כל הזכויות שמורות ©
תחום דיני הנזיקין מהווה אחד התחומים המרכזיים במערכת המשפט הישראלית. עורכי דין בתחום הנזיקין בראשון לציון מתמחים בייצוג לקוחות בתביעות פיצויים ומעניקים ייעוץ משפטי מקצועי בכל הנוגע לנזקים אזרחיים.
דיני הנזיקין עוסקים בפיצוי נפגעים שנגרם להם נזק כתוצאה ממעשה או מחדל של אחר. המטרה העיקרית של התחום היא לפצות את הניזוק ולהשיב את מצבו לקדמותו.
ישנם מקרים רבים בהם נדרש ייעוץ משפטי מקצועי בתחום הנזיקין:
תאונות דרכים מהוות את השכיחות ביותר בתביעות נזיקין. עורך דין מומחה בנזיקין יוכל לסייע בקבלת הפיצוי המירבי עבור:
מקרי רשלנות רפואית דורשים מומחיות ייחודית. עורכי דין מנוסים בתחום מטפלים במקרים של:
עובדים הנפגעים בתאונות עבודה זכאים לפיצויים. התחום כולל:
עורך דין מקצועי יבצע בדיקה יסודית הכוללת:
התהליך כולל:
עורך דין מנוסה ינהל את התיק באופן מקצועי:
בחרו עורך דין עם:
עורך דין איכותי יעניק:
חשוב לבחור עורך דין שמתאפיין ב:
עורכי דין בתחום הנזיקין נדרשים לסטנדרטים מקצועיים גבוהים:
עורך הדין מחויב:
הכוללת:
עורכי דין מקומיים מכירים:
תחום דיני הנזיקין ממשיך להתפתח ולהתעדכן. עורכי דין מקצועיים עוקבים אחר:
בחירת עורך דין מקצועי בתחום הנזיקין בראשון לציון היא צעד קריטי להצלחת התביעה. חשוב לבחור עורך דין עם ניסיון מוכח, אמינות מקצועית ויכולת לספק שירות אישי ומקצועי.
זכרו – כל מקרה הוא ייחודי, ולכן חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקצועי המותאם לנסיבות הספציפיות של המקרה שלכם.
פנו היום ל עוד תעבורה ראשון לציון וקבלו את הייעוץ המשפטי הראשוני ללא התחייבות.
עא 420/75- שרה כהן נגד יצחק אייזן
שמות השופטים: אגרנטלנדוי,ברנזון
[1]
– א. (1) " (1) השאלה, אם במקרה זה או אחר התרשל עורך-דין במילוי תפקידו כעורך- דין, נחתכת בעיקר על-פי נסיבות המקרה. (2) התשובה לשאלה אם הלקוח צריך היה לגלות פרט מסויים לעורך-הדין או שמא עורך-הדין הוא שצריך היה לחקור מיזמתו ולגלות את הפרט שנעלם, תלויה במהות הפרט הנדון שבגללו נגרם הנזק. " עורך-דין היוצא מהנחה שרק ראש המשפחה הוא הדייר החוקי, ויתר בני המשפחה מתגוררים בדירה מכוח דיירותו הוא, מבלי לוודא הנחה זו, הינו רשלן. (4) מחובת עורך-דין המתבקש על-ידי לקוחו להשיג פינוי דירה, לבדוק את חוזה השכירות לפני שהוא מתקשר סופית עם מאן דהוא על פינוי הדירה. (5) משלא ביקש עורך-הדין את חוזה השכירות כדי לעמוד על בעלי הזכויות בדירה ועל טיב וכויותיהם, לא יצא ידי חובתו כלפי לקוחתו שביקשה להשיג פינוי הדירה. (6) בנסיבות הענין היה גם בהימנעות הלקוחה ממסירת חוזה השכירות לעורך- הדין משום סיבה לנזק, ויש על-כן להפעיל את מבחן הצדק הקבוע בסעיף 65 לפקודת הנזיקין להקטנת הפיצויים. הערות : לרשלנות מקצועית של עורך-דין, עיין : א' בר-שלום, לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין, הפרקליט, כרך כא, ע' 479. ערעור ברשות על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, תל-אביב-יפו (השופטים ב' כהן, ח' דבורין, ש' אשר), מיום 12.2.75 , ב-ע"א 686/73, לפיו נתקבל ערעורו של המשיב על פסק-דינו של בית-משפט השלום, תל-אביב-יפו (השופט ח' שטיינברג), ב-תי"א 23594/71. הערעור נתקבל, ופסק-דינו של בית-משפט השלום הושב בחלקו על כנו.
