כל הזכויות שמורות ©
המלצות לבחירת עורך דין מקרקעין בראשון לציון
רכישת או מכירת נכס נדל"ן בראשון לציון היא אחת העסקאות הגדולות והמשמעותיות ביותר עבור אדם פרטי או עסקי. לאור מורכבות העסקה וההשלכות המשפטיות הנלוות, בחירת עורך דין מקרקעין מיומן היא קריטית למניעת סיכונים ולהבטחת הליך חלק ומוצלח.
המלצה על עורך דין מקרקעין ראשון לציון
פסיקה לדוגמה:
בע"א 6460/21 טובי פרץ נ' יגאל כהן (18/06/23) נקבע כי "מפיקי הלקח ממקרה זה ייטיבו לעשות – בבואם לרכוש לעצמם דירה או בית – אם ישקלו בכובד ראש את האפשרות לקבל ליווי משפטי מעורך דין או מעורכת דין אשר מתמחה בעסקאות מקרקעין ואשר יידע, או תדע, לאתר מכשולים לביצוע הרכישה ולרישום הזכויות הנרכשות ולטפל במכשולים אלו כיאות."
בבחירת עורך דין מקרקעין בראשון לציון, יש לוודא כי הוא מתמחה בתחומים הבאים:
בעת בחירת עורך דין מקרקעין בראשון לציון, יש לבצע מספר בדיקות מקדימות:
בחירת עורך דין מקרקעין בראשון לציון הינה שלב קריטי להצלחת כל עסקת נדל"ן. מומלץ לבחור בעורך דין בעל ניסיון עשיר, המתמחה בתחום המקרקעין, המכיר היטב את השוק המקומי והרשויות הרלוונטיות. בנוסף, יש לוודא כי הוא מעניק שירות מקצועי, זמין ואמין, המספק ביטחון משפטי מלא לאורך כל התהליך.
בש"א (ראשון לציון) 881-04- מדינת ישראל-מנהל מחלקת עבודות ציבוריות נגד אלדן אביגדור ואח
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
1. פתח דבר המשיבים הגישו את התביעה נשוא הבקשה שבפני שעניינה הינו סילוק ידה של המבקשת (להלן "מע"צ") מהמקרקעין שבבעלות המשיבים הנמצאים בראשון לציון (להלן "המקרקעין") ושנתפסו על ידי הראשונה לטענתם שלא כדין מאחר ומע"צ בדעה שאין לבית משפט השלום סמכות לדון בתובענה הגישה את הבקשה שבפני. 2. תמצית העובדות הרלוונטיות 2.1 מע"צ החלה לפעול בשנת 1992 לתפיסת חזקה במקרקעין לצורך הרחבת דרך 42. עקב התנגדות המשיבים לפעולותיה, פנתה מע"צ לבית משפט השלום ברחובות (להלן "התובענה") למתן פסק דין שיאשר חוקיות תפיסת המקרקעין. סופו של דבר, נחתם ביום 2.7.95 הסכם בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן "ההסכם"); מהסכם עולה כי עיריית ראשון לציון הסכימה לפעול צורך הקניית זכויות בנייה למשיבים בשטח שייוותר לאחר ההפקעה, ואילו המשיבים הסכימו להקנות למדינת ישראל חזקה מיידית בחלק מהמקרקעין. ההסכם גם קובע שלמשיבים יוקנו זכויות בנייה בשטח שייוותר לאחר ההפקעה, כן נקבעו הצפיפות המקסימלית לבנייה ומספר חדרים ממוצע ליחידת דיור. מע"צ התחייבה לסייע ככל שתוכל לקידום מהיר וסופי בוועדת התכנון של תוכניות שינוי ייעוד למגורים ובנייה שתוכננה על פי הדין ביחס לשטח המזרחי. 2.2 לאור ההסכם, התקשרו המשיבים עם אדריכל לשם הכנת תכנית מתאר לשינוי ייעוד המקרקעין מחקלאות לבנייה (להלן "התכנית"). לאחר הפקדת התוכנית על פי החלטת הועדה המחוזית, נדרשו על ידה שינויים שלא אושרו ובשל כך אף הוגשה על ידי המשיבים עתירה מנהלית אשר טרם נדונה. 2.3 ביום 14.12.00 פורסמה בילקוט הפרסומים תכנית שמטרתה, בין היתר, ליעד שטח להקמת דרכים, מחלפים, מסילות ברזל, גשרים ועוד (להלן "תמ"מ 6/3א").
החלטה |09/11/2004 |שלום – ראשון לציון
ת"א (חיפה) 454/02- בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ נגד פנידר חב להשקעות בע"מ (בפירוק) ואח
שמות השופטים: אריה רזי
בנוסף הוכללו שטחים אשר נמכרו זה מכבר בנפרד, עובר למינוי הכונס. לשיטת הבנק, אין לקבל את חוות דעתו של שמאי המקרקעין צבי רון, אשר הוגשה מטעם פניני, בעניין שווי הנכס, שכן איננה מבוססת והסכום הסופי שנקבע בה חסר כל נימוק. באשר לטענותיו של פניני בנוגע לירידת ערכו של בית הפנינים בתקופת הכינוס, טוען הבנק, כי בחוות הדעת שהוגשה מטעם פניני אין ביסוס לטענות בדבר ירידת ערך, מלבד העובדה – אשר אין מחלוקת לגביה – כי קומת הקרקע נטושה ומושחתת. הנזקים לקומה זו נגרמו בעת שהכונס היה מנוע מלנהל את הבניין בשל צו מניעה שניתן לבקשת נאות הבנים, ובתקופה זו לא דאגו הנתבעים לשמור על הנכס, ולכן האחריות לנזקים שנגרמו ולירידת ערך הנכס, ככל שהיא קיימת, מוטלת עליהם. בחוות הדעת מטעם פניני נטען, כי גם הקומה הראשונה נטושה ומושחתת, ועל כך חולק הבנק מבחינה עובדתית. לגירסתו, הקומה פונתה משוכרים, אך מעולם לא "הושחתה". באשר לגובה סכום התביעה, ובתגובה לטענות פניני, כי יש להפחית את סכומי מימוש הנכסים מן החוב, נטען על ידי הבנק, כי סכום החוב נכון ליום הגשת התביעה היה 11,406,633 , ונכון ליום הגשת הסיכומים מטעם הבנק, עמד על סך 16,286,000 . סכום זה, כולל את ניכוי התקבולים ממכירת הנכס בראשון לציון, אשר נרשמו כבר בספרי הבנק. בעקבות מכר בית הפנינים, יופחת החוב ב- 4,578,000 בגין המכירה, וכן ב- 828,000 (180,000) נוספים עליהם הוסכם במסגרת אישור המכירה. אולם, גם לאחר זיכויים אלה, לטענת הבנק, יעלה סכום החוב על הסכום הנתבע, באופן ניכר. 5. גירסת הנתבעים הוצגה, בעיקרה, באמצעות פניני, שהעלה טענות שונות, הן מטעם החברות הנתבעות והן מטעמו הוא.
