שירותי נוטריון בפתח תקווה

אודות המחבר


עורכת דין ריקי בקבני

RDB עו"ד ריקי בקבני

שירותי נוטריון בפתח תקווה – סקירה משפטית

תשובה תמציתית

שירותי נוטריון בפתח תקווה כפופים להוראות חוק הנוטריונים והתקנות, כאשר נוטריון חייב להיות עורך דין בעל ותק של 10 שנים לפחות ולקבל רישיון מיוחד. תפקידיו כוללים אימות חתימות, אישור העתקים, אישור תרגומים ועריכת תצהירים, תוך הקפדה על כללים מחמירים.

המסגרת הנורמטיבית

תפ (פתח-תקוה) 2825/00- מדינת ישראל נגד כ ס (ניתן ב 01/04/2001) "ראה: למשל, אריה לית, חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 על תקנותיו מדריך לנוטריון: הלכה למעשה (ירושלים, תשנ"ט-1999), עמ' 133-158"

תפקידי הנוטריון

תא (ירושלים) 2056/08- חברת אל וואטן בעמ נגד ווידאד גמיל שחאדה ואח (ניתן ב 04/07/2013) "על פי פרק ב' לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, מוגדרים תפקידיו וסמכויותיו של נוטריון וביניהם: לאמת חתימה על מסמך, לאשר שהחותם על מסמך בשם זולתו היה מוסמך לכך, לאשר נכונותו של העתק ממסמך, לאשר נכונותו של תרגום מסמך, לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת, לאשר שאדם פלוני חי, לאשר נכונותה של רשימת מצאי…"

חובות הנוטריון

תק (אשקלון) 33836-11-17- דמיטרי קולדובסקי נגד סמדר שמש (ניתן ב 21/06/2018) "אישור הנוטריוני שמסרה לתובע הינו אימות חתימת המתרגמת על תצהיר… אשר על פי חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 ניתן רק על ידי נוטריון השולט בשפה בה נערך המקור ובשפה אליה תורגם והוא תרגם בעצמו או בדק נכונות התרגום."

שיקולים מעשיים

  1. בחירת נוטריון:

    • יש לוודא שהנוטריון מוסמך ובעל רישיון בתוקף
    • רצוי לבחור נוטריון בעל ניסיון בתחום הספציפי הנדרש
    • חשוב לוודא זמינות ונגישות המשרד
  2. הכנה מראש:

    • להכין את כל המסמכים הנדרשים
    • לוודא תקפות תעודות מזהות
    • לתאם מראש במקרה של צורך בתרגום

סיכום

שירותי נוטריון בפתח תקווה מהווים חלק חיוני במערכת המשפטית, כאשר הנוטריון משמש כגורם מוסמך לאימות ואישור מסמכים משפטיים. חשוב להקפיד על בחירת נוטריון מוסמך ולהיערך מראש עם כל המסמכים הנדרשים.

לייעוץ עם עורך דין מומחה וניסיון רב .

RDB עו"ד ריקי בקבני

סימוכין

ת"פ (פתח-תקוה) 2825/00- מדינת ישראל נגד כ ס

שמות השופטים: שטרסמן גבריאל

  • אשר ליחסיו של הנאשם עם גרושתו, הוא העיד כי הוא מתגורר עמה בדירה אחת ברחוב ב בפתח תקוה (יושם אל לב, כי כתובתו של הנאשם כמצויין על כתב האישום היא ברחוב ב כ השיתוף מלא, העיד הנאשם: הם שילמו שכר דירה ביחד, ישנו באותה מיטה וניהלו בית משותף (שורה 5 בעמוד 44 לפרוטוקול) וכל אימת שמי מהם נזקק לכסף, השלים לו השני את מחסורו. 58. אמנם, זה כשנה אין הנאשם גר עוד עם גרושתו, שכן היא חשדה כי הוא בגד בה ולמעשה תפסה אותו עם המתלוננת. בשלב זה עבר הנאשם להתגורר בדירת אביו, ברחוב ב-כ אך מעבר זה לא מנע ממנו את המשך יחסיו עם גרושתו. וכך חי עם גרושתו בסופי שבוע ובשמחות משפחתיות (שורה 19, שם). המתלוננת ידעה על כך. 59. לאמיתו של דבר התגרשו השניים בגלל בגידותיו של הנאשם בגרושתו, אבל הם התמידו בקשר במשך כל השנים. 60. בתעודת הזהות של הנאשם רשום כי כתובתו היא ב וכי מעמדו האישי "גרוש. " 61. גם כתובת גרושתו של הנאשם, הגב' ר א, היא רחוב ב, כפי הרשום בהודעתה במשטרה (ת/11). 62. בנובמבר 2000 חתם הנאשם על יפוי כוח כללי לגרושתו הגב' ר א ואימת את חתימתו עליו אצל נוטריון (נ/9). 63. במקביל ניהל הנאשם יחסים עם המתלוננת, העיד. הוא יצא אתה מדי שבועות אחדים, בהפוגות. בשלב מסויים קשרה קשר עם ידיד שלו, סוכן ביטוח וזה הודה באזניו שהיה לו קשר עם המתלוננת. בתגובה כעס עליה הנאשם אך בסופו של דבר השלימו. 64. ב- 22.10.2000 , כשנודע לו מפי עת6 שבתה של המתלוננת התלוננה נגדו, עלה שוב זעמו על המתלוננת ולאחר שגבו ממנו את הודעתו הראשונה, מיהר לחנות כדי לדבר אתה. בהודעתו השניה, שאותה מסר באותו יום אחרי הצהרים, אמר הנאשם כי המתלוננת "גרה רוב הזמן אתי בבית שלי" (שורה 17 בת/4).

