עורכי דין נדל"ן ראשון לציון

עורכי דין נדל"ן בראשון לציון – סקירת פסיקה, סוגיות משפטיות והמלצות לבחירה

מבוא

תחום הנדל"ן בראשון לציון חווה צמיחה מתמדת, כאשר עורכי דין המתמחים במקרקעין בעיר עוסקים בניהול עסקאות מורכבות, פרויקטים של התחדשות עירונית, היטלי השבחה, ליווי יזמים וקבלנים, ופתרון מחלוקות משפטיות בין בעלי נכסים, דיירים ורשויות התכנון. סקירת הפסיקה והתיקים המשפטיים מציגה תמונה רחבה של התחומים בהם נדרשת התערבות משפטית מקצועית.

עורכי דין נדל ן ראשון לציון
עורכי דין נדל ן ראשון לציון

תחומי פעילות מרכזיים של עורכי דין נדל"ן בראשון לציון

1. תמ"א 38 ופינוי-בינוי

עורכי דין בראשון לציון מטפלים בפרויקטים רבים של התחדשות עירונית, תוך ייצוג דיירים, יזמים וקבלנים.

דוגמה משפטית:
תא (ראשון לציון) 46802-06-17 אמנון טביב נגד גדעון מויאל (03/06/2022):
"התובעת היא חברה פרטית הרשומה בישראל. הנתבעת היא חברה שהייתה במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה אחראית על ביצוע התשתיות במקרקעין, נשוא התביעה, הממוקמים בראשון לציון."

אתגרים משפטיים בהתחדשות עירונית:
  • ניהול מו"מ בין דיירים ליזמים על תנאי הפרויקט.
  • טיפול בהתנגדויות דיירים לפרויקטים של פינוי-בינוי.
  • בדיקת כדאיות כלכלית ומשפטית של פרויקטים מסוג תמ"א 38.
  • ליווי משפטי מול רשויות התכנון והוועדה המקומית בראשון לציון.

2. עסקאות נדל"ן מורכבות

עורכי הדין מלווים עסקאות מקרקעין מורכבות, כולל רכישת קרקעות, הסכמי קומבינציה ועסקאות מסחריות.

דוגמה משפטית:
תא (מרכז) 43089-07-17 גינדי ישראל 2010 בע"מ נגד החברה הכלכלית לראשון-לציון בע"מ (21/02/2023):
"עניינה של התביעה בהשבת הוצאות פיתוח שנגבו בניגוד להלכה שנקבעה בע"א 7368/06 דירות יוקרה בע"מ נ' עיריית יבנה. התובעת, חברה יזמית בתחום הנדל"ן, רכשה זכויות מבעלי מקרקעין שעה שכבר נחתם הסכם בינם לבין הרשויות."

סוגיות מרכזיות בעסקאות מקרקעין:
  • הבטחת זכויות קניין בקרקעות פרטיות וציבוריות.
  • ניהול הסכמי רכישה ומכירה של קרקעות ונכסים מסחריים.
  • בדיקת התחייבויות חוזיות של הצדדים לעסקה.
  • טיפול במימון פרויקטים וקבלת משכנתאות מסחריות.

3. היטלי השבחה ומיסוי מקרקעין

תחום משמעותי בו עוסקים עורכי דין הוא טיפול במיסוי מקרקעין, לרבות היטלי השבחה ומס שבח.

דוגמה משפטית:
תא (ראשון לציון) 63227-01-22 צח טננבאום נגד דליה פרשקובסקי (15/04/2024):
"תביעה כספית שהגישו התובעים נגד הנתבעת, ממנה רכשו מגרש, להשבת סך של כ-350 אלף ש"ח אותם שילמו לעיריית ראשון לציון כהיטלי פיתוח, אשר לטענתם החובה לשלמם חלה על הנתבעת."

נושאים חשובים במיסוי מקרקעין:
  • בדיקה האם חלה חבות בהיטל השבחה לפני מכירת נכס.
  • הפחתת מס שבח בהעברות זכויות מקרקעין.
  • מיסוי עסקאות נדל"ן – חישוב מס רכישה ומנגנוני פטור.
  • ניהול מו"מ מול הרשויות להפחתת חיובי מס מופרזים.

4. ליווי פרויקטים וייצוג יזמים

עורכי הדין מספקים ליווי משפטי ליזמים, קבלנים ומשקיעים, תוך טיפול בהיבטים משפטיים מורכבים של תכנון ובנייה.

דוגמה משפטית:
תא (תל אביב) 29767-06-19 עורך דין שמואל פינקו נגד א.א. בנין עדי עד השקעות נדלן ויזמות בע"מ (21/09/2024):
"לאחר שעיינתי בחומר שהניחו הצדדים בתיק בית-המשפט ושמעתי את עמדותיהם, באתי לכלל מסקנה כי לשם בירור הפלוגתאות בתיק זה דרוש ידע שבמומחיות."

נושאים מרכזיים בליווי יזמים:
  • ייעוץ בנוגע לזכויות בנייה והליכי אישור פרויקטים מול הוועדה המקומית.
  • הגנה על יזמים בתביעות חוזיות ועסקאות רכישה.
  • ליווי מיזמי נדל"ן גדולים משלב ההיתר ועד הביצוע.

שיקולים מעשיים בבחירת עורך דין נדל"ן בראשון לציון

ניסיון וידע מקצועי:

  • התמחות ספציפית בתחום דיני המקרקעין.
  • ניסיון בטיפול בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי-בינוי.
  • היכרות עם הרגולציה העירונית בראשון לציון.

יכולות מקצועיות:

  • ניהול משא ומתן בעסקאות מקרקעין מסובכות.
  • טיפול בהתנגדויות בפרויקטים של התחדשות עירונית.
  • הבנה עמוקה של מיסוי מקרקעין והיטלי השבחה.

