כל הזכויות שמורות ©
ראשון לציון היא אחת הערים הגדולות והמתפתחות ביותר בישראל, עם שוק נדל"ן דינמי הכולל פרויקטים של התחדשות עירונית, עסקאות מקרקעין מורכבות, מיסוי מקרקעין, תכנון ובנייה, ועוד. תחום זה מחייב ליווי משפטי מקצועי של עורך דין מקרקעין בראשון לציון, אשר מתמחים בהליכי רישום זכויות, פירוק שיתוף, היטלי השבחה וייצוג לקוחות מול הרשויות המקומיות ובתי המשפט.
עורכי דין מקרקעין בראשון לציון מטפלים בקשת רחבה של נושאים, הכוללים:
תא (ראשון לציון) 14215-12-15 שוקת אביזרים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון (27/07/2020):
"התובעת בתביעה העיקרית, חברת שוקת אביזרים בע"מ, לבין צד ג' אשר הציג עצמו כבעל הזכות וההרשאה להתקשר בהסכמים בקשר עם המושכר."
נושאים מרכזיים בתכנון ובנייה:
תא (ראשון לציון) 25116-09-22 יסמין- צבי גריגורי מס ארבע בע"מ נ' רפאל פרידמן (08/01/2024):
"לפני תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כחלק מחלקה 10 בגוש 3947, במגרש מספר 1052, שנוצר מכוח תכנית בניין עיר."
היבטים חשובים בפירוק שיתוף:
ערר 8013/23 אורון נדל"ן בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשון לציון (09/06/2024):
"הערר שבפנינו הוגש כנגד שומת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשל"צ בגין חיוב בהיטל השבחה, בהתאם להוראות סעיף 14(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה."
נושאים חשובים במיסוי מקרקעין:
הפ (ראשון לציון) 31743-09-16 עיריית ראשון לציון נ' ירדנה מזרחי (26/01/2020):
"המשיבים הם בעלי הזכויות בנכס ברחוב בקר 11 בראשון לציון, מקרקעין הידועים כגוש 3939 חלקה 274."
מורכבות עסקאות הנדל"ן כוללת:
עו ד מקרקעין בראשון לציון עוסקים במגוון רחב של סוגיות משפטיות, החל בעסקאות נדל"ן פרטיות ומסחריות, דרך טיפול בהליכי תכנון ובנייה ועד ייצוג לקוחות בתביעות פירוק שיתוף והיטלי השבחה. מומלץ לבחור בעורך דין בעל ניסיון מוכח בתחום, הכרה מעמיקה של השוק המקומי ויכולת לנהל הליכים משפטיים בצורה מקצועית ויעילה.
ה"פ (ראשון לציון) 31743-09-16- עיריית ראשון לציון נגד ירדנה מזרחי
שמות השופטים: רבקה ארד
בע"מ 4. נאפיס בע"מ 6. שושנה חורש ע"י ב"כ עו"ד גיל זיסר 3. י. נחמן השקעות בע"מ 5. יורם רהב 7. יצחק רודניצקי 8. דניאל אבייט (נמחק) 9. חתון צ'רקצי 10. כרמלה צ'רקצי 11. יעקב גיסין 12. שמואלה גיסין פסק דין 2 בקשת עיריית ראשון לציון (להלן: העירייה) ליתן צו עשה המורה לבעלי הזכויות במקרקעין לשפץ את חזיתות הנכס שבבעלותם בהתאם לחוק עזר לראשון לציון (שמירה ושיפוץ של חזיתות בתים), התשס"ט-2009 (להלן: חוק העזר). רקע ותמצית עמדות הצדדים 1. המשיבים הם בעלי הזכויות בנכס המצוי ברחוב בקר 11 בראשון לציון, מקרקעין הידועים כגוש 3939 חלקה 274, כדלקמן: מי שהיה המשיב 1 – מר יצחקי דניאל ז"ל – היה הבעלים של הזכויות בתתי חלקות 1-2, 13/22, 28/32, 34/35 במקרקעין. למרבה הצער, בעיצומו של ניהול ההליך הלך מר יצחקי לעולמו. בעלת הזכויות כיום היא יורשתו הגב' ירדנה יצחקי, היא המשיבה 1. המשיבה 2, שהיא בבעלותה המלאה של המשיבה 1, בעלת הזכויות בתתי חלקות 3 ו-8 במקרקעין; המשיבה 3 היא בעלת הזכויות בתת חלקה 4; המשיבה 4 בעלת הזכויות בתת חלקה 5; המשיב 5 בעל הזכויות בתת חלקה 6; המשיבה 6 בעלת הזכויות בתת חלקה 7; המשיב 7 בעל הזכויות בתת חלקה 9; המשיב 8 היה בעל הזכויות בתת חלקה 10 ומכר את זכויותיו למשיב 9 שהוא גם בעל הזכויות בתת חלקה 11. לכן, המשיב 8 נמחק מההליך. המשיבה 10 זכאית להירשם כבעלת זכויות בתת חלקה 12; המשיב 11 בעל הזכויות בתת חלקות 25/27; המשיבה 12 בעלת הזכויות בתת חלקות 23/24. 2. העירייה טוענת כי רחוב בקר בו מצוי הנכס הוא רחוב מרכזי המצוי במתחם "הרובע" שבאזור התעשייה הישן בראשון לציון.
