עמ"ש (חיפה) 29522-05-13- בעמש 29522-05-13 נגד בעמש 29522-05-13
שמות השופטים: שושנה שט,יעל וילנר,סארי גיוסי
- שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח כן.
פסק דין |08/03/2014 |מחוזי – חיפה
ת"א (חיפה) 33778-12-11- חסן מחמוד חסן רמלי נגד חיריה מוסא חוגיראת
שמות השופטים: דר מנחם רניאל
- לפי סעיף 19 לחוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976, "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". נ/8 הוא אישור תקף שההעתק שצורף אליו הוא העתק מדויק של המסמך המקורי. על כן, זו ראיה כשרה ואני מקבלה. הטענות של התובע מופנות למעשה לתוקף האישור הנוטריוני של עו"ד תופיק מועמר. לא לנ/8 אלא לאישור הנוטריוני שהעתקו צורף בנ/8. לא מובן מדוע לא צורף אישור החתימה המקורי אלא אישור נוטריוני, אבל אדון בטענות כנגד האישור הנוטריוני של עו"ד תופיק מועמר. 29. לפי תקנה 2 לתקנות הנוטריונים תשל"ז – 1977, שכותרתה "בירור זהות": (א) נוטריון המתבקש לאמת חתימה על מסמך, לקבל ולאשר תצהיר או הצהרה אחרת או לאשר את עשייתה של פעולה אחרת על-ידי אדם פלוני הניצב בפניו או לאשר שאדם פלוני חי, חייב תחילה לברר את זהותו של אותו אדם כמפורט בתקנה זו. (ב) הוכחת הזהות היא באחת הדרכים האלה: (1) בידיעה אישית של הנוטריון; (2) בדרכון או בתעודת זהות ומניחה את דעתו של הנוטריון, או בתעודה ציבורית אחרת שיש בה לדעת הנוטריון כדי לזהות את הניצב בפניו והנושאת את תצלומו. (ג) הנוטריון יציין באישור הנוטריוני את הדרך שבה הוכחה זהותו של האדם שניצב בפניו. 30. תקנה 9, שכותרתה "הטופס והשפות" קובעת: 11 (א) אישור נוטריוני ייערך בעברית או בערבית; היה המסמך נועד לשימוש בחוץ-לארץ, לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, רשאי הנוטריון לפי בקשתו של מי שמבקש את מתן האישור, לערכו גם באנגלית או בשפה אחרת, בנוסף לשפה העברית או הערבית.
פסק דין |30/07/2014 |מחוזי – חיפה
3108/04 ה"פ (ירושלים)- סינמה (שמחה) כהן נגד יעקב כהן
שמות השופטים: משה דרורי
- החובה המוטלת על נוטריון, כאשר בא הוא לאמת חתימתו של אדם אשר אינו בקיא בשפת המסמך עליו הוא חותם, קבועה בתקנה 7(ב) לתקנות הנוטריונים: "למבקש לעשות פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, לא יתן הנוטריון אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש לשפה המובנת לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם אחר . . . ". 222. בהתאם לתקנה זו, על הנוטריון מוטל היה התפקיד, לוודא כי המבקשת מבינה את משמעותו של ייפוי הכוח עליו היא חותמת. יישום עקרונות אלה של כללי ייפוי הכוח הנוטריוני, על המקרה שלפנינו 223. במקרה דנן, העיד הנוטריון, עו"ד אלברטו שרם, כי הסביר למבקשת בשפה ברורה, את משמעותו של ייפוי הכוח, ואת הפעולות אותן יוכל הבן לבצע באמצעות ייפוי כוח זה. 224. עדות הנוטריון, בעניין דרך עבודתו הייתה בהירה וברורה. אף שהנוטריון לא זכר את פרטיו של המקרה הספציפי, דבר שהוא מתקבל על הדעת; הסביר הנוטריון במפורט בעדותו, כי כך נהג ונוהג הוא בכל מקרה, ולא מצאתי בסיס שלא ליתן לעדותו משקל מלא ואמין. נהפוך הוא התרשמתי לחיוב מאוד מעדות זו, ואין לי כל סיבה לפקפק בכך שגם במקרה שבפניי, נהג עו"ד אלברטו שרם, באותה דרך זהירה של זיהוי החותמת וההסבר שנתן לה ביחס למשמעות המסמך עליו היא חתמה. 225. ראוי לציין, כי הנוטריון, שהעיד בפניי, הינו עו"ד משנת 1968 ונוטריון משנת 1982. על פי חשבונו, בשנת 1997, כאשר אימת את חתימת המבקשת, היה זה לאחר שביצע כ-10,000 אישורים נוטריוניים (עמ' 5, שורות 2-7 לפרוטוקול, מיום כ"ה באלול תשס"ה ( 29.9.05 )).
