כל הזכויות שמורות ©
אחריות מקצועית של עורכי דין בדיני נזיקין מהווה נושא מרכזי במערכת המשפט הישראלית. כאשר עורך דין מספק שירותים משפטיים, הוא נדרש לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים ולהפעיל את מיטב שיקול דעתו. הפרת חובות אלו עלולה להוביל לתביעות נזיקיות מצד לקוחות ואף צדדים שלישיים.
המאמר שלפניכם מציג סקירה מקיפה של היבטי האחריות המקצועית של עורכי דין בדיני נזיקין, תוך התייחסות לפסיקה עדכנית, לחקיקה הרלוונטית ולשיקולים מעשיים העומדים בפני עורכי דין בישראל.
עורכי דין בישראל כפופים לחובת זהירות מושגית כלפי לקוחותיהם. חובה זו נובעת מעצם היחסים המקצועיים ומהאמון שנותן הלקוח בעורך הדין. כפי שנקבע בתא (כפר סבא) 18072-04-17 דורון כריסי נ' ארנון נגר:
"קיום חובת זהירות מושגית של עורך דין כלפי לקוחו הינו מובן מאליו ונקבע בשורה ארוכה של פסקי דין… חובה זו מוטלת על עורך הדין גם כאשר מייצג הוא שני צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים."
חובת הזהירות הקונקרטית נבחנת בכל מקרה לגופו, בהתאם לנסיבות הספציפיות ולסטנדרט ההתנהגות המצופה מעורך דין סביר באותן נסיבות.
אחריות מקצועית של עורכי דין מעוגנת במספר מקורות משפטיים:
כדי להוכיח רשלנות מקצועית של עורך דין, על התובע להראות שעורך הדין פעל באופן שאינו עומד בסטנדרט המקצועי המקובל. כפי שנקבע בתא (נתניה) 2368/03 עורך דין אליגון חניתאי נ' לוי דוד ואח':
"על הטוען להתרשלות בייצוג משפטי הנטל להוכיח את התרשלותו של עורך הדין ולהראות כי אלמלא ההתרשלות התוצאה הייתה שונה, ומדובר בנטל כבד מבחינה ראייתית."
הפסיקה הישראלית מכירה בכך שלא כל טעות מקצועית מהווה רשלנות, וכי יש לבחון את התנהלות עורך הדין בהקשר הכולל של נסיבות המקרה.
להוכחת תביעת רשלנות מקצועית נדרש להראות קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם. כפי שצוין בתא (נצרת) 4791/05 חי סרוסי נ' מנהל עזבון המנוח גלאור אליהו ז"ל:
"על התובע להוכיח כי אלמלא ההתרשלות התוצאה הייתה שונה."
אתגר מרכזי בתביעות אלו הוא הוכחת "המשפט שבתוך המשפט" – הצורך להראות שהתוצאה המשפטית הייתה שונה לולא ההתרשלות הנטענת.
אחד הכשלים הנפוצים בייצוג משפטי הוא אי עמידה במועדים הקבועים בחוק, כגון הגשת כתבי טענות, הגשת ערעורים או התיישנות תביעות. מקרים אלו מהווים בסיס נפוץ לתביעות רשלנות מקצועית.
תביעות רבות מבוססות על טענות לייעוץ משפטי שגוי או חסר. בתי המשפט בוחנים האם עורך הדין הפעיל שיקול דעת סביר בנסיבות העניין, בהתחשב במידע שהיה בידיו בזמן מתן הייעוץ.
ייצוג לקוחות בניגוד עניינים מהווה הן עבירה אתית והן בסיס לתביעת רשלנות מקצועית. כפי שהובהר בבדמ (תל אביב) 38/03:
"אל לנו לשכוח כי המדובר במקצוע הדורש יושר אישי ונאמנות כלפי הציבור… בגזירת דיו של עורך דין שעבר עבירה אתית קיים גם השיקול של שמירה על ניקיון ידיהם ומעשיהם של העוסקים במקצוע זה."
אמצעי הגנה מרכזי בפני תביעות רשלנות מקצועית הוא תיעוד מסודר של כל הייעוץ והפעולות המקצועיות, לרבות:
במקרים מורכבים או בתחומים שאינם בתחום המומחיות העיקרי של עורך הדין, מומלץ לשקול היוועצות עם מומחים נוספים. פרקטיקה זו יכולה לשמש כהגנה מפני טענות לרשלנות מקצועית.
ביטוח אחריות מקצועית מהווה כלי מרכזי בניהול סיכונים עבור עורכי דין. בפסיקה בתא (תל אביב) 79251/99 מושל אברהם נ' עיריית תל-אביב ואח', הוכרה חשיבותו של ביטוח זה כמגן מפני תביעות פוטנציאליות.
בשנים האחרונות ניכרת מגמה של הרחבת היקף האחריות המוטלת על עורכי דין, לרבות כלפי צדדים שלישיים בנסיבות מסוימות. זאת כפי שהובהר בתא (חיפה) 12762-05-15 גבי שלום נ' יבגניי בונין:
"הוראות הדין המהותי, לאמור, דיני הנאמנות, החוזים והנזיקין, המשמשים יחד, בערבוביה, עם הוראות חוק לשכת עורכי הדין וכלליו, מהווים מקור נורמטיבי איתן, להיקף השתרעותה של אחריותו המקצועית, של עורך הדין ללקוחו."
התפתחויות טכנולוגיות משפיעות על הסטנדרט המקצועי הנדרש מעורכי דין. כיום, מצופה מעורכי דין להכיר ולהשתמש בכלים טכנולוגיים רלוונטיים לתחום עיסוקם, ואי שימוש בהם עלול להיחשב בנסיבות מסוימות כהתרשלות.