הכרעת דין |31/03/2001 |שלום – פתח תקווה

ת"א (ירושלים) 2056-08- חברת אל וואטן בע"מ נגד ווידאד גמיל שחאדה ואח

שמות השופטים: ארנון דראל

  • כך באשר למסמכים שנערכים בשפה שאינה שפת החותם קובעת תקנה 7(ב) כי: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא ייתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו, או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור. " (ההדגשה שלי – א. ד. ) 52. תקנה 17 עוסקת בתיעוד התשלום המשולם לנוטריון עבור שירותו באישורים שהוא מנפיק: "(א) בסוף האישור יציין נוטריון את השכר שגבה בעד האישור או שמבקש השירות חייב בו; עשה, אגב מתן השירות, פעולה אחרת שלא בתוקף תפקידו כנוטריון, לא ייכלל השכר בעד פעולה כאמור בשכר בעד האישור הנוטריוני. (ב) לא גבה הנוטריון את השכר המגיע לו בעד האישור, יציין באישור את הסיבה לאי-גבייתו. " 53. פעילותו של הנוטריון חייבת להיות מתועדת בכרטסת או בפנקס, כאמור בתקנה 24: "(א) נוטריון ינהל כרטסת אלפביתית שבה יהא כרטיס לכל אדם שעשה או בשמו נעשתה פעולה בפני הנוטריון. (ב) בכרטיס ירשום הנוטריון, לגבי כל פעולה שנעשתה על ידי האדם או בשמו, את מהות הפעולה, מועד עשייתה והמספר הסידורי של האישור הנוטריוני. (ג) במקום הכרטסת האלפביתית, רשאי הנוטריון לנהל ספר נוטריון, ובו שורה נפרדת לכל פעולה נוטריונית שבה יירשמו הפרטים שבתקנת משנה (ב). " 54. חובה נוספת המוטלת על הנוטריון היא החובה למסור את המסמכים שברשותו, בעת שפוקע רישיונו או בתום תקופת 7 השנים בה עליו לשמור העתקי המסמכים, לארכיון המרכזי (ר' תקנות 3-4 לתקנות הנוטריונים (ארכיון מרכזי) תשל"ז – 1977).

פסק דין |03/07/2013 |מחוזי – ירושלים

ת"ק (אשקלון) 33836-11-17- דמיטרי קולדובסקי נגד סמדר שמש

שמות השופטים: זהר דולב להמן

  • לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, התובע פנה אליה לאחר שערך סקר שוק וכי שכר שירותיה אף שידע, כי אינה דוברת השפה האוקראינית וכי עבודת התרגום תבוצע על ידי מתרגמת המספקת שירותי תרגום לנתבעת. עבודתה כללה בנוסף לתרגום מסמכים גם סיוע במילוי טופס למשרד הפנים ואימות תצהירים נלווים לטופס. עבודתה לא כללה טיפול מול משרד הפנים ולכן לא יודעת מה נדרש מהתובע ומדוע פנייתו נדחתה, אם אכן נדחתה. לטענתה עבודתה, לרבות התרגום, בוצעו בצורה מיטבית וכי התרגום היה לשביעות רצון התובע, לאחר שבדק אותו. התובע לא צירף לתביעתו מסמכים התומכים בתביעתו, בין ממשרד הפנים ובין ממשרד הנוטריון הנוסף ולכן לא הוכיח שנדחה על ידי משרד הפנים ושנאלץ לשכור שירותי נוטריון נוסף. עוד טענה הנתבעת כי התובע איים עליה טלפונית שיגרום לה נזקים וישלול רשיונה, קילל וגידף אותה וכי היא שוקלת להעביר הטיפול לגורמים פליליים. 5. בעדותה בבית המשפט ביקשה התובעת לחזור על טיעוניה בכתב ההגנה ובנוסף העידה, כי האישור הנוטריוני שמסרה לתובע הינו אימות חתימת המתרגמת על תצהיר. מדובר בתרגום מסמכים רבים וחזרה על כך שהתובע ידע כי אינה דוברת השפה האוקראינית וכי המסמכים יתורגמו על ידי מתרגמת מטעמה. עלות האישור הנוטריוני הינה 192 , עלות התרגום הינה 3,510 ויתרת הסכום הינה בגין שכ"ט עבור הפעולות הנוספות שביצעה. הקבלה שהציג התובע הינה לביצוע אישור תרגום נוטריוני, אשר על פי חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 (להלן: חוק הנוטריונים) ניתן רק על ידי נוטריון השולט בשפה בה נערך המקור ובשפה אליה תורגם והוא תרגם בעצמו או בדק נכונות התרגום. הנתבעת העידה, כנוטריונית, כי נכח כותרת הקבלה שצורפה לכתב התביעה וגובה התשלום, מדובר בתשלום לנוטריון הנוסף עבור אישור תרגום נוטריוני, בהתאם לחוק הנוטריונים.

פסק דין |20/06/2018 |תביעות קטנות – אשקלון

בד"א 26/16- שרגא בלזר נגד ' היחידה לדין משמעתי

שמות השופטים: ריאד אבו פול,דניאל מירקין,דוד עבדי

  • הכוונה ככל הנראה לסעיף 34 (1), כפי שמופיע בכתב הקובלנה ובהכרעת הדין, אולם אין בדבר כדי לגרוע או להוסיף. [2] אולם, המכתב נכתב על ניר מכתבים רשמי של "שרגא בלזר משרד עורכי דין", ובראש הרשימה מופיע השם "שרגא בלזר עו"ד ונוטריון" בעברית, ובאנגלית: shraga blazer advocate & notary"". אין ברצוננו לדקדק עם מר בלזר, אולם במעשהו זה בלבד עבר מר בלזר עבירה חמורה על הוראות סעיף 48 לחוק הנוטריונים, או, לפחות על הוראות סעיף 49 לחוק הנוטריונים. אנו מניחים לטובתו כי בטעות בתום לב או בשכחה מדובר, ואין בציון עובדה זו משום המלצה לנקוט בגינה הליך כלשהו. [3] ע' 1 סעיף 4 לסיכומי הנקבל, עוה"ד בלזר.

פסק דין |31/12/2016 |בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין – ארצי

