כל הזכויות שמורות ©
רשלנות רפואית מוגדרת בפסיקה הישראלית כסטייה מהותית מנורמות טיפוליות מקובלות. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון:
ע"א 7276/18 עזבון המנוחה פלונית נגד מדינת ישראל – המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל (02/03/21):
"רשלנות רפואית מוגדרת במחוזותינו, מאז ומעולם, כסטייה מהותית מנורמות טיפוליות מקובלות אשר התפתחו בגדרן של דיסציפלינות רפואיות שונות ואשר קובעות מהו הטיפול הרפואי הנכון והמועיל למטופל בהתבסס על שקילתם של הסיכויים מול הסיכונים".
אחד ההיבטים המרכזיים בתביעות ע"י עורך דין לענייני רשלנות רפואית הוא חובת ניהול רשומה רפואית מסודרת. חובה זו מעוגנת בסעיף 17 לחוק זכויות החולה ומהווה חלק מהותי מחובת הזהירות של הרופא.
ת"א (חיפה) 59135-02-20 טארק אבו עיד נגד עו"ד גדיר טאהא דיאב (04/12/22):
"הנתבעת השיבה כי התובע ביקש לטפל בשני נושאים: הנושא האחד עניינו רשלנות רפואית, והנושא השני עניינו ביטוח לאומי… מטרת ההתקשרות היא הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית".
בתביעות רשלנות רפואית, העדר רישום רפואי מסודר עשוי להוביל להעברת נטל ההוכחה לנתבע.
דוגמה מפסיקה:
ת"א (רחובות) 52974-11-19 ג.י. נגד ד"ר אפרים צור (08/02/22):
"בנסיבות האמורות שבהן פער בלתי ניתן לגישור בין חוות דעת הצדדים, מצאתי כי לצורך קידום ההליך… יש מקום למנות מומחה מטעמי".
תביעת רשלנות רפואית חייבת להיות מגובה בחוות דעת מומחה רפואי.
דוגמה מפסיקה:
ת"א (תל אביב) 28574-04-22 עזבון המנוחה פלונית ז"ל נגד המרכז הרפואי על שם סוראסקי (30/09/24):
"בתביעות רשלנות רפואית חוות הדעת של המומחים ברפואה הן חלק אינטגרלי מכתב התביעה, והן המשרטטות את עילת התביעה".
למרות חשיבותן של חוות הדעת הרפואיות, בית המשפט שומר לעצמו את שיקול הדעת הסופי.
דוגמה מפסיקה:
ע"א 7276/18 עזבון המנוחה פלונית נגד מדינת ישראל – המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל (02/03/21):
"הפוסק האחרון בשאלה אם רופא או מוסד רפואי פלוני התרשל ואם לאו, הוא בית המשפט ולא המומחה".
חוות דעת מומחה:
נטל ההוכחה:
ככלל, מוטל על התובע.
עשוי לעבור לנתבע במקרים של העדר תיעוד.
מושפע מיכולת הצדדים להציג ראיות.
רשלנות רפואית היא תחום משפטי מורכב הדורש הוכחת סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל. הצלחת התביעה תלויה בראיות מבוססות הכוללות חוות דעת מומחים ותיעוד רפואי מסודר. למרות חשיבותן של ראיות אלו, בית המשפט הוא הפוסק הסופי ומכריע בכל מקרה לפי כלל הראיות והעדויות המוצגות בפניו.
אם נפגעת כתוצאה מרשלנות רפואית, חשוב לפנות לעורך דין מנוסה בתחום. מומלץ לאסוף את כל המסמכים הרפואיים ולפנות לקבלת ייעוץ מקצועי שיסייע לך להבין את סיכויי התביעה והשלבים הנדרשים למימוש זכויותיך.
ע"א 7276/18- עזבון המנוחה פלונית נגד מדינת ישראל- המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל
שמות השופטים: נ הנדל,נ סולברג,א שטיין
רשלנות רפואית מוגדרת במחוזותינו, מאז ומעולם, כסטייה מהותית מנורמות טיפוליות מקובלות אשר התפתחו בגדרן של דיסציפלינות רפואיות שונות ואשר קובעות מהו הטיפול הרפואי הנכון והמועיל למטופל בהתבסס על שקילתם של הסיכויים מול הסיכונים (ראו: עניין קוהרי, בעמ' 172). במסגרת זו, רופא או בית חולים ייחשב לרשלן רק כאשר הוא אינו מונע נזק למטופל שאותו ניתן למנוע באמצעים רפואיים מוכרים ומקובלים, שעלותם, לפי הדעה הרפואית המקובלת, פחותה מתוחלת הנזק. בהינתן הערך הרב שחברתנו מייחסת לחייהם ולבריאותם של אנשים הנזקקים לשירותים רפואיים, במקרים רבים, אם כי לא בכל המקרים, האיזון של עלות-מול-תועלת יחייב את ספקי השירותים הרפואיים לספקם למטופליהם חרף עלותם הגבוהה, כל אימת שהדבר מועיל לבריאותו של המטופל (ראו והשוו: סעיף 5 לחוק זכויות החולה: "מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש. "). 15 33. בכגון דא, חשיבות רבה עד-כדי-מכרעת מיוחסת לעמדת המומחים הרפואיים אשר באים להעיד בפני בתי המשפט על המקובלוֹת בדיסציפלינות רפואיות שונות, על הנורמות אשר פותחו ושוכללו בגדרי דיסציפלינות אלה, ועל הפרקטיקה הראויה. ככלל, מומחים אלו – ולא אנחנו, השופטים – הם שיגדירו את היחס הראוי בין תוחלת הנזק לבין עלות האמצעים הרפואיים אשר יכולים למנעו או למזערו. לצד זאת, שמרנו לעצמנו שיקול-דעת שיורי אשר מאפשר לנו לחלוק, במקרים חריגים, על עמדתו של מומחה רפואי ועל האופן שבו הלה מעריך את העלות מול תועלת – הפוסק האחרון בשאלה אם רופא או מוסד רפואי פלוני התרשל ואם לאו, הוא בית המשפט ולא המומחה.
