ייפוי כוח נוטריון בפ"ת

ת"א (חיפה) 321-07- שחאדה אחמד סואעד נגד מוחמד מוסא סואעד

שמות השופטים: א קיסרי

• הכחשתו של הנתבע את עריכתו של ייפוי הכוח ואת נוכחותו במשרדו של עו"ד אבו-חילו בעת שזה נערך איננה מספיקה כדי שאקבע שייפוי הכוח לא נחתם על ידי הסב ולא אומת על ידי עו"ד אבו-חילו כפי שנחזה מן המסמך. מדובר בייפוי כוח נוטריוני אשר אומת בהתאם להוראת סעיף 11 לחוק הנוטריונים תשל"ו 1976, ואיני יכול להניח שעו"ד אבו-חילו היה מכין מסמך כזה ומאמת אותו ללא חתימת הסב על ייפוי הכוח ולו היו הוראותיו של הסב שונות מאלה הכלולות בייפוי הכוח. על מנת לערער את המסקנה המתבקשת מתוכנו של ייפוי הכוח, היה על הנתבע להביא ראיה של ממש הסותרת את מה שנחזה להיות תוכנו של ייפוי הכוח ולא להסתפק בהכחשה, סתמית יש לומר, של עובדת נוכחותו במשרדו של עו"ד אבו-חילו בעת שנעשה ייפוי הכוח. יתר על כן, גם אם אניח כי, כטענת הנתבע, נעשה ייפוי כוח אחר קודם לעריכת ייפוי הכוח, אין בכך ולא כלום, הואיל וייפוי הכוח אינו משקף אלא את רצונותיו של הסב, והנתבע לא הצביע על כל עילה שהיה בה כדי למנוע מן הסב לשנות את דעתו מעת לעת וכפי שהנתבע טוען שעל פי ייפוי כוח קודם העניק לו הסב את כל הזכויות בחלקה, כך יכול היה הסב לשנות את דעתו במועד מאוחר יותר ולהעניק את הזכויות בחלקה לתובע ולנתבע בחלקים שווים, כפי שמשתקף מייפוי הכוח (נספח א' לת/7). העובדה שהעתקים של ייפוי הכוח, ההסכם ואישורו של עו"ד אבו-חילו מצאו את דרכם לתיק הוועדה המקומית, שעניינו בקשה למתן היתר בנייה לנתבע, נותנת מימד נוסף של מהימנות למסמכים אלה ושוללת את טענת הנתבע, גם אם זו נטענה בשפה רפה, כי אין הוא יודע דבר על מסמכים אלה וכי הם אינם משקפים הסכמה מצידו לתוכנם.

פסק דין |21/02/2010 |מחוזי – חיפה

3108/04 ה"פ (ירושלים)- סינמה (שמחה) כהן נגד יעקב כהן

שמות השופטים: משה דרורי

• לעניין ייפוי הכוח הנוטריוני, מציין פרופ' ברק בספרו, כי אחת הדוגמאות לאותו דין מיוחד הדורש כתב ליצירת השליחות, הוא: "ייפוי כוח כללי לפי חוק הנוטריונים", והוא מפנה (שם, סעיף 354, עמ' 552-553), לסעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן "חוק הנוטריונים"), שזה לשונו: "יפוי-כוח יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 91 לחוק הלשכה". 206. פרופ' ברק מסביר את הוראת סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים (שהובא בפיסקה הקודמת) וסעיף 91 לחוק לשכת עורכי הדין (שהובא בפיסקה 203) ומנתח אותם (ברק, שם, סעיף 354, עמ' 553-554). לענייננו, רלוונטי, קטע אחד, קטן מתוך דבריו, שבו הוא כותב כדלקמן (שם, בעמ' 553): "דרישת הכתב ליפוי כוח כללי אינה קבועה במפורש. כל שנקבע בחוק הנוטריונים הוא כי יפוי הכוח צריך להיערך על ידי נוטריון. אם יפוי הכוח לא נערך על ידו, הוא צריך לאמת את החתימות שעליו. מכאן המסקנה כי הוא צריך להיות בכתב". 207. בהמשך, מתייחס פרופ' ברק להוראת חוק הנוטריונים, לפיה כאשר מדובר בייפוי כוח לבצע עסקאות במקרקעין, יש צורך באישור הנוטריון, ומסביר את הקשר בין הוראה זו לבין חוקי השליחות וחוקי המקרקעין, במילים אלה (ברק, שם, סעיף 355, עמ' 554): "חוק הנוטריונים קובע כי יפוי כוח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין צריך להיערך על ידי נוטריון. אם יפוי הכוח עצמו נערך על ידי נוטריון, עליו לאמת את החתימות שעל יפוי הכוח.