זמינות ושירות:

  • מתן ליווי צמוד ללקוחות לאורך כל העסקה.
  • שקיפות בעלויות ולוחות זמנים ברורים.
  • זמינות גבוהה לפגישות והתייעצות.

סיכום

משרד עורכי דין מקרקעין בראשון לציון לציון מתמודדים עם קשת רחבה של סוגיות משפטיות, החל מעסקאות נדל"ן מסחריות, דרך טיפול בהיטלי השבחה ועד לייצוג יזמים וקבלנים בפרויקטים של התחדשות עירונית. ליווי משפטי מקצועי ומקיף חיוני לכל מי שעוסק בנדל"ן בעיר, בין אם מדובר ברוכשי דירות, משקיעים או יזמים. מומלץ לבחור עורך דין בעל ניסיון מוכח בתחום, הכרה מעמיקה של השוק המקומי ויכולת לנהל הליכים משפטיים בצורה מקצועית.

סימוכין

ת"א (ראשון לציון) 46802-06-17- אמנון טביב נגד גדעון מויאל

שמות השופטים: אבי סתיו

וילנר בשם הנתבע 1: עו"ד אהובה ריבוש פסק דין תביעה לסעדים של סילוק יד, מניעת הטרדה והסרת מפגעים, וכן לפיצוי כספי בסך 200,000 ש"ח, בטענה כי הנתבע 1 ("הנתבע") השתלט על שטחים משותפים ומונע מהתובע לעשות שימוש סביר בנכס שלו. רקע 2 1. עניינו של ההליך במבנה מלבני בן שתי קומות הנמצא ברחוב הרב גרופי 8 בראשון לציון, במקרקעין הידועים כגוש 5033 חלקה 32 ("המבנה" ו"המקרקעין", בהתאמה). חזיתו של המבנה פונה לרחוב וביתר צדדיו מקיפה אותו רצועה מלבנית של שטח פתוח ברוחב של 5-4 מטר, אשר בפועל משמשת חלקה ככביש מעבר וחלקה כחצר אחורית של מפעל הנמצא בבעלות הנתבע (וליתר דיוק, של חברה הנמצאת בבעלותו). המקרקעין הם בבעלות משותפת במושע של עיריית ראשון לציון (725/1009 חלקים) ושל הנתבע (284/1009 חלקים). 2. התובע התקשר עם עיריית ראשון לציון ("העירייה") בשני חוזי חכירה. חוזה חכירה אחד נחתם ביום 6.8.1979 , אולם תקופת החכירה לפיו מתחילה בשנת 1977. החכירה מתייחסת לשטח של 145 מ"ר בקומת הקרקע, ומטרת החכירה היא ניהול עסק של נגרייה. על פי החוזה, מסתיימת תקופת החכירה ביום 31.8.1996 , אולם לטענת התובע החכירה הוארכה בהסכם מאוחר יותר עד שנת 2020. בהקשר זה יוער, כי התובע צירף הסכם מסגרת הקובע לכאורה אפשרות להארכת החכירה, אולם לא צורף הסכם המאריך את החכירה. ביום 14.2.2003 חתמו התובע והעירייה על חוזה חכירה נוסף, המתייחס לשטח של 167 מ"ר בקומה העליונה. מדובר בשטח שהעירייה החכירה קודם לכן לאדם אחר, אשר התובע רכש ממנו את זכויותיו ביום 14.1.1998 . מכיוון שתוקף חוזה החכירה עם אותו אדם פג, התקשרו התובע והעירייה ביום 14.2.2003 בחוזה חכירה לגבי שטח זה, לתקופה של 24 שנים החל מיום 15.2.1998 .

פסק דין |02/06/2022 |שלום – ראשון לציון

ת"א (מרכז) 43089-07-17- גינדי ישראל 2010 בע"מ נגד החברה הכלכלית לראשון-לציון בעמ

שמות השופטים: אורן שוורץ

מוסקוביץ נגד נתבעים 1. החברה הכלכלית לראשון-לציון בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ניר מילשטיין ועו"ד לירון בן נחום 2. עירית ראשון לציון ע"י ב"כ עוה"ד רעות קרמר פסק דין הרקע לתביעה 1. עניינה של התביעה שלפניי בהשבת הוצאות פיתוח שנגבו בניגוד להלכה שנקבעה בע"א 7368/06 דירות יוקרה בע"מ נ' עיריית יבנה (נבו 27.06.2011 ) (להלן – הלכת דירות יוקרה). התובעת, חברה יזמית בתחום הנדל"ן, רכשה זכויות מבעלי מקרקעין שעה שכבר נחתם הסכם בינם לבין הרשויות. מכוח אותו הסכם שנערך שנים לפני הלכת דירות יוקרה, התחייבו הבעלים לשאת בעלות הפיתוח הסביבתי במקרקעין במקום לשלם היטלי פתוח מכוח חקיקת העזר העירונית ובמקום לשאת בתשלום היטל השבחה. התובעת נכנסה לנעליהם של הבעלים, חתמה על "נספח להסכם פיתוח" ונשאה בחיובים שנקבעו בו. הרשויות מצידן ביצעו את עבודות הפיתוח ללא גביה נוספת של היטלים. לטענת התובעת גביית הכספים ממנה נעשתה שלא כדין ובניגוד להלכת דירות יוקרה. פנייתה אל הנתבעות להשיב את הסכומים ששולמו – נדחתה. לפיכך הוגשה התביעה דנן במסגרתה עתרה התובעת לחייב את הנתבעות להשיב לה את היטלי הפיתוח שנגבו ממנה שלא כדין בסך 10,137,694 . עיקר טענות התובעת 2. תכנית רצ/93/1 שעניינה הקמת שכונת מגורים (להלן – התכנית) חלה על המקרקעין הידועים כגוש 6286, חלקה 333 ו-334 (מגרשים 2025 ו-2026 בתכנית) בעיר ראשון לציון (להלן – המקרקעין). ביום 22.06.2004 נחתם הסכם פיתוח (להלן – הסכם פיתוח) בין נתבעת 2, עיריית ראשון לציון (להלן – העירייה) והוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון (להלן – הוועדה המקומית) לבין בעלי הזכויות במקרקעין (להלן – הבעלים) מצד שני ונתבעת 1, החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ (להלן – החברה הכלכלית) מצד שלישי.

