תביעה על רשלנות רפואית

רע"א 2589/23- פלוני נגד אסותא אשדוד בעמ

שמות השופטים: י עמית

, התשמ"ד-1984 ובתיקון מס' 3 לתקנות החדשות, בגדרו תוקנה תקנה 15(א)(2) ונוספה תקנה 92(א1). על פי התיקון, בתביעת נזקי גוף בשל עבירת מין שהנתבע ביצע כלפי התובע והורשע בה, רשאי התובע לבקש כי בית המשפט ימנה מומחה מטעמו ובית המשפט יטיל את תשלום שכרו של המומחה שמינה על הנתבע שהורשע, אלא אם שוכנע מטעמים מיוחדים שלא לעשות כן (בעניין זה ראו גם ע"א 132/21 פלונית נ' פלוני, פסקה 15 לפסק דיני ( 13.4.2022 ))]. 8. ומה דינו של בעל דין שלא צירף חוות דעת רפואית לכתב טענותיו ובית המשפט לא פטר אותו מכך ככלל, במצב כזה בעל הדין "לא רשאי להשמיע עדות של מומחה רפואי ולא יוכל להוכיח עניין שבמומחיות רפואית מטעמו לעניין הנדון" (תקנה 93(א) לתקנות, וכן השוו ל-רע"א 2399/21, פסקה 28). ודוק: בתביעת נזקי גוף בגדרה התובע מסתפק אך ורק בנזק בלתי ממוני, אין בהכרח חובה לצרף חוות דעת רפואית. כך, לדוגמה, מקום בו מדובר בתביעה בגין תקיפה או תאונת עבודה (ראו למשל רע"א 235/16 דנציגר נ' חרל"פ, פסקה 6 ( 10.7.2016 )). אך כאשר בתביעה לרשלנות רפואית עסקינן, כמו במקרה דנן, הרי שעל מנת להוכיח התרשלות בגינה נגרם נזק לא ממוני, על התובע לצרף חוות דעת רפואית לתמיכה בטענות ההתרשלות והקשר הסיבתי. 9. ומהתם להכא. בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה כי בנסיבות העניין לא היה מקום לפטור את המבקש מהגשת חוות דעת רפואית מטעמו, ובתוך כך דחה את טענותיו ולפיהן בנסיבות המקרה הוא כלל אינו מחויב בהגשת חוות דעת. בין היתר, בית המשפט המחוזי עמד על כך שאין חולק כי מדובר בתביעת רשלנות רפואית בגין "נזקים חמורים מאוד" שנגרמו לכאורה למבקש בהיותו כבן שנתיים בלבד; כי מכתב התביעה עולות טענות רבות בדבר שורת מעשים רשלניים, לכאורה, מצד הצוות הרפואי של המשיבה, הדורשות ביסוס בחוות דעת מומחה ברפואה; וכי מאחר שאין חולק שהשבר לא נגרם במהלך הטיפול, מתחדד עוד יותר הצורך בחוות דעת שתצביע גם על קשר סיבתי, דהיינו, על כך שהנזקים נגרמו דווקא כתוצאה מההתרשלות הנטענת, ולא כתוצאה מהשבר עצמו וללא קשר לאופן הטיפול אצל המשיבה.