אחריות מקצועית של עורכי דין בדיני נזיקין היא תחום מורכב המחייב איזון עדין בין הגנה על זכויות הלקוחות לבין מתן אפשרות לעורכי הדין לפעול באופן מקצועי ואפקטיבי.
עורכי דין נדרשים להקפיד על עמידה בסטנדרטים מקצועיים גבוהים, תיעוד מסודר של פעולותיהם המקצועיות, קיום תקשורת ברורה עם לקוחותיהם והקפדה על כללי האתיקה המקצועית.
לקוחות המבקשים להגיש תביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין צריכים להיות מודעים לאתגרים הראייתיים הכרוכים בכך, ובמיוחד לצורך להוכיח את הקשר הסיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין הנזק שנגרם.
בעידן המשתנה במהירות, התמודדות מוצלחת עם סוגיות של אחריות מקצועית מחייבת עדכון מתמיד והתאמה לסטנדרטים המתפתחים בתחום המשפט.
תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות מקצועית נגד עורכי דין היא, ככלל, שבע שנים ממועד האירוע נושא התביעה. עם זאת, בנסיבות מסוימות, תקופת ההתיישנות עשויה להתחיל רק ממועד גילוי הנזק.
לא כל חוות דעת משפטית שהתבררה בדיעבד כשגויה מהווה רשלנות מקצועית. בית המשפט יבחן האם עורך הדין פעל באופן סביר בנסיבות העניין, בהתחשב במידע שהיה בידיו בעת מתן חוות הדעת ובמורכבות הסוגיה המשפטית.
ככלל, אחריותו המקצועית של עורך הדין היא בעיקר כלפי לקוחותיו. עם זאת, בנסיבות מסוימות, בפרט כאשר צד שלישי הסתמך על פעולותיו של עורך הדין, עשויה להיות לעורך הדין אחריות גם כלפי אותו צד שלישי.
ההליך המשמעתי נועד להגן על הציבור ועל כבוד המקצוע, והוא מתנהל בפני מוסדות לשכת עורכי הדין. לעומת זאת, ההליך הנזיקי נועד לפצות את הנפגע על נזקיו, והוא מתנהל בפני בתי המשפט האזרחיים. המבחנים והסעדים בשני ההליכים שונים, אם כי עשויה להיות ביניהם השפעה הדדית.
מומלץ להתעייץ עם עורך דין נזיקין תל אביב מומחה בתחום.
ת"א (אשדוד) 2368/03- עורך דין אליגון חניתאי נגד לוי דוד ואח
שמות השופטים: מיכל וולפסון
גם עורך דין אינו חסין מתביעות רשלנות (ע"א 989/03 א' חטר – ישי – משרד עורכי דין ו' יעקב חיננזון, דינים ועוד, דינים עליון, ע', 920; ע' אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה(ב) (תשס"א) 279). עילת הרשלנות מחייבת להביא ראיות כי עו"ד אליגון לא נקט אמצעים סבירים כדי למנוע נזק שצריך לצפות אותו מראש בנסיבות המקרה (סעיף 35 לפקודת הנזיקין ; דיני הנזיקין, תורת הנזיקין הכללית, בעריכת ג' טדסקי (תשל"ז) סעיף 273 עמ' 464 – 465). כדי שתתגבש העוולה יש להוכיח לא רק את המעשים אלא גם להצביע על נזק שנגרם. הנזק הוגדר בסעיף 2 לפקודת הנזיקין כ: "אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית, שם טוב או חיסור מהם וכל אבדן או חיסור וכיוצא באלה". אך המושג נזק גם עומד על המישור "פגיעה" הגורמת לחיסור ברכוש או ברוח (דיני הנזיקין, שם, סעיף 109 ג' 161 – 163). על האחים לוי להצביע על הקשר הסיבתי בין התנהגותו הרשלנית הנטענת של עו"ד אליגון לבין הנזק שנגרם להם לטענתם. כי אלמלא הרשלנות של עו"ד אליגון היתה התוצאה בפסק הדין שונה (א' יעקב "רשלנות בין כותלי בית המשפט; לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי הדין במסגרת הדיון המשפטי" (עיוני משפט כו תשגס"ג 5). עלי, אפוא, להכריע בשאלה האם עו"ד אליגון התרשל ואם כן, האם האחים לוי הוכיחו שעו"ד אליגון גרם להם נזק. כמו כן, עלי להתייחס לשאלת הקשר הסיבתי בין השניים, ולבסוף לשקול האם הליך הפשרה שהושג בבית המשפט לא ניתק את הקשר הסיבתי. 13. מניתוח הראיות עולה כי כנגד הליכי אישור צוואת המנוח, האלמנה נקטה במספר הליכים משפטיים.
