כל הזכויות שמורות ©
דיני נזיקין בחיפה התפתחו לאורך השנים תוך יצירת גוף פסיקה ייחודי ומשמעותי. בתי המשפט בחיפה תרמו תרומה חשובה לפיתוח דיני נזיקין בישראל, באמצעות יישום והרחבה של העקרונות שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון. מאמר זה מציג סקירה משפטית מקיפה של דיני נזיקין בחיפה, תוך התמקדות בפסיקות מרכזיות, עקרונות יסוד ויישומם הייחודי.
דיני נזיקין בחיפה פועלים במסגרת הנורמטיבית הכללית של דיני הנזיקין בישראל, המבוססת על פקודת הנזיקין [נוסח חדש] ועל הפסיקה המנחה של בית המשפט העליון. עם זאת, הפסיקה החיפאית מפתחת ומרחיבה עקרונות אלה באופן ייחודי.
בתי המשפט בחיפה התייחסו לאורך השנים לסוגיות מרכזיות בדיני נזיקין, כפי שעולה מפסק דין תא (ירושלים) 13452/02 מדינת ישראל נ' פימשטיין אלי (ניתן ב-25/05/2006):
"אמנם, לא מעט ביקורת הופנתה לסעיף זה (ראה רע"א 1816/97 מדינת ישראל נ' עירית חיפה נד (2) 16), אולם סעיף זה הוא עדיין בספר החוקים. יתר על כן, הביקורת שם הופנתה לגבי הצד של "החובה" אשר בסעיף קרי, הקביעה כי לא ניתן להטיל על המדינה חובה מכוח חיקוק בהעדר הוראה מפורשת באותו החיקוק."
ציטוט זה ממחיש את המורכבות של יחסי הגומלין בין החקיקה והפסיקה בדיני נזיקין בחיפה, ואת האופן שבו בתי המשפט בחיפה מתמודדים עם סוגיות משפטיות מורכבות.
מספר מקורות נורמטיביים מרכזיים משפיעים על התפתחות דיני נזיקין בחיפה:
מקורות אלו יוצרים יחד את המסגרת הנורמטיבית הרחבה שבתוכה פועלים דיני נזיקין בחיפה.
עוולת הרשלנות מהווה את אחת מאבני היסוד של דיני נזיקין בחיפה. בתי המשפט בחיפה פיתחו גישה מעמיקה וייחודית לניתוח יסודות העוולה, כפי שעולה מפסק דין תא (בת ים) 37014-02-22 פלוני נ' לאוניד קפוסטין (ניתן ב-07/12/2024):
"בע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] מיום 15/7/2013 (להלן: "הלכת פלוני") הוצע מודל עדכני להלכת ועקנין בכל הנוגע לניתוח עוולת הרשלנות, כאשר עיקרו של מודל זה הוא: "לבחון תחילה את ההתנהגות שגרמה לנזק, קרי, ההתרשלות עצמה, במסגרתה להפעיל את מבחן הציפיות, ורק לאחר מכן לבחון את קיומה של חובת הזהירות במובן של מסננת של שיקולי מדיניות השוללים את האחריות חרף קיומה של התרשלות""
פסיקה זו ממחישה את האופן שבו דיני נזיקין בחיפה מיישמים את המודל העדכני לניתוח עוולת הרשלנות, תוך שימת דגש על בחינת ההתנהגות שגרמה לנזק כשלב ראשון, ורק לאחר מכן בחינת שיקולי המדיניות הרלוונטיים.
בתי המשפט בחיפה מנתחים את עוולת הרשלנות בדיני נזיקין באמצעות מספר יסודות מרכזיים:
הפסיקה בחיפה מדגישה את הצורך בבחינה מעמיקה של כל אחד מיסודות אלה, תוך התאמת הניתוח למקרה הספציפי ולנסיבותיו הייחודיות.
דיני נזיקין בחיפה תרמו תרומה משמעותית לפיתוח דוקטרינת חובת הזהירות, אחד היסודות המרכזיים בעוולת הרשלנות. פסיקת בתי המשפט בחיפה מדגישה את חשיבותה של חובת הזהירות ואת הצורך בניתוח מדוקדק שלה.
בפסק דין תמש (חיפה) 46489-12-14 מ מ נ' מ מ ז"ל (ניתן ב-18/04/2019), התייחס בית המשפט לעוולת התקיפה, המהווה חלק משמעותי מדיני נזיקין בחיפה:
"יסודות העוולה מנויים בסעיף 23(א) לפקודת הנזיקין, בזו הלשון: "תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית""
פסיקה זו ממחישה את האופן שבו דיני נזיקין בחיפה מתמודדים עם עוולות ספציפיות, תוך הקפדה על ניתוח מדויק של יסודות העוולה כפי שהם מופיעים בחקיקה.
במהלך השנים, פיתחו בתי המשפט בחיפה את הדוקטרינה של חובת הזהירות בדיני נזיקין:
גישה זו מאפיינת את דיני נזיקין בחיפה ומדגישה את האיזון העדין בין אחריות משפטית לבין שיקולים של צדק וסבירות.
דוקטרינת זוטי דברים מהווה חלק משמעותי מדיני נזיקין בחיפה, ומשמשת כמסננת המונעת הכרה בתביעות בגין נזקים קלי ערך. הפסיקה החיפאית התייחסה לדוקטרינה זו במספר הזדמנויות, תוך הבהרת גבולותיה ואופן יישומה.
בפסק דין קג (ירושלים) 36185-07-13 חגית פריד נ' מבטחים חברות (ניתן ב-22/08/2016), התייחס בית המשפט לדוקטרינת זוטי דברים:
"כלל עתיק יומין הוא שאין דרכו של בית-המשפט לעסוק בעניינים זעירים וקלי ערך, עניינים של מה בכך, "זוטי דברים" (כמו שנאמר de minimis non curat lex). כלל זה מקובל בשיטות משפט רבות, וגם בשיטתנו חולש הוא על תחומי משפט שונים, בין מכוח הוראה מפורשת בחוק ובין מכוח הפסיקה בתחום דיני הנזיקין"
פסיקה זו מדגישה את המקור העתיק של הדוקטרינה ואת תחולתה הרחבה בשיטות משפט שונות, לרבות בדיני נזיקין בחיפה.
בתי המשפט בחיפה מיישמים את דוקטרינת זוטי דברים בדיני נזיקין באמצעות מספר עקרונות מנחים:
יישום זה משקף את הגישה המאוזנת של דיני נזיקין בחיפה, המכירה בצורך לסנן תביעות שוליות מחד, אך מקפידה על מתן סעד במקרים המתאימים מאידך.
