עורכי דין נזיקין במודיעין

האמת העגומה והפשוטה היא שרובנו חשופים לסיכונים שונים, ובחלק מהמקרים סיכונים אלה מובילים לנזקים בגוף, בנפש או ברכוש. מתאונת דרכים בדרך למשרד ועד רשלנות רפואית, הפגיעה בגוף או בנפש חמורה וייתכן שמגיע לכם פיצוי בגינה. עורכי דין נזיקין במודיעין יעזרו לכם לבחון את המקרה הפרטי שלכם, ולזהות נזקים שאינם פיזיים, מלשון הרע ועד להפרת חוזה. עולם תביעות הנזיקין בהחלט מגוון מאוד, ואם נדמה לכם שנגרם לכם עוול, מומלץ לבחון לעומק האם הצדק עמכם, ומה תוכלו לעשות בנדון.

מתי צריך עורכי דין נזיקין במודיעין?

באופן כללי, התייעצות משפטי עם עורכי-דין נזיקין במודיעין היא חשובה כאשר קיימת פגיעה פיזית, לדוגמה בעקבות תאונת עבודה. היא נחוצה גם כאשר הפגיעה רגשית או נפשית, למשל כאשר מעבר הדירה מתעכב בשל איחור בקבלת המפתח או כאשר אתם סופגים יחס פוגעני מאדם או מארגון. לפגיעה בכם יש מחיר, ואם יש הצדקה משפטית להעניק לכם פיצוי על העוול שנגרם לכם, אין כל סיבה לוותר על כך.

למשרד עורך דין במודיעין בתחום הנזיקין

סימוכין

תא"מ (תל אביב) 7643-10-16- פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נגד מרדכי סגל

שמות השופטים: מיה רויזמן אלדור

1.מרדכי סגל 2 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד רייבי פסק דין מונחת לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 10.5.16 בחניון קניון אורות שבאור עקיבא בין כלי רכב נושא מספר רישוי 76-954-30 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 73-830-33 (להלן: "התאונה"). אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה. העידו בפני שני הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות. בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79א. לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984, זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו. לאחר ששמעתי את העדויות ובחניתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים באופן בו יישא הנתבע 1 באחריות בשיעור של 80 ואילו נהג התובעת יישא באחריות בשיעור של 20.

תא"מ (תל אביב) 20191-09-16- איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ נגד אלכסנדר גלזין

שמות השופטים: דר פנינה נויבירט

1.אלכסנדר גלזין 2 ש. שלמה רכב בע"מ פסק דין מונחת לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 07.02.16 במחלף אור עקיבא בין כלי רכב נושא מספר רישוי 65-484-66 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 40-193-54 (להלן: "התאונה"). אין חולק כי אירעה התאונה, אך יש חולק באשר לנסיבות התרחשותה. בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79א לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחלק את האחריות בין הנהגים המעורבים, באופן בו יישא הנתבע 1 באחריות בשיעור של 70 ואילו נהג התובעת יישא באחריות בשיעור של 30.

ת"ק (חדרה) 61455-06-19- רפאל חביב נגד משה אסרף

שמות השופטים: טלי מירום

1. ביום 12.2.19 אירעה תאונת דרכים באור עקיבא, במעורבות רכב ניסאן הנהוג בידי התובע, ורכב סקודה שבבעלות הנתבעת והנהוג בידי הנתבע לרכב הסקודה היתה רתומה מאחור עגלה נגררת. 2. אין מחלוקת בין הצדדים, כי טרם אירוע התאונה חנו כלי הרכב זה במקביל לזה, בחניות ניצבות לכביש, הנתבע מימין והתובע משמאל, כשקדמת כלי הרכב פונה לכיוון הקיר, ואילו אחורי כלי הרכב פונים לכיוון הכביש. 2 3. לטענת התובע, בכתב התביעה ובדיון, הוא יצא ראשון מהחניה, בנסיעה לאחור בקשת, עצר, שילב להילוך דרייב והחל לנסוע לפנים, כאשר ברגע זה החל הנתבע לנסוע לאחור והעגלה הנגררת פגעה בדלת הימנית האחורית של רכב התובע. לטענת התובע, הנתבע סירב למסור לו פרטים במקום התאונה, והוא נאלץ לפנות לשם כך לתחנת המשטרה. עוד טען התובע, כי חברת הביטוח של הנתבע סירבה להכיר בכיסוי הביטוחי לתאונה, בטענה שהנתבע נהג בעת פסילת רשיונו. 4. הנתבע טען מנגד, בכתב ההגנה ובדיון, כי הוא החל לצאת ראשון מהחניה בנסיעה לאחור, כאשר התובע, שעמד לשמאלו, ישב בתוך רכבו אולם טרם החל לנסוע. לטענתו, הוא נסע לאחור כשראשו מוטה ימינה, על מנת לראות גם את העגלה הנגררת, אותה לא ניתן לראות משמאל. לטענתו, התובע ראה שהוא יוצא מהחניה ויצא אחריו, אולם לא לקח בחשבון את העגלה הנגררת הרתומה מאחורי רכבו של הנתבע, משום שזו היתה נמוכה. הנתבע טען, כי יש לו שני עדים לאירוע התאונה, אולם הוא לא הביאם לעדות, משום שלא התבקש להביאם. 5. הנתבע אישר כי סירב לתת לתובע את פרטי הביטוח, שכן לשיטתו אין הוא אחראי לתאונה ועל מנת שלא יתייקרו דמי הביטוח שלו בעתיד; לטענתו, אין זה נכון כי הוא מצוי בשלילת רשיון, והציג בעניין זה אישור ממשרד התחבורה לפיו נשלל רשיונו ביום 24.6.18 , אולם לא הופקד.

