כל הזכויות שמורות ©
עורכי דין נזיקין בראשון לציון מספקים שירותים משפטיים מקצועיים לתושבי העיר והסביבה. בחירת עורך דין מומחה בתחום הנזיקין היא צעד קריטי להשגת פיצוי הוגן ומירבי בעקבות נזק שנגרם לכם.
מה זה דיני נזיקין ומדוע חשוב לבחור עורך דין מומחה?
דיני נזיקין עוסקים בנזקים שנגרמים לאדם או לרכושו כתוצאה מפעולה או מחדל של אחר. עורכי דין נזיקין בראשון לציון מתמחים בייצוג נפגעים בתביעות פיצויים מגוונות, החל מתאונות דרכים ועד לרשלנות רפואית.
המומחיות המקצועית של עורכי דין נזיקין בראשון לציון כוללת הבנה מעמיקה של הפסיקה הישראלית, ידע רחב בדיני הביטוח, ויכולת להעריך נזקים כלכליים ולא כלכליים.
עורכי דין נזיקין בראשון לציון מטפלים בתיקים מורכבים של תאונות דרכים, כולל פגיעה בהולכי רגל, רוכבי אופניים ואופנועים. הם בקיאים בדיני התעבורה ומנוסים בהתמודדות עם חברות הביטוח.
המומחיות של עורכי דין נזיקין בראשון לציון כוללת טיפול בתיקי רשלנות רפואית מורכבים. הם עובדים עם מומחים רפואיים לביסוס הטענות ולהוכחת הזיקה בין הרשלנות לנזק.
עורכי דין נזיקין בראשון לציון מייצגים עובדים שנפגעו במקום העבודה, תוך הבנה מעמיקה של דיני העבודה וזכויות העובדים לפיצויים.
על פי הפסיקה, עורכי דין נזיקין בראשון לציון נדרשים להיות מקצועיים, יסודיים והגונים בטיפולם בענייני לקוחותיהם. המומחיות שלהם מתבטאת בידע מעמיק בתחום והבנת הפסיקה העדכנית.
עורכי דין נזיקין בראשון לציון מחויבים לחקור ולברר פרטים מהותיים הנוגעים לתיק, ולא להסתמך על הנחות ללא בדיקה יסודית. זו חובה מקצועית הקבועה בפסיקה.
עורכי דין נזיקין בראשון לציון מכירים את המאפיינים המקומיים של העיר, כולל הרשויות המקומיות והגורמים הרלוונטיים, מה שמאפשר טיפול יעיל יותר בתיקים.
בעת בחירת עורך דין נזיקין בראשון לציון, חשוב לבדוק את רקורד ההצלחות שלו, המומחיות הספציפית ושנות הניסיון בתחום הנזיקין.
כדאי לחפש המלצות מלקוחות קודמים ולקרוא ביקורות על עורכי דין נזיקין בראשון לציון באתרים מקצועיים ופורומים משפטיים.
עורכי דין נזיקין בראשון לציון הטובים מתאפיינים בזמינות ללקוחותיהם ויחס אישי וחם, תוך הבנת הקושי הרגשי שחווים נפגעי תאונות.
עורכי דין נזיקין בראשון לציון מקפידים על איסוף וארגון ראיות מוצקות לתמיכה בתביעה. הם מבינים שהצגת ראיות ברורות ומשכנעות היא קריטית להצלחת התביעה.
המומחיות של עורכי דין נזיקין בראשון לציון כוללת יכולת הערכת נזקים כלכליים ולא כלכליים, תוך שימוש במומחים וכלכלנים מקצועיים.
עורכי דין נזיקין בראשון לציון מנוסים במו"מ עם חברות הביטוח ויודעים כיצד להגיע להסדרים הוגנים למרבית הפיצוי.
עורכי דין נזיקין בראשון לציון מכירים את המערכת המשפטית המקומית, בתי המשפט והשופטים, מה שמאפשר התנהלות יעילה יותר.
עורכי דין נזיקין בראשון לציון בנו רשת קשרים רחבה עם מומחים, כלכלנים, חוקרי תאונות ורופאים, שמסייעת בטיפול מקצועי בתיקים.
על פי הפסיקה, עורכי דין נזיקין בראשון לציון רבים מהם תורמים לקהילה המקומית ולעיר, מה שמעיד על מחויבותם החברתית.
רוב עורכי דין נזיקין בראשון לציון עובדים בשיטת "אין זכייה – אין תשלום", כלומר הם מקבלים שכר טרחה רק במקרה של זכייה בתביעה.
משך ההליך תלוי במורכבות התיק, אך עורכי דין נזיקין בראשון לציון מנוסים יכולים לקצר את התהליך באמצעות יעילות מקצועית.
חשוב לפנות מיד לעורכי דין נזיקין בראשון לציון, שכן איסוף ראיות בזמן אמת קריטי להצלחת התביעה.
עורכי דין נזיקין בראשון לציון מספקים שירות מקצועי ומקיף לנפגעי תאונות ונזקים. בחירת עורך דין מומחה ומנוסה בתחום הנזיקין היא השקעה חכמה שיכולה להבטיח פיצוי הוגן ומקסימלי.
המומחיות, הניסיון המקומי והמחויבות המקצועית של עורכי דין נזיקין בראשון לציון הופכים אותם לבחירה הטובה ביותר עבור אנשים הזקוקים לייצוג משפטי איכותי בתחום הנזיקין.
אם נפגעתם בתאונה או סבלתם מנזק, אל תהססו לפנות לעורכי דין נזיקין בראשון לציון לקבלת ייעוץ מקצועי וטיפול מקיף בתיק שלכם.
מומלץ להתעייץ עם עורכי דין תעבורה בראשון לציון מומחה בתחום.
תא (תל אביב) 46982-01-15- י.ג. נגד פלוני אלמוני
שמות השופטים: מנחם מריו קליין
[1]
יחד עם זאת משהוגש כתב הגנה מטעם נתבע 3, אני סבור שלא ניתן לחייבו בסך שחוייבו נתבעים 1,2 בהעדר התגוננות. מבחינה נזיקית לא ניתן לראות את נתבע 3, שלא השתתף אקטיבית באירוע כ"מעוול במשותף" אלא כגורם שסיפק את כלי הרצח. משכך חלקו צריך להיות קטן מחלקם של הנתבעים 1,2 בפיצוי, ובכדי שסיכויי הגבייה יהיו ריאליים, הנני מעמידו על סך 180,000 נטו, דהיינו לאחר קיזוז כל סכום שהתקבל בהליך הפלילי ובתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. נתב " נתבעת 4 לטענת התביעה התרשלה המשטרה בכך שבהעדר המשמורן של נתבע 1 הייתה צריכה היא להיות המשמורן. המשטרה ידעה על בעיית אלימות וסכינאות בני נוער באזור התעשייה של ראשון לציון, לא נערכה כיאות להתמודד עם התופעה, נתבע 1 נעצר קודם לכן באזור תעשיה זה ובבקשת המעצר ביקשה כי הנתבע יורחק מאזור התעשייה של ראשון לציון תוך כדי תיאור מסוכנותו של הנתבע. " נת ב"כ התביעה המלומד, בהעדר התקנת הנחיות לענין פיקוח ואכיפה של מעצרי בית יצרה הנתבעת העדר סטנדרט ופרצה דרכה יכולים העצורים להפר את תנאי המעצר ואי קביעת הסטנדרט מהווה התרשלות. כן טוען ב"כ התביעה כי בידי הנתבעת כל המידע בדבר הפיקוח והאכיפה, והנתבעת לא הביאה ראיה לכך ולא הביאה כל תיעוד על ביעור מסודר של החומר ולפיכך בשל הנזק הראייתי שגרמה לתביעה, עובר נטל השכנוע אל הנתבעת. לטענת ב"כ נתבעת 4 בית המשפט הוא שקבע את תנאי המעצר של הנתבע, המשטרה לא הונחתה על ידי בית המשפט להציב שוטר בפתח ביתו של הנתבע, המשטרה מורשית לבצע ביקורי פתע אך אינה מחויבת בכך, וממילא אין ביכולתה למנוע מאדם השוהה במעצר בית, להפר את תנאי מעצרו ולבצע עבירות. המשטרה הציבה נוכחות משטרתית מרובה באזור התעשייה של ראשון לציון, כפי שהעיד עד הנתבעת כך שהמשטרה לא התרשלה.