פסק דין |25/01/2020 |שלום – ראשון לציון
ת"א (ראשון לציון) 14215-12-15- שוקת אביזרים בע"מ נגד עירית ראשון לציון
שמות השופטים: כרמית בן אליעזר
עירית ראשון לציון ע"י ב"כ עו"ד מאור לוי פסק דין 1. תביעה ותביעה שכנגד שהגישו הצדדים זה כנגד זה. הנתבעת בתביעה העיקרית, היא התובעת בתביעה שכנגד, עיריית ראשון לציון (אשר תכונה להלן גם: "העירייה"), היא בעלת הזכויות במגרש בשטח של 858 מ"ר, שעליו היה בנוי מבנה במקרקעין אשר היו ידועים בשעתו כגוש 3947 חלקה 25 מגרש זמני 205 בראשון לציון, וכיום הם ידועים כגוש 5032 חלקה 3. נכס מקרקעין זה יכונה להלן: "המושכר". בין התובעת בתביעה העיקרית, חברת שוקת אביזרים בע"מ (שתכונה להלן: "שוקת"), לבין צד ג' (אשר יכונה להלן, בעצמו ויחד עם חברת אמין מוקד בע"מ הקשורה בו: "באבאי"), אשר הציג עצמו כבעל הזכות וההרשאה להתקשר בהסכמים בקשר עם המושכר, נחתם – ביום 1.3.2011 – הסכם שכירות, במסגרתו שכרה שוקת את המושכר, לתקופה שמיום 1.3.2011 ועד ליום 30.12.2011 (עם אופציה להארכת התקופה). 2 עפ"י הסכם השכירות, התחייבה שוקת לשלם לבאבאי דמי שכירות חודשיים התחלתיים בסך 10,000 (שהוסכם שיועלו ב – 500 בכל אחת מהשנים לאחר מכן), ובנוסף לכך, התחייבה לשאת במסים ותשלומים נוספים, ובהם גם דמי חכירה בסך 4,000 לחודש לכל שנת שכירות, בצירוף מע"מ, אשר ישולמו ע"י שוקת ישירות לעירייה עפ"י דרישתה (ראו סעיף 8.2.2 להסכם השכירות). שוקת טענה בכתב התביעה, שעל יסוד הסכם השכירות ביצעה עבודות שיפוצים נרחבות, לשם השבחת המושכר, שהיה במצב ירוד. לטענת שוקת, זמן מה לאחר החתימה על הסכם השכירות נודע לה, כי בין העירייה לבין באבאי נטושה מחלוקת בדבר הזכויות במושכר, ולפיכך הגישה לבית משפט השלום בתל אביב הליך של טען ביניים בשאלה למי מבין השניים (וטוענים נוספים) עליה לשלם את דמי השכירות.
פסק דין |26/07/2020 |שלום – ראשון לציון
ת"א (ראשון לציון) 25116-09-22- יסמין- צבי גריגורי מס ארבע בע"מ נגד רפאל פרידמן
שמות השופטים: ליאת ירון
דרוקרש 4. רבקה שלפרוק 5. אברהם אליהו 6. יעקב אליהו 7. עזרא אליהו 8. אליהו אסתר 9. אידה דיגה 10. אמנון ברמן 11. רחל מנחימוב 12. מעון תשעה עשר בגוש 3947 בע"מ 13. אווה אורנשטיין 14. דבליו אס אי השקעות בע"מ 15. יעקב הרון שילי 16. חנה עירית שילי 17. איתמר כהן 18. דוד-מאיר בירנבך 19. ארז שגיא נינשטיין 20. אורבלה בע"מ 21. מאורות נכסים תשס"ח בע"מ 22. נסים אליהו ובניו בע"מ נגד נתבעים 1. רפאל פרידמן 2. יעקב מיכאל כהן 3. אלון מיכל 4. אושרית קוריאט 5. שחר פירוז 6. פרג פירוז 7. אסתר פירוז 8. אביעד שוב 9. שמואל שוב 10. מלי רוזנבלום 11. נעמה שיף 12. אריאל שוב 13. צבי שוב 14. ישראל שוב 15. מרים דונין 16. אפרת דיבון 17. יעל שטיינבך 18. ציפורה תמר פרג'י 19. ארנון שוב 20. ירון שוב 21. פקיד שומה גוש דן (ניתן פסק דין בהיעדר הגנה) פסק דין 1. לפני תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כחלק מחלקה 10 בגוש 3947, במגרש מספר 1052, שנוצר מכוח תכנית בניין עיר רצ/מק/7/ 1000/ 1 (להלן: "המגרש"), שהינה תכנית איחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. המגרש, שנמצא בעיר ראשון לציון, מיועד למגורים, וניתן לבנות עליו בניין אחד בן 67 יחידות דיור, והזכויות במגרש הוקצו ל-26 בעלי זכויות (רשימת בעלי הזכויות, להם הוקצו הזכויות במגרש, צורפה כנספח ב' לכתב התביעה וכן במסגרת הנספחים שצורפו לעדכון התובעים שהוגש לתיק בית המשפט ביום 23.4.23 ). המגרש אינו ניתן לחלוקה בעין, ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים. 2. התובעים מבקשים לפרק השיתוף בהתאם להוראת סעיף 40(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), בדרך של מינוי כונס נכסים ומכירת המגרש לכל המרבה במחיר, "או בכל דרך אחרת שתראה לבית- המשפט", וחלוקת התמורה בין בעלי הזכויות במגרש בהתאם לחלקם במגרש.
פסק דין |07/01/2024 |שלום – ראשון לציון
ערר 8013/23- אורון נדל"ן בע"מ נגד ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון
שמות השופטים: סיגלית אסייג צרויה
שמאית העוררת: אורון נדל"ן בע"מ-נגד-הוועדה המקומית: הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון נוכחים: מטעם העוררת שמאי מטעם הוועדה המקומית תאריך הישיבה: 03.06.2024 עוזרת משפטית: ליאור קלנג בולץ, עו"ד מזכירת הוועדה: גב' אפרת אזולאי אפרים קלדנית: גב' בן שושן ג'ני החלטה 1. הערר שבפנינו הוגש בהתאם להוראות ס' 14(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן-"החוק") כנגד שומת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ראשל"צ (להלן-"הוועדה המקומית"), שיצאה בקשר למקרקעין הידועים כגוש 4237, חלק 12 ו-18, מגרש 402 שבשכונת הנוריות, ראשל"צ (להלן-"המקרקעין"). 2. המימוש המדובר הינו במסגרת היתר בנייה שביקשה העוררת לבניית בניין מגורים ומסחר בן 22 קומות (21 + ק. קרקע וגג חלקית), מעל 2 קומות מרתף, סה"כ 86 יח"ד ומבנה מסחרי בן קומה אחת (להלן-"הבקשה להיתר"). 3. במסגרת הבקשה להיתר נדרשה העוררת לפרסום מס' הקלות וביניהן המרת זכויות ממגורים למסחר וניוד שטחי מחסנים מקומת הקרקע אל קומת המרתף (להלן-"ההקלות"). בגין אישור הבקשה להיתר נשלחה לעוררת דרישת תשלום היטל השבחה אשר נערכה בהתאם לשומת הוועדה המקומית. 4. הטענה העומדת במוקד הערר היא כי לא היה מקום לפרסום ההקלות ו/או לא חלה השבחה בגין ההקלות שהוועדה המקומית "אילצה" את העוררת (כך לשיטתה) לבקש ולפרסם, מאחר שהתכנית החלה מאפשרת את השינויים המבוקשים ללא צורך אמיתי בהקלה. 5. ועדת הערר התבקשה לבחון תחילה את הטענות המשפטיות ואם חלילה לא יתקבלו, למנות שמאי מייעץ שיכריע במחלוקות השמאיות. 6. כאמור, הטענה כי לא היה מקום לדרישת הוועדה המקומית לפרסום הקלה, מתייחסת לשתי ההקלות: המרת זכויות ממגורים למסחר וניוד שטחי מחסנים מקומת הקרקע אל קומת המרתף.