פסק דין |25/07/2010 |מחוזי – ירושלים

ת"א (ירושלים) 1611/99- מחמד אחמד חסן מנצור ואח נגד מאיר כהן- רהב ואח

שמות השופטים: בעז אוקון

לדבריו, ייפוי כוח זה הוא שנחתם, לפי הטענה, עקב הטעיה מצידו של המתווך (לעיל, בס' 5). ואולם, טענת ההטעיה ביחס לטיבו של יפוי כוח זה, לא יכולה היתה לעמוד. יפוי הכוח נחתם במעמד הנוטריון, ד"ר מטלון. זה אישר את דבר החתימה על יפוי הכוח בפניו (ת"א 1766/98, ע' 46 שורה 23). הוא הבהיר כי, ברגיל, הוא מוודא שהחותמים ערים לתוכן המסמכים עליהם הם חותמים (ת"א 1766/98, ע' 47 ש' 32). הכלל הוא כי מי שער לדבר חתימתו על יפוי כוח, חזקה שהוא יודע את תוכנו, והנטל עליו להפריך את דבר ידיעה זו. נטל זה גדל אם מועלית טענת מרמה, שאז "יש להביא הוכחות על גרסה כאמור כאפשרות גבוהה" (ע"א 624/88 גולד נ' מעוז, פ"ד מד (1) 497). התובעים תוקפים את עדותו של ד"ר מטלון ומצביעים לכאורה על ניגוד עניינים בו הוא היה נתון. על רקע זה הם ניסו לתקוף גם את תוכן יפוי הכוח, ושאלת הבנתו על ידי התובע 2. למעשה, אין צורך להתעכב על טענות אלה ואין צורך לסמוך על חזקת ההבנה הנלמדת מעצם החתימה. התובע 2 הודה כי הוא היה ער לתוכן המסמך ולמשמעותו. את הטענה ההתחלתית בדבר הטעיה מצד המתווך הוא זנח, תוך שהוא מבקש להמירה בטענה חדשה, אחרת, היא טענה של אילוץ. כדאי להתעכב על שינוי זה בעמדת התובע 2, שכן הוא משמיט את הקרקע מתחת לטענת ההטעיה. וזהו מהלך עדותו (ת"א 1766/98, ע' 9): ש. הנוטריון היה ד"ר אברהם מטלון אני מציגה לך יפוי-כוח בלתי חוזר שחתמת בפני עו"ד מטלון ביום 20.3.88 , יפוי כוח שלא ניתן לבטלו. חתמת או לא חתמת ת.

פסק דין |29/09/2001 |מחוזי – ירושלים

ת"א (חיפה) 1125/01- אחמד מזיד חיגאזי נגד מוופק אבו רומי ואח

שמות השופטים: יצחק כהן

• זאת ועוד, כעולה מנספח ח' לתצהיר עדותו הראשית של התובע, יפוי הכוח נחתם בפני נוטריון, שאימת את חתימתה של הנתבעת, ובסעיף 11 ליפוי הכוח הצהירו החותמים על יפוי הכוח, לרבות הנתבעת, כי חתמו על יפוי הכוח "לאחר שהוקרא והוסבר לנו והבנו את תוכנו". לעניין זה מבקש אני להפנות לע"א 404/84 סעתי נ' סעתי, פ"ד מ"א(2) 477, בעמ' 496 (מפי כב' השופט ג' בך): "והעיקרון השני, שיש לו נפקות לענין שלפנינו ושהודגש על ידי חברתי, השופטת נתניהו, שנטל כבד לא פחות רובץ על צד הטוען, כי יפוי כח שנחתם על ידיו בפני נוטריון ציבורי לא הוסבר לו כראוי. כאמור, קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68ע"א 8/68, פ"ד כ"ג (1) 106, בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר. שותף אני גם לדעה, כי קיים אינטרס ציבורי רב חשיבות להשלטת ההבנה בציבור, כי רק במקרה נדיר ביותר יוכל אדם להתכחש לתוכנו של מסמך, שנחתם על ידיו בפני נוטריון ציבורי. . . ". 7. לפיכך, ולאור הדברים שלעיל, הנני סבור שיפוי הכוח מחייב את הנתבעת, ואין היא יכולה להתחמק מתוצאותיו המשפטיות. הנתבעת חתמה על יפוי הכוח בפני נוטריון, ולאחר, שלפי הצהרתה, הבינה את תוכנו, ולאחר שבעלה אמר לה לחתום על המסמך משום שהמקרקעין שייכים לנתבע מס' 2. 8. בין הצדדים קיימת מחלוקת, האם יפוי הכוח הוא יפוי כוח בלתי חוזר אם לאו. למחלוקת זאת אין לדעתי נפקות בנסיבות העניין שלפני, אך כדי שלא להשאיר מחלוקת זאת בלתי פתורה, אתייחס אליה בקיצור.