בדמ (ירושלים) 9/06- היוהמ"ש לממשלה נגד ' עורך דין פלוני

שמות השופטים: יהודה וייס,גרשון מאק,חבד,יעקב לנגה,חבד

  • שהותקנו לפיו וכן התרשל בקיום המוטל עליו כאמור. 512586844 כמו כן, אנו מרשיעים את הנאשם שלא מילא את חובתו כנדרש בטופס 6 לתוספת השניה לתקנות הנוטריונים תשל"ז – 1977. ניתן והודע היום, 17.10.2006 , במעמד הצדדים. גזר הדין 1. בישיבת בית הדין מיום 17.10.06 הורשע הנאשם עפ"י הודאתו בפנינו בעבירות הבאות: (א) באישור הנוטריוני מספר 84/2002 שנחתם על ידו ביום 6.10.02 (להלן – "האישור הנוטריוני") לא ציין הנאשם אם התרגום שביצע הוא של המיסמך המקורי/העתק מאושר של המיסמך המקורי או מיסמך שאינו המיסמך המקורי או העתק מאושר שלו, וזאת כנדרש בטופס 6 לתוספת השניה לתקנות הנוטריוניות תשל"ז-1977, עבירה על הוראות סניף 34 (2) לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 (להלן – "החוק"). 93537164537 (ב) באישור הנוטריוני הנ"ל, אישר הנאשם את נכונות התירגום כאשר בפועל התרגום רצוף בשגיאות, אי-דיוקים והשמטות, עבירה על הוראות סעיף 34 (2) לחוק. 2. חוק הנוטריונים העניק לנוטריון כוח ואחריות רבה. עו"ד רשאי להתמנות כנוטריון לאחר שצבר ותק של 10 שנה בעריכת דין (לפחות). לעומת זאת, עו"ד רשאי להתמנות כשופט שלום לאחר שצבר ותק של 5 שנים כעו"ד (לפחות). וזאת לא בכדי. המחוקק רצה במינוי עו"ד כנוטריון שיהא עו"ד לא צעיר, בא-בימים, מכובד, בעל ותק המאמת בחתימתו או מאשר תירגומים בחתימתו כי יעשה עבודתו במלוא שיקול הדעת, בזהירות רבה ולא כלאחר יד. 3. עפ"י הודאתו של הנאשם ובהתבסס על המיסמכים הכתובים בשפה האנגלית התבקש הנאשם לאשר תרגומם לשפה העברית נמצא כי הנאשם אישר עשרות תרגומים מוטעים הכוללים אי-דיוקים והשמטות.

הכרעת דין |05/12/2006 |בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – ירושלים

פסיקה רלוונטילת

עמ"ש (חיפה) 29522-05-13- בעמש 29522-05-13 נגד בעמש 29522-05-13

שמות השופטים: שושנה שט,יעל וילנר,סארי גיוסי

  • שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח כן.

פסק דין |08/03/2014 |מחוזי – חיפה

ת"א (חיפה) 33778-12-11- חסן מחמוד חסן רמלי נגד חיריה מוסא חוגיראת

שמות השופטים: דר מנחם רניאל

  • לפי סעיף 19 לחוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976, "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". נ/8 הוא אישור תקף שההעתק שצורף אליו הוא העתק מדויק של המסמך המקורי. על כן, זו ראיה כשרה ואני מקבלה. הטענות של התובע מופנות למעשה לתוקף האישור הנוטריוני של עו"ד תופיק מועמר. לא לנ/8 אלא לאישור הנוטריוני שהעתקו צורף בנ/8. לא מובן מדוע לא צורף אישור החתימה המקורי אלא אישור נוטריוני, אבל אדון בטענות כנגד האישור הנוטריוני של עו"ד תופיק מועמר. 29. לפי תקנה 2 לתקנות הנוטריונים תשל"ז – 1977, שכותרתה "בירור זהות": (א) נוטריון המתבקש לאמת חתימה על מסמך, לקבל ולאשר תצהיר או הצהרה אחרת או לאשר את עשייתה של פעולה אחרת על-ידי אדם פלוני הניצב בפניו או לאשר שאדם פלוני חי, חייב תחילה לברר את זהותו של אותו אדם כמפורט בתקנה זו. (ב) הוכחת הזהות היא באחת הדרכים האלה: (1) בידיעה אישית של הנוטריון; (2) בדרכון או בתעודת זהות ומניחה את דעתו של הנוטריון, או בתעודה ציבורית אחרת שיש בה לדעת הנוטריון כדי לזהות את הניצב בפניו והנושאת את תצלומו. (ג) הנוטריון יציין באישור הנוטריוני את הדרך שבה הוכחה זהותו של האדם שניצב בפניו. 30. תקנה 9, שכותרתה "הטופס והשפות" קובעת: 11 (א) אישור נוטריוני ייערך בעברית או בערבית; היה המסמך נועד לשימוש בחוץ-לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, רשאי הנוטריון לפי בקשתו של מי שמבקש את מתן האישור, לערכו גם באנגלית או בשפה אחרת, בנוסף לשפה העברית או הערבית.

פסק דין |30/07/2014 |מחוזי – חיפה

3108/04 ה"פ (ירושלים)- סינמה (שמחה) כהן נגד יעקב כהן

שמות השופטים: משה דרורי

  • החובה המוטלת על נוטריון, כאשר בא הוא לאמת חתימתו של אדם אשר אינו בקיא בשפת המסמך עליו הוא חותם, קבועה בתקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר . . . ". 222. בהתאם לתקנה זו, על הנוטריון מוטל היה התפקיד, לוודא כי המבקשת מבינה את משמעותו של ייפוי הכוח עליו היא חותמת. יישום עקרונות אלה של כללי ייפוי הכוח הנוטריוני, על המקרה שלפנינו 223. במקרה דנן, העיד הנוטריון, עו"ד אלברטו שרם, כי הסביר למבקשת בשפה ברורה, את משמעותו של ייפוי הכוח, ואת הפעולות אותן יוכל הבן לבצע באמצעות ייפוי כוח זה. 224. עדות הנוטריון, בעניין דרך עבודתו הייתה בהירה וברורה. אף שהנוטריון לא זכר את פרטיו של המקרה הספציפי, דבר שהוא מתקבל על הדעת; הסביר הנוטריון במפורט בעדותו, כי כך נהג ונוהג הוא בכל מקרה, ולא מצאתי בסיס שלא ליתן לעדותו משקל מלא ואמין. נהפוך הוא התרשמתי לחיוב מאוד מעדות זו, ואין לי כל סיבה לפקפק בכך שגם במקרה שבפניי, נהג עו"ד אלברטו שרם, באותה דרך זהירה של זיהוי החותמת וההסבר שנתן לה ביחס למשמעות המסמך עליו היא חתמה. 225. ראוי לציין, כי הנוטריון, שהעיד בפניי, הינו עו"ד משנת 1968 ונוטריון משנת 1982. על פי חשבונו, בשנת 1997, כאשר אימת את חתימת המבקשת, היה זה לאחר שביצע כ-10,000 אישורים נוטריוניים (עמ' 5, שורות 2-7 לפרוטוקול, מיום כ"ה באלול תשס"ה ( 29.9.05 )).