החלטה |08/06/2024 |ועדות ערר – תו"ב
רע"א 2034/21- אסף יניב נגד רחל אמיר
שמות השופטים: ד ברק ארז
חיה גרסטנר 7. אסתר (אראל) גנדל 8. מרדכי לבנט (המנוח) 9. עמליה לבנט בשם המבקשים: בעצמם החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 4.2.2021 (ע"א 1417-08-20, השופטת הבכירה מ' נד"ב והשופטות ח' קיציס ו-י' רוטנברג). בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון מיום 18.6.2020 (ת"א 37904-04-16, השופט ר' ארניה) וכן את בקשתם לצרף ראיה נוספת בערעור. 2 2. מקורה של הבקשה שבפני בסכסוך שנסב על פירוק שיתוף במקרקעין. הצדדים הם בעלים במשותף של מגרש הנמצא ברחוב סוקולוב 3 בראשון לציון (להלן: המגרש). המבקשים הם בעלי מחצית הזכויות במגרש בחלקו המזרחי (להלן: החלקה המזרחית) ואילו המשיבים הם בעלי המחצית השנייה של הזכויות במגרש בחלקו המערבי (להלן: החלקה המערבית). בחלקה המזרחית בנויים שני מבני מגורים המשמשים למגורי המבקשים, ואילו בחלקה המערבית בנוי בית מגורים אחד המשמש למגורי המשיבים. בתווך עובר קיר משותף המחלק את המגרש לאורכו (להלן: הקיר המשותף). 3. המשיבים חפצו לבנות על החלקה המערבית בניין מגורים גדול יותר במקום המבנה הקיים. בהתאם, הגישו המשיבים בקשה להיתר בנייה לוועדה המקומית לתכנון ולבניה בראשון לציון (להלן: הוועדה המקומית). לאחר דיון בהתנגדויות ובערר שהגישו המבקשים ניתן למשיבים היתר בנייה המאפשר להם לבנות על החלקה המערבית של המגרש בניין מגורים חדש. עוד קבעה הוועדה המקומית כי מאחר שגגו של אחד המבנים (המבנה הצפוני) הבנוי בשטח החלקה של המבקשים חורג אל תוך חלקתם של המשיבים, הרי שבמסגרת בניית הבניין החדש יהיה צורך להרוס גג זה, או לכל הפחות את חלקו.
החלטה |24/03/2021 |בית המשפט העליון
ת"א (תל-אביב-יפו) 2004-06- משה שוב נגד הצלחת יחזקאל בעמ
שמות השופטים: דרורה פלפל / ס
מוסיף התובע וטוען, שבזכות עבודתו האינטנסיבית במהלך השנים, נחתם ביום 7.9.95 הסכם עקרונות בין עיריית ראשון לציון לבין הנתבעת ובעלים נוספים של החלקה, על פיו התחייבה העירייה לפעול לשינוי ולהרחבת זכויות הבניה במקרקעין. לעמדתו, הסכם זה איפשר את האצת התכנון והמימוש של מקרקעי הנתבעת, ששוויים במועד הפסקת הטיפול המשפטי שקיבלה הנתבעת מהתובע, הוערך בסכום של 120,000,000 . בנוסף להשבחת זכויות הבניה במקרקעי הנתבעת, טיפל התובע, לטענתו, בעניינים נוספים כגון הפחתת תשלומי מס רכוש בגין המקרקעין, לרבות טיפול בהסדרת חובות הנתבעת לרשויות מס רכוש; טיפול בשומות היטלי השבחה והיטלי ביוב; ניהול הליכים משפטיים בשם הנתבעת; הענקת שירותים משפטיים לחברת בת של הנתבעת בשם "חברת דרום יהודה ראשל"צ נכסים בע"מ"; עריכת חוזי שכירות; השתתפות סדירה בישיבות במשרדי הנתבעת וטיפול משפטי שוטף בעניינים כלליים אחרים של הנתבעת. לגרסת התובע, תנאי ההתקשרות בינו לבין הנתבעת עוגנו במסמך שנחתם על-ידי הצדדים ביום 31.10.79 (להלן: "מסמך ההתקשרות") כ-4 שנים לאחר תחילת הקשר שבין הצדדים, בו נקבע ששכר הטרחה בעבור פעולותיו המקצועיות של התובע לצורך תכנון ופיתוח מקרקעי הנתבעת, ישולם לו על-פי שכר ראוי ועל-פי תוצאות הטיפול בפועל. באשר לפעולות כגון חלוקת המקרקעין, רישום זכויות ועריכת חוזים, נקבע ששכר טרחתו של התובע יהא בשיעור שאינו נופל מהתעריף המינימאלי הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין. ביום 25.10.01 הגישו המפרקים לבית המשפט של פירוק הודעה בדבר החלטתם להפסיק לקבל שירותים משפטיים ממשרדו של התובע. בהודעתם ציינו המפרקים, בין היתר, שמשרד עורכי הדין של התובע העלה דרישות בלתי סבירות לשכר טרחה בעבור השירותים שניתנו לנתבעת במהלך השנים.