פסק דין |02/01/2007 |מחוזי – חיפה

ת"א (ירושלים) 6471/04- חליל גודה יוסף מסלם נגד גמיל אדיב עותמאן גלאגאל ואח

שמות השופטים: נעם סולברג

• "המסמך מעבר לדף" הוא ייפוי הכוח הבלתי חוזר (נ/1) נשוא התביעה. על-פי ההלכה הפסוקה, "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה" (ע"א 404/84 סעתי נ' סעתי פ"ד מא(2) 477, 496 (1987)). יתר על כן, "האישור הנוטריוני הוא ראיה הנושאת את עצמה, ולא היה צריך להביא את הנוטריון להעיד על עריכתו" (שם, בעמוד 485). לא כל שכן, בענייננו, שבו העיד הנוטריון על נסיבות עשיית ייפוי הכוח, ועל קבלת שכר בעד שירותיו על-פי התעריף בסך של 674 כולל מע"מ (עמוד 16 לפרוטוקול). 24. ב"כ התובע טוען כי בכוונה תחילה נעשה שימוש בנוטריון בלונדיני אנגלוסקסי, על מנת שניתן יהיה להציגו כראש ארגון סיוע משוודיה (סעיף 10 לסיכומים). אין ממש בטענה זו. היטב תאר הנוטריון בעדותו (עמוד 19) כיצד הסביר לתובע בשפה האנגלית את משמעויות החתימה על ייפוי הכוח ואת פרטי העסקה. נסיונו של ב"כ התובע להבחין בין מבטא אמריקאי לבין מבטא אנגלי, שבעטיו אולי לא הבין התובע במה המדובר, הוא מאולץ ודחוק. אין סיבה טובה להניח שהתובע, ערבי-נוצרי תושב בית לחם, אשר בא במגע יום-יומי במשך שנים ארוכות עם תיירים, לא הבין את דברי הנוטריון. 25. עוד זאת טוען ב"כ התובע, כי העובדה שנעשה שימוש בנוטריון שאיננו דובר ערבית, כאשר התובע איננו דובר אנגלית "היה מכוון על מנת שאפשר יהא לוודא כי הנוטריון והתובע לא יוכלו לשוחח ביניהם וכך אפשר לכרים מעלה אשר ישב ליד התובע, להמשיך בהונאת התובע כי ענייננו בחתימה על אישור קבלת סיוע הומניטארי" (סעיף 9 לסיכומים). גם בטענה משונה זו אין ממש. לפי גרסת התובע, היה הנוטריון חלק מן המזימה, ומדוע אפוא ליצור חייץ של שפה בינו לבין התובע 26.

