כל הזכויות שמורות ©
תביעות נזיקין בראשון לציון מתנהלות על פי עקרונות משפטיים ברורים שחשוב להכיר. המדריך המקיף הזה יעזור לכם להבין את זכויותיכם ואת הפסיקה הרלוונטית.
תביעת נזיקין היא תביעה משפטית המוגשת כנגד גורם שגרם לכם נזק, בין אם מדובר ברשות מקומית, קבלן או גורם פרטי אחר. בראשון לציון, כמו בערים אחרות בישראל, תביעות נזיקין נשענות על עקרונות משפטיים מבוססים.
תביעת נזיקין ניתן להגיש במקרים הבאים:
במקרים של תביעות נזיקין בראשון לציון, מומחה בית המשפט ממלא תפקיד מכריע. בית המשפט הוא הגורם המחליט אילו מסקנות יש להסיק מחוות דעתו של המומחה, וכאשר חוות הדעת מקובלת על בית המשפט, הוא רשאי להסתמך על כל חלק הכלול בה.
חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט בהסכמת הצדדים נהנית ממעמד מיוחד. הבסיס העובדתי שהיא מספקת מחייב את בית המשפט, אלא אם כן קיימים נימוקים כבדי משקל לסטות ממנה. ערכאת הערעור מוגבלת בסמכותה להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הראשונה המבוססות על חוות דעת מומחה.
עיריית ראשון לציון נושאת באחריות כאשר היא מפרה את חובת הזהירות כלפי התושבים. במקרים של מפגעים ברשות הרבים, בית המשפט בוחן האם אדם סביר היה צריך לצפות את הסיכון.
הפיצוי בתביעות נזיקין בראשון לציון יכול לכלול:
במקרים של הזנחת תשתיות והפקרתן, עיריית ראשון לציון עשויה להיות אחראית כאשר המצב גורם למפגעים בריאותיים ובטיחותיים חמורים לציבור. זהו נושא רגיש במיוחד הדורש התייחסות מיידית.
בדיקת מכון התקנים אינה פוטרת את קבלן האיטום מאחריות לליקויים, שכן החוק מחייב אותו באחריות נמשכת למשך שנים. כאשר ניתנת לקבלן הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים והוא אינו עושה זאת, רשאי בית המשפט שלא לאפשר לו לבצע את התיקונים בעצמו.
תושבי ראשון לציון הסובלים מליקויי בנייה זכאים לפיצוי מלא בגין:
בהליכי גילוי מסמכים, בית המשפט מאזן בין זכות הצד שכנגד לעיין במסמכים רלוונטיים לבין שיקולים של הכבדה, פגיעה בפרטיות וסודיות מסחרית. הנטל להוכיח את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים מוטל על המבקש.
כאשר מוגשות מספר תביעות הנובעות מאותו אירוע נזיקי, בית המשפט נוטה לאחד את הדיון בתביעות המעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות. זה מקדם יעילות דיונית ומונע הכרעות סותרות.
התיישנות תביעות נזיקין היא שלוש שנים מיום הנזק או מיום שהתגלה הנזק. חשוב להגיש את התביעה בזמן כדי לא לאבד את הזכות לפיצוי.
לצורך הגשת תביעת נזיקין מוצלחת בראשון לציון, חשוב:
תביעות נזיקין הן תחום מורכב הדורש ידע משפטי מעמיק. עורך דין מומחה יכול:
תביעות נזיקין בראשון לציון מתאפיינות במספר עקרונות מרכזיים שחשוב להכיר:
מעמד מיוחד לחוות דעת מומחה בית המשפט – חוות דעת מומחה נהנית ממעמד חשוב ובית המשפט מסתמך עליה במידה רבה.
אחריות מוגברת של הרשות המקומית – עיריית ראשון לציון נושאת באחריות לבטיחות התושבים ותשלם פיצוי במקרה של רשלנות.
הקפדה על זכויות דיוניות – ההליך שומר על זכויות המתדיינים תוך שמירה על יעילות.
גישה מחמירה כלפי קבלנים – קבלנים נושאים באחריות מלאה לליקויי בנייה למשך שנים.
