כל הזכויות שמורות ©
דיני נזיקין בראשון לציון מהווים תחום משפטי מורכב הכולל מגוון תביעות, החל מנזקי גוף ועד לנזקי רכוש. בית משפט השלום בראשון לציון דן מדי יום בעשרות תיקי נזיקין, ויוצר פסיקה חשובה העוזרת לקבוע סטנדרטים משפטיים בתחום.
דיני נזיקין בראשון לציון עוסקים באחריות אזרחית של אדם או גוף הגורם נזק לזולת. התחום כולל מגוון סוגי תביעות: תביעות נזקי גוף עקב תאונות דרכים, תביעות נזקי רכוש, תביעות רשלנות מקצועית ותביעות בגין מפגעים סביבתיים.
עורך דין נזיקין בראשון לציון יסביר לכם כי כדי להגיש תביעת נזיקין מוצלחת, נדרש להוכיח ארבעה יסודות מרכזיים: קיומה של חובת זהירות, הפרת חובת הזהירות, נזק ממשי, והקשר הסיבתי בין ההפרה לנזק.
תביעות נזקי רכוש בראשון לציון כוללות מקרים מגוונים כמו נזקי שיטפונות, נזקי בנייה ונזקים הנגרמים על ידי גורמי ציבור. פסיקה חדשנית של בית משפט השלום בראשון לציון קבעה כי חברה המבצעת עבודות תחזוקה עבור העירייה נושאת באחריות לנזקים הנגרמים, גם כאשר מדובר בקרקע פרטית.
העקרון המנחה בתביעות נזקי רכוש הוא כי לעירייה אחריות כללית להסרת מפגעים בשטחים שבאחריותה המוניציפלית. משמעות הדבר היא שגם אם העבודות מבוצעות בקרקע פרטית, עדיין עשויה לקום אחריות כלפי הציבור.
בתביעות נזקי רכוש בראשון לציון, על התובע להוכיח את הקשר הסיבתי בין הפעולה הנטענת לנזק שנגרם. עם זאת, הפסיקה קבעה כי כאשר מוכח שהנתבע היה אחראי על תחזוקת האזור בזמן התרחשות הנזק, עשויה לקום אחריות גם ללא הוכחה מדויקת של הסיבה לנזק.
תביעות נזקי גוף בראשון לציון מהוות חלק משמעותי מהתיקים הנדונים בבית המשפט. תביעות אלו כוללות פיצויים עבור כאב וסבל, אובדן כושר השתכרות, הוצאות רפואיות ועוד.
בתביעות נזקי גוף, בית משפט השלום בראשון לציון ממנה מומחים רפואיים שתפקידם לקבוע:
המומחים הרפואיים נדרשים להתייחס גם לנזקים עתידיים, כולל:
תביעות רשלנות מקצועית בראשון לציון כוללות בעיקר תביעות רשלנות רפואית, רשלנות עורכי דין ורשלנות מקצועית אחרת. בית המשפט בוחן בקפידה את סטנדרט הזהירות הנדרש מבעל המקצוע.
בתביעות רשלנות רפואית, השאלה המרכזית היא האם היה איחור באבחון, והאם איחור זה תרם בצורה ישירה לנזקים שנגרמו למטופל. הפסיקה מקפידה על הוכחת סטנדרט הטיפול המקובל ועל הוכחת סטייה משמעותית ממנו.
קביעת גובה הפיצויים בתביעות נזיקין בראשון לציון נעשית על פי שיקולים מגוונים:
בית המשפט מתחשב גם בגורמים נוספים כמו:
תיעוד נכון ומיידי של הנזק חיוני להצלחת התביעה:
היוועצות עם מומחים חיונית בתביעות נזיקין:
הליך משפטי מוצלח דורש הכנה יסודית:
בשנים האחרונות ניכרת בפסיקה מגמה של הרחבת האחריות בנזיקין, תוך מתן דגש מיוחד על זכויות הניזוק והבטחת פיצוי הולם ומלא. עם זאת, בתי המשפט ממשיכים להקפיד על הוכחה קפדנית של הקשר הסיבתי והנזק כתנאי מוקדם לקבלת התביעה.
מגמה נוספת היא הגברת השימוש בגישור ובהליכי ADR (פתרון סכסוכים חלופי) כדרך ליישב תביעות נזיקין ללא הצורך בהתדיינות משפטית ארוכה ויקרה.