פסק דין |31/01/2009 |מחוזי – ירושלים

ת"א (תל-אביב-יפו) 1802-08- לזר יצחק ואח נגד אברהם כהן ואח

שמות השופטים: אליהו בכר

• דפים אלה, כך נטען, או התווספו או הוחלפו בדפים אחרים בייפוי הכוח. עוד טענו, שמעשה הזיוף התאפשר, מאחר והתובע 1 לא חתם על ייפוי הכוח בפני הנתבע 3. בפרק הזמן שבין חתימת התובע 1 על העמוד הבודד בפני אותו יעקב/יאן ועד לאישור ייפוי הכוח נוטריונית ע"י הנתבע 3, ניתן היה להוסיף לו, וכלשונו "לשתול" בו, דפים נוספים באופן שיאפשר לנתבע 1 לנהל את הנכסים, להשכירם ולנהוג בהם כברכושו. 8. בכל הקשור עם ייפוי הכוח מס' 1247/06, טענו התובעים, שמדובר במסמך בן שני עמודים, מעבר לדף האישור הנוטריוני, כאשר חתימת התובע 2 מופיעה בו רק על פני העמוד השני שלו ובדומה לחתימת התובע 1 בייפוי הכוח האחר, אף זו אינה מזויפת. גם אודות ייפוי כוח זה נודע לתובע 2 רק לאחר שקיבל עותק ממנו מאחד משוכרי הנכסים ברומניה, ובאמצעותו בוצעה עסקת ההשכרה כאמור. בכל הקשור עם מעשה הזיוף, הפנה התובע 2 לכך שהתווסף עמוד נוסף לייפוי הכוח עליו אין מתנוססת חתימתו. עמוד נוסף זה התווסף או החליף דפים אחרים בייפוי הכוח. גם במקרה זה התאפשר מעשה הזיוף מאחר והתובע 2 לא חתם על ייפוי הכוח בפני הנתבע 3 והדף הנוסף הוחלף או "הושתל" אחר במקומו, בפרק הזמן שבטרם העברתו לאישור אצל הנתבע 3 באופן שאפשר לנתבע 1 לנהל נכסיו, להשכירם ולעשות בהם כרצונו, גם אם הפעולות אינן לטובתו. 9. התובע 2 הסביר, כי פנה לנתבע 3 על מנת לקבל עותק משני ייפויי הכוח אלא שאז התברר לתובעים שהנתבע 3 אוחז בשתי גרסאות של ייפוי כוח מס' 1247/06, האחת כוללת צילום של עמוד אחד והשנייה צילום של שני עמודים לאותו ייפוי כוח עצמו. הנתבע 3, כך נטען, היה מוכן לתת אישור "נאמן למקור" לכל אחת מגרסאות ייפוי הכוח שברשותו ובכך ראו התובעים ראיה טובה למעשה הזיוף.

פסק דין |17/04/2012 |מחוזי – תל אביב

ת"א (מרכז) 18025-06-09- עזבון המנוח סמי קופל זל נגד עורך דין גרבי הילה

שמות השופטים: עופר גרוסקופף

• מה תוקפו של יפוי כוח נוטריוני שהוצא מבלי שהנוטריון קיים את החובות הקבועות בתקנות הנוטריונים סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976 קובע כי: "יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו". מהוראה זו עולה, לכאורה, כי יפוי כח לביצוע עסקאות במקרקעין שלא נערך בהתאם לתקנות הוא נעדר תוקף. יחד עם זאת, פסיקת בית המשפט העליון הותירה פתח לגישה מקלה יותר, לפיה יפוי כוח נוטריוני שנחתם ללא תעודה רפואית רק מוחזק כבטל, והנטל על הצד המבקש להכיר בתוקפו להוכיח את גמירות דעתו של מיופה הכוח בעת שחתם עליו (ראו ע"א 1395/02 לוי נ' האפוטרופוס הכללי, פ"ד נט(5) 49, 61 – 62 (2005) (להלן: "עניין לוי")), בו הותיר בית המשפט בצריך עיון אפשרות זו, לאור הפרשנות שניתנה לחובה המקבילה בהקשר של עריכת צוואות בע"א 36/88 זלוף נ' זלוף, פ"ד מ"ו(3) 144 (1992), ובע"א 4885/00 כהן נ' גזולי, פ"ד נה(5) 941 (2001)). אפס, גם אם נאמץ את הגישה המקלה עם הנתבעים 1 – 4, עדיין תהיה המסקנה כי יפוי הכוח הנוטריוני בטל, שכן מהאמור בפסקאות 35 – 51 ברור שלא עמדו בנטל ההוכחה שמוטל עליהם בעניין זה (נהפוך הוא, התובעים הם שעמדו בנטל להוכיח את העדר גמירות הדעת של מר קופל במועד הקובע). ודוק, הנטל המוטל על הטוען לתקפות יפוי הכוח לפי הגישה המקלה אינו לשכנע כי יפוי הכוח תואם את רצונו המשוער של האדם החתום אליו (קרי, שהוא היה מעוניין, לו יכל לתת דעתו לעניין, לעשות את יפוי הכוח), אלא שיפוי הכוח תואם את רצונו הממשי (הסובייקטיבי) של האדם שחתם עליו (דהיינו כי הוא שיקף את אשר רצה מיופה הכוח לעשות הלכה למעשה).