פסק דין |01/03/2021 |בית המשפט העליון
ע"א 7276/18- עזבון המנוחה פלונית נגד מדינת ישראל- המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל
שמות השופטים: נ הנדל,נ סולברג,א שטיין
מן הראוי כי סמכות זו לא תוגבל בכללים מצמצמים, שמא גודל האחריות יעלם מעינינו. כך, ידע השופט המכריע בתיק כי חוות הדעת המקצועית מהווה כלי עזר להכרעה, אך לא המפתח לדלת פסק הדין. זאת, אף לא בענף הרפואה. כמובן, בית המשפט אינו רופא. עם זאת, עליו מוטל התפקיד לבחון את חוות הדעת המקצועיות, ולגזור מהן מסקנה שיפוטית בדבר קיומה של רשלנות, לרבות רשלנות רפואית. חוששני כי קביעת כללים כאמור עלולה לגרום לתוצאה פחות מדויקת ואף מוטעית בתיק הקונקרטי. בהיבט המעשי, די להזכיר כי לא פעם ולא פעמיים מוגשות חוות דעת רפואיות מטעם שני הצדדים. או אז, בית המשפט הוא אשר חייב לקבוע מה הסטנדרט המצופה, מהי הנורמה המשפטית המחייבת את הגורם המקצועי, גם אם היקף ידיעותיו בתחום הרפואי נופל מהמומחים המעידים בפניו. זוהי מלאכת השיפוט, על אף הקושי בעניין. 45 ומהצד האחר, גם ביחס לקביעת רשלנות ניהולית-לוגיסטית נכון להדגיש כי חוות דעת המומחה מהווה כלי עזר חשוב לעיצוב המסקנה המשפטית. לאמור, אין להפחית מחשיבות חוות הדעת של המומחים גם בתחום הניהולי-לוגיסטי. עוד – על בית המשפט לנקוט בזהירות בבואו לקבוע מהו סטנדרט ההתנהגות הראוי בתחום הניהולי-לוגיסטי. כך ביתר שאת כאשר השלכות הקביעה אינן מצומצמות לגדרי המקרה המסוים, אלא עשויות (ואף צריכות) להשפיע על מקרים רחבים יותר. ובענייננו, על התנהלות אגפים פתוחים במוסדות פסיכיאטרים ברחבי הארץ. הינה כי כן, המשפט מתאפיין בתפקידים שונים. עד הראיה מוסר את אשר קלט בחושיו. המומחה תורם לבית המשפט את הידע בתחום מומחיותו. אלו ואלו עדים במשפט. על השופט מוטל תפקיד ההכרעה, תוך מתן משקל ראוי לעדים השונים משני הצדדים.
פסק דין |01/03/2021 |בית המשפט העליון
ת"א (רחובות) 52974-11-19- ג.י. נגד ד"ר אפרים צור
שמות השופטים: רנה הירש
1. בתביעה זו, שעניינה רשלנות רפואית, הוגשו חוות דעת מטעם שני הצדדים חוות הדעת קוטבנות במסקנות הכלולות בהן. בהמשך להחלטתי מיום 18.01.22 , אמנם, סברתי בתחילה (ר' פרוטוקול הדיון מיום 30.05.21 ) כי יש טעם לשמוע את חקירת מומחי הצדדים תחילה, אולם בשל הליך גישור שהתנהל בין הצדדים ומסיבות אחרות, נדחה הדיון מספר פעמים, וכעת הוא קבוע לחודש דצמבר 2022. בנסיבות אלו, סברתי כי יש מקום לקדם את התיק באופן ממשי, ועל כן ניתנה ההחלטה הנזכרת מיום 18.01.22 , בה הבהרתי לצדדים כי לנוכח הפער בין חוות דעת מומחי הצדדים ולאחר שניתנו עמדות הצדדים, אני מוצאת שקיים צורך במינוי מומחה רפואי בתחום כירורגיית הפה והלסת מטעם בית המשפט. הצדדים לא הגישו כל בקשה או הודעה נוספת, חרף חלוף הזמן שנקבע לשם כך. 2. התובעת לא הסבירה את השיקולים שבסיס התנגדותה, למעט העמידה על חוות הדעת שהגישה ועל חקירת מומחה הנתבעת. בנסיבות האמורות שבהן פער בלתי ניתן לגישור בין חוות דעת הצדדים, מצאתי כי לצורך קידום ההליך, וחרף עמדת התובעת, יש מקום למנות מומחה מטעמי. אפנה בעניין זה לע"א 4330/07, מוזס אוריאל נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות – בית חולים רמב"ם חיפה , קבע כב' השופט רובינשטיין, בשאלה הכללית הנוגעת למינוי מומחים בתיקי רשלנות רפואית: 2 "ט"ו. אפתח בהערה, כי תיק זה מדגים באופן שכמעט אין למעלה הימנו את מה שבעיני הוא כשל קשה בשיטה הנוהגת בתביעות מעין אלה, של חוות דעת רפואיות משני הצדדים. מבלי לפגוע באיש, אין בר דעת יכול שלא להתרשם בתיקים רבים, כי תוכן חוות הדעת קשור במזמין. בולט הפער בין חוות הדעת ש"במקרה" באו מטעם צד אחד, והתומכות בגישתו, אל מול אלה ש"במקרה" באו מטעם צד אחר והתומכות בגישתו.
החלטה |07/02/2022 |שלום – רחובות
תא"מ (חיפה) 59135-02-20- טארק אבו עיד נגד עורך דין גדיר טאהא דיאב
שמות השופטים: בנימין בן סימון
הנתבעת השיבה כי התובע ביקש לטפל בשני נושאים: הנושא האחד עניינו רשלנות רפואית, והנושא השני עניינו ביטוח לאומי. כן טענה הנתבעת, כי גבתה מהתובע סך של 3,500 בגין ייעוץ משפטי. לטענתה, הייעוץ המשפטי אינו כרוך בהגשת תביעה לרשלנות רפואית והינו צעד מקדים, אשר נועד לאסוף את החומר הרפואי מבתי החולים ומקופת החולים. הליך זה נועד לצורך בדיקת היתכנות הגשת תביעה. סכום זה הינו חלק מההוצאות הכרוכות בהגשת התביעה. 2. לטענת הנתבעת, הסיבה לתביעה היא סירובה של הנתבעת להיענות לדרישת התובע להטעות את בית המשפט. וזאת בשל "מחדלו לשלם את האגרה ולהכניס את נסיבותיה האישיות ומצבה הרפואי של הנתבעת כאליו שזה מה שגרם לו לא לשלם את האגרה למרות כל ההזדמנויות שניתנו לו מצ"ב אסמכתאות על כך". 3. התובע הציג כראיה מסמך שעניינו הסכם שכר טרחה. בהסכם נאמר "פרטי העניין" ובכתב יד נכתב: "רשלנות רפואית". צוין כי דמי פתיחת תיק יעמדו על סך של 200 . בהסכם צוין כי "הפעולה המוסכמת" הינה : "הגשת תביעה לרשלנות רפואית". שכר הטרחה המוסכם צוין בכתב יד:" 20 3,500 הוצאות". כן צוין כי סכום ההוצאות ישולם בשבעה תשלומים שווים בסך של 500 לכל תשלום. לפי התרשמותי, את הכתוב בכתב יד יש לייחס לנתבעת, שכן היא מילאה בכתב יד את הפרטים שיש להשלימם. 4. הנה כי כן, עולה מהסכם שכר הטרחה, אשר נוסח על ידי הנתבעת, כי מטרת ההתקשרות היא הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. שכר הטרחה הוא 20 אחוזים מהסכום שייפסק במסגרת פסק הדין וכן סך של 3,500 בגין הוצאות. 5. מהאמור לעיל, נדחות חלק מטענות הנתבעת. כך לדוגמה, נדחית טענת הנתבעת לפיה מדובר בשני תיקים שעניינם רשלנות רפואית וביטוח לאומי. הנתבעת ציינה במסגרת הסכם שכר הטרחה שהיא ניסחה כי מטרת ההתקשרות היא הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