פסק דין |29/10/2012 |מחוזי – תל אביב
ה"פ (ראשון לציון) 350/09- הלל קורן נגד מדינת ישראל
שמות השופטים: דר להב
ירמיהו מזרחי 58. מאיר מזרחי 59. יצחק מזרחי 60. עירית ראשון לציון 61. סימן טוב; לוי 62. עו"ד אליהו בכר 63. דביר איתן 64. טרז דביר 65. דוד מחקשווילי 66. כרמלה שמחה שוקרון מחקשווילי 67. רוני קרינסקי מחקשווילי 68. ליאורה מיכקשוולי 69. גאיה קורן 70. אלה קורן 71. אורי קורן 72. דוד תבור 73. ועדה מקומית לתכנון ראשון לציון פסק דין 1. ענייננו בבקשתם של כונסי הנכסים, עו"ד זיו כספי ועו"ד יובל טילינגר, לפסוק את שכרם, לאחר שהושלמה פעולת המכר של המקרקעין נשוא ההליך. מדובר בתיק שנפתח לפני למעלה מ-12 שנים, ולהלן ייסקרו עיקרי ההתפתחויות (המפורט להלן רחוק מלתאר את כלל ההשתלשלות העובדתית, שנפרשה כאמור על פני למעלה מעשור). לאחר מכן תתוארנה טענות הצדדים השונים בקשר לבקשה לפסיקת שכר טרחה, ולבסוף, עת הכרעה. א. השתלשלות העניינים א.1. הרקע להגשת הבקשה לפירוק שיתוף 2. עניינו של ההליך במקרקעין הידועים כגוש 7374 חלקה 105 בנחלת יהודה, ראשון לציון ("המקרקעין"). הצדדים השונים להליך הפכו, בעל כרחם, לבעלים במשותף של הזכויות במקרקעין, וזאת בעקבות תכנית איחוד וחלוקה שאישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מרכז (רצ/1/51/50/1) ששינתה את ייעודו של המגרש הספציפי (ששטחו 2,560 מ"ר) לייעוד מסחרי. 3. ההליך נפתח בבית המשפט המחוזי, אולם לאחר השלמת רישום הפרצלציה, הועבר לבית משפט השלום והוגשה המרצת פתיחה מתוקנת, שבה ביקשו שמונה מבעלי הזכויות בקרקע ליתן סעד הצהרתי לפירוק שיתוף במקרקעין בדרך של מכירתם וחלוקת הפדיון, באמצעות מינוי באי כוחם ככונסי נכסים.
פסק דין |16/07/2022 |שלום – ראשון לציון
ערר 8061/14- חברת איתנים י.ר בניה וחיזוק מבנים בע"מ נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון
שמות השופטים: רונית אלפר,מיכאל גופר,נציגת מתכננת המחוז: גב מירה מוסקוביץ
מבנים בע"מ על ידי עו"ד רמי אבלס – נגד – המשיבה: הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון על ידי עו"ד אדווה זגון החלטה 1. הערר דנן הוגש כנגד דרישת תשלום היטל השבחה שהוצאה לעוררת בעקבות בקשה להעברת זכויות בדירת גג המצויה בקומה השישית בבניין מגורים המצוי ברחוב הירשפלד 31 בראשון לציון והידוע כגוש 3926 חלקה 1321, תת חלקה 24 (להלן: "הדירה" "הבניין" או "המקרקעין"). 2. דרישת התשלום הוצאה בגין ההשבחה שנוצרה מכח תכנית רצ/30/1/1 (פורסמה ברשומות ביום 10.12.01 ) ואשר קבעה כי במבנים בהם הותרה הקמת "מצללה" (פרגולה), ניתן יהיה גם להתיר את קירויה בגגון (משטח ומעליו רעפים) במקום הפרגולה בהתאם לתנאים שנקבעו בתכנית (להלן: "תכנית 30"). 3. המחלוקת בין הצדדים נעוצה בשאלת חבותה של העוררת בהיטל השבחה מכח תכנית זו. ואלו העובדות הצריכות לעניין: 4. הנכס נשוא שומת ההשבחה הינו דירת גג המצויה בקומה השישית בבניין מגורים המצוי ברחוב הירשפלד 31 בראשון לציון 5. הבניין במקורו היה בן 4 קומות ו-16 יח"ד. 2 6. ביום 23.4.2009 התקשרה העוררת בהסכם עם בעלי הדירות בבניין ורכשה מהם את זכויות הבניה תמורת שירותי בנייה, חיזוק הבניין כנגד רעידות אדמה לפי תמ"א 38, שיפוץ הבניין, ותוספת מעלית (להלן: "הסכם המכר הראשון"). 7. ביום 15.3.2010 הוצא לעוררת היתר בניה לחיזוק הבניין וכן לתוספות בניה שונות ובהן, תוספת 6 יח"ד ו-2 קומות. היתר הבניה הוצא מכח תמ"א 38 וכן מכח תכנית רצ/106/1 (להלן: "היתר הבניה"). 8. במסגרת שומת ההשבחה שהוצאה לעוררת בעקבות הבקשה להיתר הנ"ל נדרשה העוררת לשאת בתשלום היטל השבחה בגין מס' תכניות והן: (1) תכנית רצ/1/1/ו' (מיום 11.9.86 ), אשר התירה הקמת חדרי יציאה לגג בכל איזורי המגורים בשטח של 23 מ"ר ליח"ד בקומות העליונות וכן הקמת פרגולות בגג בשטח של עד 15 מ"ר; (2) תמ"א 38 – בהתאם להוראת שעה שהיתה תקפה בשעתו; (3) רצ/106/1 (מיום 17.9.08 ) שהינה תכנית שאושרה מכח סעיף 23 לתמ"א 38.