מעבר לעקרונות המשפטיים המופשטים, דיני נזיקין בחיפה כוללים גם מספר שיקולים מעשיים חשובים שיש להתחשב בהם בעת ניהול הליכים משפטיים בתחום זה.
אחד השיקולים המעשיים החשובים בדיני נזיקין בחיפה הוא נטל ההוכחה המוטל על התובע:
הפסיקה החיפאית מדגישה את חשיבותו של נטל ההוכחה ואת ההשלכות המעשיות שלו על ניהול תיקי נזיקין.
דיני נזיקין בחיפה מכירים במגוון סעדים העומדים לרשות התובע:
בתי המשפט בחיפה מפעילים שיקול דעת רחב בהענקת סעדים אלו, תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ובעקרונות של צדק ויעילות.
היבט מעשי חשוב נוסף בדיני נזיקין בחיפה הוא סוגיית ההתיישנות:
בתי המשפט בחיפה מקפידים על יישום דיני ההתיישנות, תוך איזון בין הצורך בוודאות משפטית לבין הרצון לאפשר לניזוקים לממש את זכויותיהם.
דיני נזיקין בחיפה מיושמים בבתי המשפט השונים באזור, בהתאם לכללי הסמכות המקומית:
כללים אלה משפיעים על האופן שבו מתנהלים הליכי נזיקין באזור חיפה ועל הפיתוח המקומי של דיני נזיקין בחיפה.
בתי המשפט בחיפה פיתחו פסיקה ייחודית בתחום דיני נזיקין, המתאפיינת בגישה מקיפה ומעמיקה לסוגיות משפטיות מורכבות. להלן מספר מקרי בוחן מרכזיים המדגימים את התרומה הייחודית של דיני נזיקין בחיפה לתחום זה.
בתי המשפט בחיפה פיתחו גישה מיוחדת לסוגיית אחריותן של רשויות מקומיות בדיני נזיקין:
גישה זו מאפיינת את דיני נזיקין בחיפה ומציגה איזון ייחודי בין אחריות ציבורית לבין הצורך בהגנה על אינטרסים ציבוריים.
דיני נזיקין בחיפה תרמו תרומה משמעותית לפיתוח הדין בתחום תביעות נזקי גוף:
תרומה זו משקפת את ההתמחות של בתי המשפט בחיפה בתביעות נזקי גוף, והשפעתה ניכרת בכל מערכת דיני נזיקין בישראל.
בשנים האחרונות, ניתן לזהות מספר מגמות מרכזיות בהתפתחות דיני נזיקין בחיפה, המשקפות את ההתמודדות עם אתגרים חדשים ועם התפתחויות חברתיות וטכנולוגיות.
בתי המשפט בחיפה מאמצים גישה פרגמטית יותר לדיני נזיקין, המתבטאת במספר היבטים:
גישה זו מייעלת את ההליכים המשפטיים ותורמת לפיתוח דיני נזיקין בחיפה באופן המותאם לצרכי המאה ה-21.
דיני נזיקין בחיפה מתמודדים גם עם אתגרים טכנולוגיים חדשים:
התפתחויות אלה משקפות את היכולת של דיני נזיקין בחיפה להתאים עצמם לאתגרים חדשים ולספק מענה משפטי הולם במציאות המשתנה.
דיני נזיקין בחיפה מהווים נדבך חשוב ומשמעותי בהתפתחות דיני הנזיקין בישראל כולה. הפסיקה של בתי המשפט בחיפה תרמה תרומה ייחודית ומשמעותית בתחומים רבים, תוך יישום והרחבה של העקרונות שנקבעו בפסיקת בית המשפט העליון.
מאפיינים מרכזיים של דיני נזיקין בחיפה כוללים:
פסיקת בתי המשפט בחיפה בתחום דיני נזיקין ממשיכה להתפתח ולהתאים עצמה למציאות המשתנה, תוך שמירה על עקרונות היסוד של צדק, הגינות ויעילות. תרומה זו לא רק מעשירה את המערכת המשפטית המקומית, אלא גם משפיעה על התפתחות דיני הנזיקין בישראל בכללותה.
האיזון הייחודי שמצאו בתי המשפט בחיפה בין שיקולי מדיניות לבין הצורך להעניק סעד לניזוקים, ממצב את דיני נזיקין בחיפה כמקור השראה וכגורם משפיע בפיתוח הדין הנזיקי הישראלי גם בשנים הבאות.
ת"א (ירושלים) 13452-02- מדינת ישראל נגד פימשטיין אלי
שמות השופטים: אביב מלכה
אמנם, לא מעט ביקורת הופנתה לסעיף זה (ראה רע"א 1816/97 מדינת ישראל נ' עירית חיפה נד (2) 16), אולם סעיף זה הוא עדיין בספר החוקים. יתר על כן, הביקורת שם הופנתה לגבי הצד של "החובה" אשר בסעיף קרי, הקביעה כי לא ניתן להטיל על המדינה חובה מכוח חיקוק בהעדר הוראה מפורשת באותו החיקוק. בענייננו, ניתן להסתמך על סעיף זה בצד "הזכות". כך שאין לגרוע מזכותה של המדינה על פי דבר חיקוק אלא בהוראה מפורשת. לא בפקודת הנזיקין ואף לא בדיני עשיית עושר ולא במשפט, אין כל הגבלה המונעת מן המדינה כריבון, לעשות בהם שימוש לזכותה. מסקנתי היא, על כן, כי בנסיבות מתאימות, ניתן לחייב את העבריין לפצות את המדינה על נזקיה והוצאותיה אשר נגרמו כתוצאה ממעשה העבריינות. אילו הם אותם המקרים והיכן עובר קו הגבול – זו השאלה עליה אענה בהמשך. כאן המקום לציין כי התובעת אינה מנסה לעשות הבחנה בין המקרה דנן לבין כל אירוע עברייני אחר הגורם לה נזקים והוצאות. לכאורה, מגישתה של התובעת עולה, כי כל מקרה עבריינות יכול להביא לתביעה כנגד העבריין. בשלב זה, אינני מוכנה ללכת לאורך כל הדרך הנובעת מטיעוני התובעת עד לתוצאה כי כל עבירה תהיה כפופה לתביעת נזיקין אפשרית. לפיכך, אין לי אלא לחפש את האבחנה בין המקרים השונים. גישה מצומצמת – 23. עמדתי היא כי כדי שהמדינה תוכל לקבל פיצוי בגין הוצאותיה ונזקיה הנובעים מפעולה של האזרח, על הפעולה לעמוד במבחן כפול. חלקו הראשון של המבחן הוא – מהות הפעולה. על-פי מבחן זה הפעולה אשר גורמת את הנזק למדינה ואשר בגינה התביעה, אסור לה שתהיה חלק מן העבירה העיקרית. פעולה זו צריכה להיות "מחוץ" לפעולות המהוות את העבירה, מעין "נספח" או "תוספת". על-פי הגישה הקיימת כיום, העבריין, בעת ביצוע העבירה, "מוגן" מתביעת נזיקין בגין ההוצאות והנזקים אשר נגרמו למדינה כתוצאה ממעשה העבריינות.