פסק דין |28/06/2006 |מחוזי – חיפה
תמ"ש (תל-אביב) 81110/98- פלוני נגד פלונים
שמות השופטים: שאול שוחט
מיום 24.1.99 – 1. בפני תובענה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי התובע הינו החוכר של 500 ממ "ר מהקרקעין הידועים כגוש . . . . חלקה (זמנית) 1 וכי אין לנתבע מס' 2 זכויות במקרקעין הנ"ל. 2. א. נכס המקרקעין נשוא התובענה הינו מגרש בשטח של כ – 2,000 מ"ר ועליו מבנה, הנמצא בראשון לציון. (להלן: "הנכס"). ב. בישיבת יום 24.1.99 הוריתי לב"כ התובע להמציא לביהמ"ש נסח רישום או כל מסמך אחר המלמד על הזכויות בנכס. מנסח הרישום שהוגש לביהמ"ש ביום 28.1.98 עולה כי זכויות הבעלות בנכס, (כיום גוש. . . חלקה . . . ), הינן של עיריית ראשון לציון כאשר לזכות הנתבע מס ' 1 רשומה הערת אזהרה לטובתו על מלוא הזכויות בנכס. 3. בהיות העירייה הבעלים של הזכויות בנכס, ברור שיש להורות על צירופה לתובענה כצד נדרש להכרעה בסכסוך. העירייה היא המחכירה, וכבעלים הרשום של הנכס לא ניתן להתעלם ממנה. 4. אשר להודעת צד ג' – א. הנתבע מס' 1 הגיש הודעה לצד שלישי לנתבע מס' 2 ובה הוא תובע ממנו לפצות אותו על כל נזק שייגרם לו, אם יזכה התובע בתובענה למתן פסק הדין ההצהרתי שהגיש כנגדו. ב. בהודעה, לא תובע הנתבע 1 סכום כספי קצוב אלא – פיצוי מלא של כל נזק שיגרם לו כולל ירידת ערך הנכס בעקבות כל פסק דין שינתן כנגדו, על פי ערכו של הנכס כפי שיקבע ע"י ביהמ"ש וכן תשלום הוצאות המשפט שהוא עשוי להתחייב בהן כלפי התובע והוצאות הליכי צד ג' אלה. 5. א. בישיבת יום 24.1.99 בקש ב"כ התובע למחוק את ההודעה לצד שלישי שכן אין היא חופפת ותואמת את הסעד המתבקש בתובענה העיקרית.
החלטה |03/02/1999 |משפחה – תל אביב
ה"פ (תל-אביב) 1441/92- אריה ואלינה גולן נגד בנק למסחר
שמות השופטים: גורן
בראשון לציון הידועה כגוש 3935 חלקה 88/1 (להלן – הדירה). כמו-כן מתבקש בית המשפט להצהיר כי הדירה תמכר, באם תמכר, בכפוף לזכויות הדיירות המוגנת של המבקשים, היינו כדירה תפוסה. במסגרת תובענה זו הוגשה בקשה לעיכוב הליכי מימוש המשכנתא המוטלת על דירה זו. בדיון מיום 26/11/92 הוחלט כי יוגשו סיכומים קצרים בכתב בשאלת הסמכות העניינית, ובהנחה שקיימת סמכות עניינית, בשאלה אם יש מקום ליתן צו מניעה זמני עד למועד המשפט בתובענה זו. הרקע העובדתי2. א) ביום 4/10/83 רכשו המבקשים מאת הסבתא המנוחה מרים אינגלשטיין ז"ל, בהיותה אז בעלת הדירה את זכות הדיירות המוגנת תמורת תשלום דמי מפתח ודמי שכירות חודשיים בדירה (הסכם הרכישה צורף כנספח א' לתובענה). זכויות אלו לא נרשמו בספרי לשכת רישום המקרקעין (ראה נסח המקרקעין – נספח א' לסיכומי המשיב). ב) עם פטירת המנוחה הועברו זכויות הבעלות בדירה למשיבה 2 – בתה של המנוחה ואימו של המבקש 1. ג) בתאריך 29/3/89 חתמה המשיבה 2 (להלן – המשיבה) על שטר על-פיו נרשמה משכנתא על הדירה לטובת המשיב, הבנק למסחר בע"מ (להלן – הבנק), להבטחת חובות החברה "גני שקמים בע"מ" (להלן – החברה), שהמבקש היה בעל מניות ומנהל בה. בשטר המשכנתא עליו חתומה המשיבה היא הצהירה כי הנכס נקי מכל זכות או שעבוד לטובת צד שלישי, וכי היא מוותרת על טענות בדבר דיירות מוגנת. ד) החברה לא פרעה את חובותיה לבנק ולפיכך הגיש הבנק את שטר המשכנתא לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב. לצורך ביצוע מכירת הדירה מונה המשיב 3 ככונס נכסים. ה) הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם המבקשים זכאים לזכויות הדיירות המוגנת, בעת מכירת הדירה, דהיינו אם המכר יהיה כפוף לזכות חזקתם של המבקשים.