החלטה |07/08/2016 |ועדות ערר – תו"ב
ת"א (מרכז) 62452-06-22- עיריית ראשון לציון נגד ' הצלחת יחזקאל בע"מ
שמות השופטים: אורן שוורץ
נתבעים (מבקשים) 1. הצלחת יחזקאל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מתן בן חמו 2. אורי טוויג ואח' ע"י ב"כ עוה"ד ליאורה אפרתי 3. איריס אסא ואח' ע"י ב"כ עוה"ד הילה לביא-יתים פסק דין הרקע לבקשות והליכים קודמים 1. לפניי מספר בקשות לסילוק על הסף של התביעה. התובעת, עיריית ראשון לציון, היא אחת מבעלי הזכויות בחלקת מקור 1 בגוש 3946 (להלן-החלקה). גם הנתבעים הם בעלי זכויות בחלקה על גלגוליה השונים. ביום 7.9.1995 נחתם הסכם עקרונות (להלן-הסכם העקרונות) בין עיריית ראשון לציון לבין מספר חברות שונות שהיו באותה עת בעלות זכויות בחלקה. בהסכם העקרונות נקבעו המהלכים התכנוניים באשר להשבחת החלקה. בין היתר, נכללה הוראה לפיה בעלי הזכויות בחלקה לא יהיו זכאים לפיצויים לרבות לפיצויים מכוח סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן-חוק התכנון והבניה). ביום 9.7.1997 ניתן תוקף פסק דין להסכם העקרונות במסגרת הליך פירוק שיתוף בת"א (שלום רמלה) 2170/94 הצלחת יחזקאל בע"מ נ' עיריית ראשון לציון. 2. במרוצת השנים, התקיימו הליכים שונים בנוגע לקשר שבין הסכם העקרונות לבין חיוב בפיצויים ובהיטל ההשבחה. הליכים אלה התנהלו בין הנתבעים לבין הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון (להלן-הוועדה המקומית). להלן יוצגו חלק מההליכים אשר רלבנטיים לענייננו: א. ערר (ועדות ערר-תכנון ובנייה מרכז) 377/08 האוניברסיטה העברית י-ם נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון (נבו 30.6.2013 ), שם במסגרת הדיון בעררים 389/08, 397/08, 9035/08, 9036/08, 9037/08 טענה הוועדה המקומית כי הסכם העקרונות אינו מחייב את מוסדות התכנון. ב. עמ"נ (מינהליים מרכז) 55176-12-13 נגור ואח' נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה "שרונים" (נבו 14.12.2017 ) (להלן-עניין נגור), שם נקבע בין היתר: "באשר להסכם העקרונות הוא נחתם עם עיריית ראשל"צ ולא עם הועדה המקומית, ועל כן אין בו כדי לחייב את הועדה המקומית".
פסק דין |24/11/2024 |מחוזי – מרכז
ע"מ נגד (תל-אביב-יפו) 236/04- הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשלצ נגד אסתר בין ואח
שמות השופטים: מיכל רובינשטיין
צד א – עו"ד רועי בר בשם צד ב' – עו"ד גלמן אורלי פסק דין מבוא 1. שני ערעורים נגד החלטתה של ועדת הערר מחוז מרכז מיום 12.9.04 לדחות את העררים שהוגשו מטעם הצדדים כנגד השומה המכרעת, אשר חייבה את הועדה המקומית בתשלום פיצויים בגין ירידת ערך המקרקעין שבבעלות המשיבים וכן בתשלום פיצויי הקפאה על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבניה). העובדות 2. המשיבים הינם הבעלים של המקרקעין הידועים כמגרשים 1154 ו- 1156 בגוש 3929 (להלן: החלקות). החלקות הן חלק ממתחם מקרקעין, בשטח של כ- 55 דונם הממוקם במזרח העיר ראשון לציון וגובל בבית הקברות העירוני. בהליכי הסדר הקרקעות נחלק המתחם לשתי חלקות רישום גדולות בלבד: חלקה 24 (34 דונם) וחלקה 95 (25 דונם). בשנות ה- 30 פוצלו החלקות המקוריות על ידי בעליהן לצורך מכירתן לחלקות קטנות של כחצי דונם כל אחת. במסגרת פרצלציה רצונית זו הפרישו החלקות המקוריות הפרשה מינימלית של כ- 15 לצורך יצירה תיאורטית של דרכי גישה לחלקות המתפצלות. במהלך השנים הוחלו על המתחם ההוראות התכנוניות הבאות: רצ/1/1 מיום 30.7.70 : תכנית מתאר לכל העיר ראשון לציון שצבעה את המתחם כולו בצהוב כאזור מגורים ג' וקבעה למגרש מינימלי של 500 מ"ר היקף בניה של 4 קומות מעל קומה מפולשת, 27.5 בקומה ובסה"כ 110 בניה בתוספת 25 מהשטח הבנוי למרפסות. רצ/1/1/ג מיום 10.8.78 : תכנית מתאר חלקית לראשון לציון הגדילה את זכויות הבניה באזורי מגורים ג', במגרשים ששטחם נטו 450-620 מ"ר ל- 34.4. בקומה ובסה"כ 137.5, צפיפות 16 יח"ד לדונם נטו.