פסק דין |03/12/2022 |שלום – חיפה
ת"א (תל אביב) 28574-04-22- עזבון המנוחה פלונית ז"ל נגד ' המרכז הרפואי על שם סוראסקי בית חולים איכילוב
שמות השופטים: קרן שמש
קרי, בהיעדרה של חוות דעת רפואית, או בקיומה של חוות דעת רפואית שאינה מפרטת ברמה העובדתית הנדרשת את הרשלנות הרפואית המיוחסת לנתבע-אין מנוס מהמסקנה, כי התביעה שהוגשה הינה משוללת עילה, וככזו-דינה להימחק, בהתאם לתקנה 100(1) לתקנות. . . אין די באמירה כללית לצורך ביסוס טענה משפטית בדבר קיומה של רשלנות. על הטוען לנזק כתוצאה מרשלנות, לפרט את פרטי המעשה או המחדל שגרמו לאותו נזק, וזאת על-מנת לאפשר לבית המשפט לבדוק את טענותיו של התובע ולהכריע במחלוקת שבין הצדדים. " (בש"א (מחוזי ת"א) 7784/09 בית החולים על שם רבקה זיו נ' אדרי ( 24.9.2009 )). 27. יתרה מכך, לעניין מעמדן המיוחד של חוות דעת מומחים בתביעות שעילתן רשלנות רפואית יפים דברי כב' השופטת נאור (כתוארה אז) בת"א (ירושלים) 62/89 [לא פורסם] כפי שצוטטו בהחלטה בת"א (חיפה) 914/03 חזות נ' פרופ' מרדכי שוחט ( 14.1.2005 ): "בתביעות רשלנות רפואית מוצב סימן שאלה לגבי מעמדם וכושרם המקצועי של רופאים ומוסדות רפואיים אשר חייהם ובריאותם של בני אדם תלויים יום אחר יום ביכולתם המקצועית. עצם הצבת סימן שאלה, יש בה כדי לפגוע באמון שרוחש הציבור לאנשי רפואה אלה. מן הצדק הוא אפוא לדרוש, כי הבא לטעון כנגדם טענה חמורה, כטענת רשלנות בדיני נפשות, לא יוכל לעשות זאת על-ידי הפרחה סתמית של טענות, מבלי שיצביע לפחות על בסיס ראשוני לטענותיו. הגשת כתב תביעה בעניין של רשלנות רפואית, מבלי לצרף לכך חוות דעת רפואית תומכת, פגומה, איפוא, לא רק מבחינת הדין אלא גם מבחינת הצדק. " 28. אם כן, נמצאנו למדים כי בתביעות שעילתן רשלנות רפואית חוות הדעת של המומחים ברפואה הן חלק אינטגרלי מכתב התביעה, והן המשרטטות את עילת התביעה.
פסק דין |29/09/2024 |שלום – תל אביב
ע"א 7276/18- עזבון המנוחה פלונית נגד מדינת ישראל- המרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל
שמות השופטים: נ הנדל,נ סולברג,א שטיין
רשלנות רפואית מוגדרת במחוזותינו, מאז ומעולם, כסטייה מהותית מנורמות טיפוליות מקובלות אשר התפתחו בגדרן של דיסציפלינות רפואיות שונות ואשר קובעות מהו הטיפול הרפואי הנכון והמועיל למטופל בהתבסס על שקילתם של הסיכויים מול הסיכונים (ראו: עניין קוהרי, בעמ' 172). במסגרת זו, רופא או בית חולים ייחשב לרשלן רק כאשר הוא אינו מונע נזק למטופל שאותו ניתן למנוע באמצעים רפואיים מוכרים ומקובלים, שעלותם, לפי הדעה הרפואית המקובלת, פחותה מתוחלת הנזק. בהינתן הערך הרב שחברתנו מייחסת לחייהם ולבריאותם של אנשים הנזקקים לשירותים רפואיים, במקרים רבים, אם כי לא בכל המקרים, האיזון של עלות-מול-תועלת יחייב את ספקי השירותים הרפואיים לספקם למטופליהם חרף עלותם הגבוהה, כל אימת שהדבר מועיל לבריאותו של המטופל (ראו והשוו: סעיף 5 לחוק זכויות החולה: "מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש. "). 15 33. בכגון דא, חשיבות רבה עד-כדי-מכרעת מיוחסת לעמדת המומחים הרפואיים אשר באים להעיד בפני בתי המשפט על המקובלוֹת בדיסציפלינות רפואיות שונות, על הנורמות אשר פותחו ושוכללו בגדרי דיסציפלינות אלה, ועל הפרקטיקה הראויה. ככלל, מומחים אלו – ולא אנחנו, השופטים – הם שיגדירו את היחס הראוי בין תוחלת הנזק לבין עלות האמצעים הרפואיים אשר יכולים למנעו או למזערו. לצד זאת, שמרנו לעצמנו שיקול-דעת שיורי אשר מאפשר לנו לחלוק, במקרים חריגים, על עמדתו של מומחה רפואי ועל האופן שבו הלה מעריך את העלות מול תועלת – הפוסק האחרון בשאלה אם רופא או מוסד רפואי פלוני התרשל ואם לאו, הוא בית המשפט ולא המומחה.
פסק דין |01/03/2021 |בית המשפט העליון
ע"א 9063-03- בעא 9063/03 נגד 1. הסתדרות מדיצינית הדסה
שמות השופטים: א ריבלין א פרוקציה,א רובינשטיין
לבד מהנפקות הראייתית הנובעת מהחסר הראייתי, קרי: העברת הנטל לכתפי הנתבע לשלול את קיומה של התרשלות או של קשר סיבתי (ראו ע"א 4426/98 איאד חוסין נ' קופת חולים כללית, פ"ד נד(3) 481), עשויה הפרת חובת הרופאים לשמור על הרישומים הרפואיים ולקיימם כדבעי להתגבש לכדי התרשלות ממש: חובתם של רופאים ושל מוסדות רפואיים לבצע רישומים רפואיים בזמן אמת ולשמור עליהם, הוכרה כבר בבית משפט זה (ראו, למשל, עניין בנגר הנ"ל, בעמ' 157; ע"א 3263/96 קופת חולים הכללית נ' שבודי, פ"ד נב(3) 817). במקרים מסוימים עשוי העדרו של רישום מסודר, של מהלך המחלה ושל הטיפול בה, לפגוע בטיפול הנאות עצמו, בזמן אמת (ע"א 5049/91 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' רחמן, פ"ד מט(2) 369). במקרה כזה עשוי הפגם ברישום להוביל, הוא עצמו, למסקנה בדבר קיומה של רשלנות רפואית (ראו: אזר-נירנברג, רשלנות רפואית (מהדורה שניה, 2000) 483. (עניין שטרנברג, עמ' 552-551). ראוי להביא, בהקשר זה, גם את דברי השופט ד' לוין בע"א 2939/92 קופת חולים ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נ' מלכה רחמן, פ"ד מט(2) 369, 371-372: . . . רואה אני לחזור ולהדגיש כי רשלנות רפואית מתגבשת כבר בעצם אי ניהול תקין של הרישומים הרפואיים שחייבים בהם הרופאים המטפלים במוסדות הרפואיים השונים. מקרה זה הוא אחד מרבים בהם העדרו של רישום מסודר של מהלך המחלה ושל הטיפול בה פוגע לא רק בקביעת ממצאים לאחר הארוע, כי אם בראש ובראשונה בטיפול הנאות בחולה עצמו בזמן אמת. כבר חזרנו, חזור והדגש, כי סדרי מנהל תקינים מחייבים ניהול תרשומת מפורטת ומדוייקת של הטיפול בחולה, ולאו דוקא מהבחינה המנהלית גרידא.