פסק דין |25/07/2010 |מחוזי – ירושלים

ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף

שמות השופטים: מאזן דאוד

שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. ראו עוד: א' לית, חוק הנוטריונים התשל"ו-1976 על תקנותיו (ירושלים, תשנ"ט-1999), 133 ואילך. המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו". חרף האמור ובשים לב לכך שעל אדמון-נתבע מס' 1 נטל השכנוע, התובע עשה מאמץ ראייתי וזימן עדים ישירים למעמד החתימה הנוטריון עו"ד שעבאן ואיש אימונו של אדמון עו"ד חלאג שנכח בעת החתימה. עדויות ישירות לחתימת הנתבע 1 על ייפוי הכוח הכללי הנוטריוני; 56. באשר לאופן הוכחתה של החתימה על המסמך נקבע בפסיקה מספר דרכים להוכחת חתימת אדם על מסמך; דרך אחת היא: היא עדות ישירה של אדם שחזה בחתימת צד על המסמך. דרך נוספת, היא השוואת כתבי יד, בין באמצעות התרשמות ישירה של בית המשפט, או בין באמצעות חוות דעת גרפולוג, ודרך נוספת היא לזמן עדים שיעידו באורח בלתי אמצעי ומתוך היכרות של אותו אדם, שאכן מדובר בחתימתו. עוד נקבע כי אין המדובר ברשימה סגורה ויתכנו דרכים נוספות באמצעותן ניתן יהיה להוכיח את אמיתות חתימת האדם שנטען כי חתם. ראו ע"א 8752/07 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עיזבון המנוח יורם הורוביץ ז"ל, ( 15.03.2011 ), בפסקה 7 (להלן: "עניין הורוביץ"): 57. אם כך, מעבר לחזקת התקינות בהתאם להוראות הדין, במקרה שלפנינו העיד מטעם התובע, עו"ד נביל חלאג' והנוטריון עו"ד שעבאן. הנוטריון שעבאן מסר בעדותו כי: ". . . זה מסמך שחאלד זבידאת (נתבע 3) פנה אלי וביקש ממני שמאחר ויש לו מישהו שנתן לו כסף הוא ביקש לשמור על זכויותיו, ואז ביקש ממני להכין לו יפוי כוח ספציפי ועוד יפוי כוח כללי.

פסק דין |25/07/2024 |מחוזי – חיפה

ת"א (נצרת) 717-06- עזבון המנוח סלים אבו אחמד זל נגד ראמי סאלח מוראד

שמות השופטים: שאהר אטרש

  • למעלה מן הנדרש אוסיף, כי לצורך הגשת התביעה דנן, חתם התובע ביום 10.8.06 על יפוי כח רגיל לטובת בא כוחו (יפוי הכח נמצא בתיק העזר), דבר העומד בסתירה לטענת התובעים, כי ביום החתימה על יפוי הכח ( 16.10.04 ) התובע לא היה במלוא כושרו הפיזי והשכלי. התובעת אף אישרה בחקירתה הנגדית, כי בשנתיים האחרונות הוא לא היה במלוא הכרתו, ועת ייפה את כוחו של עו"ד עלא אדין, הוא היה עדיין ערני ובמלוא הכרתו (עמ' 30 ש' 1-5). החזקה הראייתית הנסמכת על "אימות החתימה" על ידי הנוטריון 21. חוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים") מפרט בפרק ב' את "סמכויות הנוטריון". נוטריון מוסמך, בין היתר, "לאמת חתימה על מסמך" (סעיף 7(1) לחוק הנוטריונים). סעיף 11 לחוק הנוטריונים קובע, כי "לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך". תקנה 4(ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז – 1977, שעניינה, "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת, כי "נוטריון לא יתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות הענין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". ומהן תוצאותיה של פעולה נוטריונית על כך עונה סעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע, כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". על נוטריון מוטלת "חובת נאמנות", כך, שבמילוי תפקידיו עליו לפעול בנאמנות ובמסירות (סעיף 22 רישא לחוק הנוטריונים).

פסק דין |06/06/2009 |מחוזי – נצרת

ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח

שמות השופטים: משה דרורי

  • מחוקק המשנה השתמש בביטוי "לא יתן הנוטריון אישור", דהיינו: הנוטריון מנוע מלתת אישור על עשיית פעולה במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, ועליו לתרגם למבקש את המסמך קודם לאישור. גם מר לית, בספרו הנ"ל (עמ' 38) מדגיש כי "במקרה זה, אסור לנוטריון לתת אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש בשפה המובנית לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם. . . ללא ציון הנתונים הללו אסור לנוטריון לתת אישור" (ההדגשה במקור). אוסיף ואומר, כי גם יושב ראש ועדת הנוטריונים בלשכת עורכי הדין, עורך דין יונה דה לוי, במכתב שנשלח לב"כ המבקשים ביום כ אדר ב תשס"ה ( 1.3.05 ), בהתייחסו לאי התרגום, בניגוד לתקנה 7(ב) הנ"ל, מגיע למסקנה זו: "ברור, כי הנילון בהחתימו את המתלוננים על מסמך בשפה הרומנית לא נהג בהתאם למצווה עליו על פי תקנה 7(ב) הנ"ל". 53. יתרה מזו, התקנות כוללות בתוספת השנייה, בהתייחס לתקנה 9, טפסים שונים, אשר רק בהם רשאי להשתמש הנוטריון. טופס מס' 1 הוא טופס אימות חתימה, ובו השתמש הנוטריון עו"ד כרמי ביחס לשני יפויי הכוח, 4234/03 ו-4232/03. על הנוטריון היה להשתמש בטופס 4, שכותרתו "אימות חתימה כששפת המסמך אינה ידוע לחותם". בטופס זה מאשר הנוטריון לא רק את אימות החתימה אלא גם כי הוא שולט בשפה של המסמך ותרגם את המסמך לחותם עליו, לפני שחתם (טופס זה נמצא בשימוש של נוטריונים רבים, ואף הוצג בפניי במהלך המשפט – ת/29). להפתעתי , הנוטריון כרמי, בתשובתו לשאלות ב"כ המבקשים, עו"ד יצחקי, בחקירה הנגדית, השיב כי אין לו טופס כזה ואינו משתמש בו כלל.