ת"ק (חדרה) 35321-11-21- שולמית סיסם נגד אחמד עמאש

שמות השופטים: עמית אביהו גופמן

נמחקה פסק דין 1. ע"פ כתב התביעה התובעת נהגה ברכבה באיזור התעשייה אור עקיבא לכיוון צומת ברניצקי. בטרם החלה לפנות ימינה בכביש 4 לכיוון אור עקיבא, הגיח רכב מהנתיב הנגדי שהוא נהוג ע"י הנתבע מס' 1, תוך שהוא נוסע לכיוון הכניסה של תחנת הדלק וחצה את נתיב נסיעת התובעת. כתוצאה מכך נגרמה התאונה. בהמשך כתב התביעה, התובעת מציינת שפנתה לאבי הנהג ע"מ להגיע להסכמה לגבי הפיצוי על הנזקים אך אבי הנהג, תוך שהוא מנסה להטעות את חברת הביטוח, טען שלא בנו נהג ברכב, כאשר היה ברור לו שבנו כנהג צעיר לא היה מבוטח ע"י הביטוח שעשה אצל נתבעת 3. התובעת הגישה את התביעה נגד בעל הרכב ואישתו. 2. בכתב ההגנה שהוגש ע"י נתבעת מס' 3 שהינה חברת הביטוח, טענה חברת הביטוח שדין התביעה נגדה להידחות שכן הנתבעים 1 ו – 2 מסרו פרטים כוזבים ולמעשה מי שנהג ברכב היה הבן שלא היה מכוסה ע"י פוליסת הביטוח בהיותו נהג חדש. בלא קשר טענה הנתבעת 3 שגובה הנזק מוכחש אך ציינה שכתב ההגנה מוגש רק בשם הנתבעת 3 (חברת הביטוח) ולא בשם נתבעים 1 ו – 2. בהמשך, התביעה כנגד הנתבעת 3 נמחקה ונשארו נתבעים 1 ו- 2 כנתבעים בתיק. למעשה, הנתבעים 1 ו- 2 לא הגישו כלל כתב הגנה והיה מקום לשקול מתן פסק דין בהעדר כתב הגנה, אך מאחר ומדובר בתביעה קטנה והוגש כתב הגנה ע"י הנתבעת 3, החלטתי להמשיך בדיונים ולראות בכתב ההגנה של נתבעת 3 כמתייחס גם אליהם. 3. בזמנו ניתן פסק דין כנגד הנתבעים 1 ו- 2 בהעדר הופעה, אך פסק הדין בוטל לאחר ששולמו הוצאות לתובעת בסך 1,000 .

פסיקה רלוונטית

ע"א 2751/21- פלוני נגד הפניקס חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: י עמית,ד מינץ,י וילנר

אקדים ואומר כי לאחר עיון בטענות הצדדים, בכתב ובעל-פה, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, וכך אמליץ לחבריי. להלן אציג נימוקיי לכך, ותחילה אסקור את הוראות החוק הצריכות לעניין. המסגרת הנורמטיבית 11. סעיף 1 לחוק מגדיר "תאונת דרכים" כדלקמן: "תאונת דרכים" מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי; המושג "תאונת דרכים" מוגדר אפוא בחוק הן באמצעות הגדרה בסיסית, שהודגשה לעיל; הן באמצעות חזקות מרבות (התפוצצות או התלקחות; פגיעה ברכב שחנה במקום אסור; ניצול הכוח המיכני של הרכב); הן באמצעות חזקה ממעטת (מעשה מכוון) (להרחבה על היחס בין רכיבי הגדר ת "תאונת דרכים" בחוק ראו ת"א (חי') 8791-05-10 סילאוי נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ, פסקה 3 לפסק דיני ( 20.10.2014 ); וכן ראו רע"א 7163/17 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 10 ( 20.3.2018 ) (להלן: עניין הפניקס)). בענייננו רלוונטית ההגדרה הבסיסית לתאונת דרכים "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".

תאדמ (נתניה) 24287-04-21- מלאק לבנאוי נגד אמנון סיון

שמות השופטים: מרי יפעתי

לביטוח בע"מ פסק דין לפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לרכבי הצדדים עקב תאונה שאירעה ביום 22.2.2021 ביציאה מאזור התעשייה באור עקיבא. לגרסת התובעת, בעת שנסעה בנתיב הימני לכיוון כביש 4, בנסיעה איטית בשל פקק תנועה במקום, הגיח רכב הנתבעים, נהוג על ידי הנתבע 1, מהנתיב הנגדי בפניה שמאלה, חצה שני נתיבים, ופגע ברכבה בצדו השמאלי קדמי. 2 מנגד, טוען הנתבע 1 כי הגיע מכיוון כביש 4 וביקש לפנות שמאלה לתחנת הדלק. מאחר ושני נתיבי הנסיעה, הימני והשמאלי, היו עמוסים ברכבים, עמד עם רכבו ואותת על כוונתו לבצע הפניה. לגרסת הנתבע 1, הנהגים בנתיב השמאלי ובנתיב הימני עצרו ואפשרו לו לעבור. לאחר שסיים לעבור אף את הנתיב הימני והמשיך בגלישה איטית לכיוון תחנת הדלק, הגיח רכב התובעת ופגע ברכבו בצדו הימני קדמי. בדיון בפני העידו התובעת ואימה וכן העיד הנתבע 1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו – לרבות תמונות מקום התאונה, תמונות הנזק ברכבים והודעות הצדדים במשטרה – ולאחר ששמעתי העדויות בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי לשני הנהגים אחריות לתאונה. מעיון בתמונות מקום התאונה עולה כי בכביש שני נתיבי נסיעה, ימני ושמאלי. כמו כן, קיים שול אספלט רחב מצד ימין. עוד עולה מהתמונות שצולמו בסמוך לאחר התאונה, וכן מעדות שני הנהגים, כי שני נתיבי הנסיעה היו עמוסים ברכבים וכי במקום היה פקק תנועה. יש להוסיף כי התובעת העידה כי בכוונתה היה לפנות ימינה בהמשך לכיוון כביש 4. מהראיות בפני עולה כי גרסתו של הנתבע 1 לפיה רכב התובעת נסע ככל הנראה בשול הדרך ולא בנתיב הימני, מתיישבת יותר עם הראיות בפני מאשר עם גרסת התובעת לפיה נסעה בנתיב הימני ונפגעה מרכב הנתבע ש"נכנס בין המכוניות".