פסק דין |20/02/2023 |מחוזי – מרכז

ת"א (ראשון לציון) 63227-01-22- צ"ח טננבאום נגד דליה פרשקובסקי

שמות השופטים: כרמית בן אליעזר

אסף שובינסקי וחן שומרת פסק דין 1. תביעה כספית שהגישו התובעים נגד הנתבעת, ממנה רכשו מגרש, להשבת סך של כ- 350 אלף אותם שילמו לעיריית ראשון לציון כהיטלי פיתוח, אשר לטענתם החובה לשלמם חלה על הנתבעת. 2. אין חולק, כי ביום 15.5.2019 נחתם בין הצדדים הסכם, מכוחו רכשו התובעים מהנתבעת את המגרש המזוהה כמגרש מספר 4, במקרקעין הידועים כגוש 3628 חלקה 16, ברח' המייסדים 9 ראשון לציון (להלן: המגרש ו-המקרקעין בהתאמה). מדובר במגרש בשטח 602 מ"ר, שהוא אחד מארבעה מגרשים המרכיבים את החלקה. עובר לחתימה על הסכם המכר, הופקדה ע"י הנתבעת תכנית בניין עיר מקומית, שעיקריה איחוד וחלוקה (בהסכמת הבעלים) והגדלת מספר יחידות הדיור מ-4 ל-8 יחידות דיור. בהתאמה, בסעיף 3.7 להסכם הצהירה הנתבעת והתחייבה כי "הפקידה תב"ע מקומית כהגדרתה דלעיל, ועם קבלת מתן תוקף לתב"ע המקומית, יירשם הממכר כתת חלקה נפרדת ועצמאית המקנה זכויות בניה לבניית 2 יחידות דיור כחלק ממבנה דו משפחתי". תכנית בניין עיר זו, שמספרה רצ/מק/9/7/50/1, אשר במועד חתימת ההסכם הייתה מופקדת בלבד וטרם אושרה למתן תוקף, תכונה להלן "התכנית החדשה". סעיף 8.3 להסכם המכר מסדיר את התחייבויות הצדדים בכל הנוגע לתשלום תשלומי החובה השונים שחלים ויחולו על המקרקעין כדלקמן: "היטל השבחה (לרבות דמי פיתוח) שיוטל על הממכר בגין תכניות בניין עיר שאושרו למתן תוקף עד למועד חתימת הסכם זה, לרבות כל היטל השבחה ו/או דמי פיתוח בגין תכניות רצ/7/50/1, רצ/1/7/50/1, למעט תשלום היטל ההשבחה ביחס לממכר בלבד שיחול כתוצאה מאישור התב"ע המקומית שהוגשה על ידי המוכרת אשר עניינה פיצול המקרקעין (תכנית רצ/מק/9/7/50/1) יחול על המוכרת.

פסק דין |14/04/2024 |שלום – ראשון לציון

ת"א (תל אביב) 29767-06-19- עורך דין שמואל פינקו נגד ' א.א. בנין עדי ע"ד השקעות נדלן ויזמות בע"מ,

שמות השופטים: גיא הימן

טיומקין 1, ראשון לציון נגד הנתבעת (התובעת שכנגד) : א. א. בנין עדי עד השקעות נדלן ויזמות בע"מ, נגד הנתבעים שכנגד: עו"ד שמואל פינקו ועוד 28 בעלי-זכויות בשם התובע (הנתבעים שכנגד): עו"ד שמואל פינקו בשם הנתבעת (התובעת שכנגד): עו"ד נמרוד כנפי החלטה מינוי מומחה מטעמו של בית-המשפט 1. לאחר שעיינתי בחומר, שהניחו הצדדים בתיק בית-המשפט ושמעתי את עמדותיהם, באתי לכלל מסקנה כי לשם בירור הפלוגתאות בתיק זה דרוש ידע שבמומחיות. לפיכך, בהתאם לסמכותי שבתקנה 88(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 אני ממנה בזה למומחה מטעמו של בית-המשפט, ככל שיואיל לטול עליו את המלאכה, את המהנדס ניר אנגל. פרטיו של המומחה ליצירת קשר הם בנייד: 03-6955255; דוא"ל: mail@engeleng. co. il. הצדדים יפנו אל המומחה ויביאו לעיונו החלטה זו. הצדדים ישתפו פעולה עם המומחה ויעמידו לעיונו כל חומר שיימצא לו דרוש. המומחה יעיין בכל חומר נוסף, שיבקשו הצדדים להניח לפניו וכן ישמע כל טענה על-פה שיבקשו הם ובאי-כוחם להשמיע באוזניו. 2. קודם שיחל בעבודתו, על המומחה לפעול כמצוותה של תקנה 89(א) לתקנות סדר הדין ולהגיש לבית-המשפט, לא יאוחר מיום 6.10.2024 הצהרה בדבר היעדרו של ניגוד-עניינים. להלן לשון התקנה: "לצורך מניעת ניגוד עניינים, יצהיר מומחה מטעם בית המשפט מיד עם קבלת המינוי ובטרם יחל תפקידו על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לבית המשפט; ההצהרה תהיה ערוכה לפי הנוסח בטופס 6 שבתוספת הראשונה ותומצא לבית המשפט ולבעלי הדין".