פסק דין |11/12/2005 |מחוזי – ירושלים

בש"א (נצרת) 2272/01- אריקסון קוונטון ואח נגד בנק הפועלים- סניף ראש פינה ואח

שמות השופטים: מוניץ נחמה

  • על פי פרק ב' לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, מוגדרים תפקידיו וסמכויותיו של נוטריון וביניהם: לאמת חתימה על מסמך, לאשר שהחותם על מסמך בשם זולתו היה מוסמך לכך, לאשר נכונותו של העתק ממסמך, לאשר נכונותו של תרגום מסמך, לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת, לאשר שאדם פלוני חי, לאשר נכונותה של רשימת מצאי, לערוך העדה של מסמך סחיר, לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינות חוץ או על פי מסמך אחר, להשתמש בסכמות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר, לאמת הסכם ממון בין בני זוג שנכרת לפי הנישואין (סעיף 7 לחוק). לצורך מילוי תפקידיו אלה נדרש הנוטריון לאמון רב, לכן החמיר חוק הנוטריונים בדרישותיו בדבר עברו הנקי של המועמד וכן וותקו המקצועי הרב. השירות המפורט מעלה אותו מוסמך הנוטריון להעניק לפונים אליו הינו טכני בעיקרו ואינו שירות מקצועי אישי, כפי זה הניתן על ידי עורך דין ללקוח אותו הוא מייצג, הן בהליך שיפוטי, והן בהליך עיסקי אחר. בין עורך הדין לבין הלקוח נרקמים יחסי אמון מיוחדים כאשר הלקוח פורש בפני עוה"ד את מלוא סודותיו המקצועיים והאישיים וכן את טקטיקת ההגנה או את מתקפת התביעה שהוא מתכנן בהליך משפטי אזרחי, או את הגנתו בהליך משפטי פלילי. בין עוה"ד לבין הלקוח נרקמים יחסים אישים סבוכים ועדינים בהכנת מסמכים עסקיים ומסמכים הדרושים לצורך ניהול הליך משפטי, ומכאן ההגבלות אשר הוטלו על עוה"ד בחוק לשכת עורכי הדין בסעיף 90 לו. על רקע זה יש להבין אף את החסיון המוענק ללקוח שעוה"ד לא יגלה, אפילו לא בהליך משפטי, את סודותיו של הלקוח אשר הגיעו לידיו במסגרת הייעץ המשפטי המקצועי שעושה עוה"ד ללקוח.

החלטה |16/10/2001 |מחוזי – נצרת

ת"א (נצרת) 10-05- עזבון המנוח בולוס אוראסיו חורי זל נגד מנהל מקרקעי ישראל- נצרת עלית

שמות השופטים: זיאד הווארי

  • חתימת המנוח כאמור אושרה על ידי הנוטריון הציבורי. נוכח האמור, על התובעים הראיה להפריך או לסתור את החזקה הקיימת על פי סעיף 43 לפק' הראיות. בנוסף לכך, ייפוי הכוח נשוא דיוננו, הינו ייפוי כוח בלתי חוזר, אשר נערך ונחתם בשנת 1970 בפני הנוטריון הציבורי בנצרת, כמפורט לעיל. באותה תקופה היה בתוקף החוק העותמני שנקרא חוק הנוטריון הזמני מיום 15/10/1913, (להלן – חוק הנוטריון הזמני), עפ"י הוראותיו של חוק זה פעלו אז הנוטריונים. אומנם לפי סעיף 51(1) לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), חוק הנוטריון הזמני בטל, אך הסיפא של סעיף 51 הנ"ל קובעת, כי אין בביטול זה כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים, אשר נערכו לפני תחילתו של חוק הנוטריונים. לפיכך, יש לבחון את ייפוי הכוח שלפנינו לפי הוראות חוק הנוטריון הזמני. עפ"י חוק הנוטריון הזמני מוטלת החובה על הנוטריון לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ואת רצונם החופשי. כך קובע לעניין זה סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החפשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית המשפט שהם אשרו או ערכו, נירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החפשי, יפוטרו מייד, ויענשו בהתאם להוראות החק הזה" (הציטוט מובא עפ"י תרגומו של עו"ד מ' לניאדו בספרו "קבץ החוקים העותמנים", מהדורה שנייה, תל-אביב, תשט"ו, בעמ' 171). פסיקת בית המשפט העליון קבעה לעניין פירושו של סעיף 42 הנ"ל כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר.

פסק דין |19/05/2009 |מחוזי – נצרת

בש"א (תל-אביב-יפו) 203/08- עזבון המנוחה ה.צ.זל נגד האפוטרופוס הכללי ואח

שמות השופטים: שפרה גליק

  • המבקש נתן עדות על כך בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 23.2.99 אבל פרוטוקול הדיון לוקה בחסר, כך לדוגמא, נפלה טעות ובפרוטוקול נרשם כי המבקש היה בחדר בזמן חתימת הצוואה, מה שאינו נכון. עורך דינו היה צריך לעמוד על הטעות ואולם הוא בחר לייצג את עצמו במקום לייצג את המבקש. . . " 22. אין בידי לקבל הדברים שלעיל ואפרט להלן הטעמים: 22.1 כפי שכבר הראיתי לעיל בפרוטוקול שנוהל אצל כבוד השופט קלינג נרשם מפיו של המבקש כי אכן היה נוכח בחדר יחד עם המצווה, העדים ועורך דין לובלינג שערך את הצוואה, אם רוצה היה המבקש, לבקש לתקן את הפרוטוקול יכול היה לעשות כן, ואולם הוא לא עשה כן. 22.2. אין מדובר רק ב"חוסר" כפי שהתבטא המבקש בבקשתו אלא בדבר מהותי ביותר, עובדת היותו של הנהנה בחדר אחד עם מצווה החותם על צוואתו היא עובדה בעלת משמעות – אך האמור לעיל לא הוגשה ע"י המבקש בקשה לתיקון פרוטוקול אל השופט שישב בדין ושמע את הדברים. 22.3. כפי שכבר הראיתי לעיל, גם הבקשה שלפני אינה נתמכת בתצהיר ערוך כדין, ובעניין זה צודקת המשיבה 2 בטענותיה. המסמך הקרוי "תצהיר" נחתם ב- 20.4.07 ע"י המבקש נחתם בפני ג'ין קבוביל נוטריון ציבורי במדינת ניו יורק אשר מאשר כי היה עד לחתימתו של המבקש, חתימת הנוטריון אושרה באפסיטל, ואולם אין תוקף לאישור זה בתצהיר עפ"י כללי הדין בישראל שהרי המבקש כלל לא הוזהר שעליו לומר האמת ובמידה שלא יעשה כן יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, המדובר הוא בפגם מהותי ולא טכני ואני מקבלת בעניין זה לחלוטין את נירשתה של המשיבה 2 בסעיפים 22/28 לתגובה לבקשה. המסמך נחתם בניגוד להוראות סעיף 30 לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א 1971, ואף בניגוד לסעיפים 7 (5) או סעיף 50 א (א) לחוק, הנוטריונים התשל"ו 1976.22.4 . יודגש כי בדיון שהתקיים אצל כבוד השופט קלינג הוגשו תצהירי העדים לצוואת המנוחה אשר הצהירו כי היו נוכחים בחדר עם המנוחה, המבקש הם עצמם ועורך הדין שערך את הצוואה.