פסק דין |27/10/2012 |מחוזי – מרכז

תמ"ש (ירושלים) 18301-09-10- ז.א.ג. נגד א.א.ג. ואח

שמות השופטים: דניאל טפרברג

• לאור האמור, הגיש התובע את התובענה דנן לצו המונע מן הנתבעים 1 ו -2 למכור את הנכס למאן דהוא. לטענת התובע הנתבעת 3 צורפה לתובענה כצד פורמאלי לאור היותה השוכרת בנכס. 30. לטענת התובע, הנתבע 1 יידע אותו בשנת 2005 עת שהה אצלו בארה"ב, על קיומו של ייפוי הכח, הצדדים קבעו כי כשיהיה התובע בארץ הוא ייקח את ייפוי הכוח. בשנת 2005 או 2006 כאשר ביקר התובע בארץ, מסר לו הנתבע 2 את ייפוי הכוח בידיעת הנתבע 1. 31. ייפוי הכוח נחתם מול נוטריון וחזקה כי הנתבע 1 ידע על מה הוא חותם. 32. ייפוי הכוח הבלתי חוזר, למעשה הופך את המתנה לבלתי הדירה ושולל את אפשרות נותן המתנה, קרי הנתבע 1, לחזור בו מן המתנה. היעדר האפשרות לחזור מן המתנה הינו מעצם הגדרתו כייפוי כוח בלתי חוזר, ולאור פיסקה מפורשת בייפוי הכוח לפיה הנתבע 1 חותם כי אינו יכול לחזור בו מן ה"מכירה ללא תמורה" והיא "בלתי ניתנת לביטול לעד". 33. לחלופין, אף אם רצה הנתבע 1 לחזור בו מן המתנה היה עליו לשלוח הודעה כתובה לתובע. 34. טענת הנתבע על "התנהגות מחפירה" של התובע כלפי הנתבע 1, כמצדיקה את חזרתו מן המתנה, הינה טענה חדשה אשר לא הופיעה בכתב ההגנה אלא לראשונה בתביעה שכנגד. 35. בייפוי הכוח, אין כל תנאי המתלה את תוקף ייפוי הכוח בפטירת האב. יתר על כן, כאשר אשתו של הנתבע 1 רצתה להתלות את ייפוי הכוח שהיא נתנה לאחד מבניה, (שני ייפויי הכוח נחתמו באותו היום), היא ציינה מפורשות כי ייפוי הכוח יכנס לתוקף לאחר פטירתה. מכאן, שאם הנתבע 1 היה מעוניין להכניס תנאי המתלה את ייפוי הכוח בפטירתו, היה עושה כן. 36. רישום לא נעשה בפועל כיוון שהחלקה לא עבר פרצלציה וטרם נרשמה כבית משותף.

פסק דין |24/11/2012 |משפחה – ירושלים

ת"א (ירושלים) 11460-04-11- חליל מוחמד אבו ניע נגד וליד חאלד יוסף עטייה

שמות השופטים: אנה שניידר

• 1. בהמשך להחלטה מיום 8.11.12 , ובהמשך להודעה מטעם הנתבעים מהיום, 11.11.12 , הנני ממנה בזאת את הגב' סימה אנקונה (יגן) כמומחית מטעם בית המשפט (להלן- המומחית) לצורך מתן חוות דעת בנוגע לייפוי הכוח הנוטריוני נשוא התביעה, שמספרו 6/2/2011/041 מיום 6.2.11 , אשר אושר על ידי הנתבע 3, הנוטריון אליסע שעבאן (להלן – ייפוי הכוח). 2. לאור טענות קשות מצד שני הצדדים כלפי ייפוי הכוח, וכפי שנקבע בהחלטה מיום 8.11.12 – מועברים בזאת למומחית, ישירות על ידי בית המשפט, המסמכים הבאים: א. ייפוי הכוח המקורי; ב. 20 דוגמאות חתימה של התובע (ת/1); ג. 2 חוות דעת גרפולוגיות של הגב' אורה כבירי, אשר מונתה מטעם התובע , מיום 20.5.12 ומיום 18.10.12 ; ד. פרוטוקול הדיון מיום 8.11.12 . 3. המומחית מופנית לאמור בסעיף 4 להחלטה מיום 8.11.12 (פרוטוקול עמ' 11 שורות 8 – 9). עם זאת מובהר, כי אין בכך כדי למנוע, כמובן, מהמומחית לדרוש התייצבות התובע בפניה לכל צורך שהוא, ולהמצאת כל מסמך שיידרש על ידה מאת התובע ו/או מבאי כוחם של התובע , ומאת הנתבעים 1 – 3 ו/או מבאי כוחם.