החלטה |19/06/2023 |בית המשפט העליון

רע"א 2399/21- פלוני נגד פלוני

שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר

חוות דעת מעין זו נחשבת "למרכיב הכרחי לצורך העמדת עילת תביעה טובה ושלמה" (ראו: רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון אייזנבך, פסקה 8 ( 8.5.2012 )), ובהיעדרה נשמטת הקרקע תחת טענות רפואיות המועלות על-ידי מי מהצדדים (ראו: תקנה 93(א) לתקנות סדר הדין האזרחי; יוער כי תקנה 87(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לבית המשפט לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית כאמור, אך במקרים אלה, ימונה חלף זאת מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ראו: רע"א 7975/18 פלוני נ' המרכז הרפואי תל אביב, פסקה 7 ( 9.12.2018 ); רע"א 3046/18 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקאות 30/28 ( 24.12.2018 ); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 677 (כרכים א-ב, מהד' 13, 2020)). יתירה מזאת, לא אחת נקבע כי חוות דעת של מומחה אשר צורפה לכתב הטענות, נחשבת לחלק בלתי-נפרד מכתב הטענות עצמו, עדי כדי שהגשת חוות דעת רפואית נוספת או משלימה מחייבת תיקון של כתב הטענות (ראו: רע"א 6098/92 זכאי נ' מדינת ישראל, משרד הבריאות, פ"ד מז(3) 651, 654 (1993); רע"א 3686/16 פלונית נ' מדינת ישראל – המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי (איכילוב), פסקה 7 ( 26.7.2016 ); רע"א 4741/19 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני, פסקה 10 ( 18.9.2019 )). 12 29. הנה כי כן, בירורן של תביעות לפיצויים בגין נזקי גוף מחייב, ככלל, את כל אחד מבעלי הדין לצרף חוות דעת רפואית לכתב טענותיו ככל שברצונו להוכיח עניין שברפואה (אם לשם ביסוס התביעה ואם לשם התגוננות מפניה). עוד יצוין כי לעתים ממנה בית המשפט אף מומחה רפואי מטעמו על מנת לסייע בידו להכריע בין חוות הדעת מטעם הצדדים (ראו: תקנה 88(א) לתקנות סדר הדין האזרחי; לחשיבותו של מינוי מומחה מטעם בית המשפט בנסיבות שכאלה, ראו למשל: ע"א 9418/04 צוות ברקוביץ מאגרי בניה בע"מ נ' דמארי, פסקה יב ( 9.4.2006 ); ע"א 4330/07 מוזס נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות – בית חולים רמב"ם חיפה, פסקאות טו-טז ( 5.3.2009 )).

פסק דין |28/07/2021 |בית המשפט העליון

ת"א (קריות) 36596-07-13- עזבון המנוח גאוהר חליל זל נגד בית החולים לגליל המערבי נהריה

שמות השופטים: עידית וינברגר

לצורך עמידה בנטל, על המבקש לגבות את טענותיו בראיות: "במסגרת "הנטל הכבד" המונח על כתפי התובע, עליו להראות מהם טעמיו המיוחדים המצדיקים את מתן הפטור בעניינו ומינוי מומחה מטעם בית המשפט. טענות אלו אינן יכולות להיטען בעלמא, אלא עליהן להיות מגובות בראיות" (עניין מרכז רפואי רבין דלעיל) 9. החובה לצרף חוות דעת להוכחת עניין שברפואה, מודגשת ביתר שאת כאשר מדובר בתביעות רשלנות רפואית, כמו בענייננו: "בעל דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה (תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). חובה זו היא בעלת משמעות מיוחדת בתביעות בשל רשלנות רפואית, שאז תלויה הן הוכחת החבות והן הוכחת הנזק, בחוות דעת כזו" (ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' מוטי סולן, פ"ד נה (4 ) 911,898 ) 5 ראו גם בת. א. 3244/09 (ב"ש) אוקסנה לובנוב נ' תגבור בע"מ (13/03/2012): "בתובענות שעניינן בנזקי גוף שאינם תולדה נטענת של רשלנות רפואית, מהווה מתן פטור מצירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה חריגה מן הכלל החל ברגיל בנוגע להוכחת עניין שברפואה. אולם, בתובענות שעניינן ברשלנות רפואית עצם חוות הדעת הרפואית מקימה את עילת התביעה גופה, מלבד היותה הוכחה במישור הנזק, ובהעדרה אין למעשה אף לא ראשית ראיה לחבות (וודאי לא לנזק). . . אכן, חובת צירוף חוות דעת רפואית בתובענה בעילה של רשלנות רפואית הינה בעלת משמעות מיוחדת, באשר בהעדר חוות דעת רפואית, אין התובענה רק נעדרת כל תשתית לחבות, אלא היא מהווה למעשה ערעור ופגיעה במקצועיותם של הרופאים המעורבים, ללא כל אחיזה, ולכך לא אוכל לתת יד.