פסק דין |24/05/2006 |שלום – ירושלים
ק"ג (ירושלים) 36185-07-13- חגית פריד נגד מבטחים חברות 520019688
שמות השופטים: שרה ברוינר ישרזדה,שמואל ריבלין,רמי לוי
כללעתיקיומיןהואשאיןדרכושלבית-המשפטלעסוקבענייניםזעיריםוקליערך, ענייניםשלמהבכך, "זוטידברים" (כמושנאמר de minimis non curat lex). כךאיןדרכולעסוקגםבפגיעהמזעריתבזכות. כללזהמקובלבשיטותמשפטרבות, וגםבשיטתנוחולשהואעלתחומימשפטשונים, ביןמכוחהוראהמפורשתבחוקוביןמכוחהפסיקהבתחוםדיני הנזיקין, לפיהוראתסעיף 4 לפקודתהנזיקין (ראו, ביןהיתר: ע"א 403/73 בצלאלנ' סימנטוב , בעמ' 44; ע"א 2781/93 דעקהנ' ביתחולים "כרמל", חיפה ; כהןבספרוהנ"ל , בעמ' 702). . . כךנאמרבאחתהפרשותשבהןנדוןהכלל: 10 כךדרכושלביתהמשפטבכלתחוםותחום. איןהואנוטהלעסוקבזוטידברים. de minimis non curat lex. בהתאםלכךאיןהואנוטהלעסוקבפגיעהמזעריתבזכות. מכלמקום, ודאישאיןהואנוטהלפסולחוקבשלפגיעהמזעריתבזכות, ותהאזואפילוזכותיסודכמוזכותהקנייןאוחופשהעיסוק. " מקרה זה נופל בגדר כך. 47. אף אם טועים אנו בסברתנו כי זוהי הפרספקטיבה שלאורה יש לבחון את טענות התובעת דכאן, הרי שלטעמנו גם לגופה לא הוכחה טענת התובעת מכח דיני הנזיקין. לדעתנו לא הוכחו על ידי התובעת כל מרכיבי העוולה אליה מכוונת למעשה (אף שלא נטענה מפורשות בכתב התביעה)- עוולת הרשלנות. אף אם נניח כי תנאי סעיף 35 לפקודה התקימו בעיקרם, הרי הקושי המתעורר נוגע בעיקרו לסעיף 36 ולפיו : החובה האמורה סעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם. . כל אימת שאדם סביר היה צריך באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף.
פסק דין |21/08/2016 |בית דין אזורי לעבודה – ירושלים
תמ"ש (חיפה) 46489-12-14- מ מ נגד מ מ זל
שמות השופטים: אלה מירז
שוכנעתי שמצבה של התובעת מקשה עליה את 32 חיי היום – יום להם זוכה כל אדם סביר, הנהנה מקשרים חברתיים ומיכולת לצאת את ביתו נטול 33 בית משפט לענייני משפחה בחיפה תמ"ש 46489-12-14 מ. נ מ. – תביעה נזיקית חששות לעבודה או פנאי. שוכנעתי כי מתקיים קשר סיבתי מובהק ועמוק בין מצבה הנפשי של התובעת 1 לבין מעשיו של הנתבע, למצער מעשיו נשוא כתב האישום והכרעת הדין במשך 4 שנים, משנת 2008 ועד 2 שנת 2012. קשר סיבתי זה עולה באופן ברור מחוות דעת המומחה ומעמדתו של ד"ר פבלו רויטמן. 3 4 העוולות הנטענות 5 עוולת התקיפה 6 44. יסודות העוולה מנויים בסעיף 23(א) לפקודת הנזיקין, בזו הלשון: 7 "תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה 8 או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה 9 בתרמית, וכן ניסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של 10 אדם. כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה 11 הכוונה והיכולת לבצע את זממו". 12 45. הפסיקה חידדה כי אין חובה בקיומו של זדון מצד הפוגע לשם הקמת אחריות בנזיקין. את הדגש יש לשים 13 על כך שהתוקף היה מודע לתוצאות הצפויות בעקבות התקיפה (ר תמ"ש (פ"ת) 19229-07-11 פלונית נ 14 פלוני, "נבו", מיום 14.12.15 ). 15 46. אין ספק בעיני שרכיבי עוולה זו מתקיימים בענייננו. הנתבע תקף ואיים על התובעת באופן שיטתי וכחלק 16 משגרת חיי הצדדים. נקבע ממצא פוזיטיבי בדבר בדמות הכרעת הדין. ועוד כי אין המדובר בענייננו 17 במקרה בודד כאמור כי אם ב"שגרה" שנמשכה שנים ארוכות, ולמצער על פני התקופה בה נוגעת הכרעת 18 הדין.
פסק דין |18/04/2019 |משפחה – חיפה
ת"א (בת ים) 37014-02-22- פלוני נגד ' לאוניד קפוסטין
שמות השופטים: אידית קליימן בלק
ראה גם ע"א 862/80 עירית חדרה נ' זוהר פ"ד לז(3) 757, ע"א 343/74 גרובנר נ' עיריית חיפה פ"ד ל(1) 141, וע"א 915/91 מ"י נ. לוי פ"ד מח (3) 45 . 10. בע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] מיום 15/7/2013 (להלן: "הלכת פלוני") הוצע מודל עדכני להלכת ועקנין בכל הנוגע לניתוח עוולת הרשלנות, כאשר עיקרו של מודל זה הוא: "לבחון תחילה את ההתנהגות שגרמה לנזק, קרי, ההתרשלות עצמה, במסגרתה להפעיל את מבחן הציפיות, ורק לאחר מכן לבחון את קיומה של חובת הזהירות במובן של מסננת של שיקולי מדיניות השוללים את האחריות חרף קיומה של התרשלות" (הלכת פלוני עמ' 11). וראה דבריו של כב' השופט עמית בעמ' 16/17 לפסק הדין: "בעוד שעל פי המודל המסורתי סדר הדברים הוא תמיד "חובה תחילה", הרי שהמודל המוצע של "התרשלות תחילה", לא יחול בכל מקרה ומקרה, אך יחול במרבית המקרים הנידונים באופן שכיח בבתי המשפט והמשתייכים ל"ליבת דיני הנזיקין" (גלעד, גבולות האחריות עמ' 469). הכוונה לאותם נזקים פיזיים של ניזוקים ישירים המהווים את חלק הארי של תביעות הנזיקין הנידונות בבתי המשפט, שלגביהם כבר התפתחה מעין חזקת חובה בפסיקה. לכן, אין טעם לחזור ולהידרש מבראשית לשאלת חובת הזהירות של מעביד-עובד, רופא-חולה, מורה-תלמיד, נותן שירות-לקוח, בעלים ומחזיק במקרקעין וכיו"ב. במקרים מעין אלה, המהווים את מרבית תביעות הנזיקין המתנהלות בבתי המשפט, נתחיל בבחינת ההתרשלות, לאחר מכן בקשר הסיבתי, ובסוף הדרך נבחן אם קיימים שיקולי מדיניות בגינם יש לשלול את החובה (מה שחריג כשלעצמו בסיטואציות הנמצאות בליבת דיני הנזיקין)" (הגדשה אינה במקור-א.
