אם תערכו חיפוש קצר בגוגל תגלו שיש היום שפע של נוטריונים. בין אם אתם זקוקים לשירותיו של נוטריון בפ"ת או בכל מקום אחר, הרשימה לא מאוד קצרה. מצד שני, לא לגמרי ברור לכם מי הוא הנוטריון, מה הסמכויות שלו וכמה זה אמור לעלות לכם. אם כן, רגע לפני שאתם ניגשים למשימה, כדאי להבין קצת יותר לעומק מי האדם שנמצא מולכם.
נוטריון הוא זה שרשאי להנפיק אישורים ספציפיים, בעיקר לצרכים משפטיים. בין השאר הוא מאשר חתימות על מסמך משפטי מסוים, מאשר כי האדם שחתם על מסמך מסוים אכן עשה את זה בסמכות, וכן הוא מאשר את הנכונות של המסמך מתורגם או המועתק. בנוסף תצטרכו נוטריון בפ"ת כאשר נדרש אימות לתעודת חיים או למסמך סחיר כלשהו, או כאשר יש צורך באישור נכונותו של תרגום מקצועי משפה אחת לאחרת. הנוטריון הוא גם זה שרשאי לאמת צוואה כתובה, הסכם ממון ואף תרגום נוטריוני של תעודת בגרות.
אחרי שזיהינו את הסמכויות שלו חשוב להבין מיהו למעשה הנוטריון, איך הוא מקבל את האישור שלו – ולמה בעצם אנחנו זקוקים לשירותיו. אם התבקשתם לאתר נוטריון בפ"ת כדי לאשר את התרגום או את החתימה על המסמך המשפטי, אתם בוודאי תוהים למה הוא חשוב כל כך. אם כן, נוטריון הוא למעשה עורך דין ותיק, עם למעלה מעשר שנות ניסיון. לצד היותו חבר בלשכת עורכי הדין וכמובן גורם מקצועי ובעל ניסיון רב, הנוטריון עובר השתלמות מיוחדת ומקבל רישיון למתן אישורים נוטריוניים. במילים אחרות, לא כל אחד יכול להיות נוטריון, ולכן מומלץ לוודא שלאדם שמולכם יש אישור לעסוק בתחום.
אחת השאלות הבסיסיות שאתם בטח שואלים את עצמכם במהלך החיפושים אחר נוטריון בפ"ת, היא כמה בכלל עולה השירות. לפני שנענה על השאלה הזאת חשוב לזכור שהתמחור אחיד לכלל הנוטריונים והוא נקבע למעשה בתקנות הנוטריונים. המחירון מחייב את הנוטריונים בישראל והוא מתעדכן מדי שנה בצמוד למדד המחירים לצרכן. הוא גם משתנה בהתאם לצרכים שלכם. למשל, אישור נכונות של תרגום מתומחר לפי כמות המילים, כאשר 100 מילים ראשונות יעלו לכם 209 שקלים, ועל כל 100 מילים נוספות תשלמו בין 80 ל-166 שקלים, בתלות בהיקף המסמך כולו. אישור עשיית צוואה יעלה לכם 242 שקלים לחותם הראשון ו-123 לכל חותם נוסף. להתעייצות עם עורך דין נוטריון מקצועים עם ניסיון רב בתחום
ה"פ (חיפה) 22583-01-14- שולמית יעקובסון נגד נטליה זבגלסקי
שמות השופטים: סארי גיוסי
בשלב זה, אין בדעתי לדון בשאלה כיצד ישליך הדבר על אותו צד ג' שהסתמך על ייפוי הכוח הכללי, מאחר וממילא, לא עלה בידי המבקשת להרים נטל הוכחת אותו פער נטען. 26. המבקשת טענה בתובענתה ובתצהיר עדותה הראשית כי התכוונה להגביל את ייפוי הכוח ולא היה בדעתה להתיר סיכון זכויותיה בדירה בדרך של מישכונה להבטחת הלוואה שניתנה לטובת הבן. 27. במקרה שבפנינו נערך ייפוי הכוח על ידי הנוטריונית עו"ד צהלה לוי אשר אימתה את חתימת המבקשת (נספח א' להמרצת הפתיחה). הנוטריונית זומנה לעדות על ידי המשיבה. אומנם היא לא זכרה את נסיבות עריכת יפוי הכח ומעמד החתימה. יחד עם זאת, בעדותה ציינה כיצד היא נוהגת באותן נסיבות, והעידה על נוהל ההחתמה על ייפוי כח מהסוג האמור, והתרשמתי לחיוב מעדותה זו וכי מדובר בהתנהלות עקבית. כאשר נשאלה מהו נוהל ההחתמה על ייפוי כח נוטריוני, השיבה: "ת. כאשר מדובר בייפוי כוח כללי בניגוד לייפוי כוח נוטריונים רגילים, אני מקפידה לדבר עם החותם לראות שהוא בר דעת ומבין על מה הוא מדבר, ובדרך כלל מדברת שיחת חולין אחרת, שאלות לא קשורות כדי לדעת שהאדם שמולי מבין מה קורה סביבו ואני מבהירה לו שחותמים על ייפוי כוח כללי שהוא מוסר את כל נכסיו רכושו עתידו בידיו של אותו אדם שהוא מוסר לו את ייפוי הכוח, אני מגדירה את זה "יכול למכור אותך". אני מוודא שהוא יודע שהוא נותן את רכושו ועתידו בידיו של אותו אדם שהוא חותם עליו בייפוי כוח כזה". ( עמ' 25 לפרוטוקול) 12 בהמשך, נשאלה האם נכתב באישור כי הקריאה והסבירה למבקשת את משמעות ייפוי הכח טרם החתימה, כי אז הבהירה, כי מתוקף תפקידה היא מנהלת שיחה עם החותם על ייפוי הכח כדי לוודא כי הוא מודע למעשיו: "ש.
פסק דין |25/01/2016 |מחוזי – חיפה
ת"א (נצרת) 44331-05-15- ז ז נגד ת
שמות השופטים: בנימין ארבל
עוד נטען באשר ליפוי הכוח כי הוא לוקה בפגם – יסודי ובשל כך אינו תקף. שכן, במועד עשייתו, לא היה החותם ס בעל זכויות בנכס. שטח הנכס הרשום ביפוי הכוח הינו כשני דונם, שעה ששטחו הנכון של הנכס הינו רק 1587 מ"ר. עוד נטען כי יש להפריד בין עסקת היסוד ואין לו קיום עצמאי. על כן, היה על התובעים לציין מהי עסקת היסוד ולקשור אליה את יפוי הכוח. 5 בנסיבות אלה, כאשר שטח הנכס שונה והזכויות בו לא היו רשומות על שם המוכר הנטען – ס, קיים ספק אם יפוי הכוח מתייחס דווקא לנכס קונקרטי זה, או שמא, הוא מתייחס לנכס אחר מנכסי המשפחה אשר נמכר למנוח. ד. דיון – יפוי הכוח: 13. בפתח הדיון אציין כי למרות הפגמים הראייתיים שמקורם באי הצגת יפוי הכוח המקורי שהוחזק בידי התובעים לכאורה, הרי נחה דעתי כי אכן ע וסס חתמו על יפוי כוח בלתי חוזר ת/1. שכן, המוצג ת/1 הינו העתק נכון למקור מן ההעתק השמור בארכיון המדינה ואושר על ידי פקיד הארכיון בהעתק מתאים למקור. כך הוא הדין לגבי "מסמך נושן" אשר נשמר במשמורת מהימנה (סעיף 43 לפקודת הראיות ) הכלל הינו, בין אם על פי חוק הנוטריונים, ובין אם על פי סעיף 66 לחוק הנוטריון העותומני משנת 1913, שהיה בתוקף משנת 1951 כי: "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם ע"י איזו ראיה אחרת". ובית המשפט העליון מבאר בערעור אזרחי 7303/01 אדמון עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל, מדינת ישראל, (05/03/2003): "הוראת סעיף 66 מורה אותנו את עיקר חשיבותו של המסמך הנוטריוני והוא – כוחו כראיה.