הצג פחות
like
dislike
copy
פסק דין |
21/01/1976 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 29 |
עמודים – 7
תפ (ראשון לציון) 13556-03-16- מדינת ישראל נגד איתמר מרכוס
שמות השופטים: עמית מיכלס
[2]
16 לא בכדי הוגבלה האפשרות של אזרח מן השורה לבצע פעולות שיוחדו לעורכי דין, על אף הפגיעה 17 בחופש העיסוק, והדברים ברורים. 18 בהקשר זה אציין שגם אם עונש המאסר שנקבע בחוק לצד עבירת ההתחזות לעורך דין עומד על שנת 19 מאסר בלבד, הרי שלאורך השנים התייחסו בתי המשפט בחומרה למתחזים למיניהם, והכל במטרה 20 לשמור על הערכים המוגנים עליהם עמדתי לעיל. בעניין זה ראו דברי כבי השופט גיובראן ברע"פ 21 4025/10 אגבריה נז מדינת ישראל ( 27.5.2010 ): 22 23 ". . . ידו " ידוע הוא כי עורך דין מחויב בנוסף לידע ולמיומנות, בעמידה 24 בסטנדרטים גבוהים של אמינות ויושרה, באופן שיצדיק את האמון 25 שנותנים בו לקוחותיו, הציבור בכללותו ובתי המשפט. מי שביודעין מתחזה 26 לעורך דין פוגע פגיעה קשה באינטרס הציבורי ובמערכת המשפט, ובצד 27 התנהגות שכזו יש תג מחיר כבד". " 29 אשר לאישום השני נפגע הערך החברתי שבשמירה על טוהר ההליך המשפטי ובכלל זה עבודת 30 הפרקליטות. במקרה זה, לולא עירנות הפרקליט שקיבל לידיו את המסמך הרפואי, יכול והתוצאה 31 בית משפט השלום בראשון לציון ת"פ 13556-03-16 מדינת ישראל ני מרכוס 27 מרץ 2018 המשפטית שהייתה מתקבלת הייתה מעוותת ומנוגדת לאינטרס הציבורי שבמתן גמול הולם למבצע 1 עבירה. 2 3 16. לצורך בחינת עצמת הפגיעה, נתתי דעתי לנזק שנגרם למתלוננת, כאשר דומה שהנזק הכלכלי 4 שנגרם לה הינו שולי ביחס למידת הפגיעה ואבדן האמון הן במערכת המשפט והן בציבור עורכי הדין. 5 עם זאת אין לזלזל גם בנזק הכלכלי אותו תיארה המתלוננת, כאשר אירוע נקודתי של כתיבת מכתב 6 והגשת תביעה אזרחית, שעלו לה 5,300 , הפכו למערבולת משפטית עבורה, באופן שהשפיע לדבריה 7 גם על שגרת חייה.
הצג פחות
גזר דין |
27/03/2018 |
שלום – ראשון לציון
מאזכרים – 0 |
עמודים – 14
תא (באר-שבע) 1022/01- נגד ז נגד שירותי בריאות כללית ואח
שמות השופטים: ר אבידע ס
[3]
לנוכח הנטען על ידי פרופ' עורי, שכאמור התייחס בעדותו באופן ספציפי לתוחלת חייה של התובעת, הנני מקבלת את דעתו, וקובעת כי לא הוכח קיצור תוחלת חייה של התובעת. (יד) פיצוי עבור דיור 44. התו " התובעת מתגוררת כיום בחלק המזרחי של ראשון לציון, בדירה בת שלושה חדרים, ששטחה 103 מ"ר ברוטו, והנמצאת בקומה ראשונה, על עמודים. כדי לצאת מדירתה, נזקקת התובעת למעלית המותקנת בביתה, אלא – ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים – המעלית המותקנת בביתה, אינה מאפשרת לה להיכנס לתוכה עם כיסא הגלגלים, ולכן מתקשה התובעת לצאת מביתה. " ם התביעה, הוגשו חוות דעת של המהנדס ברלינר וכן חוות דעת של הגב' איילה שיפמן. הגב' שיפמן היתה בדעה כי התובעת נזקקת לדירה בשטח 122 מ"ר נטו, אשר תכלול חדר שינה, עבור התובעת בצמידות לחדר רחצה ושירותים, חדר מגורים, מטבח ופינת אוכל, חדר עבודה וטיפולים, חדר שינה לבתה של התובעת וחדר אמבטיה ועוד חדר למטפלת, אליו יהיה צמוד חדר רחצה ושירותים. כמו כן, תכלול אותה דירה מרפסת שירות ומשטח ישיבה בכניסה לבית לשם התארגנות ליציאה. המהנדס ברלינר העריך כי מחיר דירה שכזו, המותאמת לצרכיה של התובעת בראשון לציון הוא 230,000. אשר למחיר דירת התובעת, העריך המהנדס ברלינר את המחיר בסכום של 135,000. לסכומים האמורים הוסיפה התובעת סכום עבור חניה, התאמת הדירה החדשה, והוצאות נלוות ובסך הכל עתרה התובעת לפסיקת סכום של 130,000, שווה לסכום של 598,000 עבור הוצאות דיור. 45. הנתבעים הסתמכו על חוות דעתו של השמאי מר בן ארי. הלה העיד כי על הדירה לכלול, על מנת להתאימה לשימוש התובעת, חדר דיור ומטבח פתוח, שני חדרי שינה, מרפסת שירות ושני חדרי רחצה.
הצג פחות
פסק דין |
26/12/2006 |
מחוזי – באר שבע
מאזכרים – 0 |
עמודים – 29
תא (קרית גת) 66485-01-24- פלונית נגד ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ
שמות השופטים: עדי אייזדורפר
[4]
חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד לוי החלטה 1. נקבע לקד"מ בפניי ביום 27.11.24 בשעה 10:30. 2. לאח " לאחר שעיינתי בבקשה למינוי מומחה ובתגובה לה, הנני מורה על מינויו של ד"ר נח גונן מרח' ברקת 45 ראשון לציון, טלפון: 03-9628862 כמומחה מטעם בית משפט, בתחום הפסיכיאטריה. " המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת בעקבות האירוע מיום 29.1.17 , ובמיוחד יתייחס לשאלות הבאות: א. האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות כמו כן מתבקש המומחה לחוות דעתו ביחס לשאלת קיומה של נכות זמנית, ואם ישנה – מהו שיעורה ולאיזה פרק זמן. ב. המומחה יתייחס לקשר שבין התאונה ובין מצב התובעת נכון להיום. ג. האם תהיה התובעת זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן – מה הם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום ד. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבה של התובעת בעתיד 4. בעלי הדין רשאים להעביר למומחה כל מסמך רפואי שבידיהם, למעט חוות דעת מומחים. המומחה יציין בחוות דעתו אילו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות הדעת. 5. שכר טרחת המומחה יעמוד על הסך של 7,000 ש"ח, בתוספת מע"מ. בשלב זה, תישא הנתבעת בשכר טרחת המומחה, כמימון ביניים. 6. מיד עם קבלת המינוי ובטרם יחל בתפקידו, ימסור המומחה הצהרה בהתאם לטופס 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (המצ"ב).