הכרת הזכויות שלכם בתביעות נזיקין חיונית להשגת הפיצוי המגיע לכם. אם נפגעתם מרשלנות של גורם כלשהו בראשון לציון, חשוב להיעזר בייעוץ משפטי מקצועי לבחינת האפשרויות העומדות בפניכם.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין לענייני תעבורה ראשון לציון מומחה בתחום.
עא 420/75- שרה כהן נגד יצחק אייזן
שמות השופטים: אגרנטלנדוי,ברנזון
[1]
" (1) השאלה, אם במקרה זה או אחר התרשל עורך-דין במילוי תפקידו כעורך- דין, נחתכת בעיקר על-פי נסיבות המקרה. (2) התשובה לשאלה אם הלקוח צריך היה לגלות פרט מסויים לעורך-הדין או שמא עורך-הדין הוא שצריך היה לחקור מיזמתו ולגלות את הפרט שנעלם, תלויה במהות הפרט הנדון שבגללו נגרם הנזק. " הצג עוד
[2]
– א. (1) השאלה, אם במקרה זה או אחר התרשל עורך-דין במילוי תפקידו כעורך- דין, נחתכת בעיקר על-פי נסיבות המקרה. (2) התשובה לשאלה אם הלקוח צריך היה לגלות פרט מסויים לעורך-הדין או שמא עורך-הדין הוא שצריך היה לחקור מיזמתו ולגלות את הפרט שנעלם, תלויה במהות הפרט הנדון שבגללו נגרם הנזק. (3) " (3) עורך-דין היוצא מהנחה שרק ראש המשפחה הוא הדייר החוקי, ויתר בני המשפחה מתגוררים בדירה מכוח דיירותו הוא, מבלי לוודא הנחה זו, הינו רשלן. (4) מחובת עורך-דין המתבקש על-ידי לקוחו להשיג פינוי דירה, לבדוק את חוזה השכירות לפני שהוא מתקשר סופית עם מאן דהוא על פינוי הדירה. (5) משלא ביקש עורך-הדין את חוזה השכירות כדי לעמוד על בעלי הזכויות בדירה ועל טיב וכויותיהם, לא יצא ידי חובתו כלפי לקוחתו שביקשה להשיג פינוי הדירה. " בנסיבות הענין היה גם בהימנעות הלקוחה ממסירת חוזה השכירות לעורך- הדין משום סיבה לנזק, ויש על-כן להפעיל את מבחן הצדק הקבוע בסעיף 65 לפקודת הנזיקין להקטנת הפיצויים. הערות : לרשלנות מקצועית של עורך-דין, עיין : א' בר-שלום, לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין, הפרקליט, כרך כא, ע' 479. ערעור ברשות על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, תל-אביב-יפו (השופטים ב' כהן, ח' דבורין, ש' אשר), מיום 12.2.75 , ב-ע"א 686/73, לפיו נתקבל ערעורו של המשיב על פסק-דינו של בית-משפט השלום, תל-אביב-יפו (השופט ח' שטיינברג), ב-תי"א 23594/71. הערעור נתקבל, ופסק-דינו של בית-משפט השלום הושב בחלקו על כנו.