פסק דין |12/10/2016 |מחוזי – נצרת
תא"ק (ירושלים) 4696-03-16- מוסטפא גמאל אלחטיב נגד יאסר מוחמד עזמי אבו רמילה
שמות השופטים: קרן אזולאי
עיוורונו של התובע אמור היה לקבל התייחסות במסגרת האישור הנוטריוני של ייפוי הכוח ומסמך האישור. זאת, בהתאם לאמור בתקנה 8 לתקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977, שכותרתה: "ציון מומים מסויימים של הניצב בפני הנוטריון". התקנה קובעת, בחלק הרלוונטי לענייננו, כך: "ניצב לפני נוטריון לשם אימות חתימה, קבלת תצהיר או הצהרה אחרת או עריכת מסמך לחתימתו אדם שהוא אילם, חרש או עיוור, יציין הנוטריון באישורו את עובדה זו וכן את הדרך שבה השתכנע שאותו אדם אמנם הבין את משמעותה של הפעולה. " (ההדגשה הוספה) כלומר, לקותו של התובע צריכה הייתה לקבל ביטוי מפורש באישור הנוטריוני, לרבות הבהרה בדבר הדרך שבה השתכנע הנוטריון כי התובע הבין את משמעותה של הפעולה. חשוב לציין כי גם אם ייפוי הכוח ומסמך האישור אינם כוללים התייחסות לעניין זה אין משמעות הדבר שהמסמך הנוטריוני בטל מעיקרו. במקרה כזה יעבור הנטל לנתבע – המבקש להסתמך עליו – להוכיח את תוקפו (ראו, למשל, ה"פ (מחוזי ת"א) 580/02 פריץ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, פסקאות 38/37 ( 20.7.2005 ); ובהקשר של צוואה שאושרה על ידי נוטריון, ראו, ע"א 36/88 זלוף נ' זלוף, פ"ד מו(3) 184, 187 (1992)). אבחן כעת את הראיות שהוצגו בהליך ואת שאלת האותנטיות של ייפוי הכוח ומסמך האישור. האם התובע חתם על ייפוי הכוח ועל מסמך האישור 10. כאמור, הנתבע סמך את טענותיו על שלושה מסמכים שקיבלו אישור נוטריוני: שני ייפויי כוח (אחד של התובע ושני של בנו של התובע) ומסמך האישור שעליו חתם לכאורה התובע. סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 קובע כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברים אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור".
פסק דין |30/04/2023 |שלום – ירושלים
ת"א (נצרת) 19781-06-18- גאזי אבו ליל נגד עיזאת עבדאלעזיז פאהום
שמות השופטים: רים נדאף
אמנם המדובר בייפוי כוח שנערך בעת שחלק מהצדדים היו קטינים או שטרם נולדו בכלל או לא נכחו בזמן עריכתו, והיום, כמעט כל הצדדים הנוגעים לייפוי כוח הלכו לעולמם, בין אם זה מוחמד, עיזאת, הנוטריון שערך את הייפוי כוח ואימת חתימת עיזאת עליו, וכן המיופה כוח מר ודיע נמרי. יחד עם זאת, אין בכך כדי להביא לבטלותו של ייפוי הכוח, ובפרט נוכח קיומו של ייפוי הכוח המקורי שהוגש לתיק עם חותמת נאמן למקור מאת גנזך המדינה (ראה: נספח ג' לתצהיר התובעים). 51. בהתאם להוראות פקודת הראיות , תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), ייפוי הכוח הינו ראיה כשרה להוכחת אמיתות תוכנו, מפאת היותו תעודה ציבורית כמשמעות מושג זה בסעיף 29 לפקודת הראיות, ובהיותו תעודה נושנה כמשמעות מושג זה בסעיף 43 לפקודת הראיות. בענייננו, הוגש בפניי כאמור העתק מאושר עם חותמת "מתאים למקור השמור" בארכיון המדינה, כך שאין ספק כי מדובר בתעודה ציבורית. דהיינו, על סמך העובדה כי הוצג העתק מאושר מתאים למקור כאמור, על ידי גנזך המדינה, שבידיו המשמורת הרשמית על ייפוי הכוח, הוכח שייפוי הכוח עסקינן משנת 1970 הוא ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר. 52. קיימת גם חזקה בדבר אמיתות החתימות על ייפוי הכוח, ובדבר אמיתות תוכנו על פי סעיף 34 לפקודת הראיות. בנסיבות המקרה דנן, קיימת חזקה שלפיה תוכנו של הייפוי כוח הוא אכן כפי שנערך בידי הנוטריון הציבורי, במקום ובנסיבות המתוארות באישוריו הנוטריוניים. חתימת וחותמת הנוטריון הציבורי על גבי ייפוי הכוח הם נכונים ואמיתיים, והנתבעים גם לא הכחישו זאת ולא עלה בידם לסתור אותם.
פסק דין |17/10/2023 |שלום – נצרת
ת"א (חיפה) 9254-03-23- שחר לוי נגד שרביב בעמ
שמות השופטים: סארי גיוסי
ובהקשר זה כאמור לעיל, ככלל נדרשת החברה המשכנת לייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר. הדרישה לייפוי כוח נוטריוני לא עומדת בעלמא. לייפוי כוח הנוטריוני ישנן משמעויות ותכליות כבדות משקל. כזכור, התובע טען כי משמעויות ותכליות אלו מובילות למסקנה שלא נדרש ייפוי כוח נוטריוני בנסיבות העניין. על כן אעמוד על כך להלן. 53. ייפוי כוח נוטריוני – משמעויות ותכליות כאמור לפי סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, ייפוי כוח לביצוע עסקה במקרקעין הטעונה רישום במרשם המקרקעין תקף רק אם הוא ייפוי כוח נוטריוני. לסעיף 20(א) מצטרפות הוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים שכותרתו "כוחו של אישור", ואשר קובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". משמעות הדברים היא כי ייפוי הכוח הנוטריוני נהנה מחזקת תקינות, היינו, כי ישנה חזקה בדבר אמיתותו וכשרותו . על כן בעת דיון בפני בית המשפט אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים או את הנוטריון עצמו כדי להוכיח את אמיתות וכשרות ייפוי הכוח. עם זאת החזקה ניתנת לסתירה. למען השלמת התמונה אוסיף כי על כוחו הראייתי של ייפוי הכוח הנוטריוני ניתן אף ללמוד למשל מסעיפים 29, 32 ו-34 לפקודת הראיות, התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), וראו גם את סעיף 52 לחוק הנוטריונים (ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' אבראהים גדיר, פס' 22/23 ( 10.3.2014 ); עמ "ש (נצרת) 28100-04-19 פלוני נ' אלמוני, פס' 13/16 ( 11.12.2019 ) (להלן: "עניין פלוני"); ת"א (תל אביב-יפו) 18959-09-15 עופר קדם נ' איתן אליהו פרנקפורט, פס' 48/53 ( 27.5.2018 ) (להלן: "עניין קדם"); ת"א (תל אביב-יפו) 14380-10-10 סעדה גו
פסק דין |30/10/2023 |מחוזי – חיפה
ת"א (ירושלים) 12101-07-20- קאסם מדיאן, נגד בהאא אלדין סלים חאלד
שמות השופטים: מרים ליפשיץ פריבס
לא נסתרו ראיות התובע לקיומו של עותק מקורי של יפוי כוח ספציפי זה השמור בארכיון המדינה ואישורו על ידי נוטריון ציבורי ירדני בירושלים כמוצג בחותמת המופיעה עליו בכרך 75 דף 1653 בארכיון פנקס 3162 אשר ביום 16.4.2019 נמסר על ידי פקיד הארכיון (אישור מתאים למקור השמור בארכיון המדינה צורף כנספח ב'1 לתצהירו של עמי) (להלן-"עותק מאושר של ייפוי הכוח למריני"). 31. יפוי הכוח למריני אשר נערך בפני הנוטריון הציבורי הירדני ונשמר תחילה בידיו נשמר מאוחר יותר בארכיב המדינה עם החלת הדין הישראלי לאחר מלחמת ששת הימים. משכך, יפוי הכוח למריני הוא בגדר "תעודה ציבורית" ועומדת לו חזקת התקינות כל עוד לא הוכח אחרת (סעיפים 32 ו-34 לפקודת הראיות , תשל"א-1971) (להלן-"פקודת הראיות"). סעיף 43 לפקודת הראיות בעניין "תעודה נושנה" קובע: "הוגשה תעודה שהיא, כנחזה או כמוכח, בת עשרים שנה לפחות והוצאה מתוך משמורת הנראית כשרה בעיני בית המשפט באותו מקרה, רשאי הוא להעמידה על חזקתה שהחתימה עליה וכל חלק בה הנחזים שנעשו בכתב ידו של פלוני נעשו בכתב ידו, ולגבי עשייתה או אימותה של התעודה – שנעשתה או שאומתה כהלכה בידי האדם הנחזה כמי שעשאה או אימתה". כמו כן, פרק ו' לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן-"חוק הנוטריונים") מורה על ניהול ושמירה בארכיון מרכזי של מסמכים המאושרים על ידי נוטריון, כמו שנעשה בשמירה על ייפוי הכוח למריני המצוי בארכיון המדינה. סעיף 19 לחוק הנוטריונים בדבר "כוחו של אישור" של נוטריון קובע: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה ותקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור" (ראו גם סעיף 26 לחוק הנוטריונים בעניין מהימנות מסמכים שנערכו ע"י הנוטריון הציבורי בממלכה הירדנית).