פסק דין |25/07/2010 |מחוזי – ירושלים
ת"א (חיפה) 574-06-18- מילאד עסאף נגד ' אדמון עסאף
שמות השופטים: מאזן דאוד
שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון הציבורי עצמו. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים. ראו עוד: א' לית, חוק הנוטריונים התשל"ו-1976 על תקנותיו (ירושלים, תשנ"ט-1999), 133 ואילך. המסמך הנוטריוני אפוא מדבר בעד עצמו, ומדבר הוא אמת על עצמו". חרף האמור ובשים לב לכך שעל אדמון-נתבע מס' 1 נטל השכנוע, התובע עשה מאמץ ראייתי וזימן עדים ישירים למעמד החתימה הנוטריון עו"ד שעבאן ואיש אימונו של אדמון עו"ד חלאג שנכח בעת החתימה. עדויות ישירות לחתימת הנתבע 1 על ייפוי הכוח הכללי הנוטריוני; 56. באשר לאופן הוכחתה של החתימה על המסמך נקבע בפסיקה מספר דרכים להוכחת חתימת אדם על מסמך; דרך אחת היא: היא עדות ישירה של אדם שחזה בחתימת צד על המסמך. דרך נוספת, היא השוואת כתבי יד, בין באמצעות התרשמות ישירה של בית המשפט, או בין באמצעות חוות דעת גרפולוג, ודרך נוספת היא לזמן עדים שיעידו באורח בלתי אמצעי ומתוך היכרות של אותו אדם, שאכן מדובר בחתימתו. עוד נקבע כי אין המדובר ברשימה סגורה ויתכנו דרכים נוספות באמצעותן ניתן יהיה להוכיח את אמיתות חתימת האדם שנטען כי חתם. ראו ע"א 8752/07 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עיזבון המנוח יורם הורוביץ ז"ל, ( 15.03.2011 ), בפסקה 7 (להלן: "עניין הורוביץ"): 57. אם כך, מעבר לחזקת התקינות בהתאם להוראות הדין, במקרה שלפנינו העיד מטעם התובע, עו"ד נביל חלאג' והנוטריון עו"ד שעבאן. הנוטריון שעבאן מסר בעדותו כי: ". . . זה מסמך שחאלד זבידאת (נתבע 3) פנה אלי וביקש ממני שמאחר ויש לו מישהו שנתן לו כסף הוא ביקש לשמור על זכויותיו, ואז ביקש ממני להכין לו יפוי כוח ספציפי ועוד יפוי כוח כללי.