דיני נזיקין בראשון לציון מהווים תחום משפטי דינמי ומתפתח. הצלחה בתביעות נזיקין דורשת הכנה יסודית, תיעוד מדויק, ייצוג משפטי מקצועי והבנה עמיקה של הפסיקה הרלוונטית.
אם נפגעתם בתאונה או נגרם לכם נזק, חשוב לפנות מיד לעורך דין נזיקין מנוסה בראשון לציון שיוכל להדריך אתכם בתהליך ולמקסם את הפיצוי שלכם מגיע.
זכרו: תקופת ההתיישנות בתביעות נזיקין היא 7 שנים מיום התרחשות הנזק, ולכן חשוב לא לדחות ולפעול במהירות לשמירה על זכויותיכם.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין לענייני תעבורה בראשון לציון מומחה בתחום.
עא (חיפה) 2174-04- גדי כרמי נגד סבג דניאל
שמות השופטים: י עמית,שופט
[1]
" בפסיקה אנו מוצאים מגוון התבטאויות באשר לתכלית דיני הנזיקין: "מטרת הפיצויים בדיני הנזיקין היא לפצות את הניזוק על הנזק שנגרם לו ולהשיב את מצבו לקדמותו, ולא להעניש את המזיק. " . . " – ע"א 8673/02 פורמן נ. גיל, פ"ד נח(2) 375 בעמ' 381; "הילכת-היסוד בדין הנזיקין היא השבת מצבו של ניזוק לקדמתו. . . . " – דנ"א 5712/01 ברזני נ. בזק בע"מ, פ"ד נז(6) 385 בעמ' 411; "מקובל לומר, כי תכליותיהם העיקריות של דיני הנזיקין הן השגת צדק מתקן, הרתעה יעילה של מזיקים בכוח ופיזור הנזק. . . . . " שם עמ' 445; "הכלל הרחב לגבי פיצויים בנזיקין הוא, על כן, כי יש לפסוק לניזוק את אותו פיצוי אשר יש בו כדי להעמידו במקום בו היה אלמלא נעשה כלפיו מעשה העוולה" – ע"א 5610/93 זלסקי נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון, פ"ד נא(1) 68, בעמ' 80 והאסמכתאות הנזכרות שם. 16. ריבוי מטרות הנזיקין, עלול לטשטש את זיהוי התכלית העיקרית העומדת בבסיס דיני הנזיקין. עמד על כך השופט ברק במאמרו "הערכת הפיצויים בנזקי גוף" עיוני משפט ט (התשמ"ג) 243, בעמ' 247-248: "מבחינה היסטורית מילאו דיני הנזיקין פונקציות שונות. החל בהענשה, עבור למתן סעד על נזק שהתרחש וכלה בסיפוק ההסדר החברתי, והרתעה כנגד התנהגות אנטי סוציאלית. כיום אין הסכמה על מטרות דיני הנזיקין, וכמספר חכמי המשפט העוסקים בשאלה זו – כך מספר הדיעות שהובעו עליה". אך למרות ריבוי המטרות, מביע השופט ברק את עמדתו כי המטרה הראשונית של דיני הנזיקין, לצד מטרות נוספות, היא מטרה תרופתית, מטרה של 'השבת המצב לקדמותו', למרות שביטוי זה אינו מוצלח: "מטרתם של דיני הנזיקין היא מתן תרופה לניזוק על הנזק שסבל, ומטרת דיני הפיצויים היא, על כן, שלילת התוצאה של מעשה הנזיקין, בדרך של העמדת הניזוק, עד כמה שהדבר ניתן להיעשות, באותו מצב בו היה נתון בעת מעשה הנזיקין, ללא מעשה הנזיקין.
