עורכי דין פתח תקווה מקרקעין

עורכי דין מקרקעין בפתח תקווה סקירת פסיקה ותיקים מרכזיים
סקירה כללית
מניתוח הפסיקה העדכנית בתחום המקרקעין בפתח תקווה, ניתן לראות מגוון רחב של סוגיות משפטיות בהן מעורבים עורכי דין מקומיים, החל מתיקי תכנון ובנייה, דרך סכסוכי מקרקעין ועד להליכי הפקעה והתחדשות עירונית.

עורכי דין מקרקעין בפתח תקווה: מדריך מקיף

מבוא

פתח תקווה, המכונה גם "אם המושבות", היא אחת הערים המרכזיות והמבוקשות בישראל. עם צמיחתה המהירה והתפתחותה העירונית, נושא המקרקעין הפך לתחום משפטי מורכב ומבוקש. עורכי דין מקרקעין בפתח תקווה ממלאים תפקיד מרכזי בייעוץ, ליווי וייצוג בכל הנוגע לעסקאות מקרקעין, תכנון ובנייה, סכסוכי שכנים, ועוד. במאמר זה נסקור את חשיבותם של עורכי הדין בתחום המקרקעין בפתח תקווה, התהליכים המשפטיים הנפוצים, וכיצד לבחור את עורך הדין המתאים לצרכים שלכם.

תפקידם של עורכי דין מקרקעין:

עורכי דין מקרקעין מתמחים בכל ההיבטים המשפטיים הקשורים לנכסי מקרקעין. הם מספקים שירותים מגוונים, ביניהם:

ייעוץ משפטי עורכי דין פתח תקווה מקרקעין – עורכי דין מקרקעין מסייעים ללקוחותיהם להבין את הזכויות והחובות שלהם ביחס לנכסים. הם מייעצים בנושאים כמו רכישת נכס, מכירה, השכרה, פיתוח נכסים, ועוד.
ליווי עסקאות מקרקעין עורכי דין פתח תקווה מקרקעין– רכישה או מכירה של נכס היא תהליך מורכב הכולל מסמכים משפטיים רבים, בדיקות מקדימות, ומשא ומתן. עורך דין מקרקעין מבטיח שהעסקה תתבצע בצורה חוקית ותקינה, תוך הגנה על האינטרסים של הלקוח.
טיפול בהליכי תכנון ובנייה עורכי דין פתח תקווה מקרקעין– עורכי דין מקרקעין מייצגים לקוחות מול רשויות התכנון והבנייה, מסייעים בקבלת היתרי בנייה, ומטפלים בהליכים משפטיים הקשורים לשימוש בקרקע.
פתרון סכסוכים עורכי דין פתח תקווה מקרקעין– סכסוכי מקרקעין, כגון סכסוכי שכנים, תביעות בעלות, או מחלוקות בנושאי שכירות, דורשים ידע משפטי מעמיק. עורך דין מקרקעין יכול לייצג את הלקוח בבית המשפט או בגישור.
טיפול בירושה וצוואות עורכי דין פתח תקווה מקרקעין– במקרים של נכסים שעוברים בירושה, עורך דין מקרקעין מסייע במימוש הזכויות ובחלוקת הנכסים לפי הדין.

תהליכים משפטיים נפוצים בתחום המקרקעין בפתח תקווה:

פתח תקווה היא עיר בעלת היסטוריה עשירה וצמיחה מואצת, מה שהופך את תחום המקרקעין בה לדינמי ומורכב. להלן כמה מהתהליכים המשפטיים הנפוצים בתחום זה:

רכישת נכסים – רכישת דירה או קרקע בפתח תקווה דורשת בדיקה מקיפה של זכויות הבעלות, היתרי בנייה, ומצב התכנון העירוני. עורך דין מקרקעין מבצע בדיקות מקדימות כדי לוודא שהנכס נקי מכל רבב משפטי.
פינוי בינוי – פרויקטים של פינוי בינוי נפוצים בפתח תקווה בשל הביקוש הגובר למגורים. עורך דין מקרקעין מייצג דיירים או יזמים בהליכים המשפטיים הכרוכים בפרויקטים אלו.
סכסוכי שכנים – בשל הצפיפות והביקוש הגבוה למגורים, סכסוכי שכנים הם תופעה נפוצה. עורך דין מקרקעין מסייע בפתרון מחלוקות בנושאי גבולות, זכויות מעבר, הפרעות רעש, ועוד.
הליכי תמ"א 38 – תוכנית מתאר ארצית 38 (תמ"א 38) מיושמת בפתח תקווה כדי לחזק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה. עורך דין מקרקעין מייצג דיירים או יזמים בהליכים אלו.

כיצד לבחור עורך דין מקרקעין בפתח תקווה?

בחירת עורך דין מקרקעין היא החלטה חשובה שצריכה להתבצע בקפידה. להלן כמה טיפים שיעזרו לכם לבחור את עורך הדין המתאים:

ניסיון וידע ודאו שעורך הדין בעל ניסיון רב בתחום המקרקעין, ובפרט בנושאים הספציפיים שאתם זקוקים להם (כגון רכישת נכס, פינוי בינוי, או סכסוכי שכנים).
מוניטין חפשו המלצות מחברים, משפחה, או לקוחות קודמים. כמו כן, בדקו ביקורות ברשת ובפורומים מקצועיים.
זמינות ותקשורת עורך דין מקרקעין צריך להיות זמין ונגיש עבורכם, ולשמור על תקשורת פתוחה וברורה לאורך כל התהליך.
שקיפות בעלויות ודאו שעורך הדין מספק הצעת מחיר ברורה ושקופה, ללא עלויות חבויות.
התמחות מקומית עורך דין המקורב לאזור פתח תקווה מכיר את השוק המקומי, את הרשויות, ואת ההליכים הייחודיים לאזור.

סיכום עורכי דין פתח תקווה מקרקעין:

עורכי דין מקרקעין בפתח תקווה הם שותפים חשובים בכל תהליך הקשור לנכסי מקרקעין. בין אם אתם רוכשים נכס, מעורבים בסכסוך, או משתתפים בפרויקט פינוי בינוי, עורך דין מקצועי ומיומן יוכל להבטיח שהאינטרסים שלכם יישמרו. בחירת עורך הדין הנכון היא קריטית להצלחת התהליך, ולכן חשוב לעשות את הבחירה בקפידה ובהתאם לצרכים שלכם.