פסק דין |25/07/2024 |מחוזי – חיפה
ת"א (נצרת) 717-06- עזבון המנוח סלים אבו אחמד זל נגד ראמי סאלח מוראד
שמות השופטים: שאהר אטרש
- למעלה מן הנדרש אוסיף, כי לצורך הגשת התביעה דנן, חתם התובע ביום 10.8.06 על יפוי כח רגיל לטובת בא כוחו (יפוי הכח נמצא בתיק העזר), דבר העומד בסתירה לטענת התובעים, כי ביום החתימה על יפוי הכח ( 16.10.04 ) התובע לא היה במלוא כושרו הפיזי והשכלי. התובעת אף אישרה בחקירתה הנגדית, כי בשנתיים האחרונות הוא לא היה במלוא הכרתו, ועת ייפה את כוחו של עו"ד עלא אדין, הוא היה עדיין ערני ובמלוא הכרתו (עמ' 30 ש' 1-5). החזקה הראייתית הנסמכת על "אימות החתימה" על ידי הנוטריון 21. חוק הנוטריונים, תשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים") מפרט בפרק ב' את "סמכויות הנוטריון". נוטריון מוסמך, בין היתר, "לאמת חתימה על מסמך" (סעיף 7(1) לחוק הנוטריונים). סעיף 11 לחוק הנוטריונים קובע, כי "לא יאמת נוטריון חתימתו של אדם על מסמך אלא אם החותם עמד לפניו, זוהה וחתם בפניו על המסמך". תקנה 4(ד) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז – 1977, שעניינה, "בירור הכשרות המשפטית וחופשיות הרצון", קובעת, כי "נוטריון לא יתן אישור על עשיית פעולה בפניו אם בכל נסיבות הענין לא שוכנע שהניצב בפניו פועל מרצונו החופשי ושהוא מבין הבנה מלאה את משמעותה של הפעולה". ומהן תוצאותיה של פעולה נוטריונית על כך עונה סעיף 19 לחוק הנוטריונים הקובע, כי "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". על נוטריון מוטלת "חובת נאמנות", כך, שבמילוי תפקידיו עליו לפעול בנאמנות ובמסירות (סעיף 22 רישא לחוק הנוטריונים).
פסק דין |06/06/2009 |מחוזי – נצרת
ה"פ (ירושלים) 4076/05- שעיה מלכה ואח נגד עורך דין כרמי עדי, נוטריון ואח
שמות השופטים: משה דרורי
- מחוקק המשנה השתמש בביטוי "לא יתן הנוטריון אישור", דהיינו: הנוטריון מנוע מלתת אישור על עשיית פעולה במסמך שנערך בשפה שאינה ידועה למבקש, ועליו לתרגם למבקש את המסמך קודם לאישור. גם מר לית, בספרו הנ"ל (עמ' 38) מדגיש כי "במקרה זה, אסור לנוטריון לתת אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שתורגם המסמך למבקש בשפה המובנית לו על ידי הנוטריון עצמו או על ידי מתרגם. . . ללא ציון הנתונים הללו אסור לנוטריון לתת אישור" (ההדגשה במקור). אוסיף ואומר, כי גם יושב ראש ועדת הנוטריונים בלשכת עורכי הדין, עורך דין יונה דה לוי, במכתב שנשלח לב"כ המבקשים ביום כ אדר ב תשס"ה ( 1.3.05 ), בהתייחסו לאי התרגום, בניגוד לתקנה 7(ב) הנ"ל, מגיע למסקנה זו: "ברור, כי הנילון בהחתימו את המתלוננים על מסמך בשפה הרומנית לא נהג בהתאם למצווה עליו על פי תקנה 7(ב) הנ"ל". 53. יתרה מזו, התקנות כוללות בתוספת השנייה, בהתייחס לתקנה 9, טפסים שונים, אשר רק בהם רשאי להשתמש הנוטריון. טופס מס' 1 הוא טופס אימות חתימה, ובו השתמש הנוטריון עו"ד כרמי ביחס לשני יפויי הכוח, 4234/03 ו-4232/03. על הנוטריון היה להשתמש בטופס 4, שכותרתו "אימות חתימה כששפת המסמך אינה ידוע לחותם". בטופס זה מאשר הנוטריון לא רק את אימות החתימה אלא גם כי הוא שולט בשפה של המסמך ותרגם את המסמך לחותם עליו, לפני שחתם (טופס זה נמצא בשימוש של נוטריונים רבים, ואף הוצג בפניי במהלך המשפט – ת/29). להפתעתי , הנוטריון כרמי, בתשובתו לשאלות ב"כ המבקשים, עו"ד יצחקי, בחקירה הנגדית, השיב כי אין לו טופס כזה ואינו משתמש בו כלל.