פסק דין |
10/07/2006 |
שלום – אשדוד
מאזכרים – 0 |
עמודים – 9
ת"א (תל-אביב-יפו) 79251/99- מושל אברהם נגד עיריית תל- אביב ואח
שמות השופטים: עודד אל יגון
1. הרקע העובדתי: התובע עובד כספר עצמאי במספרה השייכת לאחיו, ואשר נמצאת בקומת הקרקע של בית מגורים (להלן: "הבית") השייך לנתבע 3. אחיו של התובע מחזיק במספרה כשוכר. לטענת התובע הוא נפגע לאחר שדרך על מכסה בלתי מחוזק של בור ביוב אשר נמצא בחצר הבית, ונפל לתוך הבור. כתוצאה מאותה נפילה נגרמו לתובע נזקי גוף. התביעה הנדונה הינה תביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע כתוצאה מאותה נפילה, והיא הוגשה כנגד עיריית תל אביב, שבתחומה התרחש הארוע, כנגד בעל הבית וכנגד המבטחות של העירייה ובעל הבית. התביעה כנגד העירייה וכנגד המבטחת שלה נדחתה בשלב מוקדם של המשפט, וזאת על פי בקשת ב"כ התובע, והנתבעים 3-4 נותרו כנתבעים יחידים. 2. הפלוגתאות: בהחלטה על הגשת סיכומים בכתב ניתנו לצדדים הנחיות ברורות ומפורטות בנוגע לדרך כתיבת הסיכומים. בין השאר הוריתי לצדדים לחלק את סיכומיהם לפרקים, לכתוב בראש הסיכומים תוכן עניינים מפורט ולהקדיש פרק מיוחד להגדרת השאלות השנויות במחלוקת. שני הצדדים כאחד תעלמו מהנחיות אלו, ובכך לא הקלו כלל על כתיבת פסק הדין. למחדל זה של הצדדים יהיה ביטוי בעת פסיקת הוצאות המשפט. כעולה מכתבי הטענות ומסיכומי הצדדים, חלוקים הצדדים בשאלות הבאות: א. האחריות לתאונה ב. שיעורו של הנזק במסגרת הדיון באחריות יש לברר תחילה את נסיבות הארוע, ולאחר שתוכרע שאלת האחריות, יש לדון גם בנושא הרשלנות התורמת של התובע. באשר לשיעורו של הנזק, טוען התובע לנזקים בגין הפסדי השתכרות בעבר, הוצאות רפואיות בעבר, עזרת הזולת בעבר ובעתיד, כאב וסבל. כן חלוקים הצדדים בשאלה באם יש לבצע ניכוי רעיוני של תקבולי המל"ל. להלן אדון בפלוגתאות שבין הצדדים אחת לאחת.
פסק דין |
12/07/2003 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 5
ת"א (נצרת) 4791/05- ח"י סרוסי נגד מנהל עזבון המנוח גלאור אליהו זל- עורך דין נייגל מקלנן
שמות השופטים: שכיב סרחאן
בת"א (נצרת) 1175/05 מסיעי העמק מאיר לוי בע"מ נ' זיידנר וילי ,מיום 18.9.2007 , עמדתי בהרחבה על עקרונות היסוד שביחסים בין עורך דין ללקוח. לאור חשיבות הדברים, אחזור כאן על מה שכתבתי שם. על דרך העיקרון, ניתן לומר, כי בין עורך דין ובין לקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בעל פה), לפיו ובין השאר, מתחייב עורך הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. תנאי מכללא בחוזה זה קובע, כי לעורך הדין שקיבל על עצמו לייצג את הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע מקצועי, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת הלקוח, בנאמנות ובמסירות וללא מורא, תוך שמירה על הגינות וכבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט ויעזור לבית המשפט לעשות משפט צדק. (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד (4), 446, 462 (1991); י. שנהב ו-ר. לויתן, "אחריותו המקצועית של עו"ד, ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב, 177 (תשל"ח-ל"ט); סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין"); סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: "כללי האתיקה"); (hett v. pun pong, 18 s. c. r, 290,292 (1890); r. m manoney "lawyers – negligence – standard of care" 63 can. bar. rev. 221 (1985)) 80. רשלנות מקצועית ובכלל זה רשלנותו של עורך דין בתפקידו, עלולה להקים חבות משפטית כלפי הלקוח, הן בדין החוזים (הפרת חוזה) והן בדין הנזיקין (עוולת הרשלנות). (ע"א 37/86 לוי, דלעיל, בעמ' 462). דין זהה קיים באנגליה: 26 (hedley byrne co. ltd.
פסק דין |
24/08/2014 |
שלום – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 34
ת"א (חיפה) 12762-05-15- גבי שלום נגד יבגניי בונין
שמות השופטים: אהרון שדה
כאשר קוראים את לשונו של סעיף 15(8) לחוק מגלים כי ההגנה חלה על הגשת תלונה לגוף שממונה על הנפגע קרי בעניינו תלונה על עורך דין שמוגשת מכוח הדין, לשכת עורכי הדין הוסמכה בדין לקבל תלונות על עורכי דין ולחקור אותן ולקדם אותן גם להליך של קבילה, אין שום חובה שהמתלונן יהיה דווקא הלקוח, לא כך משתמעת לשון סעיף 15(8) לחוק ולא בכדי. התובע לא התמודד עם עניין זה ברם ראוי לציין שגם חוק לשכת עורכי הדין וגם כללי לשכת עורכי הדין אינם מקנים זכות הגשת תלונה רק ל"לקוח" אלא לכל אדם, החוק נוקט בסעיפיו השונים בלשון "מתלונן", "קובל" ו"אדם מעונין" אך איננו מייחד את האפשרות להתלונן במוסדות הלשכה רק ל"לקוח". 6 מעבר לצורך, הנתבע 1 איננו שולט בשפה העברית על בוריה, ספק אם מסוגל הוא להתמודד לבדו עם המציאות הישראלית ומשכך העיד באופן מפורש, שהסמיך וסמך על בנו בכל מה שהיה קשור בתקשורת מול התובע. גם בנו הנתבע 2 העיד שכך הדבר ולמעשה אין מחלוקת כי גם התובע מסכים לכך שקשיי השפה אצל הנתבע 1 הם מחסום אמיתי (ראה פסקה אחרונה בעמ' 3 לתמליל נספח 12 לתצהיר הנתבע 2) וחשוב מכך, למרות כל הטענות החוזרות ונשנות מצד התובע על פיהן הנתבע 1 הוא לקוחו, אין ולו אמרה אחת בכל התמלילים (הארוכים למדי) בה הוא אומר לנתבע 2 שהוא מבקש לדבר עם אביו וכי איננו מעוניין למסור לו-לנתבע 2 פרטים כלשהם, ההיפך הוא הנכון. המו"מ ואישור הסכומים בגין הטיפול נעשו מול הנתבע 2, העדכונים וההצעות נעשו מול הנתבע 2, למעשה כמעט הכל נעשה מול הנתבע 2, אין בנמצא שום מכתב בו מבקש התובע-עורך הדין קשר ומגע ישיר עם לקוחו או שהוא מתריע בו כי השיטה של קשר מול בנו איננה מקובלת עליו ולכן מנוע התובע מלטעון כיום ובדיעבד כנגד שיחותיו ומגעיו עם הנתבע 2.