החלטה |20/09/2024 |שלום – תל אביב

פסיקה רלוונטית

ת"א (תל-אביב-יפו) 2004-06- משה שוב נגד הצלחת יחזקאל בעמ

שמות השופטים: דרורה פלפל / ס

בהתאם להסכם העקרונות הנ"ל נוספו למקרקעי הנתבעת זכויות בניה בשיעור משמעותי, והוא איפשר הפשרת כל מתחם בפני עצמו, ללא תלות במתחמים אחרים, באופן המאיץ את התכנון והמימוש. בנוסף העיד התובע בתצהירו (סע' 104-102 ל-ת/21) על פעולותיו והישגיו במהלך השנים בטיפול בשומות היטלי ההשבחה שהושתו על מקרקעי הנתבעת, ובהפחתות חיובי מס הרכוש (סע' 107 112-107 ל-ת/21). פעולות נוספות שביצע התובע עבור הנתבעת עליהן העיד בתצהירו כוללות, בין היתר, טיפול בהיטלי ביוב (סע' 115-113 ל-ת/21), ניהול הליכים משפטיים בשם הנתבעת (סע' 116 ו- 125-124 ל-ת/21), הכנת תכנית הפירוק (סע' 118-117 ל-ת/21), מתן שירותים משפטיים לחברת בת של הנתבעת "דרום יהודה ראשל"צ נכסים בע"מ" (סע' 121-119 ל-ת/21), ועריכת חוזי שכירות (סע' 123-122 ל-ת/21). לתצהירו של התובע צורפו מכתבים שקיבל מנציגי הנתבעת המעידים על הערכתם כלפי העבודה שבוצעה על ידי משרדו (נספחים ז'2-ז'6 ל-ת/21). היועץ המשפטי של הוועדה המקומית בראשון לציון, עו"ד רועי בר, המכהן בתפקידו משנת 1988, העיד בחקירתו בבית המשפט שהוא החל לטפל במקרקעין של הנתבעת בשנת 1984 כשעבד במשרדו של אביו המנוח שייצג את עיריית ראשון לציון באותן שנים. לעדותו (עמ' 4 שורות 33/30): "ת: כמעט בכל "אבן" שהרמתי בראשל"צ באותן שנים מצאתי את טביעת היד או חתימת ידו של משה שוב. זה היה נכון גם למתחם הזה שבו הוא ייצג, למיטב זכרוני, 5 מתוך 8 החברות כמנהל. . . ". בהמשך העיד לגבי יחסי התובע עם העירייה (עמ' 7 שורות 21/20, 23): "ת: . . . הוא נכנס לעימותים עם העירייה כמעט בכל נושא.

פסק דין |29/10/2012 |מחוזי – תל אביב

ת"א (מרכז) 43089-07-17- גינדי ישראל 2010 בע"מ נגד החברה הכלכלית לראשון-לציון בעמ

שמות השופטים: אורן שוורץ

ביום 22.06.2004 נחתם הסכם פיתוח (להלן – הסכם פיתוח) בין נתבעת 2, עיריית ראשון לציון (להלן – העירייה) והוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשון לציון (להלן – הוועדה המקומית) לבין בעלי הזכויות במקרקעין (להלן – הבעלים) מצד שני ונתבעת 1, החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ (להלן – החברה הכלכלית) מצד שלישי. הסכם הפיתוח עיגן את הסכמות הצדדים לפיתוח והקמת שכונת מגורים. 3. גינדי ישראל 2010 בע"מ (להלן – גינדי) היא חברה העוסקת בבנייה ויזום של פרויקטים בתחום הנדל"ן. בשנת 2014 התקשרה גינדי בהסכם רכישה עם ה"ה עזרא ליפמן, חלק מהבעלים של המקרקעין במטרה להקים עליהם בנייני מגורים בבנייה רוויה (להלן – הסכם הרכישה). ביום 13.03.2014 חתמה גינדי מול העירייה, הוועדה המקומית והחברה הכלכלית על נספח להסכם הפיתוח במסגרתו חויבה בתשלום הוצאות פיתוח בהתאם לתכנית (להלן – הנספח להסכם הפיתוח). 4. ביום 17.03.2014 שילמה גינדי לחברה הכלכלית ולעירייה מכוח הנספח להסכם הפיתוח סך 17,305,891 בעבור הוצאות פיתוח. סכום זה גבוה משמעותית מהסכום שהיה נגבה ממנה בהתאם לחוקי העזר העירוניים, אשר נכון למועד התשלום היה מגיע לסך 6,746,551 בלבד. בהתאם להלכת דירות יוקרה אין תוקף להוראה בהסכם המסמיכה רשות מקומית לגבות היטלים שעל פי דין אין היא מוסמכת לגבותם. לפיכך הנספח להסכם הפיתוח שעליו חתמה גינדי אינו מקים סמכות לנתבעות לגביית הוצאות פיתוח שעולות על אלה שנקבעו מכוח חוקי העזר. לפיכך יש להשיב לגינדי סך 10,137,694 המשקף את סך הוצאות הפיתוח אשר נגבו ממנה ביתר. עיקר טענות הנתבעות 5. גינדי חתמה על שני מסמכים עיקריים: האחד – הסכם מכר מיום 12.03.2014 שנחתם בינה לבין הבעלים, במסגרתו רכשה גינדי מחלק מהבעלים את הבעלות במגרשים 2025 ו-2026 במקרקעין עליהם חל הסכם הפיתוח (להלן – הסכם המכר).