פסק דין |08/01/2024 |מחוזי – ירושלים
ת"א (ירושלים) 41592-11-16- מחמוד יוסף אלמשני נגד ' פתנה אסמעיל אבו ניע
שמות השופטים: אלכסנדר רון
האופן בו יבוטל ייפוי כוח נוטריוני נקבע בתקנה 5(א) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 לפיו:-"מי שנתן ייפוי כוח בפני נוטריון, או חתם בפניו על מסמך אחר בין שהנוטריון ערך אותם ובין שאימת את חתימת החתום עליהם, וייפוי הכוח או המסמך האחר ניתנים לביטול על פי האמור בחוק השליחות, תשכ"ה-1965, או כל דין אחר על ידי מי שנתן אותו או חתם כאמור, רשאי להודיע לנוטריון על ביטולם". אין חולקין שלא בוטל מי מבין ייפויי הכוח בהתאם לאמור לעיל. ג. אכן, אין בפניי ייפויי כוח מקוריים אלא רק העתקים צילומיים שלהם. בנסיבות אחרות היה בכך כדי להכשיל את התביעות. ואולם, מתנהל הדיון בעניין במסגרתן של תביעות אזרחיות, ולא כופרים הנתבעים באותנטיות של ייפויי הכוח. מושתקים, אפוא, הנתבעים לטעון כנגד תוקפם של ייפויי כוח שמכירים הם בתוקפם. בתוך כך אך אזכיר שנושא זה כבר עלה במהלך הדיון, כפי שמציין ב"כ הנתבעים 5-1, ומכל מקום, ייפוי כח מקוריים אלה, לא הוצגו. בנקודה זו נמצא להפנות לסעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע לאמור: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". ודוק: לצורך ההליך המשפטי, בפרט נוכח הכרת הנתבעים בייפוי כח אלה, ניתן להקל. ברם, בכל הקשור לדרישותיו הצפויות של פקיד ההסדר לייפוי כח מקוריים, יובהר כבר עתה שיהא פקיד ההסדר רשאי, בכפוף להצהרה בדבר תוקפם כלפי הנתבעים שתעלה מפסק דין זה, להקפיד על דרישותיו המקובלות, לרבות בכל הקשור בייפוי כח מקוריים.
פסק דין |19/06/2024 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף
שמות השופטים: מאזן דאוד
אם ייפוי הכוח לא נערך על ידו, הוא צריך לאמת את החתימות שעליו. מכאן המסקנה כי הוא צריך להיות בכתב"-(שם, סעיף 354, בעמ' 553). בהמשך, מתייחס פרופ' ברק להוראת חוק הנוטריונים, לפיה כאשר מדובר בייפוי כוח לבצע עסקאות במקרקעין, יש צורך באישור הנוטריון, וכך הוא כותב: "חוק הנוטריונים קובע כי ייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין צריך להיערך על ידי נוטריון. אם ייפוי הכוח עצמו נערך על ידי נוטריון, עליו לאמת את החתימות שעל ייפוי הכוח. מה הוא ייפוי כוח 'לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין'? משהתעוררה השאלה, נפסק כי ייפוי כוח זה אין עניינו הרשאה לעשות עסקה במקרקעין. עניינו של ייפוי כוח זה הוא, 'ייפוי כוח לשם ביצוע הרישום בלבד'. פירוש זה יוצר הרמוניה ושילוב בין חוק הנוטריונים מזה, לבין חוק השליחות וחוק המקרקעין מזה"-(ברק, שם, סעיף 355, עמ' 554): 46. סעיף 19 לחוק הנוטריונים, קובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון אשר ניתן לפי החוק האמור-( ראו: ע"א 7303/01 אדמון עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ" ד נז(2),847 (2003) להלן "פרשת אדמון עסאף") ; ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי, פ"ד מה(5) 410, 418) (להלן: "טוקאן"). וכלשונו של סעיף 19 לחוק הנוטריונים: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך כראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". בהתייחס לסעיף 19 לחוק הנוטריונים, נפסק בעניין טוקאן: "סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976, הקובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון לפי החוק, שכן.
פסק דין |25/07/2024 |מחוזי – חיפה
ת"א (ראשון לציון) 38087-07-20- צורי נעמן שדי ויקטור- ע"י נגד ' עדיליה טמיר
שמות השופטים: מוטי פירר
לו היה מוצג ייפוי כוח נוטריוני היה הדבר עשוי ללמד שאדם נוסף בעל סמכות על פי דין-נוטריון-זיהה את טמיר והיה עד לכך שהיא אכן בחרה ליפות את כוחו של אסולין לייצגה בעניין המקרקעין. בעדותו סיפר גרינברג כי על אף שביקש תחילה כי יוצג לפניו ייפוי כוח נוטריוני, בסופו של דבר הסתפק בייפוי כוח המופנה לעורך דין אסולין ומאומת על ידו, שכן לדבריו: "לפי סעיף 91 של חוק לשכת עורכי הדין, ייפוי כוח נוטריוני שניתן לעו"ד, לא צריך להיות חתום אצל נוטריון או עם חותמת נוטריון. זה החוק" (עמ' 9 לפרו' הדיון מיום 20.6.24 ). משמעות הדברים היא, כי המקור היחיד לאימות זהותה וכוונתה של טמיר למשכן את מקרקעיה היה אסולין עצמו. ב. מתוכן מסמך ייפוי הכוח עולה כי מדובר בייפוי כוח כללי המתייחס למקרקעין הנדונים, ואשר מכוחו ניתן למכור, להחכיר, להעביר ללא תמורה, למשכן ולמעשה לבצע כל פעולה במקרקעין עבור כל צד שלישי שהוא. אין מדובר בפעולה ספציפית (מישכון) ואף אין מדובר בצד שלישי ספציפי (צורי). משמעות הדברים היא כי בכול הנוגע לביצוע פעולות בלשכת רשם המקרקעין, אין מדובר בייפוי כוח בלתי חוזר, כי אם בייפוי כוח כללי שניתן לבטלו בכל עת, זאת בניגוד לכותרת המסמך. לעניין זה יצוין סעיף 5.28.5 לקובץ נהלי רישום והסדר מקרקעין, הקובע כי "ייפוי כוח בלתי חוזר, שניתן להבטחת צד ג', ששמו לא נזכר בייפוי הכוח יקובל כייפוי כוח רגיל". היות שמדובר הלכה למעשה בייפוי כוח רגיל שאינו בלתי חוזר, דהיינו שניתן לבטלו, ובהינתן שעל פי התאריך הנקוב בו, הוא נחתם למעלה משלושה חודשים לפני מועד העסקה, היה מקום לברר האם טמיר אכן מעוניינת נכון לאותה העת בביצוע פעולת המישכון של הפרק.