פסק דין |
19/09/2016 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 11
ת"א (כפר סבא) 18072-04-17- דורון כריסי נגד ארנון נגר
שמות השופטים: שרון דניאלי
על כן, גם אם נשמעים קולות ברורים בפסיקת בית המשפט העליון בדבר הצורך לבחון מחדש את ההצדקה הגלומה בסעיף 22 לפקודת הנזיקין, ואף אם הסעיף פורש בהרחבה בנסיבות מסויימות, כמפורט לעיל, הרי שבהתאם לדין המצוי, ודווקא משום שמדובר בתביעת רשלנות מקצועית נגד עורך דין, בה ישנה חשיבות רבה לבחינת היחסים והמצגים שבין עורך דין ללקוחותיו שניזוקו, על פי הנטען, אין מקום לקבל את המחאת הזכות בנזיקין במקרה זה. בנסיבות אלו, לא מצאתי להכריע בשאלה האם כתבי המחאת הזכות "קבילים" או שיש מקום לדון במשקלם, מאחר שלא נחתמו לפני עורך דין. כן יש מקום לדון בשאלת המשמעות של אי התייצבותם של השותפים להעיד בהליך, אך שאלה זו תידון בפרק נפרד. 28. לנוכח כל האמור לעיל, אני מקבל את טענת הנתבעים לפיה שותפיו של התובע אינם זכאים להמחות לתובע זכות תביעה בנזיקין נגד הנתבעים או מי מהם, ועל כן, יש לדון בתביעתו של התובע אך מכוח זכות התביעה האישית שלו, על פי חלקו היחסי בעיסקת המכר, קרי 25 בלבד. טענות התובע לרשלנות מקצועית של הנתבע 1 – האם הוכחה עוולת הרשלנות 29. אדון בפרק זה בטענתו העיקרית של התובע כלפי הנתבע 1 והיא כי במתן הייעוץ לתובע לחתום על "נ/3", הפר הנתבע 1 את חובת הזהירות המוטלת על עורך דין מיומן במקרקעין כלפי לקוחו, וגרם לו את הנזקים הנטענים בכתב התביעה. אפרט את ראיות הצדיים בהקשר זה, ואדון ואכריע בטענות בהתאם להוראות הדין. אך בטרם אעשה כן, אעיר הערה מקדימה. הגשת התביעה של התובע נגד הנתבע 1 לאחר שהעיד מטעמו – "הערת אזהרה" מקדימה 30. הנתבע 2 מצביע בסיכומיו על פגם המצדיק את דחיית התביעה, הקשור לכך שהתובע מבקש להיבנות מפסק דין של בית משפט השלום שקבע קביעות שונות אודות הנתבע 1, אף שזה בא להעיד מטעמו.
פסק דין |
26/07/2023 |
שלום – כפר סבא
מאזכרים – 0 |
עמודים – 28
בדמ (תל אביב) 38/03- הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב יפו נגד ' פלוני
שמות השופטים: טל בננסון,חבד,חיים קנת,משה רביזאדה
העבירות אותן ביצע הנאשם הינן חמורות ביותר והן עלולות לחתור תחת האמון שבית המשפט והציבור רוחשים למקצוע עריכת הדין. בזמנים אלו כאשר מתרבים המקרים של עורכי דין אשר מתבטאים בצורה אשר אינה הולמת, כפי שקבענו, שומה עלינו להקפיד יתר על המידה ולהקפיד לטהר את שורות עורכי הדין. הסנקציה המשמעתית מטרתה שמירה על רמת המקצוע ועל האמון שרוחש הציבור בכלל ומערכת המשפט בפרט לציבור עורכי הדין. ראה: (1) על"ע 3/87 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב נגד מנחם פלדי פד"י מ"א (3) 334 בעמ' 336. וכן (2) על"ע 2570/90 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז תל אביב נגד פלוני פד"י מ"ה (4) 729 בעמ' 733. מעשים כנ"ל לא רק שיש להביע כלפיהם סלידה ושאט נפש אלא לא ניתן להצדיקם ויהיו מצבו ומניעיו של הנאשם אשר יהיו. אל לנו לשכוח כי המדובר במקצוע הדורש יושר אישי ונאמנות כלפי הציבור. 6. בבואנו להתייחס לעניין העונשים שעלינו לגזור על הנאשם עלינו לבחון העונש של נזיפה אותו מבקש ב"כ הקבילה הינו מספיק או לחילופין באם ראוי הנאשם לא להימנות עם ציבור עורכי הדין ולו גם לתקופה מוגבלת. בית הדין המשמעתי מוסמך להשעות מהלשכה ולהוציא משורותיה עורך דין גם לתקופה מוגבלת בזמן אך עלינו, כאשר אנו באים להשית עונש חמור זה, לשקול את כל השיקולים לחומרה ולקולא. משקל שיקולים אלה הולך ומשתנה לפי חומרת מעשי העבירה או קולתם. אמנם יש להבחין במשקל הניתן לשיקולים לקולא כשבאים לגזור את דינו של הנאשם, באם ראוי הוא לשמש כעורך דין, שכל כולו של מקצוע עריכת הדין הינה באמון ובנאמנות שבהם עורך הדין ממלא את תפקידו. בגזירת דיו של עורך דין שעבר עבירה אתית קיים גם השיקול של שמירה על ניקיון ידיהם ומעשיהם של העוסקים במקצוע זה, וזאת כדי לא לפגוע באמון שהציבור רוחש למקצוע.