פסק דין |21/06/2005 |בית המשפט העליון
רע"א 2589/23- פלוני נגד אסותא אשדוד בעמ
שמות השופטים: י עמית
בתוך כך נטען כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר סבר כי לפי התקנות החדשות בתביעות רשלנות רפואית ניתן לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת רפואית רק אם הוגשה בקשה לפי סעיף 87(ד) לתקנות; כי מדובר בפרשנות דווקנית הפוגעת קשות בזכות הגישה לערכאות; כי לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות) לבית המשפט הייתה סמכות ליתן פטור מיוזמתו ולפי שיקול דעתו; וכי כך ראוי לפרש גם את תקנות 87(א) ו-(ד) לתקנות החדשות. עוד נטען כי הבקשהמעלה שאלות עקרוניות, המצדיקות מתן רשות ערעור. 5. לאחר שעיינתי בבקשה, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ובהחלטת בית משפט השלום, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה. 6. כידוע, נקודת המוצא היא שבעל דין המבקש להוכיח "עניין שברפואה" נדרש לצרף לכתב טענותיו חוות דעת מומחה ברפואה, וזאת בשונה מחווֹת דעת מומחים בתחומים אחרים, שאותן אין צורך לצרף לכתב הטענות(ראו תקנות 87(א) ו-15(א)(2) לעומת תקנות 87(ה) ו-15(ב) לתקנות החדשות, וכן ראו רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון אייזנבך, פסקה 8 ( 8.5.2012 ) (להלן: עניין עזבון אייזנבך); רע"א 4047/18 פלונית נ' המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, פסקה 6 ( 6.11.2018 )). מכאן, שרואים את חוות הדעת הרפואית כחלק מכתב הטענות של בעל הדין, והיא נחשבת "למרכיב הכרחי לצורך העמדת עילת תביעה טובה ושלמה" (עניין עזבון אייזנבך, פסקה 8; רע"א 2399/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 28 ( 29.7.2021 ) (להלן: רע"א 2399/21), וכן ראו גם רע"א 1321/15 דיאמנט נ' פלוני, פסקה 12 ( 7.7.2015 ); רע"א 5302/17 בית החולים נצרת אי.
החלטה |19/06/2023 |בית המשפט העליון
ת"ק (חדרה) 12071-11-19- ט ע נגד וגדי אבו עקל
שמות השופטים: רקפת סגל מוהר
מצוטט בע"א 2275/90 באמצעות בנין דור בע"מ נ' רוזנברג, פ"ד מז (2) 605, 614 (1993)). 8 ג. זאת ועוד, סעיף 17 לחוק זכויות החולה תשנ"ו-1996 מחייב עריכת רשומה רפואית על ידי כל מטפל וכבר נקבע לא פעם כי יש לראות בהיעדר רישום מספיק, ככזה המעיד על התנהגות רשלנית. בעניין זה נפסק שהפרת החובה גוררת בעקבותיה את העברת נטל השכנוע אל כתפי המטפל, להוכיח את העובדות השנויות במחלוקת בין הצדדים, שאילו מצוי היה בפנינו הרישום הרפואי החסר, ניתן היה לבררן: ". . . מקום שצריך לעשות רישום רפואי שכזה אך הרישום לא נעשה ולמחדל זה לא ניתן הסבר מניח את הדעת, יועבר נטל ההוכחה בדבר העובדות השנויות במחלוקת ושיכלו להתבהר מתוך הרישום אל כתפי הרופא או המוסד, שבמסגרתו ניתנו השירותים הרפואיים" (ע"א 612/78 פאר נ' קופר , בעמ' 724. בהסכמה בע"א 58/82 קנטור נ' מוסייב , בעמ' 259-260). וכן: "חובת התיעוד משרתת הן את ההליך הרפואי, הן את ההליך המשפטי והן את זכויות המטופל, ובבסיסה עומד הצורך לאפשר טיפול טוב יותר למטופל על ידי מעקב צמוד אחר הטיפולים שניתנים לו" (ר' ע"א 8146/13 ג'ושה נ' בית החולים אלדאני;ע"א 8842/08 עזבון המנוח לב ארי, ז"ל נ' ד"ר סרנת ועוד). ד. הוכחת טענה בדבר רשלנות רפואית טעונה הגשת חוות דעת רפואית שתתמוך בה. התובעת לא עשתה כן, ככל הנראה בשל בחירתה במסלול של תביעה קטנה ולא במסלול הנכון יותר למקרים מעין אלה, של תביעה אזרחית רגילה, ואולם היא תמכה טענותיה באמצעות תכניות טיפול והצעות לשיקום הפה שקיבלה מרופאים אחרים לאחר שטופלה על ידי נתבע 1, בעוד שהוא אשר אמור היה להוכיח באמצעות רשומה רפואית כי טיפל בה כנדרש, לא עשה כן.
פסק דין |01/06/2021 |תביעות קטנות – חדרה
ת"א (כפר סבא) 2932-06-15- פלוני נגד ט.ר.מ- טיפול רפואי מיידי (טרמ) בעמ
שמות השופטים: רחל קרלינסקי
גם מומחה ההגנה הרחיב את האמור בחוות דעתו, והוסיף קביעה עובדתית על פיה ביום הראשון של הקרע בעצב לא ניתן לדעת בוודאות באם אכן התחושה היא אחרת. לעומת זאת ביום למחרת כבר היו ניכרים סימנים של פגיעה עצבית כי לדבריו "לוקח קצת זמן" (עמ 126 לפר') דיון האחריות 8 22. הפסיקה דנה רבות בהגדרתה של רשלנות רפואית ובע"א 7276/18 עזבון המנוחה פלונית נ' מדינת ישראל ( 2.3.21 ) נאמר: "רשלנות רפואית מוגדרת במחוזותינו, מאז ומעולם, כסטייה מהותית מנורמות טיפוליות מקובלות אשר התפתחו בגדרן של דיסציפלינות רפואיות שונות ואשר קובעות מהו הטיפול הרפואי הנכון והמועיל למטופל בהתבסס על שקילתם של הסיכויים מול הסיכונים. . . . במסגרת זו, רופא או בית חולים ייחשב לרשלן רק כאשר הוא אינו מונע נזק למטופל שאותו ניתן למנוע באמצעים רפואיים מוכרים ומקובלים, שעלותם, לפי הדעה הרפואית המקובלת, פחותה מתוחלת הנזק. " עוד נקבע כי ביה"ח או הרופא חייב לנקוט בכל אמצעי רפואי ולוגיסטי בגבולות של סבירות, הגיון ושכל ישר. 23. שני מומחי הצדדים הסכימו באשר לתפקידה של הנתבעת במרחב הטיפול הרפואי בקהילה. מומחה התביעה הסביר (עמ' 5 לפר'): "התפקיד של טר"ם בקהילה זה לתת מענה ראשוני, לזהות חומרה או אחרת של המצב הרפואי ובהתאם לכך להמשיך בטיפול או שמרני או להפנות לבי"ח. " מומחה הנתבעת הדגיש את משמעות ראשי התיבות- טיפול רפואי מידי וקבע כי הנתבעת העניקה לתובע את הטיפול המידי, המקובל והסביר בנסיבות לרבות הפניית התובע להמשך טיפול בקופת חולים. המחלוקת התפלגה בשאלה מהו היקף טיפול ראשוני כנ"ל והאם הנתבעת התרשלה בביצועו. 24. ממכלול הראיות עולה הרושם שהטיפול של רופא הנתבעת היה מקצועי וכלל את ביצוע הבדיקות הסבירות שהיה עליו לבצע בעת הרלבנטית.