החלטה |30/05/2015 |שלום – קריות

ת"א (חיפה) 10004-12-19- פלוני נגד שירותי בריאות כללית מחוז חיפה

שמות השופטים: אהרון שדה

לא פעם מתקשה מערכת הבריאות לעמוד במצופה ממנה ולא בטוח שהאשם נעוץ דווקא בה שכן המדיניות וחלוקת המשאבים נקבעים במקום אחר. הפרת חובה שהיא בגדר רשלנות, התרשלות או הפרת חובה חקוקה שהיא חד משמעית, לא יזכו "להנחה" בעת ההכרעה. יעדים או אידיאלים שאליהם אנו מבקשים לשאוף אך לא תמיד מוגשמים באופן מלא או רצוי, את אלה יש לבחון בהתאם למועד ולמצב הרלוונטיים. יש לזכור כי קיים פער בין המצוי לרצוי, בגין הרצוי לא תמיד ניתן לחייב בדין, המצוי הוא זה שבדרך כלל קובע את מתחם ה"סבירות" בה גוף פועל. אין זה סוד שבתי המשפט נוטלים מעט מהרצוי (גם אם הוא לא מצוי) ומוסיפים אותו למצוי כדי ליצור סטנדרט התנהגות גבוה יותר (למשל בחבות מעסיק לבטיחות עובדיו) אך הדבר צריך להיעשות בזהירות, במתינות ובשים לב ליכולות האמיתיות של אותו נתבע לממש גם את הרצוי-והכוונה לזה הרחוק יותר מהמצוי. ומכאן חזרה לתיק שלפני, הטענות העיקריות העולות מכתב התביעה אשר ייסקר כאמור וידון על פי חלקיו נוגעות להתרשלות בנטילת אנמנזה מהמנוח והשלכותיה, הטענה השנייה נוגעת להפרת זכותו של התובע לקבלת טיפול רפואי נאות כחולה אונקולוגי סופני או כ"חולה הנוטה למות" על פי החוק הנושא שם זה. שתי עילות מרכזיות אלה כוללות בחובן כמובן עילות משנה ואת הטענות וההתייחסות לטיפול רפואי שקיבל או לא קיבל התובע. 4 הנתבעת בסיכומיה הדגישה כי תצהירי ועדויות המומחה מטעם התובעים ועדיהם היו סובייקטיביים מאד ברם לא הוכחו מתוכן עובדות אשר יכולות לבסס את התביעה מקל וחומר כשמדובר בתביעת רשלנות רפואית, בה יש לתחום ולהוכיח את חזית התביעה באמצעות חוות דעת מומחה כאשר במקרה של התובעים מדובר בחוות דעת קצרה (3 עמודים) היתומה מכל אסמכתא או הפנייה לספרות רפואית או מקור מחייב אחר ודומני כי במקרה כאן, כאשר אין העברת נטל ולמעשה כל העובדות מצויות בידי התובעים, יש מקום להתחיל את הדיון בהכרעה בבחינת עדויות עדי התביעה ובראשן המומחה מטעמה.