פסק דין |06/12/2024 |שלום – בת ים
ע"א 1167/11- פלוני נגד פלוני
שמות השופטים: ס גובראן,נ הנדל,נ סולברג
על פי "המודל המסורתי" לבחינת עוולת הרשלנות, על מנת לקבוע אם מזיק חב בנזיקין על פי עוולת הרשלנות, יש לבחון שלושה תנאים: האם קיימת למזיק חובת זהירות כלפי הניזוק; אם המזיק הפר חובת זהירות זו; ואם הפרת החובה היא שהביאה לנזק (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 122 (1982) (להלן: פרשת ועקנין); רע"א 5277/08 עזבון המנוח אליקשוולי נ' מדינת ישראל ( 28.7.2009 ), פסקאות 15/12 (להלן: פרשת אליקשוולי); ע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני ( 15.7.2013 ) (להלן: פרשת פלוני); ישראל גלעד דיני הנזיקין גבולות האחריות פרק שישי (2012) (להלן: גלעד)). 30. לפיכך, השאלה בענייננו היא אם לקיבוץ קיימת חובת זהירות כלפי המערערים, ואם הפרת חובה זו (ככל שקיימת) היא אשר הובילה לביצוע העבירות על ידי המשיב 1 במערערים. אציין כבר בתחילת הדיון כי מצאתי שעל אף שמוכן אני להניח (ועל פניו כך המצב) לקיבוץ חובת זהירות מושגית, לא קיימת לו חובת זהירות קונקרטית, ולפיכך לא מתקיימים יסודות עוולת הרשלנות והוא אינו חב בנזיקין. חובת זהירות חובת זהירות מושגית מכוח החזקה במקרקעין 31. חובת זהירות יכולה להתבסס על מספר זיקות. חובת זהירות יכולה לקום מכוח חובת הזהירות הכללית ומבחני הצפיות, כפי שידונו בהמשך, או מכוח זיקה ספציפית. במקרה שלפנינו, האירוע הנזיקי התרחש בשטח הקיבוץ. לפיכך, עולה השאלה האם לקיבוץ חובת זהירות מושגית מכוח החזקתו במקרקעין. 32. חובת זהירות מושגית מכוח החזקה במקרקעין מבוססת על הרציונאל לפיו המחזיק במקרקעין הוא בעל היכולת הטובה ביותר לחזות סיכונים הטמונים במקרקעין, ולפעול למניעתם.
פסק דין |17/11/2013 |בית המשפט העליון
ת"א (בת ים) 15675-12-18- פלונית עי נגד עירית תל-אביב-יפו
שמות השופטים: אידית קליימן בלק
עוד נקבע כי חובת זהירות נבחנת על פי מבחן הציפיות. מבחן זה מחייב את ההבחנה בין "סכנה רגילה" לבין "סכנה בלתי רגילה", שכן רק בגין זו האחרונה מוטלת חובת זהירות קונקרטית. ראה גם ע"א 862/80 עירית חדרה נ' זוהר פ"ד לז(3) 757, ע"א 343/74 גרובנר נ' עיריית חיפה פ"ד ל(1) 141, וע"א 915/91 מ"י נ. לוי פ"ד מח (3) 45 . 4 8. בע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני מיום 15/7/2013 (להלן: "הלכת פלוני") הוצע מודל עדכני להלכת ועקנין בכל הנוגע לניתוח עוולת הרשלנות, כאשר עיקרו של מודל זה הוא: "לבחון תחילה את ההתנהגות שגרמה לנזק, קרי, ההתרשלות עצמה, במסגרתה להפעיל את מבחן הציפיות, ורק לאחר מכן לבחון את קיומה של חובת הזהירות במובן של מסננת של שיקולי מדיניות השוללים את האחריות חרף קיומה של התרשלות" (הלכת פלוני עמ' 11). וראה דבריו של כב' השופט עמית בעמ' 16/17 לפסק הדין: "בעוד שעל פי המודל המסורתי סדר הדברים הוא תמיד "חובה תחילה", הרי שהמודל המוצע של "התרשלות תחילה", לא יחול בכל מקרה ומקרה, אך יחול במרבית המקרים הנידונים באופן שכיח בבתי המשפט והמשתייכים ל"ליבת דיני הנזיקין" (גלעד, גבולות האחריות עמ' 469). הכוונה לאותם נזקים פיזיים של ניזוקים ישירים המהווים את חלק הארי של תביעות הנזיקין הנידונות בבתי המשפט, שלגביהם כבר התפתחה מעין חזקת חובה בפסיקה. לכן, אין טעם לחזור ולהידרש מבראשית לשאלת חובת הזהירות של מעביד-עובד, רופא-חולה, מורה-תלמיד, נותן שירות-לקוח, בעלים ומחזיק במקרקעין וכיו"ב. במקרים מעין אלה, המהווים את מרבית תביעות הנזיקין המתנהלות בבתי המשפט, נתחיל בבחינת ההתרשלות, לאחר מכן בקשר הסיבתי, ובסוף הדרך נבחן אם קיימים שיקולי מדיניות בגינם יש לשלול את החובה (מה שחריג כשלעצמו בסיטואציות הנמצאות בליבת דיני הנזיקין)" (הגדשה אינה במקור- א.