הצג פחות
פסק דין |
01/01/2022 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 14
בצהמ (ראשון לציון) 41941-12-24- בן גורן נגד ' תחנת משטרה- ראשון לציון
שמות השופטים: אבי וסטרמן
[2]
21. לא זו אף זו. במסגרת הבקשה לרישיון עסק במקום שהוגשה על ידי המבקש לעיריית ראשון לציון וצורפה לבקשה דנן כנספח ב' (ר' גם המסמך בתיק החקירה המסומן במ/6), תחת תיאור העיסוק לצרכי קבלת הרישיון, נרשמו הפריטים: "משקאות משכרים-פאב, בר, מסבאה וכל עסק שעיקר פעילותו הגשתם לצורך צריכה במקום ההגשה" וכן-"אולם או גן לשמחות ולאירועים, שעיקר עיסוקו הוא קיום אירועים לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום". נתונים אלה, המלמדים על אופיו של העסק, מחזקים עוד יותר את המסקנה כי מדובר ב"חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים". "אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר" 22. כאמור לעיל, במסגרת זו על בית המשפט לבחון את סבירות ההחלטה המנהלית שהורתה על סגירת העסק, על רקע האיזון שנערך בין זכויות היסוד של בעל העסק לבין הצורך לשמור על שלום הציבור. 23. עיו " עיון בתיק החקירה מעלה כי מדובר באירוע אשר הסתיים בפציעה של אחד המבלים במקום אשר הביאה לאשפוזו בבית החולים, וזאת לאחר שרכש אלכוהול במקום וצרך אותו; כמו כן, יש יסוד לטענת המשיבה כי עובר לנפילתו במדרגות נדחף הנפגע על ידי המאבטחים, הגם שעניין זה עשוי להתברר במסגרות אחרות; בנוסף, עולה מתיק החקירה כי המאבטחים שהועסקו במקום לא הוסמכו כנדרש. כמו כן, כאמור לעיל, העסק-אשר בחצריו נמכרים משקאות משכרים-אינו פועל בהתאם לרישיון כדין. " על רקע כל אלה, לאחר שמצאתי תשתית ראייתית מספקת לאופן התנהלותו של העסק-כמפורט לעיל, והגם שמדובר באירוע בודד, איני סבור כי נפל פגם בהחלטת קצין המשטרה; מדובר בהחלטה סבירה שהתקבלה לצורך שמירה על שלומו ובטחונו של הציבור.
הצג פחות
החלטה |
26/12/2024 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 7
עא (חיפה) 2174-04- גדי כרמי נגד סבג דניאל
שמות השופטים: י עמית,שופט
[3]
" בפסיקה אנו מוצאים מגוון התבטאויות באשר לתכלית דיני הנזיקין: "מטרת הפיצויים בדיני הנזיקין היא לפצות את הניזוק על הנזק שנגרם לו ולהשיב את מצבו לקדמותו, ולא להעניש את המזיק. " . . " – ע"א 8673/02 פורמן נ. גיל, פ"ד נח(2) 375 בעמ' 381; "הילכת-היסוד בדין הנזיקין היא השבת מצבו של ניזוק לקדמתו. . . . " – דנ"א 5712/01 ברזני נ. בזק בע"מ, פ"ד נז(6) 385 בעמ' 411; "מקובל לומר, כי תכליותיהם העיקריות של דיני הנזיקין הן השגת צדק מתקן, הרתעה יעילה של מזיקים בכוח ופיזור הנזק. . . . . " שם עמ' 445; "הכלל הרחב לגבי פיצויים בנזיקין הוא, על כן, כי יש לפסוק לניזוק את אותו פיצוי אשר יש בו כדי להעמידו במקום בו היה אלמלא נעשה כלפיו מעשה העוולה" – ע"א 5610/93 זלסקי נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון, פ"ד נא(1) 68, בעמ' 80 והאסמכתאות הנזכרות שם. 16. ריבוי מטרות הנזיקין, עלול לטשטש את זיהוי התכלית העיקרית העומדת בבסיס דיני הנזיקין. עמד על כך השופט ברק במאמרו "הערכת הפיצויים בנזקי גוף" עיוני משפט ט (התשמ"ג) 243, בעמ' 247-248: "מבחינה היסטורית מילאו דיני הנזיקין פונקציות שונות. החל בהענשה, עבור למתן סעד על נזק שהתרחש וכלה בסיפוק ההסדר החברתי, והרתעה כנגד התנהגות אנטי סוציאלית. כיום אין הסכמה על מטרות דיני הנזיקין, וכמספר חכמי המשפט העוסקים בשאלה זו – כך מספר הדיעות שהובעו עליה". אך למרות ריבוי המטרות, מביע השופט ברק את עמדתו כי המטרה הראשונית של דיני הנזיקין, לצד מטרות נוספות, היא מטרה תרופתית, מטרה של 'השבת המצב לקדמותו', למרות שביטוי זה אינו מוצלח: "מטרתם של דיני הנזיקין היא מתן תרופה לניזוק על הנזק שסבל, ומטרת דיני הפיצויים היא, על כן, שלילת התוצאה של מעשה הנזיקין, בדרך של העמדת הניזוק, עד כמה שהדבר ניתן להיעשות, באותו מצב בו היה נתון בעת מעשה הנזיקין, ללא מעשה הנזיקין.
הצג פחות
[4]
בפסיקה אנו מוצאים מגוון התבטאויות באשר לתכלית דיני הנזיקין: "מטרת הפיצויים בדיני הנזיקין היא לפצות את הניזוק על הנזק שנגרם לו ולהשיב את מצבו לקדמותו, ולא להעניש את המזיק. . . . . " – ע"א 8673/02 פורמן נ. גיל, פ"ד נח(2) 375 בעמ' 381; "הילכת-היסוד בדין הנזיקין היא השבת מצבו של ניזוק לקדמתו. . . . " – דנ"א 5712/01 ברזני נ. בזק " בזק בע"מ, פ"ד נז(6) 385 בעמ' 411; "מקובל לומר, כי תכליותיהם העיקריות של דיני הנזיקין הן השגת צדק מתקן, הרתעה יעילה של מזיקים בכוח ופיזור הנזק. " . . " שם עמ' 445; "הכלל הרחב לגבי פיצויים בנזיקין הוא, על כן, כי יש לפסוק לניזוק את אותו פיצוי אשר יש בו כדי להעמידו במקום בו היה אלמלא נעשה כלפיו מעשה העוולה" – ע"א 5610/93 זלסקי נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון, פ"ד נא(1) 68, בעמ' 80 והאסמכתאות הנזכרות שם. 16. ריבוי מטרות הנזיקין, עלול לטשטש את זיהוי התכלית העיקרית העומדת בבסיס דיני הנזיקין. עמד על כך השופט ברק במאמרו "הערכת הפיצויים בנזקי גוף" עיוני משפט ט (התשמ"ג) 243, בעמ' 247-248: "מבחינה היסטורית מילאו דיני הנזיקין פונקציות שונות. החל בהענשה, עבור למתן סעד על נזק שהתרחש וכלה בסיפוק ההסדר החברתי, והרתעה כנגד התנהגות אנטי סוציאלית. כיום אין הסכמה על מטרות דיני הנזיקין, וכמספר חכמי המשפט העוסקים בשאלה זו – כך מספר הדיעות שהובעו עליה". אך למרות ריבוי המטרות, מביע השופט ברק את עמדתו כי המטרה הראשונית של דיני הנזיקין, לצד מטרות נוספות, היא מטרה תרופתית, מטרה של 'השבת המצב לקדמותו', למרות שביטוי זה אינו מוצלח: "מטרתם של דיני הנזיקין היא מתן תרופה לניזוק על הנזק שסבל, ומטרת דיני הפיצויים היא, על כן, שלילת התוצאה של מעשה הנזיקין, בדרך של העמדת הניזוק, עד כמה שהדבר ניתן להיעשות, באותו מצב בו היה נתון בעת מעשה הנזיקין, ללא מעשה הנזיקין.