פסק דין |
22/07/2006 |
מחוזי – תל אביב
מאזכרים – 2 |
עמודים – 12
ת"א (רחובות) 1987/03- עורך דין רועי ב"ר נגד עיריית ראשון לציון
שמות השופטים: ישראל פת
המשיבות 1 ו-2, עיריית ראשון לציון (להלן: העירייה) והחברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ (להלן: החכ"ר) מחזיקות ביחד בבעלות על 50.8 חלקים ממגרש המשתרע על פני 2,692 מ"ר בפינת הרחובות רוטשילד ומוהליבר בראשון לציון, המכונה "אורוות הברון" וידוע כחלקה 312 בגוש 3933 (להלן: המגרש או הנכס או המקרקעין). יתר הזכויות במגרש, בשיעור של 49.2 חלקים, מצוי בבעלותם של בעלים פרטיים רבים (להלן: הבעלים הפרטיים), שחלקם מכרו את זכויותיהם בשלב מסוים לחכ"ר. 4. לטענת המבקש, החל בסוף שנת 1989 ואילך החלה העירייה לנהל דין ודברים עם הבעלים הפרטיים במטרה לקדם בניית קומפלקס של שטחי מגורים ומסחר על המקרקעין (להלן: הפרויקט או פרויקט אורוות הברון). לשם כך הוקמה מנהלה משותפת לניהול הפרויקט (להלן: המנהלת) אשר מינתה נציגים מהעירייה, כאשר ביניהם גם המבקש, אשר פעל בתקופה הרלוונטית כיועץ משפטי חיצוני לעירייה, וכן נציגי משפחות הבעלים הפרטיים, אשר יוצגו באותה העת על ידי עו"ד אהוד אפרת (להלן: עו"ד אפרת). 3 5. ביום 3.11.93 התקיימה פגישה בהשתתפות נציגת העירייה – הגב' ניצה אריאל, המבקש ועו"ד אפרת, במסגרתה סוכם הסדר שכר הטרחה בין המבקש לבין עו"ד אפרת (להלן: הסכם שכר הטרחה; נספח 1 לבקשה). ביום 19.5.94 נחתם הסכם מסגרת (להלן: הסכם המסגרת; נספח 2 לבקשה) בין העירייה לבין נציגי הבעלים הפרטיים, אשר הסדיר את שיתוף הפעולה בין הצדדים לקידום הפרויקט וקבע את סדרי עבודתה של המנהלת. 6. ביום 27.4.2003 הגישה העירייה, באמצעות המבקש, לבית משפט השלום ברחובות תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין (להלן: התביעה לפירוק שיתוף; נספח 3 לבקשה). בהמשך להגשת התביעה לפירוק השיתוף, הגיעו רוב הבעלים הפרטיים אשר יוצגו ע"י עו"ד אפרת וב"כ המשיבים 25 להסכמה עם העירייה לפיה עו"ד דפנה מרגולין (להלן: עו"ד מרגולין), תמונה ככונסת נכסים בצוותא עם המבקש לשם קידום פירוק השיתוף במקרקעין (נספח 5 לבקשה).
החלטה |24/04/2022 |שלום – רחובות
ה"פ (מרכז) 37044-08-14- יחזקאל מזובר נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון
שמות השופטים: איריס רבינוביץ ברון
המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון 2. עיריית ראשון לציון ע"י ב"כ עו"ד מישאל שרעבי פסק דין מבוא 1. המבקש הגיש המרצת פתיחה בה הוא עותר לחייב את המשיבות לפצותו בגין הפקעה של חלק מזכויותיו בנכס מקרקעין חלקה 609 בגוש 3929 ברחוב מוהליבר 46 בראשון לציון (להלן: "המקרקעין"). השטח הרשום של החלקה הינו 722 מ"ר. על החלקה בנוי בית מגורים השייך למבקש ובו מתגוררים המבקש ובני משפחתו. המקרקעין היו בבעלותו של המבקש במועדים הרלבנטיים. ביום 9.9.08 פורסמה ברשומות על ידי המשיבה 1 הודעה בדבר הפקעת חלקים מחלקה 609: שטח של 35 מ"ר (בחזית) לצורך הרחבת הכביש והמדרכה וכן חלק נוסף (בעורף) של 296 מ"ר לצורך גינה ציבורית. ביום 7.2.13 פורסמה ברשומות הודעה לפי סעיף 19 לפקודת הקרקעות לפיה הוקנו השטחים שהופקעו מחלקה 609 לבעלותה של עירית ראשון לציון (המשיבה 2). בעקבות זאת חלקה 609 חולקה באופן הבא: חלקה 1085 בשטח של 391 מ"ר נרשמה בבעלות המבקש. חלקה 1086 בשטח של 35 מ"ר נרשמה בבעלות העיריה. 2 חלקה 1087 בשטח של 296 מ"ר נרשמה בבעלות העיריה. המבקש הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב עתירה מנהלית כנגד ההפקעה (עת"מ 1781/09). העתירה התקבלה ונקבע כי ההפקעה בטלה. המשיבות הגישו ערעור על פסק הדין. בית המשפט העליון קיבל את הערעור ופסק כי ההפקעה תקפה (עע"מ 4231/11). לאחר מכן, הוגשה התובענה שבפני. המבקש צירף להמרצת הפתיחה את תצהירו וכן חוות דעת של שמאי המקרקעין מר בן ארי וחוות דעת של השמאי החקלאי מר שלמה שרף. המשיבות הגישו כתב תשובה במסגרתו התנגדו למבוקש. מטעם המשיבות הוגשה חוות דעת של שמאי המקרקעין מר י. דנוס. בהמשך, אף הוגשה מטעם המשיבות חוות דעת של שמאי מקרקעין ואגרונום עו"ד דורון חבקין.