החלטה |18/01/1993 |מחוזי – תל אביב
ת"א (ראשון-לציון) 4020/03- עורך דין הרשקו (גידי) גדליהו נגד וינברג אברהם זל ואח
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
1. עניינה של התביעה שבפני הינו שכר טרחה המגיע לתובע עבור שירותים משפטיים שניתנו על ידו לנתבעים בקשר עם נכס מקרקעין בבעלותם. 2. התובע הינו עורך דין במקצועו, בעל משרד עורכי דין בראשון לציון. לדברי התובע, עיקר התמחותו בבנקאות ומקרקעין. 3. הנתבעים הם בני משפחה, הנתבעים 1-2 הינם ההורים, ויתר הנתבעים הינם ילדיהם. הנתבע 1 ז"ל, הלך לעולמו במהלך ברור התובענה (להלן: "המנוח"). 4. הנתבעים היו הבעלים של חברת גמיש חרושת גומי ופלסטיקה בע"מ (להלן: "גמיש"). בבעלות גמיש היה נכס מקרקעין בשטח של 3,861 מ"ר הנמצא בפינת הרחובות פיקא-שמוטקין באיזור התעשיה הישן בראשון לציון (להלן: "הנכס" או "המקרקעין"). על המקרקעין קיים מבנה אשר שימש לגמיש כבית חרושת לגומי ופלסטיק וכן קיימים מבנים נוספים. גמיש קיבלה החלטה על פירוק מרצון, והמקרקעין עברו משם גמיש לשם הנתבעים. 5. התובע טוען כי במשך כעשור, משנות התשעים ועד מחצית 2001 טיפל עבור הנתבעים ועבור גמיש בענייניהם השונים לרבות בקשר עם הנכס ולגרסתו שכרו לא שולם לו ולפיכך הוגשה התביעה נשוא פסק דיני. 6. יעוד הנכס לפי תוכנית בניין עיר (להלן: "התבע") הוא לתעשייה בלבד. לעמדת התובע, פנה אליו המנוח וביקש הימנו שיפעל לשינוי יעוד המקרקעין למסחר ו/או מגורים כאשר הנתבעים היו מעוניינים להקים על הנכס מבנה אשר גם ינציח את בת המשפחה אשר נהרגה בהיותה חיילת, סמוך לאחר מלחמת ששת הימים. 7. התובע לטענתו טיפל במגוון נושאים בקשר עם המקרקעין ובכלל זה, השכרות המבנים, שינוי היעוד, היטל השבחה, תשלומי מסים, משאים ומתנים עם קבלנים באשר למימוש הנכס וכדומה. 8. במסגרת טיפולו של התובע, נכרת בין הנתבעים וגמיש מחד לבין חברה קבלנית בשם "נווה ש.
פסק דין |28/08/2005 |שלום – ראשון לציון
עת"מ (תל-אביב-יפו) 1491/06- לאה ברוך ו-23 אח נגד מינהל מקרקעי ישראל, מחוז מרכז
שמות השופטים: נורית אחיטוב
לכל זאת אדרש בהרחבה בבואי לתת את פסק הדין בעתירות אלה. " (פסקה 80 להחלטת הביניים) אשר על כן – ידון פסק דין זה ב"פן המכרזי", בלבד, בשתי העתירות. 4. לשלמות התמונה יצוין כי מאוחר למתן החלטת הביניים הנ"ל הגישו חלק מהעותרים כאן עתירות מינהליות בעניין הפן התכנוני. העתירות הוגשו לאחר שהן הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון (המשיבה 3 בעת"מ 1491/06 והמשיבה 1 בעת"מ 1629/06), להלן: "הוועדה המקומית" ו/או "הוועדה", והן וועדת הערר מחוז מרכז (שאינה נמנית על המשיבים כאן) קיבלו החלטות תכנוניות בעניין השימוש במקרקעין. גם עתירות אלו נשמעו בפני, וביום 23.9.2007 ניתן על ידי בהן פסק דין סופי המקבל את העתירות (עת"מ 1337/07, 1310/07, 1254/07. תק-מח 2007(3), 12430). ויודגש כי אין קשר בין העתירות הנ"ל לעתירות כאן – הגם שקיימת זהות (חלקית, בלבד) בין הצדדים בכלל העתירות – שכן מדובר בהן בנושאים שונים ובמטריה משפטית שונה. רקע עובדתי 5. משנת 2002 נעשים ניסיונות מתמשכים לשווק ולפתח את מתחם מעוין שורק, לרבות באמצעות פרסום מכרזים להחכרת מקרקעין. למאמצים אלה שותפים מינהל מקרקעי ישראל, מחוז מרכז (המשיב 1 בעת"מ 1491/06 והמשיב 3 בעת"מ 1629/06), להלן: "המינהל" ו/או "ממ"י", יחד עם עיריית ראשון לציון (המשיבה 2 בשתי העתירות המאוחדות), להלן גם: "העירייה", והחברה הכלכלית ראשון לציון בע"מ (המשיבה 4 בעת"מ 1491/06), להלן: "החברה הכלכלית". לנוחות הדברים יכונו להלן: העירייה, החברה הכלכלית, הוועדה המקומית ומר מאיר ניצן, ראש עיריית ראשון לציון (המשיב 5 בעת"מ 1491/06) – כולם יחד – "המשיבים ראשון לציון". 6. ביום 7.9.2005 – מספר חודשים טרם לפרסום המכרזים מושא העתירות – נערכה פגישה בין נציגי המשיבים ראשון לציון לנציגי חברת אירוס הגלבוע בע"מ (המשיבה 7 בעת"מ 1491/06 והמשיבה 4 בעת"מ 1629/06) – לעיל ולהלן: "איקאה ישראל".
פסק דין |15/12/2007 |מחוזי – תל אביב
ת"א (רחובות) 5150/01- חן מאיר נגד מכבי יוחאי
שמות השופטים: אסתר שט
כיוון ששני הצדדים הסכימו לפרוק על דרך של מכירה, ולאור הסכמתם להצעת בית המשפט המחוזי – אני מורה כי המקרקעין הידועים כחלקה 70 בגוש 3845, בשטח של 1,005 מ"ר, המצויים ברחוב הנרקיס 5 נס ציונה, ואשר הבעלות בהם היא לתובע ולנתבע בחלקים שוים ביניהם – ימכרו לכל המרבה במחיר. מובהר כי לפי הסכמת הצדדים מותנית השלמת בצוע הפירוק במתן פסק דין של בית הדין הרבני הגדול. יש להתחיל בבצוע הפירוק, אולם כל מכירה מותנית באותו פסק דין. לצורך כיסוי הוצאות הפירוק, אם לא יסתיים במכירה לפי פסק הדין האמור, יפקיד כל אחד מן הצדדים בקופת בית המשפט סכום של -.10,000 , תוך 30 יום מהיום. לאור היחסים הקשים בין בעלי הדין, אני סבורה כי ראוי למנות כונס נכסים לבצוע המכירה, שאינו קשור למי מן הצדדים. 8. לפיכך, החלטתי למנות את עו"ד יניב עצמון מרחוב רוטשילד 55 ראשון לציון 75266, טלפון: 03-9694761, ככונס נכסים מטעם בית המשפט בתביעה זו. מינוי כונס הנכסים ירשם בלשכת רישום המקרקעין. כונס הנכסים יפקיד בבית המשפט התחייבות בסכום של -.50,000 . עו"ד יניב עצמון יביא לאישור בית המשפט כל פעולה הנוגעת למכירה, ובאופן מפורש קביעת הרוכש, הסכם הרכישה וחלוקת התמורה. טרם שתובא איזו הצעה לאישור, על הכונס להביא חוות דעת מקצועית בדבר ערך המקרקעין, או את הסכמת כל בעלי המקרקעין למכירה המוצעת. הכונס רשאי לפרסם מודעות בעתונות, לפי שקול דעתו. הכונס מתבקש לתת דו"ח ראשון תוך 6 חדשים, אלא אם כן יובא לאישור איזה מן ההליכים הנזכרים קודם לכן. שכרו של הכונס וההוצאות הנלוות ישולמו מתוך כספי הכינוס או מתוך הפקדון שבקופת בית המשפט, לפי הענין.