פסק דין |13/06/2022 |שלום – חיפה

ת"א (חיפה) 68209-08-23- פלונים נגד שירותי בריאות כללית הנהלה ראשית

שמות השופטים: ישראלה קראי גירון

אכן, נקודת המוצא היא שעל בעל דין שרוצה להוכיח עניין שברפואה, לצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו, כנדרש על פי תקנה 87(א) לתקנות. החובה לצרף חוות דעת רפואית לתביעה, המבוססת על עילה של רשלנות במתן טיפול רפואי, היא לא רק חובה משפטית, אלא יש לה חשיבות מיוחדת, מאחר והן הוכחת החבות והן הוכחת הנזק תלויות בחוות דעת זו. ראו לעניין זה: ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ' מוטי סולן, פ"ד נה 898 (4) (2001). יחד עם זאת, תקנה 87 (ד) לתקנות מאפשרת לבית משפט לסטות מהכלל הקבוע בתקנה 87(א) הנ"ל, ולא לחסום את דרכו של התובע מלהוכיח עניין שברפואה, רק מפני שחוות הדעת הרפואית לא הוגשה עם כתב תביעתו. תקנה 87(ד) מאפשרת זאת, וקובעת כי על תובע, המבקש לדחות את מועד הגשת חוות הדעת, להגיש בקשה למתן ארכת מועד להגשת חוות דעת נדרשת, לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה. גישה זו, לפיה אין לחסום באופן גורף זכותו של תובע לפנות לערכאות, רק בשל העדר חוות דעת רפואית נדרשת לתמיכה בתביעתו במועד, בשל החשש מפני גרימת עוול לא מידתי לאחד הצדדים, בדרך כלל התובע, הוכרה גם בפסיקה שקדמה לתקנות. כך גם הוכר הצורך לנהוג בגישה מקלה ביחס לשאלת חובת צירוף חוות דעת לכתבי טענות ומהו המועד הנכון לעשות כן. ראו לעניין זה: ת"א (מחוזי י-ם) 9337/07 עזבון רחל שבו נ' מוחמד דחלאן ( 29.06.2010 ); ת"א (י-ם) 7116/05 מסאלמה נ' בית חולים מקאסד ( 20.11.2006 ). 13. בענייננו, הוגש כתב התביעה בטרם חלפו 7 שנים מהמועד בו נולדה הקטינה, ומעיון באמור בו לא ניתן לטעון כי עסקינן בתביעה מופרכת וחסרת בסיס, רק בהסתמך על האמור בה.

החלטה |23/01/2024 |מחוזי – חיפה

ת"א (תל אביב) 41100-08-21- ג.א.ק נגד שירותי בריאות כללית

שמות השופטים: יעל אילני

בין היתר חזר וקבע כי: "כידוע, נקודת המוצא היא שבעל דין המבקש להוכיח "עניין שברפואה" נדרש לצרף לכתב טענותיו חוות דעת מומחה ברפואה, וזאת בשונה מחווֹת דעת מומחים בתחומים אחרים, שאותן אין צורך לצרף לכתב הטענות. . . מכאן, שרואים את חוות הדעת הרפואית כחלק מכתב הטענות של בעל הדין, והיא נחשבת "למרכיב הכרחי לצורך העמדת עילת תביעה טובה ושלמה". . . כך על דרך הכלל, וכך במיוחד בתביעות בגין רשלנות רפואית, שבהן גם שאלת האחריות (ולא רק שאלת הנזק) כרוכה, מניה וביה, בהוכחת "עניינים שברפואה", ולפיכך על התובע לתמוך גם את טענותיו במישור זה באמצעות חוות דעת מתאימה. . . " "לצד זאת", נקבע שם, "בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית לכתב הטענות, וסמכות זו, אשר הייתה קבועה בעבר בתקנה 127 סיפה לתקנות הישנות, מעוגנת כיום בתקנה 87(ד) לתקנות. . . הלכה עמנו כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות זו "אך בנסיבות יוצאות דופן,שכן פטור מעין זה אינו עולה בקנה אחד עם שיטת המשפט האדברסרית בגדרה נדרשים בעלי הדין להציג תשתית ראייתית לטענותיהם ולבסס את עילת תביעתם, בין היתר, באמצעות חוות דעת רפואית". . . ונפסק בעבר כי על בעל הדין המבקש את הפטור להוכיח ברמת הוכחה גבוהה הנתמכת בראיות מספקות כי ישנם טעמים שבגינם אין באפשרותו להגיש חוות דעת רפואית מטעמו; וכן כי במקרים החריגים שבהם יינתן פטור, אזי, ככלל, ימונה תחת זאת מומחה מטעם בית המשפט (ראו עניין פלוני, פסקאות 13-9; עניין עזבון אייזנבך, פסקאות 11/10; רע"א 2399/21, פסקה 28 והאסמכתאות שם ; שקד, עמ' 366-365)". בסיום פסק הדין הוסיף כב' השופט עמית וציין כי על אף השוני בין נוסח התקנות הישנות בה נקבע כי בית המשפט רשאי לפטור מצירוף חוות דעת רפואית "מטעמים מיוחדים שיירשמו", לבין נוסח תקנה 87(ד) לתקנות החדשות הנוקטת לשון "אם מצא הצדקה לכך", אין מדובר בשינוי מהותי אלא "בשוני סמנטי, ומחוקק המשנה לא התכוון להכניס שינוי מהותי בתנאים למתן פטור מהגשת חוות דעת.