הצג פחות
פסק דין |
21/01/1976 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 29 |
עמודים – 7
תפ (ראשון לציון) 19988-02-17- מדינת ישראל נגד רועי בר
שמות השופטים: עינת רון
[3]
" היא סיפרה כי הנאשם מוכר כעו"ד מומחה בתחומו, כבעל שם בתחום הבניה ובמשפט מינהלי ורבים, לרבות היא, מרבים להתייעץ עימו בתחומים אלה. הוא מזדהה עם הארגון אותו הוא מייצג, בקי לגמרי בכל הפרטים, יסודי ומקצועי והגון מאוד. " ה ציינה כי העיר ראשון לציון התפתחה מאוד מאוד בעשרים השנים האחרונות ולנאשם חלק ניכר בהתפתחות זו. מר שמואל טומשין, יליד העיר ראשון לציון ופעיל מאוד בה בתחומים שונים, מכיר את הנאשם מאז ילדותו והם חברים קרובים מאז. העד סיפר כי הנאשם היה בעל ראיית עולם חברתית מאז היה חבר בתנועת נוער ופעיל בה ולאחר מכן בבגרותו סייע מאוד לעיר ראשון לציון ולא רק בתחומי פעילותו המקצועית, אלא גם בהתנדבות ובתחומים אחרים ובמיוחד בתחום החינוך. הוא סיפר אף על סיוע ממשי שהגיש הנאשם לו ולמשפחתו כאשר אביו חלה והם נזקקו לסיוע. הוא הוסיף כי הנאש הוא אדם צנוע הנכון לסייע לכל אדם ובכל עת ואף עשה כן. ראיות לעונש ב"כ הנאשמים הגישו אסופת מסמכים כראיות לעונש. באסופה זו פניות של 18 עורכי דין המכירים את הנאשם שמזה שנים רבות ואשר גמרו את ההלל על מקצועיותו, על מומחיותו כעורך דין בתחומים בהם עסק ועל תרומתו הרבה בתחומים אלה, על סיועו לאחרים בתחומים אלה, על תרומתו לעיר ראשון לציון ולגורמים אחרים וכן סיפרו עליו כאדם חברי, נעים הליכות , הנכון לסייע לכל אדם בכל עת ובכל צרה. 16 כן צורפו פניות של כ-16 חברים המכירים את הנאשם מזה שנים רבות וחלקם מימי ילדותו המקודמת. הכל חזרו והדגישו את היותו אדם עוזר, תומך ומסייע ונחלץ לעזרה בעת צרה. כן הובאו פניות של שמאים, עוסקים בתחום התכנון והבניה, גורמים רבים ושונים בעירית ראשון לציון, וראש עירית ראשון לציון לשעבר וראש עירית רחובות לשעבר המשבחים את פעילותו המקצועית ופעילותו למען הכלל.
הצג פחות
גזר דין |
26/04/2017 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 20
בגצ 3180-94- נחמיה דורון נגד 1. מאיר ניצן
שמות השופטים: א ברק,ג בך,י קדמי
[4]
" למותר לציין, שחוות דעת זו צריכה להיות מתואמת עם עורך-הדין הפנימי, ולקבל את ברכתו. על-פי החוק משתתף עורך-הדין הפנימי בישיבות המועצה (סעיף 6(א) לחוק), וניתנת לו ההזדמנות "להשמיע חוות דעתו המקצועית לפני קבלת כל החלטה" (סעיף 6(ג) לחוק). " כמה שעורך הדין הפנימי אינו שותף להערכות המשפטיות של חוות הדעת המשפטית, עליו לבטא את עמדתו שלו בישיבות המועצה. בעניין זה עליו לגלות עצמאות מקצועית, שכן אין עליו, בעניין תוכן חוות דעתו המשפטית, מרות אחרת זולת מרות החוק. על רקע זה נראה לי לכאורה שאין גם מניעה לכך שחוות הדעת המשפטית תינתן על-ידי עורך-דין (חיצוני או פנימי) שטפל בעניין נשוא חוות הדעת. אך כאמור, נוכל להשאיר שאלות אלה בצריך עיון. 6. דינה של העתירה, בכל הנוגע לשר הפנים, להדחות. מנכ"ל משרד הפנים – אליו הועברה סמכות האישור של שר הפנים – טרם נתבקש על-ידי עירית ראשון לציון להשתמש בסמכותו על-פי סעיף 188(א) לפקודה. ממילא העניין טרם בשל להחלטה. רשמנו לפנינו הודעת היועץ המשפטי לממשלה כי "כאשר החוזה יובא לאישור המנכ"ל, ידרוש משרד הפנים כי לבקשה תצורף חוות דעת משפטית בכתב". התוצאה היא אפוא, כי העתירה נדחית בכל הנוגע לשר הפנים. היא מתקבלת בכל הנוגע לעירית ראשון לציון, במובן זה שאישור חוזה פרוייקט זדל צריך לחזור למועצת העיריה, אשר תדון בו לאחר שתוצג בפניה חוות דעת משפטית בכתב כנדרש. המשיב מס' 1 יישא בהוצאות העותר בסכום של 5,000 ש"ח. השופט י. קדמי: 1. עמדתו העקרונית של חברי, המשנה לנשיא מקובלת עלי; אך, לצערי, לא אוכל להצטרף לתוצאה אליה הגיע. 2. אכן, ראוי היה שתהיה לנגד עיניהם של חברי המועצה לקראת הדיון באישור העיסקה חוות דעת משפטית רחבה ומפורטת, דוגמת זו שהכינה היועצת המשפטית של העירייה מאוחר יותר.