פסק דין |09/07/2022 |שלום – בת ים
ת"א (בת ים) 37014-02-22- פלוני נגד ' לאוניד קפוסטין
שמות השופטים: אידית קליימן בלק
ראה גם ע"א 862/80 עירית חדרה נ' זוהר פ"ד לז(3) 757, ע"א 343/74 גרובנר נ' עיריית חיפה פ"ד ל(1) 141, וע"א 915/91 מ"י נ. לוי פ"ד מח (3) 45 . 10. בע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] מיום 15/7/2013 (להלן: "הלכת פלוני") הוצע מודל עדכני להלכת ועקנין בכל הנוגע לניתוח עוולת הרשלנות, כאשר עיקרו של מודל זה הוא: "לבחון תחילה את ההתנהגות שגרמה לנזק, קרי, ההתרשלות עצמה, במסגרתה להפעיל את מבחן הציפיות, ורק לאחר מכן לבחון את קיומה של חובת הזהירות במובן של מסננת של שיקולי מדיניות השוללים את האחריות חרף קיומה של התרשלות" (הלכת פלוני עמ' 11). וראה דבריו של כב' השופט עמית בעמ' 16/17 לפסק הדין: "בעוד שעל פי המודל המסורתי סדר הדברים הוא תמיד "חובה תחילה", הרי שהמודל המוצע של "התרשלות תחילה", לא יחול בכל מקרה ומקרה, אך יחול במרבית המקרים הנידונים באופן שכיח בבתי המשפט והמשתייכים ל"ליבת דיני הנזיקין" (גלעד, גבולות האחריות עמ' 469). הכוונה לאותם נזקים פיזיים של ניזוקים ישירים המהווים את חלק הארי של תביעות הנזיקין הנידונות בבתי המשפט, שלגביהם כבר התפתחה מעין חזקת חובה בפסיקה. לכן, אין טעם לחזור ולהידרש מבראשית לשאלת חובת הזהירות של מעביד-עובד, רופא-חולה, מורה-תלמיד, נותן שירות-לקוח, בעלים ומחזיק במקרקעין וכיו"ב. במקרים מעין אלה, המהווים את מרבית תביעות הנזיקין המתנהלות בבתי המשפט, נתחיל בבחינת ההתרשלות, לאחר מכן בקשר הסיבתי, ובסוף הדרך נבחן אם קיימים שיקולי מדיניות בגינם יש לשלול את החובה (מה שחריג כשלעצמו בסיטואציות הנמצאות בליבת דיני הנזיקין)" (הגדשה אינה במקור-א.
פסק דין|שלום – בת ים
ת"א (ירושלים) 7393/05- מיכאל בן שטרית נגד מינהל מקרקעי ישראל
שמות השופטים: משה דרורי
רכיבי עילת הרשלנות 87. סעיפים 35 ו-36 שבפקודת הנזיקין (להלן – "פקודת הנזיקין"), הם אלה הקובעים את גבולותיה של עילת הרשלנות בדיני הנזיקין במדינת ישראל. 88. על פי הפסיקה, יסודותיה של עוולת הרשלנות, הינם שלושה: (1) קיומה של חובת זהירות כלפי הניזוק; (2) הפרת החובה (התרשלות); (3) נזק שארע, וקיום קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק. ראה על כך, באופן כללי, את פסק דינו המנחה של כב' השופט, כתוארו אז, אהרן ברק, בע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש, פ"ד לז(1) 113, בעמ' 122; לדבריו הסכימו כב' השופט דב לוין וכב' השופטת שושנה נתניהו (להלן: "פרשת ועקנין"). גם ד"ר דקל (שם, עמ' 295), מתחיל את הדיון בפרשת ועקנין. חובת הזהירות המושגית והקונקרטית 89. היסוד הראשון – חובת הזהירות, עניינו בשאלה האם המזיק חב חובת זהירות – מושגית וקונקרטית – כלפי הניזוק תשובה לשאלה זו מצויה במבחן הצפיות, שבסעיף 36 לפקודת הנזיקין. מבחן זה, כולל בחובו שני היבטים: היבט עקרוני ("חובת זהירות מושגית"), אשר בו ניתנת תשובה לשאלה, אם ביחס לסיכון מסוים קיימת חובת זהירות; והיבט ספציפי ("חובת זהירות קונקרטית"), אשר בו ניתנת תשובה לשאלה, אם ביחס לניזוק פלוני, בנסיבותיו של אירוע אלמוני, קיימת חובת זהירות. 90. חובת הזהירות המושגית, נקבעת על פי מבחן הצפיות. המבחן הוא זה: האם אדם סביר צריך היה לצפות את התרחשות הנזק נקודת המוצא היא, שבמקום שהנזק צפוי, מבחינה פיזית, חובה לצפותו מבחינה נורמטיבית, אלא אם כן קיימים שיקולים של מדיניות משפטית, אשר מצדיקים צמצום החובה או שלילתה, חרף יכולת הצפייה הפיזית (ראה: פרשת ועקנין, בעמ' 125-123; ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' אלי גורדון, פ"ד לט(1) 113; דברי כב' השופט – כתוארו אז – אהרון ברק; לדבריו הסכימו כב' הנשיא מאיר שמגר, כב' השופט – כתוארו אז – שלמה לוין, כב' השופט דב לין וכב' השופט גבריאל בך).
פסק דין |14/05/2009 מחוזי – ירושלים
ת"א (תל אביב) 1205/09- ח ח נגד מרכז רפואי רבין קמפוס בילנסון
שמות השופטים: אליהו בכר
(לעניין העדר הצורך בציון מרכיבי עוולת הרשלנות בכל מקרה ר' ע"א 4486/11 פלוני ואח' נ' פלוני (פורסם בנבו, 15.7.2013 ), להלן: "פרשת פלוני"). יישום של בחינת עוולת הרשלנות בזה האופן בוצע לאורך שנים רבות ע"י בתי המשפט לערכאותיהם השונות כ"מודל מסורתי" אלא שלאחרונה הורנו ביהמ"ש העליון, כב' השופט עמית בפרשת פלוני, כי יש לשנות במידת מה את המודל המסורתי למודל חדש לבחינת עוולת הרשלנות בכל אותם מקרים שכיחים דוגמת רשלנות רפואית, כאשר בחינת החובה במודל המסורתי בבחינת "חובה תחילה" מוחלפת לבחינת "התרשלות תחילה", שאמנם לא תחול בכל המקרים אך תחול ברוב המקרים המהווים את "ליבת דיני הנזיקין" כלשון הש' עמית ביחס אליהם התקבלה בפסיקה מעין "חזקת חובה". דוגמאות למערכות יחסים שכאלה הן: מעביד-עובד, רופא-חולה, מורה-תלמיד, נותן שירות-לקוח, בעלים ומחזיק במקרקעין וכיו"ב. אין עוד צורך באותם מקרים שכיחים לבחון מלכתחילה קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית, אלא יש לבחון תחילה את ההתנהגות שגרמה לנזק, היינו את ההתרשלות עצמה, שם יש גם לשבץ את מבחן הציפיות הטכנית, לאחר מכן יש לבחון את הקשר הסיבתי על פי מבחן הסיכון ורק לאחר מכן יש לבחון במידת הצורך קיומה של חובת זהירות במובן של מסננת שיקולי מדיניות השוללת אחריות חרף קיומה של התרשלות. וכלשון ביהמ"ש: "בעוד שעל פי המודל המסורתי סדר הדברים הוא תמיד 'חובה תחילה', הרי שהמודל המוצע של 'התרשלות תחילה', לא יחול בכל מקרה ומקרה, אך יחול במרבית המקרים הנידונים באופן שכיח בבתי המשפט והמשתייכים ל'ליבת דיני הנזיקין' (גלעד, גבולות האחריות עמ' 469). הכוונה לאותם נזקים פיזיים של ניזוקים ישירים המהווים את חלק הארי של תביעות הנזיקין הנידונות בבתי המשפט, שלגביהם כבר התפתחה מעין חזקת חובה בפסיקה.