פסק דין |11/12/2005 |מחוזי – ירושלים
בש"א (נצרת) 2272/01- אריקסון קוונטון ואח נגד בנק הפועלים- סניף ראש פינה ואח
שמות השופטים: מוניץ נחמה
- על פי פרק ב' לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976, מוגדרים תפקידיו וסמכויותיו של נוטריון וביניהם: לאמת חתימה על מסמך, לאשר שהחותם על מסמך בשם זולתו היה מוסמך לכך, לאשר נכונותו של העתק ממסמך, לאשר נכונותו של תרגום מסמך, לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת, לאשר שאדם פלוני חי, לאשר נכונותה של רשימת מצאי, לערוך העדה של מסמך סחיר, לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינות חוץ או על פי מסמך אחר, להשתמש בסכמות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר, לאמת הסכם ממון בין בני זוג שנכרת לפי הנישואין (סעיף 7 לחוק). לצורך מילוי תפקידיו אלה נדרש הנוטריון לאמון רב, לכן החמיר חוק הנוטריונים בדרישותיו בדבר עברו הנקי של המועמד וכן וותקו המקצועי הרב. השירות המפורט מעלה אותו מוסמך הנוטריון להעניק לפונים אליו הינו טכני בעיקרו ואינו שירות מקצועי אישי, כפי זה הניתן על ידי עורך דין ללקוח אותו הוא מייצג, הן בהליך שיפוטי, והן בהליך עיסקי אחר. בין עורך הדין לבין הלקוח נרקמים יחסי אמון מיוחדים כאשר הלקוח פורש בפני עוה"ד את מלוא סודותיו המקצועיים והאישיים וכן את טקטיקת ההגנה או את מתקפת התביעה שהוא מתכנן בהליך משפטי אזרחי, או את הגנתו בהליך משפטי פלילי. בין עוה"ד לבין הלקוח נרקמים יחסים אישים סבוכים ועדינים בהכנת מסמכים עסקיים ומסמכים הדרושים לצורך ניהול הליך משפטי, ומכאן ההגבלות אשר הוטלו על עוה"ד בחוק לשכת עורכי הדין בסעיף 90 לו. על רקע זה יש להבין אף את החסיון המוענק ללקוח שעוה"ד לא יגלה, אפילו לא בהליך משפטי, את סודותיו של הלקוח אשר הגיעו לידיו במסגרת הייעץ המשפטי המקצועי שעושה עוה"ד ללקוח.
החלטה |16/10/2001 |מחוזי – נצרת
ת"א (נצרת) 10-05- עזבון המנוח בולוס אוראסיו חורי זל נגד מנהל מקרקעי ישראל- נצרת עלית
שמות השופטים: זיאד הווארי
- חתימת המנוח כאמור אושרה על ידי הנוטריון הציבורי. נוכח האמור, על התובעים הראיה להפריך או לסתור את החזקה הקיימת על פי סעיף 43 לפק' הראיות. בנוסף לכך, ייפוי הכוח נשוא דיוננו, הינו ייפוי כוח בלתי חוזר, אשר נערך ונחתם בשנת 1970 בפני הנוטריון הציבורי בנצרת, כמפורט לעיל. באותה תקופה היה בתוקף החוק העותמני שנקרא חוק הנוטריון הזמני מיום 15/10/1913, (להלן – חוק הנוטריון הזמני), עפ"י הוראותיו של חוק זה פעלו אז הנוטריונים. אומנם לפי סעיף 51(1) לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976 (להלן: "חוק הנוטריונים"), חוק הנוטריון הזמני בטל, אך הסיפא של סעיף 51 הנ"ל קובעת, כי אין בביטול זה כדי להשפיע על הליכים ועל תרופות שיינקטו או יינתנו לגבי מסמכים, אשר נערכו לפני תחילתו של חוק הנוטריונים. לפיכך, יש לבחון את ייפוי הכוח שלפנינו לפי הוראות חוק הנוטריון הזמני. עפ"י חוק הנוטריון הזמני מוטלת החובה על הנוטריון לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ואת רצונם החופשי. כך קובע לעניין זה סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני: "אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החפשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית המשפט שהם אשרו או ערכו, נירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החפשי, יפוטרו מייד, ויענשו בהתאם להוראות החק הזה" (הציטוט מובא עפ"י תרגומו של עו"ד מ' לניאדו בספרו "קבץ החוקים העותמנים", מהדורה שנייה, תל-אביב, תשט"ו, בעמ' 171). פסיקת בית המשפט העליון קבעה לעניין פירושו של סעיף 42 הנ"ל כי: "קיימת חזקה, שהנוטריון מילא את חובתו כהלכה (ראה ע"א 8/68, , בעמ' 111), ואין לייחס לו מחדל מקצועי-אתי במילוי תפקידו, בלי שהדבר מוכח בצורה משכנעת ביותר.