הצג פחות
[5]
למותר לציין, שחוות דעת זו צריכה להיות מתואמת עם עורך-הדין הפנימי, ולקבל את ברכתו. על-פי החוק משתתף עורך-הדין הפנימי בישיבות המועצה (סעיף 6(א) לחוק), וניתנת לו ההזדמנות "להשמיע חוות דעתו המקצועית לפני קבלת כל החלטה" (סעיף 6(ג) לחוק). עד " עד כמה שעורך הדין הפנימי אינו שותף להערכות המשפטיות של חוות הדעת המשפטית, עליו לבטא את עמדתו שלו בישיבות המועצה. בעניין זה עליו לגלות עצמאות מקצועית, שכן אין עליו, בעניין תוכן חוות דעתו המשפטית, מרות אחרת זולת מרות החוק. " רקע זה נראה לי לכאורה שאין גם מניעה לכך שחוות הדעת המשפטית תינתן על-ידי עורך-דין (חיצוני או פנימי) שטפל בעניין נשוא חוות הדעת. אך כאמור, נוכל להשאיר שאלות אלה בצריך עיון. 6. דינה של העתירה, בכל הנוגע לשר הפנים, להדחות. מנכ"ל משרד הפנים – אליו הועברה סמכות האישור של שר הפנים – טרם נתבקש על-ידי עירית ראשון לציון להשתמש בסמכותו על-פי סעיף 188(א) לפקודה. ממילא העניין טרם בשל להחלטה. רשמנו לפנינו הודעת היועץ המשפטי לממשלה כי "כאשר החוזה יובא לאישור המנכ"ל, ידרוש משרד הפנים כי לבקשה תצורף חוות דעת משפטית בכתב". התוצאה היא אפוא, כי העתירה נדחית בכל הנוגע לשר הפנים. היא מתקבלת בכל הנוגע לעירית ראשון לציון, במובן זה שאישור חוזה פרוייקט זדל צריך לחזור למועצת העיריה, אשר תדון בו לאחר שתוצג בפניה חוות דעת משפטית בכתב כנדרש. המשיב מס' 1 יישא בהוצאות העותר בסכום של 5,000 ש"ח. השופט י. קדמי: 1. עמדתו העקרונית של חברי, המשנה לנשיא מקובלת עלי; אך, לצערי, לא אוכל להצטרף לתוצאה אליה הגיע. 2. אכן, ראוי היה שתהיה לנגד עיניהם של חברי המועצה לקראת הדיון באישור העיסקה חוות דעת משפטית רחבה ומפורטת, דוגמת זו שהכינה היועצת המשפטית של העירייה מאוחר יותר.
הצג פחות
ע"א 7633/12- קבוצת גיאות בע"מ נגד גולדפרב לוי
שמות השופטים: ס גובראן,י עמית,נ סולברג
28 קיימת חפיפה בין "האמצעים הסבירים" לצורך בחינת חיוב השתדלות בדיני חוזים לבין בחינת סטנדרט ההתנהגות הסבירה בעוולת הרשלנות בדיני הנזיקין. לכן, הלכה למעשה, התרשלות בנזיקין תהווה מן הסתם גם הפרת חיוב ההשתדלות בחוזים, ולהיפך, מקום בו נדחית העילה הנזיקית בהיעדר סטיה מסטנדרט זהירות, יש להניח כי תידחה גם העילה החוזית. 2. בבוא בית המשפט לבחון תביעת רשלנות מקצועית כנגד עורך דין, יש להבחין בין ליווי בעסקה או בהכנת חוזה או צוואה, לבין ליווי בסכסוך משפטי או בהליכי משפט או מעין-משפט כמו בוררות, גישור, פשרה וכיו"ב (על ההבחנה בין אחריות עורך דין מחוץ לכתלי בית המשפט לבין אחריות עורך דין בהליך משפטי ראו אסף יעקב "רשלנות בין כותלי בית המשפט: לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (תשס"ב) (להלן: יעקב). לטעמי, ניתן להרחיב הבחנה זו גם על הליכי טרום משפט או מעין משפט כאמור לעיל). 26 ככלל, על עורך דין להבטיח את זכויות לקוחו בעסקה, על פי הוראות כל דין ועל פי המקובל, כגון רישום הערת אזהרה או רישום משכון, ועליו להכיר את דיני המס החלים על העסקה. כאשר בעסקה או בחוזה עסקינן, על עורך הדין הנטל להוכיח שבעשיית העסקה הלקוח נטל על עצמו סיכון מרצון מתוך מודעות והבנה מלאה של הסיכון (השוו לפסק דיני בת. א. (מחוזי חיפה) 690/04 נגלר נ' י. ר. טסלר יזום תכנון ובניה בע"מ ( 14.9.2008 ). מכאן, שבמישור הראייתי, טוב יעשה עורך דין המבקש להבטיח עצמו מפני תביעת רשלנות מקצועית בליווי עסקה, אם יעגן בכתב את ההסבר שניתן ללקוח "אוהב סיכונים", אשר דחה את עצתו המקצועית לגבי אופן ביצוע העסקה (לדוגמה, הלקוח ויתר במודע על קבלת בטחונות בעסקה). הצג פחות
