בבחירת המומחה ייוועץ בית המשפט עם בעלי הדין; לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה בדבר מינוי מומחה מסוים, יבחר בית המשפט את המומחה. (ב) הורה בית המשפט על מינוי מומחה מטעמו, רשאי בעל דין להביא בפניו מסמכים הנוגעים לענין, תוך שבעה ימים מיום מינויו. (ג) המומחה יגיש לבית המשפט, בתוך ארבעים וחמישה ימים מיום מינויו, את חוות דעתו, לפי הטופס שבתוספת הראשונה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובו יציין את פרטיו של המומחה שעמו הוא התייעץ, כאמור בסעיף 4(ה) לצו ההקמה. (ד) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה בכתב על חוות דעתו בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות בכתב בתוך שבעה ימים מיום שקיבל את השאלות. (ה) מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, ובלבד שהוגשה בקשה מנומקת לחוקרו בתוך שבעה ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה. (ו) בית המשפט יקבע מי מבעלי הדין יישא בתשלום שכרו של המומחה שנבחר, כאמור בתקנת משנה (א), ורשאי הוא לקבוע כי אחדים מבעלי הדין או כולם יישאו בתשלום שכרו. (ז) בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם ליתן צו על פי סעיף 8(ג) לחוק. (ח)15 תקנה זו תחול גם על בית משפט הדן בערעור על החלטה של בית משפט לענייני משפחה או על החלטה בערעור או הדן בבקשת ערעור על החלטה בערעור.
כל הזכויות שמורות ©