פסק דין |24/06/2003 |שלום – רחובות
ע"פ 3506/13- בעפ 3506/13 והמשיב בעפ 3566/13 נגד בעפ 3506/13
שמות השופטים: י דנציגר,נ סולברג,ד ברק ארז
בהקשר זה, נקבע שיש להניח בפני המייעץ את כל המידע שעשוי להשפיע בצורה כלשהי על עמדתו המקצועית, ובמקרים מסוימים אף יש לשים דגש בדיווח על עובדה "חשובה", מחשש שזו תיבלע בבליל של נתונים. כמו כן, נקבע כי העצה שעליה מבקשים להסתמך צריכה להיות רצינית על-פניה, תוך מתן עדיפות לכך שתהא ערוכה בכתב. בנוסף, צוין כי יש לפנות לעורך דין בעל מומחיות בתחום שבו מתבקשת חוות הדעת, וכי על הייעוץ להיות ממוקד, ככל האפשר, בעסקה או בפעולה קונקרטית (עניין תנובה, בפסקאות 38/36; עניין טגר, בפסקאות 65, 76/74, 91, 98). 230 551. הסתמכות על מידע שהתקבל מרשות שלטונית מוסמכת בית משפט זה טרם התווה אמות מידה מפורטות לבחינת היסוד האובייקטיבי הנדרש לצורך תחולת ההגנה הקבועה בסעיף 34יט לחוק העונשין כשהטעות הנטענת נובעת ממצג של רשות מוסמכת. עם זאת, כנקודת מוצא ניתן להזכיר את אמות המידה הכלליות לבחינת יסוד זה נתוניו הסובייקטיביים של הנאשם, סוג העבירה, האמצעים שעמדו לרשותו של הנאשם לבירור הדין ומידת המאמץ שהקדיש לשם כך. בהמשך לכך, כמו בהקשר של ייעוץ משפטי פרטי נודעת חשיבות לכך שנותן חוות הדעת קיבל את מלוא הפרטים העובדתיים הרלוונטיים מצד הפונה, כמו גם ל"ספציפיות" של העמדה. יחד עם זאת, יש לתת את הדעת גם על ההבדלים בבחינת טענה של הסתמכות על עורך דין פרטי אל מול הסתמכות על מצג של רשות שלטונית מוסמכת. כאשר מדובר בגורם שלטוני מוסמך פוחת החשש מפני "חוות דעת מוזמנת", ולכן לכאורה מתעצמת טענת ההסתמכות, בהשוואה למצבים של קבלת חוות דעת מעורך דין פרטי. לעומת זאת, מתעוררים קשיים אחרים, הנובעים מן העובדה שרשויות המינהל נדרשות לתת מענה למספר רב של פונים; מכך שחלק מן התשובות הן תשובות "ביניים"; ומהעובדה שבדרך כלל התשובות ניתנות מבלי שהן מלוות בייעוץ משפטי קונקרטי ביחס לכל מענה ומענה.
פסק דין |11/01/2016 |בית המשפט העליון
ע"פ 845-02- מדינת ישראל נגד 1. תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית
שמות השופטים: ד ביניש א א לוי,ס גובראן
היינו, על הנאשם המבקש לקבל חוות דעת משפטית לחשוף בפני הגורם המייעץ את כל העובדות הרלוונטיות למקרה שלגביו מתבקשת חוות הדעת. ניתן להניח כי במרבית המקרים לקוח המבקש לקבל ייעוץ משפטי בשאלת הדין הרלוונטי לפעולה שהוא מתכוון לבצע מודע לעובדות הנדרשות לשם מתן הייעוץ, ולפיכך נדרש הוא לחשוף בפני עורך הדין את כל הנסיבות הרלוונטיות ולמסור לו את המידע המדויק הדרוש לו לשם מתן העצה. עם זאת לעיתים, ובמיוחד כאשר מדובר בעורך דין המצוי באופן שוטף בענייניו של הלקוח, עשויה התשתית העובדתית לחוות הדעת להתבסס גם על הידיעות המצויות בידיעתו האישית של עורך הדין, ובלבד שמבקש חוות הדעת משוכנע כי העובדות הן בידיעת עורך דינו. שנית, על אדם המבקש לקבל חוות דעת לעניין הדין הנוהג בשאלה מסוימת לפנות לעורך דין בעל מומחיות בתחום שבו מתבקשת חוות הדעת המשפטית. הפנייה לקבלת הייעוץ מחייבת, כאמור, פירוט כל העובדות הרלוונטיות בפני אותו מומחה. למותר לציין כי נוכח ההיקף והמגוון של הנורמות החלות בענפי המשפט השונים יקשה, למצער ברובם המכריע של המקרים, על עורך דין להיות בעל בקיאות גבוהה בכל אותם ענפים. על כן אדם המעוניין באמת ובתמים להימנע מהפרת האיסורים הפליליים החלים בתחום מסוים, כגון בעבירות כלכליות, בעבירות מס, הגבליים עסקיים וניירות ערך, ומעוניין לקבל חוות דעת משפטית עליה יוכל להסתמך לשם כך, נדרש לפנות לעורך דין שהוא, ככל שידיעתו מגעת, בעל מומחיות באותו תחום. מן הראוי לציין בהקשר זה, כי על אף שתחומי המומחיות של עורכי הדין השונים בישראל אינם מוסדרים באורח רשמי, הרי אנו סבורים שככלל אדם סביר הפועל בתום-לב ומעוניין להימנע מהפרת החוק יכול לאתר ללא קושי רב במיוחד עורך דין בעל מומחיות בתחום הרלוונטי לעניינו. עם זאת, פנייה לעורך דין שלכאורה אינו בעל המומחיות המיוחדת, כשלעצמה, אין בה כדי לשלול את תוקפה של ההגנה והכל תלוי בתום ליבו של הפונה.