הצג פחות
בפסיקה אנו מוצאים מגוון התבטאויות באשר לתכלית דיני הנזיקין: "מטרת הפיצויים בדיני הנזיקין היא לפצות את הניזוק על הנזק שנגרם לו ולהשיב את מצבו לקדמותו, ולא להעניש את המזיק. . . . . " – ע"א 8673/02 פורמן נ. גיל, פ"ד נח(2) 375 בעמ' 381; "הילכת-היסוד בדין הנזיקין היא השבת מצבו של ניזוק לקדמתו. . . . " – דנ"א 5712/01 ברזני נ. בזק בע"מ, פ"ד נז(6) 385 בעמ' 411; "מקובל לומר, כי תכליותיהם העיקריות של דיני הנזיקין הן השגת צדק מתקן, הרתעה יעילה של מזיקים בכוח ופיזור הנזק. . . . . " שם עמ' 445; "הכלל הרחב לגבי פיצויים בנזיקין הוא, על כן, כי יש לפסוק לניזוק את אותו פיצוי אשר יש בו כדי להעמידו במקום בו היה אלמלא נעשה כלפיו מעשה העוולה" – ע"א 5610/93 זלסקי נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון, פ"ד נא(1) 68, בעמ' 80 והאסמכתאות הנזכרות שם. 16. ריבוי מטרות הנזיקין, עלול לטשטש את זיהוי התכלית העיקרית העומדת בבסיס דיני הנזיקין. עמד " עמד על כך השופט ברק במאמרו "הערכת הפיצויים בנזקי גוף" עיוני משפט ט (התשמ"ג) 243, בעמ' 247-248: "מבחינה היסטורית מילאו דיני הנזיקין פונקציות שונות. החל בהענשה, עבור למתן סעד על נזק שהתרחש וכלה בסיפוק ההסדר החברתי, והרתעה כנגד התנהגות אנטי סוציאלית. כיום אין הסכמה על מטרות דיני הנזיקין, וכמספר חכמי המשפט העוסקים בשאלה זו – כך מספר הדיעות שהובעו עליה". אך למרות ריבוי המטרות, מביע השופט ברק את עמדתו כי המטרה הראשונית של דיני הנזיקין, לצד מטרות נוספות, היא מטרה תרופתית, מטרה של 'השבת המצב לקדמותו', למרות שביטוי זה אינו מוצלח: "מטרתם של דיני הנזיקין היא מתן תרופה לניזוק על הנזק שסבל, ומטרת דיני הפיצויים היא, על כן, שלילת התוצאה של מעשה הנזיקין, בדרך של העמדת הניזוק, עד כמה שהדבר ניתן להיעשות, באותו מצב בו היה נתון בעת מעשה הנזיקין, ללא מעשה הנזיקין. "
ע"א 1678/01- מדינת ישראל נגד 4-1. משה וייס ו-3 אח
שמות השופטים: ד דורנר א ריבלין,א גרוניס,מ נאור,א חיות
הטלת אחריות על המשטרה, במקרים מתאימים, מהווה אמצעי נוסף להבטיח הקפדה הולמת על ביצוע נאות של סמכויות המשטרה, והיא תעודד, כך יש להניח, יצירת מנגנוני פיקוח וביקורת פנימיים במשטרה כדי שטיפול כושל כגון זה שבפנינו לא ישנה. הטלת אחריות כזו מתחשבת בכך, שבדרך-כלל המשטרה היא המונע היעיל ביותר של עבירות פליליות, ולה המומחיות והכלים הדרושים לשם כך. קשה גם לקבל, מבחינת שיקולים של צדק מתקן, כי האזרח יישא בנזק שנגרם לו עקב מחדל רשלני של המשטרה בטיפול בתלונתו. מטעמים אלה קבענו, כי "אין לשלול אפשרות כי המדינה תמצא אחראית בנזיקין בגין אי-מניעת מעשים פליליים או אף מעשי איבה שנעשו על-ידי אחר" (ע"א 6970/99 אבו סמרה נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(6) 185, 188; ראו גם פסק-הדין הידוע schuster v. city of new york, 154 n. e. 3d 534 (1958)). 3. עם זאת, אין להתעלם מן השיקולים האחרים הכרוכים בשאלת אחריותה של המשטרה בנזיקין. על עיקרם של אלה עמדה חברתי, השופטת ד' דורנר בפסק-דינה, ובכלל זה משאביה המוגבלים של המשטרה, ההכרה בשיקול הדעת הנתון לה הנובע מטיבו וטבעו של התפקיד בהקצאת כוחות ובנקיטת אמצעים מתאימים למיגור הפשע, והחובה להישמר מפני הרתעת-יתר בביצוע תפקידה. אכן, כל אזרח חש, ובצדק מבחינתו, כי עניינו-שלו מצדיק טיפול כולל, מלא ומיידי מצד המשטרה, אולם כידוע, לא תמיד ניתן לספק שירות אופטימאלי שכזה, ובכגון דא קביעת סדרי-עדיפויות היא הכרח בל-יגונה. מכאן הצורך להישמר פן ההפסד הכרוך בפתיחת פתח רחב להטלת אחריות בנזיקין על המשטרה יעלה על הרווח. זאת ועוד, אין ספק כי ברגיל ייטה בית המשפט לכבד את שיקול הדעת המקצועי של אנשי המשטרה, האמונים על ביטחון הפנים ומקיימים מלאכתם נאמנה. הצג פחות
פסק דין |
01/06/2004 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 206 |
עמודים – 3
רע"א 2063/16- הרב יהודה גליק נגד ' משטרת ישראל
שמות השופטים: א רובינשטיין,י עמית,צ זילברטל
ברגיל, הגם שלא בהכרח, בתקיפה עקיפה שאלת חוקיות ההחלטה המינהלית מתעוררת אגב הליך אחר, ומשמשת כמגן ולא כחרב. להבחנה זו השלכות לגבי הפורום הנאות, הנכון והמוסמך להגשת עתירה או תביעה התוקפת את מעשה הרשות. (-) ככלל, וכל עוד לא מדובר במעשה עשוי ובנזק שנתגבש, יש למצות את המסלול המינהלי תחילה, לרבות פנייה לבית המשפט המוסמך בתקיפה ישירה. (-) אין כל רבותא בהטלת אחריות בנזיקין על רשויות ציבור בכלל ועל המשטרה בפרט, וקיימת פסיקה ענפה בנושא. (-) ניתן להצביע על שמונה סוגים אפשריים של תביעות בעלות אופי נזיקי שעניינן במעשי או במחדלי הרשות, חלקם מתחום המשפט הפרטי וחלקם מתחום המשפט הציבורי (לא כולל תביעות על פי חוקים ספציפיים או תחומי דיני החוזים והמעין-חוזים). (-) ספק אם יש להקיש מהמאטריה המיוחדת של דיני המכרזים על כל תחום המשפט המינהלי. (-) בפסיקה אנו מוצאים התבטאויות אודות הממשק בין דיני הנזיקין לדין המינהלי, מבלי להכריע בנושא. (-) אין "שוויון מתמטי" בין סמכות סטטוטורית לבין חובת זהירות ברשלנות; "מתחם הסבירות הנזיקי" של ההחלטה המינהלית הוא רחב יותר; "שלא כדין" במשפט המינהלי אינו בהכרח התרשלות בדין הנזיקי. בכל מקרה, לא די בהפרה של נורמה מינהלית כשלעצמה כדי להטיל אחריות בנזיקין, ההתרשלות בהפרת הנורמה צריכה להיות חמורה, ויש לבחון גם את הקשר הסיבתי והנזק. (-) ניתן להצביע על שורה של הבחנות בין דיני הנזיקין לדין המינהלי-חוקתי: בחינה בדיעבד מול סעד צופה פני עתיד או הווה; סעדים שונים ופורום שונה; עתירה הנוגעת לציבור מול ניזוק מסויים; במסגרת שיקולי מדיניות של הרשות יכול ויילקח בחשבון תשלום פיצויים לניזוק ספציפי; תכליות ושיקולי מדיניות שונים בשני התחומים; אי סבירות מינהלית קי הצג פחות
like
dislike
copy
enlarge
פסק דין |
18/01/2017 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 306 |
עמודים – 82
ת"א (תל-אביב-יפו) 1434/99- חיים חמיאס ואח ואח נגד עירית אשדוד ואח
שמות השופטים: אחיטוב הרטמן הדסה