גזר דין |
19/03/2004 |
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין – תל אביב
ע"א 391/22- בנק לאומי לישראל בע"מ נגד דוד קונפינו
שמות השופטים: י אלרון,א שטיין,ר רונן
בכפוף לשינויים כאמור, מן הדין הוא שנדחה את שאר הערעורים ונותיר את פסק הדין קמא על כנו. 109. להלן נימוקיי. אחריותם המקצועית של עורכי דין ברישום עסקאות מקרקעין 110. תחילה, אציין את המובן מאליו. עורך דין, בהיותו נאמן של לקוחו-שלו, חב, בראש ובראשונה, חובת זהירות ללקוחו, שמשמעה הדרישה הבסיסית לטיפול בעניינו של הלקוח בנאמנות ובמיומנות מקצועית – בהתאם לאמות-המידה המקובלות בעריכת דין (ראו, מני רבים: רע"א 7706/22 אטיה נ' עו"ד אייל אבידן, פסקאות 28/27 לפסק דיני והאסמכתאות שם ( 7.3.2023 )). הפרת חובה כאמור מהווה רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, אשר גוררת אחריה אחריות לנזקים שנגרמים ללקוח בעקבותיה (ראו שם; כמו כן ראו: ע"א 8124/18 יורשי המנוח אלקנה ביישיץ נ' ז'רוט, פסקה 27 והאסמכתאות שם ( 4.8.2020 ) (להלן: עניין ז'רוט)). הלכה זו הורחבה במרוצת השנים: נקבע כי עורך דין עשוי לחוב חובת זהירות גם כלפי צד שלישי שאינו לקוחו בגין המצגים שבאים מאותו עורך הדין, אשר כוללים מסמכים ותצהירים שהלה מאמת, מאשר ומגיש למוסדות אשר סומכים על עורכי הדין בפועלם הרגיל, כדוגמת בנקים, רשויות מקומיות, רשם המשכונות ולשכת רישום המקרקעין (ראו: ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 473 (1990); וע"א 2725/91 היינוביץ נ ג די, פ"ד מח(3) 92, 101-100 (1994)). במסגרת זו נקבע כי ככל שפעולתו של עורך הדין נמצאת בתחום אחריותו המקצועית, כך תורחב ההסתמכות על מצגיו והנטייה להטיל עליו אחריות בגינם (ראו: ע"א 3521/11 עו"ד דניאל וגנר נ' עבדי, פ"ד סז(1) 84, 137-134 (2014)).
פסק דין |
02/12/2023 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 50
ת"א (תל אביב) 33536-05- אסתר טכנולוגיות נגד הדר בעמ- חברה לבטוח
שמות השופטים: חאג יחיא
ובלשון ס' 35 לפקודת הנזיקין: "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה". לגבי רשלנות של עו"ד נקבע כי: "ההלכה היא שהיסודות הנדרשים לצורך הטלת אחריות על עורך דין בגין רשלנות מקצועית הם שלושה בעיקרם: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה זו (ת"א (תל-אביב-יפו) 3154/99 ד. א. אורבן בע"מ נ' עירד אלכסנדר תק-מח 2003(4), 4587 ,עמ' 4596). עורך הדין חב כלפי לקוחו חובת זהירות מוגברת: אין חולק כי עורך – דין חב ללקוחו חובת זהירות, להגן על ענייניו ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות על מנת לבחון אם התנהגותו של עורך הדין היא בגדר התרשלות, אשר יש בה הפרה של חובת הזהירות, יש להציב את רף המיומנות והזהירות הנדרש מעורך הדין ללקוח. סטנדרט זה יונק משני מקורות מרכזיים: ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך – דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות" (ע"א 37/86, 58 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462).