תא"מ (ראשון לציון) 24931-12-15- סיגלית כהן עיראקי נגד אסף ויקטור יוסף

שמות השופטים: אילן בן דור

ע"י עו"ד אבי אריה פסק דין א. מבוא 1. תביעה לפיצוי עקב נזק רכוש לרכב שנגרם בתאונת דרכים, הממחישה ומחדדת מצב של"אסימטריה" בין שני כלי רכב שנסעו אחורנית. כלי רכב אחד נסע לאחור ביציאה מחניה פנימית שבניצב לדרך, וכלי הרכב האחר נסע לאחור, בכניסה לחניה שבמקביל לדרך. מהפן המהותי, כפועל יוצא מחובות הזהירות המיוחדות החלות באסימטריה הזאת, ומהתנהגות הנהגים, ובראי הנסיבות הפרטניות, נגזרה חלוקת האחריות לנזקים. בין היתר, הובהר כי על היוצא מחניה לנקוט זהירות כלפי מתקרבים מכל כיוון בדרך. מהפן דיוני, הובהר שמכוח סעיף 84 לפקודת הנזיקין, אין מניעה לחלק את האחריות בין שני הצדדים לתביעה העיקרית, גם בהעדר תביעה שכנגד. בנוסף, קיימת התייחסות לליקוי דיוני – בניסוח ובאי ציון פרטי חובה חקוקה שנטען שהופרה – בראי תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן:"התקנות החדשות"), שמהן הושמטה ההוראה שעוגנה בעבר בתקנה 74(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:"התקנות הקודמות"). 2 2. התביעה הוגשה כנגד נהג הרכב המעורב וכנגד המבטחת שלו. ההליך סבל ממהמורות דיוניות החל מהגשת התביעה, כמפורט בהחלטות הקודמות (ר' למשל בהחלטות מיום 4.1.18 ומיום 6.5.19 , ואף בפרוטוקול מיום 3.5.21 שרק אחריו הוצגו לראשונה, ובבירור, תמונות חשובות מזירת התאונה, סמוך לשעת התאונה). 3. בשלב זה, המחלוקת שנותרה, היא סביב האחריות ולא סביב הנזק (ע' 10 ש' 22 לפרוטוקול מיום 3.5.21 ) . 4. עקב חריפות המחלוקת וההתנהלות, ההנמקה מפורטת. אתייחס גם להשלכת התקנות החדשות על הטיעון הנוגע לעוולת הפרת חובה חקוקה, וגם לבסיס לחלוקת האחריות בלא תביעה שכנגד.

תאדמ (כפר סבא) 12559-09-21- פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נגד יוסף אבוטבול

שמות השופטים: צוריאל לרנר

חברה לביטוח בע"מ פסק דין 1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 21.4.2021 באורנית. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 15,717 , בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, ושכר שמאי. 2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. 3. נהגת התובע מספרת, כי היתה בתוך מעגל תנועה, כשהבחינה ברכב הנתבעים מגיע במהירות גבוהה, ונכנס למעגל בלא לעצור, למרות ציפייתה שיעצור. הוא פגע בה, הדף אותה קדימה ושמאלה, והמשיך בנסיעה. היא דלקה אחריו ולבסוף עצר. 4. נהג הנתבעים – שהוא הנתבע 1 – לא התייצב למסור עדות, חרף מספר הזדמנויות, ובהחלטה מנומקת נקבע כי לא תינתן הזדמנות נוספת. 5. בהעדר גרסה נוגדת, ולאחר שהובהרה גרסת נהגת התובעת, כאמור (לאחר שבתחילה היתה העדות מבולבלת מעט), נראה כי התובעת עמדה בנטל הראיה המוטל עליה, ולפיכך אני קובע כי הנתבע 1 אחראי להתרחשות התאונה, ועל הנתבעים לשאת בתוצאותיה.

תאדמ (כפר סבא) 45215-10-21- אורי שי- נגד הכשרה חברה לביטוח בעמ

שמות השופטים: איתי רגב

בע"מ תיק חיצוני: בפני כבוד השופט איתי רגב תובעים 1. אורי שי – בתאד"מ 45215-10-21 ע"י ב"כ עוה"ד בכר 2. אברהם זריהן – בתאד"מ 53104-05-22 ע"י ב"כ עוה"ד ר' הורן 3. אופיר סיון 4. הכשרה חברה לביטוח בע"מ – ים בתאד"מ 43155-02-21 ע"י ב"כ עוה"ד דמנד נגד נתבעים 1. הכשרה חברה לביטוח בע"מ בתאד"מ 45215-10-21 ובתאד"מ 53104-05-22 ע"י ב"כ עוה"ד דמנד 2. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ בתאד"מ 45215-10-21 ובתאד"מ 43155-02-21 ע"י ב"כ עוה"ד ר' הורן 3. אופיר סיון – בתאד"מ 53104-05-22 ע"י ב"כ עוה"ד דמנד פסק דין 1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 27.5.20 בירושלים. 2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. 3. אין מחלוקת כי ארעה תאונה בין כלי הרכב של מנורה (בו נהג זריהן) וכלי הרכב של הכשרה (בו נה סיון), וכי כתוצאה מתאונה זו נפגע רכבו החונה של שי. לב המחלוקת בין הצדדים היתה בין מנורה והכשרה – כאשר מוסכם שרכב מנורה יצא מחניה בימין הדרך ואז ארעה תאונה בינו ובין רכב הכשרה שנסע בדרך. 4. בדיון הוצג לעיונו של בית המשפט סרטון ממצלמת אבטחה המתעד את התאונה. 5. מצפיה בסרטון ניתן ללמוד כי רכב רביעי (לא רכבם של מי מבעלי הדין) עמד בנתיב הימני, בחניה כפולה, והמתין לרכב מנורה שיצאה ממקום החניה שבמקביל לכביש מימין. רכב הכשרה הגיע בכיוון הנסיעה של הרכב הרביעי, עקף אותו דרך הנתיב הנגדי – וכאשר במקביל לכך יצא רכב מנורה ממקום החניה והתקדם לקראת ביצוע פניית פרסה, נוצר המגע בין כלי הרכב וכתוצאה מכך נהדפו השניים ופגעו ברכב שי שחנה בצד ימין (מספר מכוניות לפני מקום החניה בו חנה קודם לכן רכב מנורה).