פסק דין |03/01/2017 |מחוזי – מרכז
צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958
סעיף: פטורים
ון והבניה, התשכ"ה-1965; (ז) המקרקעין מיועדים לשמש פיצוי בקשר להפקעת מקרקעין על ידי המועצה האזורית או בקשר לפינוי מקרקעין על פי דרישת המועצה האזורית; (ח) המקרקעין מועברים במסגרת חליפין של מקרקעין; (ט) המקרקעין הם דירות המועברות בדרך של שכירות לצורך מגורים; (י) המקרקעין הם דירות מגורים או בתי עסק המועברים למחזיק בהם או ליורשיו, מכוח שכירותם במשך 10 שנים לפחות, ובלבד שהתמורה לא תפחת מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שנערכה בידי שמאי מקרקעין; (יא) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לצורך שיקומו של נכה או של נזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958, או שהם מועברים לאדם שפונה, על פי החלטת רשות מוסמכת, ממבנה שהחזיק בו; (יב) המקרקעין הם דירות למגורים המועברות לחברה שכל מניותיה נמצאות בידי המועצה האזורית, אם המועצה החליטה ברוב חבריה לשחרר את המועצה האזורית מחובת עריכת מכרז, ושר הפנים אישר את ההחלטה; (יג) המקרקעין הם דירת מגורים למי שהעתיק את מגוריו לתחום המועצה האזורית לפי בקשתה ומחזיק בהם למעלה מעשר שנים, ובלבד שהתמורה אינה פחותה מסכום שנקבע בשומת מקרקעין שערך שמאי מקרקעין; (יד) המקרקעין מועברים בדרך של שכירות לתאגיד שהמועצה האזורית התקשרה עמו לצורך ביצוע מיזם לפי סעיף 3(13) ולמשך תקופת ההתקשרות; (טו) המקרקעין מועברים למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למועצה האזורית פחות ממחצית הזכויות, במחיר שיקבע שמאי מקרקעין, ובתנאי שאין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965, ובלבד שוועדה, שחבריה הם המנהל הכללי של המועצה, ובאין מנהל כללי-מזכיר המועצה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה והיועץ המשפטי למועצה, שוכנעה שהדבר מוצדק וסביר בנסיבות העניין לאחר שבחנה את האפשרות
צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה), התשפ"ב-2022
סעיף: (תיקונים: התשפ"ג, התשפ"ד)
טבריה טבריה טבריה, מר'אר, בית שאן, המועצה האזורית מרום הגליל-למעט יישובי מועצה זו המנויים בפרטים 7 ו-12, טורעאן, המועצה האזורית עמק המעיינות, המועצה האזורית עמק הירדן, בעינה-נג'ידאת, עילבון, יבנאל, כפר תבור, כפר כמא, מגדל, מהמועצה האזורית אל-בטוף רק היישוב ואדי אל-חמאם ומהמועצה האזורית גולן רק יישובים אלה: אפיק, גשור, כפר חרוב, מבוא חמה, מיצר, נטור, אבני איתן, אליעד, אניעם, גבעת יואב, חספין, יונתן, כנף, מעלה גמלא, נאות גולן, נוב, קשת, רמות, רמת מגשימים, חד-נס ובני יהודה 14.2 ראשון לציון ראשון לציון ראשון לציון, בית דגן, המועצה האזורית חבל יבנה, בני עי"ש, גן יבנה, נס ציונה והמועצה האזורית גדרות 15.3 אילת אילת אילת, המועצה האזורית חבל אילות והמועצה האזורית הערבה התיכונה-למעט יישובי מועצה אזורית זו המנויים בפרט 3 ג' באב התשפ"ב (31 ביולי 2022)
כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים), התשע"ה-2014
סעיף: 10. עניינים שבהם יינתן סעד משפטי
10. סעד משפטי יינתן בעניינים שלהלן: (1) עניני משפחה כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה-1995; (2) הגנת זכויות הנוגעות למגורים, לרבות בעלות, תביעות פינוי או סילוק–יד, דמי שכירות, דמי מפתח ותיקוני המושכר, למעט רישום הקניית זכות במקרקעין או כל פעולה אחרת בקשר לכך; (3) עניינים כספיים, למעט תובע בתביעות נזיקין ולמעט עניינים לפי פקודת מס הכנסה 6, חוק מס ערך מוסף, התשל”ו-1976, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ”א-1961, או חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ”ג-1963; (4) עניינים שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בהם, למעט עניינים פליליים; (5) תביעות בכל עניין הנוגע לזכויות של חיילים משוחררים; (6) תביעות לפי חוק השבות, התש”י-1950, חוק האזרחות, התשי”ב-1952, חוק מרשם האוכלוסין, התשכ”ה-1965; (7) ענייני רישוי עסקים, עיסוקים או מקצועות, והסדרתם מכוח חיקוק.
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
השקעות הון, התשי"ט-1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (א1) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם מקרקעין דרושים למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (ב) הענקת זכויות במקרקעין באזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר, ובלבד שהאזור נמנה עם האזורים הכלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התעשיה והמסחר לפחות אחת לשנה והמזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; דחיית בקשה כאמור על ידי משרד התעשיה והמסחר תיעשה מנימוקים שיירשמו; (ג) הענקת זכויות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יכול שתיעשה לפי טבלת מחירים מוזלים שאישר לענין זה שר האוצר (6) הענקת זכויות במקרקעין ל"צרכי ציבור" כמשמעותם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובלבד שההתקשרות נעשית עם רשות מקומית, לצרכיה; (7) הענקת זכויות שימוש בקרקע חקלאית לצרכי עיבוד עונתי או מרעה, שאינן כוללות זכות לבניה, והכל לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים, ובתנאי ששווי הה תקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה; (8) הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע; (9) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות 12 ופיצויים), התשי"ג-1953; (10) הענ
צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח-1958
סעיף: פטורים