פסק דין |
15/09/2014 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 129 |
עמודים – 31
ע"א 420/75- שרה כהן נגד יצחק אייזן
שמות השופטים: אגרנטלנדוי,ברנזון
– א. (1) השאלה, אם במקרה זה או אחר התרשל עורך-דין במילוי תפקידו כעורך- דין, נחתכת בעיקר על-פי נסיבות המקרה. (2) התשובה לשאלה אם הלקוח צריך היה לגלות פרט מסויים לעורך-הדין או שמא עורך-הדין הוא שצריך היה לחקור מיזמתו ולגלות את הפרט שנעלם, תלויה במהות הפרט הנדון שבגללו נגרם הנזק. (3) עורך-דין היוצא מהנחה שרק ראש המשפחה הוא הדייר החוקי, ויתר בני המשפחה מתגוררים בדירה מכוח דיירותו הוא, מבלי לוודא הנחה זו, הינו רשלן. (4) מחובת עורך-דין המתבקש על-ידי לקוחו להשיג פינוי דירה, לבדוק את חוזה השכירות לפני שהוא מתקשר סופית עם מאן דהוא על פינוי הדירה. (5) משלא ביקש עורך-הדין את חוזה השכירות כדי לעמוד על בעלי הזכויות בדירה ועל טיב וכויותיהם, לא יצא ידי חובתו כלפי לקוחתו שביקשה להשיג פינוי הדירה. (6) בנסיבות הענין היה גם בהימנעות הלקוחה ממסירת חוזה השכירות לעורך- הדין משום סיבה לנזק, ויש על-כן להפעיל את מבחן הצדק הקבוע בסעיף 65 לפקודת הנזיקין להקטנת הפיצויים. הערות : לרשלנות מקצועית של עורך-דין, עיין : א' בר-שלום, לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין, הפרקליט, כרך כא, ע' 479. ערעור ברשות על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, תל-אביב-יפו (השופטים ב' כהן, ח' דבורין, ש' אשר), מיום 12.2.75 , ב-ע"א 686/73, לפיו נתקבל ערעורו של המשיב על פסק-דינו של בית-משפט השלום, תל-אביב-יפו (השופט ח' שטיינברג), ב-תי"א 23594/71. הערעור נתקבל, ופסק-דינו של בית-משפט השלום הושב בחלקו על כנו. הצג פחות
פסק דין |
20/01/1976 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 29 |
עמודים – 7
ע"א 37/86-1. משה לוי נגד 1. יצחק יחזקאל שרמן
שמות השופטים: א ברקש לוין,ד לוין
בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. יסודות אלה הם (כפי שנקבע עוד בהמ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח 1317, 1329): 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מההפרה. (ראה י' שנהב – ר' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח החבות", הפרקליט לב(תשל"ח) 178-177). כבר נאמר לענין רשלנות מקצועית של עורך דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 479, 491), לפיכך עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו – סטנדרט, שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. 23. את אמות המדה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות האמורים, ניתן לשאוב משני מקורות עיקריים. ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961-, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות. הצג פחות
פסק דין |
09/09/1990 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 537 |
עמודים – 21
ע"א (תל אביב) 1549-05- יוסף משעל עורך דין נגד 1. גדעון דרורי
שמות השופטים: אסתר קובומיכל רובינשטיין,עפרה צרניאק