פסק דין |
11/10/2009 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 16 |
עמודים – 24
ת"א (חיפה) 1206/04- מכבי עספיא אגודה לתרבות וספורט נגד לוי אודי ואח
שמות השופטים: יעקב וגנר
אחריותו המשפטית של עורך הדין עשויה להתקיים, הן מכוח דיני הנזיקין והן מכוח דיני החוזים, כאשר הבסיס הנזיקי שעניינו על פי רוב רשלנות מקצועית, מתקיים במקביל לבסיס החוזי ומקים לטובת הלקוח או צד שלישי שניזוק עילת תביעה על פי עוולת הרשלנות, או עוולה נזיקית אחרת בפקודת הנזיקין. חובת הזהירות והמיומנות של עורך הדין אינה מוגבלת עוד בין עורך הדין ולקוחו, אלא חלה גם כלפי צד שלישי, העלול להיפגע ממעשה או מחדל של עורך הדין, חובותיו של עורך הדין אינן כלפי מרשהו בלבד. עורך דין בשל מעמדו המיוחד, חב חובות מסויימים בגבולות מסויימים, גם כלפי יריבו וגם כלפי הציבור (ראה: עמ"מ 3,4/56 עו"ד פלוני נ' היוה"מ, פ"ע כג 395, 401 , וכן מ, ויסמן, תביעות רשלנות בנזיקין, הוצאת שנהב, ירושלים, עמ' 832). עורך דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בעניני לקוחו ביעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. כמובן שמידתם של אלה רבה, אם כי לא החלטית. אך עם זאת לא כל כשלון של עורך דין יתפס כהפרת החובה, שכן למרות הטלת חובות אלה, שהם רחבים למדי, מכירים עדיין בכך שלא ניתנה תורת עריכת הדין למלאכי השרת; גם הם עלולים לטעות בשיקול דעת. טעות כזו אין בה כדי לחייב עו"ד ברשלנות (ראה: ע"א 5/63 זילברמן נ' תורי, פ"ד יז 1308 ,1305). חובת הזהירות וגם חובת המיומנות החלה על עורך הדין אינן עולות אלא כדי חובה של שיקול דעת לעניין, במסגרת הנתונים המשפטיים, המהותיים והדיוניים הקיימים (ע"א 37/86 – משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ו-18 אח' . פ"ד מד(4), 446 ,עמ' 464-465). 18. יסוד נוסף בעוולת הרשלנות הוא הפרת חובת הזהירות, (הוא יסוד ההתרשלות).
פסק דין |
18/09/2006 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 2 |
עמודים – 11
ת"א (חיפה) 28590-06-13- סמיח פחמאוי נגד ראיד הנדי
שמות השופטים: אפרים ציזיק
השאלה השנייה, המתעוררת בכל תביעת נזיקין, היא, אם המזיק הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, דהיינו: האם הוא סטה מסטנדרט הזהירות המוטל עליו השאלה השלישית היא, האם הפרת החובה היא שגרמה לנזק. 8 32. החובה המוטלת על עורך הדין הינה למיומנות משפטית ומקובלת, וכן להימנעות ממעשים ו/או מחדלים אשר עורך דין סביר ונבון היה נשמר מפניהם באותן הנסיבות. 33. בפסיקה הישראלית נקבעה אחריותו של עורך הדין כלפי לקוחות כרחבה יותר מאשר אחריות של בעל מקצוע אחר : "על עורך הדין מוטלת החובה לפעול כלפי לקוחו ככל בעל מקצוע מיומן נאמן וזהיר. אולם מעורך דין, מעצם הגדרת תפקידו, דורש המחוקק סטנדרט התנהגות גבוה יותר בכל אחד מהיבטים אלה. סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות. . . . לעניין זה נקבע, כי "'אמונה' פירושה אמת ויושר ו'מסירות' פירושה חריצות ושקידה דבקות ואדיקות, כשהאינטרס של הלקוח עומד בראש מעייניו ודאגותיו של עורך הדין (ראה : דוד אור- חן , היצג רשלני- אחריות מקצועית, הוצאת כרמל (2009), עמ' 205-204. ) 34. כשמדובר בבעל מקצוע שהינו עורך דין, חובתו לנהוג בזהירות כלפי לקוחו והיא נובעת הן מעצם מהות תפקידו, הן מהוראות החוק החלות עליו והן מיחס האמון וההסתמכות של לקוחו. ניתן אפוא לומר, שככלל, כאשר מדובר בעורך דין, מתקיימת "חובת זהירות מושגית" שלו כלפי כל מי שנזקק לשירותיו. כיום אין חולק שעורכי-דין חבים בחובת זהירות כלפי לקוחותיהם. "עורך-דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. " ע"א 37/86 משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ואח', פ"ד מד (4) 446.
פסק דין |
29/03/2017 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 2 |
עמודים – 18
ת"א (קריות) 44462-03-24- אופיר קרופרו נגד ' דוד רוזן עורך דין
שמות השופטים: מוטי כהן
בסיכומו של דבר, אני מוצא כי ביישום המבחנים שהותוו בפסיקה על מקרה זה, התקיימו בין התובעים לעורכי הדין יחסי עורך דין-לקוח. התרשלות עורכי הדין והפרת חובותיהם-המסגרת הנורמטיבית 55. בפסיקה רבה וארוכת שנים, חזרו בתי המשפט והדגישו כי עורך דין אינו ככל בעל מקצוע חופשי וכי מוטלות עליו חובות מיוחדות כלפי לקוחותיו וכלפי הציבור. בפסיקה זו הודגש כי מתן שירות משפטי הוא צורך ציבורי; ללקוח בדרך כלל אין כלים להעריך את הייעוץ המשפטי והוא תלוי כולו בעורך הדין; לעורך הדין תפקיד חשוב לסייע לבית המשפט לרדת לחקר האמת ועוד (ראה אסף יעקב "רשלנות בין כתלי בית המשפט. לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (2002); יהודה שנהב ורחל לויתן "אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב 177 (תשל"ט); עדי אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה 279 (תשס"א)). 56. חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו מצויים בקשר החוזי ביניהם, המתבטא בהסכם למתן שירותים משפטיים. לצד האחריות החוזית, קמה וניצבת חבותו של עורך הדין לפי אמת המידה שמציבה עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), המוכרת כחובת הזהירות. לעניין זה המבחן הוא, אם עורך הדין "השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות ש[עורך דין] סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות" (ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4) 529, בס' 9 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' שמגר). 57. מיותר לציין, כי הלקוח הוא הדיוט ואינו מבין ברזי משפט ובהלכות בתי-המשפט. עורך הדין, כמי שמייצגו ופועל בענייננו, מצופה לעשות את עבודתו בתשומת לב ובדייקנות, לקידום האינטרס של הלקוח, ולבל יסב לו חלילה נזק בהתרשלותו.