תא"מ (בית שאן) 14919-05-17- מוחמד עאבד נגד בוריס בקר

שמות השופטים: אדהם ספדי

1. זוהי תביעה – המתבררת בהליך של סדר מהיר – שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע כתוצאה מתאונת דרכים שבה היה מעורב 2. כהוראת תקנה 214 ט"ז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, פסקהדין יהיה מנומק בצורה תמציתית. 3. מחומר הראיות עולה כי על העובדות העיקריות אין למעשה מחלוקת: תאונת הדרכים אירעה ביום 04/08/2016 בין רכב פרטי מסוג אופל אסתרא, בעל לוחית רישוי מספר 74-834-13, שהיה נהוג בידי התובע ובבעלותו, לבין משאית בעלת לוחית רישוי מספר 69-977-33 שהייתה נהוגה אותה עת בידי הנתבע מס' 1. המשאית הייתה מבוטחת אצל הנתבעת מס' 2 בביטוח אחריות צד שלישי. 2 4. ביום 23/11/2017 התקיימה בפני ישיבת הוכחות במסגרתה העידו הנהגים – התובע והנתבע מס' 1. במהלך ישיבת ההוכחות הוגשו מטעם הנתבעים ארבע תמונות שצולמו על ידי הנתבע מס' 1 בזירת התאונה (נ/1 ו- נ/2). 5. מחומר הראיות בתיק, לרבות טופס הודעה ראשונית על תאונת דרכים שנשלח לנתבעת מס' 2 על ידי מבוטחתה, עולה כי התאונה אירעה בסמוך לצומת חנניה (הידועה גם כצומת שבע) בכביש 85. הנתבע מס' 1 נסע ישר מכיוון עמיעד ואז אחרי הצומת רכב התובע שהגיע מכיוון בית חולים זיו – בו עובד התובע – ובצומת פנה ימינה לכיוון כפרו – בענה – נכנס לנתיב נסיעת המשאית ואז המשאית פגעה בחלקו שמאלי אחורי של הרכב הפרטי. 6. גם התובע וגם הנתבע מס' 1 העידו על כך שאותה שעה היה עומס כבד בכביש. נהג המשאית העיד כי "זה פקק וזזים לאט" (עמ' 6 לפרוטוקול, שור' 12). עוד הוא מסר כי הרכבים היו עוצרים ואז נוסעים במהירות איטית ושוב עוצרים ואח"כ נוסעים (עמ' 4 לפרוטוקול, שור' 23). לדבריו האו עמד בפקק "אולי 10 דקות, זזים 10 או 5 קמ"ש" (עמ' 3 לפרוטוקול, שור' 34), ובמקום אחר הוא העיד "היינו בפקק הרבה זמן" (עמ' 6 לפרוטוקול, שור' 3 סיפא).

תאדמ (תל אביב) 19093-01-24- שלמה רכב בע"מ נגד ' אריה פרטוש

שמות השופטים: נצר סמארה

בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אורי בכר פסק דין לפניי תביעה, בסדר דין מהיר, לחיוב הנתבעים בפיצוי כספי בגין נזקי רכוש-רכב על רקע תאונת דרכים. העובדות הצריכות לעניין ועיקר טענות הצדדים 1. תאונת הדרכים אירעה ביום 01.12.2022 בין כלי רכב, שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה"). 2. לטענת התובעת, רכב התובעת נסע בנתיבו כדין ובזהירות בכניסה לתחנת דלק, לפתע התפרץ רכב הנתבעים לנתיב נסיעתו, תוך ניסיון יציאה מן המתחם, בחוסר זהירות ומבלי לתת דעתו לדרך, פגע בו וגרם לו לנזקים שהוערכו בידי שמאי רכב. מנגד, מכחישים הנתבעים את אחריות נהגם לתאונה וטוענים כי בעת שרכבם נכנס לתחנת הדלק כדי לתדלק, לפתע רכב התובעת הגיח מאחורי רכב הנתבעים במטרה לעבור לעמדת התדלוק השמאלית ביותר ותוך כדי סטה לנתיב נסיעת רכב הנתבעים ופגע בצדו השמאלי האחורי של רכב הנתבעים. עוד הם טוענים כי רכב התובעת נבדק כחודשיים לאחר התאונה דבר שיש בו כדי לנתק הקשר הסיבתי שבין התאונה לנזק. בטופס ההודעה על התאונה נכתבו דברים דומים. כמו כן, מכחישים הנתבעים את הנזק הנטען לרכב התובעת. 3. למעשה, המחלוקת היא לעניין האחריות לקרות התאונה, לעניין הנזק וזיקתו לתאונה. 4. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה הוצגו ראיות הצדדים והעידה ונחקרה נהגת רכב התובעת בלבד, כאשר נהג רכב הנתבעים לא התייצב לדיון וב"כ הנתבעים הסתפק בעדותו של נהג רכב התובעת (עמ' 3, שורה 2 לפרוטוקול). 5.

תא"מ (הרצליה) 15373-10-19- כלל חברה לביטוח בע"מ נגד ' ולדיק איזמיילוב

שמות השופטים: יעל מרמור דומב

ולדיק איזמיילוב ע"י ב"כ עוה"ד דני גבעתי 2. אלדן תחבורה בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד משה בן ארוש פסק דין 1. לפניי תביעה שעניינה נזק רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה במרץ 2018 באשקלון. 2. התובעת טוענת כי בשעה שעמד רכבה בחניה כדין, נפגע לפתע מרכב נתבע 1 ומרכב נתבעת 2 בעקבות תאונה שהתרחשה ביניהם. כתוצאה מהפגיעה נגרם לרכב התובעת נזק במוקד אחורי שמאלי. התובעת טוענת כי אינה יודעת את סדר הפגיעות, על כן הגישה התביעה נגד שני הנתבעים. 3. הנתבעים דוחים את האמור בכתב התביעה. נתבע 1 טוען בכתב ההגנה כי לא היה מעורב בתאונה, ורכבו כלל לא צוין ברשימת הנהגים המעורבים בתאונה בדיווח בדבר מקרה ביטוח שנמסר לתובעת. נתבעת 2 (להלן: 'אלדן') טוענת כי בשעה שנסע רכבה בנתיב נסיעתו כדין, עקף אותו רכב נתבע 1 – רכב סקודה שחור, עקיפה אסורה במהירות מופרזת מימין, פגע ברכב אלדן, וגרם להתרחשות התאונה. 4. בדיונים שהתקיימו העידו מחזיק רכב התובעת, נתבע 1, אביו של נהג רכב אלדן, ונהג רכב אלדן. 5. העד מטעם התובעת העיד כי היה בביתו בזמן התרחשות התאונה, כששמע רעש של בלמים ומכה, אז הביט בחלון וראה את רכב אלדן עומד לרוחב הכביש בזווית וחוסם את הדרך. כן ראה את הרכב שחנה לפני רכבו כשחלקו על המדרכה, לפיכך יצא החוצה, הבחין במכה משמעותית בצד שמאל ברכבו, על כן החליף פרטים עם נהג רכב אלדן. העד ציין כי במעמד החלפת הפרטים אמר לו נהג רכב אלדן שהתאונה התרחשה בשל מרדף של נתבע 1 אחרי רכבו, ואביו הגיע למקום. לדברי העד לא הבחין במקום ברכב או בנהג נוסף שהיו מעורבים בתאונה.