. כשנתבע הנו בא כוחו של התובע, יש לנקוט בזהירות שבעת מונים. אכן מקובל עליי, כי אין לבחון את עורך הדין על פי 'מבחן התוצאה', בהיותו מבחן בדיעבד, וכי הייצוג בבתי משפט הוא ענין המערב הערכות ושיקולים שונים. כן ברור, כי התוצאות בהליך המשפטי אינן ידועות מראש וההצלחה בו לעולם אינה מובטחת. לעתים נדרש עורך הדין לבחור, מבין שלל האסטרטגיות המשפטיות העומדות בפניו, אסטרטגיה אחת בלבד. לצורך כך מפעיל עורך הדין את שיקול הדעת המשפטי שלו, אשר מושפע ממשתנים שונים ומכלל נסיבות הענין. . . , וחזקה עליו כי הוא עושה כן תוך שימת דגש מרבי על טובת הלקוח" . 14. מהפסיקה לעיל עולה כי הגישה שאומצה שם, ובקרב דעות מלומדים, היא של הקנית שיקול דעת רחב לעורך הדין בהחלטות אותן הוא מקבל במהלך הייצוג המשפטי, על מנת ליתן לו מרחב תמרון וחופש פעולה בייצוג הלקוח. כל עוד הופעל שיקול דעת סביר על-ידי עורך הדין בהחלטות השונות שהתקבלו על ידו בניהול התיק, מעשיו לא ייחשבו כרשלניים אף אם בדיעבד יתברר כי הוא שגה. 15. ביישום הדברים כאן לפנינו, נבקש לבחון את קביעותיו של בית משפט קמא לפיהן עורך הדין התרשל בניהול הגנתו של המשיב בתבוענה הראשונה. כזכור, רשלנותו של עורך הדין על פי פסק הדין התבטאה בעיקרה בשניים, (א) באופן שבו המשיב יוצג במהלך הדיון בפני כב' השופטת גבע ו – (ב) בעצם המלצת עורך הדין לחזור בו מבקשת הרשות להתגונן. הבט ראשון – רשלנות עורך הדין בייצוג המשיב בבית המשפט בתובענה הראשונה 16. בית המשפט קמא קבע כי המשיב התרשל בכך שגם אם הבין מדברי בית המשפט כי להערכתו אין סיכוי לטענה לפיה המשיב אינו מחזיק בנכס, לא היה מקום לוותר על העלאת הטענה של זכאות להנחה "גם במחיר של עימות ישיר עם בית המשפט . הצג פחות
פסק דין |
05/07/2008 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 18 |
עמודים – 24
ת"א (תל אביב) 33536-05- אסתר טכנולוגיות נגד הדר בעמ- חברה לבטוח
שמות השופטים: חאג יחיא
ובלשון ס' 35 לפקודת הנזיקין: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה". לגבי רשלנות של עו"ד נקבע כי: "ההלכה היא שהיסודות הנדרשים לצורך הטלת אחריות על עורך דין בגין רשלנות מקצועית הם שלושה בעיקרם: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה זו (ת"א (תל-אביב-יפו) 3154/99 ד. א. אורבן בע"מ נ' עירד אלכסנדר תק-מח 2003(4), 4587 ,עמ' 4596). עורך הדין חב כלפי לקוחו חובת זהירות מוגברת: אין חולק כי עורך – דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות על מנת לבחון אם התנהגותו של עורך הדין היא בגדר התרשלות, אשר יש בה הפרה של חובת הזהירות, יש להציב את רף המיומנות והזהירות הנדרש מעורך הדין ללקוח. סטנדרט זה יונק משני מקורות מרכזיים: ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך – דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות" (ע"א 37/86, 58 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462). הצג פחות
פסק דין |
11/10/2009 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 16 |
עמודים – 24
ת"א (קריות) 44462-03-24- אופיר קרופרו נגד ' דוד רוזן עורך דין
שמות השופטים: מוטי כהן
בסיכומו של דבר, אני מוצא כי ביישום המבחנים שהותוו בפסיקה על מקרה זה, התקיימו בין התובעים לעורכי הדין יחסי עורך דין-לקוח. התרשלות עורכי הדין והפרת חובותיהם-המסגרת הנורמטיבית 55. בפסיקה רבה וארוכת שנים, חזרו בתי המשפט והדגישו כי עורך דין אינו ככל בעל מקצוע חופשי וכי מוטלות עליו חובות מיוחדות כלפי לקוחותיו וכלפי הציבור. בפסיקה זו הודגש כי מתן שירות משפטי הוא צורך ציבורי; ללקוח בדרך כלל אין כלים להעריך את הייעוץ המשפטי והוא תלוי כולו בעורך הדין; לעורך הדין תפקיד חשוב לסייע לבית המשפט לרדת לחקר האמת ועוד (ראה אסף יעקב "רשלנות בין כתלי בית המשפט. לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (2002); יהודה שנהב ורחל לויתן "אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב 177 (תשל"ט); עדי אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה 279 (תשס"א)). 56. חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו מצויים בקשר החוזי ביניהם, המתבטא בהסכם למתן שירותים משפטיים. לצד האחריות החוזית, קמה וניצבת חבותו של עורך הדין לפי אמת המידה שמציבה עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), המוכרת כחובת הזהירות. לעניין זה המבחן הוא, אם עורך הדין "השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות ש[עורך דין] סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות" (ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4) 529, בס' 9 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' שמגר). 57. מיותר לציין, כי הלקוח הוא הדיוט ואינו מבין ברזי משפט ובהלכות בתי-המשפט. עורך הדין, כמי שמייצגו ופועל בענייננו, מצופה לעשות את עבודתו בתשומת לב ובדייקנות, לקידום האינטרס של הלקוח, ולבל יסב לו חלילה נזק בהתרשלותו. הצג פחות
פסק דין |
19/04/2025 |
בית המשפט השלום – קריות
מאזכרים – 0 |
עמודים – 32
ת"א (חיפה) 1697/96- שם טוב כהן נגד משה כץ, עורך דין
שמות השופטים: י וגנר
ככלל עורך דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענינו של לקוחו, ביעוץ ובכל דרך שהיא. על עורך הדין להיות איש מקצוע מיומן וזהיר כפי שנדרש מבעלי מקצועות אחרים ואף מעבר לכך בהיות עורך הדין איש מקצוע שחובת מיומנות והתנהגות שביושר ובהדר הן מיסודותיו של המקצוע . 23. הבסיס להטלת האחריות מכוח דיני הנזיקין היא בעוולת הרשלנות בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). השאלה אם התרשל עורך דין במילוי תפקידו כעורך דין אם לאו תחתך על פי נסיבות שעל פי כל מקרה ומקרה. כאשר לקוח מפקיד בידיו של עורך דין נושאים הטעונים בדיקה המומחיות המקצועית של עורך הדין צריכה לשמש אותו ואת לקוחו באיתור כל הטעון בדיקה. גם בנסיבות בהם מתבקש עורך הדין לבצע עבודה מוגבלת בלבד, חייב הוא להעמיד את הלקוח על הבעיות העיקריות האפשריות העשויות להיות כרוכות בעיסקה או בחוזה שבו מדובר. 24. עורך דין העושה למען לקוחו עיסקה במקרקעין ואינו חוקר ודורש מה טיב זכותו של הצד השני בנכס נשוא העיסקה או אינו מבקש להציג את המסמכים המוכיחים את הזכות עשוי להתחייב ברשלנות. שכן: "עורך דין אינו דומה לכותב בקשות. כאשר לקוח מפקיד בידיו את ענינו אין לצפות בכך שהלקוח ידע בעצמו, ובכל מקרה, מה הנושאים הטעונים בדיקה. המומחיות המקצועית של עורך הדין צריכה לשמש אותו ואת לקוחו באיתור של כל הטעון בדיקה. . " "סיכומו של דבר עורך דין המתבקש לעשות עיסקת מקרקעין עבור הלקוח אינו ממלא את חובתו כלפיו אם אינו בודק תחילה את פרטי הרישום בלשכת רישום המקרקעין ובמוסד מתאים אחר הקשור לנושא לפי הענין (הועדה לתכנון, מחלקת ההנדסה המתאימה, מנהל מקרקעי ישראל וכדו')". (ראה ערעור אזרחי 751/89 פ"ד מ"ו (4) עמ' 529 בעמ' 537). הצג פחות