פסק דין |28/01/2014 |מחוזי – תל אביב
ת"א (הרצליה) 8486-09-09- אסתר חירק נגד נאות השרון בע"מ ואח
שמות השופטים: סיגל רסלר זכאי
בפסק דין שיצא לאחרונה מלפני בית המשפט העליון הוצע מודל חלופי לדיון בעוולת הרשלנות (ע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני (מיום 15/7/2013) (להלן: "פס"ד פלוני"). על פי המודל המסורתי ניתוח עוולת הרשלנות ראשיתו בבחינת קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית, ממשיך בבדיקה אם חובה זו הופרה ולבסוף נבחן קיומו של קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין ההפרה לבין הנזק (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113 (1982) (להלן: "פס"ד ועקנין"). עמדת בית המשפט העליון בפס"ד פלוני לעיל: "תמציתה של הביקורת היא: טשטוש הגבולות בין רכיב החובה (יצירת הסיכון הראשוני) לבין רכיב ההתרשלות (האמצעים שננקטו למניעת הסיכון); ההבחנה בין חובת זהירות מושגית לחובה הקונקרטית מעלה קשיים מעשיים; ההבחנה אינה רצויה באשר היא יכולה להביא להצרת-יתר או הרחבת-יתר של גבולות האחריות; ההבחנה מיותרת פעמים רבות, והשאלה אם המזיק יכול היה לצפות אמורה להיבחן ממילא על רקע נסיבות מקרה קונקרטי. זאת ועוד. על פי המודל המסורתי מושג הצפיות הוא משרתם של שלושה אדונים: אנו מוצאים את הצפיות הן ביסוד של חובת הזהירות (המושגית והקונקרטית ובשני מובנים – יכולת לצפות וצורך לצפות), הן ביסוד ההתרשלות והן ביסוד הקשר הסיבתי, מה שגורם לעירוב ובלבול מושגים. , (פס"ד פלוני, שם, בסעיף 12 לפס"ד של כבוד השופט י' עמית). "חזקת החובה" הנזכרת בפס"ד פלוני היא אותו כלל יציר הפסיקה, שלפיו "מקום שהנזק הוא צפוי (כעניין פיסי) חובה לצפותו (כעניין נורמטיבי), אלא אם כן קיימים שיקולים מיוחדים, המצדיקים צמצום החובה או שלילתה חרף יכולת הצפייה" (ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ ג דון, פ"ד לט(1) 113, בעמ' 130).
פסק דין |10/11/2013 |שלום – הרצליה
ת"א (אשדוד) 51883-07-22- מ ש נגד עיריית אשדוד
שמות השופטים: יהודה ליבליין
זיקין על פי עוולת הרשלנות, יש לבחון שלושה יסודות מצטברים: האחד, קיומה של חובת זהירות – האם קיימת למזיק חובת זהירות כלפי הניזוק; השני, קיומה של התרשלות – האם המזיק הפר חובת זהירות זו; השלישי, קיומו של קשר סיבתי – האם הפרת החובה היא שהביאה לנזק (ע"א 1167/11 פלוני נ' פלוני, פסק ה 29 ( 18.11.2003 ); ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, 122 (1982); רע"א 5277/08 עזבון המנוח אליקשוולי נ' מדינת ישראל, פסקאות 15/12 ( 28.7.2009 ); ע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני ( 15.7.2013 ); ישראל גלעד דיני הנזיקין – גבולות האחריות פרק שישי (2012)). ' לגישה שונה, ביחס לאופן בו יש לבחון את התקיימות יסודות עוולת הרשלנות ראו: ע"א 4486/11 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים משפטיים 15.07.2013 ). על-פי מודל זה, נבחן תחילה קיומה של התרשלות, ולאחר מכן קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק, ובסוף הדרך, ככל שתמצא התרשלות ואף יימצא קשר סיבתי בינה לבין הנזק, או אז תבחן השאלה האם יש נימוק בגינו תישלל האחריות. בענייננו, אין צורך להכריע בין המודלים, היות שהנתבעת, על אף הכחשת נסיבות הנפילה והכחשת קיומו של מפגע, איננה חולקת על ההיבט העקרוני, ולפיו חלה עליה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי הצועדים על המדרכות ברחבי העיר. מכאן, שמיותר הדיון בסוגיית קיומה של חובת זהירות. בהקשר זה נפסק, ולא אחת, כי קיימת חובת זהירות בין הבעלים של המקרקעין לבין מי שעושה בהם שימוש (ראו ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113(1982); ע"א 4486/11 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים משפטיים 15.07.2013 )).
פסק דין |02/05/2024 |שלום – אשדוד
ת"א (חיפה) 4510-05-09- א נגד ס נגד משרד הפנים
שמות השופטים: בטינה טאובר
סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין , מגדירים את יסודותיה של עוולת הרשלנות. 7 עוולת הרשלנות עניינה בהתנהגות עוולתית אשר מקימה זיקה בינה לבין הנזק הנטען. ככלל על פי המודל המסורתי אשר הכה שורשים בפסיקה, בית המשפט בוחן את עוולת הרשלנות בשלושה שלבים: בשלב הראשון נבחנת שאלת קיומן של חובת הזהירות המושגית וחובת הזהירות הקונקרטית. מתן מענה לשאלה זו מתבסס על מבחן הצפיות. השאלה היא, אם אדם סביר יכול היה לצפות בנסיבות העניין את התרחשותו של הנזק, ואם התשובה היא חיובית, האם אדם סביר צריך היה, כעניין שבמדיניות, לצפות את התרחשותו של אותו נזק. . השלב השני עניינו בשאלה – האם הפר המזיק את חובות הזהירות המוטלות עליו, דהיינו, האם סטה המזיק מסטנדרט הזהירות המוטל. שאלת חריגתו של המזיק מסטנדרט הזהירות – דהיינו, שאלת התרשלותו – נבחנת בקריטריונים אובייקטיביים ועל רקע הנסיבות הקונקרטיות של האירוע. . בשלב השלישי והאחרון נבחנת שאלת הקשר הסיבתי, דהינו, האם הפרת החובה היא זו שגרמה לנזק. 30. במאמר מוסגר יצוין כי לאחרונה, ונוכח הביקורות שהושמעו כנגד המודל המסורתי לבחינת עוולת הרשלנות, הוצע על ידי כבוד השופט י' עמית בפסק הדין בע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני, , ( 15.07.13 ), (להלן: "פסק דין פלוני"), מודל חדש לבחינת עוולת הרשלנות. על פי מודל זה, יש לבחון תחילה את ההתנהגות שגרמה לנזק, קרי, את ההתרשלות עצמה, במסגרתה מופעל מבחן הציפיות הטכנית. בהמשך יש לבחון את הקשר הסיבתי על פי מבחן הסיכון ורק לאחר מכן נבחנת שאלת קיומה של חובת הזהירות במובן של מסננת של שיקולי מדיניות השוללים את האחריות חרף קיומה של התרשלות.