הצג פחות
[2]
בפסיקה אנו מוצאים מגוון התבטאויות באשר לתכלית דיני הנזיקין: "מטרת הפיצויים בדיני הנזיקין היא לפצות את הניזוק על הנזק שנגרם לו ולהשיב את מצבו לקדמותו, ולא להעניש את המזיק. . . . . " – ע"א 8673/02 פורמן נ. גיל, פ"ד נח(2) 375 בעמ' 381; "הילכת-היסוד בדין הנזיקין היא השבת מצבו של ניזוק לקדמתו. . . . " – דנ"א 5712/01 ברזני נ. בזק " בזק בע"מ, פ"ד נז(6) 385 בעמ' 411; "מקובל לומר, כי תכליותיהם העיקריות של דיני הנזיקין הן השגת צדק מתקן, הרתעה יעילה של מזיקים בכוח ופיזור הנזק. . . . . " " עמ' 445; "הכלל הרחב לגבי פיצויים בנזיקין הוא, על כן, כי יש לפסוק לניזוק את אותו פיצוי אשר יש בו כדי להעמידו במקום בו היה אלמלא נעשה כלפיו מעשה העוולה" – ע"א 5610/93 זלסקי נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון, פ"ד נא(1) 68, בעמ' 80 והאסמכתאות הנזכרות שם. 16. ריבוי מטרות הנזיקין, עלול לטשטש את זיהוי התכלית העיקרית העומדת בבסיס דיני הנזיקין. עמד על כך השופט ברק במאמרו "הערכת הפיצויים בנזקי גוף" עיוני משפט ט (התשמ"ג) 243, בעמ' 247-248: "מבחינה היסטורית מילאו דיני הנזיקין פונקציות שונות. החל בהענשה, עבור למתן סעד על נזק שהתרחש וכלה בסיפוק ההסדר החברתי, והרתעה כנגד התנהגות אנטי סוציאלית. כיום אין הסכמה על מטרות דיני הנזיקין, וכמספר חכמי המשפט העוסקים בשאלה זו – כך מספר הדיעות שהובעו עליה". אך למרות ריבוי המטרות, מביע השופט ברק את עמדתו כי המטרה הראשונית של דיני הנזיקין, לצד מטרות נוספות, היא מטרה תרופתית, מטרה של 'השבת המצב לקדמותו', למרות שביטוי זה אינו מוצלח: "מטרתם של דיני הנזיקין היא מתן תרופה לניזוק על הנזק שסבל, ומטרת דיני הפיצויים היא, על כן, שלילת התוצאה של מעשה הנזיקין, בדרך של העמדת הניזוק, עד כמה שהדבר ניתן להיעשות, באותו מצב בו היה נתון בעת מעשה הנזיקין, ללא מעשה הנזיקין.
הצג פחות
[3]
בפסיקה אנו מוצאים מגוון התבטאויות באשר לתכלית דיני הנזיקין: "מטרת הפיצויים בדיני הנזיקין היא לפצות את הניזוק על הנזק שנגרם לו ולהשיב את מצבו לקדמותו, ולא להעניש את המזיק. . . . . " – ע"א 8673/02 פורמן נ. גיל, פ"ד נח(2) 375 בעמ' 381; "הילכת-היסוד בדין הנזיקין היא השבת מצבו של ניזוק לקדמתו. . . . " – דנ"א 5712/01 ברזני נ. בזק בע"מ, פ"ד נז(6) 385 בעמ' 411; "מקובל לומר, כי תכליותיהם העיקריות של דיני הנזיקין הן השגת צדק מתקן, הרתעה יעילה של מזיקים בכוח ופיזור הנזק. . . . . " שם " שם עמ' 445; "הכלל הרחב לגבי פיצויים בנזיקין הוא, על כן, כי יש לפסוק לניזוק את אותו פיצוי אשר יש בו כדי להעמידו במקום בו היה אלמלא נעשה כלפיו מעשה העוולה" – ע"א 5610/93 זלסקי נ. " דה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון, פ"ד נא(1) 68, בעמ' 80 והאסמכתאות הנזכרות שם. 16. ריבוי מטרות הנזיקין, עלול לטשטש את זיהוי התכלית העיקרית העומדת בבסיס דיני הנזיקין. עמד על כך השופט ברק במאמרו "הערכת הפיצויים בנזקי גוף" עיוני משפט ט (התשמ"ג) 243, בעמ' 247-248: "מבחינה היסטורית מילאו דיני הנזיקין פונקציות שונות. החל בהענשה, עבור למתן סעד על נזק שהתרחש וכלה בסיפוק ההסדר החברתי, והרתעה כנגד התנהגות אנטי סוציאלית. כיום אין הסכמה על מטרות דיני הנזיקין, וכמספר חכמי המשפט העוסקים בשאלה זו – כך מספר הדיעות שהובעו עליה". אך למרות ריבוי המטרות, מביע השופט ברק את עמדתו כי המטרה הראשונית של דיני הנזיקין, לצד מטרות נוספות, היא מטרה תרופתית, מטרה של 'השבת המצב לקדמותו', למרות שביטוי זה אינו מוצלח: "מטרתם של דיני הנזיקין היא מתן תרופה לניזוק על הנזק שסבל, ומטרת דיני הפיצויים היא, על כן, שלילת התוצאה של מעשה הנזיקין, בדרך של העמדת הניזוק, עד כמה שהדבר ניתן להיעשות, באותו מצב בו היה נתון בעת מעשה הנזיקין, ללא מעשה הנזיקין.