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור. הצג פחות
כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א-2001
סעיף: 2. פרטים שחובה לציינם
2. (א) עורך דין יציין את שמו ואת דבר היותו עורך דין: (1) בנייר המכתבים המשרדי שלו; (2) כאשר חובה זו מוטלת עליו על פי דין. (ב) ציין עורך דין את שמו על מסמך הקשור בעבודתו המקצועית, יוסיף לצד שמו את דבר היותו עורך דין. (ג) עורך דין יציין את מספר הרישום שלו בפנקס חברי לשכת עורכי הדין על – (1) המסמך הראשון שהוא מגיש בשם לקוחו בהליך בבית משפט, לרבות בית דין וכל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית שהוקמה על פי דין; (2) תצהיר שהוא מאשר; (3) מסמך אחר הכולל אישור או אימות על ידי עורך דין. הצג פחות
חוק העונשין, התשל"ז-1977
סעיף: 51י. הפסקה שיפוטית של עבודת שירות
(א1) השופט או המותב שגזר את הדין, ובהעדרו-שופט או מותב אחר באותו בית משפט, לפי העניין, רשאי, לאחר שנתן לנאשם אפשרות לטעון את טענותיו, לגזור על הנאשם עונש אחר אם התקיים אחד מאלה, ורשאי בית המשפט להורות כי עבודת השירות תופסק עד למתן החלטתו: (1) הממונה הביא לפניו חוות דעת של רופא שירות בתי הסוהר, ולפיה עובד השירות איבד את כושר העבודה שלו ונקבעה לו אי–כשירות קבועה או ממושכת בשל פגיעה שאירעה לו לאחר שנגזר דינו; (2) הממונה הביא לפניו חוות דעת המבוססת על חוות דעת של גורם מוסמך המנוי בסעיף 51ב(ב1)(1), שלא היתה לפני בית המשפט בעת קבלת החלטתו לפי סעיף 51ב(א), או שלא היתה בידיעת הממונה בעת הדיון לפי סעיף 51ב( א), ועל פי חוות הדעת האמורות הנידון אינו מתאים לנשיאת המאסר בעבודת שירות, נוכח קיומו של יסוד סביר לחשש לפגיעה בגופו או בחייו של אדם, לרבות בנאשם עצמו, אם יישא הנאשם את עונש המאסר בעבודת שירות או ימשיך לשאת את עונשו בעבודת שירות; הבאת חוות הדעת לפני בית המשפט תהיה בדרך הקבועה בסעיף 51ב(ב4). הצג פחות
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד). הצג פחות
צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996
סעיף: 4. רשימות מומחים
(ג3) השכר בעד חוות דעת כולל שכר בעד כל הכרוך בהכנתה, לרבות לימוד המקרה, עריכת אבחונים, בדיקות, התייעצויות ופגישות הנדרשים לצורך ההכנה. (ד) מומחה יתחייב, לאחר שייכלל ברשימת המומחים, שלא להגיש לבית המשפט חוות דעת מטעם בעל דין כלשהו או מטעם רשויות המדינה או רשות ציבורית אחרת; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, למנות מומחה שהגיש לבית המשפט חוות דעת מטעם בעל דין או רשות כאמור, ובלבד שהיא הוגשה בתובענה אחרת שאין לה נגיעה לתובענה הנדונה בבית המשפט. (ה) חוות דעת של מומחה תתבסס גם על התייעצות עם מומחה אחד שפרטיו יצוינו בחוות הדעת, רצוי מתחום מקצועי אחר מבין התחומים שפורטו בתקנת משנה (א) אף אם אינו כלול ברשימת המומחים, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו; מומחה שהכין את חוות הדעת ומי שעמו קוימה התייעצות לא יהיו מי שטיפלו בבעל דין או בבן משפחתו או בענין שיש לו נגיעה לתובענה הנדונה בבית המשפט. הצג פחות
כל הזכויות שמורות ©