החלטה |14/04/2008 |משפחה – תל אביב

ת"א (חיפה) 44562-06-11- אמיר הייב נגד מדינת ישראל- האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון

שמות השופטים: רון סוקול

  • כך למשל מקום שבו מוגש מסמך שנחתם בפני נוטריון, זוכה המסמך לחזקת תקינות (סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976; ע"א 7303/01 הנ"ל; ע"א 404/84 סעתי נ' סעתי, פ"ד מא(2) 477 (1987)). כאשר מוטל נטל על הטוען כי מסמך או חתימה זויפו, ברי שמידת ההוכחה שתידרש צריכה להביא בחשבון את העובדה כי הטוען לזיוף מטיל כתם פלילי ומוסרי על הצד האחר (ראו ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589 (1986); ע"א 4126/05 חג'אזי נ' ועד עדת הספרדים (20/6/2006)). הדעה שהובעה בעבר ולפיה נדרשת אמת מידה מיוחדת לצורך הוכחת טענת זיוף נדחתה, אולם בתי המשפט הדגישו כי בבוא בית המשפט להעריך את הראיות בגדר מידת ההוכחה הרגילה הנדרשת בתביעות אזרחיות, ראוי שיביאו בחשבון גם את משמעות הקביעות כי המסמך זויף (ראו גם ברע"א 9713/07 חיר נ' שטרמל (4/6/2008)). 8 20. מקום בו נטען כי אדם חתם בפני נוטריון, עובר נטל ההוכחה לסתור את החזקה בדבר תקפות החתימה אל כתפי הצד הכופר בחתימה. גם טרם חקיקת חוק הנוטריונים, התשל"ו- 1976 הכירו בתי המשפט בקיומה של חזקת תקינות של חתימה שנחתמה בפני נוטריון. חזקה זו התבססה על סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני העותומאני משנת 1913 שקבע: אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החפשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית המשפט שהם אשרו או ערכו, נירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החפשי, יפוטרו מייד, ויענשו בהתאם להוראות החוק הזה.

פסק דין |11/02/2015 |מחוזי – חיפה

ה"פ (חיפה) 22583-01-14- שולמית יעקובסון נגד נטליה זבגלסקי

שמות השופטים: סארי גיוסי

שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 33. חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). 18 חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח קיומם של אלה.

פסק דין |25/01/2016 |מחוזי – חיפה

חקיקה רלוונטית

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 7. סמכויות הנוטריון

  • 7. נוטריון מוסמך – (1) לאמת חתימה על מסמך; (2) לאשר שהחתום על מסמך, בשם זולתו, היה מוסמך לכך; (3) לאשר נכונותו של העתק מסמך; (4) לאשר נכונותו של תרגום מסמך; (5) לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת; (6) לאשר שאדם פלוני חי; (7) לאשר נכונותה של רשימת מצאי; (8) לערוך העדה של מסמך סחיר; (9) לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר; (10) להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר; (11) לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנכרת לפני הנישואין.

תקנות הנוטריונים (שכר שירותים), התשל"ט-1978

סעיף: 1. שכר שירותים

  • 1. בעד שירות מהשירותים המפורטים להלן בטור א' יגבה נוטריון שכר בשיעור הנקוב בטור ב' לצד אותו שירות, בצירוף סכום השווה למס הערך המוסף שהנוטריון חייב בו בעד מתן השירות: 1 אימות חתימה-(א) אימות חתימת יחיד כחותם ראשון-193 ש"ח. (ב) כל חתימה של חותם נוסף על אותו מסמך-75 ש"ח. (ג) אישור שהחותם על מסמך בשם הזולת היה מוסמך לכך, לכל חתימה נוסף על השכר לפי פסקאות (א) או (ב)-75 ש"ח. (ד) ניתן באותו מעמד אימות חתימה על מסמך וגם על העתק של אותו מסמך, נוסף על האישור כאמור בפסקה (ג) או בלעדיו, לכל העתק כאמור-75 ש"ח. (ה) היה השירות כאמור בפסקאות (א) עד (ד) כרוך בתרגום המסמך בידי הנוטריון-תיווסף מחצית מן השכר הקבוע בפרט 3(א), בהתאם למספר המילים שבאותו המסמך. 2. (א) אישור העתק צילומי של מסמך-לעמוד הראשון-75 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; (ב) אושרו במעמד אחד יותר מהעתק צילומי אחד, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-לעמוד הראשון-26 ש"ח; לכל עמוד נוסף-13 ש"ח; 3. (א) אישור נכונות של תרגום-(1) עד מאה המלים הראשונות בתרגום-245 ש"ח; (2) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, עד אלף מלים-193 ש"ח; (3) לכל מאה מלים נוספות או חלק מהן, מעל אלף המלים הראשונות-96 ש"ח; (ב) ניתן במעמד אחד יותר מאישור אחד לאותו תרגום, לכל אישור נוסף על האישור הראשון-75 ש"ח. 4. אישור צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965-(א) לחותם ראשון-286 ש"ח. (ב) לכל חותם נוסף-143 ש"ח. (ג) ניתן באותו מעמד יותר מאישור אחד לאותה צוואה, לכל אישור-86 ש"ח.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 14. אישור שאדם זכאי לחתום בשם זולתו

  • 14. לא יאשר נוטריון שהחתום על מסמך בשם זולתו זכאי לחתום עליו כך, אלא אם זכותו לחתום הוכחה לנוטריון על-ידי מסמכים שיש בהם ראיה לדבר, ואם חתם בשם תאגיד – על-ידי פנקס המתנהל על פי חיקוק, בין בידי עובד ציבורי ובין בדרך אחרת, או על-ידי מסמך אחר שיש בו ראיה לדבר.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 2. כשירות