הצג פחות
ע"א 37/86-1. משה לוי נגד 1. יצחק יחזקאל שרמן
שמות השופטים: א ברקש לוין,ד לוין
בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. יסודות אלה הם (כפי שנקבע עוד בהמ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח 1317, 1329): 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מההפרה. (ראה י' שנהב – ר' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח החבות", הפרקליט לב(תשל"ח) 178-177). כבר נאמר לענין רשלנות מקצועית של עורך דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 479, 491), לפיכך עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו – סטנדרט, שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. 23. את אמות המדה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות האמורים, ניתן לשאוב משני מקורות עיקריים. ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961-, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות. הצג פחות
פסק דין |
09/09/1990 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 537 |
עמודים – 21
ת"א (תל אביב) 33536-05- אסתר טכנולוגיות נגד הדר בעמ- חברה לבטוח
שמות השופטים: חאג יחיא
ובלשון ס' 35 לפקודת הנזיקין: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה". לגבי רשלנות של עו"ד נקבע כי: "ההלכה היא שהיסודות הנדרשים לצורך הטלת אחריות על עורך דין בגין רשלנות מקצועית הם שלושה בעיקרם: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה זו (ת"א (תל-אביב-יפו) 3154/99 ד. א. אורבן בע"מ נ' עירד אלכסנדר תק-מח 2003(4), 4587 ,עמ' 4596). עורך הדין חב כלפי לקוחו חובת זהירות מוגברת: אין חולק כי עורך – דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות על מנת לבחון אם התנהגותו של עורך הדין היא בגדר התרשלות, אשר יש בה הפרה של חובת הזהירות, יש להציב את רף המיומנות והזהירות הנדרש מעורך הדין ללקוח. סטנדרט זה יונק משני מקורות מרכזיים: ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך – דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות" (ע"א 37/86, 58 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462). הצג פחות
פסק דין |
11/10/2009 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 16 |
עמודים – 24
ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו
שמות השופטים: אריה ביטון
עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים בה היסודות הנדרשים לכך: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר; 2. הפרת חובה זו ; 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה. 18. אלא, שבתי המשפט שאפו להאחדה של דיני החוזים ושל דיני הנזיקין, ללא יצירת שוני בתרופות בין הדינים השונים. בפסק דינו המנחה של בית המשפט העליון נקבע בעניין זה כי: "כבר נאמר, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א' בר-שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 479, 491) לפיכך, עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך-דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה, מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך- דין כלפי לקוחו – סטנדרט שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. " (ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן ואח', פ"ד מד(4) 462). 6 בהליכים משפטיים שנדונו בין עורך דין לבין לקוחו נבחנה המחלוקת תמיד באספקלריה של דיני הנזיקין, אולם השאלה העיקרית שנדונה בהקשר זה אינה אם קיימת חובת זהירות המוטלת על עורך הדין כלפי הלקוח, אלא מה מידתה של חובה זו. קיומה של חובת זהירות נתפשת כמובנת מאליה והיא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. השאלה היא מהו היקפה ומה מידתה של חובת זהירות זו ומתי חורג עורך הדין מהחובה המוטלת עליו (ראו: אלי הלם, רשלנות מקצועית של עורכי דין, עמ' 1-3). 19. הביטוי רשלנות מקצועית מחייב התייחסות למקצועו ולעיסוקו של האדם אשר כנגדו נטענות טענות על כך שהתרשל בתפקידו. כך באשר למקצוע עריכת הדין, אין דומה מי שעוסק בתחום הליטיגציה למי שעוסק בתחום החוזים או המקרקעין. הצג פחות