פסק דין |19/05/2009 |מחוזי – נצרת
בש"א (תל-אביב-יפו) 203/08- עזבון המנוחה ה.צ.זל נגד האפוטרופוס הכללי ואח
שמות השופטים: שפרה גליק
- המבקש נתן עדות על כך בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 23.2.99 אבל פרוטוקול הדיון לוקה בחסר, כך לדוגמא, נפלה טעות ובפרוטוקול נרשם כי המבקש היה בחדר בזמן חתימת הצוואה, מה שאינו נכון. עורך דינו היה צריך לעמוד על הטעות ואולם הוא בחר לייצג את עצמו במקום לייצג את המבקש. . . " 22. אין בידי לקבל הדברים שלעיל ואפרט להלן הטעמים: 22.1 כפי שכבר הראיתי לעיל בפרוטוקול שנוהל אצל כבוד השופט קלינג נרשם מפיו של המבקש כי אכן היה נוכח בחדר יחד עם המצווה, העדים ועורך דין לובלינג שערך את הצוואה, אם רוצה היה המבקש, לבקש לתקן את הפרוטוקול יכול היה לעשות כן, ואולם הוא לא עשה כן. 22.2. אין מדובר רק ב"חוסר" כפי שהתבטא המבקש בבקשתו אלא בדבר מהותי ביותר, עובדת היותו של הנהנה בחדר אחד עם מצווה החותם על צוואתו היא עובדה בעלת משמעות – אך האמור לעיל לא הוגשה ע"י המבקש בקשה לתיקון פרוטוקול אל השופט שישב בדין ושמע את הדברים. 22.3. כפי שכבר הראיתי לעיל, גם הבקשה שלפני אינה נתמכת בתצהיר ערוך כדין, ובעניין זה צודקת המשיבה 2 בטענותיה. המסמך הקרוי "תצהיר" נחתם ב- 20.4.07 ע"י המבקש נחתם בפני ג'ין קבוביל נוטריון ציבורי במדינת ניו יורק אשר מאשר כי היה עד לחתימתו של המבקש, חתימת הנוטריון אושרה באפסיטל, ואולם אין תוקף לאישור זה בתצהיר עפ"י כללי הדין בישראל שהרי המבקש כלל לא הוזהר שעליו לומר האמת ובמידה שלא יעשה כן יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, המדובר הוא בפגם מהותי ולא טכני ואני מקבלת בעניין זה לחלוטין את נירשתה של המשיבה 2 בסעיפים 22/28 לתגובה לבקשה. המסמך נחתם בניגוד להוראות סעיף 30 לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א 1971, ואף בניגוד לסעיפים 7 (5) או סעיף 50 א (א) לחוק, הנוטריונים התשל"ו 1976.22.4 . יודגש כי בדיון שהתקיים אצל כבוד השופט קלינג הוגשו תצהירי העדים לצוואת המנוחה אשר הצהירו כי היו נוכחים בחדר עם המנוחה, המבקש הם עצמם ועורך הדין שערך את הצוואה.