תאדמ (תל אביב) 60474-08-22- אלדן תחבורה בע"מ נגד ראסם זעטרה

שמות השופטים: נצר סמארה

ע"י ב"כ עוה"ד אוריה אברמוב פסק דין 1. לפניי תביעה, בסדר דין מהיר, לחיוב הנתבעים בפיצוי כספי בגין נזקי רכוש לרכב על רקע תאונת דרכים. רקע עובדתי ועיקר טענות הצדדים 2. תאונת הדרכים אירעה ביום 14.07.2021 בין כלי רכב, מ"ר 779-84-301 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 79-256-56 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה"). 3. התובעת טוענת כי בעת שרכבה חנה בחניה כדין הגיח רכב הנתבעים בנהיגה רשלנית וללא מתן תשומת לב למתרחש בכביש וכתוצאה מכך פגע ברכב התובעת. לטענת התובעת, האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהג רכב הנתבעים. לטענת התובעת, בגין התאונה נגרמו לרכבה נזקים אשר הוערכו על ידי שמאי רכב מטעמה. משכך, עותרת התובעת לחיוב הנתבעים בנזקיה והוצאותיה. 4. מנגד, טוענים הנתבעים כי רכב הנתבעים הוסע בזהירות וכחוק אלא שרכבם החליק על כתם שמן שהיה בכביש ונהג רכב הנתבעים איבד שליטה על הרכב וכתוצאה מכך פגע רכב הנתבעים ברכב התובעת. לטענת הנתבעים, נהג רכב הנתבעים ניסה למנוע את התאונה אך ללא הועיל. עוד טוענים הנתבעים כי כתם השמן היה בבחינת מכשול בדרך "גורם זר מתערב" שלא ניתן היה לצפות. לכן, לטענת הנתבעים, אין להטיל על נהג רכבם כל אחריות לתאונה. כמו כן, מכחישים הנתבעים את הנזק הנטען שנגרם לרכב התובעת ואת היקפו. 5. למעשה, המחלוקת שבין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה ובכלל זה בסוגיית "הגורם הזר המתערב" קרי בשאלה: האם יש בכתם השמן הנטען כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין נהיגתו של נהג רכב הנתבעים לבין התאונה.

ת"ק (חדרה) 35321-11-21- שולמית סיסם נגד אחמד עמאש

שמות השופטים: עמית אביהו גופמן

נמחקה פסק דין 1. ע"פ כתב התביעה התובעת נהגה ברכבה באיזור התעשייה אור עקיבא לכיוון צומת ברניצקי. בטרם החלה לפנות ימינה בכביש 4 לכיוון אור עקיבא, הגיח רכב מהנתיב הנגדי שהוא נהוג ע"י הנתבע מס' 1, תוך שהוא נוסע לכיוון הכניסה של תחנת הדלק וחצה את נתיב נסיעת התובעת. כתוצאה מכך נגרמה התאונה. בהמשך כתב התביעה, התובעת מציינת שפנתה לאבי הנהג ע"מ להגיע להסכמה לגבי הפיצוי על הנזקים אך אבי הנהג, תוך שהוא מנסה להטעות את חברת הביטוח, טען שלא בנו נהג ברכב, כאשר היה ברור לו שבנו כנהג צעיר לא היה מבוטח ע"י הביטוח שעשה אצל נתבעת 3. התובעת הגישה את התביעה נגד בעל הרכב ואישתו. 2. בכתב ההגנה שהוגש ע"י נתבעת מס' 3 שהינה חברת הביטוח, טענה חברת הביטוח שדין התביעה נגדה להידחות שכן הנתבעים 1 ו – 2 מסרו פרטים כוזבים ולמעשה מי שנהג ברכב היה הבן שלא היה מכוסה ע"י פוליסת הביטוח בהיותו נהג חדש. בלא קשר טענה הנתבעת 3 שגובה הנזק מוכחש אך ציינה שכתב ההגנה מוגש רק בשם הנתבעת 3 (חברת הביטוח) ולא בשם נתבעים 1 ו – 2. בהמשך, התביעה כנגד הנתבעת 3 נמחקה ונשארו נתבעים 1 ו- 2 כנתבעים בתיק. למעשה, הנתבעים 1 ו- 2 לא הגישו כלל כתב הגנה והיה מקום לשקול מתן פסק דין בהעדר כתב הגנה, אך מאחר ומדובר בתביעה קטנה והוגש כתב הגנה ע"י הנתבעת 3, החלטתי להמשיך בדיונים ולראות בכתב ההגנה של נתבעת 3 כמתייחס גם אליהם. 3. בזמנו ניתן פסק דין כנגד הנתבעים 1 ו- 2 בהעדר הופעה, אך פסק הדין בוטל לאחר ששולמו הוצאות לתובעת בסך 1,000 .