פסק דין |09/10/2007 |בית המשפט העליון
ע"פ 2950/11- אליאור נועם חן נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: מ נאור,נ הנדל,נ סולברג
כך, למשל, בטרם החלה חקירתה הראשית של עדת המדינה, בירר בית המשפט המחוזי אם עו"ד עטרי הסביר למערער את ההשלכות האפשריות של התנהלות ההגנה, ולשאלתו ענה עו"ד עטרי כי הנאשם ער לכך (עמוד 69 לפרוטוקול, מול שורות 26/19). לאחר מכן פנה בית המשפט ישירות למערער, והסביר לו את ההשלכות העשויות לנבוע מהתנהלותה של ההגנה: "בית המשפט: אני רוצה לומר משהו לנאשם . . . אני רוצה להסביר לנאשם ולאחר מכן אני פונה ישירות אליך. 50 עדים יעידו כאן ובמסגרת החקירה הנגדית יש לך זכות באמצעות עורך הדין להפנות אליהם שאלות בנושאים שקשורים ללב המחלוקת. אם יש פרטים שהעדים מוסרים והם לא נכונים אז להציג להם את הגרסה הנכונה ולעמת אותם עם הגרסה שלך . . . עו"ד עטרי הסביר שהוא לא מתכוון לשאול אפילו עד אחד שאלה ולא להביא עד . . . זה על דעתך . . . המשמעות לנקיטת קו שאני לא משתף פעולה לחלוטין במשפט היא מאוד מאוד מסוכנת מבחינתך . . . אם בית המשפט העליון לאחר מכן יקבע שהיה מקום להתחיל את המשפט מאוחר יותר ולשמוע עדים מסוימים מההתחלה, או יקבלו את הטענות שלכם אז התיק יישמע פעם נוספת, אינני יודע, זה מה שאמר לך עורך הדין, אבל יש גם אפשרות שלא. הסיכון הוא הסיכון האישי שלך, לא של עורך הדין. . . הנאשם: עורך הדין שלי הסביר מה שאני רוצה לומר . . . לצערי מאז שבאתי בפני כבוד השופט, כבוד השופט לא נותן לי ולעורך הדין שלי להתגונן בצורה הוגנת. עורך הדין שלי לא מסכים שאני אומר את הדברים האלה אבל זו האמת וכבוד השופט מביא אותנו, דוחף אותנו לקיר שנבוא להתגונן במשפט כזה שהוא אפילו לא נתן לנו אפשרות להתגונן" (עמודים 71/69 לפרוטוקול). 75. במהלך חקירתה הראשית של עדת המדינה, הצהיר המערער כי התנהלותו של עו"ד עטרי היא על דעתו; כי עו"ד עטרי מייצג אותו; וכי הוא שכר את עו"ד עטרי למטרה מסוימת: "בית המשפט: הנאשם קום בבקשה.
פסק דין |07/05/2014 |בית המשפט העליון
על"ע 3 ,2/88 ,18/87- פלוני נגד לשכת עורכי הדין בתל-אביב
שמות השופטים: מ אלון,ש לוין,י מלץ
על-פי הוראות סעיף 3)61) לחוק לשכת עורכי הדין "כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין" מהווה עבירת משמעת. כלל 2 לכללי האתיקה המקצועית קובע: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא תוך שמירה על הגינות על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט. " סוגיה זו של ידע מקצועי כאשר מדובר בעורכי דין מעוררת קושי על פניה. ענפי המקצוע הינם כל כך רבים, שונים ומגוונים עד כי אין לך למעשה עורך דין שבקיא בכל רזי ענפי המקצוע השונים. מטבע הדברים מתייחדת התמחות של עורכי דין בענפים מסויימים, מי במקרקעין, מי בחברות, מי בפלילים מי במעמד אישי וכיוצ"ב. ממילא נוצרים מצבים שבהם מתבקש עורך-דין על-ידי לקוח לטפל בענין שאין הוא בקי בו משום שאיננו בתחום מומחיותו. והשאלה היא – כיצד ינהג. להשקפתי, החובה לנהוג בנאמנות ובמסירות כלפי הלקוח מחייבת עורך-דין שנקלע למצב כזה לעשות אחת משתי אלה: א. ללמוד היטב את המצב המשפטי (החוק והפסיקה) המתיחס לסוגיה שהביא בפניו הלקוח, עד שיוכל לטפל בענין כראוי ובאורח מקצועי, או ב. ליעץ ללקוח לפנות לעורך-דין אחר שהתמחותו בכך. ועל דרך השלילה: אל לו לעורך-דין לטפל בענין שאינו בקי בו במידה מינימלית מבלי שהכשיר עצמו תחילה על ידי לימוד הנושא הספציפי. טיפול אשר כזה איננו הולם את מקצוע עריכת הדין ובודאי שאיננו יצוג הלקוח "בנאמנות ובמסירות". זה מה שעשה המערער בעניננו. הוא קיבל על עצמו לטפל בעסקת מקרקעין כשהוא מודה שאיננו מכיר כלל את חוק המקרקעין. במצב כזה לא יכול היה המערער מלכתחילה ליתן ללקוחותיו שרות מקצועי ובודאי לא שרות "נאמן ומסור". בכך עבר את העבירות שיוחסו לו והרשעתו בדין יסודה.