  • 2. (א) מי שנתקיימו בו כל אלה כשיר להיות נוטריון: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל; לענין זה, "תושב קבע בישראל" – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; (2) הוא חבר לשכת עורכי הדין ונתמלאה בו אחת מאלה: (א) עסק במקצוע של עורך-דין 10 שנים לפחות, מתוכן חמש וחצי שנים לפחות בישראל; (ב) (נמחקה); (ג) עסק במקצוע של עורך דין 10 שנים לפחות, מהן שנתיים לפחות בישראל, והגיש את בקשתו לרשיון תוך שבע שנים מהיום שבו היה לראשונה תושב ישראל; (3) לא הורשע בישראל או מחוצה לה בעבירה פלילית שיש בה משום קלון; (4) לא הוצא ולא הושעה מלשכת עורכי הדין בישראל על פי פסק-דין סופי בהליכים משמעתיים, למעט הליך על פי סעיף 78 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן – חוק הלשכה), ולא בוטל רשיונו ולא הותלה תקפו בהליכים משמעתיים לפי חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950; (5) ועדת הרשיונות מצאה אותו ראוי להיות נוטריון, לאחר שנתנה את דעתה, בין השאר, לענשים משמעתיים שהוטלו עליו לפי חוק הלשכה או חוק נוטריונים למסמכים יוצאי חוץ, התש"י-1950, תוך 10 שנים לפני מתן הרשיון, פרט לאלה האמורים בפיסקה (4). (ב) ועדת הרשיונות רשאית לתת לאדם רשיון נוטריון אף אם הורשע כאמור בסעיף קטן (א)(3) אם עברו עשר שנים מיום שגמר לרצות את ענשו, ואף אם הוטל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף קטן (א)(4) אם עברו 10 שנים מיום שבו הוטל העונש. (ג) ועדת הרשיונות רשאית להתנות מתן רישיון נוטריון בהשתתפות בהשתלמות קצרה במתכונת שתקבע הועדה; המשתתף ישא בעלות השתתפותו בהשתלמות, כולה או חלקה, כפי שתקבע הועדה.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 7. מסמך בשפת חוץ

  • 7. (א) נוטריון לא יתן אישור לגבי מסמך שנערך בשפה שאינה ידועה לו אלא לאחר שצורף למסמך תרגום לשפה המובנת לנוטריון, המלווה על-ידי תצהיר המתורגמן בדבר שליטתו בשפות המקור והתרגום ונאמנותו של התרגום; הנוטריון יפרש באישורו את שמו ומענו של המתרגם ויצרף את התרגום ואת התצהיר לעותק האישור שישמר בידיו. (ב) למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על-ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר והמבקש המציא תצהיר מאת אותו מתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום הינו מדויק ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות; דרכי התרגום יפורשו באישור.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 11. אימות חתימה

  • 11. לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 19א. אישור נוטריוני אלקטרוני

  • 19א. נוטריון רשאי לערוך אישור נוטריוני אלקטרוני, ויחולו ההוראות האלה: (1) נדרש אדם הניצב לפני הנוטריון לחתום בפניו על מסמך, יחתום בפני הנוטריון בחתימה ידנית או בחתימה אלקטרונית; (2) על אף האמור בתקנה 18, המסמך יהיה חתום בחתימה אלקטרונית מאושרת של הנוטריון, ויוטבע עליו בצידו השמאלי התחתון חותם אלקטרוני של הנוטריון בשחור על רקע תו אדום; לעניין פסקה זו, "חותם אלקטרוני" – מסר אלקטרוני בצורה הגרפית המוצגת בתוספת השלישית; על מסמך כאמור לא יחולו תקנות 12 ו–13; (3) על אף האמור בתקנות 11 ו–19, צורף מסמך או נספח לאישור הנוטריוני האלקטרוני, יסמן אותו הנוטריון באישור הנוטריוני האלקטרוני באמצעות ציון שם קובץ המסמך או הנספח שיזהה אותו באופן חד-ערכי; (4) על אף האמור בתקנה 26, נוטריון ישמור אישורים נוטריוניים אלקטרוניים וכן מסמכים שעליו לצרף לאישור הנוטריוני האלקטרוני לפי תקנות אלה כאמור בתקנה 26א; הוצא אישור נוטריוני ונשמר בארכיב כאמור, לא יערוך הנוטריון כל שינוי במסמך ולא ירשה לאחר לעשות כן; (5) פלט נייר של אישור נוטריוני אלקטרוני ייחשב כהעתק בלבד.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 26. משרדו של נוטריון

  • 26. (א) נוטריון יודיע למנהל הכללי של משרד המשפטים עם תחילת כהונתו על מען משרדו, וכן יודיע לו על כל שינוי מען כאמור בסמוך למועד שבו חל השינוי. (ב) נוטריון ישמור את חותמו ואת העותקים שעליו לשמרם לפי תקנות אלה על נספחיהם ואת הפנקסים והכרטסות שעליו לנהלם לפי תקנות אלה – במשרדו, ולא יוציאם ממשרדו אלא כדי לערוך בעותקים העתק צילומי כאמור בתקנה 22 או אם נדרש לעשות כן על פי דין על-ידי בית-משפט או רשות אחרת; נוטריון ידאג לכך שמה שהוצא ממשרדו כאמור הן על פי תקנה זו והן עקב תפיסה על-ידי בית-משפט או רשות אחרת, יוחזר למשרדו כאשר לא יהא עוד דרוש לבית-המשפט או לרשות כאמור. (ג) נוטריון ינהל פנקס ובו ירשום כל פנקס, כרטסת או חלק מהם וכן כל מסמך שהוצאו ממשרדו, את בית-המשפט, הרשות או האדם האחר שלהם נמסרו, את מספר התיק של בית-המשפט או של הרשות כאמור, את מועד מסירתם ואת מועד החזרתם. (ד) נוטריון ישמור את חותמו, את המסמכים, הכרטסות והפנקסים שחלה עליהם תקנת משנה (ב) בנפרד ממסמכים אחרים המצויים במשרדו ובאופן אשר יגן עליהם מפני נזק, שינוי או שימוש בלתי מורשה ואשר יבטיח את סודיות המסמכים. (ה) נוטריון יעשה סידורים סבירים בנסיבות הענין כדי לשמור על משרדו בפני סכנת שריפה, נזקי מים ופריצה; נוכח המנהל הכללי של משרד המשפטים, הן על פי דין-וחשבון של מבקר והן בדרך אחרת שסידורים אלה בלתי מספיקים, רשאי הוא בהוראה לנוטריון לפרט את הצעדים שעליו לנקטם כדי להבטיח את שמירתו הנאותה של משרדו בפני סכנות אלה, ועל הנוטריון לקיים הוראות אלה.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 1. הגדרות