פסק דין |
19/04/2025 |
בית המשפט השלום – קריות
מאזכרים – 0 |
עמודים – 32
ת"א (תל אביב) 23684-11-18- אורן גלעד יורש המנוחה הגב אסתר אליס זל נגד ברק בן שלמה- תביעה נדחתה בפשרה
שמות השופטים: רחל ערקובי
כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 קובע כי "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". 32. על אחריותו המקצועית של עורך הדין עמד כבוד השופט עמית בקובעו כי "חובת הזהירות של עורך הדין כלפי לקוחו היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה ואין צורך להרחיב על כך את הדיבור . עורך דין הוא 'מונע נזק' יעיל וזול, אך לא ניתן להטיל עליו חובה אבסולוטית למנוע נזק. עורך דין אינו בלש או חוקר פרטי, לא עומדים לרשותו אמצעים טכניים מיוחדים לגילוי מעשי זיוף והתחזות, וגם עורך דין זהיר ומיומן עלול ליפול קרבן לנוכל מיומן. השאלה האמיתית והעיקרית הצריכה לענייננו היא אחת: האם בפני עורכי הדין, או מי מהם, עמדו 'סימני התראה' שצריכים היו לעורר את חשדם"" ( 27.2.2012 ); עא 8124/18 יורשי המנוח אלקנה ביישיץ נ' יעקב ז'רוט (פורסם במאגרים) 4.8.2020 ]. 33. בעניין בישיץ הנ"ל קבע כבוד השופט עמית כי "בדומה ליחסים שבין עורך דין ולקוחו, רמת ההתנהגות הנדרשת מעורך הדין "אינה עולה על רמת ההתנהגות הנדרשת – לפי הנסיבות – מעורךדין סביר; לא יותר מכך אך גם לא פחות מכך" (ע"א 4166/00 שטרית נ' ובר, פ"ד נה(4) 958, 960 (2001)). "'עורך דין סביר' הוא, אפוא, עורך דין שעם גילויים של 'סימני התראה' פועל להסרת החשד שהם מעוררים" (עניין הרמן, בפסקה 34)". 34. עוד נקבע בפסיקה כי " עורך-דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. מובן שמידתן של אלה רבה, אם לא החלטית, אך עם זאת לא כל כישלון של עורך-דין ייתפס כהפרת החובה, שכן למרות הטלת חובות אלה, שהן רחבות למדיי, מכירים עדיין בכך, שלא ניתנה תורת עריכת הדין למלאכי השרת; גם הם עלולים לטעות בשיקול-דעת.
פסק דין |
15/10/2023 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 16
ת"א (תל-אביב-יפו) 51214/05- יצחק כץ, רוח נגד דוברונסקי עלס, עורך דין
שמות השופטים: אביגיל כהן
הניתוח המשפטי: אחריות משפטית של עורך דין כלפי לקוח קיימת הן מכוח דיני הנזיקין, כאשר מדובר על פי רוב ברשלנות מקצועית, והן מכוח דיני החוזים, על בסיס הסכם אשר נערך בדרך כלל בין עורך דין ללקוחו. ככלל, מחויבותו של עורך דין, ככל בעל מקצוע, לפעול כלפי לקוחו במיומנות ובזהירות. עורכי דין מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים באופן בולט לקבוצת בעלי מקצועות שלגביהם הוחל סטנדרט זהירות גבוה יותר, נוסף על חובות אמון, הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם ובין לקוחותיהם. ראה לעניין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תק-על, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך. יפים לעניין זה, הדברים שנאמרו בע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מ"ד (4) 446 בסעיף 22 לפסק הדין: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו". באותו פסק דין חזר בית המשפט על ההלכה שנקבעה עוד בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה פ"ד ח' (2) 1317 בעמוד 1329 ולפיה חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כמו רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, ובלבד שיוכח קיומם של שלושה יסודות: אחד – קיום חובה כלפי הלקוח להשתמש בכושר מקצועי סביר.
פסק דין |
20/06/2007 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 10
ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו
שמות השופטים: אריה ביטון
עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים בה היסודות הנדרשים לכך: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר; 2. הפרת חובה זו ; 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה. 18. אלא, שבתי המשפט שאפו להאחדה של דיני החוזים ושל דיני הנזיקין, ללא יצירת שוני בתרופות בין הדינים השונים. בפסק דינו המנחה של בית המשפט העליון נקבע בעניין זה כי: "כבר נאמר, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א' בר-שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 479, 491) לפיכך, עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך-דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה, מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך- דין כלפי לקוחו – סטנדרט שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. " (ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן ואח', פ"ד מד(4) 462). 6 בהליכים משפטיים שנדונו בין עורך דין לבין לקוחו נבחנה המחלוקת תמיד באספקלריה של דיני הנזיקין, אולם השאלה העיקרית שנדונה בהקשר זה אינה אם קיימת חובת זהירות המוטלת על עורך הדין כלפי הלקוח, אלא מה מידתה של חובה זו. קיומה של חובת זהירות נתפשת כמובנת מאליה והיא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. השאלה היא מהו היקפה ומה מידתה של חובת זהירות זו ומתי חורג עורך הדין מהחובה המוטלת עליו (ראו: אלי הלם, רשלנות מקצועית של עורכי דין, עמ' 1-3). 19. הביטוי רשלנות מקצועית מחייב התייחסות למקצועו ולעיסוקו של האדם אשר כנגדו נטענות טענות על כך שהתרשל בתפקידו. כך באשר למקצוע עריכת הדין, אין דומה מי שעוסק בתחום הליטיגציה למי שעוסק בתחום החוזים או המקרקעין.