פסק דין |
17/06/2019 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 23
ת"א (חיפה) 1206/04- מכבי עספיא אגודה לתרבות וספורט נגד לוי אודי ואח
שמות השופטים: יעקב וגנר
ככלל, ניתן גם ניתן לבסס אחריות עורך דין בעוולת הרשלנות (כמו גם בעוולות נוספות לפי פק' הנזיקין כמו הפרת חובה חקוקה או הפרת חובת הנאמנות על פי כללי לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה, ובמקרה של ניגוד אינטרסים, מצג שווא או בעילת תרמית), במקרה בו ניזוק אדם מפעולותיו גם אם אין לו חוזה לייצוג או למתן שרותי עריכת דין עם אותו עורך דין. אין כלל נוקשה לקביעת מידת החבות והיקפה כלפי הצד השלישי, הכל תלוי בנסיבות המקרה (א. זר, רשלנות מקצועית של עורכי דין, רופאים, מהנדסים ואדריכלים [תשס"א – 2001) עמ' 156 – 157). בבואנו לקבוע אם מתקיימת עוולת הרשלנות על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש)(להלן: "פקודת הנזיקין"). עלינו לבחון האם מתמלאים יסודות העוולה. היסוד הראשון הוא חובת הזהירות על שני היבטיה (המושגית והקונקרטית). יסוד נוסף הוא הפרת חובת הזהירות (ההתרשלות) והיסוד האחרון הוא הקשר הסיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק הנטען שנגרם (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית, בית שמש ואח' . פ"ד לז (1), 113). האם חב עו"ד חובת זהירות מושגית לאדם שאיננו לקוחו דומה כי יש להשיב על השאלה בחיוב. עורך הדין איננו פועל בחלל ריק עליו לצפות כי פעולותיו המשפטיות עשויות לגרום לנזק לקהל יעד מוגדר הוא הצד השני כלפיו הוא פועל בשם שולחו. השאלה הינה האם בין עורך הדין, כמזיק ספציפי, קיימת חובת זהירות קונקרטית כלפי הניזוק הספציפי, שבמקרה שלפני הוא החייב, בתיק ההוצל"פ. המבחן שיש להפעיל הוא מבחן הצפיות. סבורני כי גם לשאלה זו יש להשיב בחיוב. אחריותו המשפטית של עורך הדין עשויה להתקיים, הן מכוח דיני הנזיקין והן מכוח דיני החוזים, כאשר הבסיס הנזיקי שעניינו על פי רוב רשלנות מקצועית, מתקיים במקביל לבסיס החוזי ומקים לטובת הלקוח או צד שלישי שניזוק עילת תביעה על פי עוולת הרשלנות, או עוולה נזיקית אחרת בפקודת הנזיקין. הצג פחות
פסק דין |
18/09/2006 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 2 |
עמודים – 11
ת"א (קריות) 44462-03-24- אופיר קרופרו נגד ' דוד רוזן עורך דין
שמות השופטים: מוטי כהן
בסיכומו של דבר, אני מוצא כי ביישום המבחנים שהותוו בפסיקה על מקרה זה, התקיימו בין התובעים לעורכי הדין יחסי עורך דין-לקוח. התרשלות עורכי הדין והפרת חובותיהם-המסגרת הנורמטיבית 55. בפסיקה רבה וארוכת שנים, חזרו בתי המשפט והדגישו כי עורך דין אינו ככל בעל מקצוע חופשי וכי מוטלות עליו חובות מיוחדות כלפי לקוחותיו וכלפי הציבור. בפסיקה זו הודגש כי מתן שירות משפטי הוא צורך ציבורי; ללקוח בדרך כלל אין כלים להעריך את הייעוץ המשפטי והוא תלוי כולו בעורך הדין; לעורך הדין תפקיד חשוב לסייע לבית המשפט לרדת לחקר האמת ועוד (ראה אסף יעקב "רשלנות בין כתלי בית המשפט. לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (2002); יהודה שנהב ורחל לויתן "אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב 177 (תשל"ט); עדי אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה 279 (תשס"א)). 56. חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו מצויים בקשר החוזי ביניהם, המתבטא בהסכם למתן שירותים משפטיים. לצד האחריות החוזית, קמה וניצבת חבותו של עורך הדין לפי אמת המידה שמציבה עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), המוכרת כחובת הזהירות. לעניין זה המבחן הוא, אם עורך הדין "השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות ש[עורך דין] סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות" (ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4) 529, בס' 9 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' שמגר). 57. מיותר לציין, כי הלקוח הוא הדיוט ואינו מבין ברזי משפט ובהלכות בתי-המשפט. עורך הדין, כמי שמייצגו ופועל בענייננו, מצופה לעשות את עבודתו בתשומת לב ובדייקנות, לקידום האינטרס של הלקוח, ולבל יסב לו חלילה נזק בהתרשלותו. הצג פחות