התקיימו תנאים אלה: (א) התאגיד תורם ממקורותיו מחצית לפחות מעלות ביצוע המיזם; (ב) עשרים אחוזים לפחות מתרומת התאגיד לעלות ביצוע המיזם הם ממקורות שאינם מתקציב המדינה; (ג) התקשרויות של התאגיד עם צדדים נוספים, אשר נובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו במכרז בהתאם לדין החל על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; (ד ) המועצה תאשר מדי שנה בשנה את תכנית העבודה לביצוע המיזם; (ה) שר הפנים אישר למועצה האזורית לייסד את התאגיד בהתאם לאמור בסעיף 63(א)(11) לצו זה; (ו) לתאגיד יש אישור תקף אחד מאלה: (1) אישור בדבר ניהול תקין תקף מן הרשם המוסמך לעניין על פי דין; (2) אישור תקף בדבר הגשת מסמכים מהרשם המוסמך לעניין על פי דין, וב לבד שטרם חלפו שנתיים מרישום התאגיד והתאגיד מגיש למועצה, מדי שלושה חודשים, דיווח מפורט בכתב על מצבו הכספי, לרבות פירוט הוצאותיו והכנסותיו, וכן דיווח מפורט בכתב על פעולותיו וניהולו; (14) חוזה עם הסוכנות היהודית לארץ ישראל או עם תאגיד העוסק מטעמה, או בשיתוף עמה בהקצאת כספי מגבית, והחוזה נועד לאפשר ניצול כספי מגבית למען שיקום שכונות מצוקה או למען קידום חברתי של תושבי העיר. (15) התקשרות לרכישת שירותי ניהול ופיקוח עם חברה שבעלי המניות שלה הם רוב הרשויות המקומיות, ובלבד שיתקיימו כל אלה: (א) השר אישר את שיעור התמורה שבהסכם; (ב) ועדה, שחבריה הם המנהל הכללי, ובאין מנהל כללי-מזכיר המועצה האזורית, והוא יהיה היושב ראש, גזבר המועצה האזורית והיועץ המשפטי למועצה האזורית, שוכנעה, לאחר בחינת האפשרות לער וך את ההתקשרות בדרך של מכרז, כי ההתקשרות נדרשת מטעמי חיסכון ויעילות, וכי היא מיטיבה עם המועצה האזורית, וזאת בשים לב לעקרונות השוויון וההגינות; (ג) החברה התחייבה כי התקשרויותיה עם צדדים נוספים שנובעות מההתקשרות עם המועצה האזורית, ייעשו לפי דיני המכרזים החלים על המועצה האזורית, בשינויים המחויבים; החלטות
פקודת העיריות [נוסח חדש]
סעיף: 198א. פטור ממכרז לעבודות פיתוח
198א. (א) בסעיף זה-“הסכם פיתוח"-הסכם לביצוע עבודות פיתוח; “הוועדה המקצועית"-ועדה שחבריה הם המנהל הכללי של העירייה, ובאין מנהל כללי-מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה, מהנדס העירייה והיועץ המשפטי לעירייה; “חוק התכנון והבנייה"-חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; “יזם "-מי שמחזיק לבדו בזכויות לגבי מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, המאפשרות לו לבצע בהם את עבודות הפיתוח, או מי שמחזיקים בזכויות כאמור לגבי מגרשים, שסך שטחם הוא מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, שהתקשרו ביניהם בהסכם בכתב לעניין כריתת הסכם פיתוח אחד עם העירייה; לעניין זה, "מחזיק בזכויות", לגבי שטח מגרש ים-אחד מאלה: (1) בעל הקרקע, החוכר לדורות בה או מי שזכאי להירשם כבעלים או חוכר לדורות כאמור; (2) מי שהתקשר עם אדם כאמור בפסקה (1) בהסכם שמטרתו פיתוח הקרקע ובניית מבנים בה, והוא זכאי מכוח ההסכם להפיק הכנסה מהקרקע או ליהנות מפירותיה של הקרקע כבעלים; "יחידת דיור"-כהגדרתה בסעיף 158ו2(א) לחוק התכנון והבנייה; "עבודות פיתוח"-עבודות לפיתוח תשתיות, פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים או הקמת מבנים לצורכי ציבור בעבור העירייה אף אם הם מחוץ לשטח תכנית לפיתוח; "תכנית לפיתוח"-תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה הכוללת הוראות של תכנית מפורטת לבניית 100 יחידות דיור חדשות לפחות או 5,000 מ"ר חדשים לפחות למסחר או לתעסוקה; "תשתיות"-כבישים, מדרכות, גשרים, מנהרות, מערכות ניקוז, תיעול, תקשורת, תאורה, רמזורים וכן מערכות בקרה לתשתיות וכל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלת התשתיות ומהווה חלק בלתי נפרד מהן, ואשר הקמתם הוא מתפקידי העירייה, ולעניין עירייה המספקת שירותי מים
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
השקעות הון, התשי"ט-1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (א1) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם מקרקעין דרושים למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (ב) הענקת זכויות במקרקעין באזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר, ובלבד שהאזור נמנה עם האזורים הכלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התעשיה והמסחר לפחות אחת לשנה והמזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; דחיית בקשה כאמור על ידי משרד התעשיה והמסחר תיעשה מנימוקים שיירשמו; (ג) הענקת זכויות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יכול שתיעשה לפי טבלת מחירים מוזלים שאישר לענין זה שר האוצר (6) הענקת זכויות במקרקעין ל"צרכי ציבור" כמשמעותם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובלבד שההתקשרות נעשית עם רשות מקומית, לצרכיה; (7) הענקת זכויות שימוש בקרקע חקלאית לצרכי עיבוד עונתי או מרעה, שאינן כוללות זכות לבניה, והכל לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים, ובתנאי ששווי הה תקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה; (8) הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע; (9) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות 11 ופיצויים), התשי"ג-1953; (10) הענ
תקנות התכנון והבניה (אצילת סמכויות לועדת משנה מאת רשות מרחבית), התשנ"ט-1999
סעיף: 1. תנאים לאצילת סמכויות
1. ועדה מקומית לתכנון ולבניה לפי סעיף 19(א) לחוק רשאית לאצול את הסמכויות שלהלן, כולן, או מקצתן, לועדת משנה, שלא תפחת מחמישה חברים ויוזמנו לדיוניה הנציגים המנויים בסעיף 18 לחוק ובלבד שתתקבל הסכמתו של יושב ראש הועדה המחוזית לאצילת הסמכויות ולהרכב ועדת המשנה: (1) החלטה על תכנית בסמכות ועדה מחוזית, שינויה או ביטולה והגשתה לאישור הועדה המחוזית; (2) החלטה על עריכה, הפקדה ואישור של תכנית בסמכות ועדה מקומית, שינויה או ביטולה; (3) המצאת חוות דעת בקשר להתנגדות כאמור בסעיף 106 לחוק; (4) שימוש בזכות הערר, ככל שהיא ניתנה לועדה המקומית; (5) דיון והחלטה בבקשות לאישור שימוש חורג ומתן הקלה לפי סעיפים 146 ו-147 לחוק; (6) דיון והחלטה בבקשות למתן היתרים לפי סעיף 145 לחוק; (7) חלוקה ואיחוד של קרקעות לפי פרק ד' לחוק; (8) הפקעת מקרקעין וביצוע כל פעולה הכרוכה בהפקעה לפי חוק זה; (9) דיון והחלטה בתביעות ופיצויים בהתאם לפרק ט' לחוק; (10) נקיטת הליכים לפי פרק י' לחוק; (11) מינוי חוקר בהתאם לסעיף 107א לחוק; (12) הטלת הוצאות בהתאם לסעיף 106(ד) לחוק.
כל הזכויות שמורות ©