פסק דין |20/02/2023 |מחוזי – מרכז

עת"מ (תל-אביב-יפו) 1491/06- לאה ברוך ו-23 אח בעתמ 1491/06 נגד מינהל מקרקעי ישראל, מחוז מרכז

שמות השופטים: נורית אחיטוב

הן באי-הגילוי והן בקביעת ההוראה הנ"ל הפר המינהל את חובותיו לפעול למען הציבור. 9. שנית, טוענים העותרים ביחס להליכי תכנון ובניה ביחס למקרקעין ("הפן התכנוני"). לפי הנטען בעניין זה: המשיבים ראשון לציון מסייעים לזוכות במכרז לפתוח את המתחמים המסחריים במקרקעין, במחיר עקיפת התהליכים המתחייבים לפי דיני התכנון והבניה. בהקשר זה נטען כי ראש העירייה – המשמש גם כיושב ראש הוועדה המקומית – גיבש דעה מוקדמת בעניין זה לטובת אישור התוכנית המוצעת. העותרים חוששים כי על מנת להתמודד עם לוח הזמנים לאישורה של התוכנית המוצעת, המשיבים ראשון לציון (או מי מהם) עשויים להכשיר את הקמת ופתיחת המתחמים המסחריים במקרקעין בדרך של מתן היתר לשימוש חורג, שאינה ראויה בנסיבות העניין. כמו כן, אין זה סביר כי המשיבים ראשון לציון מאפשרים לזוכות (או מי מהן) לבצע עבודות בניה במקרקעין, הטעונות היתר – כאשר בסופו של יום ייתכן כי כלל לא יתאפשר להן להקים מבנים לשימוש מסחרי במקרקעין. הסעדים המבוקשים בעתירה הראשונה 10. לפיכך, במסגרת העתירה הראשונה הסעדים המתבקשים הם הצהרתיים, צווי עשה וצווי מניעה לפיהם: א. על המינהל לבטל את המכרזים, ליתן הודעות ביטול לזוכות במכרזים ולהימנע מעשיית כל פעולה לקיום תוצאות המכרזים, ובכלל זה חתימת חוזים עם הזוכות, קבלת תשלומים וכיוצא באלה. ב. תוכניות בניין עיר החלות אינן מאפשרות הקמה ופתיחה של מרכזי מסחר ו/או מתחמים מסחריים ו/או הקמת מתחמים מסוג פאואר סנטר (power center), בדרך של מתן היתר לשימוש חורג. ג. לאסור על המשיבים ראשון לציון ליתן לזוכות במכרזים (או מי מטעמן) היתרי בניה להקמת מבנים המיועדים לשמש למסחר בתחום תוכניות בניין העיר החלות ו/או כל היתר לביצוע עבודות כלשהן להקמת מבנים המיועדים לשמש למסחר, אלא לאחר שישונו תוכניות בניין העיר החלות – אם וככל שתשוננה – ויתירו שימוש מסחרי בשטח עליהן היא חלה.

החלטה |27/01/2007 |מחוזי – תל אביב

ת"א (ראשון לציון) 2293-10-19- עורך דין אלכסנדר לבון נגד ' מוריס קובי

שמות השופטים: ליאת ירון

לצד האמור, במסגרת הראיות שהגיש קובי, צירף לתצהירו גם את ההסכם שבסופו של יום נחתם בין נתבעת 2 לבעלי הזכויות בבניין ברחוב הרימון 11 בעיר ראשון לציון, כאשר ההסכם נושא תאריך 25.4.17 -קרי נחתם שנים קודם להסכם שכר הטרחה שצורף על ידי לבון, וגם בכך מצאתי תמיכה בטענה לפיה לבון לא טיפל משפטית בפרויקט האמור-בוודאי שלא מתחילתו ועד סופו. עוד אוסיף, כי לתצהירו של קובי צורפו חשבונות עסקה ממשרד עו"ד יוזוק הממוענים לנתבעת 2 , על גביהם צוין "שכ"ט הרימון 11 תמ"א 38"-קרי, התשלום לעו"ד יוזוק שולם על ידי נתבעת 2 בגין הטיפול המשפטי ביחס לפרויקט האמור, ואף בכך יש משום חיזוק לטענות קובי לפיהן הטיפול המשפטי בעניין, לא נעשה על ידי לבון. משכך, אני דוחה גם התביעה בגין ראש נזק זה. 37. בדומה, אני דוחה את ראש הנזק הנתבע בגין חוב נטען בסכום של 491,400 ₪ ביחס לטיפול בפרויקט ברחובות חלץ והלוחמים בעיר ראשון לציון. לבון בתצהירו טוען כי קובי מסר לו כי אושרה בניית 6 יחידות דיור וכי יחידות אלה מתווספות ל-8 יחידות בבניין ומשכך עת עסקינן ב-14 דירות בשווי של 2 מליון ₪ לדירה, זכאי הוא ל1.5% מסך של 28 מליון ₪ בתוספת מע"מ, תוך שמפנה בעניין זה לנספח יד'2 לתצהירו ולהלן תוכנו: 38. כעולה מהנספח, הטיפול המוסכם כלל קידום בניית הפרויקטים, ובכלל זה הגשת תכניות, ניהול משא ומתן עם בעלי הזכויות הרלבנטיים ומוסדות וגופים רלבנטיים אחרים וכן עריכת הסכמי מכר דירות "וכל הקשור לכך", אלא שלבון כלל לא ראה לפרט מה נעשה על ידו , אם בכלל, והסתפק בהצהרה לפיה: "הסכם זה כלל התייעצויות בין הנתבע לביני בכל הקשור בקבלת דירה נוספת (מ 6 ל-7 דירות) ופתרון בניית גדר לשכנים כדי לאפשר זכות מעבר לחניות" (סעיף 56א לתצהירו של לבון).