פסק דין |
19/04/2025 |
בית המשפט השלום – קריות
מאזכרים – 0 |
עמודים – 32
ת"א (תל-אביב-יפו) 51214/05- יצחק כץ, רוח נגד דוברונסקי עלס, עורך דין
שמות השופטים: אביגיל כהן
הניתוח המשפטי: אחריות משפטית של עורך דין כלפי לקוח קיימת הן מכוח דיני הנזיקין, כאשר מדובר על פי רוב ברשלנות מקצועית, והן מכוח דיני החוזים, על בסיס הסכם אשר נערך בדרך כלל בין עורך דין ללקוחו. ככלל, מחויבותו של עורך דין, ככל בעל מקצוע, לפעול כלפי לקוחו במיומנות ובזהירות. עורכי דין מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים באופן בולט לקבוצת בעלי מקצועות שלגביהם הוחל סטנדרט זהירות גבוה יותר, נוסף על חובות אמון, הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם ובין לקוחותיהם. ראה לעניין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תק-על, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך. יפים לעניין זה, הדברים שנאמרו בע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מ"ד (4) 446 בסעיף 22 לפסק הדין: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו". באותו פסק דין חזר בית המשפט על ההלכה שנקבעה עוד בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה פ"ד ח' (2) 1317 בעמוד 1329 ולפיה חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כמו רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, ובלבד שיוכח קיומם של שלושה יסודות: אחד – קיום חובה כלפי הלקוח להשתמש בכושר מקצועי סביר. הצג פחות
פסק דין |
20/06/2007 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 10
ת"א (פתח תקווה) 13848-05-21- אלישע פופלינגר נגד בועז קוט
שמות השופטים: ניצה מימון שעשוע
על פי "המודל המסורתי" לבחינת עוולת הרשלנות, על מנת לקבוע אם מזיק חב בנזיקין על פי עוולת הרשלנות, יש לבחון שלושה יסודות מצטברים: האחד, קיומה של חובת זהירות מצד המזיק כלפי הניזוק, השני, האם המזיק הפר חובת זהירות זו קרי התרשל, והשלישי, קיומו של קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק. העדר השוני בתרופות (ראו: עניין לוטן) כמו גם העדר ההבדל באשר לסטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש בין יחסים חוזיים לנזיקיים (ראו: עניין שרמן), מביא לכך כי עיקר הדיון בבחינת אחריותו של הנתבע יתמקד בפן הנזיקי של התנהגותו ובשאלה האם חדל כלפי התובעים. אם וככל שיקבע כי הנתבע לא עמד באותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו – יראוהו הן כמפר החוזה למתן שירותים והן כמעוול ברשלנות כלפיהם (ראו: א' בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 479,491;וכן ראו: ע"א 2625/02, נחום נ' דורנבאום, (2004); ע"א 153/04, רובינוביץ נ' עו"ד רוזנבוים, (2006)). הכלל הוא כי עורך דין, המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח, רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא, שלפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו (ראו: עניין שרמן, בעמ' 464). על עורך הדין להגן על ענייניו של הלקוח ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות (ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פ"ד נא (4) 769, 784-783 (1997) (להלן: עניין שטיל)). עוד נקבע כי סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש נבדק בעיניו של עורך דין זהיר על בסיס מידע שניתן לייחס לעורך דין בקיא ומיומן. הצג פחות
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד). הצג פחות
חוק העונשין, התשל"ז-1977
סעיף: 71א. שירות לציבור
71א. (א) בית משפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לחייבו בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת (להלן, בסימן זה – שירות לציבור), למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתכנית, הכל כפי שיקבע בית המשפט בצו; לצו כאמור ייקרא להלן "צו שירות" . (ב) מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לענין סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, כדין צו מבחן. (ג) בית המשפט לא יתן צו שירות אלא לאחר ששוכנע על פי תסקיר של קצין מבחן שנעשו סידורים על פי תכנית מפורטת שיאפשרו לנידון לעשות את השירות. (ד) בית המשפט רשאי לקבוע בצו שירות הוראות ותנאים שיראה אותם נחוצים כדי להבטיח את ביצוע השירות ואת הפיקוח על ביצוע השירות בידי הנידון. (ה) בית המשפט יסביר לנידון בלשון פשוטה את משמעות הצו, את מטרת השירות ואת פרטיו, ויזהירו שאם לא ימלא אחר הצו יהיה צפוי לתוצאות האמורות בסעיף 71ד'; בית המשפט לא יתן צו שירות אלא אם הביע הנידון את נכונותו למלא אחר הוראות הצו. (ו) שירות לציבור יהיה בפיקוחו של קצין מבחן, והוא רשאי להיעזר באחרים לצורך זה. הצג פחות