" בפסק דין זה אוזכרו ונדונו עקרונות עוולת הרשלנות ויסודותיה, לגביהם אכן ניתן ללמוד לעניננו – ברם מהותית מבחינת הממצאים העובדתיים רב השונה על הדומה. העובדות בשני המקרים שונות באורח קטבי, שם מדובר באלימות שגרמה להתערבות המשטרה ולעיכובו של נער נושא סכין ושחרורו – התנהגות (מצד המשטרה) שהוותה פעולה רשלנית, בעוד שבעניננו מדובר בהימנעות מאזהרה או מהוראת פנוי מגג, שהשוטרים היו אמורים – אולי – לדעת, כי הימצאותם של האנשים באותו זמן נתון מהווה סיכון לגביהם הם. הובאו בפנינו דבריו של השופט בייסקי בענין 337/81 פ"ד לח(3) 337 פס"ד בוסקילה) ומצוטטים דברי השופט ברק בענין זוהר נגד עירית חדרה 862/80 לענין חובת הזהירות המושגית בין גוף שילטוני לבין מי שניזק. חובת הזהירות המושגית מחייבת בחינה; ורק אם ייקבע, כי התקיימה, תידון שאלת קיומה של חובת זהירות קונקרטית, שבמרכזה בדיקת היחס בין הפעולות שהתרחשו בפועל לבין הנזק הממשי שנגרם. בחינה זו נערכת על פי מבחן הצפיות במסגרת עוולת הרשלנות. הדברים יפים כלפי העיריה – אולם מה עיניינם בהקשר למשטרה בבוחנו את שאלת קיומה של חובת זהירות מושגית מפנה השופט אוקון למאמרו של פרופ' אריאל פורת "דיני נזיקין: עוולת הרשלנות על פי פסיקתו של בית המשפט העליון מנקודת מבט תיאורטית" (ספר השנה של המשפט בישראל תשנ"ו, בע' 287 להלן "פורת"): לשאלה האם קיימת חובה זהירות גם של המשטרה כלפי בני ובנות החברה התשובה היא חיובית. סעיף 3 של פקודת המשטרה מהווה בית קיבול לחובה זו. הוא קובע כי "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבור ובטחון הנפש והרכוש". הצג פחות
like
dislike
copy
enlarge
פסק דין |
03/12/2005 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 12
ת"א (תל אביב) 46982-01-15- י.ג. נגד פלוני אלמוני
שמות השופטים: מנחם מריו קליין
" משכך אינני סבור שהתביעה הצליחה להוכיח את טענתה בדבר הזנחת המשטרה את בעיות האלכוהול והאלימות באזור התעשייה ראשון לציון במועד הרצח. אינני מקבל גם את טענת התביעה כי תשובותיו של מר אברהמי והעובדה שלא זכר מתי נכנס לתוקפו איסור מכירת אלכוהול – כשמדובר על תקופה מלפני למעלה מעשור שנים – מלמדות על חוסר מקצועיות או רצינות המשטרה בהתמודדות מול בעיית האלכוהול באזור התעשייה ראשון לציון. לעניין ציוד השוטרים בתמונה של נתבע 1 אני סבור שדרישה שהמשטרה תזהה בכל רגע נתון את כל הנוכחים באזור התעשייה נראית לא מציאותית. יתרה מכך המזכר המתאר את בדיקתו של המנוח מלמד שהשוטרים לא רק נכחו במקום אלא אף נגשו ובדקו נוכחים ביוזמתם. החלטות המשטרה בדבר שימוש בסמכויותיה לשם הגנה על הציבור הרחב דורשות איזון עדין ומחייבות על כן מידה רבה של שיקול דעת. אף אם העמדת שוטר בכל פינת רחוב ומעצרו של כל אדם שנשקף ממנו חשש כלשהו לאלימות יהא בהם כדי למנוע נזקים רבים מצד עבריינות אלימה, הרי שהמחיר החברתי שיהא על החברה לשלם לשם כך בזכויות אדם ובקיומה כחברה חופשית גבוהה מדיי. מנגד, אין לזהות בין ריסון משטרתי ושימוש זהיר בסמכויות האכיפה ובין אדישות ורתיעה מפני עימות הדורש שימוש באמצעים חריגים. איזון זה יימצא ברובו במרחב שיקול הדעת המינהלי המסור למשטרה, כרשות מרשויות המדינה. הצג פחות
פסק דין |
31/12/2021 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 14
ת"ק (עפולה) 38115-01-10- דניאל חנניה נגד משטרת ישראל מפקד מחוז צפון
open-document-icon
שמות השופטים: שאדן נאשף אבו אחמד
בפרשת וייס נקבעו העקרונות המנחים לבחינת שאלת האחריות בנזיקין על המשטרה בביצוע חקירות בעקבות תלונות המוגשות על ידי אזרחים, כדלקמן: ראשית, המשטרה אמונה על שמירת ביטחונם הגופני והרכושי של תושבי המדינה. עליה לאכוף את שלטון החוק. לפיכך, המשטרה אינה זכאית לחסינות מאחריות בגין נזקים שגורמים פעולות או מחדלים רשלניים שלה, והדין מכיר בחובת זהירות שלה כלפי התושבים. שנית, המשטרה חייבת לטפל בתלונות שאדם מגיש על מעשי עבירה שנעשו בו בעבר, שנעשים בו בהווה, או שהוא חושש שייעשו בו בעתיד. בעצם הגשת התלונה, "מתקרבים" המתלוננים אל המשטרה והופכים את חובתה הכללית לחובה קונקרטית כלפיהם. אמנם, למשטרה נתון שיקול-דעת רחב בדבר אופן הטיפול; בידי המשטרה המומחיות הנדרשת להחליט על קו הפעולה המתאים, אלא שאין הדין מותיר לה שיקול-דעת בדבר עצם הטיפול בתלונה. על-כן המשטרה אינה רשאית להתעלם כליל מתלונה, והחלטתה שלא לחקור צריכה להתקבל מתוך שיקול דעת ולהיות מנומקת. שלישית, אמנם העומס המוטל על המשטרה הוא רב, וסדר העדיפויות המתחייב משיקוליה המקצועיים והתקציביים מוביל לכך שלא כל תלונה תצדיק פעילות חקירה אקטיבית. בהתאם לכך, לא בנקל יתערב בית המשפט בהחלטותיה המקצועיות של המשטרה לפעול או להימנע לפעול תוך שיכבד את מתחם שיקול הדעת הנתון לה ויעמיד לנגד עיניו את החששות והסיכונים מהתערבות-יתר. רביעית, אלא שככל גוף שלטוני, גם למשטרה אין שיקול דעת מוחלט, והיא אינה חסינה מביקורת, לרבות ביקורת הדין הנזיקי. חובת הזהירות המוטלת על המשטרה בטיפול בתלונות אינו שונה אפוא מהותית מחובת הזהירות המוטלת עליה בפעילויותיה האחרות. אף כאן מתחייב איזון בין שיקולי המדיניות הנוגדים, המוביל להטלת אחריות מקום שבו קיימת סטייה ניכרת ממתחם הסבירות הרחב העומד לרשות המשטרה. הצג פחות
like
dislike
copy
enlarge
פסק דין |
10/01/2011 |
תביעות קטנות – עפולה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 11
ת"א (תל אביב) 3252-11-15- ג ב נגד המחלקה לחקירת שוטרים
שמות השופטים: אידית קליימן בלק