הצג פחות
חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד לוי החלטה 1. נקבע לקד"מ בפניי ביום 27.11.24 בשעה 10:30. 2. לאחר שעיינתי בבקשה למינוי מומחה ובתגובה לה, הנני מורה על מינויו של ד"ר נח גונן מרח' ברקת 45 ראשון לציון, טלפון: 03-9628862 כמומחה מטעם בית משפט, בתחום הפסיכיאטריה. 3. המו " המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת בעקבות האירוע מיום 29.1.17 , ובמיוחד יתייחס לשאלות הבאות: א. האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזה תקופה ומה שיעור הנכות כמו כן מתבקש המומחה לחוות דעתו ביחס לשאלת קיומה של נכות זמנית, ואם ישנה – מהו שיעורה ולאיזה פרק זמן. " המומחה יתייחס לקשר שבין התאונה ובין מצב התובעת נכון להיום. ג. האם תהיה התובעת זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן – מה הם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום ד. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבה של התובעת בעתיד 4. בעלי הדין רשאים להעביר למומחה כל מסמך רפואי שבידיהם, למעט חוות דעת מומחים. המומחה יציין בחוות דעתו אילו מסמכים היו בפניו לצורך מתן חוות הדעת. 5. שכר טרחת המומחה יעמוד על הסך של 7,000 ש"ח, בתוספת מע"מ. בשלב זה, תישא הנתבעת בשכר טרחת המומחה, כמימון ביניים. 6. מיד עם קבלת המינוי ובטרם יחל בתפקידו, ימסור המומחה הצהרה בהתאם לטופס 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 (המצ"ב).
הצג פחות
החלטה |
01/05/2024 |
שלום – קרית גת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 4
תא (כפר סבא) 52008-08-20- שמעון סבן נגד מרים גדסי
שמות השופטים: חגית בולמש
[6]
יש לציין כי הערכה זו לא פורטה בחוות הדעת, אולם פורט כי הסכום של הפיצוי נגזר מ- 60 שווי דירה וכן מדמי פינוי של מעל 150,000 . 25. בסי " בסיכומיהם הציגו הצדדים פסיקות רבות, מהן עולה כי לא קיימת אחידות בפסיקה בנוגע לשווי שייפסק בנוגע לבית בנוי בצירוף מגרש, ובתי המשפט בעניין זה פסקו בהתאם לנסיבות התיק, אופי השימוש בנכס (עסקים או שימוש פרטי) וכן מיקום הנכס, יעוד השימוש ומצבו. באופן דומה, בשל השימושים השונים בנכס, נקבעו גם סכומים שונים להוצאות ההעברה, שנעו בין סכום קבוע של כ- 50,000 לבין סכומים הנגזרים משווי הנכס (בגובה 20 דמי מפתח מלאים). " פן דומה, ובשל השימושים השונים, נעו בתי המשפט בין פסיקה לפי שווי הנכס במלואו לבין סכומים פחותים יותר, המגיעים, ביחד עם הוצאות ההעברה, לכדי כ- 80 משווי הנכס (4/3 מדמי מפתח מלאים). גם מומחה בית המשפט ציין את חוסר האחידות בבתי המשפט בנוגע לפסיקות פינוי דיירים מוגנים, לרבות פסיקותיה של כב' השופטת ברקוביץ, אליה הפנו גם ב"כ הצדדים. 26. גם בענייננו מדובר על נסיבות ייחודיות, כפי שציין זאת גם השמאי, לפיהן בית בדיירות מוגנת הינו נכס נדיר, בפרט בראשון לציון, הרי שקיים קושי לכמת את סכום דמי המפתח לנכס מקביל (פ' מיום 28.10.21 עמ' 9-10). מומחה בית המשפט אף ציין כי הבית, כפי שתואר, הינו בן 3 חדרים עם רחבה כלשהי, שאינה חדר של ממש, כך שרכישת דירה בת 3.5 חדרים עם מעלית וחניה משדרגת לנתבעת את איכות החיים ביחס לבית היום (עמ' 11). 9 27. בנסיבות הייחודיות לבית, שהינו בית פרטי בן 3 חדרים והרחבה, בתוספת שטח קדמי ואחורי, מצאתי כי חוות הדעת הינה סבירה ומאוזנת. חוות הדעת לקחה בחשבון את כל שטח החצר, על אף שבתמונות שהוצגו ניכר כי לא נעשה שימוש בכולה, ואף לא ברובה, והיא אינה מטופחת לשימוש.
הצג פחות
ע"א 37/86-1. משה לוי נגד 1. יצחק יחזקאל שרמן
שמות השופטים: א ברקש לוין,ד לוין
בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. יסודות אלה הם (כפי שנקבע עוד בהמ' 106/54 ויינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח 1317, 1329): 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר. 2. הפרת חובה זו. 3. נזק לתובע כתוצאה מההפרה. (ראה י' שנהב – ר' לויתן, "אחריותו המקצועית של עורך דין, ניהול סיכונים וביטוח החבות", הפרקליט לב(תשל"ח) 178-177). כבר נאמר לענין רשלנות מקצועית של עורך דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 479, 491), לפיכך עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו – סטנדרט, שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. 23. את אמות המדה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות האמורים, ניתן לשאוב משני מקורות עיקריים. ראשית – הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, ושנית – ככל שהדברים אמורים בעורך דין, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. כוונתי לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א1961-, ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו, ושעל פיהם עורך דין שאינו מקיימם, על אחת כמה וכמה אם הוא חוטא להם, עלול הוא למצוא עצמו חב ללקוחו כמפר חוזה כלפיו או כמעוול כלפיו בעוולת הרשלנות. הצג פחות
פסק דין |
09/09/1990 |
עליון – בית המשפט העליון
מאזכרים – 537 |
עמודים – 21
ת"א (תל-אביב-יפו) 2184/99- שרון עמיר נגד עוד ליבוביץ
שמות השופטים: אסתר חיות
התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך" (שם בעמ' 462). בית המשפט העליון מוסיף ומציין באותו ענין, כי את אמות המידה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט מיומנות וזהירות, ניתן לשאוב מן הדין, כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו, וכן מן הדין הספציפי הנוגע לעורך הדין, קרי חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א – 1961 (להלן – "חוק לשכת עורכי הדין"), והתקנות והכללים שהותקנו על פיו, בהם נקבעו נורמות התנהגות הראויות לעורך דין ככזה. . אחת החובות הבסיסיות המוטלות על עורך דין בחוק לשכת עורכי הדין היא החובה הקבועה בסעיף 54, ולפיה: "במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות ויעזור לבית המשפט לעשות משפט". יסודה של חובה זו ביחסי האמון המיוחדים המאפיינים את הקשר בין עורך דין ללקוחו, ובית המשפט העליון, בהתייחסו לסוגיה זו ציין כי: "היחס שבין עורך דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בענייני המקצוע, והוא סומך על עורך הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכולתו" (ר' על"ע 9/55 עו"ד פלוני נ' יו "ר וחברי המועצה המשפטית, פ"ד י' 1730 ,1720א). הצג פחות
פסק דין |
28/10/2002 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 11 |
עמודים – 21
ת"א (תל אביב) 67076-12-15- פבל לפיושקין נגד עורך דין רונן גריסרו
שמות השופטים: אריה ביטון
עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים בה היסודות הנדרשים לכך: 1. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר; 2. הפרת חובה זו ; 3. נזק לתובע כתוצאה מהפרה. 18. אלא, שבתי המשפט שאפו להאחדה של דיני החוזים ושל דיני הנזיקין, ללא יצירת שוני בתרופות בין הדינים השונים. בפסק דינו המנחה של בית המשפט העליון נקבע בעניין זה כי: "כבר נאמר, לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, כי "בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים" (א' בר-שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין" הפרקליט כא (תשכ"ה) 479, 491) לפיכך, עד שאנו באים לקבוע חבותו של עורך-דין כלפי לקוחו, עלינו לברר תחילה, מהו אותו סטנדרט של מיומנות וזהירות הנדרש מעורך- דין כלפי לקוחו – סטנדרט שאם לא יעמוד בו יוכל הלקוח לתובעו כמפר החוזה ביניהם וכמעוול ברשלנות כלפיו. " (ע"א 37/86 לוי ואח' נ' שרמן ואח', פ"ד מד(4) 462). 6 בהליכים משפטיים שנדונו בין עורך דין לבין לקוחו נבחנה המחלוקת תמיד באספקלריה של דיני הנזיקין, אולם השאלה העיקרית שנדונה בהקשר זה אינה אם קיימת חובת זהירות המוטלת על עורך הדין כלפי הלקוח, אלא מה מידתה של חובה זו. קיומה של חובת זהירות נתפשת כמובנת מאליה והיא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה. השאלה היא מהו היקפה ומה מידתה של חובת זהירות זו ומתי חורג עורך הדין מהחובה המוטלת עליו (ראו: אלי הלם, רשלנות מקצועית של עורכי דין, עמ' 1-3). 19. הביטוי רשלנות מקצועית מחייב התייחסות למקצועו ולעיסוקו של האדם אשר כנגדו נטענות טענות על כך שהתרשל בתפקידו. כך באשר למקצוע עריכת הדין, אין דומה מי שעוסק בתחום הליטיגציה למי שעוסק בתחום החוזים או המקרקעין. הצג פחות
פסק דין |
17/06/2019 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 23
ת"ק (תל-אביב-יפו) 4069/05- פלוני נגד עורך דין אלמוני
שמות השופטים: קליין מנחם
ואולם, חובה חוזית ונזיקית אחד הם, ונהייה אחר הפרתם תעשה אף היא בדקדוק הגדרותיו ותכניו של סטנדרט מיומנות וזהירות הנדרש מעורך דין כלפי לקוחו. (ראה: א. בר שלום, "לשאלת אחריותם בנזיקין של עורכי דין", הפרקליט כא(תשכ"ה) 491 ,479). רמת זהירות ומיומנות זו תבחן בשתיים. האחת, בפרשנות דיני הנזיקין הנוגעים לחובתיו המקצועיות של עורך הדין כבעל מקצוע. והשנייה מאותם לכללים המוצאים מקומם וביטויים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961,(להלן: "החוק") על כלליהם ותקנותיהם. על שני אלו יקום וייפול דבר חבותו המקצועית של עורך הדין. כך נקבע כי עורך הדין כבעל מקצוע המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח, חב על פי מצגו לנהוג כבעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את התיק המוצג בפניו במידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין סביר בנסיבות דומות" (י. שנהב – ר' לויתן, לעיל, בעמ' 181 וראה האסמכתאות שם ובעמ' 182). בין אלו אוזכרו אף ידיעה סבירה של חוקי המדינה ותקנותיה בהקשר לעניין בו הוא מטפל, עמידה בלוח הזמנים ובפרט אלו הקבועים בחוק בנוגע לענייני הפרוצדורה הדיונית והמהותית. בהקשרים להתנהלות המשפט, על עורך הדין מוטלת החובה להכין כראוי את התביעה ולפעול בהתאם לסדרי הדין, להופיע כנדרש בבתי המשפט, תוך ניהול הדיונים כראוי. עוד נפסק כי עורך הדין מחויב להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו, בכל הקשור להוראות החוק ולפסיקה החלות על מקרהו וכן את משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם. (ראה ע"א 479/65 וידר נ' הרנוי, פ"ד כ471 ,468 וכן ע"א 420/75 כהן נ' אייזן, פ"ד ל(29 (2)) כישלונו של עורך דין באחד מאלו ייתפס כהפרת חובותיו כלפי לקוחו. הצג פחות
פסק דין |
20/07/2005 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 4
ת"א (תל-אביב-יפו) 51214/05- יצחק כץ, רוח נגד דוברונסקי עלס, עורך דין
שמות השופטים: אביגיל כהן
הניתוח המשפטי: אחריות משפטית של עורך דין כלפי לקוח קיימת הן מכוח דיני הנזיקין, כאשר מדובר על פי רוב ברשלנות מקצועית, והן מכוח דיני החוזים, על בסיס הסכם אשר נערך בדרך כלל בין עורך דין ללקוחו. ככלל, מחויבותו של עורך דין, ככל בעל מקצוע, לפעול כלפי לקוחו במיומנות ובזהירות. עורכי דין מעצם הגדרת תפקידם, משתייכים באופן בולט לקבוצת בעלי מקצועות שלגביהם הוחל סטנדרט זהירות גבוה יותר, נוסף על חובות אמון, הנובעות מטיב היחסים הנרקמים בינם ובין לקוחותיהם. ראה לעניין זה: ע"א 4612/95 איתמר מתיתיהו ואח' נ' שטיל יהודית ואח' תק-על, כרך 97 (3) בעמוד 184 וכן: ספרו של עורך דין משה וייסמן, תביעות רשלנות ונזיקין, הוצאת שנהב הדרכות בע"מ, בעמודים 885 ואילך. יפים לעניין זה, הדברים שנאמרו בע"א 37/86 לוי נ' שרמן פ"ד מ"ד (4) 446 בסעיף 22 לפסק הדין: "בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שירותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טרחה המשולם לו. . . הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו". באותו פסק דין חזר בית המשפט על ההלכה שנקבעה עוד בהמ' 106/54 וינשטין נ' קדימה פ"ד ח' (2) 1317 בעמוד 1329 ולפיה חבותו של עורך דין כלפי לקוחו יכול שתצמח גם בגין מעשה עוולה כמו רשלנות מקצועית מצד עורך הדין, ובלבד שיוכח קיומם של שלושה יסודות: אחד – קיום חובה כלפי הלקוח להשתמש בכושר מקצועי סביר. הצג פחות
פסק דין |
20/06/2007 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 10
ת"א (תל אביב) 41169-07- ישראל שלו נגד 1. דיקסטרה יעקב
שמות השופטים: בדימ מיכל שריר
הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה, הן כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח יש המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמות נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח, עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה, או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. בסיס אחר לחבות עורך הדין יכול שיהיה במעשה עוולה, כגון רשלנות מקצועית של עורך הדין, המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית על פי עילת הרשלנות או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. . . . . ". כבעל מקצוע, עורך הדין המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח אם בייעוץ, אם בהופעה בערכאות, אם בעריכת חוזים, רישום תאגידים וכיו"ב רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא, לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הביעה המוצגת בפניו, וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה, שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות. . . . . מעורך דין, העושה מלאכתו למען לקוחו, נדרשת רמה מסוימת בכל הקשור לידיעת החוק. . . . . גם במתן יעוץ משפטי ופעילויות של עו"ד מחוץ לכתלי ביהמ"ש, מוטלת על עורך הדין החובה לנהוג כפי שהיה נוהג עו"ד סביר העוסק באותו נושא ברמה סבירה. . . עורך הדין מחוייב להודיע ללקוחו על מצב הדברים לאשורו, בכל הקשור להוראות החוק והפסיקה, החלות על מקרהו. . . הצג פחות
פסק דין |
14/06/2011 |
שלום – תל אביב
מאזכרים – 1 |
עמודים – 12
ת"א (קריות) 44462-03-24- אופיר קרופרו נגד ' דוד רוזן עורך דין
שמות השופטים: מוטי כהן
בסיכומו של דבר, אני מוצא כי ביישום המבחנים שהותוו בפסיקה על מקרה זה, התקיימו בין התובעים לעורכי הדין יחסי עורך דין-לקוח. התרשלות עורכי הדין והפרת חובותיהם-המסגרת הנורמטיבית 55. בפסיקה רבה וארוכת שנים, חזרו בתי המשפט והדגישו כי עורך דין אינו ככל בעל מקצוע חופשי וכי מוטלות עליו חובות מיוחדות כלפי לקוחותיו וכלפי הציבור. בפסיקה זו הודגש כי מתן שירות משפטי הוא צורך ציבורי; ללקוח בדרך כלל אין כלים להעריך את הייעוץ המשפטי והוא תלוי כולו בעורך הדין; לעורך הדין תפקיד חשוב לסייע לבית המשפט לרדת לחקר האמת ועוד (ראה אסף יעקב "רשלנות בין כתלי בית המשפט. לשאלת אחריותם המקצועית של עורכי דין במסגרת הדיון המשפטי" עיוני משפט כו 5 (2002); יהודה שנהב ורחל לויתן "אחריותו המקצועית של עורך דין ניהול סיכונים וביטוח החבות" הפרקליט לב 177 (תשל"ט); עדי אזר "רשלנות מקצועית של עורך דין" הפרקליט מה 279 (תשס"א)). 56. חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו מצויים בקשר החוזי ביניהם, המתבטא בהסכם למתן שירותים משפטיים. לצד האחריות החוזית, קמה וניצבת חבותו של עורך הדין לפי אמת המידה שמציבה עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), המוכרת כחובת הזהירות. לעניין זה המבחן הוא, אם עורך הדין "השתמש במשלח ידו במיומנות ונקט מידת זהירות ש[עורך דין] סביר, נבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש בה ונוקט אותה באותן נסיבות" (ע"א 751/89 מוסהפור נ' שוחט, פ"ד מו(4) 529, בס' 9 לפסק דינו של כב' הנשיא מ' שמגר). 57. מיותר לציין, כי הלקוח הוא הדיוט ואינו מבין ברזי משפט ובהלכות בתי-המשפט. עורך הדין, כמי שמייצגו ופועל בענייננו, מצופה לעשות את עבודתו בתשומת לב ובדייקנות, לקידום האינטרס של הלקוח, ולבל יסב לו חלילה נזק בהתרשלותו. הצג פחות
פסק דין |
19/04/2025 |
בית המשפט השלום – קריות
מאזכרים – 0 |
עמודים – 32
ת"א (ירושלים) 24960-02-12- ס א נגד הבנק הבינלאומי הראשן בעמ
שמות השופטים: ארנון דראל
חששו הוא מכך שהרחבת החובה המוטלת על עורכי דין תביא לפגיעה ביכולת עורך הדין לייצג את לקוחותיו ולריבוי תביעות כלפי עורכי הדין, וזאת במיוחד בהינתן כי התובע היה מיוצג על ידי עורכי דין מטעמו. הוא הצביע על כך כי עורך הדין פעל בהתאם להנחיות ההוצאה לפועל ועל פי הדין, וכי בתיקי הוצאה לפועל נשמעות טענות שונות כדי להתחמק מתשלום. בא כוחו של ברנט הפנה למספר פסקי דין שעסקו בסוגיה זו בבתי משפט המחוזי והשלום ובהם בחן בית המשפט את הריסון הדרוש. 53. הטלת אחריות בנזיקין על עורך דין כלפי הצד שכנגד או כלפי צד שלישי, שאינו לקוחו של עורך הדין היא אפשרית. התייחס לכך כב' השופט (כתוארו אז) א' ריבלין (שהיה באותו מקרה בדעת מיעוט אך לא בקשר עם דברים אלה) והגדיר את החובה המוטלת על עורך הדין: "חובת הזהירות הוחלה על עורך הדין לא רק ביחסים שבינו לבין לקוחו, כי אם גם ביחסיו עם צד שלישי. במקרה זה האחרון, מבוססים היחסים המיוחדים בין הניזוק לעורך הדין, והסתמכותו של הראשון על דברי האחרון, לא על חוזה בינם – חוזה אשר אינו בנמצא – כי אם על אופיו המיוחד של המקצוע המשפטי, ועל חובות ההגינות בהן חב עורך הדין לציבור כולו. כיוון שהציבור כולו מסתמך על מקצועיותו ועל יושרו של עורך הדין, הוא חב בחובת זהירות לא רק כלפי מרשו, אלא גם כלפי יריבו וכלפי הציבור כולו. . . " (ע"א 8625/02 סילביו נחום נ' רחל דורנבאום פ"ד נח (3) 385, 409-410 (2004) (להלן: "נחום") 17 54. דברים דומים נכתבו על ידי כב' השופט ד' לוין במקרה אחר: "מה דינו של עורך-דין המייצג לקוח פלוני ביחסיו עם מי שאינו לקוחו אלא צד שכנגד פלוני – האם כלפי פלוני זה מוטלת על עורך הדין חובה כל שהיא היהא אחראי כלפי זה מטעם כלשהו ועל-פי עילה כלשהי, אם יתברר שכתוצאה מהטיפול בעניין לקוחו ולמען לקוחו הסב נזק לאחר חבות חוזית לא תיתכן, שכן לא נקשרו יחסים כאלה ביניהם, אולם תיתכן גם תיתכן חבות בנזיקין. הצג פחות
פסק דין |
11/08/2015 |
מחוזי – ירושלים
מאזכרים – 1 |
עמודים – 37
ת"א (פתח תקווה) 136-04-09- בנימין רוזנבלט נגד ויקי פלדמן
שמות השופטים: עדנה יוסף קוזין
התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות, הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה התנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח, עשויות לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. בסיס אחר לחבות עורך הדין יכול שיהיה במעשה עוולה, כגון רשלנות מקצועית של עורך דין, המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית על פי עוולת הרשלנות או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך. יסודות אלה הם: א. קיום חובה כלפי התובע להשתמש בכושר סביר; ב. הפרת חובה זו; ג. נזק לתובע כתוצאה מההפרה. לעניין רשלנות מקצועית של עורך-דין כלפי לקוחו, בנקודה החשובה ביותר מבחינה מעשית, היינו, מהו סטנדרט המיומנות והזהירות הנדרש, אין למעשה הבדל בין יחסים חוזיים לנזיקיים. (ע"א 37/86 לוי נ' שרמן, פ"ד מד(4) 446, 462. להלן: "עניין לוי"). 40 112. עורך דין, המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח – אם בייעוץ, אם בהופעה בערכאות, אם בעריכת חוזים, רישום תאגידים וכיוצא באלה – רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא "לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות. במילים אחרות: כאשר עסקינן בשאלת רשלנות של עורך דין, יש לבחון כיצד "עורך דין סביר" היה פועל באותן נסיבות. ר' עניין לוי, בעמ' 463 וכן בעמ' 464-465: "אמור מעתה – עורך-דין חב חובת זהירות והפעלת מיומנות סבירה בטפלו בענייני לקוחו בייעוץ, בייצוג ובכל דרך שהיא. הצג פחות
פסק דין |
01/05/2016 |
שלום – פתח תקווה
מאזכרים – 1 |
עמודים – 53
ת"ק (תל אביב) 21936-04-22- אייל ארליך נגד יודפת בן שושן
שמות השופטים: אדי לכנר
לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכלל הראיות לפני, הגעתי לכלל דעה, כי דין התביעה להידחות, ואפרט טעמי. 34. בפסק דין זה נדרשתי לבחון את רשלנותו של עורך דין כלפי לקוח. לצורך כך, אתייחס בקצרה לאמות המידה לבחינת רשלנותו של עורך דין בייצוג הלקוח. 35. העילה המרכזית היא עוולת הרשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין . עורך הדין חב בחובת זהירות כלפי לקוחו ועל כך אין מחלוקת. השאלה הרלוונטית לעניינינו היא האם עורך הדין הפר את חובת הזהירות שלו כלפי הלקוח. 36. בחינת אחריותו של עורך הדין תיבחן על פי סטנדרט הזהירות והמיומנות. במישור המשפטי, נדרשת מעורך הדין מידה של בקיאות והכרת הדינים, לרבות הדינים לשמם ניטל הייצוג. אי ידיעת החוק בנוגע להליך לשמו הסכים עורך הדין לקבל את הייצוג תהיינה בגדר הפרת חוזה והתנהלות רשלנית של עורך הדין כלפי הלקוח. 37. לא כל טעות של עורך הדין תיתפס כהתנהגות רשלנית של עורך הדין. למשל, התנהלות של עורך דין המבוססת על ידע משפטי סביר, במקצועיות, בתום לב ולטובת הלקוח לא תיחשב כהפרת חובת הזהירות והמיומנות. 38. קביעה זו נובעת מתוך ההנחה שעורך הדין אינו מבטח של התביעה או את הייעוץ שהוא מעניק ללקוח. עורך הדין שמקבל על עצמו את הייצוג, "אינו מתחייב "לנצח את התיק" אלא לנקוט בכל האמצעים על מנת להגן על האינטרס של הלקוח. האמור מתיישב עם סעיף 2 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 וסעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961. 39. בעניינינו, בפרוטוקול הדיון מיום 1.9.22 , עמוד 1, שורות 15/17 העיד התובע כדלקמן: "תפקידה היה לבוא ובעצם להגיע מצב שאני מקבל את הכספים לפני שהאח מחלק את הכל חצי חצי. הצג פחות
תקנות לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובבחינת הסמכה לעריכת דין), התשכ"ג-1962
סעיף: 18א. נושאי הבחינה
18א. (א) בחלק העוסק בשאלות בדין הדיוני הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה על פי כל חיקוק ודין; (2) סדרי הדין הפלילי לרבות דיני הראיות, הדינים הנוגעים לחקירה, מעצר, חיפוש, נטילת אמצעי זיהוי וסמכויות האכיפה; (3) סדרי הדין האזרחי לרבות סדרי הדין המיוחדים לכל ענף משפטי שאינו פלילי, דיני הראיות, דרכי יישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, אכיפת פסקי חוץ וכללי ברירת הדין בענפי המשפט האזרחי; (4) הליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון, פשיטת רגל וכינוס נכסים; (5) היבטים דיוניים של חוקי היסוד; (6) סדרי הדין המשמעתיים בבתי הדין המשמעתיים על פי החוק, לרבות הגשת תלונות ובירורן, העמדה לדין, ניהול ההליכים והערעורים על החלטותיהם. (ב) בחלק העוסק בשאלות בדין המהותי הנבחן ייבחן באחדים מהנושאים האלה: (1) דיני החיובים, לרבות דיני החוזים ודיני הנזיקין; (2) דיני העונשין, לרבות דרכי הענישה; (3) דיני הקניין, לרבות דיני הירושה; (4) משפט מסחרי, לרבות דיני התאגידים; (5) דיני האתיקה המקצועית הנוגעים לעורכי דין; (6) חוקי יסוד; (7) מיסוי מקרקעין; (8) התיישנות; (ג) לשם מענה על השאלות בבחינה נדרשת היכרות עם הפרשנות שניתנה בפסיקה לחיקוקים שפרסמה הוועדה הבוחנת לפי תקנה 18(ד). הצג פחות
חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 65א. פומביות הדיון
65א. (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71. הצג פחות
כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע"ה-2015
סעיף: 17. מינוי עורך דין לנקבל
17. (א) בית הדין רשאי, לאחר ששמע את עמדות הצדדים, אם מצא שניהול הדיון מצדיק כי הנקבל יהיה מיוצג ושאין לנקבל יכולת להעמיד לעצמו ייצוג, למנות לנקבל עורך דין שייצגו בדיון; ואולם לא ימנה בית הדין עורך דין שהוא חבר ועד מרכזי, חבר ועד מחוזי, חבר ועדת האתיקה הארצית, חבר ועדת אתיקה מחוזית, פרקליט ועדת אתיקה, עוזר פרקליט ועדת אתיקה, או חבר בית דין משמעתי של הלשכה; שכרו של עורך הדין שימונה ייקבע בידי בית הדין והלשכה תשלמו. (ב) התנגד הנקבל למינוי עורך דין כאמור, ימנה בית הדין עורך דין שייצגו בדיון כאמור בסעיף קטן (א) רק אם מצא שניהול הדיון מחייב זאת, בשל חומרת העבירה שבה הואשם הנקבל או אם קיים חשש שהוא חולה נפש או לקוי בכושרו השכלי. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) יחולו אף בערעור בבית הדין המשמעתי הארצי, בין אם מי שהיה הנקבל בדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי הוא המערער ובין אם הוא המשיב בערעור. הצג פחות
תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018
סעיף: 10. כתב תביעה – כותרת
10. כתב תביעה יכלול בחלקו הראשון את הפרטים האלה בלבד ולפי הסדר המפורט להלן: (1) הערכאה השיפוטית שאליה מוגש כתב התביעה; (2) שם התובע ומספר זהותו; (3) שם עורך דינו של התובע אם הוא מיוצג, לרבות מספר רישיונו; (4) מען ופרטי התקשרות של התובע, למעט בתביעה שעילתה עבירות מין או אלימות כהגדרתן בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001, וכן הטרדה מינית לפי חוק הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 או הטרדה מאיימת לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (4א) מען ופרטי התקשרות של עורך דינו של התובע; (5) שם הנתבע, ומספר זהותו אם ניתן לבררו; (6) מען ופרטי התקשרות של הנתבע – אם ניתן לבררם; (7) אם מי מבעלי הדין הוא פסול דין או קטין, כמשמעותם בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – ציון עובדה זו, או אם מי מבעלי הדין הוא תאגיד – ציון עובדה זו ודרך התאגדותו; (8)3 סוג התביעה ונושאה, לפי רשימה שמנהל בתי המשפט יורה; (9) רשימת כל הסעדים המבוקשים ושווי נושא התובענה; ואולם הוראה זו לא תחול על תובענה לפיצויים בשל נזק גוף, למעט תביעה חוזית לקבלת תגמולי ביטוח לפי פוליסת ביטוח בשל נזק גוף, ולא תחול על תובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים; (10) סכום אגרת בית המשפט שיש לשלם תוך הפניה לפרט בתוספת לתקנות האגרות שלפיו יש לגבות אגרה; אם התובע פטור מאגרה, יפנה לתקנה הפוטרת אותו מתשלומה לפי תקנות האגרות; (11) דבר קיומו של הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו; (12) אם עילתה של התביעה בעבירות מין, אלימות, הטרדה מינית או הטרדה מאיימת כמשמעותן בפסקה (4) – ציון עובדה זו; (13) הזמנת הנתבע לדין ערוכה לפי נוסח טופס 2 שבתוספת הראשונה או הזמנת הנתבע לדין באמצעות המצאה ישירות לעורך הדין המייצג, לפי העניין; (14) (בוטלה). הצג פחות
חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961
סעיף: 65א. פומביות הדיון
65א. 11 (א) בית דין משמעתי ידון בפומבי. (ב) בית דין משמעתי רשאי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך מטעמים שיירשמו, באחת מאלה: (1) לשם שמירה על בטחון המדינה או על יחסי החוץ של המדינה; (2) לשם הגנה על המוסר; (3) לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו-2005; (4) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; (5) לשם הגנה על עניינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי סעיף 377א לחוק העונשין; (6) הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד בכלל; (7) הדיון הפומבי עלול לפגוע בסוד מסחרי; (8) הדיון הפומבי עלול לפגוע בצנעת הפרט; (9) הדיון הפומבי עלול להביא לפגיעה ממשית בעניינו המקצועי של הנאשם או בעניינו של אדם אחר, העולה על הפגיעה בעניין הציבורי שבפומביות הדיון. (ג) החליט בית דין משמעתי על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוג בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון, כולו או מקצתו. (ד) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון בבית דין משמעתי בעניין קובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, הנערך בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון כאמור; ואולם רשאי בית הדין המשמעתי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותו של המתלונן או של האדם המלווה אותו בדיון, כולו או מקצתו. (ה) על דיון בפומבי ועל דיון בדלתיים סגורות לפי סעיף זה, יחולו ההוראות בדבר איסור פרסום שבסעיף 70(א), (ב), (ד) ו–(ו) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), לפי העניין ובשינויים המחויבים. (ו) החליט בית דין משמעתי לדון בעניין מסוים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, יעביר העתק מהחלטתו ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא הסמיך לכך. (ז) על החלטת בית דין משמעתי לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנאשם, הקובל, וכן ועדת האתיקה הארצית או היועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים, ואדם מעוניין; ערעור לפי סעיף קטן זה יהיה בהתאם להוראות סעיפים 70 ו–71. הצג פחות
כללים למניעת אלימות במשפחה (יידוע בידי עורכי דין), התשס"ג-2002
סעיף: 2. יידוע על אפשרות לפנות לגורמי טיפול
2. עורך דין, שנדרש לידע אדם לפי הוראות סעיף 11א(ב) לחוק – (1) יידע את האדם על כך שבאפשרותו לפנות לגורמי טיפול לקבלת סיוע; (2) ייתן לאדם כתובות ומספרי טלפון של גורמי הטיפול הקרובים למקום מגוריו, לפי רשימות שיעביר משרד המשפטים ללשכת עורכי הדין מזמן לזמן ושיופצו על ידה.
כל הזכויות שמורות ©