פסק דין |04/09/2024 |שלום – ראשון לציון

ת"א (תל אביב) 2336-04- עיריית ראשון לציון נגד משה קידר

שמות השופטים: דר עמירם בנימיני

בדיון המוקדם קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט, לפיה בשלב הראשון תינתן החלטה בשאלות השנויות במחלוקת מבחינה עובדתית ומשפטית, ובהתאם להחלטה זו ימונה שמאי מוסכם מטעם בית המשפט שיקבע האם וכמה צריכים הנתבעים לשלם לתובעת. לפיכך לא נשמעו בשלב זה עדויות השמאים המומחים מטעם הצדדים, אלא רק עדותה של גב' רונית שרון, מנהלת יחידת נכסים עסקיים בעירייה (להלן: "שרון") ועדותו של נתבע 2 (להלן: "קידר"). הצדדים הגישו סיכומים בכתב לצורך ההכרעה בשאלות הנדונות בשלב הראשון. יש להעיר באופן כללי כי כתב ההגנה של הנתבעים כולל טענות עובדתיות שאינן מגובות בתצהירו הקצר של הנתבע 2, שהוא התצהיר מטעם הנתבעים. ניתן להתייחס לטענות אלו רק ככל שהן עולות מהמסמכים שצורפו. ב. תשתית עובדתית 4. העירייה הינה הבעלים הרשום של המגרש בשטח 3,673 מ"ר הידוע כגוש 5032 חלקה 28 ברחוב ספיר 5 באזור התעשייה החדש בראשון לציון (להלן: "המגרש"). על המגרש קיימים מבנים לתעשייה ומלאכה בשטח של כ-20 משטחו (קידר, בעמ' 21). 5. ביום 7.2.83 נחתם הסכם חכירה בין העירייה לבין הנתבעים 2-1 (להלן: "חוזה החכירה"). נתבעת 3 היא חברה שבאמצעותה ביצע נתבע 1 עבודות ימיות, כפי שמצהיר נתבע 2 שהוא בנו, והיא זו שהשתמשה במגרש. העירייה מדגישה כי הנתבעת 3 מעולם לא היתה חוכרת במגרש, ולא ניתנה הסכמת העירייה להעביר אליה זכויות במגרש (סעיף 6 לתצהיר שרון). בעת שהנתבעים 1-2 רכשו את זכויות החכירה במגרש מאברהם ורבקה יעקב בשנת 1982, היו על המגרש סככות ומבנה טרומי. לפני כ-6 שנים מכר נתבע 1 את מניותיו בנתבעת 3, וכיום נעשה בה שימוש למטרת חניון (קידר בסעיפים 2-3 לתצהירו).

החלטה |18/01/2011 |מחוזי – תל אביב

ת"א (תל אביב) 27849-10-16- נציגות הבית המשותף ברחוב ישראל גלילי 25 נגד ' גינדי מגדלי הלאום בע"מ

שמות השופטים: גלעד הס

2-138. דרורה נתנאל ואח' נגד הנתבעות 1. גינדי מגדלי הלאום בע"מ 2. גינדי החזקות בע"מ התובעים על ידי-עו"ד טל רבינוביץ' ועו"ד ענת כהן הנתבעות על ידי-עו"ד שרון זיגר ועו"ד שירן ויינברגר פסק דין רקע 1. התובעת 1 הינה נציגות הבית המשותף של הבניין ברחוב ישראל גלילי 25 בראשון לציון אשר נבנה על המקרקעין הידועים כמגרש 10 בחלקה 258 בגוש 3946 (להלן: "הבניין"). התובעים 2 עד 138 הינם בעלי הזכויות ב-84 יחידות הדיור בבניין, כלל התובעים יכונו להלן: "התובעים". הבניין הינו מגדל מגורים בן 22 קומות מגורים הכולל 84 יחידות דיור. 2. הנתבעת 1, גינדי מגדלי הלאום בע"מ, הינה החברה אשר יזמה את הקמת הבניין ומכרה את יחידות הדיור בו. הנתבעת 2, גינדי אחזקות בע"מ, הינה חברת האם של הנתבעת 1, הנתבעות 1 ו-2 יכונו להלן: "הנתבעות". 3. אין מחלוקת, כי טופס 4 לבניין ניתן ביום 25.5.2015 . 4. התובעים סברו, כי ברכוש המשותף בבניין שנמסר להם קיימים ליקויי בניה מסוגים שונים, ומכאן שכרו מומחים שונים אשר יחוו דעתם על ליקויי הבניה. כמו כן, התובעים פנו לנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") בדרישה לתקן את הליקויים, אולם לאחר שלטעמם הנתבעת לא טפלה בליקויים באופן ראוי, הוגשה ביום 25.10.2016 התביעה שלפניי. 5. במסגרת התביעה המקורית התבקשו סעדים בשלושה מישורים: המישור הראשון, בקשה למתן צו עשה לתיקון ליקויים שונים, ובפרט תיקונים בחיפוי האבן החיצוני ובקירות החוץ, באיטום חניונים ובפתיחת מעבר למאגר המים. המישור השני, ירידת ערך המבנה אשר נאמדה על ידי שמאי מטעם התובעים, ואשר במסגרת כתב התביעה המקורי הועמדה על סכום של 2,000,000 ₪. המישור השלישי, פיצוי בגין ליקויי בניה בהתאם לחוות דעת מומחה מטעם התובעים בסכום של 3,208,462 ₪ וכן הוצאות נלוות כגון, עלויות המומחים ומעבדות.