ראה בעניין זה בפסק דינו של כב' השופט עמית בעניין פלוני: 10 ". . . בעוד שעל פי המודל המסורתי סדר הדברים הוא תמיד "חובה תחילה", הרי שהמודל המוצע של "התרשלות תחילה", לא יחול בכל מקרה ומקרה, אך יחול במרבית המקרים הנידונים באופן שכיח בבתי המשפט והמשתייכים ל"ליבת דיני הנזיקין" (גלעד,גבולות האחריות עמ' 469). הכוונה לאותם נזקים פיזיים של ניזוקים ישירים המהווים את חלק הארי של תביעות הנזיקין הנידונות בבתי המשפט, שלגביהם כבר התפתחה מעין חזקת חובה בפסיקה. לכן, אין טעם לחזור ולהידרש מבראשית לשאלת חובת הזהירות של מעביד-עובד, רופא-חולה, מורה-תלמיד, נותן שירות-לקוח, בעלים ומחזיק במקרקעין וכיו"ב. במקרים מעין אלה, המהווים את מרבית תביעות הנזיקין המתנהלות בבתי המשפט, נתחיל בבחינת ההתרשלות, לאחר מכן בקשר הסיבתי, ובסוף הדרך נבחן אם קיימים שיקולי מדיניות בגינם יש לשלול את החובה (מה שחריג כשלעצמו בסיטואציות הנמצאות בליבת דיני הנזיקין). לא כך לגבי המקרים הנמצאים באיזור הגבול או באיזור הדמדומים של דיני הנזיקין, כמו נזק נפשי או נזק כלכלי קל, או נזק שנגרם לניזוקים עקיפים, שאז יש טעם להקדים בחינת החובה לבחינת ההתרשלות. אולם כאמור, דרך המלך במרבית המקרים תהא בחינת ההתרשלות תחילה. . . " (הדגשה אינה במקור). 39. במילים האחרות, יהא על התובע תחילה לעמוד בנטל השכנוע כי במערכת היחסים בין מתלונן המגיש תלונה על אלימות משטרתית לבין מח"ש, חוקרת התלונה, קיימת חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית בשים לב לנסיבותיו של המקרה הנדון, בנוגע לאופן ניהול חקירה בנוגע לתלונה, וזאת להבדיל מיחסי הקרבה והשכנות אשר רלוונטים לעוולה הנטענת בגין אירוע התקיפה עצמו, אשר דומני כי לגביהם אין עוררין, בין אזרח הטוען לתקיפה בשל אלימות משטרתית שהופעלה נגדו במהלך עבודתה השגרתית של המשטרה לבין השוטר התוקף והמשטרה מעסיקתו ושולחתו. הצג פחות
like
dislike
copy
enlarge
החלטה |
25/06/2017 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 12
ת"א (פתח-תקוה) 12177-11-09- מריה סילישטיאן נגד מדינת ישראל ואח
שמות השופטים: ריבה שרון
אחריות בנזיקין הוטלה גם על המשטרה הן באשר לביצוע רשלני אקטיבי של חובותיה הן באשר למחדלה הרשלני מלבצען. וכדברי כב' הש' ריבלין בע"א 1678/01 מדינת ישראל נ' וייס, פ"ד נח(5)167, 191 (2004) (להלן: – "פרשת וייס"): "אכן, נראה כי אבד כלח על התפיסה העקרונית, הגורפת, כי המשטרה חבה אחריות לציבור בכללותו ולעולם לא לפרטיו. הטלת אחריות על המשטרה במקרים מתאימים היא אמצעי נוסף להבטיח הקפדה הולמת על ביצוע נאות של סמכויות המשטרה, והיא תעודד, כך יש להניח, יצירת מנגנוני פיקוח וביקורת פנימיים במשטרה כדי שטיפול כושל כגון זה שבפנינו לא יישנה. הטלת אחריות כזו מתחשבת בכך שבדרך-כלל המשטרה היא המונע היעיל ביותר של עבירות פליליות, ולה המומחיות והכלים הדרושים לשם כך. קשה גם לקבל, מבחינת שיקולים של צדק מתקן, כי האזרח יישא בנזק שנגרם לו עקב מחדל רשלני של המשטרה בטיפול בתלונתו". ראו גם את דברי כב' הש' צור בע"א 3006/09(ירושלים) נועם פדרמן נ' מדינת ישראל- משטרת ישראל ( להלן: "פס"ד פדרמן"): "עילת התביעה המרכזית בענייננו הינה עוולת הרשלנות. דיני הנזיקין בוחנים את מעשיה של הרשות המנהלית ובודקים אם נפל בהם פגם העולה כדי עוולה בנזיקין ובכך מרחיבים את הביקורת השיפוטית על מעשי המינהל. עוצמת הסמכות שבידי הרשות והצורך בבקרה על פעולותיה, מצדיקים פיקוח צמוד על פעולות הרשות, גם באמצעות דיני הנזיקין". "חובת הזהירות של המשטרה כלפי התושבים מחייבת אותה להפעיל את סמכויותיה בתבונה, להשתמש בכוחות ובסמכויות הנתונים לה במקצועיות ובסבירות ולנקוט אמצעי זהירות מידתיים המתחייבים בנסיבות המקרה הקונקרטי. בתי המשפט חזרו וקבעו כי קביעת היקף הזהירות הקונקרטית המוטלת על המשטרה מחייבת שמירה על איזון בין הצורך לקיים פעילות שיטור אפקטיבית תוך שמירה על מידה נכונה של הפעלת הכוח, לבין הצורך לכבד את זכויות הפרט". הצג פחות
פסק דין |
03/07/2012 |
שלום – פתח תקווה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 39
ת"א (עכו) 679-03-19- פלוני נגד ' מועצה מקומית ירכא
שמות השופטים: דנה עופר
סוגיית אחריותן של רשויות ציבוריות בגין מחדליהן במניעת פעולות מסוכנות ובלתי חוקיות היא סוגיה מורכבת, ורבים הם השיקולים מזה ומזה-להטלת אחריות ולצמצומה. רשויות הציבור אינן חסינות מפני אחריות בנזיקין, וניתן לחייבן בגין רשלנות שבמעשה, כמו גם רשלנות שבמחדל. אחריותן תיבחן בהתאם ליסודות עוולת הרשלנות (סעיפים 35/36 לפקודת הנזיקין), כאשר תוכנה והיקפה של חובת הזהירות הנדונה ייקבעו על פי המדיניות המשפטית הראויה. בע"א 1678/01 מדינת ישראל נ' וייס (2004) נדונה אחריות המשטרה בגין נזקי התובעים, שסבלו מהתנכלות נמשכת של שכניהם. באותו עניין נמצא, כי המשטרה כשלה בטיפול בתלונות חוזרות ונשנות כלפי נילונים ספציפיים ועל כן נמצאה אחראית לנזקי הנפגעים. וכך נאמר בעניין וייס בכל הנוגע לשיקולים החלים בקביעת חובת הזהירות החלה על המשטרה: "אכן, המשטרה היא גוף ביצועי שמלאכתו רבה ומשאביו מוגבלים, וממילא עליו לקבוע, לעתים במצבי דחק קשים, סדרי עדיפויות וקדימויות בביצוע משימותיו. בהחלטות אלה נתון למשטרה מיתחם רחב של שיקול-דעת, אך מיתחם זה אינו בלתי מוגבל. המשטרה אמונה על שמירת ביטחונם הגופני והרכושי של תושבי המדינה. עליה לאכוף את שלטון החוק. המשטרה אינה זכאית לחסינות בגין נזקים שגורמים פעולות או מחדלים רשלניים שלה (. . . ) אמנם, קביעת המדיניות המשפטית הרצויה בעיצוב חובת הזהירות הקונקרטית המוטלת על המשטרה מחייבת הישמרות מפני הרתעת-יתר, שתפגע בפעילותה השוטפת של המשטרה. יש להישמר מפני חיוב המשטרה בחובת זהירות נוקשה מדי, שתביא להססנות ולסרבול באופן קבלת ההחלטות של הדרגים המבצעיים. הצג פחות
פסק דין |
29/09/2024 |
שלום – עכו
מאזכרים – 0 |
עמודים – 20
תאדמ (ירושלים) 49568-10-23- רומן דשבסקי נגד ' משטרת ישראל
שמות השופטים: נאיל מהנא