החלטה |10/11/2012 |שלום – ירושלים

סע (ירושלים) 128-12-11- sanya robkhetram נגד מושב תומר

שמות השופטים: שרה ברוינר ישרזדה

• גם כך הועלתה הבקשה בשיהוי ניכר , ויש לשים קץ לדרך העלאת טענות שלא במרוכז, תוך הפתעת הצד שכנגד מחדש וכשהסוגיה אינה באה לידי מיצוי בהליך אחד. למעלה מן הצורך יאמר כי ספק אם התרגום נדרש וזאת לאור תוכנו של האישור הנוטריוני של הנוטריון ביון . באישור מצויין מפורשות כי התובע , לאחר שקיבל הסבר מלא למהות המסמך עליו חתם, חתם על יפוי כח המיפה את כוחם של באי כוחו שבתיק זה ליצגו בהליכים כנגד מעסיקו בישראל בבתי המשפט. אם כן מהות ההסמכה לניהול תיק זה ברורה מתוך האישור הנוטריוני של נוטריון ביון. לכך נוסיף כי תקנה 272 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 החלה בבית הדין מכח תקנה 129 לתקנות בתי הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 קובעת כי: "כל פעולה בבית משפט הנדרשת מאת בעל דין או המותרת לו על פי דין, רשאי בעל דין לעשותה בין בעצמו ובין על ידי עורך דין שהודיע בכתב הטענות הראשון שהוא מגיש, שיש בידיו ובידי עורכי הדין הכלולים ברשימה כאמור בתקנה 472א ייפוי כוח מטעם בעל הדין, והוא כשאין הוראה מפורשת אחרת בכל דין; אין בהוראת תקנה זו כדי למנוע מבית המשפט לחייב, ביזמתו או לפי בקשה, את המצאת ייפוי הכוח לכל בעל דין או לבית המשפט". דהיינו, הליך יוכל להתנהל מתוך הנחה שעורך דין הוא בעל הרשאה , על פי הודעתו בלבד .