אם אתם זקוקים לשירותיו של עורך דין מקרקעין בפתח תקווה, הקפידו לבחור בעל מקצוע בעל ניסיון, מוניטין, וידע מקומי שילווה אתכם בצורה מקצועית ואמינה.

סוגיות מרכזיות בפסיקה העדכנית
תכנון ובנייה והפקעות

עורכי דין פתח תקווה מקרקעין

תא (מרכז) 62507-05-19 תקוה רובינסון נ' עיריית פתח תקווה (ניתן ב 01/01/2023) "בטרם ההתקשרות בין הצדדים, שכרה את הנכס מפוליגון חברת נגב קרמיקה, שהוצאה מן המושכר לאחר שננקטו הליכי אכיפה והוצא צו איסור שימוש חורג."

סכסוכי מקרקעין ורישום

הפ (מרכז) 24335-01-18 קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה בע"מ נ' לשכת רישום מקרקעין פתח תקוה (ניתן ב 06/01/2019) "עניינה של התובענה שבכותרת (להלן גם: "המרצת הפתיחה") הוא בתיקון טעות ברישום בעלי הזכויות בחלקה 160 בגוש 6717 בגני תקווה"

חוזי מקרקעין ותיווך

עא 3384/16 עמית מזרחי נ' אהוד מרקוביץ (ניתן ב 05/07/2018) "תכליתה של דרישת הכתב בחוק המתווכים היא בעיקר צרכנית – היא מיועדת להסדיר את העיסוק בתיווך ולהגן על ציבור רוכשי הדירות, תוך הבהרת אופי ההתקשרות ופרטי העסקה באופן מדוקדק."

מאפיינים ייחודיים של תיקי מקרקעין בפתח תקווה
התחדשות עירונית ופיתוח הפסיקה מראה מעורבות משמעותית של עורכי דין בתהליכי התחדשות עירונית, במיוחד בפרויקטים של תמ"א 38 והתחדשות שכונות ותיקות.

סוגיות תכנוניות מורכבות ניכרת מורכבות מיוחדת בתיקים הקשורים לשינויי ייעוד קרקע והליכי תכנון, במיוחד באזורי הפיתוח החדשים של העיר.

רישום וזכויות במקרקעין עורכי הדין נדרשים להתמודד עם סוגיות מורכבות של רישום זכויות, במיוחד בנכסים ותיקים או בפרויקטים חדשים של התחדשות.

שיקולים מעשיים
מומחיות נדרשת
היכרות מעמיקה עם דיני מקרקעין
ניסיון בעבודה מול ועדות תכנון
הבנה בתהליכי התחדשות עירונית
אתגרים מרכזיים
טיפול בהליכי רישום מורכבים
התמודדות עם סכסוכי שכנים
ניהול הליכי תכנון ובנייה

עו"ד הסכם ממון בפתח תקווה

עו"ד ריקי בקבני

עורך דין לענייני משפחה פתח תקווה

סימוכין:

ע"א 3384/16- עמית מזרחי נגד אהוד מרקוביץ

שמות השופטים: ח מלצר,ד ברק ארז,י אלרון

ניתן לכאורה להקביל את הדיון במקרים אלה לדיון שנערך ביחס למקרים שבהם עסקה במקרקעין בוצעה ללא כל מסמך בכתב כנדרש לפי סעיף 8 לחוק המקרקעין. כידוע, הפסיקה הכירה בעבר באפשרות ליתן תוקף לעסקה במקרקעין במקרים "חריגים ויוצאי דופן" גם כאשר לא הוצג מסמך בכתב, בהתבסס על עיקרון תום הלב (ראו: ע"א 986/93 קלמר נ' גיא, פ"ד נ(1) 185 (1996) (להלן: עניין קלמר); ע"א 8234/09 שם טוב נ' פרץ, פ"ד סד(3) 60 (2011) (להלן: עניין שם טוב); ע"א 7424/15 חליליה נ' יורשי המנוח מוחמד וחיד, פסקה 10 ( 11.9.2017 ) (להלן: עניין חליליה); נילי כהן "צורת החוזה" הפרקליט לח 383, 440-438 (1989)). אולם, איני סבורה כי ניתן ללמוד במישרין מפסיקה זו לענייננו. ראשית, לדרישת הכתב בחוק המקרקעין ובחוק המתווכים תכליות שאינן לחלוטין חופפות. תכלית הדרישה בחוק המקרקעין נסבה בעיקר על הדגשת חשיבותן של עסקאות במקרקעין, על מנת למנוע עשיית עסקאות נמהרות, ללא הפעלת שיקול דעת מספיק. לעומת זאת, תכליתה של דרישת הכתב בחוק המתווכים היא בעיקר צרכנית היא מיועדת להסדיר את העיסוק בתיווך ולהגן על ציבור רוכשי הדירות, תוך הבהרת אופי ההתקשרות ופרטי העסקה באופן מדוקדק. בהקשר זה ראוי להזכיר כי מתווכים במקרקעין הם "שחקנים חוזרים" ובעלי השפעה ממשית על עיצוב תוכנו של חוזה התיווך, באופן שמקטין את החשש כי דרישת הכתב תשמש נגדם "כאמתלה בידי צד המבקש 'להתחכם ולהתחמק' בחוסר הגינות מהתחייבות שנקשרה בעל פה" (עניין שם טוב, בעמ' 85). לפיכך, גם פוחתת ההצדקה להכיר באפשרות לסטות באופן גורף מדרישת הכתב, שנועדה כאמור להגן בעיקרה על הצרכן ולא על המתווך.