החלטה |21/01/2024 |מחוזי – תל אביב

ת"א (חיפה) 23621-01-22- פלוני נגד כמאל אברהים

שמות השופטים: אפרת קריב

ככל שהתובע מבקש פטור או דחייה מהגשת חוות דעת כזו כאמור, צריך להגיש בקשה זו עם כתב התביעה (תקנה 87(ד) לתקנות סדר דין אזרחי, התשע"ט – 2018) . 27. התובע מבקש להסתפק במסמך תוצאות התלונה למשרד הבריאות ובהצעות המחיר שצרף לכתב התביעה כדי להוכיח את רשלנות הנתבע. 28. למרות שבמסמך ממשרד הבריאות ישנן קביעות שונות המתייחסות לטיפולים שקיבל התובע אצל הנתבע ואף קביעות מסוימות באשר לרשלנות הנתבע, אין בו פירוט באשר לנזקים שנגרמו מטיפולים שנעשו בשנים שונות ואין בו פירוט הנזקים או קביעת תמחור לטיפולים הנדרשים. עיון בהצעות המחיר שצרף התובע לכתב התביעה מעלה כי הרופאים אליהם פנה התובע סבורים שעל התובע לבצע טיפולים נוספים מעבר לטיפולים המצוינים במסמך במשרד הבריאות, ולפיכך הצעות המחיר אינן יכולות להשלים את המסמך ממשרד הבריאות ולהוות יחד מעין חוות דעת רפואית. 29. כמו כן, התובע לא צרף לתביעתו בקשה מפורטת לדחיית המועד להגשת חוות דעת או בקשה לפטור מהגשת חוות דעת לרבות מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי שאינו מאפשר זאת. 30. על פי הפסיקה, בתביעות שעניינן רשלנות רפואית ישנה חשיבות רבה לצירוף חוות הדעת כיוון שעצם קיומו של נזק עקב טיפול רפואי, אין בו כדי להעיד בהכרח על קיומו של אשם (ראה ע"א 8693/08 יצחק הרמן נ' ד"ר עמוס שטרנברג ( 29.12.2010 )) . לא כל נזק מלמד על רשלנות ומדובר בעניין שברפואה הדורש ראיה ולא ניתן להוכיחו אלא באמצעות חוות דעת (ראה: ת"א (שלום חי') 16718-10-15 פלוני נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות (נבו 19.09.2018 ). 31. אף הטענה להיפוך נטל הראיה אינה פוטרת את התובע מהגשת חוות דעת וזאת כיוון שתחולת הכלל מחייבת הוכחת התקיימות התנאים שמונה הסעיף והוכחה זו יכולה להתקבל רק לאחר סיום פרשת התביעה, (ע"א 1146/99 קופת חולים כללית נ.