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 65א. פומביות הדיון
65א. (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71. הצג פחות
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו. הצג פחות
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 11. דחיית הבקשה או הפסקת מתן הסעד המשפטי
11. (א) על אף האמור בסעיף 10, רשאי ממונה מחוז לדחות בקשה לסעד משפטי, או להפסיק את מתן הסעד המשפטי שהוחל, אף אם התקיימו תנאי הזכאות הקבועים בסעיף 9, אם התקיים אחד מאלה: (1) נמצא כי עניינו של המבקש הוא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות; (2) המבקש לא התייצב לבירור הראשוני, לא חתם על כתב התחייבות לפי סעיף 7(ב), הוא אינו פועל לפי הדרישות לצורך בדיקת זכאותו לסעד משפטי, או שהתברר שמצבו הכלכלי אינו כפי שהצהיר והוא אינו עומד בתנאי הזכאות; (3) תנאי למתן הסעד המשפטי חדל מלהתקיים או שהסעד המשפטי לא היה צריך שיינתן מלכתחילה; (ב) ממונה המחוז לא ייתן החלטה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן למבקש הזדמנות להשמיע את טענותיו לפניו. הצג פחות
פקודת הנזיקין (נוסח חדש), התשכ"ח-1968
סעיף: 6. מעשה לפי חיקוק
6. 2 בתובענה שהוגשה על עוולה, חוץ מרשלנות, תהא הגנה שהמעשה שמתלוננים עליו היה לפי הוראות חיקוק ובהתאם להן או שנעשה בתחום הרשאה חוקית או מתוך אמונה סבירה ובתום לב בקיומה של הרשאה חוקית; בסעיף זה, "מעשה" – לרבות מחדל.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 65א. פומביות הדיון
65א. 11 (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71. הצג פחות
חוק הדיינים, התשט"ו-1955
סעיף: 19א. עילות פסלות
(ו) התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א- 1961 (בחוק זה – חוק לשכת עורכי הדין), רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת דיין; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הדיין שלגביו התקיימה עילת הפסלות. (ז) החלטת דיין או בית דין לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית הדין הרבני הגדול; בערעור ידון נשיא בית הדין הרבני הגדול, או מותב של דיינים של בית הדין הרבני הגדול, או אחד הדיינים של בית הדין הרבני הגדול, הכל כפי שיקבע הנשיא. (ח) בעל דין שבדעתו לערער על החלטת דיין או בית דין לפי סעיף זה יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יופסק הדיון עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט הדיין או בית הדין, לפי הענין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך בהליך; הוחלט להמשיך בדיון והוגש הערעור, רשאי נשיא בית הדין הרבני הגדול או מי שדן בערעור להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור, על הפסקת ההליך עד להחלטה בערעור. הצג פחות
כללי אתיקה לדיינים, התשס"ח-2008
סעיף: 15. מניעה משבת בדין
(ה) התקיימה עילת פסלות לפי פסקאות (1) או (2) בסעיף קטן (ב), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, ובסעיף 9א לתקנות הטוענים הרבניים, התשס"א-2001, רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת דיין; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הדיין שלגביו התקיימה עילת הפסלות. (ו) האמור בסעיף קטן (ב) יחול גם על קרוב משפחה שאינו בן משפחה כהגדרתו בכללים אלה, אם סבר הדיין כי יחסו אל אותו קרוב משפחה מונע אותו משבת בדין. (ז) אין באמור בכלל זה כדי למעט משיקול דעתו של נשיא בית הדין הרבני הגדול הדן בערעור על פי סעיף 19א לחוק. הצג פחות
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור. הצג פחות
כל הזכויות שמורות ©