פסק דין |17/11/2024 |שלום – ראשון לציון
ת"א (תל אביב) 14380-10-10- סעדה גואנה מיטרי נגד עלס דוברונסקי
שמות השופטים: מאיר יפרח
סעיף 20(א) רישא לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), קובע כי: 13 "יפוי-כוח כללי ויפוי-כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על-פיו. . . ". סעיף 50א לחוק הנוטריונים, מוסיף כי: "נציגים דיפלומטיים ונציגים קונסולריים של ישראל כמשמעותם בסעיף 29 לפקודת הראיות , תשל"א-1971, מוסמכים להשתמש בחוץ-לארץ בסמכויות נוטריון, ודין פעולה שנעשתה בידי נציג כאמור מכוח סמכויות אלה כדין פעולה של נוטריון. . . ". העולה מהוראות אלה הוא כי נציגים דיפלומטיים וקונסולריים של מדינת ישראל בחו"ל מוסמכים, בין היתר, לאמת חתימות על ייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין. לשם כך, השווה הדין את מעמדם, בעשותם כן, למעמד הנוטריון, לפחות משתי בחינות: האחת – נשיאה בחובותיו של הנוטריון שעה שהוא מאמת את החתימות על ייפוי הכוח; השנייה – האישור על אודות פעולתם, זהה לאישורו של הנוטריון. אל הוראות סעיפים 20 (א) ו-50א לחוק הנוטריונים, חובר סעיף 19 לחוק הנוטריונים, אשר זו לשונו: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". בכך נקבע מעמדו הראייתי של אישור הנוטריון. אישור זה עומד על רגליו ומהווה ראייה מספקת למעשי הנוטריון, בלא צורך בכל ראייה אחרת. 32. מלשון חוק הנוטריונים עולה כי ייפויי הכוח לביצוע פעולות במקרקעין אינם תקפים, אלא אם כן אומתו כנדרש בחוק הנוטריונים ובתקנותיו (סעיף 20 (א) לחוק הנוטריונים).
פסק דין |04/01/2014 |מחוזי – תל אביב
עמ"ש (חיפה) 29522-05-13- בעמש 29522-05-13 נגד בעמש 29522-05-13
שמות השופטים: שושנה שט,יעל וילנר,סארי גיוסי
שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח כן.
פסק דין |08/03/2014 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף
שמות השופטים: מאזן דאוד
אם ייפוי הכוח לא נערך על ידו, הוא צריך לאמת את החתימות שעליו. מכאן המסקנה כי הוא צריך להיות בכתב"-(שם, סעיף 354, בעמ' 553). בהמשך, מתייחס פרופ' ברק להוראת חוק הנוטריונים, לפיה כאשר מדובר בייפוי כוח לבצע עסקאות במקרקעין, יש צורך באישור הנוטריון, וכך הוא כותב: "חוק הנוטריונים קובע כי ייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין צריך להיערך על ידי נוטריון. אם ייפוי הכוח עצמו נערך על ידי נוטריון, עליו לאמת את החתימות שעל ייפוי הכוח. מה הוא ייפוי כוח 'לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין'? משהתעוררה השאלה, נפסק כי ייפוי כוח זה אין עניינו הרשאה לעשות עסקה במקרקעין. עניינו של ייפוי כוח זה הוא, 'ייפוי כוח לשם ביצוע הרישום בלבד'. פירוש זה יוצר הרמוניה ושילוב בין חוק הנוטריונים מזה, לבין חוק השליחות וחוק המקרקעין מזה"-(ברק, שם, סעיף 355, עמ' 554): 46. סעיף 19 לחוק הנוטריונים, קובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון אשר ניתן לפי החוק האמור-( ראו: ע"א 7303/01 אדמון עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ" ד נז(2),847 (2003) להלן "פרשת אדמון עסאף") ; ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי, פ"ד מה(5) 410, 418) (להלן: "טוקאן"). וכלשונו של סעיף 19 לחוק הנוטריונים: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך כראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". בהתייחס לסעיף 19 לחוק הנוטריונים, נפסק בעניין טוקאן: "סעיף 19 לחוק הנוטריונים תשל"ו-1976, הקובע חזקה ראייתית באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון לפי החוק, שכן.
פסק דין |25/07/2024 |מחוזי – חיפה
3108/04 ה"פ (ירושלים)- סינמה (שמחה) כהן נגד יעקב כהן
שמות השופטים: משה דרורי
אם יפוי הכוח עצמו נערך על ידי נוטריון, עליו לאמת את החתימות שעל יפוי הכוח. מה הוא יפוי כוח 'לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין' משהתעוררה השאלה, נפסק כי יפוי כוח זה אין עניינו הרשאה לעשות עסקה במקרקעין. עניינו של יפוי כוח זה הוא, 'יפוי כוח לשם ביצוע הרישום בלבד'. פירוש זה יוצר הרמוניה ושילוב בין חוק הנוטריונים מזה, לבין חוק השליחות וחוק המקרקעין מזה". 208. בהערות 113 ו-114 (שם, בעמ' 554), מביא פרופ' ברק פסיקה של בית המשפט העליון; הרוצה, יעיין שם, שכן אין הדבר חיוני לצורך המשך הדיון בפרשה זו, ולכן לא הבאתי את פסקי הדין ולא ציטטתי קטעים מהם. 209. עד כה, דנתי בדרך של יצירת השליחות ומהות האישור הנוטריוני, אשר דרוש לצורך ביצוע עיסקאות במקרקעין, ובהן רישום המשכנתאות נשוא תיק זה. עתה, אתייחס לשאלה המשפטית, לפני שאלת יישומה במקרה שלפנינו, שהיא: מה היא התועלת הראייתית מכך שייפוי הכוח נחתם בפני נוטריון ומאומת על ידו 210. ייפוי כוח זה, אשר נחתם בפני נוטריון, נהנה מחזקת התקינות, מכוח סעיף 19 לחוק הנוטריונים, הקובע לאמר: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת. לדברי הנוטריון, ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 211. המלומד יונה דה-לוי, בספרו, דיני הנוטריון ותולדותיהם (הוצאת לשכת עורכי הדין, תל אביב, תשס"ה-2005), מסביר כי בכך "ניכרת מגמת המחוקק לתת תוקף מירבי למסמך הנוטריוני, בשונה ממסמכים אחרים. יש מוסדות רשמיים שאינם מסתפקים בתצהיר שנעשה בפני עו"ד אלא דורשים הצהרה נוטריונית" (שם, בעמ' 167).
פסק דין |25/07/2010 |מחוזי – ירושלים
ת"א (ירושלים) 12101-07-20- קאסם מדיאן, נגד בהאא אלדין סלים חאלד
שמות השופטים: מרים ליפשיץ פריבס
סעיף 19 לחוק הנוטריונים בדבר "כוחו של אישור" של נוטריון קובע: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה ותקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור" (ראו גם סעיף 26 לחוק הנוטריונים בעניין מהימנות מסמכים שנערכו ע"י הנוטריון הציבורי בממלכה הירדנית). 32. בהתאם לאותן הוראות בפקודת הראיות ובחוק הנוטריונים, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על יפוי הכוח או את הנוטריון הציבורי בירושלים בפניו נחתם יפוי הכוח למריני (וראו: ע"א 7303/01 אדמון עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל ( 5.3.2003 )). בנסבות אלו,משאושר יפוי הכוח למריני על ידי נוטריון ציבורי והמסמך, נשמר בארכיון המדינה לתקופה בת מעל 20 שנה והוצג עותק נאמן למקור באישור שניתן מארכיון המדינה למקור השמור בארכיון המדינה, קיימת חזקת תקינות של יפוי הכוח למריני ללא צורך בהבאת ראיות נוספות מטעם התובע כדי להוכיח מהימנות ואותנטיות שלו. 33. החזקה בדבר אמיתות תוכנו של ייפוי הכוח הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון לבירור זהות הצדדים אמנם ניתנת לסתירה. אך דרושה הוכחה משכנעת ביותר, כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני בהבאת ראיות חיצוניות למסמך שבמחלוקת, באמצעות עד שיאשר כי החותם היה אדם אחר ו/או בהצגת חוות-דעת של מומחה התומכת בעמדה של מי שמסתייג מהאישור הנוטריוני או באמצעות השוואה של כתבי יד (ראו: בע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' אבראהים גדיר, פסקה 21 ( 10.3.2014 )). הנתבע, לא עמד בנטל להוכיח את טענת הזיוף שנטענה בעלמא (סעיף 33 לתצהירו) ולא נסתרה בראיותיו חזקת התקינות של יפוי הכוח למריני שנחתם בפני הנוטריון הציבורי ובמעמד שני עדים החתומים עליו.