פסק דין |28/08/2022 |שלום – כפר סבא
ת"א (תל אביב) 33568-08-11- ק ל נגד ד"ר תאופיק דראגמה
שמות השופטים: מי טל אל עד קרביס
(א) מטפל יתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומה רפואית; הרשומה הרפואית תכלול, בין היתר, פרטים מזהים של המטופל והמטפל וכן תכלול מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל, עברו הרפואי כפי שמסר, איבחון מצבו הרפואי הנוכחי והוראות טיפול; ואולם תרשומת אישית של המטפל אינה חלק מהרשומה הרפואית". חובת התיעוד משרתת הן את ההליך הרפואי, הן את ההליך המשפטי והן את זכויות המטופל, ובבסיסה "עומד הצורך לאפשר טיפול טוב יותר למטופל על ידי מעקב צמוד אחר הטיפולים שניתנים לו" (ע"א 8146/13 ג'ושה נ' בית החולים אלדג'אני (בפרוק) (2016) בפסקה 11). בידי הרופא המטפל השליטה במידע על אודות מהלך הטיפול שבוצע במטופל, ועל כן ככל שהרופא אינו עומד בחובתו על פי הדין, התרופה לכך היא באמצעות המכשיר המשפטי של העברת נטל ההוכחה מכתפי התובעת לכתפי הנתבע. הטעם לכך הוא כי בשל העדרו של רישום רפואי התובע עלול למצוא עצמו בפני קושי ראייתי להוכיח את תביעתו במאזן ההסתברויות, ולכן – ביחס לאותן עובדות שלגביהן נגרם הנזק הראייתי – יועבר נטל ההוכחה לנתבע. אם לא ישכנע כי העובדות הן כטענתו, העובדות תקבענה כפי שטען התובע (ע"א 8842/08 עזבון המנוח לב ארי, ז"ל נ' ד"ר סרנת (2011) בפסקה 17); ע"א 9328/02 מאיר נ' ד"ר לאור, פ"ד נח(5) 54, 64 (2004)). מקום שבו הנזק הראייתי אינו בעניין בודד או ברישום ממוקד, אלא מקיף ושולל מהתובע את האפשרות להוכיח את יסודות העוולה כולם, יעבור הנטל לנתבע באשר לכל יסודות העוולה (ע"א 8151/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק, פ"ד נ(19 539, 551-552 (2001)). 9 16. ובענייננו; עיון בכרטיס הטיפול מעלה כי הטיפול בלסת העליונה החל בחודש מרץ 2008, בלסת התחתונה ביוני 2008, וטיפולי השורש בוצעו ביולי 2008.
פסק דין |27/09/2016 |שלום – תל אביב
ת"א (ירושלים) 763/95- עדרי דניאל נגד קרנית- קרן לפיצוי
שמות השופטים: אליקים רובינשטיין
(3) לא למותר להוסיף, כי במרבית המקרים שהובאו לתמוך בעמדות הצדדים, למעט המקרה שנדון לפני השופט ריבלין (ראה להלן), התוצאה בפועל היתה כי לא הורשתה תביעה מעבר לצד החב לפי חוק הפלת"ד. 4) למטרות הדיון בענייננו אניח, על פי כתב ההגנה של המדינה, כי אכן נשאר ברגלו של התובע שבב של מקדח בעת הטיפול בו. אין בפני ראיות באשר לאפקט שהיה לכך על מצבו הרפואי (בתיק גם לא מונה מומחה רפואי, והתובע – כעדותו ובהצהרת בא כוחו ביום 24.6.96 ע' 17/16 – לא המשיך בהליכים במוסד לביטוח לאומי על פי עצת פרקליטו). הדעת נותנת, וגם ב"כ המדינה יצאה מהנחה אפשרית זו, כי יתכן, מבלי לקבוע מסמרות, שפירוש השארת החלק הוא אף רשלנות רבתי. אינני נדרש בשלב זה לשאלת חוות הדעת הרפואית; אזכיר רק כי השארת חפץ בגוף החולה בעת ניתוח הוא מן המקרים המובהקים המוכרים כרשלנות (אזר-נירנברג, רשלנות רפואית וסוגיות בנזיקין, . (321 ,249 (5) אגב אורחא עלי לציין כי יש צדק מסוים בטענת קרנית, כי מן הראוי שהמדינה תקבע לה עמדה אחידה בנושא דנן; שהרי בתיק שלפנינו טענה כי בכל מקרה, רשלנות רגילה או חמורה, אין מקום לאפשר תביעה כנגד הגורם הרפואי, ואילו בעיקרי הטיעון שהגישה בע"א 3765/95 ושצורפו לסיכומי קרנית בענייננו תמכה לכאורה בגישה המבחינה בין רשלנות רבתי לרשלנות רגילה (ע' 8 שם). מובן כי הדברים נטענו בכל תיק בהקשרו, אך בהיות המדינה גוף בעל מחויבות ציבורית מעצם אופיה, מתחייב מאמץ לגישה אחידה. (6) עינינו הרואות, כי דעות שופטי בתי המשפט המחוזיים בסוגיה דנן נחלקו, ולענין זה אולי תועיל סקירה קצרה של עיקרי פסה"ד שאוזכרו: (א) השופטת שטרסברג-כהן (ת"א (חי') 933/86, שוקיר נ' צור שמיר, פס"מ תשנ"א (ג') 45), קבעה – לאחר שמיעת העדויות בתיק – כי היתה באותו מקרה רשלנות של בית החולים "אולם הרשלנות היתה על גבול הטעות, ובודאי לא רשלנות רבתי" (ע' 50).
החלטה |19/10/1996 |מחוזי – ירושלים
ת"א (נצרת) 9729-06-22- פלוני נגד ' מרכז רפואי עפולה
שמות השופטים: מיכל ברלינר לוי
הדברים אמורים ביתר שאת, לאור נפקות צירופה של חוות דעת רפואית לכתב תביעה שעניינו רשלנות רפואית כחלק מכתבי הטענות, בהתאם להוראת תקנה 87(א) לתקנות, לפיה "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו. " (השוו ת"א (חי') 31748-08-21 המוסד לביטוח לאומי נ' אבן קיסר בע"מ (7/723), ס' 15; ת"א (נצ') 15524-12-19 פלוני נ' אלישע בע"מ (18/6/20), אשר מעיון במאגרים עולה כי ערעור שהוגש בגדרי ע"א (מחוזי נצ') 61126-07-20-נמחק). 32. דומה כי הדברים עולים בברור אף מטענות התובע עצמו, בסיפא לס' 22 להשלמת הטיעון מטעמו, אף לפיו ככל שהתיק היה מוסיף להתנהל בגדרי ההליך הקודם היה עליו לבקש לתקן את כתב טענותיו. בהינתן כי חידוש התביעה לאחר הפסקתה ומחיקתה בהליך הקודם, הותנה בפסק הדין בתנאים שפורטו לעיל, אין מדובר במחיקת תביעה רגילה המקנה לתובע הזכות להגשת תביעה חדשה כראות עיניו. 33. על אף כל האמור לעיל, ועל אף מחדלי התובע-לשם הכרעה מלאה ואמתית בשאלות שבמחלוקת; משגורלה של התביעה תלוי בהגשת חוות הדעת להוכחת עניינים שברפואה; לנוכח השלב הדיוני בו מצוי התיק טרם שמיעת הראיות; משאף טרם הוגש כתב הגנה בהליך זה בהתאם להחלטה מיום 12/12/22-אני רואה בנסיבות להתיר את תיקון כתב התביעה באמצעות צירופן של חוות דעת ד"ר שושני והעמודים החסרים בחוות דעת ד"ר ספורי, אך זאת בכפוף לחיוב התובע בהוצאות בשיעור משמעותי (השווה ת"א (חי') 31748-08-21 המוסד לביטוח לאומי הנ"ל, ס' 19). 34. בהקשר זה נתתי דעתי לכך שהתביעה בהליך הקודם נמחקה, תוך שצוין כי בנתוני התיק ניתן להסתפק במהלך של מחיקת התביעה, חלף דחייתה (סעד שכלל לא נתבקש על ידי הנתבע במסגרת תשובתו לבקשת המחיקה בהליך שם); ולכך שבבקשת התובע למחיקת התביעה בהליך הקודם פורטו קשייו לאיתור המומחה והגשת חוות הדעת, וצוין דבר האפשרות כי תביעה חדשה תוגש בעתיד (ראו בקשת התובע למחיקת התביעה בהליך הקודם מיום 24/5/21, בדגש על ס' 5-9).