פסק דין |20/02/1990 |בית המשפט העליון
ע"א 391/22- בנק לאומי לישראל בע"מ נגד דוד קונפינו
שמות השופטים: י אלרון,א שטיין,ר רונן
במסגרת זו נקבע כי ככל שפעולתו של עורך הדין נמצאת בתחום אחריותו המקצועית, כך תורחב ההסתמכות על מצגיו והנטייה להטיל עליו אחריות בגינם (ראו: ע"א 3521/11 עו"ד דניאל וגנר נ' עבדי, פ"ד סז(1) 84, 137-134 (2014)). 111. לצד זאת, שומה עלינו לזכור את דבריו החשובים של השופט י' עמית אשר נאמרו בע"א 7485/10 פנטהאוז רחמני נכסים (1997) בע"מ נ' עו"ד יובב פפר ( 27.2.2012 ) (להלן: עניין רחמני נכסים): "עורך דין הוא 'מונע נזק' יעיל וזול, אך לא ניתן להטיל עליו חובה אבסולוטית למנוע נזק. עורך דין אינו בלש או חוקר פרטי, לא עומדים לרשותו אמצעים טכניים מיוחדים לגילוי מעשי זיוף והתחזות, וגם עורך דין זהיר ומיומן עלול ליפול קרבן לנוכל מיומן. השאלה האמיתית והעיקרית הצריכה לענייננו היא אחת: האם בפני עורכי הדין, או מי מהם, עמדו 'סימני התראה' שצריכים היו לעורר את חשדם" (ראו: שם, פסקאות 11/10; הציטוטים הפנימיים הוסרו – א. ש. ; כמו כן ראו: ע"א 2599/13 עו"ד משה הרמן נ' עלדור, פסקה 34 ( 3.9.2015 ) (ההדגשה הוספה – א. ש. )). 112. אשר על כן, השאלה אותה יש לשאול בכל מקרה ומקרה היא האם עורך הדין, לו מיוחסת רשלנות מקצועית, נהג כפי שנוהגים עורכי דין סבירים ומיומנים בתחום ההתמחות הנתון. במסגרת זו, עורך דין שמטפל בעסקת מקרקעין לא יישא באחריות מוחלטת למעשי התחזות ומרמה של לקוחו, כל אימת שהוא מפעיל שיקול דעת מקצועי סביר בכל דבר ועניין שקשורים לעסקה, ופועל בהתאם. 113. לצד חובה כללית זו, באה תקנה 14 לתקנות המקרקעין ומטילה חובות ספציפיות על עורכי דין: "(א) התייצבו הצדדים לעסקה לפני עורך דין, יחתים אותם על שטר העסקה, ויאמת את חתימותיהם בחתימת ידו, לאחר שזיהה אותם והסביר להם את מהות העסקה שהם עומדים לבצע ואת התוצאות המשפטיות הנובעות ממנה, ולאחר ששוכנע שהדבר הובן כראוי ושהם חותמים מרצונם (בתקנה זו – אימות החתימות).
פסק דין |02/12/2023 |בית המשפט העליון
ע"א (תל אביב) 1549-05- יוסף משעל עורך דין נגד 1. גדעון דרורי
שמות השופטים: אסתר קובומיכל רובינשטיין,עפרה צרניאק
דברים אלה ניתנים לישום במקרה שבפנינו. אף שלא מדובר בפשרה אלא בויתור על טענות הגנה – גם החלטה מסוג כזה נעשית לאור הערכת הסיכויים וסיכונים בתיק, ולכן ניתן לראותה ולייחס לה את הקושי אשר מלווה עורך-דין בטיפול בנושא פשרה. המדיניות המשפטית של קידום פשרות וניהול ההליך תוך שקילה של הסיכונים וסיכויים בתיק, צריכה להוביל לאמות מידה אובייקטיביות וסבירות שלפיהן תיבחן התנהגותו של עורך דין הממליץ ללקוחו להגיע לפשרה או לחזור בו מתביעה או הגנתו בתיק (זאת, לאחר שעורך הדין העביר את מלוא המידע הנדרש ללקוח). כדי להוכיח רשלנות מצידו של עורך הדין, על הלקוח להראות כי ההחלטה התקבלה מבלי שעורך הדין הפעיל שיקול דעת סביר ומבלי שעורך הדין בחן את מכלול הטענות, והעריך את סיכוייהן. הנסיבות בתיק שבפנינו מעלות גם את השאלה האם פעולה של עורך דין בעקבות המלצתו של בית משפט יכולה להחשב כפעולה רשלנית. במקרה זה (בהתעלם מהשאלה האם היה נכון להדגיש בפני בית המשפט טענות נוספות – שאלה בה דנו לעיל) בית המשפט פרט בפני עורך דין את סיכויי ההגנה כפי שהוא רואה אותם לאחר קריאת בקשת הרשות להתגונן, והמליץ למשיב לחזור בו מבקשת הרשות להתגונן. יעקב במאמרו מתיחס לשאלה כיצד המלצת בית המשפט משליכה על אחריותו של עורך הדין בניהול התיק : ". . . (ש) כאשר הלקוח עצמו לא הסכים לפשרה שעליה המליץ השופט בחום, ולאחר-מכן הפסיד במשפט, יהיה לו קשה לטעון נגד עורך-דינו. כך גם במקרה ההפוך, שבו עורך-הדין נענה להצעת הפשרה בשם לקוחו לאחר שקיבל את הסכמתו לכך. . . . בעלי הדין או עורכי הדין המייצגים אותם עלולים לראות בהמלצת השופט רמז בקשר לתוצאה שאליה יגיע אם יכריע בתיק .
פסק דין |05/07/2008 |מחוזי – תל אביב
13970/08 ת"א (מרכז)- אבי לוי נגד מגדל קרנות נאמנות בעמ
שמות השופטים: הילה גרסטל
מכאן ניתן ללמוד כי עו"ד אינו אחראי לכל פרט בתשקיף שאינו חלק מחוות דעתו, דוח או אישור שהוכן על ידו. הפסיקה בנושא זה דלה. מעטים המקרים מהם ניתן ללמוד על אחריותם של עורכי הדין לפרט מטעה בתשקיף והדבר מדבר בעד עצמו. הפסיקה בארה"ב קבעה כי לא ניתן לייחס לעורכי הדין הלוקחים חלק בהכנת התשקיף, אחריות אזרחית, אלא אם כן הצליח התובע להראות כי היתה הסתמכות של הניזוק על מידע שנמסר מאת עורכי הדין וכי התקיים קשר סיבתי ישיר בין הפרט המטעה לרכישת מכירת נייר הערך. (ג) לטענת הלשכה לא ניתן להטיל על עורכי הדין אחריות מכוח עוולת הרשלנות שכן עורכי הדין אינם חבים בחובת זהירות מושגית כלפי הציבור ואין עורך דין סביר צריך לצפות את קרות הנזק. (ד) פעולות עורכי הדין בקשר לתשקיף מתמצות במתן עזרה לחברה בעריכת התשקיף על פי חוק. אין תפקידם של עורכי הדין לבדוק את נכונות ואמיתות הפרטים אותם הם עורכים ואף לא מצופה מעורכי הדין לבדוק בדקדקנות סוגיות אלו. (ה) הטלת אחריות על עורכי דין בגין פרט מטעה בתשקיף תהיה כרוכה בהוצאות כלכליות עצומות שכן עורכי הדין יעבדו שעות רבות יותר ויגבו שכר טרחה גבוה יותר בגין עבודתם ובגין האחריות שעשויה להיות מוטלת עליהם. (ו) התובעות מתנגדות לבקשה וטוענות כי בבקשת הלשכה, כמו גם בהליך קבלת החלטתה להצטרף, נפלו פגמים רבים: הלשכה הגישה את הבקשה להצטרף למעלה משנה וחצי לאחר הגשת התביעה ומיום קבלת ההחלטה בלשכה על ההצטרפות לתביעה. ההחלטה בדבר הגשת הבקשה התקבלה בחוסר סבירות, ללא הצבעה מסודרת , מבלי שנפרסה לפני חברי ועד הלשכה מלוא התשתית העובדתית, מבלי שנערך דיון ענייני בטרם קבלת ההחלטה, מבלי שנרשם פרוטוקול ומבלי שניתן נימוק להחלטה.