תא"מ (כפר סבא) 17964-05-20- אילון חברה לביטוח נגד איציק זוהר

שמות השופטים: צוריאל לרנר

ישראל פסק דין 1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 6.8.2019 בדרך בגין באשקלון. התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 38,967 , זאת לאחר שמוקד הנזק האחורי ברכבה (בסך של כ-40,000 ) שולם על ידי הנתבעת 3. בעניין תאונה זו הוגשה תביעה נוספת (תא"מ (פ"ת) 24758-03-20) על ידי הנתבעת 2, נגד התובעת 1 (ונהגה) ונגד הנתבעת 3. 2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים. איש אינו חולק, עם זאת, והדבר תועד בתמונות מהזירה, שבמהלך התאונה פגשה חזית רכב התובעת את אחורי רכב הנתבעים 1-2, וחזית רכב הנתבעת 3 את אחורי רכב התובעת. ברכב הנתבעים 1-2 גם נזק קל בדופן ימין קדמי, ככל הנראה בשל מגע עם מעקה הבטיחות. בניגוד לתאונות "שרשרת" אחרות, כאן המחלוקת אינה מתמקדת בשאלת הדיפה, אלא בשאלת אחריותו המלאה או החלקית של הנתבע 1 להתרחשות התאונה. 3. אין חולק, כי רכב הנתבעת 3 נסע מאחורי רכב התובעת על הנתיב הימני מ-3, ושרכב הנתבעים 1-2 נסע על הנתיב האמצעי, ועבר בשלב מסוים לנתיב הימני, מלפני רכב התובעת. 2 4. נהג התובעת ונהגת הנתבעת 3 – עם הבדלים מסוימים בין גרסאותיהם – מספרים שניהם, שמעבר הנתיב היה חד ופתאומי, וכי התאונה התרחשה מייד לאחר מכן. 5. נהג התובעת, שגילו מתקדם, ואשר פונה לבית החולים לאחר התאונה, מתאר זאת כמעבר נתיב, בלימה שלו, היפגעותו מאחור, וכניסה להלם. הוא לא יודע לספר במי פגעה חזית רכבו ומתי, מה היה סדר כלי הרכב לאחר התאונה, וכיו"ב. עם זאת, הן נהגת הנתבעת 3 והן הנתבע 1 מאשרים, כי תגובתו הראשונה של נהג התובעת, כשמי מהם ניגש אליו (הם חלוקים בשאלה מיהו שניגש אל נהג התובעת לבדוק בשלומו), היתה (כלפי הנתבע 1 ): "למה עשית את זה" 6.

ת"ק (ראשון לציון) 8363-10-21- גלית חיון נגד צפי ארליך

שמות השופטים: דליה אסטרייכר

דין לפני תביעה לפיצוי התובעת בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבה, לטענתה, בתאונת דרכים מיום 26.1.21 . לא היתה מחלוקת בשאלת האחריות וממילא כי תוך כדי נסיעה לאחור פגע רכב הנתבעות ברכב התובעת והדיון התמקד בשאלת אופי וגובה הנזק. לטענת התובעת, הנזקים כפי שנתבעו הם הנזקים מהתאונה וכי בסמוך לאחר התאונה נבדק הרכב על ידי שמאי מטעמה והמוסכם על ידי הנתבעת 2 אשר אמד את הנזקים וחווה דעתו. אלא, שלמרות האמור בחוות הדעת פיצתה הנתבעת 2 את התובע רק על חלק מנזקיה וסירבה לשלם בעד כלל הנזקים ומכאן התביעה. 2 הנתבעות לא חלקו על חוות דעת השמאי וממילא על הערכת אומדן הנזקים כפי שמצא אותם שמאי התובעת. אלא, שלטענתן, שני המוקדים כפי שפורטו בחוות הדעת, כוללים מוקד שאין מקורו בתאונה שעניינה תיק זה. לטענת הנתבעות, חוות הדעת מתייחסת לשני מוקדי נזק שונים מצדי הגלגל השמאלי האחורי של רכב התובעת- האחד, משמאלו למטה דלת שמאלית אחורית; והשני, מימינו למעלה בכנף שמאלית אחורית במגן אחורי ובקשת נוי לכנף, כאשר לטענתן הפגיעה מימינו מקורה שלא בתאונה זו. כראיה לטענתן, תמכו הנתבעות את כתב הגנתן בחוות דעת המומחה לחקירה ושחזור תאונות דרכים ושמאי רכב מר אורי ביטון אשר בדק את רכבי הצדדים חוות דעתו המקצועית והתייצב בבית המשפט להעיד על חוות דעתו.

חקיקה רלוונטית

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975

סעיף: 1. הגדרות

1. בחוק זה – "תאונת דרכים" – מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי; "נזק גוף" – מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי, לרבות פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע בעת אירוע תאונת הדרכים; "שימוש ברכב מנועי" – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד; "נפגע" – אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970; "פקודת הביטוח" – פקודת ביטוח רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) [נוסח חדש], התש"ל-1970; "מבטח" – כמשמעו בפקודת הביטוח, לרבות מי שפטור מחובת ביטוח לפי סעיפים 4 עד 6 לפקודת הביטוח; "רכב מנועי" או "רכב" – רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות; "ישראלי" – אדם הרשום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, וכן מי שבידו אשרה לישיבת ארעי לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952; "האזור" , "ההסכם", "שטחי האחריות הפלסטינית", "מבטח מהאזור" ו"מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית" – כהגדרתם בפקודת הביטוח; "האזורים" – כמשמעותם בחוק יישום חוזה השלום בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית, התשנ"ה-1995; "נוסע יוצא", "נוסע נכנס", "עובד", ו–"שדה התעופה" – כהגדרתם בחוק יישום מזכר ההבנה בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית (שימוש משותף בשדה התעופה עקבה) (הוראת שעה), התשנ"ח-1997;

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975

סעיף: 3. תאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב

3. (א) בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, תחול על כל נוהג האחריות לנזקי הגוף של מי שנסע בכלי הרכב שלו. (ב) נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים. לענין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע. (ג) אירעה תאונת דרכים שבה היו מעורבים אופנוע אחד או יותר ורכב אחר אחד או יותר שאינו אופנוע, ישלמו המבטחים של הרכב האחר למבטחים של האופנוע, 75% מהפיצויים על נזקי גוף שהמבטחים של האופנוע חייבים בתשלומם עקב התאונה, למעט חבות לפי סעיף קטן (ב); המבטחים של הרכב האחר יהיו חייבים יחד ולחוד כלפי המבטחים של האופנוע, ובינם לבין עצמם יישאו בנטל החיוב בחלקים שווים; לעניין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, יחולו הוראות הסיפה של סעיף קטן (ב); בסעיף קטן זה – "אופנוע" – רכב מנועי בעל שני גלגלים המורכבים זה אחרי זה, בין אם חובר אליו רכב צדי ובין אם לאו, לרבות קטנוע ותלת–אופנוע; "תלת–אופנוע" – רכב מנועי הנע על שלושה גלגלים ואשר סווג ברישיונו כתלת–אופנוע או תלת–קטנוע ובלבד שמשקלו העצמי אינו עולה על 400 ק"ג. (ד) שר האוצר, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את יחס חלוקת החבות כאמור ברישה של סעיף קטן (ג), ובלבד שחלפו שנתיים ממועד התחילה של הסעיף הקטן האמור.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975