פסק דין |08/01/2024 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חיפה) 9254-03-23- שחר לוי נגד שרביב בעמ
שמות השופטים: סארי גיוסי
ובהקשר זה כאמור לעיל, ככלל נדרשת החברה המשכנת לייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר. הדרישה לייפוי כוח נוטריוני לא עומדת בעלמא. לייפוי כוח הנוטריוני ישנן משמעויות ותכליות כבדות משקל. כזכור, התובע טען כי משמעויות ותכליות אלו מובילות למסקנה שלא נדרש ייפוי כוח נוטריוני בנסיבות העניין. על כן אעמוד על כך להלן. 53. ייפוי כוח נוטריוני – משמעויות ותכליות כאמור לפי סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, ייפוי כוח לביצוע עסקה במקרקעין הטעונה רישום במרשם המקרקעין תקף רק אם הוא ייפוי כוח נוטריוני. לסעיף 20(א) מצטרפות הוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים שכותרתו "כוחו של אישור", ואשר קובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". משמעות הדברים היא כי ייפוי הכוח הנוטריוני נהנה מחזקת תקינות, היינו, כי ישנה חזקה בדבר אמיתותו וכשרותו . על כן בעת דיון בפני בית המשפט אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים או את הנוטריון עצמו כדי להוכיח את אמיתות וכשרות ייפוי הכוח. עם זאת החזקה ניתנת לסתירה. למען השלמת התמונה אוסיף כי על כוחו הראייתי של ייפוי הכוח הנוטריוני ניתן אף ללמוד למשל מסעיפים 29, 32 ו-34 לפקודת הראיות, התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות"), וראו גם את סעיף 52 לחוק הנוטריונים (ע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' אבראהים גדיר, פס' 22/23 ( 10.3.2014 ); עמ "ש (נצרת) 28100-04-19 פלוני נ' אלמוני, פס' 13/16 ( 11.12.2019 ) (להלן: "עניין פלוני"); ת"א (תל אביב-יפו) 18959-09-15 עופר קדם נ' איתן אליהו פרנקפורט, פס' 48/53 ( 27.5.2018 ) (להלן: "עניין קדם"); ת"א (תל אביב-יפו) 14380-10-10 סעדה גו
פסק דין |30/10/2023 |מחוזי – חיפה
ת"א (תל-אביב-יפו) 1802-08- לזר יצחק ואח נגד אברהם כהן ואח
שמות השופטים: אליהו בכר
" במילים אחרות, קובע חוק הנוטריונים, כי ייפוי כוח כללי וכן ייפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין לא יהיו בני תוקף אלא אם נערכו ע"י נוטריון או נוטריון אימת את החתימות שעליהם "כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו". את הכתוב עלי החוק ניתן בנסיבות להבין לכאורה ככתבו וכלשונו היינו, כי ככל שייפוי הכוח לא נערך על פי החוק והתקנות הוא אינו "בן-תוקף". ר' לענין זה ה"פ (מחוזי י-ם) 4076/05 שעיה ואח' נ' עו"ד כרמי עדי, נוטריון ואח' (לא פורסם- 12.12.2005 ) להלן: "פרשת שעיה" שנסר מפי כב' הש' דרורי כאשר בסעיף 68 לפסה"ד הוא קובע כך: "סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים הנ"ל קובע כי 'ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות מקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיה בני תוקף אלא עם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו'. הפירוש הסביר והיחיד של סעיף זה לחוק הנוטריונים, על פי תכליתו, הוא כי כאשר מדובר במסמך חשוב, כמו ייפוי כוח אשר בכוחו להעביר בעלות בנדל"ן, פגמים של סטיות מתקנות הנוטריונים מאיינים את המסמך". 59. אין צורך להכביר מילים אודות החשיבות העצומה שרואה הדין בהיות האישורים הנוטריוניים תקינים לחלוטין כפי העולה מסעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע: " 19. אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור. " הייחוס הראייתי המוענק למסמך המאושר ע"י נוטריון מחייבו לנהוג כעולה מחוק הנוטריונים ותקנותיו. כך למשל קבע כב' סגן הנשיא גדעון גינת בה"פ (חיפה) 86/06 ברכה מזור נ' דב לוי (לא פורסם, 12.11.2007 ) כדלקמן: "היותו של אישור נוטריוני ראיה מספקת לאמור בו, כפי שקובע סעיף 19 לחוק הנוטריונים, מותנה בכך שהנוטריון פעל בהתאם לחוק הנוטריונים והתקנות על פיו.
פסק דין |17/04/2012 |מחוזי – תל אביב
ת"א (נצרת) 1500-12-13- נגד עלי אברהים חרבגי- ניתן פסק דין חלקי
שמות השופטים: שאהר אטרש
(א) יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה. (תיקון (ב) סעיף זה אינו חל על יפוי-כוח שניתן בחוץ לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן". בע"א 4175/12 תעשית אבן וסיד בע"מ נ' אבראהים גדיר, ניתן ביום 10.03.14 , עמד בית המשפט העליון על מעמדו של ייפוי הכוח הנוטריוני. באותו מקרה דן בית המשפט העליון בייפוי כוח שנחתם בפני נוטריון ציבורי בשנת 1970 (זאת, טרם נכנס לתוקפו חוק הנוטריונים) ועל כן חל עליו החוק העותומני. בית המשפט העליון פסק, כי שלא כמסמך רגיל המוגש לבית המשפט, הרי שלשם אימות של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותומני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או הנוטריון הציבורי עצמו. זה הדין אשר חל גם בימינו , בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. במילים אחרות בית המשפט העליון קבע, כי החזקה בדבר אמיתות תוכנו של המסמך הנוטריוני וכשרות פעולותיו של הנוטריון היא חזקה הניתנת לסתירה. 62. משלא הביאה התובעת ראיות משכנעות כדי לסתור את אמיתות ייפוי הכוח הנוטריוני במקרה דנן, חלה החזקה בדבר אמיתות תוכנו של ייפוי הכוח וכשרות פעולותיו של הנוטריון. יוצא, כי גם העסקה הראשונה, הנטענת על ידי הנתבעים, הנסמכת על ייפוי הכוח הבלתי חוזר מיום 19.10.81 הנה עסקה תקפה ומחייבת, וכי אכן עומדות לפנינו שתי עיסקאות תקפות נוגדות. 63. במסגרת ע"א 7113/11 עזבון המנוח עפיף מוחמד ביאד נ' עזבון המנוח חוסני אחמד לחאם ז"ל, ניתן ביום 27.02.14 (להלן: "עניין עזבון המנוח ביאד") עמד בית המשפט העליון על המסגרת הנורמטיבית והפסיקתית בנושא של תחרות בין עסקאות סותרות.
פסק דין |29/03/2017 |מחוזי – נצרת
ת"א (נצרת) 65998-10-13- יוסרא אחמד קדורה נגד עורך דין וסים עבד אלכרים זועבי
שמות השופטים: יונתן אברהם
בהקשר זה קובע סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים") כי: "ייפוי כוח כללי וייפוי כוח לביצוע עסקאות מקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיה בני תוקף אלא עם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו" (ההדגשה שלי – י"א). תקנה 12(ד) לתקנות הנוטריונים קובעת בהאי לישנא: "הוצא אישור נוטריוני, לא יעשה הנוטריון ולא ירשה לאחר לעשות שינוי, ביטול או מחיקה בו ובמסמך שלגביו ניתן האישור". בה"פ (י-ם) 4076/05 שעיה מלכה נ' עו"ד כרמי עדי ( 12.12.05 ) עמד בית המשפט על פרשנותו הנכונה של סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, בזו הלשון: "הפירוש הסביר והיחיד של סעיף זה לחוק הנוטריונים, על פי תכליתו, הוא כי כאשר מדובר במסמך חשוב, כמו ייפוי כוח אשר בכוחו להעביר בעלות בנדל"ן, פגמים של סטיות מתקנות הנוטריונים מאיינים את המסמך" (שם, בפסקה 68 לפסק הדין). צא ולמד: הנתבע 1 לא היה מוסמך, לאחר שהוצא אישור נוטריוני, למחוק בטיפקס את פסקת ההגבלה בייפוי הכוח. יש במעשהו זה משום סטייה חדה מהוראת תקנה 12(ד) לתקנות הנוטריונים המביאה לאיון ייפוי הכוח ובטלותו. לפיכך המסקנה היא, כי ייפוי הכוח היחיד לו יש נפקות, אם בכלל, הינו זה אשר עליו חתמה התובעת, ובו מופיעה פסקה המגבילה את תוקפו עד ליום 7.3.13 . 17 40. בבחינת למעלה מן הצריך, אוסיף, כי גם לשאלה מה היו הנסיבות שהביאו למחיקת פסקת ההגבלה ומי יזם את מחיקתה השיב הנתבע 1 תשובה תמוהה לפיה בנה של התובעת הגיע למשרדו ביום 5.3.13 כדי להתעדכן על אודות התקדמות עסקת המכר מול הנתבעים 2 ו- 3 ובאותו מעמד ביקש למחוק את פסקת ההגבלה המופיעה בייפוי הכוח, וכלשונו: ".