החלטה |18/05/2011 |מחוזי – מרכז
עת"מ (תל אביב) 36139-09-24- עורך דין ליאור צירלין נגד ' ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין
שמות השופטים: קובי ורדי
כך ,כפי שציינתי כבר בדיון ,אף אחד לא מונע מהעותר, כבעל ניסיון רב בעריכת צוואות, הזוכה לקהל שבא לשמוע את רעיונותיו ואף מהללו (כעולה ממכתבי עורכי הדין שצירף שחלקם אף נכחו בדיון) להמשיך ולהעביר קורסים לעורכי דין ולתת טיפים ,רעיונות והמלצות לגבי עריכת צוואה ,בלי לקרוא לאותה צוואה צוואת "פרימיום". 38. אני סבור כי במקרה של גילויי דעת של ועדת האתיקה הארצית, כשמדובר עד היום בעשרות גילויי דעת שנעשו בעניינים שונים ועוסקים בעיקר בעניינים שבין אדם לחברו ,אין מקום למתן זכות טיעון לציבור עורכי הדין העלול להיפגע מגילוי דעת זה, כשקיים גם קושי להחליט למי לתת זכות טיעון (לשיטת העותר במקרה שלו רק לו היה מקום לתת זכות טיעון) דבר שיכול ליצור גם חוסר שוויון וחוסר אחידות ואף אפליה כלפי אלו שלא ניתנה להם זכות טיעון ובוודאי שאין מקום לפרסם קול קורא לעורכי הדין כולם ולבקש את התייחסותם בטרם פרסום הקול הקורא. 39. כך גם, העותר, הטוען לפגיעה קשה בזכות הטיעון שלו וטוען שהוא הנפגע העיקרי מהמלצת ועדת האתיקה הארצית בגילוי הדעת, מציין בדיון שגם לפי שיטתו יש למעלה מ-400 עורכי דין שעברו את הקורס שלו בנושא צוואות פרימיום ואין לו ציפיה שועדת האתיקה תאפשר לכל אותם 400 עורכי דין להשמיע את טענותיהם ,אך לשיטתו יש לתת זכות טיעון באופן בלעדי ונראה שהדברים והנתונים הנ"ל מחזקים את הסיבה מדוע אין מקום ליתן זכות טיעון גם במקרה זה . 40. יש לציין גם שמשבית המשפט ציין שעניין של אי מתן זכות טיעון, אם קיימת, אפשר לרפא באופן כללי לעיתים בהענקת זכות טיעון, (הגם שלשיטתי אין מקום לכך במקרה זה ואין זכות טיעון כנגד גילוי דעת של ועדת האתיקה הארצית המיועדת לכלל עורכי הדין ) ציין העותר בדיון כי הוא מתנגד לאפשרות שתינתן לו כעת זכות טיעון .
פסק דין |12/10/2024 |בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביב
עת"מ (ירושלים) 35949-06-13- מלכה אנגלסמן ושות נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: דוד חשין
כן טענו המשיבים, כי האמור מהווה הפרה של תנאי המכרז, ובפרט תנאי ד(12). 101. לא מצאתי ממש בטענות אלו. נספח יא' להצעות העותרים 1 ו-3 חייבם לפרט את רשימת האנשים שבאמצעותם יספקו את השירותים במכרז. מרשימות אלו עולה כי העותרים 1 ו-3 התחייבו כי נותני השירותים מטעמם יהיו עורכי דין בלבד. סעיף ד(12) במכרז קובע כי "משרד עורכי דין לא יעסיק אנשי מקצוע ומומחים לרבות מהנדס, שמאי מקרקעין, מודד וכן הלאה לצורך הטיפול בהפחתת חיובי מיסוי עירוני. מובהר, כי כל אנשי המקצוע והמומחים שידרשו כאמור יועסקו על ידי החברה המקצועית בלבד, ולא על ידי משרד עורכי הדין המשתף עימה פעולה" (ההדגשה שלי – ד' ח'). הווה אומר, הסעיף מחייב כי נותני השירותים מטעם משרדי עורכי הדין המציעים במכרז יהיו עורכי דין בלבד. הסעיף אינו מחייב כי כלל העובדים במשרדי עורכי דין אלו יהיו רק עורכי דין. טעם זה נכון אף באשר להחלת סעיף 58 לחוק, בקשר עם הצעות המשיבים. הצעות המשיבים והצוות המועמד על ידם לצורך מתן השירותים למשיב 1 אינן מפירות את סעיף 58. כפי שקבעתי לעיל, ככל שהעותרים 1 ו-3 מפרים את החוק או אי אלו מכללי האתיקה, במנותק מהצעותיהם למכרז, הרי שיש להפנות עניין זה ללשכת עורכי הדין, שהיא הגוף המוסמך לטפל בדבר. 102. אעיר כי טענה בדבר שיתוף פעולה אסור בין החברות המקצועיות ועורכי דין עלתה אף ביחס לעותר 4, אשר הצוות המוצע על ידו כולל עורכי דין פרילנסרים. גם טענה זו אין בה כדי לסייע למשיבים. סעיף ג(11) במכרז קובע כי ". . .