סעיף: 2. אחריות נוהג ברכב

2. (א) המשתמש ברכב מנועי (להלן – הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב. (א1) הנוהג ברכב ישראלי חייב לפצות נפגע שהוא ישראלי או תייר חוץ על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב אף אם התאונה אירעה באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית או באזורים ויראו את התאונה כאילו אירעה בישראל; לענין סעיף זה – "תייר חוץ" – כמשמעותו בחוק שרותי תיירות, התשל"ו-1976 למעט תושב האזור או תושב שטחי האחריות האזרחית הפלסטינית ובלבד שהוא נפגע במהלך סיור כמשמעותו בחוק האמור; "רכב ישראלי" – רכב הרשום בישראל או החייב ברישום בישראל לפי כל דין, או רכב שאינו חייב ברישום שבעליו הוא ישראלי. (ב) היה השימוש ברכב על פי היתר מאת בעל הרכב או המחזיק בו, תחול האחריות גם על מי שהתיר את השימוש. (ב1) (1) על אף הוראות סעיפים קטנים (א), (א1) ו–(ב), חובתו של הנוהג, וכן של מי שהתיר את השימוש ברכב כאמור בסעיף קטן (ב), לפצות את הנפגע, לא תחול לגבי נפגע שהוא תושב כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן – חוק ביטוח בריאות ממלכתי), בשל שירותי בריאות הכלולים בתוספת השניה או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק האמור, ובלבד שהנפגע זכאי להם לפי אותו חוק; (2) אין באמור בפסקה (1), כדי לגרוע מהחובה לפצות נפגע שהוא תושב בתקופת המתנה לפי סעיף 58 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, חייל שחוק ביטוח בריאות ממלכתי אינו חל עליו לפי סעיף 55 לחוק האמור, או מי שזכאי בשל הפגיעה לגמלה לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. (ג) האחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים.

תקנות התעבורה, התשכ"א-1961

סעיף: 145. תאונת דרכים שתוצאתה נזק לרכב אחר או לרכוש אחר

145. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה או בפגיעה ברכב אחר, או ברכוש אחר, שאינו רכב, הנמצא על הדרך או סמוך לה, ונגרם נזק לרכב האחר או לרכוש האמור בלבד, ימסור בו במקום לנוהג הרכב האחר או לבעל הרכוש או לממונה עליו או לשוטר שהזדמן למקום את שמו ומענו, את מספר רשיון הנהיגה שלו ואת מספר הרישום של הרכב שהוא נוהג בו ושם בעליו ומענו, וכן את מספר תעודת הביטוח ושם החברה המבטחת, ויציג, לפי דרישתם, את אחד מאמצעי הזיהוי כמפורט בתקנה 9(א)(1) ואת תעודת הביטוח וירשה להעתיק כל פרט הרשום בהם. (ב) אם כלי הרכב המעורבים בתאונה או בפגיעה והעומדים במקום אירועה גורמים או עלולים לגרום הפרעה לתנועה, יפנו נוהגיהם את הכביש לתנועה חפשית ומיד לאחר מכן ימלאו את האמור בתקנת משנה (א). (ג) היה הרכב האחר שניזוק עומד ללא השגחה, או שבעל הרכוש או הממונה עליו לא היה במקום – (1) ישאיר נוהג הרכב המעורב בתאונה או בפגיעה הודעה בכתב על גבי הרכב שניזוק, במקום בולט לעין, ובמידת האפשר יעשה כן גם לגבי רכוש שניזוק, ובה יפרט את הפרטים הנזכרים בתקנת משנה (א); (2) יודיע הנוהג ברכב תוך 24 שעות ממועד קרות התאונה לתחנת המשטרה הקרובה למקום התאונה או הפגיעה על אירועה ויפרט שמו ומענו, זולת אם מסר את הפרטים לשוטר שנזדמן במקום ושמו או מספרו של השוטר ידועים לו.

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

סעיף: 64א. הפקרה אחרי פגיעה

64א. (א) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, אשר היה עליו לדעת כי בתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה ולהזעיק עזרה, דינו – מאסר שלוש שנים. (ב) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נפגע אדם, ולא עצר במקום התאונה, או קרוב לו ככל האפשר, כדי לעמוד על תוצאות התאונה, או עצר כאמור ולא הזעיק עזרה, דינו – מאסר שבע שנים. (ג) נוהג רכב המעורב בתאונה שבה נגרמה לאדם חבלה חמורה או שבה נהרג אדם, ולא עצר או לא הזעיק עזרה כאמור בסעיף קטן (ב), דינו – מאסר 14 שנים. (ד) החליט בית המשפט להטיל על אדם עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) או (ג), לא ייתן עליו צו מבחן, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, ולא יטיל עליו מאסר על–תנאי בין כעונש יחיד ובין כעונש נוסף. (ה) בסעיף זה, "הזעיק עזרה" – הושיט עזרה מתאימה בהתאם לנסיבות המקרה ולמקום התאונה, ובכלל זה, בהתאם לנסיבות המקרה, הזעיק את גופי ההצלה המקצועיים הנחוצים למקום התאונה, המתין ליד הנפגע עד להגעתם, דאג למניעת כל נזק נוסף לנפגע ככל יכולתו והגיש לנפגע עזרה ראשונה אם ביכולתו להגישה על פי הכשרתו.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975

סעיף: 12. תפקיד הקרן

(ד1) (1) הגיש נפגע, שהוא ישראלי, לבית משפט בישראל תביעה או בקשה לתשלום תכוף (להלן-התביעה) נגד מבטח משטחי האחריות האזרחית הפלסטינית, נגד הקרן הפלסטינית כמשמעותה בהסכם, או נגד המועצה הפלסטינית (להלן-הנתבע), בשל תאונת דרכים שאירעה בישראל, באזור או בשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית והנתבע לא הגיש כתב הגנה לאחר שנמסר לו כתב התביעה כדין, או חדל מלהתגונן, יורה בית המשפט על המצאת כתב התביעה לקרן והיא תודיע על כך למועצה הפלסטינית או למי שהיא הסמיכה לענין זה; לא הגיש הנתבע כתב הגנה או לא הודיע על חידוש הגנתו, לפי הענין, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הודעה כאמור, תנהל הקרן את ההגנה בתביעה ותפצה את הנפגע בהתאם לפסק הדין שיינתן בה; ה פיצוי יהיה בהתאם לדין החל במקום התאונה ובשיעור שחל שם. (2) המדינה תשפה את הקרן בשל הוצאות ותשלומים ששילמה הקרן בשל התביעה, והיא רשאית לקזזם מן הסכומים המועברים כמשמעותם בסעיף 12 לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994, ויראו אותם לכל ענין, לרבות לענין ערבות המועצה לפי ההסכם, כתשלום בשל פסק דין נגד הנתבע שאין עליו עוד ערעור.

חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016

סעיף: 2. הגדרות

ופרטים נוספים אם נקבעו לפי סעיף 153: (1) פירוט התיקון הנדרש ברכב שנגרם לו נזק כדי להחזיר את מצב הרכב לקדמותו, שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך; (2) הערכת עלות התיקון כאמור בפסקה (1), שלא במסגרת הצעה לקבלת שירות במוסך; (3) הערכת השינוי בערכו של הרכב עקב נזק שנגרם לו, ואם לא ניתן לתקנו-קביעה כי הרכב הוא רכב באבדן גמור לפי פקודת התעבורה; "שיווק רכב"-מכירה של רכב, הספקתו, הצגתו למכירה, לרבות מכירתו או הצגתו למכירה באמצעות אחר מטעמו של מי שעוסק בפעולות האמורות; "שירות רכב"-כל אחד מאלה: (1) ייצור רכב בישראל ושיווקו; (2) ייבוא רכב ושיווקו; (3) סחר ברכב מיבואן כהגדרתו בסעיף 88; (4) ייצור מוצרי תעבורה בישראל; (5) סחר במוצרי תעבורה; (6) הפעלת מוסך או מוסך נייד; (7) סחר ברכב שאינו רכב מיבואן כהגדרתו בסעיף 88; "שליטה"-כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; "שמאות רכב"-הערכת הנזק שנגרם לרכב באמצעות שומת רכב; "שמאי רכב"-בעל רישיון לעיסוק בשמאות רכב לפי פרק ט'; "תוצר"-כל רכב שמייצר יצרן רכב בשם משותף שקבע, המתועד במסמכי התקינה של הרכב וברישיון הרכב; "תיאור"-תיאור בכתב, בעל פה, בציור או בדרך אחרת הנהוגה במסחר, שיש בו הודעה, במישרין או בעקיפין, בדבר אחד הפרטים שלהלן: (1) לעניין רכב או מוצר תעבורה-(א) כמות, משקל ומידות; (ב) ארץ הייצור ושם היצרן; (ג) הסמל המסחרי של היצרן; (ד) חומרים או מרכיבים; (ה) איכות ועמידות; (ו) פגמים בו; (ז) מטרת השימוש בו; (ח) התאמה של מוצר תעבורה לרכב; (ט) בדיקות ותוצאות; (י) אחריות לתקינות ותקופת האחריות; (יא) שירותי התיקונים והתחזוקה שיינתנו לרכב או למוצר התעבורה ואחריות למתן שירותים אלה,

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975

סעיף: 6ב. קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר

6ב. נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.

צו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הסדרים לחלוקת נטל הפיצויים בין המבטחים), התשס"א-2001

סעיף: 2. חלוקת נטל הפיצויים

like
dislike
copy
enlarge
2. (א) אירעה תאונת דרכים שבה היו מעורבים רכב כבד אחד או יותר ורכב קל אחד או יותר, ישלמו המבטחים של הרכב הכבד למבטחים של הרכב הקל 50 אחוזים מן הפיצויים על נזקי גוף כמשמעותם בחוק, שהמבטחים של הרכב הקל חייבים בתשלומם עקב התאונה, למעט חבות לפי סעיף קטן (ב) או לפי סעיף 3(ב) לחוק; המבטחים של הרכב הכבד יהיו חייבים יחד ולחוד כלפי המבטחים של הרכב הקל ובינם לבין עצמם יישאו בנטל החיוב בחלקים שווים. (ב) אירעה תאונת דרכים שבה היו מעורבים אופנוע אחד או יותר ורכב אחר אחד או יותר, ישלמו המבטחים של הרכב האחר למבטחים של האופנוע 50 אחוזים מן הפיצויים על נזקי גוף כמשמעותם בחוק שהמבטחים של האופנוע חייבים בתשלומם עקב התאונה, למעט חבות לפי סעיף 3(ב) לחוק; המבטחים של הרכב האחר יהיו חייבים יחד ולחוד כלפי המבטחים של האופנוע ובינם לבין עצמם יישאו בנטל החיוב בחלקים שווים. (ג) לענין חלוקת החבות לפי צו זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975

סעיף: 7. הגבלת זכאותם של נפגעים

7. נפגעים אלה אינם זכאים לפיצויים לפי חוק זה: (1) מי שגרם לתאונה במתכוון; (2) מי שנהג ברכב תוך הפרת החוק לתיקון דיני העונשין (שימוש ברכב ללא רשות), התשכ"ד-1964, וכן מי שהיה מצוי ברכב ביודעו שנוהגים בו כאמור; (3) מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי-תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; (4) מי שהרכב שימש לו, או סייע בידו, לביצוע פשע; (5) מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח שהיה לו לא כיסה את שימושו ברכב; (6) בעל הרכב או המחזיק בו, שהתיר לאחר לנהוג ברכב כשאין לו ביטוח לפי פקודת הביטוח או כשהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה ושנפגע בתאונת דרכים שאירעה באותה נהיגה, בין בהיותו ברכב ובין מחוצה לו.

עורכי דין בתחום הנזיקין

עו"ד ריטה פרייס

מודיעין

074-7695579

עורכת הדין ריטה פרייס, בעלת תואר ראשון במשפטים (LL.B) חברה בלשכת עורכי הדין משנת 2015.

קרא עוד

RDB עו"ד ריקי בקבני

פתח תקווה

0747695580

עו"ד ריקי בקבני נוטריון ומגשרת - מייסדת חברת R.D.B&co

קרא עוד

עורכי דין נזיקין במודיעין