פסק דין |05/07/2018 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 105 |עמודים – 26

ה"פ (מרכז) 24335-01-18- קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה בע"מ נגד לשכת רישום מקרקעין פתח תקוה

שמות השופטים: יחזקאל קינר

ב"כ עוה"ד שירן מקאחל ונתנאל פריד נגד המשיבים .1 לשכת רישום מקרקעין פתח תקוה .2 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גני תקווה .4 בנק אגוד לישראל בע"מ .5 קבוצת הרכישה- כמפורט בנספח 1 להמרצת הפתיחה .6 לאה לינדה דיל חסון .7 ג'ונתן (יצחק) דיל .8 דיאנה (פאולינה) דיל (גולן) .9 אלן אברהם דיל .10 זבולון כוזהינוף ז"ל .11 נורית כוזהינוף .12 עוזי אהרוני .13 שלמה אריה ליבוביץ .14 שמואל בן מנחם דייץ .15 מאיר אברהם .16 ברטה גליק .17 רשות המיסים – לשכת מיסוי מקרקעין מחוז מרכז פסק דין 2 1. עניינה של התובענה שבכותרת (להלן גם: "המרצת הפתיחה") הוא בתיקון טעות ברישום בעלי הזכויות בחלקה 160 בגוש 6717 בגני תקווה (להלן: "החלקה"). 2. על פי הנטען בתובענה, יחידי המשיבה מס' 5 (להלן: "קבוצת הרכישה") נרשמו בטעות כבעלים של חלק מהזכויות בחלקה במסגרת רישום הליך איחוד וחלוקה על פי תוכנית ממ/5159 שחלה על החלקה, בעוד שמי שהייתה צריכה להירשם כבעלת הזכויות שנרשמו על שם יחידי קבוצת הרכישה היא המבקשת. 3. בתובענה מתוארת השתלשלות העניינים החל מעסקת קומבינציה בין המבקשת לבין המשיבים 6-9, שהמשכה בהסכמי מכר ושיתוף בין המבקשת לבין המשיבה 5, אישור תוכנית מס' ממ/5159 (להלן: "התוכנית") וביצוע איחוד וחלוקה כפי שנקבע בתוכנית, כאשר בעת רישום הפרצלציה בלשכת רישום המקרקעין התבססה המשיבה 2 על טבלת הקצאות לרישום פרצלציה שונה מזו שהיה צורך להתבסס עליה, וכך אירעה הטעות אותה מבקשים לתקן. 4.

פסק דין |06/01/2019 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 1 |עמודים – 7

ת"א (תל אביב) 33794-07-17- צבי מנדל, נגד צבי ברקוביץ

שמות השופטים: גרשון גונטובניק

הוא עשה כן שעה שידע שעיריית פתח תקווה צפויה לשנות את היעוד של מתחם מקרקעין גדול משימוש חקלאי לבניה למגורים, והקרקע, גיבורת הפרשה, מצויה בו. לשיטתו, בעקבות פועלו, רכשו לקוחותיו (הנתבעים) את הקרקע, והוא יצג אותם נאמנה ברכישתה, ורשם אותה על שמם בלשכת רישום המקרקעין. כאן יש להעיר כי הנתבעים חולקים על תיאור זה. לשיטתם, אחיו של התובע הוא שעניין אותם ברכישת הקרקע ובגין כך שולמו לו דמי תיווך. 2. מן הראוי להציג את ההסכמים השונים שנכרתו ביום 18.7.93 : א) ההסכם הראשון נכרת בין חברת פרזיל השקעות בע"מ לבין ארבעת הנתבעים (ה"ה עמוס לוזון (הנתבע 4); צבי ברקוביץ (הנתבע 1); יוסף צאיג (הנתבע 2) ומשה צאיג (הנתבע 3)). בהתאם להסכם, הנתבעים רכשו חלקת קרקע בשטח 10,444 מ"ר (חלקה 477 בגוש 6371) תמורת 543,088. בהסכם נקבע (בסעיף 8) שבמעמד חתימתו ימונו עורכי הדין דב שלמון (שייצג את המוכרת) או צבי מנדל (שייצג את הרוכשים) כמיופי כוח המוכרת לביצוע הוראות ההסכם. ב) ההסכם השני הוא בין חברת פרזיל השקעות וארבעת הרוכשים לבין עו"ד צבי מנדל. בהסכם זה צוין שעו"ד מנדל "ייצג את הבעלים ברכישת החלקה וטיפל בכל העניינים הקשורים לרכישתה". ועוד צוין שאחד "מתנאי הטיפול של עו"ד מנדל ברכישת החלקה עבור הבעלים היה כי עו"ד מנדל יטפל בעתיד בעזרתו של עו"ד דב שלמון בהפשרת החלקה לבניה וכל הקשור לכך, הכל כמפורט בהסכם זה להלן". על רקע זה בא סעיף 2 להסכם וקבע ש"הוסכם בין הצדדים כי עו"ד מנדל יטפל בכל הקשור בהפשרת והכשרת החלקה לבניה כולל כל הטיפול בכל הוועדות הכרוכות לכך לרבות ענין תשלומי מיסים, היטלים ואגרות למיניהם לרשויות השונות וכן בחוזים עם קבלנים, הסכמי קומבינציה, מכירת דירות שתבנינה או חוזים אחרים לרבות מכירת החלקה או חלק ממנה לצד ג'.

פסק דין |15/06/2022 |מחוזי – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 21