ככלל, על מנת להטיל אחריות בנזיקין יש לבחון את התקיימותם של ארבעה רכיבים: האחד, קיומה של חובת זהירות; השני, הפרה של חובת הזהירות, קרי התרשלות; השלישי, קיומו של נזק; והרביעי, זיהוי קשר סיבתי עובדתי ומשפטי-בין ההתנהגות העוולתית לבין הנזק (ראו: ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פד"י לז(1) 113; וגם: ע"א 6970/15 פלוני נ' בי"ח בני ציון (פורסם בנבו, 29.11.17 )). 22. חובת הזהירות המושגית וחובת הזהירות הקונקרטית-נבחנים על פי מבחן הצפיות, הכולל הן צפיות טכנית (היכולת לצפות) והן צפיות נורמטיבית (הצורך לצפות) (ראו: ע"א 8146/13 ד"ר סולימאן ג'ושה נ' בית החולים אלדג'אני (בפירוק) (פורסם בנבו, 29.11.17 )). 23. חובת זהירות מושגית: קיימת חובה כללית של רשויות האכיפה כלפי הציבור לפעול בזהירות ולמנוע נזקים בלתי מוצדקים. שוטר תנועה חייב לפעול באופן מקצועי והוגן, בהתאם לנהלים ולוודא שאינו פועל ברשלנות העלולה לגרום נזק בלתי מוצדק לנהג. בצד זה הוא חייב להביא חשודים למשפט תוך נקיטת אמצעי זהירות סבירים למניעת הליכי-שווא כנגד חפים מפשע. בדרך פעולתן של רשויות אכיפת החוק נדרש איזון בין החובה להבטיח את קיום הנורמות הפליליות לצורך שמירה על הסדר הציבורי והביטחון האישי, לבין הצורך להקפיד על שימוש זהיר, מידתי וסביר בכוחותיהן לשם הגנה על זכויות הפרט הנתון בהליך פלילי. 24. תפקידי המשטרה הוגדרו בסעיף 3 לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, כדלקמן: "משטרת ישראל תעסוק במניעת עבירות ובגילוין, בתפיסת עבריינים ובתביעתם לדין, בשמירתם הבטוחה של אסירים, ובקיום הסדר הציבורי ובטחון הנפש והרכוש". הצג פחות
פסק דין |
01/04/2025 |
בית המשפט השלום – ירושלים
מאזכרים – 0 |
עמודים – 12
ת"א (תל-אביב-יפו) 2128/90- עבד אלחכים נאשף נגד אמנון
שמות השופטים: מנחם אילן
טרם הגענו בגדרי פקודת הנזיקין לאחריות ( מוחלטת) של אדם בגין כל סיכון שהוא יוצר. "סיבתיות" הוא תנאי הכרחי, אך לא מספיק, לאחריות בנזיקין. צפיות וסבירות הם מושגים עמומים. נדרשת תמיד בחינה עניינית רגישה של הערכים המתנגשים המונחים ביסוד ההכרעה". ולענייננו: נראה לי שהתשובה על כך חיובית, וזאת לאור מגמת הפסיקה שהכירה בהטלת חובת זהירות מושגית על שוטרים בביצוע תפקידם (ראה: ע"א 337/87 בוסקילה נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד לח(733 (3, וכן: ע"א (ת"א) 390/71 צעירי נ' מפקד משטרת מחוז ת"א, פ"מ תשל"ד (953 (2), או בביצוע צווים שיפוטיים (ראה: ע"א 429/82 מדינת ישראל נ' תמר סוהן, פ"ד מב(733 ,(3). משום שהתשובה על כך חיובית, מתעוררת השאלה השניה, והיא האם קיימים נימוקים של מדיניות משפטית לשלול את קיומה של החובה (ראה: ע"א 360/59 היועץ המשפטי נ' ברקוביץ, פ"ד יד 206, וכן ע"א 429/82 הנ"ל). הנימוקים אשר עומדים בבסיסה של המדיניות המשפטית, מוכרעים תוך התחשבות במכלול האינטרסים והערכים המתנגשים בהכרעתה של אותה שאלה. במקרה דנן קיים מחד – האינטרס הציבורי בדבר מתן חופש פעולה לשוטר במהלך ביצוע עבודתו בשמירה על החוק והסדר הציבורי, ומנגד – ניצב האינטרס של הגנה על הגוף והרכוש. לעיתים קרובות ניצב, אכן, השוטר בדילמה בין חובתו לפעול ובין האפשרות שפעולתו תגרום נזק, כפי שטוענים נתבעים 3 – 1. על הדילמה שניצבת בפני שוטר המדכא מהומות עמד כב' השופט אגרנט (כתוארו אז) בע"א 751/68 רעד נ' מדינת ישראל, פ"ד כ"ה(197 :215 (1, "אכן בעיית הפרשנות שעוררו הצדדים היא בעיה נכבדה שאינה נתונה לפתרון קל באשר היא יורדת לשאלת הסטנדרטים שעל פיהם חייבים אנשי המשטרה לכלכל את מעשיהם בבואם לדכא מהומה זו או אחרת ולתפוס את המשתתפים בה. הצג פחות
חוק העונשין, התשל"ז-1977
סעיף: 71א. שירות לציבור
71א. (א) בית משפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו עונש מאסר בפועל, רשאי, במקום כל עונש אחר או בנוסף עליו, לחייבו בצו שיעשה, בשעות הפנאי שלו וללא שכר, פעולה או שירות לתועלת הציבור או הזולת (להלן, בסימן זה – שירות לציבור), למשך תקופה, למספר שעות ובהתאם לתכנית, הכל כפי שיקבע בית המשפט בצו; לצו כאמור ייקרא להלן "צו שירות" . (ב) מצא בית המשפט שנאשם ביצע עבירה, רשאי הוא לתת צו שירות גם ללא הרשעה, בנוסף למבחן או בלעדיו, ומשעשה כן יהיה דינו של צו השירות, לענין סעיף 9 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, כדין צו מבחן. (ג) בית המשפט לא יתן צו שירות אלא לאחר ששוכנע על פי תסקיר של קצין מבחן שנעשו סידורים על פי תכנית מפורטת שיאפשרו לנידון לעשות את השירות. (ד) בית המשפט רשאי לקבוע בצו שירות הוראות ותנאים שיראה אותם נחוצים כדי להבטיח את ביצוע השירות ואת הפיקוח על ביצוע השירות בידי הנידון. (ה) בית המשפט יסביר לנידון בלשון פשוטה את משמעות הצו, את מטרת השירות ואת פרטיו, ויזהירו שאם לא ימלא אחר הצו יהיה צפוי לתוצאות האמורות בסעיף 71ד'; בית המשפט לא יתן צו שירות אלא אם הביע הנידון את נכונותו למלא אחר הוראות הצו. (ו) שירות לציבור יהיה בפיקוחו של קצין מבחן, והוא רשאי להיעזר באחרים לצורך זה. הצג פחות
חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011
סעיף: 13. סמכויות למניעת מעשה אלימות
13. (א) לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, רשאי פקח מסייע להפעיל את הסמכויות המפורטות להלן, במקום המנוי בתוספת השנייה כפי שקבע מפקד המחוז במשטרת ישראל לפי סעיף 15, אם ביצע אדם מעשה אלימות בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח המסייע או אם נוכח הפקח המסייע כי בשל איום או מעשה של אדם בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח המסייע, הוא עומד לבצע מעשה אלימות: (1) לדרוש מאותו אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) לערוך חיפוש על גופו של האדם אם יש לו חשד סביר שהאדם נושא עמו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק; (3) לעכב את האדם עד לבואו של שוטר; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים, וכן סעיף 44 לפקודת החיפוש; פקח מסייע המבצע עיכוב לפי פסקה זו, רשאי להשתמש בכוח סביר, אם סירב האדם להיעתר לבקשת העיכוב, ויש חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה. (ב) בסעיף זה – "מעשה אלימות" – הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית; "עיכוב" – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי. הצג פחות
חוק המשטרה, התשס"ו-2006
סעיף: 76. ,77. משפט חוזר