החלטה |26/03/2022 |שלום – חיפה

רע"א (מרכז) 40074-12-19- ע. ר. נגד מגדל חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: צבי ויצמן

כללו של דבר הוא שעל תובע המבקש להוכיח דבר שברפואה לצרף לכתב תביעתו חוות דעת רפואית לביסוס טענותיו בעניינים שברפואה, כפי שמעוגן בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984(להלן- התקנות) אשר קובעת כדלקמן: "רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות , תשל"א-1971 (להלן – חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו". עיתים יאשר בית המשפט הגשת חוות דעת רפואית במאוחר להגשת כתב התביעה ואולם אז יידרש תובע המבקש לצרף את חוות הדעת במנותק להגשת כתב התביעה לבקש את תיקון כתב תביעתו לצורך צרופה של אותה חוות דעת שכן חוות הדעת מהווה חלק מכתב התביעה עצמו, כך הובהר כדוגמה בעניין רע"א 3686/16 – פלונית נ' מדינת ישראל – המרכז הרפואי תא עש סוראסקי, (2016) – "כידוע, כאשר עסקינן בחוות דעת של מומחה רפואי מטעם אחד הצדדים להליך, שנועדה להוכיח עניין שברפואה, חוות הדעת עצמה מהווה חלק מכתב הטענות של בעל הדין. . . בהקשר זה כבר הובהר כי: "החובה המוטלת על תובע לצרף חוות דעת רפואית בעת הגשת תביעה בגין נזק רפואי מעוגנת בתקנה 127 לתקנות. . . הכלל הקבוע בתקנה 127 הוא חריג לתקנה 71(א) לתקנות לפיה: 'כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי הענין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן'" (רע"א 4046/09 התעשייה הצבאית לישראל בע"מ נ' מונסונגו, פסקה 3 ( 5.10.2009 ))" (הדגשה שלי – צ. ו) 9 ואם כן, ובהתאם לתקנה 92 לתקנות, היה על המבקש בנדון, אשר חפץ להגיש חוות דעת רפואית נוספת שעניינה בתחום התעסוקתי, להגיש בקשה לתיקון כתב תביעתם באופן שתצורף לו חוות הדעת האמורה, תוך הבהרה מדוע נחוץ התיקון ובמה יסייע לבית המשפט "להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

החלטה |19/01/2020 |מחוזי – מרכז

ת"א (תל אביב) 28574-04-22- עזבון המנוחה פלונית ז"ל נגד ' המרכז הרפואי על שם סוראסקי בית חולים איכילוב

שמות השופטים: קרן שמש

קרי, בהיעדרה של חוות דעת רפואית, או בקיומה של חוות דעת רפואית שאינה מפרטת ברמה העובדתית הנדרשת את הרשלנות הרפואית המיוחסת לנתבע-אין מנוס מהמסקנה, כי התביעה שהוגשה הינה משוללת עילה, וככזו-דינה להימחק, בהתאם לתקנה 100(1) לתקנות. . . אין די באמירה כללית לצורך ביסוס טענה משפטית בדבר קיומה של רשלנות. על הטוען לנזק כתוצאה מרשלנות, לפרט את פרטי המעשה או המחדל שגרמו לאותו נזק, וזאת על-מנת לאפשר לבית המשפט לבדוק את טענותיו של התובע ולהכריע במחלוקת שבין הצדדים. " (בש"א (מחוזי ת"א) 7784/09 בית החולים על שם רבקה זיו נ' אדרי ( 24.9.2009 )). 27. יתרה מכך, לעניין מעמדן המיוחד של חוות דעת מומחים בתביעות שעילתן רשלנות רפואית יפים דברי כב' השופטת נאור (כתוארה אז) בת"א (ירושלים) 62/89 [לא פורסם] כפי שצוטטו בהחלטה בת"א (חיפה) 914/03 חזות נ' פרופ' מרדכי שוחט ( 14.1.2005 ): "בתביעות רשלנות רפואית מוצב סימן שאלה לגבי מעמדם וכושרם המקצועי של רופאים ומוסדות רפואיים אשר חייהם ובריאותם של בני אדם תלויים יום אחר יום ביכולתם המקצועית. עצם הצבת סימן שאלה, יש בה כדי לפגוע באמון שרוחש הציבור לאנשי רפואה אלה. מן הצדק הוא אפוא לדרוש, כי הבא לטעון כנגדם טענה חמורה, כטענת רשלנות בדיני נפשות, לא יוכל לעשות זאת על-ידי הפרחה סתמית של טענות, מבלי שיצביע לפחות על בסיס ראשוני לטענותיו. הגשת כתב תביעה בעניין של רשלנות רפואית, מבלי לצרף לכך חוות דעת רפואית תומכת, פגומה, איפוא, לא רק מבחינת הדין אלא גם מבחינת הצדק. " 28. אם כן, נמצאנו למדים כי בתביעות שעילתן רשלנות רפואית חוות הדעת של המומחים ברפואה הן חלק אינטגרלי מכתב התביעה, והן המשרטטות את עילת התביעה.