  • 1. בתקנות אלה – "אישור נוטריוני" – אישור היוצא מידי נוטריון בתוקף תפקידו; "אישור נוטריוני אלקטרוני" – אישור נוטריוני באמצעים אלקטרוניים לפי תקנה 19א; "חוק הירושה" – חוק הירושה, התשכ"ה-1965; "חוק חתימה אלקטרונית" – חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; "חוק לשכת עורכי הדין" – חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961; "חתימה אלקטרונית" ו"חתימה אלקטרונית מאושרת" – כהגדרתן בחוק חתימה אלקטרונית; "תעודה ציבורית" – כמשמעותה בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 2. בירור זהות

  • 2. (א) נוטריון המתבקש לאמת חתימה על מסמך, לקבל ולאשר תצהיר או הצהרה אחרת או לאשר את עשייתה של פעולה אחרת על-ידי אדם פלוני הניצב בפניו או לאשר שאדם פלוני חי, חייב תחילה לברר את זהותו של אותו אדם כמפורט בתקנה זו. (ב) הוכחת הזהות היא באחת הדרכים האלה: (1) בידיעה אישית של הנוטריון; (2) בדרכון או בתעודת זהות ומניחה את דעתו של הנוטריון, או בתעודה ציבורית אחרת שיש בה לדעת הנוטריון כדי לזהות את הניצב בפניו והנושאת את תצלומו. (ב1) על אף האמור בתקנת-משנה (ב), הוכחת הזהות של חותם על יפוי כוח לביצוע עיסקה במקרקעין היא בתעודת הזהות או בדרכון בלבד. (ג) הנוטריון יציין באישור הנוטריוני את הדרך שבה הוכחה זהותו של האדם שניצב בפניו. (ד) הוכחה הזהות בהתאם לתקנת משנה (ב)(2) או בהתאם לתקנת משנה (ב1), יצרף הנוטריון לעותק האישור הנוטריוני שישמור בידיו את ההעתק הצילומי של התעודה המזהה.

חוק הנוטריונים, תשל"ו- 1976

סעיף: 5. פנקס הנוטריונים ואגרת רשיון

  • 5. בטרם יתחיל נוטריון לכהן – (1) יחתום את שמו בפנקס הנוטריונים שינוהל בפיקוחו של שר המשפטים; (2) ימסור למי ששר המשפטים הסמיכו לכך דוגמה של חתימתו ושל חותמו, בדרך שנקבעה בתקנות; (3) ישלם את האגרה שנקבעה בתקנות.

תקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

סעיף: 9. הטופס והשפות

  • 9. (א) אישור נוטריוני ייערך בעברית או בערבית; היה המסמך נועד לשימוש בחוץ-לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, רשאי הנוטריון לפי בקשתו של מי שמבקש את מתן האישור, לערכו גם באנגלית או בשפה אחרת, בנוסף לשפה העברית או הערבית. (ב) נוסח האישורים יהא לפי הטפסים שבתוספת השניה; נוסח האישורים בשפה שלא נקבע לה טופס מיוחד יהא תרגום נאמן של הנוסח העברי או הערבי. על אף האמור, במקרה שהאישור הנוטריוני הוא אלקטרוני כמפורט בתקנה 19א, בכל מקום בטפסים בתוספת השנייה, במקום "בחתימת ידי ובחותמי" יקראו כאילו נאמר "בחתימה אלקטרונית מאושרת ובחותם נוטריוני אלקטרוני", ובמקרה שבו האישור הנוטריוני האלקטרוני יאגד אישור אלקטרוני אחר החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת, במקום "באות/מספר…" יבוא "באות/מספר/שם קובץ/תיאור מילולי של המסמך או הנספח", ובתחתית כל אישור נוטריוני אלקטרוני יצוין המשפט הזה: "אישור זה חתום אלקטרונית; עותק קשיח של האישור אינו מהווה אישור חתום נוטריונית". (ג) אישור נוטריוני שלא נקבע לו טופס בתוספת ייערך בנוסח הדומה לנוסח הטופס המתאים לו ביותר. (ד) תקנה זו אינה גורעת מהאמור בסעיף 26 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981.

אודות המחבר


עורכת דין ריקי בקבני

RDB עו"ד ריקי בקבני

לייעוץ מקצועי ללא עלות:


תחומי התעסקות:
משפחה
נוטריון
נזיקין
עבודה
רשלנות רפואית

לקוחות ממליצים:

"עד לפני הערעור לביטוח לאומי התמודדתי איתם לבד שהגיע הזמן לתת נכות לצמיתות ביטוח לאומי הוריד משמעותית את הנכות מהמחלה שלי בעזרת עוד ריקי הביטוח הלאומי החזיר את אחוז הנכות לשביעות רצוני תודה"

רונן ברוך אל- תיק נזיקין

שמי יורם, עו"ד בקבני מלווה ומכילה אותי כבר כמה שנים טובות מעבר להיות אמינה ומקצועית ברמה הגבוהה ביותר היא בן אדם לפני הכל יחס אנושי מהמעלה הראשונה.טופלתי דרכה בנושאים שונים ומגוונים והיא הוכיחה מקצועיות ונאמנות מלאה לאורך כל הדרך אני ממליץ עליה ומאחל לכל אדם אשר זקוק לעו"ד להגיע רק לשיחת הכירות איתה לא צריך יותר מזה בכדי להבין שאתה בידיים הכי טובות שרק ניתן.

יורם לב ארי

מאמרים נוספים:

עו"ד נוטריון בפתח תקווה

בעולם המשפטי המודרני, עו"ד נוטריון בפתח תקווה משחק תפקיד מרכזי במגוון רחב של הליכים משפטיים ואדמיניסטרטיביים. נוטריון הוא עורך דין בעל הסמכה מיוחדת מטעם משרד.. קרא עוד

יפוי כוח נוטריון בפ"ת

יפוי כוח נוטריוני - מדריך מקיף להבנת המסמך המשפטי החשובתשובה תמציתיתיפוי כוח נוטריוני הוא מסמך משפטי רשמי המאושר על ידי נוטריון, המסמיך אדם או גוף.. קרא עוד

ייפוי כוח נוטריון בפ"ת

ייפוי כוח נוטריוני - מדריך מקיף להבנת המסגרת המשפטית והדרישותהמסגרת הנורמטיביתעל פי סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976:"יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם.. קרא עוד
פרטים נוספים

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם