כל הזכויות שמורות ©
אחריות מקצועית של עורכי דין היא סוגיה משפטית מורכבת ורבת-פנים. עורכי דין, כבעלי מקצוע המספקים שירותים משפטיים, נדרשים לרמת מיומנות ומקצועיות גבוהה במיוחד. במאמר זה נסקור את הפסיקה המרכזית בתחום האחריות המקצועית של עורכי דין בישראל, תוך התמקדות בהיבטים הנזיקיים של אחריות זו.
היחסים בין עורך דין ללקוח מבוססים על מערכת חוזית, בין אם מדובר בחוזה כתוב ובין אם בהסכמה בעל פה. במסגרת זו, מתחייב עורך הדין להעניק שירותים משפטיים בתמורה לשכר טרחה.
בפסק דין מרכזי בתחום (תא (נצרת) 4791/05- חי סרוסי נגד מנהל עזבון המנוח גלאור אליהו ז"ל) נקבע:
"על דרך העיקרון, ניתן לומר, כי בין עורך דין ובין לקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בעל פה), לפיו ובין השאר, מתחייב עורך הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו."
חשוב להדגיש כי בכל הסכם בין עורך דין ללקוח קיים תנאי מכללא (תנאי משתמע), לפיו עורך הדין מחזיק בידע המקצועי, המיומנות והכישורים הנדרשים במקצוע עריכת הדין.
כאשר מדובר באחריות מקצועית של עורכי דין, ניתן לתבוע בשתי עילות מרכזיות:
בית המשפט בתא (נצרת) 4791/05 קבע בצורה ברורה כי "רשלנות מקצועית ובכלל זה רשלנותו של עורך דין בתפקידו, עלולה להקים חבות משפטית כלפי הלקוח, הן בדין החוזים (הפרת חוזה) והן בדין הנזיקין (עוולת הרשלנות)."
הפסיקה הישראלית קבעה רף זהירות גבוה במיוחד כאשר מדובר בעורכי דין. בפסק דין מנחה בעניין זה (עא 420/75- שרה כהן נגד יצחק אייזן), קבע בית המשפט העליון כי הבחינה של התרשלות עורך דין תלויה בנסיבות המקרה, וכי קיימת ציפייה מעורך הדין ליוזמה בחקירה וגילוי פרטים רלוונטיים.
חובת הנאמנות והמסירות מהווה את אחת מאבני היסוד של מקצוע עריכת הדין. בבית הדין המשמעתי (בדמ (תל אביב) 8/03) נקבע כי:
"אמונה-פירושה אמת ויושר, ומסירות-פירושה חריצות ושקידה דבקות ואדיקות."
הפרה של חובות אלו עלולה להוות בסיס לתביעת רשלנות מקצועית ולהליכים משמעתיים.
התרשלות, הזנחה או זלזול בטיפול בענייני הלקוח מהווים בסיס להרשעה בעבירות משמעתיות ועשויים להוות בסיס לתביעה נזיקית. בפסק דין בדמ (תל אביב) 76/04, נדון מקרה בו עורך דין נמנע מלהגיב לפניות הלקוח במשך תקופה ארוכה, דבר שנקבע כהתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
להלן מספר דוגמאות מעשיות למקרים שעשויים להיחשב כרשלנות מקצועית של עורכי דין:
בית המשפט העליון הדגיש בפסיקתו את תכליות הענישה המשמעתית של עורכי דין. בפסק דין עדכני (בדמ (מרכז) 19/22- ועדת האתיקה המחוזית- מחוז מרכז נגד עו״ד תמר הר פז) נקבע:
"לענישה המשמעתית של עורכי הדין מספר תכליות: ראשית, הענישה נועדה לבחון את כשירותו והתאמתו של עורך הדין, שהתנהגותו לקתה בפגם משמעתי, להמשיך ולעסוק במקצוע, וזאת במטרה להגן על לקוחותיו הפוטנציאליים, הנזקקים לשירותיו ומצפים כי יפעל ברמה מקצועית ומוסרית ללא דופי; לצד תכלית זו עומדת תכלית ההגנה על כבודו ומעמדו של מקצוע עריכת הדין ככלל."
חשוב להבין את ההבדל בין הליכים משמעתיים, הנערכים במסגרת לשכת עורכי הדין, לבין תביעות נזיקיות המתנהלות בבתי המשפט. בעוד שהליכים משמעתיים מתמקדים בהפרת כללי האתיקה המקצועית, תביעות נזיקיות דורשות הוכחת נזק ממשי שנגרם ללקוח כתוצאה מהתרשלות עורך הדין.
עורכי דין יכולים לנקוט במספר צעדים כדי להפחית את הסיכון לתביעות רשלנות מקצועית:
אחריותם המקצועית של עורכי דין בדיני נזיקין הינה רחבה ומשמעותית. היא נובעת הן מהיחסים החוזיים עם הלקוח והן מדיני הנזיקין. על עורך הדין מוטלת חובת זהירות מוגברת, וכן חובות נאמנות ומסירות מיוחדות.
הפרת חובות אלה עלולה להוביל לאחריות משפטית, הן במישור האזרחי והן במישור המשמעתי. לפיכך, על עורכי דין לפעול ברמה מקצועית גבוהה, תוך שמירה על תקשורת פתוחה ויעילה עם לקוחותיהם ותיעוד מסודר של פעולותיהם המקצועיות.
לקוחות המרגישים כי עורך דינם התרשל בטיפול בעניינם, יכולים לפנות ללשכת עורכי הדין בתלונה משמעתית או להגיש תביעה נזיקית, בהתאם לנסיבות המקרה והנזק שנגרם.
תקופת ההתיישנות בתביעות רשלנות מקצועית היא שבע שנים מיום היווצרות עילת התביעה, כלומר מהיום שבו נתגלה הנזק.
כן, אחריותו המקצועית של עורך הדין נמשכת גם לאחר סיום הטיפול בתיק, כל עוד לא חלפה תקופת ההתיישנות.
תלונה ללשכת עורכי הדין היא הליך משמעתי שמטרתו לבחון הפרות אתיות, ואילו תביעת רשלנות היא הליך אזרחי שמטרתו פיצוי כספי על נזק שנגרם.
כן, בישראל קיימת חובה חוקית על עורכי דין לרכוש ביטוח אחריות מקצועית.
להוכחת רשלנות מקצועית יש להראות כי עורך הדין פעל שלא בהתאם לסטנדרט המקצועי המקובל, וכי כתוצאה מכך נגרם נזק ללקוח.
מומלץ להתעייץ עם עורכת דין נזיקין בתל אביב מומחה בתחום.
ע"א 420/75- שרה כהן נגד יצחק אייזן
שמות השופטים: אגרנטלנדוי,ברנזון
– א. (1) השאלה, אם במקרה זה או אחר התרשל עורך-דין במילוי תפקידו כעורך- דין, נחתכת בעיקר על-פי נסיבות המקרה. (2) התשובה לשאלה אם הלקוח צריך היה לגלות פרט מסויים לעורך-הדין או שמא עורך-הדין הוא שצריך היה לחקור מיזמתו ולגלות את הפרט שנעלם, תלויה במהות הפרט הנדון שבגללו נגרם הנזק. (3) עורך-דין היוצא מהנחה שרק ראש המשפחה הוא הדייר החוקי, ויתר בני המשפחה מתגוררים בדירה מכוח דיירותו הוא, מבלי לוודא הנחה זו, הינו רשלן. (4) מחובת עורך-דין המתבקש על-ידי לקוחו להשיג פינוי דירה, לבדוק את חוזה השכירות לפני שהוא מתקשר סופית עם מאן דהוא על פינוי הדירה. (5) משלא ביקש עורך-הדין את חוזה השכירות כדי לעמוד על בעלי הזכויות בדירה ועל טיב וכויותיהם, לא יצא ידי חובתו כלפי לקוחתו שביקשה להשיג פינוי הדירה. (6) בנסיבות הענין היה גם בהימנעות הלקוחה ממסירת חוזה השכירות לעורך- הדין משום סיבה לנזק, ויש על-כן להפעיל את מבחן הצדק הקבוע בסעיף 65 לפקודת הנזיקין להקטנת הפיצויים. הערות : לרשלנות מקצועית של עורך-דין, עיין : א' בר-שלום, לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין, הפרקליט, כרך כא, ע' 479. ערעור ברשות על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, תל-אביב-יפו (השופטים ב' כהן, ח' דבורין, ש' אשר), מיום 12.2.75 , ב-ע"א 686/73, לפיו נתקבל ערעורו של המשיב על פסק-דינו של בית-משפט השלום, תל-אביב-יפו (השופט ח' שטיינברג), ב-תי"א 23594/71. הערעור נתקבל, ופסק-דינו של בית-משפט השלום הושב בחלקו על כנו.
פסק דין |
20/01/1976 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 29 |
עמודים – 7
ת"א (אשדוד) 2368/03- עורך דין אליגון חניתאי נגד לוי דוד ואח
שמות השופטים: מיכל וולפסון
גם עורך דין אינו חסין מתביעות רשלנות (ע"א 989/03 א' חטר – ישי – משרד עורכי דין ו' יעקב חיננזון, דינים ועוד, דינים עליון, ע', 920; ע' אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה(ב) (תשס"א) 279). עילת הרשלנות מחייבת להביא ראיות כי עו"ד אליגון לא נקט אמצעים סבירים כדי למנוע נזק שצריך לצפות אותו מראש בנסיבות המקרה (סעיף 35 לפקודת הנזיקין ; דיני הנזיקין, תורת הנזיקין הכללית, בעריכת ג' טדסקי (תשל"ז) סעיף 273 עמ' 464 – 465). כדי שתתגבש העוולה יש להוכיח לא רק את המעשים אלא גם להצביע על נזק שנגרם. הנזק הוגדר בסעיף 2 לפקודת הנזיקין כ: "אבדן חיים, אבדן נכס, נוחות, רווחה גופנית, שם טוב או חיסור מהם וכל אבדן או חיסור וכיוצא באלה". אך המושג נזק גם עומד על המישור "פגיעה" הגורמת לחיסור ברכוש או ברוח (דיני הנזיקין, שם, סעיף 109 ג' 161 – 163). על האחים לוי להצביע על הקשר הסיבתי בין התנהגותו הרשלנית הנטענת של עו"ד אליגון לבין הנזק שנגרם להם לטענתם. כי אלמלא הרשלנות של עו"ד אליגון היתה התוצאה בפסק הדין שונה (א' יעקב "רשלנות בין כותלי בית המשפט; לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי הדין במסגרת הדיון המשפטי" (עיוני משפט כו תשגס"ג 5). עלי, אפוא, להכריע בשאלה האם עו"ד אליגון התרשל ואם כן, האם האחים לוי הוכיחו שעו"ד אליגון גרם להם נזק. כמו כן, עלי להתייחס לשאלת הקשר הסיבתי בין השניים, ולבסוף לשקול האם הליך הפשרה שהושג בבית המשפט לא ניתק את הקשר הסיבתי. 13. מניתוח הראיות עולה כי כנגד הליכי אישור צוואת המנוח, האלמנה נקטה במספר הליכים משפטיים.
פסק דין |
10/07/2006 |
שלום – אשדוד
מאזכרים – 0 |
עמודים – 9
ת"א (תל-אביב-יפו) 21423/06- ברוש יהונתן נגד עורך דין שמלה יואל
שמות השופטים: צבי כספי
הרקע לתביעה אינו שנוי במחלוקת כדלקמן: בין התובע לבין עורך דין ש. לוי שייצג אותו בתביעת נזיקין התגלה סכסוך באשר לשכר הטרחה המגיע לעו"ד לוי מהתובע (להלן: "הסכסוך הראשון"). המבקש ייצג את התובע בתביעתו נגד עורך לוי בסכסוך הראשון; אין למבקש ולנתבע סכסוך ביניהם באשר לשכר הטרחה שהגיע למבקש, ושולם לו, בגין ייצוגו של התובע על ידי המבקש בסכסוך הראשון בדיון בערכאה הראשונה, בבית משפט השלום. פסק דינו של בית משפט השלום בסכסוך הראשון קבע שעל עורך [ צ"ל "עורך – דין" – הושמט בהחלטה – צ. כ. ] לוי לשלם לתובע סכום מסוים, קטן יחסית לתביעתו, ועל כך הגיש התובע ערעור לבית המשפט המחוזי; במקביל הגיש גם עורך דין לוי ערעור שכנגד. בית המשפט המחוזי קבל את ערעורו של התובע (ודחה את ערעורו של עו"ד לוי) ובקשת רשות לערער שהוגשה על ידי עו"ד לוי לבית המשפט העליון נדחתה גם היא. הסכסוך הנוכחי נוגע לשכר טרחתו של המבקש בהליכים המתוארים לעיל. המבקש גבה כספים מעו"ד לוי ונטל מהם את שכר טרחתו כפי הבנתו הוא את המגיע לו לפי המוסכם בינו לבין התובע לטענתו בגין ההליכים הנ"ל; כן נטל המבקש מאותם כספים גם שכ"ט עבור טיפול במכירת דירתו של התובע ברחוב סרלין בתל אביב (סעיף 57.3 לתצהיר המבקש). לטענת התובע נטל המבקש יתר על המגיע לו מתוך הכספים שגבה מעו"ד לוי, כשהוא נסמך לצורך טענתו זו על האמור במסמך, ומכאן התביעה לתשלום ההפרש בין המגיע למבקש לפי המסמך, כפי פרשנותו של התובע, לבין הכספים שנטל המבקש מתוך הכספים שקבל מעו"ד לוי כפי שהוסכם בינו לבין התובע, לטענתו. איני רואה צורך להידרש לפרטי טענותיו של המבקש באשר לסכומים שהוסכמו בינו לבין התובע, לטענתו, שאינם עולים בקנה אחד עם האמור במסמך.
פסק דין |
17/05/2009 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 6
ת"א (ראשון-לציון) 1430/01- שאולי שייקה, עורך דין נגד עיזבון המנוח אדמון שמעון
שמות השופטים: איתן אורנשטיין
ואולם פירוש זה הוא צר למדי ואינו עונה לצרכים הלגיטימיים של ניהול משפט תקין באורח חופשי ללא מורא ופחד וללא חשש של הסתבכות במשפט פלילי או אזרחי. ואכן, האסמכתאות מראות שהחיסוי משתרע על כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים. לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של משפט והמשמשו כהלכה. " מכאן המסקנה כי הגשת תלונה ללשכת עורכי הדין, על מנת שתשקול נקיטת הליכים משמעתיים נגד עורך דין, הינה חלק אינטגרלי חיוני לצורך קיום ההליך המשמעתי על פני חוק לשכת עורכי הדין ועל כן מהווה התלונה חלק מההליך השיפוטי- המשמעתי הנידון בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. אימוץ פרשנות צרה של הסעיף גורסת כי הגשת התלונה אינה חלק מההליך המשמעתי לא תאפשר לאזרחים, בבואם להלין על עורך דין בפני לשכת עורכי הדין, למלא הצורך של פתיחת הליכים משמעתיים נגד עורך דין ללא מורא ופחד. לא מתקבל על הדעת כי במכתב תלונה על עורך דין בפני לשכת עורך הדין לא יחול חסיון זה, שהרי כל תוצאה אחרת תייתר את זכות הפנייה ללשכת עורכי הדין ולא תאפשר ללשכת עורכי הדין לבקר את התנהגות חבריה ולשקול הגשת קובלנות נגדם במקרים שנראה לה נכון לעשות כן. " עוד אפנה לפסק הדין בת. א. (ת"א) 7165/84 פישמן נ' בר און פס"מ תשמ"ז (ג) 120,124. לאור האמור נשמטת הקרקע תחת טענות התובע בהקשר לאירוע זה. 10. אירוע ה': לטענת התובע, המנוח הוציא מסמכים מקוריים ממספר תיקים המתנהלים בבית-המשפט בתל אביב ובכללם מסמכים רפואיים והכניסם לתיק התביעה הראשונה וזאת על מנת להשפיע על בית-המשפט באופן עקיף על דרך תיאורו כאדם שלילי. התובע הוסיף וטען כי גניבת המסמכים הנטענת גרמה לו לנזק בלתי הפיך.
פסק דין |
21/09/2003 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 1 |
עמודים – 9
ת"א (ירושלים) 7513/05- ד. מ. (קטינה) ואח נגד בית החולים הסהר האדום ואח
שמות השופטים: יוסף שפירא
באשר לזכות לפיצוי, בסוגיה זו דיני הנזיקין במשפט העברי נבדלים מדיני הנזיקין בשיטת המשפט הישראלי ובשיטות משפט אחרות, בכמה עניינים עקרוניים (ראה הרב א' שיינפלד, נזיקין (סדרת חוק לישראל, נ' רקובר עורך, ירושלים תשנ"ב). שניים מהם, חשובים להבנת היקף האחריות בנזיקין במשפט העברי. מחד גיסא, היקף האחריות בנזיקין במשפט העברי רחב יותר בכל הקשור ל"יסוד הנפשי" של המזיק, קרי אחריות המזיק משתרעת גם על מעשי נזק בשוגג ובאונס, ולא רק במקרים של זדון או רשלנות (בבא קמא, דף כו ע"א-ע"ב; סנהדרין, דף עב ע"א; רמב"ם, הלכות חובל ומזיק, פרק ו, הלכה א; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכא, סעיף ג). מאידך גיסא, כעיקרון, אחריות המזיק מצומצמת למקרים שתוצאת הנזק נובעת במישרין ממעשה פיזי שעשה. כאשר הקשר הסיבתי העובדתי בין המעשה לתוצאה מרוחק או כאשר התוצאה אינה קשורה למעשה של המזיק, אלא למחדל או דיבור, בדרך כלל לא תקום לניזוק עילת תביעה לפיצויים. הבעיה שבהטלת אחריות על רופא גם במקרי רשלנות נדונה בספרי הפוסקים, ונקבעו מספר סייגים להטלתה: א. תקנת הציבור (תוספתא (ליברמן), גיטין, פרק ג, הלכה ח). ב. העוסק במצווה פטור מאחריות בנזיקין (רמב"ן, תורת האדם, שם, עמ' מא; חידושי רבי דוד בונפיל, סנהדרין, דף פד ע"א, ד"ה מכה אדם). ג. שגגת הרופא נחשבת אונס (חידושי הר"ן, סנהדרין, דף פד ע"ב, ד"ה ומכה אדם. ראה גם הרב יא"ה הרצוג, פסקים וכתבים, חלק ה (ירושלים תש"נ), סימן קיג).
פסק דין |
29/04/2008 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 3 |
עמודים – 37
ת"פ (תל-אביב-יפו) 5364-09- מדינת ישראל- משטרת ישראל נגד יחזקאל כהן
שמות השופטים: בני שגיא
המתלונן לנאשם קיים סכסוך עסקי. המתלונן הינו בעליה של חברה, ובמסגרת זאת – שכר בשכירות משנה שטח בנמל תל אביב, מחברה הנמצאת בבעלות הנאשם. השטח שימש כאולם אירועים. בשלב מסוים, חדל המתלונן לשלם לנאשם את דמי השכירות, ומחלוקת זאת התבררה במסגרת מספר הליכים אזרחיים, כאשר העיקרי שבהם התנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת. א 1084/08). במסגרת פסק הדין שניתן בהליך האזרחי, נדחו רוב הסברי ונימוקי המתלונן לאי תשלום דמי השכירות, והוא חויב לשלם לנאשם ולחברה אשר בבעלותו מעל 2 מליון . ערעור שהגיש המתלונן ממתין להכרעת בית המשפט העליון (להלן – הסכסוך העסקי; ההליך האזרחי). האירוע הראשון המתואר בכתב האישום התרחש ביום 25.2.07 במשרדו של עו"ד אילן בומבך, אשר ייצג את הנאשם בהליך האזרחי. בכתב האישום צוין כי ביום האמור התקיימה פגישה בין הנאשם למתלונן, ונטען כי באותן נסיבות איים הנאשם על המתלונן באומרו לו: "אני לא פראייר, עוד יהיה פה רצח ואם אני אצטרך אני גם ארצח אותך",וכן אמר לו: "יש לי ארמנים וקווקזים כדי לבצע את העבודה" (להלן – האיום הנטען במשרד). האירוע השני המתואר בכתב האישום התרחש ביום 2.5.07 בסמוך לאולם הדיונים בבית משפט השלום בתל אביב, ונטען כי בנסיבות אלה איים הנאשם על המתלונן באומרו לו: "אני ארצח אותך" (להלן – האיומים הנטענים בבית המשפט). האירוע השלישי המתואר בכתב האישום התרחש ביום 1.7.07 בסמוך לאולם האירועים בנמל תל אביב. נטען כי הנאשם הגיע למקום והחל לצלם את המקום והאורחים, ובנסיבות אלה איים על המתלונן באומרו לו: "אינשאללה שאלוקים ייתן לך סרטן ולמשפחה שלך שלא תראו אור יום. הארמני, את שתי הרגליים יחתוך לך, ככה, עם הסכין. אם הוא לא מזיין אותך אני בתוך האולם הזה, אני מזיין אותך אל תדאג" (להלן – האיומים הנטענים בסמוך לאולם האירועים).
הכרעת דין |
18/03/2012 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 10
עמלע (ירושלים) 27647-04-11- בעמלע 27647-04-11 נגד בעמלע 27647-04-11
שמות השופטים: י נועם
אביב נ' ר. א. 1 המערער בעמל"ע 27647-04-11 (המשיב בעמל"ע 15025-04-11) א ר ע"י ב"כ עו"ד ע' ברטל נגד המשיבה בעמל"ע 27647-04-11 (המערערת בעמל"ע 15025-04-11 לשכת עורכי הדין – מחוז תל אביב ע"י ב"כ עו"ד ר' גמליאל פסק דין הערעורים 1. לפניי ערעורים הדדיים, הן של המערער, עו"ד ר' (להלן – המערער), והן של המשיבה, לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב יפו – הוועד המחוזי (להלן – המשיבה) על פסק-דינו של בית-הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בישראל, בתיקי בד"א 127/09 ובד"א 110/09, בגדרו נדחה ערעורו של המערער על הכרעת-דינו של בית-הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל-אביב – יפו בתיק בד"מ 128/08, ונתקבל באופן חלקי ערעורו של המערער על חומרת העונש. המערער מלין בערעורו (בתיק עמל"ע 27647-04-11) על הרשעתו, ולחלופין – על חומרת העונש; והמשיבה מפנה את ערעורה (בתיק עמל"ע 15025-04-11) נגד קולת העונש. הדיון בערעורים ההדדיים נדחה מעת לעת, מטעמים שונים, בין-השאר לבקשת הצדדים, לאור ניסיונות הידברות שהיו ביניהם, אשר לא צלחו. בסמוך לאחר מועד הדיון האחרון בערעור, נסתיימה תקופת ההשעיה בפועל שנקבעה בפסק-דינו של בית-הדין המשמעתי הארצי. 2 ההליכים בבתי-הדין המשמעתיים 2. המערער הורשע בבית-הדין המשמעתי המחוזי בתיק בד"מ 128/08 בעבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין, לפי סעיפים 53 ו-61(1) לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א-1961 (להלן – החוק), ובעבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין לפי סעיף 61(3) לחוק, בכך שהטריד מינית את המתלוננת, עובדת במשרדו, וכן הטריד עובד אחר במשרד והדיח אותו בעניין התלונה האמורה.
פסק דין |
15/04/2014 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 0 |
עמודים – 11
ת"א (הרצליה) 36545-10-13- סיגל גור ערד נגד רם מודן
שמות השופטים: לימור ביבי ממן
יודגש- הנני מוצאת ההבדל בין התלונות שהוגשו לבין העדויות של המתלוננות הינו הבדל בהקשר סמנטי בלבד – והניסיון של התובע לטעון – כי התובענה מוגשת בשל התלונות שהוגשו ולא בשל העדויות שניתנו, הינו ניסיון שלא יצלח. 95. הנני מוצאת להדגיש כי – בפקודת הנזיקין – העוולה היחידה המתייחסת להגשת תלונות שווא, הנה עוולת הנגישה הקבועה בסעיף 60 לפקודת הנזיקין הקובעת בזו הלשון :"נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת – נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים. עיננו הרואות – אחד התנאים של ביסוס עוולת הנגישה, הינו ניהולו של הליך פלילי בשונה מכל ההליכים שנוהלו עד כה כנגד התובע ומטעמו, ומכאן יסודות העוולה אינם מתקיימים. מכאן הרושם המתקבל מתביעתו של התובע, הנו ניסיון ליצור עילה יש מעין בפקודת הנזיקין וזאת אין להתיר. 96. כבר בפתח הדברים ציינתי – כי נבצר ממני להתחקות אחר עילת התביעה המוכתרת על ידי התובע כתביעת נזיקין – ובהקשר זה הדברים ייאמרו ביתר שאת. 24 97. הטענה של תרמית בהגשת תלונה אינה אלא טענה הנסבה על עוולת הנגישה, אותה הגברת בשינוי אדרת ומשהראיתי לעיל – כי לא קמה לתובע עילת תביעה בעוולת הנגישה, אין אלא להסיק, כי התובענה מוגשת בגין עדות שקר ובהתאם לקבוע בהלכת רויטמן לעיל, דין תובענה שכזו להידחות.
החלטה |
21/05/2014 |
שלום – הרצליה
מאזכרים – 2 |
עמודים – 24
ת"א (נצרת) 4791/05- ח"י סרוסי נגד מנהל עזבון המנוח גלאור אליהו זל- עורך דין נייגל מקלנן
שמות השופטים: שכיב סרחאן
בת"א (נצרת) 1175/05 מסיעי העמק מאיר לוי בע"מ נ' זיידנר וילי ,מיום 18.9.2007 , עמדתי בהרחבה על עקרונות היסוד שביחסים בין עורך דין ללקוח. לאור חשיבות הדברים, אחזור כאן על מה שכתבתי שם. על דרך העיקרון, ניתן לומר, כי בין עורך דין ובין לקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בעל פה), לפיו ובין השאר, מתחייב עורך הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. תנאי מכללא בחוזה זה קובע, כי לעורך הדין שקיבל על עצמו לייצג את הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע מקצועי, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי במילוי תפקידו יפעל עורך הדין לטובת הלקוח, בנאמנות ובמסירות וללא מורא, תוך שמירה על הגינות וכבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט ויעזור לבית המשפט לעשות משפט צדק. (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד (4), 446, 462 (1991); י. שנהב ו-ר. לויתן, "אחריותו המקצועית של עו"ד, ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב, 177 (תשל"ח-ל"ט); סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין"); סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן: "כללי האתיקה"); (hett v. pun pong, 18 s. c. r, 290,292 (1890); r. m manoney "lawyers – negligence – standard of care" 63 can. bar. rev. 221 (1985)) 80. רשלנות מקצועית ובכלל זה רשלנותו של עורך דין בתפקידו, עלולה להקים חבות משפטית כלפי הלקוח, הן בדין החוזים (הפרת חוזה) והן בדין הנזיקין (עוולת הרשלנות). (ע"א 37/86 לוי, דלעיל, בעמ' 462). דין זהה קיים באנגליה: 26 (hedley byrne co. ltd.
פסק דין |
24/08/2014 |
שלום – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 34
ת"א (תל אביב) 11957-10-13- ירמי הופמן- אדריכל נגד יוסף תגיר- אדריכל
שמות השופטים: ריבה ניב
" מכתבים אלה מהווים, לעמדת התובע, את עילת התביעה כנגד הנתבעת 2. 3 8. ביום 10.11.13 הוגשה הודעה הנושאת את הכותרת "הודעה על קיומה של חסינות לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין (להלן- פקודת הנזיקין) ובקשה לדחיית התובענה נגד הנתבעים". לבקשה צורף אישור היועץ המשפטי של עיריית תל אביב בהתאם לתקנה 8 לתקנות הנזיקין (אחריות עובדי ציבור), התשס"ו- 2006. ההודעה הינה בקשת הנתבעים להכרה בחסינותם וכן אישור היועץ המשפטי של עיריית תל אביב לבקשה. 9. טענות הצדדים, בבקשה, בתגובה ובתשובה, בתמצית לטענת המבקשים, המעשים אשר בגינם הוגשה התביעה, נעשו במסגרת תפקידם. לעמדתם, הדבר מקנה להם חסינות מפני הגשת תביעה, שכן על פי הפסיקה, חסינות עובדי ציבור נגד תביעות בגין מעשים שנעשו במסגרת מילוי תפקידם, חלה אף כאשר עסקינן בתביעות מכוח חוק איסור לשון הרע. אשר לענייננו, הואיל והנתבעים- הם המבקשים- הינם עובדי עיריית תל אביב, הרי שהמבחן הינו האם נעשו המעשים תוך מילוי תפקידם השלטוני, ויש להשיב על כך בחיוב. 10. בתגובה, הגיש המשיב תגובה ארוכה ומפורטת ובה ביקש לדחות את עמדת המבקשים. לעמדתו, במקרה דנן, לא מתקיימים התנאים אשר נקבעו בפסיקה כמתווה להכרה בחסינות. לחילופין, עותר הוא כי ככל שתתקבל הבקשה- תיכנס מעסיקתם של המבקשים, היא עיריית תל אביב, בנעליהם. 11. וביתר פירוט בפתח הדברים מבהיר המשיב כי הודעה על הכרה בחסינות הינה פררוגטיבה המוקנית למדינת ישראל, כמעסיקה, ולא לכל רשות ציבורית אחרת. כך, אין רשות מקומית, ובגדרה אף עיריית תל אביב, יכולה ליתן הודעה בדבר הכרה בחסינות על פי סעיף 7ב' לפקודת הנזיקין. ככל שסבורה רשות ציבורית כי יש להכיר בחסינות עובדיה מפני תביעה כנגד מעשים שנעשו במסגרת עבודתם- הרי שעליה להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט והוא שיכריע בשאלה האם להכיר בחסינות, אם לאו.
החלטה |
12/11/2014 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 0 |
עמודים – 14
ת"פ (נצרת) 47811-09-12- מדינת ישראל נגד מוחמד דראושה
שמות השופטים: חנא סבאג סגן נשיא
יפים לעניין זה דברי כב' השופטת עדנה ארבל בעל"ע 11744/04 עו"ד מאיר זיו נ' הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל אביב שם נקבע: "עורך דין נדרש לעמוד ברף נורמטיבי גבוה. תחת גלימתו מסתופפות, זו בצד זו, כל אותן חובות הייחודיות למקצועו, וביניהן גם החובה לכבד את החוק, החובה לשמר את מעמד קהילת עורכי הדין, את כבוד המקצוע ואת האמון שרוחש הציבור לעורכי הדין, אמון שהוא מאבני היסוד לפעולתם". סעיף 40ט(א)(11) רישא לחוק העונשין מאפשר לשקול בקביעת מתחם העונש ההולם, את הניצול לרעה של מעמדו של נאשם העומד לדין. בענייננו, אין ספק כי הנאשם ניצל את מעמדו ואת הידע שיש לו לרעה, וזייף החלטה אשר נחזתה להיות החלטה שיפוטית, החתים לקוחות על כתבי קבלה וויתור על מנת שיצליח להעביר לכיסו כספים, זייף וחתם בשם לקוחות אחרים על כתבי קבלה וויתור, שיקר לאחרים וגבה מהם סכומים עבור שכר טרחה בעוד שבפועל לא ביצע כלום עבורם ובדומה ביקש תשלומים עבור הכנת חוות דעת משפטית ובמקום להעביר את הכסף למומחים שלשל את הכסף לכיסו. בהינתן מקבץ שיקולים אלה מצאתי איפוא כי מתחם הענישה ההולם בענייננו של הנאשם הינו החל ממספר חודשי מאסר ועד 12 חודשי מאסר בפועל בגין כל אישום מהאישומים 1 עד 8 (למעט אישום מס' 6 שכאמור נמחק) וכן מאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ופסילת רישיון נהיגה החל ממספר חודשים ועד 12 חודשי פסילה בגין האישום מס' 9. העונש הראוי- נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה 19 כקבוע בסעיף 40 יא' לחוק, בגזירת העונש המתאים לנאשם יש מקום להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ושיש בהם כדי להשפיע על גזר דינו, במסגרת זו בית המשפט יתן את דעתו למספר רב של שיקולים לרבות לפגיעה של העונש בנאשם; לנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירות ומהרשעתו; למידת נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה; לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה ועברו הפלילי של הנאשם או העדרו.
גזר דין |
06/04/2016 |
שלום – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 24
ת"א (חיפה) 12762-05-15- גבי שלום נגד יבגניי בונין
שמות השופטים: אהרון שדה
כאשר קוראים את לשונו של סעיף 15(8) לחוק מגלים כי ההגנה חלה על הגשת תלונה לגוף שממונה על הנפגע קרי בעניינו תלונה על עורך דין שמוגשת מכוח הדין, לשכת עורכי הדין הוסמכה בדין לקבל תלונות על עורכי דין ולחקור אותן ולקדם אותן גם להליך של קבילה, אין שום חובה שהמתלונן יהיה דווקא הלקוח, לא כך משתמעת לשון סעיף 15(8) לחוק ולא בכדי. התובע לא התמודד עם עניין זה ברם ראוי לציין שגם חוק לשכת עורכי הדין וגם כללי לשכת עורכי הדין אינם מקנים זכות הגשת תלונה רק ל"לקוח" אלא לכל אדם, החוק נוקט בסעיפיו השונים בלשון "מתלונן", "קובל" ו"אדם מעונין" אך איננו מייחד את האפשרות להתלונן במוסדות הלשכה רק ל"לקוח". 6 מעבר לצורך, הנתבע 1 איננו שולט בשפה העברית על בוריה, ספק אם מסוגל הוא להתמודד לבדו עם המציאות הישראלית ומשכך העיד באופן מפורש, שהסמיך וסמך על בנו בכל מה שהיה קשור בתקשורת מול התובע. גם בנו הנתבע 2 העיד שכך הדבר ולמעשה אין מחלוקת כי גם התובע מסכים לכך שקשיי השפה אצל הנתבע 1 הם מחסום אמיתי (ראה פסקה אחרונה בעמ' 3 לתמליל נספח 12 לתצהיר הנתבע 2) וחשוב מכך, למרות כל הטענות החוזרות ונשנות מצד התובע על פיהן הנתבע 1 הוא לקוחו, אין ולו אמרה אחת בכל התמלילים (הארוכים למדי) בה הוא אומר לנתבע 2 שהוא מבקש לדבר עם אביו וכי איננו מעוניין למסור לו-לנתבע 2 פרטים כלשהם, ההיפך הוא הנכון. המו"מ ואישור הסכומים בגין הטיפול נעשו מול הנתבע 2, העדכונים וההצעות נעשו מול הנתבע 2, למעשה כמעט הכל נעשה מול הנתבע 2, אין בנמצא שום מכתב בו מבקש התובע-עורך הדין קשר ומגע ישיר עם לקוחו או שהוא מתריע בו כי השיטה של קשר מול בנו איננה מקובלת עליו ולכן מנוע התובע מלטעון כיום ובדיעבד כנגד שיחותיו ומגעיו עם הנתבע 2.
פסק דין |
19/09/2016 |
שלום – חיפה
מאזכרים – 0 |
עמודים – 11
ת"א (באר שבע) 46415-06-16- אלתא מערכות בע"מ נגד סי.אמ.איי- קומפוסייט מטיריאלס אפליקיישינס בעמ
שמות השופטים: יעקב פרסקי
סיכומם של דברים, לאור הזהות בשאלות המרכזיות והמהותיות בתביעה המתנהלת בתל אביב, לאור מיהותם של הצדדים, הגם שאין זהות בין הצדדים בהליכים, לאור הצורך בייעול ההתדיינות, והצורך בחסכון במשאבי הצדדים ובית המשפט, לאור החשש מהכרעות סותרות בערכאות המבררות, לאור כך שהתיק בתל אביב הוגש קודם לתביעה זו, וכמדומני שקודם יותר מתיק זה, מסקנתי הינה שיש הצדקה בעמדת הנתבעים ואני מורה על עיכוב הליכים והתליית תביעה זו, בשל ההליך התלוי ועומד בביהמ"ש השלום בתל אביב. ב"כ התובעים יגיש עדכון באשר להליכים בביהמ"ש השלום בתל אביב עד ליום 1.6.17 . ככול שתהיה הצדקה לביטול התליית ההליכים בתיק זה, ישקלו הוראות לתיקון כתב התביעה, נוכח האמור בהחלטה זו, לגבי התביעה האישית נגד הנתבע, ויקבע מועד להגשת כתב הגנה, מועדים המוארכים בזאת עד החלטה אחרת. לאור כך שחלק מהבקשה נדחה וחלק התקבל, איני עושה צו להוצאות.
החלטה |
01/11/2016 |
מחוזי – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 6
סעש (נצרת) 8032-03-15- גל שרגיל, נגד פלוני
שמות השופטים: גב ויולט חורי טל גולן
ש: פסק הדין והמילה כוסית שאמרת אתה טוען שזה היה בהקשר לימודי ללמד על החוק למניעת הטרדה מינית 60 ת: זה היה בהקשר של שיעור מבוא, בקורס x בהקשר של להציג את התמונה הכוללת בדבר מה הם דיני הנזיקין שיש פקודת נזיקין ויש כל מיני חוקים נוספים וכולם יחד מהווים חלק מדיני הנזיקין וכדרכי שאפשר לבקר אותה או לא, שאני מדבר שיחה כללית אני משתמש גם בזכרון הזה שתקף מקודם וזכרתי שהיה בעיתונות וכו', יכול להיות שזה לא היה מדויק מספיק ולא עברנו ולא ניתחנו את פסק הדין מבחינה כזאת, בשיעור מבוא אתה נותן רקע. ש: תקשיב לשאלה שלי, אתה לימדת או עשית הצגה של החוק למניעת הטרדה מינית ת: לא, עשיתי הצגה של סדרת החוקים שנחשבים כחוקים בעלי משמעות נזיקית, אחד מהם החוק למניעת הטרדה מינית ועל כל אחד אמרתי כמה משפטים. ש: זאת אומרת לא דיברת על החוק למניעת הטרדה מינית ת: לא לימדתי את סעיפיו השונים. ש: עשית הצגה כללית למניעת החוק להטרדה מינית ת: עשיתי הצגה כללית של חוקים בנזיקים. " 159. נשוב ונדגיש, כי תיאורו של הנתבע הינו גם תואם למסמכים מ'זמן-אמת'. בכלל זה, ביום 22.3.2012 הפנה פרופ' כ' את תיאור האירועים שהועבר אליו מד"ר מ' ביום 21.3.2012 לגבי השיעור (כאמור, המדובר בפנייתה הראשונה של התובעת), ובדוא"ל אשר בו הוא כתב כדלקמן: "xxx שלום, נא עיין בדיווח שהועבר אלי. אודה על תגובתך (ישירות ורק אלי) בברכה, כ'. " 160. עוד באותו יום הגיב הנתבע ופירט לגבי אירועי השיעור הראשון. בין היתר הוא הוסיף, כי מייד בצאתו מהשיעור, ולאור הרגשתו כי מדובר בהתנהלות חריגה המצריכה דיווח, הוא העביר דוא"ל באשר לתובעת אל ד"ר י' (כאמור – באותה עת היא שימשה כראשת המערך האקדמי בבית הספר ל—– ), המתאר את תחושותיו.
פסק דין |
06/12/2017 |
בית דין אזורי לעבודה – נצרת
ע"א 37/86-1. משה לוי נגד 1. יצחק יחזקאל שרמן
שמות השופטים: א ברקש לוין,ד לוין
בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. יסודות אלה הם (כפי שנקבע עוד בהמ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח 1317, 1329): 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מההפרה. (ראה י' שנהב – ר' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח החבות", הפרקליט לב(תשל"ח) 178-177). כבר נאמר לענין רשלנות מקצועית של עורך דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 479, 491), לפיכך עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו – סטנדרט, שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. 23. את אמות המדה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות האמורים, ניתן לשאוב משני מקורות עיקריים. ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961-, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות.
פסק דין |
09/09/1990 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 537 |
עמודים – 21
ע"פ 4690-94- עורך דין דן אבי יצחק ואח נגד יעקב צמח ואח
שמות השופטים: ד לויןמ חשין,י קדמי
" וכלפי בית המשפט מחרה-מחזיק אחריהם כלל 2 לכללי לישכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו1986- (להלן נכנה אותם – כללי האתיקה): "חובת 2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, עורך במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על דין הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט. " כל הוראות וכללים אלה – הם ואחרים זולתם – כוחם יפה בתחומם, אך אין הם אוצלים במישרין על ענייננו-שלנו, לאמור, על עניינו של יפוי-כוח מוגבל בהיקפו: יפוי-כוח שמשך חייו הוגבל מתחילתו – לזמן מסויים או לעשייה מסויימת – והאמור לפקוע עם פקוע המועד או עם סיומה של אותה עשייה. בעניינו של יפוי-כוח מוגבל, ממעטים חוק הלישכה והכללים שלפיו בדיבור. כך, למשל, קובע כלל 12 לכללי האתיקה כי: "עורך דין רשאי, לפי שיקול דעתו, שלא לקבל עניין לטיפולו" והרי הדברים מובנים מאליהם. כך אף עניינו של כלל 14(ה) לכללי האתיקה, ולפיו: "ניגוד 14. (א) . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . אינטרסים (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך דין ללקוחותיו. " הקורא את כלל 14(ה) לעצמו, יכול שיסבור כי אין עורך-דין ולקוחו רשאים לתחום את השירות המקצועי שעורך-הדין יתן ללקוח אלא בנסיבות המנויות באותה הוראה, אלא שקריאת כלל 14 בשלמותו – ועניינו הוא ניגוד אינטרסים – ילמדנו בעליל כי בעיקרו נועד כלל 14(ה) להגדיר תחומי ייצוגו של לקוח במקום שבו קיים חשש לניגוד אינטרסים.
פסק דין |
14/11/1994 |
בית המשפט העליון
מאזכרים – 53 |
עמודים – 31
ת"א (תל-אביב-יפו) 2184/99- שרון עמיר נגד עוד ליבוביץ
שמות השופטים: אסתר חיות
התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך" (שם בעמ' 462). בית המשפט העליון מוסיף ומציין באותו ענין, כי את אמות המידה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט מיומנות וזהירות, ניתן לשאוב מן הדין, כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, וכן מן הדין הספציפי הנוגע לעורך הדין, קרי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 (להלן – "חוק לשכת עורכי הדין"), והתקנות והכללים שהותקנו על פיו, בהם נקבעו נורמות התנהגות הראויות לעורך דין ככזה. . אחת החובות הבסיסיות המוטלות על עורך דין בחוק לשכת עורכי הדין היא החובה הקבועה בסעיף 54, ולפיה: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". יסודה של חובה זו ביחסי האמון המיוחדים המאפיינים את הקשר בין עורך דין ללקוחו, ובית המשפט העליון, בהתייחסו לסוגיה זו ציין כי: "היחס שבין עורך דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכולתו" (ר' על"ע 9/55 עו"ד פלוני נ' יו "ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י' 1730 ,1720א).
פסק דין |
28/10/2002 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 11 |
עמודים – 21
ת"ק (תל-אביב-יפו) 4069/05- פלוני נגד עורך דין אלמוני
שמות השופטים: קליין מנחם
ואולם, חובה חוזית ונזיקית אחד הם, ונהייה אחר הפרתם תעשה אף היא בדקדוק הגדרותיו ותכניו של סטנדרט מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו. (ראה: א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 491 ,479). רמת זהירות ומיומנות זו תבחן בשתיים. האחת, בפרשנות דיני הנזיקין הנוגעים לחובתיו המקצועיות של עורך הדין כבעל מקצוע. והשנייה מאותם לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961,(להלן: "החוק") על כלליהם ותקנותיהם. על שני אלו יקום וייפול דבר חבותו המקצועית של עורך הדין. כך נקבע כי עורך הדין כבעל מקצוע המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח, חב על פי מצגו לנהוג כבעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את התיק המוצג בפניו במידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין סביר בנסיבות דומות" (י. שנהב – ר' לויתן, לעיל, בעמ' 181 וראה האסמכתאות שם ובעמ' 182). בין אלו אוזכרו אף ידיעה סבירה של חוקי המדינה ותקנותיה בהקשר לעניין בו הוא מטפל, עמידה בלוח הזמנים ובפרט אלו הקבועים בחוק בנוגע לענייני הפרוצדורה הדיונית והמהותית. בהקשרים להתנהלות המשפט, על עורך הדין מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי הדין, להופיע כנדרש בבתי המשפט, תוך ניהול הדיונים כראוי. עוד נפסק כי עורך הדין מחויב להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו, בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על מקרהו וכן את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם. (ראה ע"א 479/65 וידר נ' הרנוי, פ"ד כ471 ,468 וכן ע"א 420/75 כהן נ' אייזן, פ"ד ל(29 (2)) כישלונו של עורך דין באחד מאלו ייתפס כהפרת חובותיו כלפי לקוחו.
פסק דין |
20/07/2005 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4
ת"א (נצרת) 1175/05- מסיעי העמק מאיר לוי בע"מ נגד זיידנר וילי ואח
שמות השופטים: שכיב סרחאן
המסגרת הנורמטיבית היחסים שבין עורך-דין ללקוח – עקרונות יסוד 66. על-דרך העקרון, ניתן לומר, כי בין עורך-דין ובין לקוחו קיים חוזה (בין בכתב ובין בע"פ), לפיו ובין השאר, מתחייב עורך-הדין להגיש ללקוחו שירותים של עריכת-דין, בתמורה לשכר-טרחה המשולם לו. תנאי מכללא בחוזה זה קובע, כי לעורך-הדין שקיבל על עצמו לייצג את הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע מקצועי, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת-הדין, וכי במילוי תפקידו, יפעל עורך-הדין לטובת הלקוח, בנאמנות ובמסירות וללא מורא, תוך שמירה על הגינות וכבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית-המשפט ויעזור לבית-המשפט לעשות משפט צדק. (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4), 446, 462 (1991); י. שנהב ו-ר. לויתן, "אחריותו המקצועית של עו"ד, ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב, 177 (תשל"ח-ל"ט); סעיף 54 לחוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א – 1961 (ס"ח 347, התשכ"א – 178), סעיף 2 לכללי לשכת עורכי-הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו – 1986, (ק"ת 4965, התשמ"ו – 1973 (להלן: "כללי האתיקה"); (hett v. pun pong, 18 s. c. r, 290, 292 (1890); r. m manoney "lawyers – negligence – standard of care"63 can. bar. rev. 221 (1985)) 67. רשלנות מקצועית ובכלל זה רשלנותו של עורך-דין בתפקידו, עלולה להקים חבות משפטית כלפי הלקוח, הן בדין החוזים (הפרת חוזה) והן בדין הנזיקין (עוולת הרשלנות). (ע"א 37/86 לוי, דלעיל, בעמ' 462). דין זהה קיים באנגליה. (hedley byrne co. ltd. v. heller partners ltd.
פסק דין |
17/09/2007 |
שלום – נצרת
מאזכרים – 1 |
עמודים – 16
ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו
שמות השופטים: אריה ביטון
כך באשר למקצוע עריכת הדין, אין דומה מי שעוסק בתחום הליטיגציה למי שעוסק בתחום החוזים או המקרקעין. עורך דין המייצג בבית משפט אינו מתחייב שהלקוח יזכה במשפט ואין הוא מתחייב לנקוט את הרמה הגבוהה ביותר האפשרית אלא שהתחייבותו היא באשר למאמצים ולפעולות שינקוט לצורך הוכחת המקרה שאותו הוא מייצג ולפעול ברמה סבירה כפי שעורך דין סביר היה נוהג. שלושה מקורות עיקריים משרטטים את גבולות המיומנות והזהירות המצופים מעורך הדין: ראשית, הדין הכללי והמיוחד, כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע מסוים כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו; שנית, כללים ונהגים שבקרב קהילת בעלי המקצוע שאליה משתייך עורך הדין; שלישית, הסכם ההתקשרות בין עורך הדין לבין הלקוח. נקודת הפתיחה לבחינת אחריותו של עורך הדין כלפי לקוחו היא הסכם ההתקשרות ביניהם. ההנחה היא, כי בכל הסכם התקשרות עם בעל מקצוע קיימת תניה מכללא שלפיה מתחייב האחרון לפעול במיומנות, בסבירות ובזהירות. תניית פטור מאחריות בנזיקין שעורך דין משלב בהסכם שהוא כורת עם לקוחו היא חסרת תוקף כיון שתנאי כזה נוגד את תקנת הציבור ומפר את חובת הנאמנות ללקוח ודינו להתבטל. המקור הנוסף לקביעת סטנדרט האחריות והמיומנות של עורך הדין הוא הדין הכללי והספציפי, כפי שהתפרש בפסיקת בתי המשפט. כך למשל כלל 2 לכללי לשכת עורכי הדין(אתיקה מקצועית), קובע כי: "עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט". אמנם, אין הפרת כללי האתיקה מהווה רשלנות בהכרח של עורך הדין, אולם, יש בכללי האתיקה אינדיקציה לרמת ההתנהגות הצפויה מעורך דין סביר. כך למשל נקבע, כי חלק מחובותיו של עורך הדין ללקוחו הן עמידה בלוח זמנים ואזהרת הלקוח ביחס לתקופת התיישנות התביעה שבידו (ראו:ע"א 479/65 וידר נ' הרנוי, עורך דין, פ"ד כ(1) 468).
פסק דין |
17/06/2019 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 23
ת"א (תל אביב) 41169-07- ישראל שלו נגד 1. דיקסטרה יעקב
שמות השופטים: בדימ מיכל שריר
הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה, הן כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח יש המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמות נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח, עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה, או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. בסיס אחר לחבות עורך הדין יכול שיהיה במעשה עוולה, כגון רשלנות מקצועית של עורך הדין, המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית על פי עילת הרשלנות או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. . . . . ". כבעל מקצוע, עורך הדין המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח אם בייעוץ, אם בהופעה בערכאות, אם בעריכת חוזים, רישום תאגידים וכיו"ב רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא, לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הביעה המוצגת בפניו, וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה, שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות. . . . . מעורך דין, העושה מלאכתו למען לקוחו, נדרשת רמה מסוימת בכל הקשור לידיעת החוק. . . . . גם במתן יעוץ משפטי ופעילויות של עו"ד מחוץ לכתלי ביהמ"ש, מוטלת על עורך הדין החובה לנהוג כפי שהיה נוהג עו"ד סביר העוסק באותו נושא ברמה סבירה. . . עורך הדין מחוייב להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו, בכל הקשור להוראות החוק והפסיקה, החלות על מקרהו. . .
פסק דין |
14/06/2011 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 12
ת"א (קריות) 44462-03-24- אופיר קרופרו נגד ' דוד רוזן עורך דין
שמות השופטים: מוטי כהן
בסיכומו של דבר, אני מוצא כי ביישום המבחנים שהותוו בפסיקה על מקרה זה, התקיימו בין התובעים לעורכי הדין יחסי עורך דין-לקוח. התרשלות עורכי הדין והפרת חובותיהם-המסגרת הנורמטיבית 55. בפסיקה רבה וארוכת שנים, חזרו בתי המשפט והדגישו כי עורך דין אינו ככל בעל מקצוע חופשי וכי מוטלות עליו חובות מיוחדות כלפי לקוחותיו וכלפי הציבור. בפסיקה זו הודגש כי מתן שירות משפטי הוא צורך ציבורי; ללקוח בדרך כלל אין כלים להעריך את הייעוץ המשפטי והוא תלוי כולו בעורך הדין; לעורך הדין תפקיד חשוב לסייע לבית המשפט לרדת לחקר האמת ועוד (ראה אסף יעקב "רשלנות בין כתלי בית המשפט. לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (2002); יהודה שנהב ורחל לויתן "אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב 177 (תשל"ט); עדי אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה 279 (תשס"א)). 56. חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו מצויים בקשר החוזי ביניהם, המתבטא בהסכם למתן שירותים משפטיים. לצד האחריות החוזית, קמה וניצבת חבותו של עורך הדין לפי אמת המידה שמציבה עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), המוכרת כחובת הזהירות. לעניין זה המבחן הוא, אם עורך הדין "השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות ש[עורך דין] סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות" (ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4) 529, בס' 9 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' שמגר). 57. מיותר לציין, כי הלקוח הוא הדיוט ואינו מבין ברזי משפט ובהלכות בתי-המשפט. עורך הדין, כמי שמייצגו ופועל בענייננו, מצופה לעשות את עבודתו בתשומת לב ובדייקנות, לקידום האינטרס של הלקוח, ולבל יסב לו חלילה נזק בהתרשלותו.
פסק דין |
19/04/2025 |
בית המשפט השלום – קריות
מאזכרים – 0 |
עמודים – 32
ת"א (תל אביב) 31186-00-1 . כאלי בלהה נגד נגד ג ד
שמות השופטים: עדי אזר
אחריות עורך-הדין כלפי לקוחו החובות המוטלות על עורך-הדין כלפי לקוחו יכול שיהיו מכוח יחסים חוזיים, ויכול שמכוח חבות בנזיקין, וכך נאמר בפסיקה: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. " (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, סעיף 22 לפס"ד) (להלן: שרמן). חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, "המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. יסודות אלה הם (כפי שנקבע עוד בהמ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד 1317, 1329): 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מההפרה. " (שם). כדי לעמוד על מידת הזהירות והמיומנות הנדרשת מעורך-דין כלפי לקוחו, יש לבחון את אמות המידה והקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט זה משני מקורות: "ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה.
פסק דין |
10/12/2003 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 4 |
עמודים – 19
ת"א (תל אביב) 52523-04-19- אפרים רון- ששון נגד אבירם מזיוב
שמות השופטים: רונן אילן
הבסיס העיקרי לחבותו של עורך-דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי. בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת-דין, בתמורה לשכר-טרחה המשולם לו. יש שהסכם זה מועלה על הכתב, ויש והוא מוצא ביטויו רק בדברים שבעל-פה. הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה הן כי לעורך הדין, המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, יש המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות, הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי-יושר כלפי הלקוח, עשויות לשמש עילה לתביעה נגד עורך הדין בגין הפרת חוזה. בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. בסיס אחר לחבות עורך הדין יכול שיהיה במעשה עוולה, כגון רשלנות מקצועית של עורך דין, המקים לטובת הנפגע עילה נזיקית על-פי עוולת הרשלנות או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין , אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. עם זאת, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, השאלה מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרשים, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים (ע"א 37/86 משה לוי ואח' נ' יצחק יחזקאל שרמן ואח' פ"ד מד (4) 446, 463). 23. כך חובת הזהירות שחב עורך הדין כלפי לקוח בכלל, וכך גם חובת הזהירות שחב בה עורך דין המייצג לקוח שנקלע למחלוקות מול אחר ונדרש לעמוד על זכויותיו בערכאות. מובן שאף בייצוג לקוח בבית המשפט, חייב עורך הדין להתנהל במיומנות, במקצועיות ובזהירות. עליו, למשל, לדעת את החקיקה הרלוונטית, לעמוד בלוחות הזמנים הרלוונטיים, להכין כראוי את כתבי הטענות, לפעול לפי סדרי הדין, להופיע כנדרש בבית המשפט, ולנהל כראוי את הדיונים.
פסק דין |
26/12/2022 |
שלום – תל אביב
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 14. ניגוד אינטרסים
14. (א) לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת. (ב) לא ייצג עורך דין צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו ענין. (ג) בענין שצד בו לקוח קבוע של עורך הדין לא ייצג עורך דין צד אחר, גם אם באותו ענין אין עורך הדין מייצג את הלקוח הקבוע; לענין הוראה זו, "לקוח קבוע" – לקוח שעורך הדין נותן לו שירותים דרך קבע. (ד) הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יחולו על עריכת הסכם ועל טיפול בענין שהצדדים הסכימו, בכתב, כי ייעשה בידי אותו עורך דין. (ה) עורך דין ולקוחו רשאים להסכים, בכתב, לתחום את השירות המקצועי אשר יתן עורך הדין ללקוח, כדי למנוע התנגשות עם ייצוג לקוח אחר או עם ענין או עם חובה אחרת של עורך הדין, בתנאי שצמצום השירות הינו סביר בנסיבות הענין ואינו פוגע בחובת הנאמנות של עורך הדין ללקוחותיו.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 2. חובת עורך דין
2. עורך דין ייצג את לקוחו בנאמנות, במסירות, ללא מורא, תוך שמירה על הגינות, על כבוד המקצוע ועל יחס כבוד לבית המשפט.
כללי החברות הממשלתיות (מינוי יועצים משפטיים ושכרם), התשנ"ב-1992
סעיף: 4. שיקולי הוועדה
. (א) הוועדה תשקוד על חלוקת עבודת הייעוץ המשפטי לחברות ממשלתיות בין מספר עורכי דין גדול, ככל האפשר, ובבואה להמליץ המלצותיה תיתן דעתה, בין היתר, לאלה: (1) צרכי החברה בייעוץ משפטי; (2) הכישורים והנסיון של עורך הדין או עורכי דין אחרים במשרדו בתחומי פעילותה של החברה, ואפשרויותיהם להעניק לחברה את השירותים שהיא זקוקה להם במועדים הנדרשים; (3) היות עורך הדין או עורך דין אחר במשרדו יועץ משפטי של חברה ממשלתית אחת או יותר; (4) האפשרות לחלק את עבודת היועץ המשפטי בחברה אחת בין מספר עורכי דין; (5) הצורך לרענן את עבודת הייעוץ המשפטי בחברה ממשלתית בהתחשב מחד גיסא במספר השנים שעורך הדין משמש יועץ משפטי של חברה, ומאידך גיסא בנסיבות מיוחדות המחייבות או המצדיקות המשך עבודתו בחברה; (6) האפשרות להרחיב את מספר משרדי עורכי הדין המטפלים בחברות ממשלתיות; (7) היות המועמד יועץ משפטי של אחד מבעלי המניות בחברה או של אדם או תאגיד אחרים המקיימים קשרי עסקים עם החברה; (8) שכר הטרחה שמציעה החברה, בהתחשב במומחיות ובהיקף העבודה הנדרשים לטיפול בעניניה, בין בדרך כלל ובין לענין ספציפי, ובתעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין; (9) אפשרות קיומם של גורמים אחרים העלולים להשפיע על עבודתו של עורך הדין בחברה. (ב) לא תמליץ הוועדה על אישור של מינוי אם, לדעתה, עלולים עיסוקיו האחרים של עורך הדין ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כיועץ משפטי של החברה. (ג) בבואה להמליץ בדבר שכרו של היועץ המשפטי תשקול הוועדה בין היתר את אלה: (1) מהות הענינים; (2) המומחיות שנדרשת לטיפול בעניניה של החברה; (3) העבודה הכרוכה בטיפול בעניניה של החברה; (4) תעריפי שכר הטרחה שקבעה לשכת עורכי הדין.
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 11ב. איסור מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים
11ב. (א) עורך דין לא ייתן שירות משפטי ללקוח, שהפנה אליו גוף – שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין – הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים. (ב) עורך דין המועסק על ידי מי שאינו עורך דין, שותפות של עורכי דין או חברת עורכי דין (להלן – המעסיק) לא ייתן שירות משפטי למי שאינו מעסיקו אם המעסיק פועל למטרת רווח וגובה תמורה בעד אותו שירות משפטי. (ג) הועד המרכזי, בהתייעצות עם ועד מחוז, רשאי להתיר, מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור, חריגה מהוראות אלה, בתנאים ולתקופה שיקבע.
תקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979
סעיף: 28ג. ייצוג על ידי עורך דין
28ג. (א) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל ייפוי כוח שהועבר לעורך דין אחר, אלא בצירוף הסכמתו הנפרדת והמפורשת של הלקוח בכתב, בהתאם לסעיף 18 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986. (ב) הושעה עורך דין מלשכת עורכי הדין לפי סעיף 68(4) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן-חוק לשכת עורכי הדין), תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על ההשעיה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין שהושעה ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק בתום תקופת ההשעיה; הוצא עורך דין מהלשכה כאמור בסעיף 68(5) לחוק לשכת עורכי הדין, תשלח לשכת ההוצאה לפועל הודעה לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין, על הוצאתו. (ב1) נמסרה למערכת ההוצאה לפועל הודעה על פקיעת חברותו של עורך דין המייצג זוכה או חייב מלשכת עורכי הדין לפי סעיפים 48 או 93(ו) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, תסיר מערכת ההוצאה לפועל את שמו של עורך הדין האמור מלשמש מייצג בתיק ותשלח לבעל הדין שאותו מייצג עורך הדין הודעה על הפקעת חברותו בלשכה; על בעל הדין המבקש כי עורך הדין ישוב וייצגו, להפקיד ייפוי כוח חדש בתיק לאחר תום פקיעת החברות. (ב2) נודע למערכת ההוצאה לפועל כי עורך דין המייצג זוכה או חייב, או משמש ככונס נכסים, נפטר, יחולו הוראות אלה: (1) אם עורך הדין שנפטר, מייצג את הזוכה-יעכב מנהל מערכת ההוצאה לפועל באופן מיידי את הכספים וההליכים בתיק וישלח הודעה על כך לזוכה; (2) חלפו 30 ימים מהמועד שבו נודע למערכת ההוצאה לפועל על פטירת עורך הדין, ולא
כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986
סעיף: 37. מגע עם עדים
37. (א) עורך דין רשאי לבוא בדברים עם אדם העשוי להעיד מטעם לקוחו. (ב) לא יבוא עורך דין בדברים עם אדם העומד, לפי ידיעתו, להעיד במשפט מטעם הצד שכנגד, בענין הקשור לעדותו, אלא בהסכמת הצד שכנגד, ואם הוא מיוצג – בהסכמת בא כוחו. (ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו כאשר עומד עורך הדין להזמין לעדות מטעם לקוחו (להלן – הלקוח) אדם שהוזמן להעיד מטעם צד אחר, אם נתקיים בו אחד מאלה: (1) העד הוא הלקוח, ואם הלקוח הוא תאגיד – יושב ראש הדירקטוריון, יושב ראש ההנהלה או המנהל הכללי מטעמו; (2) בית המשפט או הועד המחוזי או מי שהועד המחוזי הסמיכו לכך, נתן היתר, ורשאי המתיר לקבוע תנאים בהיתר; (3) במשפט אזרחי – העד פעל מטעמו של הלקוח בענין נושא המשפט.
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 1. הגדרות
1. בכללים אלה – "בית הדין” – בית הדין המשמעתי המחוזי שלו השיפוט לדון בעבירת המשמעת; "בקשה לביטול חברות" – בקשה לביטול רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולביטול חברותו בלשכה לפי סעיף 47 לחוק; "המען הרשום בלשכה” – המען לפי כלל 1(ג) לכללי לשכת עורכי הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות), התשכ”ב-1962; "חומר הבירור” – כל החומר המצוי בידי הקובל הנוגע לקובלנה, למעט פרוטוקלים, חוות דעת ותרשומות פנימיות של ועדת האתיקה; "נילון” – מי שהוגשה לגביו תלונה; "נשיאות” – כמשמעותה בסעיף 18(א) לחוק; "עורך דין” – לרבות מתמחה, אם הדין המשמעתי חל עליו; "קובל” – כמשמעותו בסעיף 63 לחוק; "קובלנה” – כמשמעותה בסעיף 63 לחוק; "תלונה” – תלונה על עבירת משמעת של עורך דין.
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 15. חובות עורכי דין
15. (א) עורך דין שמונה לפי סעיף 3, מוטלות עליו, בשינויים המחויבים, כל החובות וההתחייבויות הקבועות בחוק ובתקנות ובכללים שהותקנו לפיו. (ב) עורך דין שהתמנה כאמור, יעביר לממונה מחוז, אחת לשלושה חודשים, או במועד אחר שקבע ממונה מחוז לעניין פלוני, דין וחשבון על המשך טיפולו בכל עניין שנמסר לטיפולו לפי כללים אלה.
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 89א. מינוי ממונה
89א. (א) נפטר עורך-דין או שפרש מן הלשכה או שחברותו בה בוטלה, הושעתה או פקעה, או שנבצר ממנו למלא את תפקידו (בפרק זה – עורך-הדין), ולא הובטח טיפול נאות בעניני לקוחותיו – רשאי בית-המשפט המחוזי (בפרק זה – בית המשפט), לבקשת הועד המחוזי, למנות חבר הלשכה בהסכמתו להיות ממונה על עניניו המקצועיים של עורך-הדין ולטפל בהם. (ב) הבקשה תובא לידיעתם של לקוחות עורך-הדין בדרך שתיראה לועד המחוזי. (ג) עורך-הדין, אפוטרופסו או מי שנכסיו של עורך-הדין מוקנים לו, יהיו המשיבים בבקשה. (ד) ראה בית המשפט שקיום הליכי סדר הדין בדרך הרגילה עלול לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור, רשאי הוא בכל עת שלאחר הגשת הבקשה ליתן כל סעד-ביניים שיש בו כדי לשמור על עניניהם של לקוחות עורך-הדין, לרבות מינוי ממונה זמני; והוא יכול לעשות כן על פי צד אחד בלבד.
כל הזכויות שמורות ©