פסק דין |17/05/2014 |בימ"ש לעניינים מינהליים – ירושלים
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים
11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 7. בקשה לקבלת סעד משפטי
7. (א) המבקש סעד משפטי, יגיש בקשה ליחידה לסיוע משפטי הנמצאת בתחום מחוז הלשכה שבו נמצא מקום מגוריו; הבקשה תהיה ערוכה בטופס שיימסר חינם בכל תחנה או באתר האינטרנט של הלשכה. (ב) המבקש יחתום על כתב התחייבות בלתי חוזרת ולפיו הוצאות משפט אשר ייפסקו לטובתו, יועברו לקרן "שכר מצווה בע”מ”. (ג) סעד משפטי יינתן אם נוכח ממונה המחוז או עורך הדין שהוא מינה לדעת, לפי אמות המידה הקבועות בסעיף 9, שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות הסעד. (ד) ממונה מחוז או עורך הדין שהוא מינה רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי הבקשה; היקף החקירה והדרישה יכול שישתנה בהתאם לסעד המשפטי המבוקש.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 3. מקום לקבלת לקוח
3. (א) עורך דין יקבל את לקוחו במשרדו. (ב) עורך דין רשאי לפגוש את לקוחו במקום אחר זולת משרדו, ובלבד שיעשה כן בתנאים ההולמים את כבוד המקצוע. (ג) עורך דין המשמש יועץ קבוע ללקוח, רשאי לסטות מן האמור בסעיף קטן (א) לשם מתן שירות יעיל לאותו לקוח, בנסיבות ההולמות את כבוד המקצוע.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 171 רשימת עורכי הדין
171 . (א) משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבית המשפט, ימציא לבית המשפט את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבית המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם וכן את שם עורך הדין במשרד שיורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה. (ב) תקנה זו תחול בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות. (ג)7 מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 171 רשימת עורכי הדין
171 . (א) משרד עורכי דין שבו עורכי דין המייצגים בבית המשפט, ימציא לבית המשפט את רשימת עורכי הדין שבמשרד המייצגים בבית המשפט ואת מספר הרישיון של כל אחד מהם וכן את שם עורך הדין במשרד שיורשה להוסיף לרשימה או לגרוע ממנה. (ב) תקנה זו תחול בהתאמה על פרקליטות המדינה, על פרקליטויות המחוז ועל לשכות משפטיות. (ג)11 מנהל בתי המשפט רשאי לפרסם הנחיות למילוי תקנה זו.
כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם), התש"ע-2010
סעיף: 2. דרכי מינויו של פרקליט
2. (א) המנהל הכללי של הלשכה, או המנהל הכללי של ועד מחוזי, לפי העניין, ימנה פרקליט שיפעל ליד ועדת אתיקה, לפי החלטת ועדת המכרזים. (ב) הלשכה תפרסם מכרז למינוי פרקליט לכל אחת מוועדות האתיקה, בהתאם לצרכיה, לא יאוחר מ–90 ימים לפני מועד תחילת העסקת הפרקליט. (ג) ועדת המכרזים תנהל את הליכי המכרז, תחליט על הזוכה בו ותעביר את החלטתה למנהל הכללי של הלשכה או למנהל הכללי של ועד מחוזי, לפי העניין. (ד) עורך דין המעוניין לשמש פרקליט רשאי להגיש מועמדותו לוועדת המכרזים. (ה) בבוא ועדת המכרזים להחליט על הזוכה במכרז למינוי פרקליט תיתן את דעתה, נוסף על כשירות המועמד כאמור בחוק, בין השאר, לאלה: (1) צורכי ועדת האתיקה; (2) הכישורים והניסיון של עורך הדין בכלל ובתחומי תפקידי הפרקליט בפרט; (3) היקף העבודה הנדרש בעבור ועדת האתיקה ועיסוקיו האחרים של עורך הדין. (ו) לצורך מילוי תפקידה, רשאית ועדת המכרזים לקבל מידע בכתב ממוסדות הלשכה, מהמועמד ומכל גוף או אדם אחר, בכפוף להגבלות על פי דין. (ז) ועדת המכרזים תוכל לבחור גם מועמד שיועסק על ידי הלשכה במשרה חלקית, ובכלל זה מועמד המשמש פרקליט בוועדת אתיקה אחרת, ובלבד שאינו חבר באחד ממוסדות הלשכה.
כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992
סעיף: 4. שיקולי הוועדה
4. (א) הוועדה תשקוד על חלוקת עבודת הייעוץ המשפטי לחברות ממשלתיות בין מספר עורכי דין גדול, ככל האפשר, ובבואה להמליץ המלצותיה תיתן דעתה, בין היתר, לאלה: (1) צרכי החברה בייעוץ משפטי; (2) הכישורים והנסיון של עורך הדין או עורכי דין אחרים במשרדו בתחומי פעילותה של החברה, ואפשרויותיהם להעניק לחברה את השירותים שהיא זקוקה להם במועדים הנדרשים; (3) היות עורך הדין או עורך דין אחר במשרדו יועץ משפטי של חברה ממשלתית אחת או יותר; (4) האפשרות לחלק את עבודת היועץ המשפטי בחברה אחת בין מספר עורכי דין; (5) הצורך לרענן את עבודת הייעוץ המשפטי בחברה ממשלתית בהתחשב מחד גיסא במספר השנים שעורך הדין משמש יועץ משפטי של חברה, ומאידך גיסא בנסיבות מיוחדות המחייבות או המצדיקות המשך עבודתו בחברה; (6) האפשרות להרחיב את מספר משרדי עורכי הדין המטפלים בחברות ממשלתיות; (7) היות המועמד יועץ משפטי של אחד מבעלי המניות בחברה או של אדם או תאגיד אחרים המקיימים קשרי עסקים עם החברה; (8) שכר הטרחה שמציעה החברה, בהתחשב במומחיות ובהיקף העבודה הנדרשים לטיפול בעניניה, בין בדרך כלל ובין לענין ספציפי, ובתעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין; (9) אפשרות קיומם של גורמים אחרים העלולים להשפיע על עבודתו של עורך הדין בחברה. (ב) לא תמליץ הוועדה על אישור של מינוי אם, לדעתה, עלולים עיסוקיו האחרים של עורך הדין ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כיועץ משפטי של החברה. (ג) בבואה להמליץ בדבר שכרו של היועץ המשפטי תשקול הוועדה בין היתר את אלה: (1) מהות הענינים; (2) המומחיות שנדרשת לטיפול בעניניה של החברה; (3) העבודה הכרוכה בטיפול בעניניה של החברה; (4) תעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין.
כל הזכויות שמורות ©