פסק דין |16/07/2024 |מחוזי – תל אביב

ת"א (מרכז) 62452-06-22- עיריית ראשון לציון נגד ' הצלחת יחזקאל בע"מ

שמות השופטים: אורן שוורץ

נתבעים (מבקשים) 1. הצלחת יחזקאל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מתן בן חמו 2. אורי טוויג ואח' ע"י ב"כ עוה"ד ליאורה אפרתי 3. איריס אסא ואח' ע"י ב"כ עוה"ד הילה לביא-יתים פסק דין הרקע לבקשות והליכים קודמים 1. לפניי מספר בקשות לסילוק על הסף של התביעה. התובעת, עיריית ראשון לציון, היא אחת מבעלי הזכויות בחלקת מקור 1 בגוש 3946 (להלן-החלקה). גם הנתבעים הם בעלי זכויות בחלקה על גלגוליה השונים. ביום 7.9.1995 נחתם הסכם עקרונות (להלן-הסכם העקרונות) בין עיריית ראשון לציון לבין מספר חברות שונות שהיו באותה עת בעלות זכויות בחלקה. בהסכם העקרונות נקבעו המהלכים התכנוניים באשר להשבחת החלקה. בין היתר, נכללה הוראה לפיה בעלי הזכויות בחלקה לא יהיו זכאים לפיצויים לרבות לפיצויים מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן-חוק התכנון והבניה). ביום 9.7.1997 ניתן תוקף פסק דין להסכם העקרונות במסגרת הליך פירוק שיתוף בת"א (שלום רמלה) 2170/94 הצלחת יחזקאל בע"מ נ' עיריית ראשון לציון. 2. במרוצת השנים, התקיימו הליכים שונים בנוגע לקשר שבין הסכם העקרונות לבין חיוב בפיצויים ובהיטל ההשבחה. הליכים אלה התנהלו בין הנתבעים לבין הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון (להלן-הוועדה המקומית). להלן יוצגו חלק מההליכים אשר רלבנטיים לענייננו: א. ערר (ועדות ערר-תכנון ובנייה מרכז) 377/08 האוניברסיטה העברית י-ם נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון (נבו 30.6.2013 ), שם במסגרת הדיון בעררים 389/08, 397/08, 9035/08, 9036/08, 9037/08 טענה הוועדה המקומית כי הסכם העקרונות אינו מחייב את מוסדות התכנון. ב. עמ"נ (מינהליים מרכז) 55176-12-13 נגור ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה "שרונים" (נבו 14.12.2017 ) (להלן-עניין נגור), שם נקבע בין היתר: "באשר להסכם העקרונות הוא נחתם עם עיריית ראשל"צ ולא עם הועדה המקומית, ועל כן אין בו כדי לחייב את הועדה המקומית".

פסק דין |24/11/2024 |מחוזי – מרכז

עמ"נ (מרכז) 24069-06-14- הרבוע הכחול נדלן בע"מ נגד ועדה מקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון

שמות השופטים: זהבה בוסתן

מערערים הרבוע הכחול נדל"ן בע"מ עו"ד ענת בירן ועו"ד דפנה תמיר נגד משיבים ועדה מקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון עו"ד מישאל שרעבי 2 פסק דין בפני ערעור המכוון כנגד החלטת ועדת הערר לתכנון ולבניה – פיצויים והיטל השבחה מחוז מרכז (להלן: "ועדת הערר"), מיום 30.04.14 , לדחות את עררים 8104/12 ו – 8119/12 (להלן: "העררים"). העררים כוונו כנגד קביעות השמאים המכריעים, בכל אחת מהשומות המכריעות, כי תכנית רצ/1/1/יג היא תכנית משביחה. לטענת המערערת, ההשבחה נוצרה בעקבות החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון מיום 9.6.04 (להלן "הוועדה המקומית") אשר הוסיפה שטחי שרות לכל אזורי העיר, כהשלמה להנחיות תכנית המתאר רצ/1/1 ותיקוניה, וזאת מכח תקנה 13(ב)(3) לתקנות התכנון והבניה (תקנות חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות והיתרים) התשנ"ב – 1992 (להלן "תקנות חישוב שטחים") והיא מהווה את ה"מצב התכנוני הקודם", ואילו תכנית רצ/1/1/יג היא תכנית ב"מצב התכנוני החדש" ואיננה תכנית משביחה כיוון שאינה מוסיפה שטחי שרות מעבר להחלטת הוועדה המקומית מיום 9.6.04 . העובדות הרלוונטיות והמצב התיכנוני על ציר הזמן: 1. ביום 11.08.88 , רכשה המערערת זכויות בשתי חלקות המצויות באזור התעשיה החדש בראשון לציון (להלן "המקרקעין"): חלקה 179 בגוש 3946, בשטח של כ- 24.114 דונם (נשוא ערר 8104/12 ולהלן "המקרקעין ברזיאל"). חלקה 177 בגוש 3946, בשטח של כ- 11.5 דונם (נשוא ערר 8119/12 ולהלן "המקרקעין בפלטין"). 3 2. ביום 30.07.70 פורסמה למתן תוקף, בילקוט פרסומים 1646, תכנית רצ/1/1.