החלטה |24/12/2012 |בית דין אזורי לעבודה – ירושלים

ת"א (ירושלים) 21683-06-11- סרי בקרי נגד אימן סומרה

שמות השופטים: ארנון דראל

• " 8. בטרם הגיעו הצדדים להסדר הדיוני, כפי שצוטט לעיל, העלה בא כוחו של בקרי טענות לגבי זיוף ייפוי הכוח ובין היתר התייחס גם לשאלה האם יכול היה להיחתם בפני הנוטריון. הדברים שאותם אמר, כפי שהם מתועדים בפרוטוקול הדיון, היו: ". . . אני אומר שאנו טוענים שיפוי הכוח שנעשה אצל מר ששון רחמים גם זה מסמך מזויף. אני מבקש שחברי יציג את ייפויי הכוח המקורי ואת הנספחים. ביקשתי מחברי לקבל את הייפוי כוח במלואו, לא את שני הדפים ושיציג לנו עכשיו ואני אצלם זאת. אני בדקתי במשרד המשפטים במחלקת הנוטריונים ולא נמצא כל מידע שעורך דין נוטריון ששון רחמים היה נוטריון שבאותה תקופה כביכול נערך ייפוי הכוח הזה. אני מציע שנעביר את ייפויי הכוח שלי ושל חברי לבדיקה. אם יתברר שהמסמך של חברי (ייפויי הכוח) אותנטי אני מוותר על הטענות שלנו ומפסיק את התביעה. " (ההדגשה שלי – א. ד. ) 9. המומחית מסרה את חוות דעתה ולפיה ייפוי הכוח הוא אותנטי. במסגרת חוות דעתה היא בדקה את חתימותיהם של אותו עבד רבה וכן את חתימתו של הנוטריון במסמכים שונים. המסקנה שאליה הגיעה "בסבירות הגבוהה ביותר (דרגה 1)" הייתה שהחתימות בייפוי הכוח זהות לחתימות ההשוואה שנמסרו לה והמסמך הוא אותנטי. 10. לאחר מכן התבקשה הוצאת חוות הדעת מהתיק בשל טענות שונות. בדיון שהתקיים ביום 8.3.11 הגיעו הצדדים להסכמה לפי הפירוט שלהלן: "בשלב זה הגענו להסכמה, לפיה נפנה אל המומחית בבקשה שתודיע אילו מסמכים עמדו בפניה לצורך כתיבת חוות דעתה, וככל שלא עמדו בפניה מסמכים ששלח עו"ד שוכרי, תשלים את חוות דעתה בהתייחס גם למסמכים הללו: והם. . . אנו מסמיכים את בית המשפט ליתן פסק דין לאחר מתן תשובת המומחית בלי צורך בטיעון נוסף.

פסק דין |02/06/2013 |מחוזי – ירושלים

ת"א (ירושלים) 8013-07-12- גואד עבד אל קאדר עלקם נגד יאסר אבו אצחאק

שמות השופטים: שושנה ליבוביץ

• 1. התובע הגיש כתב תביעה במסגרתו ביקש שיוצהר על ביטול יפויי כוח נוטריוני בלתי חוזר מיום 29.10.10 שנחתם על ידו לפני הנוטריון איברהים נאסר (להלן: ייפוי הכוח) בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי התובע אינו יודע לקרוא עברית והוא הוחתם על יפויי הכוח תוך מצג שווא של הנתבע לפיה חתימתו על המסמך נדרשת לצורך קבלת היתר לשיפוץ מבנה. בפועל הסתבר לו כי ייפוי הכוח נועד להעביר לנתבע את זכויותיו בנכסי מקרקעין. בכתב הגנתו טען הנתבע כי דין התביעה להידחות מפאת מעשה בית דין. זאת, שכן הסוגיות שהועלו במסגרת כתב התביעה הוסדרו זה כבר במסגרת הסדר כולל אליו הגיעו הצדדים בתובענה שהוגשה על ידי אשתו של התובע, גב' פוזייה עלקם, בה"פ 1969-11-11 שהתנהלה לפני השופטת מ' אביב. במסגרת הליך זה, נחתם הסכם פשרה בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 15.3.12 (להלן: הסכם הפשרה). לטענת הנתבע, התובע עצמו חתם כצד להסכם. בהסכם הפשרה הצהיר הנתבע, בין היתר, כי: "לא עשה בעבר ולא יעשה בעתיד כל שימוש שהוא ביפוי הכח הבלתי חוזר ו/או בכל יפוי כח בלתי חוזר אחר לענין נכסיה של המבקשת שהוקנו לה ע"פ יפוי הכח הבלתי חוזר שנחתם בפני הנוטריון עו"ד איבראהים נאסר מיום 29.9.2010 ו/או יפוי הכח הבלתי חוזר. . . כן מצהיר המשיב 1 כי אין לו כל זכויות שהן בנכסים של המבקשת נשוא יפוי הכח הבלתי חוזר. . . . " (סעיף 2 להסכם) (הדגשה שלי, ש. ל). 2. בכתב תשובתו טען התובע, בין היתר, כי הוא לא היה צד להסכם "הנחזה" להיות הסכם פשרה. עוד נטען כי הנתבע מנסה לקשור בין התביעות בניגוד לעובדות וכי מעשיו של הנתבע הם "בגדר פשעים פליליים מובהקים". 3. אקדים את המאוחר ואומר, כי בסופו של יום הודה התובע שייפוי הכוח בגינו הוגשה התביעה בוטל במסגרת הסכם פשרה בין רעייתו לנתבע, אשר נחתם גם על ידו, והוא זנח את טענתו לפיה אין הסכם זה מחייב אותו.

פסק דין |21/11/2013 |שלום – ירושלים