76. (א) נשיא בית הדין לערעורים רשאי להורות כי בית הדין לערעורים או בית דין למשמעת שקבע לכך, יקיים משפט חוזר בפסק דין חלוט, גם אם חדל הנאשם להיות שוטר, אם ראה כי התקיים אחד מאלה: (1) בית משפט או בית דין פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון; (2) הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה לפני בית הדין בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון; (3) אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה עבירה, ומהנסיבות שהתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה; (4) התעורר חשד של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין. (ב) הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וכן למפקח הכללי או למי שהוא הסמיך לכך. (ג) במשפט חוזר יהיו לבית דין כל הסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית הדין רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא את עונשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר. (ד) צו לפי סעיף קטן (ג) טעון אישור של בית משפט מחוזי, ודינו, משאושר, כדין פסק דין של בית משפט שניתן בענין אזרחי. 77. 2 (א) אין אדם חייב למסור, ובית דין או דן יחיד לא יקבל ראיה אם השר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בשלומו של אדם, בדרכי פעולתה של המשטרה או בענין ציבורי חשוב, או אם השר, בהסכמת שר הביטחון, הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, אלא אם כן מצא שופט של בית הדין לערעורים, על פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש שלא לגלותה. (ב) הוגשה לבית דין או לדן יחיד תעודה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית הדין או הדן יחיד, לפי הענין, על פי בקשת בעל הדין המבקש את גילוי הראיה, להפסיק את הדיון לתקופה שיקבע כדי לאפשר את הגשת העתירה לגילוי הראיה, ואם ראה לנכון – גם עד להחלטה בעתירה. (ג) הוראות סעיף 46(א) לפקודת הראיות יחולו, בשינויים המחויבים, על דיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיף זה. הצג פחות
פקודת העיריות [נוסח חדש]
סעיף: 170. דרכי מינוי עובדים וכשירות עובד ביקורת
(2א) בלי לגרוע מהוראות פסקאות (1) ו–(2), במשרה מסוג שהיועץ המשפטי של העירייה קבע לגביה כי נדרשת בדיקת עברו הפלילי של מועמד כתנאי להתמנות לה, ניתן שלא למנות אדם אם הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי, לפי חוות דעתו של היועץ המשפטי של העירייה, לשמש במשרה כאמור, אם הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור או אם מתנהלת לגביו חקירה בעבירה כאמור; הוראות פסקה זו לעניין הרשעה או הגשת כתב אישום יחולו גם לגבי התקשרות של העירייה עם אדם שאינו עובד עירייה לשם מילוי תפקיד, ביצוע עבודה או מתן שירות בעבור העירייה, שהם מסוג שהיועץ המשפטי של העירייה קבע לגביו כאמור ברישה. (3) השר לביטחון הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת יקבע דרכי מסירת מידע בדבר קיום הרשעה של מועמד כאמור בסעיף זה ועל דרכי מסירת מידע בדבר הגשת כתב אישום או קיום חקירה בעבירה לפי הוראות פסקה (2א). (ג) השר באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, יקבע בתקנות כללים בדבר דרכי מכרז ופרטיו, אם בדרך כלל ואם לסוגי משרות, ורשאי הוא בתקנות כאמור לקבוע משרות וסוגי משרות שעליהן לא תחול, בתנאים שיקבע, חובת מכרז. (ד) לא תחול חובת מכרז לפי סעיף קטן (ב) על משרות שלהן מתקבל אדם באמצעות לשכת תעסוקה לפי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959. (ה) ראש העיריה בהסכמת מבקר העיריה ימנה עובדים ללשכת מבקר העיריה בהתאם לתקנים שיקבע שר הפנים בתקנות ועל-פי האמור בהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד). תקנים לפי סעיף קטן זה ייקבעו בידי השר בהתחשב במספר התושבים, בתחומה של העיריה ובגורל תקציבה השנתי. הצג פחות
חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011
סעיף: 33. אחריות פלילית של מזמין שירות למניעת עבירות
33. (א) מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה כמפורט להלן בידי קבלן כלפי עובד של הקבלן המועסק אצלו; המפר את חובתו האמורה, דינו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) – הקנס הקבוע לצדה של העבירה בפסקאות שלהלן: (1) עבירה לפי סעיף 25ב לחוק הגנת השכר – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; (2) עבירה לפי סעיף 33א(2) או 33ד1 לחוק עבודת הנוער – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; (3) עבירה לפי סעיף 28(א) לחוק חופשה שנתית – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; (4) עבירה לפי סעיף 14 לחוק שכר מינימום – קנס כאמור בסעיף 14 לחוק שכר מינימום; (5) עבירה לפי סעיף 26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. (ב) נעברה עבירה כאמור בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (א), בידי קבלן כלפי עובדו המועסק אצל מזמין שירות, בקשר עם העסקתו כאמור, חזקה היא כי מזמין השירות הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי מתקיים אחד מאלה: (1) הוא עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו; (2) הוא הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, בסמוך לפני מועד ביצוע העבירה, לפי הוראות פרק ו', ולפיהן קיים הקבלן את חובתו שבשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב); (3) מעשה העבירה תוקן במלואו החל מיום העבירה; (4)5 מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך, לפי הוראות פרק ו', ועם גילוי הפרה המהווה עבירה כאמור בפסקאות (1) עד (5) שבסעיף קטן (א) עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בתוך זמן סביר – ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל ההפרה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב. (ג) הוראות סעיף זה יחולו אם מפקח עבודה מסר למזמין השירות הודעה כאמור בסעיף 25(א)(3)(ב), ולפיה הקבלן לא מילא את חובתו שבשל הפרתה הואשם בעבירה כאמור בסעיף קטן (ב). הצג פחות
פקודת המשטרה: השירות לציבור
סעיף: 3. מתן שירות לציבור – עקרונות