פסק דין |03/05/2014 |מחוזי – חיפה
ת"א (בת ים) 16540-04-20- פלוני נגד עירית בני ברק
שמות השופטים: אידית קליימן בלק
בע"א 4486/11 פלוני נ' פלוני מיום 15/7/2013 (להלן: "הלכת פלוני") הוצע מודל עדכני להלכת ועקנין בכל הנוגע לניתוח עוולת הרשלנות, כאשר עיקרו של מודל זה הוא: "לבחון תחילה את ההתנהגות שגרמה לנזק, קרי, ההתרשלות עצמה, במסגרתה להפעיל את מבחן הציפיות, ורק לאחר מכן לבחון את קיומה של חובת הזהירות במובן של מסננת של שיקולי מדיניות השוללים את האחריות חרף קיומה של התרשלות" (הלכת פלוני עמ' 11). וראה דבריו של כב' השופט עמית בעמ' 16/17 לפסק הדין: "בעוד שעל פי המודל המסורתי סדר הדברים הוא תמיד "חובה תחילה", הרי שהמודל המוצע של "התרשלות תחילה", לא יחול בכל מקרה ומקרה, אך יחול במרבית המקרים הנידונים באופן שכיח בבתי המשפט והמשתייכים ל"ליבת דיני הנזיקין" (גלעד, גבולות האחריות עמ' 469). הכוונה לאותם נזקים פיזיים של ניזוקים ישירים המהווים את חלק הארי של תביעות הנזיקין הנידונות בבתי המשפט, שלגביהם כבר התפתחה מעין חזקת חובה בפסיקה. לכן, אין טעם לחזור ולהידרש מבראשית לשאלת חובת הזהירות של מעביד-עובד, רופא-חולה, מורה-תלמיד, נותן שירות-לקוח, בעלים ומחזיק במקרקעין וכיו"ב. במקרים מעין אלה, המהווים את מרבית תביעות הנזיקין המתנהלות בבתי המשפט, נתחיל בבחינת ההתרשלות, לאחר מכן בקשר הסיבתי, ובסוף הדרך נבחן אם קיימים שיקולי מדיניות בגינם יש לשלול את החובה (מה שחריג כשלעצמו בסיטואציות הנמצאות בליבת דיני הנזיקין)" (הגדשה אינה במקור- א. ב. ) 11. לשון אחר, בבואו של בית המשפט לבחון קיומה של עוולת רשלנות לפי המודל המוצע, סדר הדברים הוא "התרשלות תחילה ולאחר מכן החובה".
פסק דין |14/08/2023 |שלום – בת ים
פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968
סעיף: 7ה. תקנות
7ה. שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיפים 7ב עד 7ד, לרבות בענין – (1) סדרי דין ומועדים; (2) חובת מתן הודעה למדינה או לרשות הציבורית על הגשת תביעה; (3) התנאים למסירת הודעה על ידי המדינה כאמור בסעיף 7ב(א), והמוסמך לאשר את מסירתה.
פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968
סעיף: 6. מעשה לפי חיקוק
6. 2 בתובענה שהוגשה על עוולה, חוץ מרשלנות, תהא הגנה שהמעשה שמתלוננים עליו היה לפי הוראות חיקוק ובהתאם להן או שנעשה בתחום הרשאה חוקית או מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; בסעיף זה, "מעשה" – לרבות מחדל.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 500. המצאה מחוץ לתחום השיפוט
500. רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה: (1) מבקשים סעד נגד אדם שמקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל בתחום המדינה; (2) נושא התובענה הוא כולו מקרקעין המצויים בתחום המדינה; (3) מבקשים לפרש, לתקן, לבטל או לאכוף פעולה, שטר, צוואה, חוזה, התחייבות או חבות בנוגע למקרקעין המצויים בתחום המדינה; (4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו, או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה: (א) החוזה נעשה בתחום המדינה; (ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו, מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה; (ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא; (5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה – ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה – אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה; (6) מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או העומד להיעשות בתחום המדינה, או מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו; (7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה; (7א) התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין–לאומי או במתן שירותים בין–לאומיים בהיקף משמעותי; לעניין זה, "אדם קשור" – אם הנתבע הוא תאגיד, כל אחד מאלה: (1) אדם השולט בתאגיד; (2) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1); (3) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו–(2). (8) מבקשים לאכוף פסק-חוץ, כמשמעותו בחוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח-1958, או פסק-בוררות-חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (8א) מבקשים לבטל פסק בוררות חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית המשפט של המדינה שבה, או לפי דיניה, ניתן הפסק. (9) מגישים תובענה על פי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין–לאומית), התשכ"ט-1969; (10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 500. המצאה מחוץ לתחום השיפוט
500. רשאי בית המשפט או רשם שהוא שופט, להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה באחת מאלה: (1) מבקשים סעד נגד אדם שמקום מושבו או מקום מגוריו הרגיל בתחום המדינה; (2) נושא התובענה הוא כולו מקרקעין המצויים בתחום המדינה; (3) מבקשים לפרש, לתקן, לבטל או לאכוף פעולה, שטר, צוואה, חוזה, התחייבות או חבות בנוגע למקרקעין המצויים בתחום המדינה; (4) התובענה היא לאכוף חוזה, לבטלו, להפקיעו או לפסלו, או לעשות בו על דרך אחרת, או לקבל דמי נזק או סעד אחר בשל הפרתו, באחד המקרים האלה: (א) החוזה נעשה בתחום המדינה; (ב) החוזה נעשה בידי מורשה העוסק או המתגורר בתחום המדינה, או באמצעותו, מטעם מרשה העוסק או המתגורר מחוץ לתחום המדינה; (ג) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל לפי כתבו או מכללא; (5) תובעים על הפרת חוזה בתחום המדינה – ואין נפקא מינה היכן נעשה החוזה – אפילו קדמה לאותה הפרה, או נלוותה אליה, הפרה מחוץ לתחום המדינה אשר שללה את האפשרות לקיים אותו חלק מן החוזה שצריך היה לקיימו בתחום המדינה; (6) מבקשים צו מניעה לגבי דבר הנעשה או העומד להיעשות בתחום המדינה, או מבקשים למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבקשים גם דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו; (7) התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל בתחום המדינה; (7א) התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין–לאומי או במתן שירותים בין–לאומיים בהיקף משמעותי; לעניין זה, "אדם קשור" – אם הנתבע הוא תאגיד, כל אחד מאלה: (1) אדם השולט בתאגיד; (2) תאגיד הנשלט בידי אדם כאמור בפסקה (1); (3) תאגיד הנשלט בידי מי מהאמורים בפסקאות (1) ו–(2). (8) מבקשים לאכוף פסק-חוץ, כמשמעותו בחוק אכיפת פסקי-חוץ, התשי"ח-1958, או פסק-בוררות-חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (8א) מבקשים לבטל פסק בוררות חוץ כמשמעותו בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968, שניתן נגד תושב ישראל, אם שוכנע בית המשפט כי אין למבקש אפשרות לזכות בדין צדק בבית המשפט של המדינה שבה, או לפי דיניה, ניתן הפסק. (9) מגישים תובענה על פי חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין–לאומית), התשכ"ט-1969; (10) האדם שמחוץ לתחום המדינה הוא בעל דין דרוש, או בעל דין נכון, בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה.
חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), התשט"ו-1955
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה – "בית-משפט" – לרבות בתי-דין, ועדות וגופים אחרים המוסמכים כדין לעניני-שיפוט, ולמעט בית-משפט הדן בפלילים; "קטין" – מי שלא מלאו לו 18 שנה; "נידן קטין" – ענין העומד להכרעה בבית-משפט, ושבהכרעתו חייב או רשאי בית המשפט להביא בחשבון קטינותו של קטין, אף שהקטין אינו בעל דין; "נידן חולה-נפש" – ענין העומד להכרעה בבית-משפט, ושבהכרעתו חייב או רשאי בית המשפט להביא בחשבון את מחלתו של חולה הנפש, אף שחולה הנפש אינו בעל-דין; "חולה נפש" – לרבות לקוי בשכלו; "נידן נעדר" – ענין העומד להכרעה בבית משפט, ושבהכרעתו חייב או רשאי בית המשפט להביא בחשבון את העובדה שאדם פלוני נעדר מישראל או שמקום מגוריו אינו ידוע, אף שהאדם אינו בעל דין; "עובד סוציאלי לעניין סדרי דין" – עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי סעיף 9.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
נות אלה; "תביעה לפינוי מושכר"-תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית"-תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תביעת רכב"-תובענה לפיצויים בשל נזק שנ גרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי; "תובענה"-הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף"-לרבות תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף; ואולם תובענה שעילתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינה תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף; "תצהיר"-ת צהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
"תביעה לפינוי מושכר" – תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית" – תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תובענה" – הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח ב הגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף" – למעט תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני ינואר 2021)
סעיף: 1. הגדרות
קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה"-תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר"-תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.
פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968
סעיף: 7ג. תובענה נגד עובד רשות ציבורית
7ג. (א) הוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבורית על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד הרשות הציבורית, רשאים הרשות הציבורית או העובד לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה; הוגשה בקשה כאמור, תצורף הרשות הציבורית להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת, ובית המשפט יקבע האם התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף 7א. (ב) קבע בית המשפט כי התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף 7א, תידחה התובענה נגד עובד הרשות הציבורית, ויחולו הוראות סעיף 7ב(ב), בשינויים המחויבים; קבע בית המשפט שעובד הציבור עשה את המעשה שלא תוך כדי מילוי תפקידו – תידחה התובענה נגד הרשות הציבורית. (ג) בית המשפט יחליט בבקשת הרשות הציבורית או העובד כאמור בסעיף קטן (א), לאלתר.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמד-1984 (נוסח החל על הליכים שנפתחו לפני 2021)
סעיף: 1. הגדרות
קטין" וכמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "תובענה" – תביעות, בקשות ושאר ענינים שמביא בעל דין לפני בית משפט באחת הדרכים שנקבעו לכך; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה בכתב בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה ושניתנה מחוץ לישראל, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור; (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינת חוץ; (4) בפני נוטריון המוסמך על פי דין מדינת החוץ שב הניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, אשר מאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון על פי דיני אותה מדינה.
צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)
טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 1. ירושלים ירושלים וגם בית שמש מחוז ירושלים 2. תל–אביב-יפו תל–אביב-יפו מחוז תל אביב טור א'בית משפט שלום טור ב'מקום מושב טור ג'אזור שיפוט 3. באר שבע באר שבע תחומי הרשויות המקומיות האלה: באר שבע, רהט, נתיבות, דימונה, אופקים, חורה, כסיפה, ערד, מיתר, עומר, ירוחם, תל שבע, ערערה בנגב, המועצה האזורית אל–קסום, לקייה, המועצה האזורית אשכול, המועצה האזורית מרחבים, המועצה האזורית נווה מדבר, שגב שלום, המועצה האזורית בני שמעון, המועצה האזורית שדות נגב, המועצה האזורית רמת נגב, להבים, מצפה רמון, המועצה האזורית תמר, מהמועצה האזורית הערבה התיכונה רק יישובים אלה: חצבה, עידן, עין יהב, צופר, ספיר, צוקים ועיר אובות 4. נצרת נוף הגליל או נצרת תחומי הרשויות המקומיות האלה: נצרת, עפולה, נוף הגליל, המועצה האזורית עמק יזרעאל-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 7, המועצה האזורית הגלבוע, מגדל העמק, יוקנעם עילית, כפר כנא, יפיע, רינה, אכסאל, עין מאהל, עילוט, משהד, המועצה האזורית אל-בטוף-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 13, זרזיר, המועצה האזורית בוסתן אל-מרג', רמת ישי, בסמת טבעון, שיבלי-אום אל-ר'נם, דבוריה, כעבייה-טבאש-חג'אג'רה, המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית שער הגליל (גליל תחתון) 5. חיפה חיפה תחומי הרשויות המקומיות האלה: חיפה, קריית אתא, קריית מוצקין, קריית ביאליק, קריית ים, טירת כרמל, נשר, קריית טבעון, דאליית אל-כרמל, רכסים, המועצה האזורית זבולון, עספייא וביר אל-מכסור 6.
כל הזכויות שמורות ©