פסק דין |29/09/2024 |שלום – תל אביב

ת"א (באר שבע) 50014-01-19- פלונית נגד המרכז הרפואי ע"ש שיבא

שמות השופטים: יעל ייטב

מבוא 1. התובעת הגישה תביעה נגד הנתבעים בגין רשלנות רפואית. במסגרת ההליך הגישו הצדדים מספר חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמם, בתחומים שונים. לאור הפערים בין חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים, ניתנה לצדדים האפשרות להתייחס לכוונת בית המשפט למנות מומחה מטעמו. 2. התובעת התנגדה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בעוד שהנתבעת הותירה את הסוגייה להכרעת בית המשפט. 3. תמצית טענתה של התובעת היא כי בניגוד לתביעות רגילות המוגשות בגין נזקי גוף, תביעות בגין רשלנות רפואית הן בגדר 'מטריה' מיוחדת, שכן מומחה בית המשפט מתבקש בחוות דעתו להטיל בעמיתו 'אות קין' של רשלן, ועל כן ייטה המומחה מטעם בית המשפט, גם באופן בלתי מודע, להגן על עמיתו. חשש מהטייה זו קיים על אחת כמה וכמה כאשר הגוף הנתבע הוא מוסד רפואי ציבורי גדול, קל וחומר כאשר מדובר במדינת ישראל ובמשרד הבריאות, שהינם גם הגוף המפקח, המעניק רישיונות והמתקין תקנות. 4. התובעת הפנתה בתגובתה לפסיקה ולספרות, בין היתר לפסק דינו של כב' השופט ח' כהן בע"א 219/79 ד"ר ירמלוביץ' נ' חובב, פ"ד לה (3) 766, 783 (1980), ולפסק דינו של כב' השופט צ' זילברטל ברע"א 2104/12 פלונית נ' מדינת ישראל (מיום 1.5.2012 ). 2 5. לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים ואת חוות דעת המומחים מטעמם מצאתי שיש למנות מומחה בתחום הנוירוכירורגיה. המסגרת החוקית 6. ההלכה הפסוקה עמדה לא אחת על החשיבות במינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט גם בתביעות בגין רשלנות רפואית. כב' השופט ס' ג'ובראן (בהסכמת כב' השופטים מ' נאור (כתוארה אז) וד' חשין)) עמד על חשיבות מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרשלנות הרפואית, כ'גורם נטרלי' ו'כמתווך בין עולם הרפואה לעולם המשפט' עוד בע"א 916/05 כדר נ' הרישנו (מיום 28.11.2007 ) (להלן- "פרשת הרישנו")- בית משפט זה חזר והדגיש לא פעם את חשיבות מינויו של מומחה מטעם בית המשפט.

החלטה |12/07/2022 |מחוזי – באר שבע