(2) השוטר לא ינקוט יחס מפלה לטובה או לרעה כלפי כל אדם. (ז) חובת השוטר להימנע מניגוד עניינים השוטר ינהג בנושא שיש לו בו עניין אישי, כקבוע בפקודת המטא"ר 06.02.10 – "ניגוד עניינים במילוי תפקיד". (ח) חובת השוטר להתחשב באדם בעל צרכים מיוחדים (1) בסעיף (ח) – "צרכים מיוחדים" – לרבות צרכים הנובעים ממגבלות שכליות, גופניות או נפשיות או צרכים הנובעים בשל היות אדם בעל רקע תרבותי שונה, חסר שליטה בשפה וכד', כגון תייר או עולה חדש. (2) השוטר ייתן, ככל האפשר, שירות התואם לצרכיו המיוחדים של מי שעניינו מטופל. (3) השוטר יפעל, ככל שיוכל, לסידור מתאים לקבלת אדם בעל מגבלות ניידות, לרבות לקבלת אותו אדם מחוץ למשרדו של השוטר. (ט) חובת השוטר לתת שירות בסביבה פיזית הולמת השוטר ייתן שירות לציבור בסביבה פיזית הולמת ככל האפשר, ויקפיד על הסדר והניקיון של סביבת עבודתו. (י) חובת השוטר לתת הסבר ברור השוטר יסביר לאדם באופן פשוט, ברור ומדויק על הטיפול בעניינו, על התהליכים הכרוכים בו או הנלווים אליו, על אופן המשך הטיפול ועל דרכי טיפול אחרות, אם יש כאלה. הצג פחות
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971
סעיף: 1. הגדרות
ין הנוער בתחנת המשטרה, ובהיעדרו-הקצין הממונה על החקירות בתחנת המשטרה; ולעניין חקירה בעבירות לפי פקודת התעבורה-ראש מחלק תאונות דרכים במרחב ובהיעדרו קצין הבוחנים המחוזי, ובלבד שקיבלו הכשרה לצורך תפקידם לעניין חוק זה, כפי שיקבע המפקח הכללי של משטרת ישראל; "קצין ממונה"-כהגדרתו בסעיף 25 לחוק המעצרים ; "תיעוד חזותי" ו "תיעוד קולי"-כהגדרתם בחוק חקירת חשודים
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971
סעיף: 12א. הליך חלופי
כאמור שיתנהל בהתאם להוראות הנוהל, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) הקטין הסכים בכתב להשתתף בהליך החלופי, לאחר שקצין המבחן מסר לו את המידע הדרוש בדבר מהות ההליך, לרבות משמעות הסכמתו להשתתף בהליך וההשלכות הצפויות מההליך על מצבו המשפטי, בשפה ובאופן המובנים לו בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו; (2) הקטין מכיר במעורבותו באירוע המיוחס לו. (ג) הסתיים הליך חלופי, בין שהושלם בהתאם להוראות הנוהל ובין שלא הושלם, יעביר קצין המבחן למשטרה את המלצתו בעניינו של הקטין; השלמת ההליך החלופי תהיה שיקול מרכזי ומכריע בכל החלטה לגבי המשך ההליך הפלילי בעניינו של הקטין, ואם טרם הועמד לדין, לא יוחלט על העמדתו לדין, אלא אם כן מוצדק לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו. (ד)3 משטרת ישראל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים באמצעות שירות המבחן לנוער ומשרד המשפטים יקבעו נוהל שיפורסם באתרי האינטרנט של משטרת ישראל ושל משרד הרווחה והשירותים החברתיים, המסדיר סוגי הליכים חלופיים, שיכלול, בין השאר, הוראות בעניינים אלה: (1) השיקולים והתנאים להפניית קטין להליך חלופי; (2) תנאי הסף לקיומו של ההליך החלופי; (3) מעמד נפגע העבירה; (4) סודיות הדברים שנאמרו ונמסרו בהליך החלופי; (5) תוצאות השלמת ההליך החלופי או אי–השלמתו; (6) הגורם האחראי לביצוע ההליך החלופי. הצג פחות
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971
סעיף: 1. הגדרות
הודעה בקשר לעבירה, בידי שוטר, למעט באחד מאלה: (1) חקירה שהתנהלה מחוץ לתחנת משטרה בעבירות כאמור בסעיף 239 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ששר המשפטים קבע לגביהן בתקנות סדרי אישום והמצאת מסמכים בסטייה מהוראות אותו חוק, או בעבירות שנקבעו כעבירות מינהליות לפי חוק העבירות המינה ליות, התשמ"ו-1985; (2) חקירה שהתנהלה מחוץ לתחנה כאמור בסעיף 3(א) לחוק חקירת חשודים; "פקודת בתי הסוהר"-פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971; "פקודת המבחן"-פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969; "קצין מוסמך", בתחנת משטרה-קצ ין הנוער בתחנת המשטרה, ובהיעדרו-הקצין הממונה על החקירות בתחנת המשטרה; ולעניין חקירה בעבירות לפי פקודת התעבורה-ראש מחלק תאונות דרכים במרחב ובהיעדרו קצין הבוחנים המחוזי, ובלבד שקיבלו הכשרה לצורך תפקידם לעניין חוק זה, כפי שיקבע המפקח הכללי של משטרת ישראל; "קצין ממונה"-כהגדרתו בסעיף 25 לחוק המעצרים הצג פחות
חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה-"בית-משפט לנוער"-בית משפט שלום או בית-משפט מחוזי כשיושב בהם שופט נוער; "שופט נוער"-שופט שהוטל עליו התפקיד של שופט נוער כאמור בסעיף 2; "קטין"-מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, ולענין חשוד ונאשם לרבות בגיר שביום הגשת כתב האישום נגדו לא מלאו לו שמונה-עשרה שנה; "ה ורה"-לרבות הורה חורג, מאמץ ואפוטרופוס; "מעון"-מקום המשמש למגורים או למשמורת של קטינים מחוץ למשפחתם, שהממונה על המעונות הפנה אליו קטין לאחר שבית-משפט לנוער ציווה לפי חוק זה על החזקתו במעון; "מעון נעול"-מקום המשמש למגורים או למשמורת של קטינים מחוץ למשפחתם וחופש המוחזקים בו מוגבל, ושר הרווחה והשירותים החברתיים הכריז כי הוא מעון נעול לענין חוק זה; "הממונה על המעונות"-מי שמונה לפי הוראות סעיף 43א; "קצין מבחן"-מי שנתמנה כך לפי פקודת המבחן; "קצין מעקב"-מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים מינהו לביצוע טיפול עוקב לפי הוראות פרק ז'; "חוק ה גנת ילדים"-חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955; "חוקר נוער"-שוטר, שהמפקח הכללי של משטרת ישראל או מי שהוא הסמיך לענין זה, הסמיך לחקור נוער; לא יוסמך שוטר כחוקר נוער אלא לאחר שקיבל הכשרה לצורך כך, כפי שיקבע המפקח הכללי של משטרת ישראל; "עובד סוציאלי שמונה לפי חוק"-עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, או לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969, לפי העניין; "חוק בתי המשפט"-חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; "חוק חקירת חשודים"-חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002; "חוק המעצרים"-חוק הצג פחות
חוק המשטרה, התשס"ו-2006
סעיף: 11. שיפוט משמעתי נוסף על משפט פלילי
11. אחריותו של שוטר בשל עבירת משמעת אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל מעשה, ומותר לנקוט נגדו הליכים משמעתיים, אף אם הורשע או זוכה בשל המעשה בבית משפט.
כל הזכויות שמורות ©