ת"א (מרכז) 62507-05-19- תקוה רובינסון נגד עיריית פתח תקווה

שמות השופטים: יעקב שפסר

נגד הנתבעים: 1. עיריית פתח תקווה ע"י ב"כ עוה"ד גיל זילבר 2. רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז 3. קרן קיימת לישראל 2-3 ע"י ב"כ עוה"ד אורלי ברנע – פמ"מ 4. ברטה רוזנבלט ע"י ב"כ עוה"ד עמנואל שופמן פסק דין תביעה להסדרת רישום זכויות הבעלות של התובעים במקרקעין הידועים כחלקות 100 ו-123 וחלק מחלקה 3 בגוש 6325 בפתח תקווה, על בסיס הסכם חילופי שטחים שנערך בין הנתבעת 1, עיריית פתח תקווה (להלן: "העירייה") לבין הבעלים המקורי של אותן חלקות, מר משה אבן עזרא (להלן: "אבן עזרא"). רקע עובדתי ותכנוני 1. שכונת פג'ה בעיר פתח תקווה, הוקמה על אדמות הכפר פג'ה שתושביו נמלטו במלחמת העצמאות, כאשר השטח הוקנה לרשות הפיתוח. השכונה נבנתה בחודש מרץ 1950 ובנייתה הושלמה בשנת 1952. 2 2. עוד קודם לכן, ביום 23.5.1949 נערכה פגישה בין הנתבעת 3, קרן קיימת לישראל (להלן: "קק"ל"), לבין חברת עמידר. אקדים את המאוחר ואציין, כי בין הצדדים קיימת מחלוקת עקרונית בכל הנוגע להסכמות באותה פגישה. מחד, לגרסת התובעים, תועדו ההסכמות באותה פגישה במסמך שכותרתו "זיכרון דברים", במסגרתו התחייבו הנתבעת 2 – רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") וקק"ל להעביר לעירייה 300 דונם בחלקות שונות, לרבות בחלקות 11-9 בגוש 6325 ומזרחה להן (להלן: "זיכרון הדברים") (נספח 13א לכתב התביעה). לימים, בהתאם לתצ"ר 49/61, שונו מספרי אותן חלקות למספרים 100 ו-123, המצויות באותו מקום, בצמוד לחלקה 3, שמספרה לא השתנה (נספח 8 לכתב התביעה). גם העירייה סבורה, כי במסגרת אותו זיכרון דברים הועברו לה זכויות בחלקות 100 ו- 123. מאידך, לטענת רמ"י, כלל לא מדובר ב"זיכרון דברים" להעברת בעלות בחלקות, אלא במסמך פנימי שנערך בין קק"ל לבין עמידר ולא בהתחייבות של קק"ל כלפי העירייה.

פסק דין |01/01/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 2 |עמודים – 39

ה"פ (מרכז) 22169-07-09- מזל קטה 2. רפאל חיים קטה נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה

שמות השופטים: יסכה רוטנברג

עוה"ד שרון פטל נגד משיבות (מבקשות) 1. הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה 2. עירית פתח תקוה ע"י ב"כ עוה"ד יחזקאל ריינהרץ ו/או גיל זילבר החלטה בקשה שכותרתה: "בקשה בהולה מטעם המשיבים 1 – 2 להורות על קיום דיון דחוף ולחילופין להורות על דחיית התביעה". זו הבקשה על פי כותרתה. מהות הבקשה על פי תכנה, היא בקשה להורות כי הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה ועיריית פתח תקווה, אינן מוסמכות לתפוס חזקה בבית המגורים של המבקשים לרבות בחצר הבית, כולה או חלקה. רקע 1. ההליך דנן החל דרכו בשנת 2009, ועניינו תובענה שהגישו הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה ועירית פתח תקווה (המשיבות בבקשה דנן, "המשיבות") מכוח סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 ("פקודת הקרקעות"), ובה ביקשו צו המורה על פינוי ועל סילוק ידם של המשיבים בתובענה מהמקרקעין המצויים ברחוב העצמאות בפתח תקווה בגוש 6715 חלקה 23 בשטח של 1,460 מ"ר ("המקרקעין"). 2. התובענה הוגשה נגד 14 משיבים, אולם מי שהתנגד לה היו משיבים 1 – 2 בלבד, ה"ה קטה, הם המבקשים בבקשה זו ("המבקשים"). המבקשים הם בעלי הזכויות בבית שברחוב העצמאות 17 פתח תקווה ("הנכס"). 3. בתמצית. המקרקעין נושא התובענה הופקעו למטרת דרך עוד לפני שנים, בשנת 1990 פורסמו הודעות לפי סעיפים 5 ו – 7 לפקודת הקרקעות וסעיפים 189 – 190 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה – 1965 ("חוק התכנון והבנייה"). בתובענה שהגישו המשיבות טענו שהמקרקעין נחוצים להן לצרכי ציבור, לשם הרחבת הכביש ברחוב העצמאות בפתח תקווה, וכי המבקשים מסרבים למסור את החזקה בנכס.

החלטה |31/07/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 6
ת"א (מרכז) 16103-06-20- אייל ליפקיס ע"י נגד ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה

שמות השופטים: אורן שוורץ

נגד נתבעות ותובעות שכנגד 1. ועדה מקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה 2. עיריית פתח תקווה ע"י ב"כ עוה"ד גיל זילבר פסק דין הרקע לתביעה ולתביעה שכנגד 1. עניינה של התביעה שלפניי באכיפת הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין ביום 12.6.1996 באשר למקרקעין הידועים כחלקת מקור מספר 3, גוש 6356 בפאתי בית העלמין סגולה בעיר פתח תקווה (להלן-המקרקעין). הסכם הפשרה נחתם בין בעלי זכויות במקרקעין, ביניהם התובע, לבין הנתבעות. לטענת התובע, הנתבעות לא קיימו את התחייבותן מכוח סעיפים 2 ו-4 להסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק הדין. מטעמים אלה, עתר התובע לאכוף את פסק הדין. בתביעה שכנגד עתרו הנתבעות (הן התובעות שכנגד) לחייב את התובע בתשלום דמי שימוש ראויים בגין השימוש שעשה התובע בשטחים הציבוריים שמצויים במקרקעין בסך 6,426,594 ₪. עיקר טענות התובע 2. החל משנות ה-40 של המאה הקודמת היו המקרקעין ששטחם 29,741 מ"ר בבעלות משותפת ("מושע") של הוריו המנוחים של התובע ושל משפחת פלדמן. התובע, מר אייל ליפקיס (להלן-מר ליפקיס), ואחיו הם היורשים החוקיים של הוריהם המנוחים בחלקת המקור. ביום 22.12.1996 פורסמה למתן תוקף תכנית פת/803 אשר שינתה את ייעוד המקרקעין מייעוד "חקלאי" לייעוד "מלאכה" וכן קבעה שטחים לבית עלמין, דרך ומסילת ברזל, בנייני ציבור, שפ"פ (שטח פרטי פתוח), חניה ציבורית ובית עלמין (להלן-תכנית 803). בהתאם לתכנית זו יועדו שטחים מהמקרקעין להפקעה. מאחר שדובר על הפקעה בשיעור של למעלה מ-40% היה על הנתבעות לפצות את בעלי חלקת המקור בגין הפקעת היתר שמעל ל-40% (להלן-הפקעת היתר). 3. ביום 12.6.1996 , על רקע התנגדותם של בעלי הזכויות במקרקעין לאישורה של תכנית 803, ניתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שנחתם בין מר ליפקיס ובעלי זכויות נוספים במקרקעין לבין הנתבעות [ת.