פסק דין |26/04/2016 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכז

ה"פ (תל אביב) 44532-08-14- אסף ברזני נגד שמשון גבאי

שמות השופטים: דורון חסדאי

האח פנה לבקש הלוואה עקב מצוקה כספית, כבטוחה להלוואה זו הציג אחיו של המבקש עצמו כבעלים של מחצית הזכויות בראשון לציון, בהסתמך על מצגיו אלו נחתם ביום 6.7.09 הסכם בין אחיו של המבקש לבין המשיב 1 למכירת 50 מהמקרקעין בראשון לציון למשיב 1 בעבור שני מיליון , כאשר באותו מעמד קיבל לידיו סך של 500,000 במזומן (ר' בהרחבה פרק א.1. ונספח 1 לתשובה). בהמשך נטען כי התברר למשיב 1 כי המקרקעין רשומים על שם האח – המבקש כאן, ולפיכך ביקש המשיב 1 לערוך הסכם עם בעל הזכויות האמתי – המבקש. 9. לטענת המשיבים התקיימה פגישה בין המשיב 1 לבין מבקש אשר הצהיר כי הוא בעל הזכויות במקרקעין בראשון לציון כאשר 80 דונם בבעלותו ו-20 דונם בבעלות המשפחה וכן התברר כי המבקש הינו בעל הזכות להירשם כבעלים במקרקעין שצוינו לעיל ברמת השרון (12,000 מ"ר 5,000 מ"ר). 10. באותה פגישה שהתקיימה, הציע המבקש למשיב 1 לשתף פעולה באופן שזה יפעל לפיתוח ושינוי ייעוד המקרקעין ולאחר ביצוע שינוי הייעוד יפעלו הצדדים במשותף לקדם תכניות לבניה ושיווק של הפרויקט שיבנה במקרקעין השונים. המשיב 1 נענה להצעת המבקש ובהתאם ביום 5.7.10 חתמו הצדדים הנ"ל על שני הסכמי ייזום, האחד בקשר למקרקעין בראשון לציון והשני בקשר למקרקעין ברמת השרון (ר' בהרחבה פרק א.2. ונספחים 4-2). 11. המשיבים טוענים כי במקביל לביצוע העסקאות במקרקעין כאמור לעיל, התקיימו בין הצדדים מספר עסקאות שונות בחו"ל, כמו למשל " הסכם עסקת המחזור ברומניה" (ר' פרק א.4. ונספחים 9-8), "הסכם ייבוא הברזל מאפריקה" (ר' פרק א.5. ונספחים 11/10). לטענת המשיבים משהתברר למשיב 1 כי המבקש לא יוכל לעמוד בהבטחותיו בהתאם להסכמים בעסקאות השונות שצוינו לעיל ואף באשר להלוואה שניתנה לאח ואשר טרם הושבה פנה המשיב 1 למבקש בדרישה להחזרת כל הכספים ששולמו לו.

החלטה |07/04/2015 |מחוזי – תל אביב

ת"א (ראשון לציון) 25084-03-22- דלית ויטון נגד ' קטינה אורי ובניו בע"מ

שמות השופטים: דר להב

א. מ. ר. ל. ד ייעוץ והשקעות בנכסים בע"מ החלטה לפניי בקשה לעיון בתיק לפי תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 ("תקנות העיון"). הנתבעת מתנגדת לבקשה, ומכאן החלטתי. 1. התביעה דנן עניינה בטענות התובעת, חברה בקבוצת רכישה של בניין מסחרי בראשון לציון, נגד הנתבעת, ששימשה מנהלת קבוצת הרכישה. בכתב התביעה נטען, כי התובעת זכאית להשבת כספים ששילמה ביתר עבור הקמת הבניין; כן נטען כי הנתבעת הפרה התחייבות בתקנון קבוצת הרכישה, ביחס למעבר הולכי רגל. ההליך הסתיים בשלב מוקדם יחסית, בהסכם פשרה שלפיו התביעה נדחתה והתובעת שילמה לנתבעת הוצאות משפט בסך 5,850 ש"ח. 2. המבקשת טוענת כי היא עורכת דין השוכרת נכס מהנתבעת בבניין מסחרי במבשרת ציון. המבקשת חוששת כי הנתבעת גבתה ממנה דמי שכירות ביתר, שעה שהגדילה בצורה מלאכותית את גודל השטחים המשותפים בהסכם השכירות, והכל בניגוד להיתר בנייה. המבקשת חוששת כי התנהלות זו היא תופעה רוחבית. כמו כן, המבקשת טוענת כי היא מתחילה בסדרת הרצאות לציבור עורכי הדין על מנת להביא לידיעתם את גודל התופעה, היקפה, כיצד לזהותה ולפעול נגד חברות ניהול. בתשובת המבקשת לתגובת הנתבעת (שהוגשה ללא החלטה המורה לה לעשות כן), נטען כי קיים קשר ישיר בין הדברים, שעה שאף הליך זה עוסק בשטחים ציבוריים של בניין. 3. הנתבעת, כאמור, מתנגדת לבקשה, ולחילופין מבקשת כי אם בית המשפט יתיר למבקשת עיון במסמכי התיק, יתאפשר לנתבעת להשחיר נתונים עסקיים המופיעים בהם ולהעבירם ישירות למבקשת, ולא לאפשר למבקשת עיון בתיק באמצעות נט-המשפט. לדברי הנתבעת, מדובר בהליך סרק שהסתיים עוד בטרם התקיימו הוכחות, ותוכנו לא יסייע במאומה לאיש.

החלטה |21/02/2024 |שלום – ראשון לציון

חקיקה רלוונטית

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

עורכי דין בתחום המקרקעין

עו"ד הלן דורפמן

מתן שירות איכותי ואכפתי, מומחית בדיני מקרקעין.
קרא עוד

עו"ד טל שרון

עו"ד טל שרון עוסקת בדיני עבודה ובמשפט האזרחי עו"ד לענייני עבודה ייצוג בסכסוכים בין בעלי דין, בתחום העבודה, החוזים
קרא עוד

עו"ד שרונה עמרן

עורכת דין מקרקעין תל אביב, תוצאות מקסימליות
קרא עוד

עו"ד נתנאל טייבי

עו"ד נתנאל טייבי עורך דין הוצאה לפועל בירושלים
קרא עוד

מעיין חיה בן יהודה, עו"ד ונוטריון יפוי כח מתמשך

עורכת דין מקרקעין מומחית בהובלת פרויקטים ועריכת חוזים
קרא עוד

עו"ד גיל בר זוהר

עורך דין לענייני משפחה ברמת גן, עורך דין מסחרי ואזרחי בת"א - ייצוג מקסימלי
קרא עוד

תפריט נגישות

יש לכם שאלה?

מלאו פרטים ונחזור אליכם