פסק דין |
17/06/2019 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 23
ת"א (חיפה) 55673-03-20- שמואל סלומון נגד רונן מתניה משה
שמות השופטים: גאדה בסול
). 89. כאמור, התביעה מושתת על עוולת הרשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין , לצורך כך, אתייחס בקצרה לאמות המידה לבחינת רשלנותו של עורך דין בייצוג לקוחו, המחייבים קיומם של שלושה יסודות מצטברים; חובת זהירות, התרשלות והפרת חובת הזהירות, נזק, הקשר הסיבתי -האם הפרת החובה היא שהביאה לנזק. 90. אין חולק, כי עורך דין חב ללקוחו בחובת זהירות, ועליו להגן על ענייניו ולפעול בעבורו במיומנות, מקצועיות ונאמנות. עורך דין מחויב לפעול כאיש מקצוע מיומן וזהיר. עוד מחויב עורך הדין לפעול בנאמנות ובמסירות כלפי הלקוח. עורך הדין שמקבל על עצמו את הייצוג, "אינו מתחייב "לנצח את התיק" אלא לנקוט בכל האמצעים על מנת להגן על האינטרס של הלקוח. האמור מתיישב עם סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"ט-1961 "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט. "; וכן סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט. " 91. חובת הזהירות הנדרשת מעורך הדין כלפי לקוחו נקבעה בסטנדרט התנהגות גבוה, וזאת בהתחשב במהות תפקידו של עורך הדין. הפרת סטנדרט ההתנהגות הסביר הנדרש מעורך דין, מקימה אחריות כלפיו מכוח עוולת הרשלנות, כמו גם אחריות חוזית בשל הפרת החוזה עם הלקוח ואף אחריות מכוח חוק השליחות, תשכ"ה-1965 ( ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462). 92. . כפי שנפסק לא אחת, על עורך הדין להגן על ענייניו של הלקוח ולפעול עבורו במיומנות, מקצועיות ובנאמנות (ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פ"ד נא (4) 769, 783 – 784 (1997)) כפי שעוד נפסק שם, סטנדרט ההתנהגות המצופה מעורך הדין אינו כשל אדם סביר אף גבוהה יותר מאשר בעלי מקצוע מיומנים אחרים.
פסק דין |
28/11/2022 |
שלום – חיפה
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ו. שמירת אחריות ודינים
59ו. (א) אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע – (1) מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה; (2) מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין. (ב) עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ו. שמירת אחריות ודינים
59ו. (א) אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע – (1) מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה; (2) מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין. (ב) עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.
תקנות בתי הדין השרעיים (דרכי המצאה), התשפ"ג-2022
סעיף: 2. הגדרות
ים; "עורך דין" – מי שהוא עורך דין לפי סעיף 42 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, לרבות טוען שרעי כהגדרתו בתקנות הטוענים השרעיים, התשכ"ג-1963; "תצהיר" – תצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לרבות הצהרה שניתנה מחוץ לישראל בכתב, בדבר אמיתות הדברים שנכתבו בה, באחת מן הדרכים האלה: (1) בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל; (2) לפי דין המקום שבו ניתנה, ואושרה בידי נציג כאמור בפסקה (1); (3) לפי הסדר שנקבע מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה זרה; (4) בפני נוטריון המוסמך לפי דין המדינה הזרה שבה ניתנה ההצהרה, לאמת את החתימה על ההצהרה, ובלבד שצורף להצה רה אישור נוטריוני של תעודה מזהה של החותם וכן תעודה מאותה מדינה לפי האמנה כהגדרתה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977, שמאמתת את חתימת הנוטריון על גבי ההצהרה ומאשרת כי הוא אכן נוטריון לפי דיני אותה מדינה
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ה. אחריות החברה בנזיקין
like
dislike
copy
enlarge
59ה. לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 59ה. אחריות החברה בנזיקין
59ה. לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד).
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 98ו. [תיקון התשס"ט (מס' 2)]
98ו. (א) הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה; (2) הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך חמש שנים לפחות, בתקופה הסמוכה לבקשת הרישום; (3) הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם בשפה האנגלית; (4) (א) הוא צירף אישור כי בידו אחת מהבטוחות המפורטות להלן (בסעיף זה – הבטוחות), לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל: (1) ערבות; (2) ביטוח; (3) פיקדון. (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יקבע, בצו, הוראות לעניין הבטוחות, לרבות הוראות בדבר זהות המבטח, סכומי הבטוחות ופרטיהן; הוראות אלו יכול שיהיו שונות לכל סוג של בטוחה. (ב) הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה: (1) הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין זה, יהיו אמות המידה שבהן תתחשב הלשכה לגבי הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה, בשינויים המחויבים; (2) התגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין הוא ראוי להירשם במרשם. (ג) לעניין סמכויותיה לפי סעיף זה, רשאית הלשכה לדרוש מהמבקש פרטים ואישורים אודות עניינים אלה: (1) עבירות פליליות או עבירות משמעת שהורשע בהן מחוץ לישראל; (2) הליכים פליליים או הליכים משמעתיים המתקיימים נגדו מחוץ לישראל; (3) פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית. (ד) מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר לפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירת משמעת מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם.
כל הזכויות שמורות ©