החלטה |30/09/2024 |שלום – נצרת
ת"א (באר שבע) 55016-06-17- פלונית נגד ד"ר אייל תגרי
שמות השופטים: אורית ליפשיץ
חובת התיעוד משרתת הן את ההליך הרפואי, הן את ההליך המשפטי והן את זכויות המטופל, ובבסיסה "עומד הצורך לאפשר טיפול טוב יותר למטופל על ידי מעקב צמוד אחר הטיפולים שניתנים לו" (ע"א 8146/13 ג'ושה נ' בית החולים אלדג'אני (בפרוק) (2016) בפסקה 11). ראה לענין זה גם האמור בפס"ד 33568/08/11 לוי נגד דראגמה שם קבע בית המשפט כלהלן: : "בידי הרופא המטפל השליטה במידע על אודות מהלך הטיפול שבוצע במטופל, ועל כן ככל שהרופא אינו עומד בחובתו על פי הדין, התרופה לכך היא באמצעות המכשיר המשפטי של העברת נטל ההוכחה מכתפי התובעת לכתפי הנתבע. הטעם לכך הוא כי בשל העדרו של רישום רפואי התובע עלול למצוא עצמו בפני קושי ראייתי להוכיח את תביעתו במאזן ההסתברויות, ולכן – ביחס לאותן עובדות שלגביהן נגרם הנזק הראייתי – יועבר נטל ההוכחה לנתבע. אם לא ישכנע כי העובדות הן כטענתו, העובדות תקבענה כפי שטען התובע (ע"א 8842/08 עזבון המנוח לב ארי, ז"ל נ' ד"ר סרנת (2011) בפסקה 17); ע"א 9328/02 מאיר נ' ד"ר לאור, פ"ד נח(5) 54, 64 (2004)). מקום שבו הנזק הראייתי אינו בעניין בודד או ברישום ממוקד, אלא מקיף ושולל מהתובע את האפשרות להוכיח את יסודות העוולה כולם, יעבור הנטל לנתבע באשר לכל יסודות העוולה (ע"א 8151/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק, פ"ד נ(19 539, 551-552 (2001)) " 51. במקרה דנן, הגיש הנתבע את נספח 2 לתצהירו שהנו העתק הרשומה הרפואית מיום הגעתה של התובעת למרפאתו ביום 12.6.2013 ועד להפסקת הטיפול ביום בחודש 3/16. כמו כן, צרף הנתבע לתצהירו את תכניות הטיפול אשר לטענתו הוצעו לתובעת ואשר על חלקם חתומה התובעת.
פסק דין |11/12/2023 |שלום – באר שבע
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 87. מומחים מטעם בעלי הדין
87. (א) רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו. (ב) הגיש תובע חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי נתבע לשלוח לו דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו; נדרש תובע כאמור, ייעתר לדרישה בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב; חוות הדעת תומצא לתובע גם אם לא הוגשה לבית המשפט. (ג) רצה תובע לחלוק על חוות דעת מומחה בעניין שברפואה שצורפה לכתב ההגנה, יגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת או בתוך זמן אחר שהורה עליו בית המשפט. (ד) בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה. (ה) רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ו) רצה בעל דין שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (ה), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין, יגיש אותה לבית המשפט לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ז) חוות דעת המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו תיערך לפי סעיף 24 לפקודת הראיות ותצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת. (ח) בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו. (ט) לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 87. מומחים מטעם בעלי הדין
87. (א) רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום מומחיותו. (ב) הגיש תובע חוות דעת בעניין שברפואה, רשאי נתבע לשלוח לו דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעמו; נדרש תובע כאמור, ייעתר לדרישה בלא דיחוי, זולת אם קיימת הצדקה לסירוב; חוות הדעת תומצא לתובע גם אם לא הוגשה לבית המשפט. (ג) רצה תובע לחלוק על חוות דעת מומחה בעניין שברפואה שצורפה לכתב ההגנה, יגיש חוות דעת נגדית בתוך שישים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת או בתוך זמן אחר שהורה עליו בית המשפט. (ד) בית המשפט רשאי, אם מצא הצדקה לכך, לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת בעניין שברפואה לכתב הטענות או לדחות את מועד הגשתה; התובע והנתבע יבקשו את הפטור או את הדחייה כאמור לכל המאוחר עם הגשת כתב התביעה וכתב ההגנה בהתאמה. (ה) רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין שברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו עניין לא יאוחר מתשעים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ו) רצה בעל דין שנמסרה לו חוות דעת כאמור בתקנת משנה (ה), להגיש חוות דעת מטעמו כראיה במשפט באותו עניין, יגיש אותה לבית המשפט לא יאוחר משלושים ימים לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או במועד אחר שהורה עליו בית המשפט. (ז) חוות דעת המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו תיערך לפי סעיף 24 לפקודת הראיות ותצורף רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן; אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת. (ח) בעל דין המגיש חוות דעת של מומחה מטעמו ידאג להתייצבותו לחקירה בבית המשפט, זולת אם בעל הדין שכנגד הודיע שהוא מוותר על חקירתו. (ט) לא יוגשו מטעם בעלי הדין חוות דעת נוספות מעבר לחוות הדעת שניתן להגיש לפי תקנה זו, אלא באישור בית המשפט.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
; "תביעה לפינוי מושכר" – תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית" – תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תובענה" – הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח ב הגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף" – למעט תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצהרה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
נות אלה; "תביעה לפינוי מושכר"-תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית"-תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תביעת רכב"-תובענה לפיצויים בשל נזק שנ גרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי; "תובענה"-הליך המתנהל בהתאם לתקנות אלה הנפתח בהגשת כתב תביעה; "תובענה לפיצויים בשל נזק גוף"-לרבות תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף; ואולם תובענה שעילתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינה תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף; "תצהיר"-ת צהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה
תקנות שירות המדינה (משמעת) (בקשות לשינוי שיעור המשכורת המשתלמת לעובד מושעה), תשל"ח-1978
סעיף: 6. ראיות
6. (א) דיני הראיות אינם מחייבים בדיונים לפי תקנות אלה; אולם – (1) לא יוכחו הכנסותיו, נכסיו, הוצאותיו וחובותיו של פלוני על ידי תצהיר בלבד שיוגש על ידי המבקש או מטעמו; (2) לא יוכח אי-כושרו של המושעה לעבודה מתאימה מחמת מצב בריאותו אלא על ידי תעודה רפואית או חוות דעת של רופא כמשמעותם בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, או על ידי עדות רופא הניתנת בפני מי שדן בבקשה. (ב) מי שדן בבקשה רשאי בכל עת לדרוש מבעל דין להמציא לו ראיות נוספות להוכחת טענותיו כפי שיפרש בדרישתו, ובין השאר רשאי הוא לצוות על המושעה להתייצב לבדיקה רפואית בפני רופא בשירות המדינה ולהיבדק על ידיו כשיש חשיבות בדיון למצב בריאותו של המושעה, ורשאי הוא לעכב את הדיון בבקשת המושעה כל עוד לא התייצב ונבדק כאמור.
תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף), התשפ"ג-2022
סעיף: 58. הגדרות
58. בפרק זה-"הדמיה רפואית"-סימולציה רפואית; "טריאז'"-מיון ראשוני של הפונים למלר"ד ומתן דרגת דחיפות להמשך טיפול לפי מצבם הרפואי; "יעד 1-טריאז'"-קביעת דרגת דחיפות לטיפול רפואי בתוך 15 דקות מזמן רישום המטופל במשרד הקבלה; "יעד 2-בדיקה רפואית ראשונית"-ביצוע בדיקה רפואית ראשונית בתוך שעה מ זמן רישום המטופל בקבלה; את הבדיקה יבצע רופא, עוזר רופא במחלקה לרפואה דחופה בבית חולים, או עמית רופא; "יעד 3-זמן שהייה במלר"ד לפונים שהועברו לאשפוז"-קבלה במחלקות האשפוז בבית החולים בתוך 12 שעות מזמן הרישום במשרד הקבלה במלר"ד; מדד זה נוגע לפונים שהתאשפזו, וכולל מטופלים שדווחו בהשהיה בלא העברה מסודרת למחלקת השהיה ייעודית, אם קיימת בבית החולים; "יעד 4-זמן שהייה במלר"ד למשתחררים"-מספר המטופלים שלא אושפזו, ושוחררו ממשרד הקבלה במלר"ד בתוך 4 שעות מזמן רישום, למעט פונים שעזבו על דעת עצמם או נפטרו בעת הטיפול במלר"ד, וכולל מטופלים שד ווחו בהשהיה בלא העברה מסודרת למחלקת השהיה ייעודית, אם קיימת בבית החולים; "מחלקת השהיה ייעודית"-מחלקת אשפוז ייעודית לטווח קצר, שאליה מועברים מטופלים לצורך טיפול קצר מועד; "מלר"ד"-מחלקה לרפואה דחופה שהיא אחת מאלה: (1) מלר"ד ילדים; (2) מלר"ד כללי; "מלר"ד ילדים"-בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות ומנהל המחלקה הוא מומחה ברפואה דחופה ילדים המועסק במשרה מלאה; "מלר"ד כללי"-בבית חולים ציבורי כללי, הפועל לפי רישיון משרד הבריאות ומנהל המחלקה הוא מומחה ברפואה דחופה המועסק במשרה מלאה; "נתוני תפעול"-הנתונים האלה: (1) מזהה מטופל (נתון מותמם); (2) סוג מזהה מטופל (תעודת זהות,
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 6. הגדרות
או ניתן סעד זמני; "מנגנון חלופי ליישוב סכסוך"-דרך לפתרון הסכסוך בהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט שהיא, בין השאר, גישור, בוררות וכיוצא באלה; "מסמך"-כל כתב לפי תקנות אלה, ובכלל זה החלטה והזמנת עד; "מסמך מהותי"-(נמחקה); "מספר זהות"-(1) לגבי יחיד-אם הוא תושב ישראל, מספר זה ותו במרשם האוכלוסין כמשמעותו בסעיף 2 לחוק מרשם האוכלוסין; אם אינו תושב ישראל, שם המדינה שבה הוצא הדרכון ומספרו; באין אלה-פרטי זיהוי מספיקים אחרים, אם יש כאלה; (2) לגבי תאגיד-מספר הרישום שלו לפי הדין החל עליו; ואם הוא תאגיד זר, גם שם המדינה שבה הוא רשום; "מען"-כתובת של אדם לפי סעיפים 2(א)(11) ו–(11א ) לחוק מרשם האוכלוסין, ובהעדר שם לרחוב או מספר לבית-סימן זיהוי אחר, ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד, ואם מדובר בתאגיד, הכתובת הרשומה לפי הדין החל עליו ובלבד שלא יצוין מספר תא דואר בלבד; "נכס"-מקרקעין, מיטלטלין וזכויות, בין אם הגיע מועד מימושן ובין אם לאו; "עילת תביעה"-מסכת העובדות הנדרש ות כדי לזכות את התובע בקבלת הסעד שהוא מבקש; "ערובה"-הפקדת סכום כסף בקופת בית המשפט או מתן ערבות צד שלישי לרבות ערבות של מוסד פיננסי; "פקודת הראיות"-פקודת הראיות [נוסח משולב], התשל"א-1971; "פרטי התקשרות"-מספר טלפון, מספר פקסימילה אם יש וכתובת דואר אלקטרוני שאליה ניתן להמציא מסמך לפי תק נות אלה; "תביעה לפינוי מושכר"-תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, חל עליו; "תביעה שעניינה רשלנות רפואית"-תובענה לפיצויים בשל נזק גוף שנגרם בעקבות טיפול רפואי של מטפל או מוסד רפואי כהגדרתם בחוק זכויות החולה; "תביעת רכב"-תובענה לפיצויים בשל נזק שנ
תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים, זכויות וחובות של מקבלי היתר שהייה לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022), התשע"ו-2016
סעיף: 2. רישום בקופת חולים
2. (א) בעל היתר יירשם בקופת החולים שרשום בה בן משפחתו המזכה לפי המפורט להלן: (1) היתר לפי סעיף 3 להוראת השעה-בן זוגו השוהה כדין בישראל; (2) היתר לפי סעיף 3א(2) להוראת השעה-הורהו המשמורן השוהה כדין בישראל; (3) היתר לפי סעיף 3א1(א)(2) להוראת השעה-בן משפחתו השוהה כדין בישראל (ב) רישום כאמור בתקנת משנה (א) יתבצע בתקופת הרישום הראשון. (ג) הרישום כאמור בתקנה זו יתבצע בקופת החולים שעל בעל ההיתר להירשם בה לפי תקנת משנה (א), והכול לפי נהלים שהורה עליהם המנהל הכללי של משרד הבריאות. (ד) הרישום יעמוד בתוקפו כל עוד עומד בתוקפו ההיתר; פקע תוקף ההיתר, ולאחר מכן דיווח משרד הפנים למשרד הבריאות, כי ההיתר הוארך ברצף מעת פקיעתו, יחולו כללים אלה: (1) משרד הבריאות ידווח לקופת החולים, שבה היה בעל ההיתר רשום עובר לפקיעת תוקף ההיתר, על חידוש רישומו של בעל ההיתר ממו עד הרישום המחודש, ובעל ההיתר לא יידרש להירשם מחדש בקופת החולים; (2) בעל ההיתר חייב בתשלום דמי ביטוח בריאות מיוחדים, בעד כל התקופה שמעת פקיעת תוקף ההיתר, ואולם מניין 60 הימים, לעניין הגדרת חוב שבפיגור יימנה ממועד הרישום המחודש; (3) חידוש חברותו של בעל היתר בתכנית לשירותי בריאות נוספים שבה היה רשום ערב פקיעת ההית ר, מותנה בהצטרפותו מחדש לתכנית לשירותי בריאות נוספים; בעל היתר כאמור, פטור מתקופת אכשרה בתכנית, באופן הזהה לפטור שהיה חל עליו במעבר מקופת חולים אחת לאחרת, לפי תקנה 5(ב), וזאת אם הצטרף לתכנית בתוך 90 ימים ממועד הרישום המחודש; (4) בעל היתר, שחודש רישומו בקופה כאמור בתקנה זאת, יהיה זכאי להחזר בעד שירותים שבסל, שאותם
תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תנאי קבלה ושהייה של מטופלים ותקן עובדים במרכז מורשה), התשע"ד-2014
סעיף: הסכם ותוכנו
. (א) מטופל יתקבל למרכז מורשה רק לאחר שנערך ונחתם בינו לבין המרכז המורשה הסכם בדבר תנאי קבלתו (להלן – ההסכם); המנהל יתייק עותק חתום של ההסכם בתיקו האישי של המטופל. (ב) בהסכם יפורטו עניינים אלה: (1) התכנית לשיקום מונע או התכנית הטיפולית שיקבל המטופל במרכז המורשה; (2) עקרונות סדר היום במרכז המורשה; (3) זכויותיו וחובותיו של מטופל לרבות האמצעים שיינקטו בשל הפרתם; (4) תנאי צו הפיקוח, אם קיימים; (5) פירוט נסיבות עזיבה או הוצאה של מטופל מהמרכז המורשה בכפוף לתקנה 11; (6) מידע על אודות שמירת התיק האישי והטיפולי; (7) קיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים, אם יש.
חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996
סעיף: 2. הגדרות
2. בחוק זה – "אישור מקבל החלטות זמני" – אישור בכתב שניתן לפי סעיף 14א; "בית חולים" – כמשמעותו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940; "ועדת אתיקה" – ועדה שהוקמה לפי סעיף 24; "חדר מיון" – מקום המיועד למתן טיפול רפואי דחוף המאויש על ידי רופא אחד לפחות, ושהמנהל הכללי הכיר בו כחדר מיון לענין חוק זה; "חוק הכשרות המשפטית" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "טיפול רפואי" – לרבות פעולות איבחון רפואי, טיפול רפואי מונע, טיפול פסיכולוגי או טיפול סיעודי; "מוסד רפואי" – בית חולים או מרפאה; "מטופל" – חולה וכל המבקש או המקבל טיפול רפואי; "מטפל" 2 – רופא, רופא שיניים, עמית רופא, סטז'ר, אח או אחות, מיילדת, פסיכולוג, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט, קלינאי תקשורת, תזונאי-דיאטן, קרימינולוג קליני, פודולוג, פודיאטר, פודיאטר מנתח, כירופרקט וכן כל בעל מקצוע שהכיר בו המנהל הכללי, בהודעה ברשומות, כמטפל בשירותי הבריאות; "מידע רפואי" – מידע המתייחס באופן ישיר למצב בריאותו הגופני או הנפשי של מטופל או לטיפול הרפואי בו; "מיופה כוח" – מיופה כוח שמינה המטופל לפי סעיף 16, בהתאם להוראות חוק הכשרות המשפטית בייפוי כוח מתמשך לעניינים אישיים הכולל גם את ענייניו הבריאותיים או בייפוי כוח רפואי כמשמעותו בסעיף 32טו לחוק האמור, שתקף לפי הוראות החוק האמור או לפי ייפוי כוח שנערך לפני יום ט"ו בניסן התשע"ז (11 באפריל 2017) וטרם פקע; "מיילדת" – מי שמורשית לעסוק ביילוד לפי פקודת המיילדות; "המנהל הכללי" – המנהל הכללי של משרד הבריאות; "מנהל מוסד רפואי" – לרבות ממלא מקומו; "מצב חירום רפואי" – נסיבות שבהן אדם מצוי בסכנה מיידית לחייו או קיימת סכנה מיידית כי תיגרם לאדם נכות חמורה בלתי הפיכה, אם לא יינתן לו טיפול רפואי דחוף
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994
סעיף: 47. עונשין
47. (א) מי שעשה ביודעין אחד מאלה, דינו-מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן-חוק העונשין), ואם הוא תאגיד-כפל הקנס האמור: (1) סירב לרשום תושב שביקש להירשם בקופת החולים, הגביל את הרישום או התנה אותו בתנאי או בתשלום כלשהו, בניגוד לאמור בסעיף 4(ג); (1א) ביקש ממועמד לעבודה פרטים לגבי זהות קופת החולים שאליה הוא שייך, בניגוד להוראות סעיף 4(ד)(1) או התנה עבודה בתנאי כלשהו הקשור להשתייכות לקופת חולים מסויימת, או חייב עובד להירשם בקופת חולים מסויימת, בניגוד להוראות סעיף 4(ד)(2); (2) גבה דמי ביטוח בריאות או כל תשלום אחר עבור שירותי הבריאות או עבור ביטוח משלים, שלא כפי שנקבע בסעיפים 7, 8 ו– 10, או בניגוד להוראות סעיף 13(ב)(1); (3) לא שילם דמי ביטוח בריאות עבור עובדו כפי שנקבע בסעיף 14(ב)(1); (4) קיבל כספים ממקורות המימון כאמור בסעיף 13 והשתמש בתקבולים למטרה שאינה אחת המטרות המפורטות בסעיף 20; (5) היה אחראי למתן שירותי בריאות לפי חוק זה ולא נתנם למי שזכאי להם לפי חוק זה או הפלה בין זכאים במתן שירותים כאמור; (5 א) החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי או שלט בתאגיד ייעודי, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 32ד(א); (5ב) העביר אמצעי שליטה בתאגיד ייעודי, אם היה בכך כדי להביא להפרה של הוראות סעיף 32ד או של הוראות היתר לפי סעיף 32ד, או ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות סעיף 32ד(ה); (6) לא מסר למנהל או למי שהמנהל הסמיכו לכך, ידיעה, מסמך או הסבר שברשותו אשר נדרש למסרם לפי סעיף 36; (7) לא מסר למוסד או למשרד הבריאות מידע שחייב למוסרו לפי סעיף 40; (8) לא שמר על סודיות מידע שהגיע אליו לפי חוק זה, עשה בו שימוש או גילה אותו לאחר שלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה; (9) לא ניהל חשבונות או רשומות, או לא קיים חובת הדיו
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
כל הזכויות שמורות ©