פסק דין |28/10/2024 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 28

פסיקה רלוונטית:

ע"א 3384/16- עמית מזרחי נגד אהוד מרקוביץ

שמות השופטים: ח מלצר,ד ברק ארז,י אלרון

פסק דין |05/07/2018 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 105 |עמודים – 26

ה"פ (מרכז) 24335-01-18- קבוצת עמוס לוזון יזמות ואנרגיה בע"מ נגד לשכת רישום מקרקעין פתח תקוה

שמות השופטים: יחזקאל קינר

פסק דין |06/01/2019 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 1 |עמודים – 7

ת"א (תל אביב) 33794-07-17- צבי מנדל, נגד צבי ברקוביץ

שמות השופטים: גרשון גונטובניק

פסק דין |15/06/2022 |מחוזי – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 21

ת"א (מרכז) 62507-05-19- תקוה רובינסון נגד עיריית פתח תקווה

שמות השופטים: יעקב שפסר

פסק דין |01/01/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 2 |עמודים – 39

ה"פ (מרכז) 22169-07-09- מזל קטה 2. רפאל חיים קטה נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה

שמות השופטים: יסכה רוטנברג

החלטה |31/07/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 6

ת"א (מרכז) 16103-06-20- אייל ליפקיס ע"י נגד ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה

שמות השופטים: אורן שוורץ

פסק דין |28/10/2024 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 28

חקיקה רלוונטית:

חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז-2017

סעיף: 1. הגדרות

אדמה)" – חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס"ח-2008; "חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי)" – חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו-2006; "חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית" – חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירוני ת, התשע"ו-2016; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; "יזם" – מי שמתקשר עם בעל דירה בעסקת פינוי ובינוי או בעסקה לפי תכנית החיזוק, לפי העניין; "מארגן" – מי שמתקשר עם בעל דירה בהסכם לארגון עסקת התחדשות עירונית, או מבצע פעולות לקראת התקשרות עם בעל דירה בה סכם כאמור; "מוסד תכנון" ו"תכנית" – כהגדרתם בחוק התכנון והבנייה; "המועד הקובע" – המועד שבו נחתם ההסכם הראשון לארגון עסקת התחדשות עירונית בין המארגן ובין בעל דירה בבית המשותף; "המינהלת העירונית" ו"הרשות להתחדשות עירונית" – כהגדרתן בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית; "הממונה לעניין פניות דיירים בהתחדשות עירונית" – כמשמעותו בחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית; "עסקה לפי תכנית החיזוק" – חוזה בין יזם לבין בעל דירה בבית משותף, אשר על פיו מתחייב בעל הדירה בבית המשותף למכור את זכויותיו בו, כולן או מקצתן, לצורך ביצוע עבודה ברכוש המשותף כאמור בסעיף 4, 5 או 5א לחוק המקרקעין (חיזוק בתים מ

חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז-2017

סעיף: 8. תוקפה של עסקת התחדשות עירונית

8. 2 (א) נחתמה עסקה ראשונה לפי תכנית החיזוק או עסקת פינוי ובינוי ראשונה עם בעל דירה בבית המשותף ולא התקשר היזם עם הרוב הנדרש מבין בעלי הדירות בעסקה כאמור בתוך שלוש שנים – לעניין עסקה לפי תכנית החיזוק, או חמש שנים – לעניין עסקת פינוי ובינוי, רשאים רוב בעלי הדירות בבית המשותף, אף אם אינם צד לעסקה, להודיע ליזם בכתב כי הם אינם מעוניינים בעסקה, ומשהודיעו כאמור, רשאים בעלי הדירות שהתקשרו בעסקה לבטלה בלי שיראו אותם כמי שהפרו את ההתקשרות עם היזם, והיזם יהיה זכאי לתשלום בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב) בלבד; היתה העסקה מותנית בתנאי מתלה לעניין התקשרות עם הרוב הנדרש מבין בעלי הדירות, יראו את התנאי כאילו לא התקיים במועדים האמורים; לעניין זה, "הרוב הנדרש מבין בעלי הדירות" – כל אחד מאלה: (1) לעניין עסקת פינוי ובינוי – רוב של שני שלישים מבין בעלי הדירות בבית המשותף; (2) לעניין עסקה לפי תכנית החיזוק – השיעור הנדרש לפי סעיף 4 לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), או הרוב המאפשר פנייה למפקח לפי הוראות סעיף 5 או 5א לחוק האמור, והכול לפי העניין. (ב) שר המשפטים, בהסכמת שר הבינוי והשיכון, יקבע הוראות לעניין תשלום ליזם שעסקה עמו בוטלה לפי הוראות סעיף קטן (א), בהתאם לשלבי התקדמותו בעסקה עד מועד ביטולה.

תקנות המדידות (מדידות ומיפוי), התשע"ו-2016

סעיף: 1. הגדרות

במשרד הבינוי והשיכון, המשמשת כגוף הלאומי המוסמך בנושאי גאודזיה, קדסטר, מיפוי, מיפוי ימי ומידע גאו–מרחבי; "ועדת תכנון" – כל אחת מאלה: (1) ועדה מחוזית כמשמעותה בסעיף 7 לחוק התכנון והבנייה; (2) ועדת משנה לרישום שיכונים ציבוריים כמשמעותה בסעיף 11א1 לחוק התכנון והבנייה; (3) ועדה מקומית כמשמעותה בסעיף 17 לחוק התכנון והבנייה; "חומר ביסוס" – נתונים הנמצאים במאגרי המידע של המרכז למיפוי ישראל או של אגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, שעל המודד להתבסס עליהם בעת שחזור; נתונים אלה כוללים מידע מהבנג"ל והבנק"ל, גבולות רשומים מתצ"ר רשומה או כשרה לרישום, תת"ג מאושר, תשריט ל תיקון שטח וגבולות, פסק דין, פנקס שדה, פנקס דיסטומט, גיליון שדה, מפת גוש, מפת גוש שומה, ונסחי רישום או קושאנים על תכולתם, מסמכי בתים משותפים, הסכמי שיתוף וכיוצא באלה; "חומר עזר" – נתונים שניתן באמצעותם לשפר את השחזור מחומר הביסוס או לבצע שחזור במקרה שאין חומר ביסוס; במקרים אלה חומר העזר יהיה חלק מחומר הביסוס; "חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969; "חוק התכנון והבנייה" – חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; "חוק רישום שיכונים ציבוריים" – חוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ"ד-1964; "חלקה" – יחידה רצופה של מקרקעין בתוך גוש, למעט רציפות אנכית; "חלקה תלת–ממדית" – כהגדרתה בסעיף 14א לחוק המקרקעין; "חלקת האיחוד" – חלקה שנוצרה מאיחוד של כמה חלקות או חלקות תלת–ממדיות רשומות; "טריאנגולציה" – שיטה לפתרון האוריינטציה החיצונית של כל אחד מהתצלומים ברצף או רצפי התצלומים לביסוס המ

חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016

סעיף: 16. פטור ממכרז להקצאת קרקע נוספת

16. (א) בלי לגרוע מהוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, רשות מקרקעי ישראל רשאית להתקשר, בלא מכרז, בעסקה במקרקעין שהם מקרקעי ישראל, כהגדרתם בחוק–יסוד: מקרקעי ישראל, להענקת זכויות במקרקעין בקרקע נוספת כמשמעותה בסעיף 4(ב)(2), אם התקיימו כל אלה: (1) הענקת הזכויות היא לחוכרי המקרקעין במגרשים שעליהם בנויים מבנים קיימים הכלולים במיזם להתחדשות עירונית, למעט תכנית החיזוק, או ליזם כהגדרתו בסעיף 49יט לחוק מיסוי מקרקעין; (2) הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית המליצה על הענקת הזכויות; (3) השמאי הממשלתי או שמאי מקרקעין אחר שהוא הסמיך לעניין זה חיווה את דעתו כי הענקת הזכויות נחוצה כדי להבטיח את הכדאיות הכלכלית של מיזם להתחדשות עירונית. (ב) על אף האמור בהוראות לפי פקודת העיריות או פקודת המועצות המקומיות, רשות מקומית רשאית להתקשר, בלא מכרז, בחוזה להענקת זכויות במקרקעין בקרקע נוספת כמשמעותה בסעיף 4(ב)(2), לבעלי הזכויות במגרשים שעליהם בנויים מבנים קיימים הכלולים במיזם להתחדשות עירונית, למעט תכנית החיזוק, אם החליטה על כך מועצת הרשות המקומית ברוב חבריה, באישור שר הפנים ובהתקיים התנאים שקבע שר הפנים לעניין זה בתקנות.

חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965

סעיף: 190. ביצוע ההפקעה

190. (א) במידה שלא נקבעו הוראות מיוחדות בחוק זה, תבוצע ההפקעה על פי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, כאילו הורשתה הועדה המקומית בהודעה ברשומות להשתמש בסמכויות ולמלא את התפקידים של שר הפנים או של היועץ המשפטי לממשלה לפי הפקודה האמורה, לענין המקרקעין העומדים להפקעה, הכל בשינויים ובתיאומים אלה: (1) סעיף 20 לפקודה האמורה יחול גם על הפקעת מקרקעין לצרכי גנים, שטחי נופש וספורט וכן לבניני חינוך, תרבות, דת ובריאות, ובכל מקום שמדובר באותו סעיף על "רבע" יבוא "ארבע עשיריות"; אולם לא יופקע חלק ממגרש, בתשלום או ללא תשלום, אם כתוצאה מכך יפחת שוויה של יתרת המגרש; (2) שר הפנים בהסכמת שר האוצר רשאי להורות לועדה המקומית לשלם פיצויים בנסיבות שבהן היא רשאית לשלמם לפי סעיף 20(2)(ג) לפקודה האמורה; (3) לא תחול חובת תשלום פיצויים על הפקעת כל מבנה, גידול, עץ או דבר אחר המחובר לקרקע אם הוקמו, ניטעו או חוברו תוך הפרת חוק זה; אך רשאית הועדה המקומית לשלם פיצויים לתובע אם ראתה כי הוא פעל בתום לב וכי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות תשלום פיצויים; (4) לענין סעיף 12 לפקודה האמורה יבוא במקום מועד הפרסום של ההודעה על הכוונה לרכוש את המקרקעין – היום הששים לאחר המועד האמור; (5) הועדה המקומית תשלם מיד אותו חלק מהפיצויים שאינו שנוי במחלוקת; (6) סעיפים 5א, 7ב, 14(1א) ו–(1ב), 14א עד 14ד ו–21 לפקודה האמורה לא יחולו; (7) סעיף 9א לפקודה האמורה יחול, ואולם לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים בהפקעות לפי חוק זה, אלא על ידי שמאי מכריע. (ב) הועדה המקומית רשאית להיכנס לאותו חלק של מקרקעין שמותר לה להפקיע ללא תשלום פיצויים ולקנות חזקה בו, לאחר שנתנה לבעל המקרקעין הודעה בכתב שלושים יום מראש; ההודעה תינתן בדרך שתיראה לועדה המקומית, לרבות פרסום בעתון יומי, ורואים אותה כאילו נתקבלה ביום נתינתה או ביום הפרסום; זכות הכניסה וקבלת החזקה אינה מותנית בצו של בית המשפט.

חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז-2017

סעיף: 3. צורתו ותוכנו של הסכם לארגון עסקת התחדשות עירונית

3. (א) הסכם לארגון עסקת התחדשות עירונית יהיה בכתב ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: (1) פרטי המארגן, ובכלל זה שמו ומספר הזהות שלו, כתובת מקום משרדו או מקום מגוריו ודרכי יצירת קשר עמו, ואם הוא תאגיד – אף את הפרטים כאמור של המנהל הכללי של התאגיד; (2) מועד חתימתו של ההסכם והמועד הקובע; (3) הבהרה כי התמורה שיקבל בעל דירה תיקבע במסגרת עסקת הפינוי ובינוי או העסקה לפי תכנית החיזוק ולא במסגרת ההסכם לארגון עסקת התחדשות עירונית; (4) התחייבויותיו של המארגן כלפי בעלי הדירות, ובכלל זה התחייבות המארגן לביצוע פעולות לשם איתור יזם שיוכל לבצע את העסקה כאמור בפסקה (3), וכן לביצוע פעולות לשם התקשרות בהסכם לארגון עסקת התחדשות עירונית עם שאר בעלי הדירות בבית המשותף; (5) התחייבות לפעול לטובת בעלי הדירות בנאמנות, בהגינות ובדרך מקובלת כאמור בסעיף 11; (6) אם המארגן פועל מטעמו של יזם המעוניין בביצוע עסקת פינוי ובינוי או עסקה לפי תכנית החיזוק, לפי העניין; (7) אם יש לו עניין אישי הנוגע לעסקה כאמור בסעיף 12; (8) הוראות סעיף 5 או 6, לפי העניין, בדבר תוקפו של ההסכם לארגון עסקת התחדשות עירונית; (9) דרכי הפנייה לממונה לעניין פניות דיירים בהתחדשות עירונית. (ב) הסכם לארגון עסקת התחדשות עירונית שאינו בכתב או שאינו מכיל פירוט בדבר מועד חתימתו או המועד הקובע כאמור בסעיף קטן (א) – בטל. (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב), שר המשפטים, לאחר התייעצות עם שר הבינוי והשיכון, רשאי לקבוע הוראות לעניין תוכנו וצורתו של הסכם לארגון עסקת התחדשות עירונית או חלקים ממנו, לרבות לעניין מסמך לגילוי פרטים מהותיים בהסכם.

תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011

סעיף: 66. רישום חלוקה חדשה

66. (א) רישום חלוקה חדשה ייעשה על פי בקשה החתומה ביד יושב ראש מוסד התכנון שאישר את החלוקה, ויצורפו לה מסמכים אלה: (1) סדר פעולות האיחוד והחלוקה, הכולל את פירוט הפעולות על פי סדרן בהתאמה לתכנית לצורכי רישום כאמור בפסקה (5) וכן הוראות בדבר ייחוד שעבוד וייחוד או ביטול זיקות הנאה, בהתאם לצורך; (2) הוראות ותשריט התכנית שקבעה את ההוראות בדבר האיחוד והחלוקה, ובכלל זה הוראות בדבר רישום זיקות הנאה ושעבודים אחרים וכן הוראות ליצירת מגרש תלת-ממדי או איחוד וחלוקה של חלקה תלת–ממדית בתחום התכנית, הנושאים חותמת בדבר אישורם על ידי מוסד התכנון; (3) העתק טבלת ההקצאה או טבלת הקצאה והאיזון של התכנית שקבעה את ההוראות בדבר האיחוד והחלוקה, לפי העניין, הנושאת חותמת של מוסד התכנון בדבר אישורה; (4) תכנית לצורכי רישום או תכנית תלת-ממדית לצורכי רישום, לפי העניין, הכוללת את המקרקעין שמבוצעת בהם החלוקה החדשה, ומאושרת בהתאם לחוק התכנון והחתומה ביד יושב ראש מוסד התכנון כתואמת את התכנית שקבעה את ההוראות בדבר האיחוד והחלוקה; (5) תכנית לצורכי רישום או תכנית תלת-ממדית לצורכי רישום, לפי העניין, הכוללת את המקרקעין שמבוצעת בהם החלוקה החדשה, ומאושרת ככשרה לרישום על פי פקודת המדידות; (6) כל מסמך אחר הדרוש למתן החלטה בבקשה. (ב) את התכניות לצורכי רישום או התכניות התלת–ממדיות לצורכי רישום, המנויות בתקנת משנה (א)(4) ו–(5) ניתן להגיש על גבי תשריט אחד.

כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014

סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי

10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.

תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011

סעיף: 45. בקשה לתיקון שטח או גבולות

45. (א) בקשה לתיקון רישום לא נכון של שטח או גבולות של מקרקעין לא מוסדרים, תוגש למפקח באמצעות הרשם שבלשכתו רשומים המקרקעין. (ב) בבקשה יפורטו כל העובדות המשמשות יסוד לתיקון המבוקש ויצורפו לה – (1) תשריט המתאר את המקרקעין ואת התיקון המבוקש, שהוכן ונחתם בידי מודד, וכן בוקר ואושר ככשר לרישום לפי תקנות המודדים, החתום בידי כל בעלי המקרקעין הסמוכים, כשהחתימות מאומתות בידי עורך דין; לא עלה בידי מגיש הבקשה להחתים את בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים כאמור, יצרף לבקשה תצהיר מפורט ומנומק בדבר הסיבות לכך; (2) נסח מאושר מרישום המקרקעין בפנקסי מס רכוש וקרן פיצויים ובפנקסי הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין, או אישור מאת מנהל מס רכוש וקרן פיצויים וראש הרשות המקומית כי המקרקעין אינם רשומים בפנקסיהם; (3) רשימה שפורטו בה שמו ומענו של כל אדם, זולת המבקש, שיש לו זכות באותם מקרקעין; (4) רשימה שפורטו בה פרטי הרישום של כל המקרקעין הסמוכים וכן שמו ומענו של כל אדם שיש לו זכות בהם; (5) נסחי הרישום של המקרקעין הגובלים, ככל שאלה רשומים; (6) תצהיר לאימות העובדות שפורטו בכתב הבקשה והרשימות האמורות בפסקאות (3) ו–(4). (ג) המבקש יגיש כל מסמך אחר הנחוץ, לדעת המפקח, למתן החלטה בבקשה.

חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), התשע"ז-2017

סעיף: 14. סייג לתחולת חוק המתווכים במקרקעין

14. על אף האמור בכל דין, ארגון עסקת פינוי ובינוי או ארגון עסקה לפי תכנית החיזוק, ובכלל זה התקשרות עם בעל דירה בהסכם לארגון עסקת התחדשות עירונית, בתמורה, לא ייחשבו לתיווך במקרקעין כהגדרתו בחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996, והוראות החוק האמור לא יחולו על מארגן בביצוע הפעולות האמורות.

חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התשע"ו-2016

סעיף: 18. זכויות דייר בדירה ציבורית במתחם פינוי ובינוי או בבינוי במסגרת תכנית החיזוק [תיקונים: התשע"ח, התשפ"ב (מס' 2), התשפ"ג]

18. (א) נחתמה עסקת פינוי ובינוי או ניתן היתר בנייה לביצוע עבודה ברכוש המשותף שמטרתה הריסת בניין קיים והקמתו מחדש בהתאם לתכנית החיזוק, ובמתחם או בבניין, לפי העניין, יש דירות ציבוריות, יחולו הוראות אלה: (1) מי שהיה שוכר בדירה ציבורית במתחם או בבניין במועד חתימת עסקה או מתן היתר כאמור יהיה זכאי לבחור בין אלה: (א) שכירת דירה חדשה במתחם או בבניין לאחר השלמת בנייתה (בסעיף זה – דירה חדשה); (ב) חלופות נוספות שמשרד הבינוי והשיכון יציע לשוכר בדירה הציבורית, לרבות מעבר לדירה ציבורית אחרת, או לבית דיור מוגן, על פי כללי משרד הבינוי והשיכון; (2) מי שהיה שוכר בדירה ציבורית במתחם או בבניין במועד חתימת עסקה או מתן היתר כאמור, ובחר בשכירת דירה חדשה, לא יחויב בתשלום שכר דירה בשיעור העולה על זה ששילם ערב חתימת העסקה או מתן ההיתר, וכן לא יחויב בתשלום הוצאות ניהול ותחזוקה של הרכוש המשותף במתחם או בבניין שבו נמצאת הדירה, בסכום העולה על זה ששילם ערב חתימת העסקה או מתן ההיתר, והכול בשיעורים ובתנאים שקבע השר לעניין זה, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בהתחשב, בין השאר, בשטח הדירה החדשה ובמספר הנפשות של משפחת הדייר; (3) תוספת הוצאות הניהול והתחזוקה של הרכוש המשותף בגין דירות חדשות כאמור בפסקה (2), לא תושת על בעלי הדירות והדיירים האחרים בבית המשותף; השר ושר האוצר יקבעו את דרכי המימון של תוספת ההוצאות כאמור. (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 8(ב) לחוק הדיור הציבורי; חברה לדיור ציבורי תודיע למי שהיה שוכר בדירה ציבורית כאמור בסעיף זה, בכתב, במסירה אישית או באמצעות דואר רשום, על זכויותיו לפי הוראות סעיף זה והוראות סעיף 8(ב) לחוק האמור, בתוך 30 ימים ממועד חתימת עסקת פינוי ובינוי או מתן היתר הבנייה, לפי העניין. (ג) בסעיף זה – "דירה ציבורית" ו "חברה לדיור ציבורי" – כהגדרתן בחוק הדיור הציבורי; "היתר בנייה" – כהגדרתו בחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה); "חוק הדיור הציבורי" – חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998; "עסקת פינוי ובינוי" – כהגדרתה בחוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי).

תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע"ב-2011

סעיף: 43. בקשה לרישום ראשון

43. (א) בקשה לרישום ראשון של מקרקעין תוגש למפקח באמצעות הרשם שבתחום לשכתו נמצאים אותם מקרקעין. (ב) לבקשה יצורפו – (1) תשריט המקרקעין שהכין מודד וכן בוקר ואושר לפי הוראות תקנות המודדים, חתום בידי כל בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים, כשהחתימות מאומתות בידי עורך דין; לא עלה בידי מגיש הבקשה להחתים את בעלי הזכויות במקרקעין הסמוכים כאמור, יצרף לבקשה תצהיר מפורט ומנומק בדבר הסיבות לכך; (2) טופס תיאור כללי של הקרקע חתום בידי המרכז למיפוי ישראל, שפורטו בו גבולות המקרקעין, להנחת דעתו של המפקח; (3) העתק מרישום המקרקעין ברישומי מס רכוש וקרן פיצויים, או אישור של מנהל מס רכוש וקרן פיצויים או מטעמו כי המקרקעין אינם רשומים בפנקסיו; הוראות פסקה זו לא יחולו על בקשה המוגשת מטעם המדינה; (4) מסמכים המוכיחים את זכויותיו של המבקש לגבי המקרקעין נושא הבקשה; (5) רשימה שפורטו בה שמו ומענו, ככל שהמען ידוע למבקש, של כל אדם שיש לו זכות במקרקעין סמוכים הטעונה רישום בפנקס; (6) רשימה המפרטת את שמו ומענו, ככל שהמען ידוע למבקש, של כל אדם, זולת המבקש, שיש לו זכות באותם מקרקעין הטעונה רישום בפנקס. (ג) המבקש יגיש כל מסמך אחר הנחוץ, לדעת המפקח, למתן החלטה בבקשה.

תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ"ז-1997

סעיף: 2. נושאי הבחינה

היתר בנייה, "הקלה", היתר לשימוש חורג; תעודת גמר ("טופס 4"); (3) זכויות בנייה; (4) שינוי ייעוד; (5) הפקעה; (6) היטל השבחה; (ז) מיסוי מקרקעין: (1) מס שבח; (2) מס רכישה; (3) מס ערך מוסף בעסקאות מקרקעין; (ח) חוזים: (1) הגדרת חוזה; (2) זיכרון דברים; (3) תרופה בשל הפרת חוזה; (4) חוזה מכרמקרקעין; (5) חוזה שכירות מקרקעין; (ט) הצמדת מחירים למדד המחירים לצרכן, למדד תשומות הבנייה, למטבע חוץ; (3) עיקרי פסיקה בנושא תיווך במקרקעין, חוזים ומקרקעין (ב) השר, לאחר התייעצות עם הרשם והוועדה המייעצת, יפרסם באתר האינטרנט של הרשם ויפקיד לעיון בלשכת הרשם את רשימת פסקי הדין, וכן רשאי הוא לפרסם ולהפקיד כאמור את פירושם של העקרונות ומושגי היסוד שימצא לנכון, הכל בנושאים האמורים בתקנת משנה (א)(2). כ"ה בסיון התשנ"ז (30 ביוני 1997)