פסק דין |17/10/2015 |מחוזי – נצרת
ת"א (חיפה) 36748-05-12- מדינת ישראל-מנהל מקרקעי ישראל נגד זידאן חסין חלבי
שמות השופטים: בטינה טאובר
like
dislike
copy
enlarge
אין מחלוקת, כי לייפוי כוח נוטריוני עומדת חזקת התקינות, על פיה חזקה כי גוף ציבורי פעל באופן תקין. כך מתחייב ביתר שאת מסעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), הקובע חזקה ראייתית, באשר לנכונות האמור באישור של נוטריון, אשר ניתן לפי החוק האמור. ראה: ע"א 7303/01, אדמון עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נז(2), 847 (להלן: "פסק דין עסאף"); ע"א 380/88, מוהיב טוקאן נ' פאטומה פאהיימה אלנששיבי, פ"ד מה(5), 410. 6 כך גם לפי חוק הנוטריון הזמני העותומאני של שנת 1913 (להלן: "חוק הנוטריון הזמני"), אשר בתקופה הרלבנטית היה עדיין בתוקף, וזאת טרם נחקק חוק הנוטריונים ואשר קובע חזקות בדבר תקינות פעולות הנוטריון ומעגן את חובתו לברר את זהות הצדדים ורצונם. ראה: ע"א 7183/09, עזבון המנוח בולוס אוראסיו ח'ורי ז"ל ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל (פרסום נבו), 04/04/12. בית המשפט העליון דן בהוראת סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני, אשר קובע את תפקידו של הנוטריון ומחיל את חזקת התקינות על פעילותו של הנוטריון הציבורי, בקובעו בפסק דין עסאף בעמוד 9 כדלקמן: "ההלכה קובעת לעניין סעיף 42, שבהיעדר הוכחה סותרת יש להניח כי הנוטריון הציבורי מילא את תפקידו וחובתו כקבוע בחוק". כך גם נקבע בע"א 404/84, יחזקאל סעתי נ' פרחה סעתי, פ"ד מא(2), 477, שם נאמר בעמוד 496-497 כדלקמן: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68 , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר.
פסק דין |14/04/2015 |מחוזי – חיפה
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 20. יפוי-כוח
20. (א) יפוי-כוח כללי ויפוי-כוח לביצוע עיסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה. (ב) סעיף זה אינו חל על יפוי-כוח שניתן בחוץ-לארץ לפי דיני המקום שבו ניתן.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 19. כוחו של אישור
19. אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 5. ביטול יפוי-כוח ומסמכים אחרים
5. (א) מי שנתן יפוי-כוח בפני נוטריון, או חתם בפניו על מסמך אחר בין שהנוטריון ערך אותם ובין שאימת את חתימת החתום עליהם, ויפוי-הכוח או המסמך האחר ניתנים לביטול על פי האמור בחוק השליחות, התשכ"ה-1965, או כל דין אחר על-ידי מי שנתן אותו או חתם כאמור, רשאי להודיע לנוטריון על ביטולם. (ב) ההודעה על ביטול כאמור בתקנת משנה (א) תינתן בכתב, ותיחתם בפני הנוטריון עצמו או תיחתם בפני נוטריון אחר, אשר יאמת את חתימת המבטל. (ב1) נוטריון שקיבל הודעה על ביטול כאמור בתקנה זו יסביר למבטל את החשיבות להודיע על ביטול המסמך לאחד או יותר מאלה, לפי העניין: (1) לנוטריון שאישר את המסמך; (2) למי שבידו נמצא המסמך או שפועל על פיו. (ג) נתקבלה הודעת הביטול אצל הנוטריון עצמו, יצרף הנוטריון אותה או העתק צילומי שלה לעותק של ייפוי הכוח או המסמך האחר השמור בידיו וירשום אותה כהערה בעותק האמור, ויציין בהערה את תאריך קבלת ההודעה, ולא יוציא העתק מאושר מהם אלא אם ישא ההעתק את ההערה בדבר הביטול; ההערה תכלול אזהרה שאין בה אישור בדבר תקפו של הביטול. (ד) בתקנה זו, "מסמך אחר" – למעט חוזה לפי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011
סעיף: 65. רישום פעולת תכנון
65. (א) רישום פעולת תכנון ייעשה על סמך בקשה החתומה בידי כל בעלי המקרקעין שבתחומם מתבצעת אותה פעולה; חתימת הבעלים תאומת בידי מי שהוסמך לפי סימן א' לאמת חתימה על שטר. (ב) לבקשה יצורפו מסמכים אלה: (1) תכנית לצורכי רישום או תכנית תלת–ממדית לצורכי רישום, לפי העניין, הכוללת את המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת התכנון, מאושרת בהתאם לחוק התכנון וחתומה בידי יושב ראש מוסד התכנון המאשר כתואמת את התכנית שקבעה את ההוראות בדבר פעולת התכנון; (2) תכנית לצורכי רישום או תכנית תלת–ממדית לצורכי רישום, לפי העניין, הכוללת את המקרקעין שמבוצעת בהם פעולת התכנון, ומאושרת ככשרה לרישום על פי פקודת המדידות; (3) במקרקעין לא מוסדרים – טופס תיאור כללי של הקרקע המתייחס למקרקעין שמבוצעת בהם פעולת התכנון, חתום בידי מי שמוסמך לכך במרכז למיפוי ישראל; (4) סדר פעולות, הכולל את הפעולות המבוקשות לביצוע ולרישום על פי סדרן, בהתאמה לתכנית לצורכי רישום כאמור בפסקה (1), וכן הוראות בדבר ייחוד שעבוד או ייחוד זיקות הנאה, לפי הצורך; רשם רשאי לפטור מחובת הגשת מסמך כאמור, אם ראה כי בנסיבות המקרה ראוי וצודק לעשות כן; (5) כל מסמך אחר הדרוש למתן החלטה בבקשה. (ג) את התכניות לצורכי רישום המנויות בתקנת משנה (ב)(1) ו–(2) ניתן להגיש על גבי תשריט אחד.
תקנות הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה) (דיור בהישג יד להשכרה), התשע"ה-2015
סעיף: 12. רישום הערה בפנקסי המקרקעין וברשות מקרקעי ישראל
12. (א) אם זכות הבעלות או החכירה לדורות בחלקה, שעל כולה או על חלק ממנה חלות הוראות תקנות אלה, רשומה בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות אלה: (1) מיום מתן היתר מכוח תכנית, עד תום התקופה הקבועה בתקנה 2, כל עסקה במקרקעין, ביחידות הדיור המיועדות לשכירות בהישג יד להשכרה, טעונה אישור של המנהל; (2) לא ייתן המנהל אישור לעסקה במקרקעין, אלא אם כן מצא שהעסקה אינה סותרת את הוראות תקנות אלה; (3) תנאי להיתר מכוח תכנית שייעדה קרקע לדיור בהישג יד להשכרה יהיה רישום הערה בפנקסי המקרקעין בדבר הצורך באישור המנהל לעסקה במקרקעין; (4) תמה התקופה הקבועה בתקנה 2, ייתן המנהל לבעלים אישור כי אין עוד צורך באישורו לעסקה במקרקעין וכי ניתן למחוק את ההערה מפנקסי המקרקעין; (5) בתקנה זו, "עסקה” – למעט משכנתה ועסקה בין בעלים לזוכה לפי תקנות אלה. (ב) לא היו זכויות החכירה לדורות בקרקע שהיא מקרקעי ישראל שתקנות אלה חלות עליה רשומות בפנקסי המקרקעין, יחולו הוראות סעיף 7 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה לעניין רישום והעברת זכויות, בשינויים המחויבים. (ג) לבקשת בעל זכות בחלקה כאמור בסעיף קטן (א), רשם המקרקעין ימחק את ההערה שנרשמה לפי סעיף קטן (א), ובלבד שבעל הזכות המציא לרשם המקרקעין אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לפי תקנה 2. (ד) לבקשת בעל זכות כאמור בסעיף קטן (ב), רשות מקרקעי ישראל תאשר כי לא נדרשים עוד אישורים כאמור בסעיף 7 לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, ובלבד שבעל הזכות המציא לרשות מקרקעי ישראל אישור מאת המנהל לכך שתמה תקופת ההעמדה לשכירות לפי תקנה 2.
חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976
סעיף: 18. דרכי הביצוע של פעולה נוטריונית
18. שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות דרכים ותנאים נוספים שבהם יבצע נוטריון פעולה נוטריונית ובין השאר רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר – (1) בירור כשרותו המשפטית של המתייצב לפניו לשם ביצוע של הפעולה הנוטריונית ואת היותו מבין אל נכון את משמעות הפעולה; (2) רשומות שעל הנוטריון לנהל על הפעולות הנוטריוניות שביצע, העתקים ממסמכים שפעל בהם, שעליו להשאיר בידו, ודרכי השמירה של כל אלה ומשך זמנה.
תקנות רכישת מקרקעין בנגב (חוזה השלום עם מצרים) (טופס תביעה, וסדרי דין בועדת תביעות ובערעור על החלטותיה), תשמ"א-1980
סעיף: 1. התביעה
1. (א) תביעה לפיצויים או להטבות אחרות לפי החוק תהא בכתב וחתומה ביד התובע. (ב) התביעה תהא בטופס שבתוספת ותוגש בשני עותקים למינהל הביצוע. (ג) התובע יכלול בתביעתו את כל המקרקעין שעל הקנייתם ופינוים הוא תובע פיצויים או הטבות אחרות. (ד) תובע שאיננו מיוצג על ידי עורך דין ושמקום מגוריו הקבוע איננו במקרקעין שקמו לקנין המדינה לפי החוק, יפרט בתביעה אדם ומקום להמצאת מסמכים שיהיו במקרקעין שקמו לקנין המדינה לפי החוק או בבאר שבע, ודין המצאת מסמכים לידי אותו אדם בכל הליך בפני מינהל הביצוע, ועדת תביעות ובערעור על החלטותיה כדין המצאה לידי התובע. (ה) תובע המיוצג על ידי עורך דין לענין תביעתו, דין המצאת מסמכים לידי עורך הדין כדין המצאה לידי התובע. (ו) ראה יושב ראש מינהל הביצוע או מי שהיושב ראש מינה לכך שבתביעה נתקיימו הוראות תקנות אלה, יאשר את הגשת התביעה במינהל הביצוע על ידי הטבעת החותמת של המינהל וציון היום של הגשת התביעה בעותק השני ויחזיר את העותק השני מאושר כאמור לידי התובע. (ז) אין בסטיה מטופס התביעה שאינה מהותית כדי לפסלו; היתה הסטיה מהותית, יודיע יושב ראש מינהל הביצוע לתובע בכתב על הליקויים שמנעו ממנו לאשר את הגשת התביעה ושיש לתקנם כדי להכשיר את התביעה להגשה. (ח) הגושים והחלקות שמדובר בהם בטופס שבתוספת הם כפי שהם מתוארים במפה החתומה בידי שר המשפטים, המופקדת בידי הממונה על מחוז הדרום והניתנת לעיון בכל השעות הרגילות של קבלת קהל במשרד הממונה על מחוז הדרום. (ט) נתקיימו בתובע נסיבות מיוחדות שיש להן חשיבות לענין הזכויות לפיצויים או הטבות אחרות, ונסיבות מאותו סוג לא אוזכרו בטופס, ימלא התובע את הטופס בשינויים המחוייבים וכן רשאי הוא לפרט את הנסיבות המיוחדות בתזכיר שיצרף לטופס.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "אישור נוטריוני" – אישור היוצא מידי נוטריון בתוקף תפקידו; "אישור נוטריוני אלקטרוני" – אישור נוטריוני באמצעים אלקטרוניים לפי תקנה 19א; "חוק הירושה" – חוק הירושה, התשכ"ה-1965; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; "חוק לשכת עורכי הדין" – חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961; "חתימה אלקטרונית" ו"חתימה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתן בחוק חתימה אלקטרונית; "תעודה ציבורית" – כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 26. משרדו של נוטריון
26. (א) נוטריון יודיע למנהל הכללי של משרד המשפטים עם תחילת כהונתו על מען משרדו, וכן יודיע לו על כל שינוי מען כאמור בסמוך למועד שבו חל השינוי. (ב) נוטריון ישמור את חותמו ואת העותקים שעליו לשמרם לפי תקנות אלה על נספחיהם ואת הפנקסים והכרטסות שעליו לנהלם לפי תקנות אלה – במשרדו, ולא יוציאם ממשרדו אלא כדי לערוך בעותקים העתק צילומי כאמור בתקנה 22 או אם נדרש לעשות כן על פי דין על-ידי בית-משפט או רשות אחרת; נוטריון ידאג לכך שמה שהוצא ממשרדו כאמור הן על פי תקנה זו והן עקב תפיסה על-ידי בית-משפט או רשות אחרת, יוחזר למשרדו כאשר לא יהא עוד דרוש לבית-המשפט או לרשות כאמור. (ג) נוטריון ינהל פנקס ובו ירשום כל פנקס, כרטסת או חלק מהם וכן כל מסמך שהוצאו ממשרדו, את בית-המשפט, הרשות או האדם האחר שלהם נמסרו, את מספר התיק של בית-המשפט או של הרשות כאמור, את מועד מסירתם ואת מועד החזרתם. (ד) נוטריון ישמור את חותמו, את המסמכים, הכרטסות והפנקסים שחלה עליהם תקנת משנה (ב) בנפרד ממסמכים אחרים המצויים במשרדו ובאופן אשר יגן עליהם מפני נזק, שינוי או שימוש בלתי מורשה ואשר יבטיח את סודיות המסמכים. (ה) נוטריון יעשה סידורים סבירים בנסיבות הענין כדי לשמור על משרדו בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה; נוכח המנהל הכללי של משרד המשפטים, הן על פי דין-וחשבון של מבקר והן בדרך אחרת שסידורים אלה בלתי מספיקים, רשאי הוא בהוראה לנוטריון לפרט את הצעדים שעליו לנקטם כדי להבטיח את שמירתו הנאותה של משרדו בפני סכנות אלה, ועל הנוטריון לקיים הוראות אלה.
תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי), התשע"ב-2012
סעיף: 2. בקשה למינוי שמאי פינוי ובינוי
2. (א) בקשה המוגשת ליושב ראש הוועדה לצורך מינוי שמאי פינוי ובינוי, כאמור בסעיף 2א(א) לחוק, תיערך לפי הטופס שבתוספת ותישלח ליושב ראש הוועדה בדואר רשום או בדואר אלקטרוני. (ב) לבקשה כאמור בתקנת משנה (א) יצורפו המסמכים המפורטים להלן: (1) נסח רישום בפנקסי המקרקעין ואם הזכות איננה רשומה בפנקסי המקרקעין מסמך אחר המעיד על זכות כל בעל דירה מבין המבקשים בדירתו; (2) החוזים המתייחסים לעסקת פינוי ובינוי שהוצעה למבקשים, אם נכרתו טרם הגשת הבקשה, או טיוטת חוזים שהוצעו על ידי היזם אך טרם נכרתו, אם ישנם כאלה; (3) אמות המידה לקביעת התמורה כפי שהיזם הציגן למבקשים או שומת מקרקעין; (4) הוראות התכנית המפורטת החלה על המקרקעין והוראות התכנית המפורטת המוצעת שמכוחה יוקם המבנה החדש במקבץ פינוי ובינוי, אף אם טרם אושרה; (5) מסמך המפרט את עיקרי הטענות של המבקשים ביחס לעסקה המוצעת והיותה כדאית כלכלית; (6) כל מסמך אחר הנוגע לעניין שהמבקשים מעוניינים להגישו. (ג) בקשה כאמור שלא נחתמה בידי כל המבקשים או שלא צורפו לה מסמכים כאמור בתקנת משנה (ב), לא תתקבל; יושב ראש הוועדה יודיע למבקשים על הליקויים בבקשה והם יהיו רשאים לתקנם בתוך 15 ימים; תוקנו הליקויים – יראו את היום שבו התקבלו התיקונים כיום שבו הוגשה הבקשה. (ד) עותק של הבקשה וכל המצורפים לה יומצאו במישרין על ידי המבקשים למשיבים לא יאוחר מ–7 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה למינוי כאמור בתקנת משנה (א); המצאה כאמור תתבצע בדואר רשום עם אישור מסירה או באמצעות דואר אלקטרוני, אם ניתנה הסכמת הנמען להמצאה בדואר אלקטרוני; אישור בדבר ביצוע המסירה יישלח ליושב ראש הוועדה.
תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רשיון וחובות בעל רשיון), התשנ"ח-1997
סעיף: 20. תנאים למתן רשיון ייצור
20. (א) בנוסף לאמור בתקנות 2 עד 9 ו-14 לא יינתן רשיון ייצור אלא אם כן נתמלאו תנאים אלה: (1) המבקש הוכיח יכולת כספית; לענין זה, "יכולת כספית" – (א) בחברה בעלת הון מניות ובשותפות – ההון העצמי יהיה בסכום שלא יפחת מ-20% משוויה של יחידת הייצור או תחנת הכוח המשמשת לפעילות על פי הרשיון ואם מבקש הרישיון הוא שותפות – הוא גם יתחייב להמציא דוחות כספיים שנתיים מבוקרים מדי שנה, להוכחת עמידתו בדרישת ההון העצמי כאמור; (ב) בחברה ללא הון מניות, ביחיד או באגודה שיתופית, אם המבקש המציא לרשות ערבות בנקאית למשך כל תקופת הרשיון, בשיעור שלא יפחת מ-20% משוויה של יחידת הייצור או תחנת הכוח כאמור; (2) שיעור המי מון העצמי של יחידת ייצור או תחנת כוח לא יפחת מ-20% משוויה; היה לבעל רשיון יותר מרשיון אחד או הגיש כמה בקשות לרשיון, יידרש הון עצמי ושיעור מימון עצמי שלא יפחת מהשיעור הנדרש לפי פסקאות (1) ו-(2) לכל אחד מן הרשיונות שבידיו או שהוא מבקש; (3) במבקש יתקיימו כל אלה: (א) המבקש הוא בעל זכות במקרקעין או זכות לגבי מקרקעין, שהוקמה בהם יחידת ייצור או תחנת כוח, המאפשרת לו שימוש במקרקעין לצורך ייצור חשמל; המבקש יוכיח את קיומה של זכות כאמור באמצעות תצהיר ערוך לפי הטופס שבתוספת השלישית א' אשר חתום בידי המבקש ומאומת בידי עורך דין; (ב) אם הוקמה יחידת הייצור או תחנת הכוח במקרקעין שהם מקרקעי ישראל – בידי המבקש אסמכתה כי ניתנה הסכמת רשות מקרקעי ישראל להיתר בנייה לפי תקנה 36(ה) לתקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע"ו-2016; ואולם אם יחידת הייצור או תחנת הכוח שהוקמה במקרקעין שהם מקרקעי ישראל היא מהמפורטות בסעיף 60א(ב)(4) ו–(6) לחוק והחזקה בה תועבר מחברת החשמל למבקש מכוח הסכם
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 2. בירור זהות
2. (א) נוטריון המתבקש לאמת חתימה על מסמך, לקבל ולאשר תצהיר או הצהרה אחרת או לאשר את עשייתה של פעולה אחרת על-ידי אדם פלוני הניצב בפניו או לאשר שאדם פלוני חי, חייב תחילה לברר את זהותו של אותו אדם כמפורט בתקנה זו. (ב) הוכחת הזהות היא באחת הדרכים האלה: (1) בידיעה אישית של הנוטריון; (2) בדרכון או בתעודת זהות ומניחה את דעתו של הנוטריון, או בתעודה ציבורית אחרת שיש בה לדעת הנוטריון כדי לזהות את הניצב בפניו והנושאת את תצלומו. (ב1) על אף האמור בתקנת-משנה (ב), הוכחת הזהות של חותם על יפוי כוח לביצוע עיסקה במקרקעין היא בתעודת הזהות או בדרכון בלבד. (ג) הנוטריון יציין באישור הנוטריוני את הדרך שבה הוכחה זהותו של האדם שניצב בפניו. (ד) הוכחה הזהות בהתאם לתקנת משנה (ב)(2) או בהתאם לתקנת משנה (ב1), יצרף הנוטריון לעותק האישור הנוטריוני שישמור בידיו את ההעתק הצילומי של התעודה המזהה.
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962
סעיף: 32ו. סמכויות מיופה כוח
(ג) לא ייחתם ייפוי כוח מתמשך לפי פסקת משנה (ב), אלא לאחר שפסיכיאטר כאמור הסביר לממנה את משמעות ההסכמה כאמור ואת תוצאותיה ונוכח לדעת כי הממנה הבין את הדברים וכי ייפוי הכוח ניתן בהסכמה חופשית ומרצון, בלא שהופעלו על הממנה לחץ או השפעה בלתי הוגנת ובלא ניצול מצוקתו או חולשתו. (ד) הסכמת מיופה הכוח במקרה של התנגדות כאמור בפסקת משנה (ב) לא תהיה תקפה לאשפוז העולה על 48 שעות או אם באותה העת הממנה מסוגל לתת הסכמה מדעת. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), מיופה כוח לא יהיה מוסמך לבצע בשם הממנה פעולה משפטית מהפעולות המנויות להלן, אלא אם כן נתן לכך בית המשפט אישור מראש: (1) העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה; (2) עסקה במקרקעין, למעט השכרה של נכס לתקופה שאינה עולה על חמש שנים שהוראות חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, לא חלות עליה; (3) המחאה או שעבוד של זכות לקבלת זכות במקרקעין; (4) השכרה שחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליה; (5) הסתלקות מחלק או ממנה בעיזבון או העברה או שעבוד של חלק או מנה בעיזבון; (6) מתן תרומה בסכום העולה על הסכום שנקבע בייפוי הכוח או בסכום העולה במצטבר על 100,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך, והכול ובלבד שניתנה לכך הסמכה מפורשת של הממנה; (7) מתן מתנה שאינה נהוגה בנסיבות העניין; ואם ניתנה הסמכה מפורשת – מתנה כאמור בסכום העולה על הסכום שנקבע בייפוי הכוח או בסכום העולה במצטבר על 100 ,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך; (8) פעולה משפטית אחרת, ובכלל זה כמה פעולות הקשורות בעסקה אחת, ששוויין עולה על 500,000 שקלים חדשים, או על 100,000 שקלים חדשים – אם לא ניתנה הסמכה מפורשת כאמור בסעיף קטן (ג); (9) משיכת כספים מקופת גמל בניגוד להוראות לפי סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, כמשמעותם
תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977
סעיף: 19א. אישור נוטריוני אלקטרוני
19א. נוטריון רשאי לערוך אישור נוטריוני אלקטרוני, ויחולו ההוראות האלה: (1) נדרש אדם הניצב לפני הנוטריון לחתום בפניו על מסמך, יחתום בפני הנוטריון בחתימה ידנית או בחתימה אלקטרונית; (2) על אף האמור בתקנה 18, המסמך יהיה חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של הנוטריון, ויוטבע עליו בצידו השמאלי התחתון חותם אלקטרוני של הנוטריון בשחור על רקע תו אדום; לעניין פסקה זו, "חותם אלקטרוני" – מסר אלקטרוני בצורה הגרפית המוצגת בתוספת השלישית; על מסמך כאמור לא יחולו תקנות 12 ו–13; (3) על אף האמור בתקנות 11 ו–19, צורף מסמך או נספח לאישור הנוטריוני האלקטרוני, יסמן אותו הנוטריון באישור הנוטריוני האלקטרוני באמצעות ציון שם קובץ המסמך או הנספח שיזהה אותו באופן חד-ערכי; (4) על אף האמור בתקנה 26, נוטריון ישמור אישורים נוטריוניים אלקטרוניים וכן מסמכים שעליו לצרף לאישור הנוטריוני האלקטרוני לפי תקנות אלה כאמור בתקנה 26א; הוצא אישור נוטריוני ונשמר בארכיב כאמור, לא יערוך הנוטריון כל שינוי במסמך ולא ירשה לאחר לעשות כן; (5) פלט נייר של אישור נוטריוני אלקטרוני ייחשב כהעתק בלבד.
כל הזכויות שמורות ©