החלטה |14/04/2008 |משפחה – תל אביב
ת"א (חיפה) 44562-06-11- אמיר הייב נגד מדינת ישראל- האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון
שמות השופטים: רון סוקול
- כך למשל מקום שבו מוגש מסמך שנחתם בפני נוטריון, זוכה המסמך לחזקת תקינות (סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו-1976; ע"א 7303/01 הנ"ל; ע"א 404/84 סעתי נ' סעתי, פ"ד מא(2) 477 (1987)). כאשר מוטל נטל על הטוען כי מסמך או חתימה זויפו, ברי שמידת ההוכחה שתידרש צריכה להביא בחשבון את העובדה כי הטוען לזיוף מטיל כתם פלילי ומוסרי על הצד האחר (ראו ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589 (1986); ע"א 4126/05 חג'אזי נ' ועד עדת הספרדים (20/6/2006)). הדעה שהובעה בעבר ולפיה נדרשת אמת מידה מיוחדת לצורך הוכחת טענת זיוף נדחתה, אולם בתי המשפט הדגישו כי בבוא בית המשפט להעריך את הראיות בגדר מידת ההוכחה הרגילה הנדרשת בתביעות אזרחיות, ראוי שיביאו בחשבון גם את משמעות הקביעות כי המסמך זויף (ראו גם ברע"א 9713/07 חיר נ' שטרמל (4/6/2008)). 8 20. מקום בו נטען כי אדם חתם בפני נוטריון, עובר נטל ההוכחה לסתור את החזקה בדבר תקפות החתימה אל כתפי הצד הכופר בחתימה. גם טרם חקיקת חוק הנוטריונים, התשל"ו- 1976 הכירו בתי המשפט בקיומה של חזקת תקינות של חתימה שנחתמה בפני נוטריון. חזקה זו התבססה על סעיף 42 לחוק הנוטריון הזמני העותומאני משנת 1913 שקבע: אחד התפקידים היותר חשובים של הנוטריונים והעוזרים, הוא לחקור ולברר את זהותם של הצדדים ולהיות בטוחים ברצונם החפשי של הצדדים ואם יוכח בפני בית המשפט שהם אשרו או ערכו, נירות, שטרות, או חוזים מבלי לחקור בתשומת לב את זהות הצדדים ואת רצונם החפשי, יפוטרו מייד, ויענשו בהתאם להוראות החוק הזה.
פסק דין |11/02/2015 |מחוזי – חיפה
ה"פ (חיפה) 22583-01-14- שולמית יעקובסון נגד נטליה זבגלסקי
שמות השופטים: סארי גיוסי
שלא כמסמך רגיל המוגש לבית-המשפט, לאימות תוכנו של מסמך נוטריוני על-פי החוק העותמני, אין צורך לזמן לעדות את הצדדים החתומים על המסמך או את הנוטריון עצמו בכדי להוכיח כי מה שנאמר באותו מסמך אכן נאמר על ידם. כן הוא הדין כיום, כהוראת סעיף 19 לחוק הנוטריונים, התשל"ו – 1976 (להלן: "חוק הנוטריונים" או "החוק") הקובע כי: "אישורו של נוטריון לפי חוק זה והתקנות על פיו, יהיה ראיה מספקת בהליך משפטי, ללא צורך בראיה נוספת, לדברי הנוטריון ולמעשיו ולדברי אחרים ולמעשיהם שאמרו או עשו בפניו, הכל כאמור באישור". 33. חזקת התקינות אומצה בימים בהם תפקיד הנוטריון מולא על ידי עובד ציבור, שנקרא נוטריון ציבורי, טרם חקיקת החוק. בע"א 7303/01 עסאף נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(2)847, 859 (2003) (להלן: "עסאף") נאמר לעניין זה : "מסמכים, הסכמים ושטרות הנערכים ע"י הנוטריונים ועוזריהם כפי התנאים והכללים המפורשים בחק הזה, הם נחשבים לבעלי-ערך-הוכחה בפני עצמם, בפני כל בתי המשפט הדתיים והאזרחיים וכל מחלקות הממשלה, וזה מבלי שום צרך לאמת את תכנם על ידי איזו ראיה אחרת. " (על פי הנוסח המתורגם לעברית כפי שצוטט) ראו גם ע"א 380/88 טוקאן נ' אלנששיבי פ"ד מה(5) 410, 418 מול האות ה (1991)). 18 חזקת התקינות האמורה חלה אף על הנוטריון ה"פרטי", שהוא עורך דין שקיבל רישיון לפעול כנוטריון. יחד עם זאת, לדידי, אין עוצמתה של החזקה זהה, מקום בו אין המדובר בעובד ציבור המבצע את השירות. מכל מקום, חזקת התקינות היא חזקה הניתנת לסתירה. אם כן לפתחו של הטוען לפגמים בפעולותיו של הנוטריון מוטל הנטל להוכיח קיומם של אלה.
פסק דין |25/01/2016 |מחוזי – חיפה